כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "קלציטונין - Calcitonin"
| (7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|קיצור= | |קיצור= | ||
|תמונה=[[קובץ:Calcitonin.png|250px]] | |תמונה=[[קובץ:Calcitonin.png|250px]] | ||
| − | |כיתוב תמונה | + | |כיתוב תמונה= |
| − | |מעבדה=כימיה בדם | + | |מעבדה=[[כימיה בדם]] |
| − | |תחום=הערכת פעילות הורמון | + | |תחום=הערכת פעילות הורמון |
| − | |יחידות מדידה=פיקוגרם למיליליטר (pg/ml) | + | |יחידות מדידה=פיקוגרם למיליליטר (pg/ml) |
|טווח ערכים תקין=פחות מ-100-150 פיקוגרם למיליליטר. | |טווח ערכים תקין=פחות מ-100-150 פיקוגרם למיליליטר. | ||
|יוצר הערך=[[משתמש:בן עמי סלע|פרופ' בן-עמי סלע]] | |יוצר הערך=[[משתמש:בן עמי סלע|פרופ' בן-עמי סלע]] | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
ההשפעה הפיזיולוגית הבולטת ביותר של קלציטונין היא אנטגוניסטית לפעולת PTH, וניתן לחלקה להשפעתו על ההומאוסטאזיס של סידן וזרחן, אך גם לזו הקשורה לתפקוד מערכת העיכול. הזרקה תוך-ורידית של קלציטונין גורמת לירידה מהירה ברמות סידן וזרחן בנסיוב, זאת בגלל השפעת קלציטונין על העצם ועל הכליות. על פני תאים אוסטיאוקלסטים הורסי-עצם נמצאים קולטנים לקלציטונין, והאחרון מונע את פעילות PTH להגברת ספיגת העצם על ידי דיכוי פעילות האוסטיאוקלטים. בהתאם, קלציטונין מפחית את יציאת סידן וזרחן מהעצם לתוך מחזור הדם, וכך גם קטנה הפרשת הידרוקסיפרולין ומדדי ספיגת עצם אחרים בשתן. בנוסף, קלציטונין מפחית בכליות את הספיגה-מחדש של [[סידן]], [[זרחן]] [[נתרן]], [[אשלגן]] ו[[מגנזיום]]. קלציטונין משפיע גם על המטבוליזם של [[ויטמין D]], בכך שהוא מגביר באבוביות הקריבניות בכליה את ההידוקסילציה של 25hydroxy-vitD ליצירת הנגזר הפעיל של הוויטמין, 1,25dihydroxy vitD. | ההשפעה הפיזיולוגית הבולטת ביותר של קלציטונין היא אנטגוניסטית לפעולת PTH, וניתן לחלקה להשפעתו על ההומאוסטאזיס של סידן וזרחן, אך גם לזו הקשורה לתפקוד מערכת העיכול. הזרקה תוך-ורידית של קלציטונין גורמת לירידה מהירה ברמות סידן וזרחן בנסיוב, זאת בגלל השפעת קלציטונין על העצם ועל הכליות. על פני תאים אוסטיאוקלסטים הורסי-עצם נמצאים קולטנים לקלציטונין, והאחרון מונע את פעילות PTH להגברת ספיגת העצם על ידי דיכוי פעילות האוסטיאוקלטים. בהתאם, קלציטונין מפחית את יציאת סידן וזרחן מהעצם לתוך מחזור הדם, וכך גם קטנה הפרשת הידרוקסיפרולין ומדדי ספיגת עצם אחרים בשתן. בנוסף, קלציטונין מפחית בכליות את הספיגה-מחדש של [[סידן]], [[זרחן]] [[נתרן]], [[אשלגן]] ו[[מגנזיום]]. קלציטונין משפיע גם על המטבוליזם של [[ויטמין D]], בכך שהוא מגביר באבוביות הקריבניות בכליה את ההידוקסילציה של 25hydroxy-vitD ליצירת הנגזר הפעיל של הוויטמין, 1,25dihydroxy vitD. | ||
| − | בעובר האנושי, נמצא שתאי C בבלוטת התריס מפותחים היטב כבר בשבוע ה-14 | + | בעובר האנושי, נמצא שתאי C בבלוטת התריס מפותחים היטב כבר בשבוע ה-14 להיריון, אם כי לא ברור התפקיד של קלציטונין בעובר בכל הקשור להומאוסטאזיס של המינרלים והעצם הנוצרת. קלציטונין אינו חודר דרך דופן השליה, וייתכן שבדומה ל-PTH, פעילות הקלציטונין בעובר היא בלתי תלויה בפעילות הורמון זה באֵם. הפרשת קלציטונין מושפעת מרמת סידן בפלזמה, כמו גם ברמת ההורמונים הגסטרו-אנטראליים גסטרין, גלוקאגון ו-[[cholecystokinin]], וכן בסטרואידי המין. הפרשת קלציטונין מושפעת בעיקר על ידי ריכוז סידן יוני בפלזמה, באופן שהפרשה זו גוברת במצבי היפרקלצמיה, ומעוכבת על ידי היפוקלצמיה. ויטמין D הוא בעל השפעה מעכבת הן על ביטוי הגן של קלציטונין והן על הפרשת הורמון זה. בהקשר זה, הצליחו לזהות על פני תאי C בבלוטת התריס קולטנים ל-1,25dihydroxy vitD. בנשים הרות ומיניקות, רמות קלציטונין עשויות להיות מוגברות. |
היו דיווחים על כך שניתן לטפל בקלציטונין במחלת פג'ט, באופן המבטל רבים מהתסמינים הקליניים והביוכימיים של המחלה. טיפול מתמיד של קלציטונין בפג'ט, מקטין רמות פוספטאזה בסיסית וסידן, ומפחית הפרשת הידרוקסיפרולין בשתן. קלינית, טיפול זה הפחית את הכאבים והתסמינים הנוירולוגיים הכרוכים במחלה, והביא לשיפור במדדי צפיפות העצם. פפטיד מעורר ענין הידוע כ-katacalcin או PDN 21, מופרש אף הוא על ידי תאי C בבלוטת התריס, בריכוזים מולאריים דומים לאלה של קלציטונין, אך משמעותו אינה ברורה. | היו דיווחים על כך שניתן לטפל בקלציטונין במחלת פג'ט, באופן המבטל רבים מהתסמינים הקליניים והביוכימיים של המחלה. טיפול מתמיד של קלציטונין בפג'ט, מקטין רמות פוספטאזה בסיסית וסידן, ומפחית הפרשת הידרוקסיפרולין בשתן. קלינית, טיפול זה הפחית את הכאבים והתסמינים הנוירולוגיים הכרוכים במחלה, והביא לשיפור במדדי צפיפות העצם. פפטיד מעורר ענין הידוע כ-katacalcin או PDN 21, מופרש אף הוא על ידי תאי C בבלוטת התריס, בריכוזים מולאריים דומים לאלה של קלציטונין, אך משמעותו אינה ברורה. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==פענוח תוצאות הבדיקה== | ==פענוח תוצאות הבדיקה== | ||
קלינית, מדידת רמת קלציטונין שעלולה אף להגיע עד כדי 2,000 פיקוגרם למיליליטר, משמשת בעיקר לאבחון קרצינומה מֶדוּלארית של בלוטת התריס, או לבחון אפשרות של מחלה סמויה בבני משפחה של חולה עם שאת מדולארית בבלוטת התריס בהם רמת הקלציטונין אינה עולה באופן משמעותי. ידוע שכרבע ממקרי קרצינומה מדולארית הם בעלי אופי משפחתי-תורשתי. במקרים האחרונים נותנים גירוי על ידי עירוי של סידן או של פנטגסטרין, ומודדים את רמת ההורמון בדם הנלקח בזמן 0 , ואחרי 2-3 פרקי זמן קצובים. אם הערכים המאוד מוגברים של קלציטונין, אינם דועכים לאחר ניתוח להסרת התירואיד, זו ראיה משמעותית לכך שנותרה רקמה שארית של הבלוטה הנגועה. רמות גבוהות של קלציטונין יכולות גם להופיע באלה עם קרצינומה של הריאות (בעיקר מסוג small cell), בנשים עם קרצינומה של השד, בקרצינואיד, אך גם בפנקראטיטיס ובתירואידיטיס, אך כאמור גם במקרים של כשל כליות. לעתים נמצא עליה משמעותית ברמת קלציטונין באלה עם אנמיה ממארת או בתסמונת זלינגר-אליסון, וזאת בגלל רמת גסטרין מוגברת. רמת קלציטונין מוגברת נמצא בכמחצית הנבדקים עם סרטן ריאות מסוג oat cell carcinoma. בצמקת כבד אלכוהולית ניתן למצוא רמות קךציטונין מוגברות, במקרים של פסבדו-היפופאראתירואידיזם, וכן בשאת של תאי APUD. קלציטונין מוגבר ניתן לעתים לגלות בגידולים נוירואנדוקריניים כפאוכרומוציטומה. רמות קלציטונין גבוהות מוצאים גם בתסמונת הגנטית NEN II בה יש בבלוטות התריס וביותרת בלוטת התריס וכן ביותרת הכליה. | קלינית, מדידת רמת קלציטונין שעלולה אף להגיע עד כדי 2,000 פיקוגרם למיליליטר, משמשת בעיקר לאבחון קרצינומה מֶדוּלארית של בלוטת התריס, או לבחון אפשרות של מחלה סמויה בבני משפחה של חולה עם שאת מדולארית בבלוטת התריס בהם רמת הקלציטונין אינה עולה באופן משמעותי. ידוע שכרבע ממקרי קרצינומה מדולארית הם בעלי אופי משפחתי-תורשתי. במקרים האחרונים נותנים גירוי על ידי עירוי של סידן או של פנטגסטרין, ומודדים את רמת ההורמון בדם הנלקח בזמן 0 , ואחרי 2-3 פרקי זמן קצובים. אם הערכים המאוד מוגברים של קלציטונין, אינם דועכים לאחר ניתוח להסרת התירואיד, זו ראיה משמעותית לכך שנותרה רקמה שארית של הבלוטה הנגועה. רמות גבוהות של קלציטונין יכולות גם להופיע באלה עם קרצינומה של הריאות (בעיקר מסוג small cell), בנשים עם קרצינומה של השד, בקרצינואיד, אך גם בפנקראטיטיס ובתירואידיטיס, אך כאמור גם במקרים של כשל כליות. לעתים נמצא עליה משמעותית ברמת קלציטונין באלה עם אנמיה ממארת או בתסמונת זלינגר-אליסון, וזאת בגלל רמת גסטרין מוגברת. רמת קלציטונין מוגברת נמצא בכמחצית הנבדקים עם סרטן ריאות מסוג oat cell carcinoma. בצמקת כבד אלכוהולית ניתן למצוא רמות קךציטונין מוגברות, במקרים של פסבדו-היפופאראתירואידיזם, וכן בשאת של תאי APUD. קלציטונין מוגבר ניתן לעתים לגלות בגידולים נוירואנדוקריניים כפאוכרומוציטומה. רמות קלציטונין גבוהות מוצאים גם בתסמונת הגנטית NEN II בה יש בבלוטות התריס וביותרת בלוטת התריס וכן ביותרת הכליה. | ||
| − | |||
==הוראות לביצוע הבדיקה== | ==הוראות לביצוע הבדיקה== | ||
יש לדגום את הדם לאחר צום של 8-12 שעות, במבחנה כימית (פקק אדום או צהוב) או במבחנת הפארין (פקק ירוק), ורצוי לסרכז מהר את הדם להימנע מהמוליזה של תאים אדומים. נסיוב או פלזמה המוליטיים, או דגימה שלא נשמרה לאורך מספר ימים בהקפאה, הן סיבות לדחיית הדגימה. | יש לדגום את הדם לאחר צום של 8-12 שעות, במבחנה כימית (פקק אדום או צהוב) או במבחנת הפארין (פקק ירוק), ורצוי לסרכז מהר את הדם להימנע מהמוליזה של תאים אדומים. נסיוב או פלזמה המוליטיים, או דגימה שלא נשמרה לאורך מספר ימים בהקפאה, הן סיבות לדחיית הדגימה. | ||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | * [[מדריך בדיקות מעבדה|חזרה לדף מדריך בדיקות מעבדה]] | ||
| + | * [[מפגעי עצם|בדיקות מעבדה - מפגעי עצם]] | ||
| + | * [[תפקוד בלוטת התריס|בדיקות מעבדה - תפקוד בלוטת התריס]] | ||
| + | * [[מפגעים הורמונאליים|בדיקות מעבדה - מפגעים הורמונאליים]] | ||
| + | |||
| + | |||
| + | {{ייחוס בן עמי}} | ||
| − | |||
| − | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה]] | + | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה - מפגעים הורמונאליים]] |
| − | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה: אנדוקרינולוגיה]] | + | [[קטגוריה: בדיקות מעבדה - מפגעי עצם]] |
| + | [[קטגוריה: בדיקות מעבדה: אנדוקרינולוגיה]] | ||
| + | [[קטגוריה: בדיקות מעבדה: כימיה בדם]] | ||
| + | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה - תפקוד בלוטת התריס]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:06, 23 בינואר 2018
| מדריך בדיקות מעבדה | |
| קלציטונין | |
|---|---|
| Calcitonin | |
| |
| מעבדה | כימיה בדם |
| תחום | הערכת פעילות הורמון |
 | |
| יחידות מדידה | פיקוגרם למיליליטר (pg/ml) |
| טווח ערכים תקין | פחות מ-100-150 פיקוגרם למיליליטר. |
| יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – בלוטת התריס
מטרת הבדיקה
אבחון של שאת מדולארית של בלוטת התריס, או של היפרפלזיה של תאי C בבלוטה זו.
בסיס פיזיולוגי
ההורמון קלציטונין התגלה רק בשנת 1962 והוא נחשב כאחד משלושת הגורמים לוויסות רמות סידן וזרחן בדם, ביחד עם ויטמין D וההורמון PTH. אך למרות מחקרים רבים אין עדיין הסכמה מוחלטת באשר לקשר ביו רמות קלציטונין ואלה של סידן, מה גם שאין מִתאם מובהק בין מצבי חסר או עודף קלציטונין, בכל הקשור להומואוסטאזיס של סידן, או למחלת עצם. קלציטונין מיוצר על ידי תאי C הפּארא-פוליקולאריים בבלוטת התריס, אם כי יש ראיות להיותו מיוצר גם בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה), במעי ובכבד. קלציטונין מופרש בצורת זימוגן או precursor, שמשקלו המולקולארי 15,000, ועובר בדם ביקוע לפפטיד פעיל בעל 32 חומצות אמיניות שמשקלו המולקולארי 3,500. הריכוז הנורמאלי של קלציטונין בדם נמוך בדרך כלל מ-100 פיקוגרם למיליליטר, והוא מופרש במהירות בשתן, כאשר תקופת מחצית החיים שלו בפלזמה אינה עולה על 10 דקות. יש אם כן לקחת בחשבון ערכים מוגברים של הורמון זה בדם, כאשר תפקוד הכליות אינו במיטבו.
ההשפעה הפיזיולוגית הבולטת ביותר של קלציטונין היא אנטגוניסטית לפעולת PTH, וניתן לחלקה להשפעתו על ההומאוסטאזיס של סידן וזרחן, אך גם לזו הקשורה לתפקוד מערכת העיכול. הזרקה תוך-ורידית של קלציטונין גורמת לירידה מהירה ברמות סידן וזרחן בנסיוב, זאת בגלל השפעת קלציטונין על העצם ועל הכליות. על פני תאים אוסטיאוקלסטים הורסי-עצם נמצאים קולטנים לקלציטונין, והאחרון מונע את פעילות PTH להגברת ספיגת העצם על ידי דיכוי פעילות האוסטיאוקלטים. בהתאם, קלציטונין מפחית את יציאת סידן וזרחן מהעצם לתוך מחזור הדם, וכך גם קטנה הפרשת הידרוקסיפרולין ומדדי ספיגת עצם אחרים בשתן. בנוסף, קלציטונין מפחית בכליות את הספיגה-מחדש של סידן, זרחן נתרן, אשלגן ומגנזיום. קלציטונין משפיע גם על המטבוליזם של ויטמין D, בכך שהוא מגביר באבוביות הקריבניות בכליה את ההידוקסילציה של 25hydroxy-vitD ליצירת הנגזר הפעיל של הוויטמין, 1,25dihydroxy vitD.
בעובר האנושי, נמצא שתאי C בבלוטת התריס מפותחים היטב כבר בשבוע ה-14 להיריון, אם כי לא ברור התפקיד של קלציטונין בעובר בכל הקשור להומאוסטאזיס של המינרלים והעצם הנוצרת. קלציטונין אינו חודר דרך דופן השליה, וייתכן שבדומה ל-PTH, פעילות הקלציטונין בעובר היא בלתי תלויה בפעילות הורמון זה באֵם. הפרשת קלציטונין מושפעת מרמת סידן בפלזמה, כמו גם ברמת ההורמונים הגסטרו-אנטראליים גסטרין, גלוקאגון ו-cholecystokinin, וכן בסטרואידי המין. הפרשת קלציטונין מושפעת בעיקר על ידי ריכוז סידן יוני בפלזמה, באופן שהפרשה זו גוברת במצבי היפרקלצמיה, ומעוכבת על ידי היפוקלצמיה. ויטמין D הוא בעל השפעה מעכבת הן על ביטוי הגן של קלציטונין והן על הפרשת הורמון זה. בהקשר זה, הצליחו לזהות על פני תאי C בבלוטת התריס קולטנים ל-1,25dihydroxy vitD. בנשים הרות ומיניקות, רמות קלציטונין עשויות להיות מוגברות.
היו דיווחים על כך שניתן לטפל בקלציטונין במחלת פג'ט, באופן המבטל רבים מהתסמינים הקליניים והביוכימיים של המחלה. טיפול מתמיד של קלציטונין בפג'ט, מקטין רמות פוספטאזה בסיסית וסידן, ומפחית הפרשת הידרוקסיפרולין בשתן. קלינית, טיפול זה הפחית את הכאבים והתסמינים הנוירולוגיים הכרוכים במחלה, והביא לשיפור במדדי צפיפות העצם. פפטיד מעורר ענין הידוע כ-katacalcin או PDN 21, מופרש אף הוא על ידי תאי C בבלוטת התריס, בריכוזים מולאריים דומים לאלה של קלציטונין, אך משמעותו אינה ברורה.
פענוח תוצאות הבדיקה
קלינית, מדידת רמת קלציטונין שעלולה אף להגיע עד כדי 2,000 פיקוגרם למיליליטר, משמשת בעיקר לאבחון קרצינומה מֶדוּלארית של בלוטת התריס, או לבחון אפשרות של מחלה סמויה בבני משפחה של חולה עם שאת מדולארית בבלוטת התריס בהם רמת הקלציטונין אינה עולה באופן משמעותי. ידוע שכרבע ממקרי קרצינומה מדולארית הם בעלי אופי משפחתי-תורשתי. במקרים האחרונים נותנים גירוי על ידי עירוי של סידן או של פנטגסטרין, ומודדים את רמת ההורמון בדם הנלקח בזמן 0 , ואחרי 2-3 פרקי זמן קצובים. אם הערכים המאוד מוגברים של קלציטונין, אינם דועכים לאחר ניתוח להסרת התירואיד, זו ראיה משמעותית לכך שנותרה רקמה שארית של הבלוטה הנגועה. רמות גבוהות של קלציטונין יכולות גם להופיע באלה עם קרצינומה של הריאות (בעיקר מסוג small cell), בנשים עם קרצינומה של השד, בקרצינואיד, אך גם בפנקראטיטיס ובתירואידיטיס, אך כאמור גם במקרים של כשל כליות. לעתים נמצא עליה משמעותית ברמת קלציטונין באלה עם אנמיה ממארת או בתסמונת זלינגר-אליסון, וזאת בגלל רמת גסטרין מוגברת. רמת קלציטונין מוגברת נמצא בכמחצית הנבדקים עם סרטן ריאות מסוג oat cell carcinoma. בצמקת כבד אלכוהולית ניתן למצוא רמות קךציטונין מוגברות, במקרים של פסבדו-היפופאראתירואידיזם, וכן בשאת של תאי APUD. קלציטונין מוגבר ניתן לעתים לגלות בגידולים נוירואנדוקריניים כפאוכרומוציטומה. רמות קלציטונין גבוהות מוצאים גם בתסמונת הגנטית NEN II בה יש בבלוטות התריס וביותרת בלוטת התריס וכן ביותרת הכליה.
הוראות לביצוע הבדיקה
יש לדגום את הדם לאחר צום של 8-12 שעות, במבחנה כימית (פקק אדום או צהוב) או במבחנת הפארין (פקק ירוק), ורצוי לסרכז מהר את הדם להימנע מהמוליזה של תאים אדומים. נסיוב או פלזמה המוליטיים, או דגימה שלא נשמרה לאורך מספר ימים בהקפאה, הן סיבות לדחיית הדגימה.
ראו גם
- חזרה לדף מדריך בדיקות מעבדה
- בדיקות מעבדה - מפגעי עצם
- בדיקות מעבדה - תפקוד בלוטת התריס
- בדיקות מעבדה - מפגעים הורמונאליים
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-שומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב (יוצר הערך)