כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת מפרקים תגובתית - Reactive arthritis"
איילת פרדר (שיחה | תרומות) |
איילת פרדר (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
*דלקת בשופכה | *דלקת בשופכה | ||
*דלקת בבלוטת הערמונית (פרוסטטיטיס) | *דלקת בבלוטת הערמונית (פרוסטטיטיס) | ||
| − | + | *"בלניטיס צירצינטה" (balanitis circinata) שהיא אדמנת (אריתמה) ובצקת סביב איבר המין. | |
| − | + | *keratoderma blennorhagica- עיבוי של העור ופריחה ברגליים שמזכירה פסוריאזיס- מחזקת את האבחנה. | |
| − | |||
| − | keratoderma blennorhagica- עיבוי של העור ופריחה ברגליים שמזכירה פסוריאזיס- מחזקת את האבחנה. | ||
אפטות בפה | אפטות בפה | ||
גרסה מ־08:58, 18 ביוני 2011
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
Reactive arthritis:
המחלה נקראה פעם תסמונת reiter, הוא השני שתאר את זה והפיץ את התסמונת. תאר קבוצה של חיילים עם תסמונת דומה: ארטריטיס, אורטריטיס ללא גונוקוקים וקונקטיביטיס.
אפידמיולוגיה
אטיולוגיה
המחלה נגרמת עקב זיהום חיידקי החושף אפיטופים או אנטיגנים מסוימים שגורמים לתגובה חיסונית. יש דימיון בין אנטיגנים של החיידק לאנטיגנים בסינוביאה או בחיבור הגיד לעצם.
החיידקים הגורמים לתגובה חיסונית זו הינם:
- כלמידיה - הביטוי הקליני הוא דלקת של השופכה (אורטריטיס)
- חיידקים הפוגעים במעיים וגורמים לשלשול קשה או אף שלשול דמי (דיזנטריה) כגון שיגלה, סלמונלה, ירסיניה וקמפילובקטר.
- מיקופלסמה
דלקת מפרקים תגובתית מתפתחת זמן קצר לאחר זיהום במערכת אחרת כגון מערכת העיכול, אך כאמור לא מדובר בתהליך ספטי. בחלק מהחולים הצליחו להראות שבדלקת מפרקים תגובתית על רקע כלמידיה ניתן למצוא בבדיקת תגובת שרשרת של פולימראז (Polymerase chain reaction) עדות לנוכחות החיידק בנוזל, אך לא מדובר בתהליך דלקתי הנגרם כתוצאה מנוכחות החיידק. ל-50% מהחולים במחלה יש HLA B27, השכיח יותר בקרב חולים עם מעורבות אקסיאלית בניגוד למרבית החולים אצלם הקליניקה ההשכיחה היא דווקא פריפרית. המחלה שכיחה יחסית בקרב חולי איידס, כמו גם דלקת מפרקים ספחתית וספחת. הופעה זו קשורה להתנהגות מינית ופגם במערכת החיסון. קדחת השיגרון (Rheumatic fever) הינה סוג נוסף של דלקת מפרקים תגובתית לאחר זיהום בסטרפטוקוקים. הביטויים הקליניים שונים ולכן היא נחשבת למחלה אחרת.
קליניקה
מתחילה כעבור שבוע עד שלושה שבובות לאחר המחלה הזיהומית. תסמינים הכרחיים כוללים חום תת פיברילי, עייפות וכאב דלקתי במיפרקים שיכול להיות פריפרי או אקסיאלי. במחלה ישנה מעורבות של 3-4 מיפרקים, בעיקר במיפרקים הגדולים של הגפיים תחתונות כמו מפרק הברך ומפרק הקרסול. כמו כן יכולה להיות דלקת בחיבור הגיד לעצם (enthesitis).
דלקת מפרקים תגובתית הינה מחלה מערכתית וחוץ ממעורבות גרמית יכולה להתבטא ב:
- דלקת בשופכה
- דלקת בבלוטת הערמונית (פרוסטטיטיס)
- "בלניטיס צירצינטה" (balanitis circinata) שהיא אדמנת (אריתמה) ובצקת סביב איבר המין.
- keratoderma blennorhagica- עיבוי של העור ופריחה ברגליים שמזכירה פסוריאזיס- מחזקת את האבחנה.
אפטות בפה
אריטמה נודוזום- קרשיות על הרגליים- בעיקר אחרי זיהום בירסיניה
מעורבות בעינים- קוניקטיביטיס, uveitis
מעורבות מעי.
יכולה להיות מעורבות לבבית, אי ספיקה אורטלית בגלל מחלה באאורטה והפרעות הולכה.
יש מעורבות של אוסטאיטיס
זה ספקטרום רחב.
אבחנה
ממצאי מעבדה ורדיולוגיה:
בדיקות המעבדה לא ספציפיות ואין בדיקה סרולוגית פתוגנומונית: טרומבוציטוזיס, אנמיה, CRP, שקיעה מואצת. סקרואילאיטיס, נוזל דלקתי במפרק.
לחפש זיהום ישן- מחפשים עדות לכלמידיה ב-PCR בשתן אלא אם יש סיפור ב-GI שהוא חד משמעי, גם הסיפור מספיק.
טיפול
לרוב לא נזקקים למשהו מעבר של NSAID והזרקות למפרקים.
למחלה כרונית: מטוטרקסט, סולפאסאלאזין
אנטיביוטיקה לתקופות ארוכות- ניתן לזהות כלמידיה במפריקם ואולי ז היזרז את ההחלמה במעט (ע"פ מחקרים). לא מקובל.
פרוגנוזה
טובה, לרוב החולים יש אירוע של 4 חודשים בממוצע והם מבריאים ולא הופך לכרוני. יכול להפוך לכרוני, בעיקר אחרי כלמידיה ופחות אחרי דיזינטריה. השערה היא שהחולים הם עם התנהלות מינית מסוימת ונדבקים שוב.