כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מסנני קרינה - Sunscreen"
איילת פרדר (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ערך בבדיקה}} | {{ערך בבדיקה}} | ||
| + | |||
| + | בעת חשיפה לשמש, קצרה ככל שתהיה, יש עדיפות בריאותית ואסתטית לשימוש מושכל במסנני קרינה שדרגת סינונם היא מ-15 ועד 50. בחשיפה לשמש חזקה יש משמעות גם ללבוש חוסם, ויש להימנע מחשיפה ישירה לשמש בשעות השיא שבין 10 בבוקר ל-4 אחרי הצהרים. יש להקפיד שמסנן הקרינה יהיה יעיל לא רק כנגד קרניים אולטרא סגולות מסוג B, אלא גם כנגד קרנים בתחום A שמסוכנות לבריאות על אף שהן הגורם לאפקט השיזוף. בשל כך גם לניסיון שיזוף "מבוקר" במכוני שיזוף יהיה אותו אפקט מזיק. | ||
לאחרונה פרסם ה-FDA הודעה מבהירה לגבי השמוש במסנני קרינה. הנקודות שניתן להדגיש מתוך ההודעה הינן: | לאחרונה פרסם ה-FDA הודעה מבהירה לגבי השמוש במסנני קרינה. הנקודות שניתן להדגיש מתוך ההודעה הינן: | ||
גרסה מ־16:15, 17 ביולי 2011
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
בעת חשיפה לשמש, קצרה ככל שתהיה, יש עדיפות בריאותית ואסתטית לשימוש מושכל במסנני קרינה שדרגת סינונם היא מ-15 ועד 50. בחשיפה לשמש חזקה יש משמעות גם ללבוש חוסם, ויש להימנע מחשיפה ישירה לשמש בשעות השיא שבין 10 בבוקר ל-4 אחרי הצהרים. יש להקפיד שמסנן הקרינה יהיה יעיל לא רק כנגד קרניים אולטרא סגולות מסוג B, אלא גם כנגד קרנים בתחום A שמסוכנות לבריאות על אף שהן הגורם לאפקט השיזוף. בשל כך גם לניסיון שיזוף "מבוקר" במכוני שיזוף יהיה אותו אפקט מזיק.
לאחרונה פרסם ה-FDA הודעה מבהירה לגבי השמוש במסנני קרינה. הנקודות שניתן להדגיש מתוך ההודעה הינן:
- מסנן עם דרגת הגנה: SPF (SUN PROTECTIVE FACTOT) שהיא פחות מ- 15 איננה יעילה.
- לא ברור האם יש משמעות לדרגת הגנה הגבוהה מ-50 ועל כן, אין למעשה טעם בהשקעה כספית במסננים אלה.
- הבטחה של עמידות במים אף היא עלולה להטעות, ועל כן יחויבו היצרנים לציין במפורש למשך כמה זמן עמידות זו מובטחת, כשהטווחים הינם 40 -80 דקות בלבד.
- לא ברור האם התרסיסים הנפוצים היום, נותנים הגנה זהה לזו של התכשירים המריחים, ועל כן יש להשתמש בהם בקפדנות רבה.
- היות והתכשירים אינם נותנים הגנה מלאה, השימוש במונח חסימה מקרני השמש ייאסר, ויהיה שימוש במונח מסנן, ולא אוטם (SUN SCREEN ולא SUN BLOCK).
- יש להקפיד שהסינון כפי שמצויין על התכשיר יהיה לא רק של קרני B אלא גם של קרני A.
- ובכל מקרה, ההמלצה גם תוך שמוש נכון במסנני קרינה, היא להמנע משהייה ממושכת בשמש בשעות היום המסוכנות דהיינו" מ-10 בבוקר ועד 4 אחה"צ.
- בכל מקרה, אין בשלב זה, יסוד להטיל ספק ביעילותם של מסנני הקרינה, אם השמוש בהם עונה על הכללים הרשומים לעיל.
שניים מגידולי העור
סרטן תאי הבסיס (BCC), וסרטן תאי הקשקש (SCC) הינם הגידולים הממאירים השכיחים ביותר במין האנושי. הקשר בינם לבין הנזק המצטבר כתוצאה מקרינת השמש הינו מוכח ואיננו שנוי במחלוקת. הטפול בגידולים אלה הינו בעקרו ניתוחי. גידולי העור הקשורים בחשיפה לשמש מציגים עצמם כפצע קשה ריפוי או כנגע עורי ההולך וגדל באיטיות ומדמם מדי פעם. הטפול בנגעים אלה מחייב כריתתם ומשלוח הדגימה למעבדה. התשובה הפתולוגית נותנת מידע לגבי מהות הנגע וכן אם הוצא בשלמות. אי הסרת הנגע בשלמות מחייבת הרחבת הכריתה. כמובן, שעקב כך שהגידולים קשורים בחשיפה לשמש הרי שמטבע הדברים המקומות השכיחים להיווצרותם הינו על חלקי הגוף הגליים דהיינו: הפנים, הצוואר ואמות הידיים. היות והטפול הינו כירורגי, הרי שהוא מותיר אחריו צלקות ניכרות לעין.
באזורים הרגישים הן מבחינה תפקודית והן אסתטית כמו האף, השפתיים, האוזניים והעפעפיים, הרחקת נגעים שלא הוצאו בשלימות בכריתה הראשונה מבוצעת בניתוח בשיטת מוס, המאפשרת כריתה של שוליים צרים, בדיקה בזמן אמת בחדר הניתוח של השוליים, ואחר שנמצא שכל השוליים חופשיים, סוגרים את הפגם שנוצר בכל שיטה שהיא, דהיינו סגירה ראשונית, העברת מלה עורי, או שתל עור חפשי. הצורך בהרחקה כירורגית גורמת להיוותרות של צלקות ניכרות לעין במקרה הטוב, ולעיתים, אף לאובדן של חלקים מהפנים. המותר של הכירורג הפלסטי הינו במגוון האפשרויות העומדות לרשותו כדי לשחזר את הפגמים. אך, אל לנו להטעות, גם השחזור המוצלח ביותר יותיר צלקות, והשחזור לעולם יהיה שונה מהמקור.
אשר על כן מניעה, ואם כבר הופיע נגע, הזיהוי והטיפול המוקדמים ימזערו את הנזקים. היותה של ישראל ארץ ברוכת שמש ובשל העבודה שבעבר המודעות לנזקי השמש הייתה נמוכה ומסנני קרינה יעילים לא היו בנמצא, מביאים לכך שמדי שנה מבוצעים בישראל אלפי ניתוחים להרחקת גידולים ממאירים של העור. עלינו להפנים שהיום עם תחילת עונת הרחצה, העדר מודעות לסיכוני קרינת השמש תתבטא בעוד שנים אחדות, שכן העור "זוכר", הנזק איננו מיידי והוא תלוי בנזק המצטבר של הקרינה לאורך השנים.
הגידול האלים ביותר של העור הינו המלנומה. בניגוד ל-2 הגידולים האחרים שתוארו, הקשר בינו לבין השמש פחות ברור, אם כי, קיים קשר נסיבתי, היות ובארצות בהן החשיפה לשמש גבוהה יותר, השכיחות גבוהה יותר. המחשבה היא שקרינה חד פעמית חזקה הגורמת לכוויות, עלולה בהמשך, לגרום למלנומה, אולם קיימים בנוסף לכך מרכיבים גנטיים החושפים לגידול זה אוכלוסיה מסויימת יותר, ופחות את האחרת. המלנומה איננה מופיעה כפי שנהוג לחשוב רק מנגעים כ"נקודות חן" קיימים, אלא, שלרב היא מופיעה בעור שהיה תקין, לכן, גם הסרת "נקודות חן" איננה מונעת את הסכנה.
מעבר לכך, ברור הוא שלחשיפה מתמשכת לשמש יש השפעה מזיקה גם על מראה העור, ולא רק על בריאותו.
סיכום
בעת חשיפה לשמש, ותהיה קצרה ככל שתהיה, יש עדיפות בריאותית ואסתטית לשימוש מושכל במסנני קרינה, שדרעת סינונם הוא מ-15 ועד 50. ובכל מקרה, בחשיפה לשמש חזקה יש משמעות גם ללבוש חוסם, ויש להימנע מחשיפה ישירה לשמש בשעות השיא שבין 10 בבוקר ל-4 אחה"צ. יש להקפיד שמסנן הקרינה יהיה יעיל לא רק לקרניים האולטרא סגולות מסוג B, אלא גם מקרנים בתחום A שלמרות שהוא הגורם לאפקט השיזוף, אף הוא מוסכן לבריאות. מכאן שגם ניסיון לשזוף "מבוקר" במכוני שיזוף יהיה אותו אפקט מזיק.