כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הפרדות רשתית - Retinal detachment"
| שורה 14: | שורה 14: | ||
}} | }} | ||
| − | '''הפרדות הרשתית''' היא מצב מסכן ראיה עם שכיחות של כ-1 ל-10000. | + | '''הפרדות הרשתית''' היא מצב מסכן ראיה עם שכיחות של כ-1 ל-10000. בין גורמי הסיכון למחלה נמצאים קרעים ברשתית ההיקפית, [[קוצר ראייה]] פתולוגי, ניתוח תוך עיני קודם, טראומה, אירוע קודם של הפרדות רשתית והיסטוריה משפחתית. ההפרעה יכולה להסתמן עם הבזקי אור חדשים (Photopsias), תחושה של גופים הצפים מול העין (Floaters) או אבדן שדה הראייה. |
==אפידמיולוגיה== | ==אפידמיולוגיה== | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
===אנמנזה=== | ===אנמנזה=== | ||
| − | בחולים עם תסמינים של הבזקי אור חדשים | + | בחולים עם תסמינים של הבזקי אור חדשים (Photopsias), תחושה של גופים הצפים מול העין (Floaters) או אבדן שדה הראייה צריך לחשוד ולשלול קרע או הפרדות רשתית. מידע חשוב כולל זמן הופעת התסמינים, משך הירידה בחדות הראייה, עיוות בראיה, טראומה (גם לראש), ניתוח קודם, דלקת תוך עינית, דימום, [[גלאוקומה]] והיסטוריה רפואית מלאה. |
===בדיקה גופנית=== | ===בדיקה גופנית=== | ||
| − | חדות הראייה, בדיקת | + | חדות הראייה, בדיקת האישונים, בדיקות שדה הראייה ומדידת לחץ תוך עיני הם מרכיבים חשובים של בדיקת עיניים על מנת להעריך מטופלים עם תסמינים של הפרדות רשתית. |
| − | יש להשלים בדיקה במנורת סדק של המקטע הקדמי, זגוגית (תאים | + | יש להשלים בדיקה במנורת סדק של המקטע הקדמי, זגוגית (תאים פיגמנטריים) ובדיקה יסודית של הרשתית, עדיף עם אינדנטציה סקלרלית (Scleral indentation). רצוי לתעד בעזרת ציור מפורט המתאר את הניתוק עם המיקום של הפתולוגיה ברשתית. |
| − | אם לא ניתן לראות היטב את הרשתית, עקב עכירות במדיה (כמו דימום זגוגיתי), ניתן להיעזר בבדיקת אולטרסאונד עיני. | + | אם לא ניתן לראות היטב את הרשתית, עקב עכירות במדיה (כמו דימום זגוגיתי), ניתן להיעזר בבדיקת סונר (אולטרסאונד) עיני. |
| − | ===אבחנה קלינית=== | + | ===אבחנה קלינית בין סוגי הפרדות הרשתית השונים=== |
| − | לרשתית המופרדת | + | לרשתית המופרדת באופן רגמטוגני יש מראה גלי אופייני הנע עם תנועות העיניים, המבדיל אותה מהפרדות הרשתית המשיכתית, בה יש סימני משיכה פנימיים על הרשתית המתוחה ומהפרדות רשתית סרוטית, בה פני הרשתית חלקים עם נוזל הנע מתחת לה. |
| − | ===מעבדה | + | ===מעבדה ובדיקות עזר=== |
בדיקות מעבדה נדרשות במקרים של הפרדות אקסודטיבית או משיכתית. לא תמיד ניתן לקבוע מה הגורם להפרדות, ואש יש צורך בבירור עיני ו/או סיסטמי. | בדיקות מעבדה נדרשות במקרים של הפרדות אקסודטיבית או משיכתית. לא תמיד ניתן לקבוע מה הגורם להפרדות, ואש יש צורך בבירור עיני ו/או סיסטמי. | ||
| שורה 89: | שורה 89: | ||
==פרוגנוזה== | ==פרוגנוזה== | ||
| + | |||
| + | לפני 1920 הייתה הפרדות רשתית מצב מעוור לצמיתות. בשנים שלאחר מכן, ביצע ד"ר גונין (Jules Gonin, MD) את ניתוח התיקון הראשון של הפרדות רשתית בלוזאן, שוויץ. בשנת 1945, לאחר פיתוחו של מכשיר האופתלמוסקופ העקיף שופרו טכניקות הטיפול. ב-50 השנים האחרונות שיפרו טכניקות החיגור, הזרקת הגז וכריתת הזגוגית (ויטרקטומיה) את היכולת לטפל ואת התוצאות. | ||
===סיבוכים=== | ===סיבוכים=== | ||
גרסה מ־18:57, 21 ביוני 2011
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| הפרדת רשתית | ||
|---|---|---|
| Retinal detachment | ||
| ||
Slit lamp photograph showing retinal detachment
| ||
| שמות נוספים | הפרדות רשתית | |
| ICD-10 | Chapter H 33. | |
| ICD-9 | 361 | |
| MeSH | D012163 | |
| יוצר הערך | ד"ר נדב בלפר | |
הפרדות הרשתית היא מצב מסכן ראיה עם שכיחות של כ-1 ל-10000. בין גורמי הסיכון למחלה נמצאים קרעים ברשתית ההיקפית, קוצר ראייה פתולוגי, ניתוח תוך עיני קודם, טראומה, אירוע קודם של הפרדות רשתית והיסטוריה משפחתית. ההפרעה יכולה להסתמן עם הבזקי אור חדשים (Photopsias), תחושה של גופים הצפים מול העין (Floaters) או אבדן שדה הראייה.
אפידמיולוגיה
שכיחות ההפרעה היא כ-1 ל-10000.
אטיולוגיה
גורמי סיכון
- קרעים ברשתית ההיקפית
- קוצר ראייה פתולוגי
- ניתוח תוך עיני קודם
- טראומה
- אירוע קודם של הפרדות רשתית
- היסטוריה משפחתית
פתופיזיולוגיה
בדרך כלל, מסוגל האפיתל הפיגמנטרי ברשתית ((RPE) Retinal pigment epithelium) לשמר את הצמדת הרשתית הנוירוסנסורית שמעליו באמצעות מגוון של מנגנונים. מנגנונים אלה כוללים הובלה פעילה של נוזל תת-רשתי בנוסף להגדלה של שטח המגע על ידי מיקרווילי. בעת הפרדות הרשתית, מנגנונים אלה מוצפים ואינם עומדים במעמסה של שאיבת הנוזל, דבר המוביל לשבירת האיזון הקיים והפרדה של הרשתית הנוירוסנסורית (השכבות הפנימיות) משכבת האפיתל הפיגמנטרי ברשתית.
הפרדות רשתית מתרחשת כאשר נוזל תת-רשתי מצטבר בין הרשתית הניורוסנסורית לבין האפיתל הפיגמנטרי ברשתית. תהליך זה יכול להתרחש בארבעה מנגנונים:
- קרע (חור) ברשתית המאפשר לזגוגית להיכנס ישירות אל מתחת לרשתית - תופעה זו ידועה בשם הפרדות רשתית רגמטוגנית (Rhegmatogenous). הדבר קשור בניתוק הזגוגית האחורית או טראומה.
- שגשוג קרומים (ממברנות) על פני הרשתית או הזגוגית - קרומים אלו יכולים למשוך את הרשתית הניורוסנסורית וכך נגרמת הפרדה פיזית בין הרשתית הניורוסנסורית והאפיתל הפיגמנטרי ברשתית. צורה זו נקראת הפרדות רשתית משיכתית (Traction). ניתן לראות סוג זה של הפרדות במקרים של רטינופתיה שגשוגית (Proliferative retinopathy) עקב מחלת הסוכרת, אנמיה חרמשית, או מחלות אחרות ותהליכים המובילים לנאווסקולריזציה (Neovascularization) של הרשתית. המצב יכול להיות גם עקב רטינופתיה שגשוגית ((PVR) Proliferative vitreoretinopathy) לאחר טראומה או ניתוח.
- הצטברות נוזלים מתחת לרשתית בשל מתווכים דלקתיים או יציאה (Exudation) של נוזל מתוך מסה תת רשתית - מנגנון זה ידוע בשם הפרדות רשתית סרוטית או אקסודטיבית. הדבר יכול ללוות מחלות כמו דלקת הענבייה (Uveitis) וסרקואידוזיס.
- צמיחה של גוש (גידול, על פי רוב) מתחת לרשתית, הדוחק מכאנית את הרשתית ממקומה - מלנומה של הענבייה (Uveal melanoma) ורטינובלסטומה מהווים דוגמאות לסוג זה של הפרדות רשתית.
קליניקה
החולים יכולים להתלונן על תסמינים של הבזקי אור חדשים (Photopsias), תחושה של גופים הצפים מול העין (Floaters) או אבדן שדה הראייה.
אבחנה
אנמנזה
בחולים עם תסמינים של הבזקי אור חדשים (Photopsias), תחושה של גופים הצפים מול העין (Floaters) או אבדן שדה הראייה צריך לחשוד ולשלול קרע או הפרדות רשתית. מידע חשוב כולל זמן הופעת התסמינים, משך הירידה בחדות הראייה, עיוות בראיה, טראומה (גם לראש), ניתוח קודם, דלקת תוך עינית, דימום, גלאוקומה והיסטוריה רפואית מלאה.
בדיקה גופנית
חדות הראייה, בדיקת האישונים, בדיקות שדה הראייה ומדידת לחץ תוך עיני הם מרכיבים חשובים של בדיקת עיניים על מנת להעריך מטופלים עם תסמינים של הפרדות רשתית.
יש להשלים בדיקה במנורת סדק של המקטע הקדמי, זגוגית (תאים פיגמנטריים) ובדיקה יסודית של הרשתית, עדיף עם אינדנטציה סקלרלית (Scleral indentation). רצוי לתעד בעזרת ציור מפורט המתאר את הניתוק עם המיקום של הפתולוגיה ברשתית.
אם לא ניתן לראות היטב את הרשתית, עקב עכירות במדיה (כמו דימום זגוגיתי), ניתן להיעזר בבדיקת סונר (אולטרסאונד) עיני.
אבחנה קלינית בין סוגי הפרדות הרשתית השונים
לרשתית המופרדת באופן רגמטוגני יש מראה גלי אופייני הנע עם תנועות העיניים, המבדיל אותה מהפרדות הרשתית המשיכתית, בה יש סימני משיכה פנימיים על הרשתית המתוחה ומהפרדות רשתית סרוטית, בה פני הרשתית חלקים עם נוזל הנע מתחת לה.
מעבדה ובדיקות עזר
בדיקות מעבדה נדרשות במקרים של הפרדות אקסודטיבית או משיכתית. לא תמיד ניתן לקבוע מה הגורם להפרדות, ואש יש צורך בבירור עיני ו/או סיסטמי.
אנגיוגרפיה Fluorescein עשוייה לסייע כדי לאבחן תהליכים אקסודטיבים כגון ניוון מקולרי, central serous chorioretinopathy, and Vogt-Koyanagi-Harada syndrome ועוד. אולטרסאונד היא שיטת הדמיה יעילה להעריך מאסה כורוידאלית או סקלריטיס אחורי.
אבחנה מבדלת
אבחנה מבדלת של הפרדות רשתית כוללת retinoschisis או מסה כורואידאלית. ניתן להבחין בין הפרדות רשתית לרטינסכיזיס על ידי בדיקת אולטרסאונד, קליטת לייזר ארגון וכן על ידי הסקוטומה (מוחלטת ברטינוסכיזיס לעומת יחסית בהפרדות רשתית) בבדיקת שדה ראיה. ניתן להבחין בין הפרדות רשתית למאסה כורוידאלית על ידי מאפייני הדמיה עם אולטרסאונד במצב A-scan.
טיפול
משזוהתה הפרדות רשתית, יש לקבוע באיזה סוג של הפרדות מדובר. עבור הפרדות סרוטית או כתוצאה ממאסה, הטיפול אינו ניתוחי. יש לנסות לזהות ולטפל במחלה הבסיסית הגורמת להפרדות.
הטיפול בהפרדות רשתית מסוג rhegmatogenous ו-tractional הוא כירורגי בבסיסו. בהפרדות רשתית מסוג rhegmatogenous יש לזהות, לטפל ולסגור את כל הקרעים ברשתית. לשם כך יש מספר שיטות, וניתן לשקול שימוש באחת או שילוב של כמה מהן, על פי המקרה והניסיון. הטכניקות לתיקון כוללים הזרקת גז (pneumatic retinopexy), חיגור (scleral buckle) או כריתת זגוגית העין (vitrectomy).
Pneumatic retinopexy כרוך בהזרקה של בועות הגז אל תוך חלל העין בשילוב עם צריבות באמצעות קריותרפיה או לייזר סביב הקרע. חלק חשוב בהצלחת הטיפול בפעולה זו הוא מנח הראש כך שבועת גז תחסום את הקרע ברשתית, וכך ימנע מתח הפנים של הגז חדירה של נוזל נוסף את מלתחת לרשתית. Pneumatic retinopexy בדרך כלל כאשר יש קרע, או מספר קרעים קטנים, בגודל של לא יותר משעה, במחצית העליונה של הרשתית (שעות 8 עד 4). בהתוויה הנכונה יש סיכוי טוב לתיקון הפרדות הרשתית, תוך סיכון מינימלי, בהשוואה לשיטות האחרות. חיגור (Scleral buckles) זו רצועת סיליקון המוצמדת על כדור העין, מתחת לשרירים הישרים, על מנת להקל ולהקטין, על ידי לחץ מבחוץ, על משיכה פנימית של הרשתית באיזורי הקרע/ים. כריתת הזגוגית (vitrectomy Pars plana ) כוללת הסרת הזגוגית והשטחת הרשתית על ידי פעולה תוך עיני ישירה. המיכשור יכול להיות בקטרים של 20G, 23G, 25G וכנראה יקטן עם הזמן. בהפרדות משיכתית (tractional), כמו בסוכרת, יש לשחרר המשיכה על ידי חיתוכם של הסיבים הפיברוטיים בעת כריתת הזגוגית (vitrectomy).
מניעה ראשונית
כמו במקרים רבים, מניעה היא הטיפול הטוב ביותר. העלאת המודעות לסימנים המחשידים לקרעים או הפרדות יביאו אנשים לבדיקת עיניים מהר יותר. אם יש קרעים ברשתית ללא הפרדות, או עם הפרדות רשתית מוגבלת סביבם, ניתן להגבילם סביב בצלקות לייזר. פעולה מרפאתית (לא בחדר ניתוח), ופשוטה, יחסית, זו יכולה לעצור את התהליך ולמנוע התקדמות להפרדות רשתית כוללת ועיוורון. הסימנים הם, כאמור: הופעה של floaters חדשים, הבזקי אור, מסך או חסר של חלק משדה הראיה או ירידה חדה (ללא כאב) בראיה.
פרוגנוזה
לפני 1920 הייתה הפרדות רשתית מצב מעוור לצמיתות. בשנים שלאחר מכן, ביצע ד"ר גונין (Jules Gonin, MD) את ניתוח התיקון הראשון של הפרדות רשתית בלוזאן, שוויץ. בשנת 1945, לאחר פיתוחו של מכשיר האופתלמוסקופ העקיף שופרו טכניקות הטיפול. ב-50 השנים האחרונות שיפרו טכניקות החיגור, הזרקת הגז וכריתת הזגוגית (ויטרקטומיה) את היכולת לטפל ואת התוצאות.
סיבוכים
רטינופתיה שגשוגית (PVR) היא הסיבה השכיחה ביותר לכישלון ניתוחי תיקון מתרחשת בכ-8-10% של חולים שעברו תיקון ראשוני של היפרדות רשתית. גורמי סיכון ל-PVR כוללים קרע רשתית ענק, הפרדות רשתית המערבת יותר משני רביעים, תיקון קודם של הפרדות רשתית, cryopexy, דימום זגוגי או הפרדות כורוידאלית. המצאות של PVR מחייב התערבות ניתוחית על מנת לשחרר את המתיחה הנגרמת על ידי ממברנות ומעיד על פרוגנוזה ראייתית גרועה.
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
קישורים חיצוניים
- פרופ' גיורא טרייסטר ופרופ' ענת לבנשטיין, היפרדות רשתית, הפרדות הרשתית, Retinal Detachment
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר נדב בלפר, מומחה ברפואת עיניים ומנתח, מנהל מרפאת עיניים, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה