האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "ריפוי בעיסוק בקהילה, טיפול במטופלים בביתם ובסביבת החיים הטבעית - נייר עמדה"

מתוך ויקירפואה

שורה 36: שורה 36:
  
  
 +
 +
 +
==ביבליוגרפיה==
 +
{{הערות שוליים}}
  
  
  
 
פורסם בכתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, יולי 2017, 26(2)
 
פורסם בכתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, יולי 2017, 26(2)

גרסה מ־22:11, 10 באוגוסט 2017

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
ריפוי בעיסוק בקהילה, טיפול במטופלים בביתם ובסביבת החיים הטבעית
האיגוד המפרסם עמותה ישראלית לריפוי בעיסוק
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום יולי 2017
יוצר הערך אורנה עמית, גלית אנסמן-קימל, מימי יוגב, מעין כץ, אורלי בוני ויעל ניסן
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

מבוא

נייר עמדה זה בא להגדיר ולהציג את הכישורים, הניסיון והתרומה של מרפאים בעיסוק בהערכה ובהתערבות עם אנשים שמצבם מחייב מתן שירותי טיפול בריאותי/ייעוץ/הדרכה במסגרת ביתם.

למרפאים בעיסוק העוסקים בתחום הבריאות ידע רב במצבים רפואיים וכן גופי ידע ייחודיים נוספים, המשמשים בסיס לעבודה עם אוכלוסיות שונות. מרפאים בעיסוק במהלך הכשרתם ועבודתם הקלינית מפעילים בו־זמנית חמישה מאפיינים ייחודיים בתהליך הטיפול שהם מעניקים. מאפיינים אלו מכשירים אותם להיות מתאימים במיוחד לטיפול באנשים בסביבות שונות בכלל ובסביבת החיים הטבעית בפרט המאפיינים הם:

  1. ידע על גוף האדם, פציעות, מחלות וההשלכות שלהן על תפקוד והשתתפות.
  2. הבנת ההיבטים הרגשיים והחברתיים של מוגבלות.
  3. ידע בניתוח עיסוקים ומשימות.
  4. היכולת להתאים באופן יצירתי את הסביבה שבה האדם מתפקד (הסביבה הפיזית, הטכנולוגית והתמיכה האנושית).
  5. ידע מקיף על מערכות הבריאות ומערכת השיקום בתוכה.

חמשת מאפיינים אלה, בנוסף למיומנויות הדרכה והיכולת להתמודד עם מגוון רחב של אנשים מרקע שונה - הם בעלי חשיבות מכרעת לייחודו של הטיפול בריפוי בעיסוק בסביבת החיים הטבעית [1].

עיקר העשייה המקצועית מתמקד בטיפול באנשים שעקב מחלה, פגיעה, מוגבלות או כל סיבה אחרת, ממעטים להשתתף ולקחת חלק בעיסוקים שונים בעלי משמעות ותכלית בעבורם. מכאן, שכל התערבות מקצועית נבנית בהתאמה אישית בשיתוף האדם, המשפחה, הסביבה ומשאבי הקהילה וכוללת התייחסות לשלושה ממדים עיקריים והשילוב ביניהם:

  • ממד האדם - איתור וניתוח יכולות מול קשיים במטרה לבחור דרכי התערבות ״חודיות, העונות להעדפות, לערכים ולתרבות של האדם ומשפחתו;
  • ממד העיסוק - איתור פעילויות ועיסוקים מותאמים לאדם, ניתוח הדרישות והתנאים הנחוצים להשיגם והנגשתם לאדם; הדרכה ותרגול של התאמות ושינויים באופן ביצוע העיסוקים;
  • ממד הסביבה - איתור והתאמת מגוון הסביבות השונות ותכולתן המשפיעות על תפקוד ועל השתתפות האדם: תכונות העולם הפיזי, הטכנולוגי, החברתי והתרבותי.[2].

בכל התערבות מקצועית של ריפוי בעיסוק ניתן דגש רב ליחסי הגומלין בין הממדים אדם-עיסוק-סביבה, כאשר בחינת שלושת ממדים אלו ומערכת הגומלין ביניהם מעמידה בסיס לתפקוד ולהשתתפות האדם בביתו ובסביבות חייו הטבעיות. למרפאים בעיסוק כלים ״חודיים, שבהם הם עושים שימוש בתהליכי האבחון והטיפול. באמצעות כלים אלו הם מנתחים פעילות בשלושת הממדים, מאתרים ומזהים את היכולות של האדם והמשאבים שברשותו, למול מגבלות וחסמים - אצל האדם עצמו בדרישות העיסוקים השונים, בסביבות החיים השונות. התייחסות לחמשת המאפיינים על פני שלושת הממדים שהוזכרו כאן, מאפשרת איסוף נתונים רב, ובכך ממצבת ומגדירה את ההתערבות בריפוי בעיסוק בבית האדם כהתערבות מקיפה, ״חודית ומשמעותית בעבור האדם. הראייה המקצועית המקיפה הזאת מאפשרת למרפאים בעיסוק להשתלב גם כ"מנהלי טיפול", תוך שימוש בידע ובניסיון המקצועי לאתר ולזהות צרכים ולהפנות בעת הצורך, גם לאנשי צוות אחרים.





ביבליוגרפיה

  1. 1985 ,Ellexson
  2. ועדת המתע״מ המחודש, 2016


פורסם בכתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, יולי 2017, 26(2)