כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "דאבת השרירים - Fibromyalgia"
מתוך ויקירפואה
ביאנקה סטרלצין (שיחה | תרומות) |
|||
| (24 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
| − | |תמונה=[[קובץ:Tender points fibromyalgia.gif]] | + | |תמונה=[[קובץ:Tender points fibromyalgia.gif|250px]] |
|כיתוב תמונה=The location of the nine paired tender points that comprise the 1990 American College of Rheumatology criteria for fibromyalgia. | |כיתוב תמונה=The location of the nine paired tender points that comprise the 1990 American College of Rheumatology criteria for fibromyalgia. | ||
|שם עברי=דאבת השרירים | |שם עברי=דאבת השרירים | ||
| שורה 10: | שורה 8: | ||
|ICD-9=={{ICD9|729.1}} | |ICD-9=={{ICD9|729.1}} | ||
|MeSH={{MeSH|D005356}} | |MeSH={{MeSH|D005356}} | ||
| − | |יוצר הערך=ד"ר | + | |יוצר הערך=ד"ר יעקב אבלין |
| − | + | |אחראי הערך=[[קובץ:Reumatology_(2).jpg]] | |
}} | }} | ||
| + | {{הרחבה|דאבת השרירים}} | ||
| + | '''דאבת השרירים''' (פיברומיאלגיה) היא תסמונת חדשה יחסית בתחום הראומטולוגיה. מדובר בתסמונת שכיחה המאופיינת ב[[כאב|כאב מפושט]], [[עייפות]] ורגישות עזה. הכאב הנו כאב מפושט במערכת השרירים, אשר אינו נגרם על ידי [[דלקת מפרקים|דלקת מפרקים]]. בשנים האחרונות יש התקדמות משמעותית בהבנת המנגנון העומד מאחורי תסמונת דאבת השרירים ובפיתוח תרופות יעילות לטיפול במצב זה{{הערה|שם=הערה1|Clauw DJ, Arnold LM, McCarberg BH. The science of fibromyalgia. Mayo Clin Proc 2011; 86(9):907-11}}. יחד עם זאת, הטיפול בדאבת השרירים אינו יכול להיות מבוסס רק על תרופות ויש חשיבות מרכזית למרכיבי טיפול נוספים, כמו [[פעילות גופנית]] וטיפול משלים{{הערה|שם=הערה2|Nuesch E, Hauser W, Bernardy K, Barth J, Juni P. Comparative efficacy of pharmacological and non-pharmacological interventions in fibromyalgia syndrome: network meta-analysis. Ann Rheum Dis 2012.}}. הכרת התסמונת ומהלכה חשובים הן עבור החולים והן עבור הסובבים אותם (בני משפחה ואנשי צוות רפואי). | ||
| − | + | ==אפידמיולוגיה== | |
| − | == | + | דאבת השרירים היא מחלה שכיחה ביותר הפוגעת על פי ההערכה ב–3-4% מכלל האוכלוסייה{{הערה|שם=הערה3|Wolfe F, Cathey MA. Prevalence of primary and secondary fibrositis. Journal of Rheumatology 1983; 10(6):965-8.}} ושכיחה באופן משמעותי בנשים בהשוואה לגברים. בישראל נמצא כי 9.9% מכלל האוכלוסייה סובלים מכאב שרירי-גרמי מפושט{{הערה|שם=הערה4| |
| − | + | Buskila D, Abramov G, Biton A, Neumann L. The prevalence of pain complaints in a general population in Israel and its implications for utilization of health services. J Rheumatol 2000; 27(6):1521-5.}}. במחקר אפידמיולוגי אשר בוצע לאחרונה, הוערך כי שכיחותה של תסמונת דאבת השרירים בישראל עומדת על 2.5% {{כ}}{{הערה|שם=הערה5|Ablin JN, Oren A, Cohen S, Aloush V, Buskila D, Elkayam O et al. Prevalence of fibromyalgia in the Israeli population. Clin Exp Rheumatol. In press 2012.}}. | |
| − | == אטיולוגיה == | + | ==אטיולוגיה== |
| − | |||
| − | + | בניגוד למצב ברוב המחלות הראומטולוגיות, דאבת השרירים איננה נחשבת ל[[מחלה דלקתית]] או [[מחלה אוטואימונית|אוטואימונית]]. [[מדדי דלקת|מדדי הדלקת]] בבדיקות הדם (כמו למשל [[שקיעת דם|שקיעת הדם]]) תקינים בדרך כלל (אלא אם קיימת מחלה אחרת במקביל). דאבת השרירים אינה גורמת לעיוות של המפרקים ואינה מובילה לניוון שרירים. חשוב גם לדעת שדאבת השרירים איננה מחלה מתקדמת (פרוגרסיבית) ההולכת ומתדרדרת על פני השנים, אך עלולות להיות תקופות טובות יותר או פחות על פני זמן. הגורם לדאבת השרירים אינו ידוע בצורה חד משמעית. מקובל להניח, שקיים רקע גנטי להתפתחותה של התסמונת. זאת, לאור שכיחותה המוגברת של תסמונת זו בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה של אנשים הסובלים ממנה{{הערה|שם=הערה6|Arnold LM, Hudson JI, Hess EV, Ware AE, Fritz DA, Auchenbach MB et al. Family study of fibromyalgia. Arthritis Rheum 2004; 50(3):944-52.}}. בשנים האחרונות בוצעו מחקרים רבים אשר ניסו לאתר סמנים גנטיים יחודיים לדאבת השרירים. | |
| − | |||
| − | = | + | אירועים שונים המתרחשים במהלך החיים, לרבות [[זיהומים נגיפיים]], [[חבלות]] שונות ואף טראומות נפשיות עלולים להוביל להתפרצות של תסמונת דאבת השרירים{{הערה|שם=הערה7|Buskila D, Mader R. Trauma and work-related pain syndromes: risk factors, clinical picture, insurance and law interventions. Best Pract Res Clin Rheumatol 2011; 25(2):199-207.}}. |
| − | |||
| + | ==קליניקה== | ||
| − | [[ | + | התסמין המרכזי של דאבת השרירים הוא נוכחות של [[כאב כרוני]] ומפושט במערכת השרירים (המשמעות המילולית של המונח "פיברומיאלגיה" היא "כאב ברקמות החיבור ובשרירים"). כאבים אלו מורגשים הן לאורך עמוד השידרה (בצוואר ובגב) והן בגפיים העליונות והתחתונות. כמו כן קיימת רגישות עזה ללחיצה על פני נקודות רבות על פני הגוף, עד שלעיתים גם נגיעה קלה עלולה להיות מורגשת כמכאיבה. נוסף על הכאבים, החולים סובלים באופן טיפוסי מ[[הפרעות שינה]] משמעותיות, עם קושי להירדם, יקיצות מרובות ושינה בלתי מרעננת. כצפוי, בעייה זו מלווה ב[[עייפות]] בולטת משך שעות היממה. לעיתים קרובות ישנם תסמינים נוספים המורגשים במערכות שונות בגוף, כמו [[כאבי בטן]] ונפיחות בטנית (מעי רגיש), תכיפות במתן שתן, [[הפרעות ריכוז|קושי בריכוז]] ו[[הפרעות זיכרון|בזיכרון]] ועוד. |
| − | == | + | ==אבחנה== |
| − | |||
| − | + | קל לאבחן את תסמונת דאבת השרירים על סמך סיפור המחלה ועל סמך הממצאים בבדיקה הגופנית. יחד עם זאת אין בידינו בדיקת הדמייה או בדיקת מעבדה המסייעת לאבחנה של דאבת השרירים. לפיכך בדיקות עזר משמשות במקרה זה כדי לשלול נוכחות של מחלות אחרות (בעיקר [[מחלות דלקתיות]]) אשר עלולות לגרום ל[[כאב|כאב מפושט]]. לא פעם חולי דאבת השרירים עלולים לעבור שורה ארוכה של בדיקות בנסיון למצוא אבחנה חלופית ורצוי להמנע מבדיקות אשר אינן נחוצות. | |
| − | |||
| − | == | + | בשנת 1990 קבע האיגוד הראומטולוגי האמריקאי (American College of Rheumatology) קריטריונים לסיווג תסמונת דאבת השרירים. קריטריונים אלו הגדירו, כי חולה יסווג כלוקה בדאבת השרירים, בהתקיים כאב מפושט בכל חלקי הגוף (גפיים עליונות, גפיים תחתונות ועל פני עמוד השדרה) במשך 3 חודשים, בנוכחות לפחות 11 מתוך 18 נקודות רגישות בבדיקת הגוף{{הערה|שם=הערה8|Wolfe F, Smythe HA, Yunus MB, Bennett RM, Bombardier C, Goldenberg DL et al. The American College of Rheumatology 1990 Criteria for the Classification of Fibromyalgia. Report of the Multicenter Criteria Committee. Arthritis & Rheumatism 1990; 33(2):160-72.}}. עם זאת במשך השנים נמתחה ביקרות על תקפותן של נקודות הלחיצה לצורך אבחון וכיום מתגבשים קריטריונים חדשים, שעדיין אינם סופיים, אשר שומטים את ההתבססות על נקודות לחיצה ומסתמכים על דיווח של הנבדק בנוגע למספר האיזורים הכואבים {{הערה|שם=הערה9|Wolfe F, Clauw DJ, Fitzcharles MA, Goldenberg DL, Hauser W, Katz RS et al. Fibromyalgia criteria and severity scales for clinical and epidemiological studies: a modification of the ACR Preliminary Diagnostic Criteria for Fibromyalgia. J Rheumatol 2011; 38(6):1113-22.}}. |
| − | + | ==טיפול== | |
| − | + | הטיפול בדאבת השרירים נחלק לטיפול תרופתי ולטיפול שאינו תרופתי. | |
| − | + | ===טיפול תרופתי=== | |
| − | + | הטיפול התרופתי בדאבת השרירים מתבסס על מספר תרופות המשפיעות על עיבוד [[כאב]] במערכת העצבים המרכזית. חלק מתרופות אלו הן במקורן [[תרופות נגד דיכאון|תרופות נוגדות דיכאון]], אך תרופות אלו יעילות גם אצל חולים שאינם סובלים מ[[דיכאון]]. | |
| − | === | + | * [[Elatrol]]{{כ}} (Amitriptyline) היא תרופה המשפרת את איכות השינה ובהדרגה משפיעה גם על הכאב של חולי דאבת השרירים. |
| + | * [[Duloxetine]]{{כ}} ו-[[Ixel]] {{כ}}(Milnacipran) הן תרופות המעכבות פירוק של [[סרוטונין]] ו[[נוראפינפרין]] במערכת העצבים המרכזית. מנגנון זה מאפשר שיפור של סינון הולכת הכאב במערכת העצבים. שתי התרופות הוכחו כיעילות לטיפול בדאבת השרירים במחקרים גדולים ומבוקרים{{הערה|שם=הערה12|Russell IJ, Mease PJ, Smith TR, Kajdasz DK, Wohlreich MM, Detke MJ et al. Efficacy and safety of [[t:Duloxetine|Duloxetine]] for treatment of fibromyalgia in patients with or without major depressive disorder: Results from a 6-month, randomized, double-blind, placebo-controlled, fixed-dose trial. Pain 2008; 136(3):432-44.}}, {{הערה|שם=הערה13|Arnold LM, Gendreau RM, Palmer RH, Gendreau JF, Wang Y. Efficacy and safety of milnacipran 100 mg/day in patients with fibromyalgia: results of a randomized, double-blind, placebo-controlled trial. Arthritis Rheum 2010; 62(9):2745-56.}}. | ||
| + | * [[Lyrica]]{{כ}} (Pregabalin), שאיננה תרופה נוגדת דיכאון, היא גם כן תרופה בעלת יעילות מוכחת לטיפול בכאב של תסמונת דאבת השרירים{{הערה|שם=הערה14|Straube S, Derry S, Moore RA, McQuay HJ. [[t:Pregabalin|Pregabalin]] in fibromyalgia: meta-analysis of efficacy and safety from company clinical trial reports. Rheumatology (Oxford) 2010; 49(4):706-15.}}. | ||
| + | * בנוסף חולים רבים נזקקים לשימוש בתרופות נוגדות כאב. [[Tramadol]] היא תרופה משככת כאב, אשר יעילה באופן יחסי במצב זה. | ||
| − | + | ===טיפול שאינו תרופתי=== | |
| − | * | + | * [[פעילות גופנית]] נחשבת לנדבך מרכזי בתוכנית הטיפול. הפעילות המועדפת היא פעילות בעלת אופי אירובי, כלומר פעילות שמפעילה הן את הלב והריאות והן את מערכת השרירים. הליכה היא דוגמא מצויינת לפעילות כזו וכך גם שחייה, ריקוד ורכיבה על אופניים. חשוב להתחיל בפעילות באופן הדרגתי ולהתמיד בו בצורה סדירה ככל האפשר. טיפולים שונים במים חמים ([[הידרותרפיה]]) יכולים גם כן להקל, כמו גם רחצה בחמי מרפא. |
| + | * החולים בדאבת השרירים, כמו גם במצבים אחרים הכרוכים ב[[כאב כרוני]], עלולים לסבול מפגיעה משמעותית באיכות החיים וברמת התפקוד החברתי. שינוי זה גורר לעיתים קרובות תסכול ודכדוך ומאידך גיסא רגשות שליליים מסוג זה עלולים להעצים את הנזק וליצור מעגל קסמים של כאב ודכדוך. לכן, בנוסף לשיטות הטיפול שתוארו, יש מקום לטיפול פסיכולוגי משלים בדאבת השרירים, אשר מטרתו לזהות ולצמצם דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים. טיפול כזה ידוע כ[[טיפול קוגנטיבי-התנהגותי]] (CBT-Cognitive Behavioral Therapy) ושיטה זו הוכחה כיעילה בטיפול בדאבת השרירים, בשילוב עם שיטות טיפול נוספות{{הערה|שם=הערה15|Bernardy K, Fuber N, Kollner V, Hauser W. Efficacy of cognitive-behavioral therapies in fibromyalgia syndrome - a systematic review and metaanalysis of randomized controlled trials. J Rheumatol 2010; 37(10):1991-2005.}}. | ||
| + | * חולים רבים הסובלים מדאבת השרירים נעזרים גם בשיטות של רפואה משלימה להקלה על הסימפטומים וקיימים מחקרים רפואיים אשר מנסים להעריך בצורה מבוקרת את יעילותם של טיפולים אלו. טיפולים המשלבים בין תנועה למדיטציה והרפייה הם הטיפולים אשר לגביהם קיימים מירב ההוכחות ליעילות, לרבות טיפולי טאי צ'י (Tai Chi) {{כ}}{{הערה|שם=הערה10| Wang C, Schmid CH, Rones R, Kalish R, Yinh J, Goldenberg DL et al. A randomized trial of tai chi for fibromyalgia. N Engl J Med 2010; 363(8):743-54.}} ויוגה. טיפולי [[אקופונקטורה]] גם כן הוכיחו יעילות בחלק מהמחקרים{{הערה|שם=הערה11| Terry R, Perry R, Ernst E. An overview of systematic reviews of complementary and alternative medicine for fibromyalgia. Clin Rheumatol 2012; 31(1):55-66.}}. | ||
| − | + | ==פרוגנוזה== | |
| + | חולי דאבת השרירים עלולים לסבול [[כאב]] קשה ומגביל. בעזרת טיפול משולב ונכון ניתן לרוב להגיע להקלה משמעותית בתסמיני דאבת השרירים. בחלק מהמקרים השיפור ניכר עד כדי כך שכעבור זמן מה, החולה אינה עונה עוד על ההגדרות לאבחון של דאבת השרירים. יחד עם זאת, החמרה במצב עלולה להופיע בהמשך, לעיתים בעקבות חשיפה לגורם דחק מסוים (כמו [[חבלה]] או [[זיהום]]) ולעתים ללא סיבה נראית לעין. | ||
| − | == | + | ==דגלים אדומים== |
| − | + | דגלים אדומים הם סימני אזהרה קליניים. עקב הביטויים הקליניים הרחבים של תסמונת דאבת השרירים, קיימת נטייה לייחס כל תסמין המופיע אצל חולה המאובחן כסובל ממצב זה לתסמונת עצמה. עם זאת, חשוב לשים לב להופעתם של סימנים המרמזים על אפשרות התפתחותה של מחלה אחרת הדורשת אבחון וטיפול. דגלים אלו עשויים להיות קליניים, כמו הופעת נפיחות ואודם במפרקים, [[ירידה במשקל]] או שינוי בהרגלי יציאות או סימנים מעבדתיים (למשל הופעת [[אנמיה]] או [[תפקודי כבד|הפרעה בתפקודי הכבד]] או [[תפקודי כליות|הכליות]]). במקרים אלו יש צורך בהערכה מחודשת, קלינית, מעבדתית והדמייתית וטיפול בהתאם. | |
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| − | + | ==קישורים חיצוניים== | |
| − | + | * [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=1641&sheetid=106 פיברומיאלגיה - סקירה כללית], מדיקל מדיה | |
| + | * [http://www.asaf.org.il אתר עמותת אס"ף - אגודת חולי ה- סי אף אס ופיברומיאלגיה] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | {{ייחוס|ד"ר יעקב אבלין, [http://www.rheumatology.org.il/ האיגוד הישראלי לראומטולוגיה]}} | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | {{ | + | {{רישיון cc}} |
| − | |||
[[קטגוריה:כאב]] | [[קטגוריה:כאב]] | ||
[[קטגוריה:משפחה]] | [[קטגוריה:משפחה]] | ||
| + | [[קטגוריה: פנימית]] | ||
[[קטגוריה:ראומטולוגיה]] | [[קטגוריה:ראומטולוגיה]] | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:האיגוד הישראלי לראומטולוגיה|*, דאבת]] |
גרסה אחרונה מ־20:51, 21 ביולי 2018
| דאבת השרירים | ||
|---|---|---|
| Fibromyalgia | ||
| ||
The location of the nine paired tender points that comprise the 1990 American College of Rheumatology criteria for fibromyalgia.
| ||
| שמות נוספים | פיברומיאלגיה | |
| ICD-10 | Chapter M 79.7 | |
| ICD-9 | =729.1 | |
| MeSH | D005356 | |
| יוצר הערך | ד"ר יעקב אבלין | |
| אחראי הערך | .jpg)
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – דאבת השרירים
דאבת השרירים (פיברומיאלגיה) היא תסמונת חדשה יחסית בתחום הראומטולוגיה. מדובר בתסמונת שכיחה המאופיינת בכאב מפושט, עייפות ורגישות עזה. הכאב הנו כאב מפושט במערכת השרירים, אשר אינו נגרם על ידי דלקת מפרקים. בשנים האחרונות יש התקדמות משמעותית בהבנת המנגנון העומד מאחורי תסמונת דאבת השרירים ובפיתוח תרופות יעילות לטיפול במצב זה[1]. יחד עם זאת, הטיפול בדאבת השרירים אינו יכול להיות מבוסס רק על תרופות ויש חשיבות מרכזית למרכיבי טיפול נוספים, כמו פעילות גופנית וטיפול משלים[2]. הכרת התסמונת ומהלכה חשובים הן עבור החולים והן עבור הסובבים אותם (בני משפחה ואנשי צוות רפואי).
אפידמיולוגיה
דאבת השרירים היא מחלה שכיחה ביותר הפוגעת על פי ההערכה ב–3-4% מכלל האוכלוסייה[3] ושכיחה באופן משמעותי בנשים בהשוואה לגברים. בישראל נמצא כי 9.9% מכלל האוכלוסייה סובלים מכאב שרירי-גרמי מפושט[4]. במחקר אפידמיולוגי אשר בוצע לאחרונה, הוערך כי שכיחותה של תסמונת דאבת השרירים בישראל עומדת על 2.5% [5].
אטיולוגיה
בניגוד למצב ברוב המחלות הראומטולוגיות, דאבת השרירים איננה נחשבת למחלה דלקתית או אוטואימונית. מדדי הדלקת בבדיקות הדם (כמו למשל שקיעת הדם) תקינים בדרך כלל (אלא אם קיימת מחלה אחרת במקביל). דאבת השרירים אינה גורמת לעיוות של המפרקים ואינה מובילה לניוון שרירים. חשוב גם לדעת שדאבת השרירים איננה מחלה מתקדמת (פרוגרסיבית) ההולכת ומתדרדרת על פני השנים, אך עלולות להיות תקופות טובות יותר או פחות על פני זמן. הגורם לדאבת השרירים אינו ידוע בצורה חד משמעית. מקובל להניח, שקיים רקע גנטי להתפתחותה של התסמונת. זאת, לאור שכיחותה המוגברת של תסמונת זו בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה של אנשים הסובלים ממנה[6]. בשנים האחרונות בוצעו מחקרים רבים אשר ניסו לאתר סמנים גנטיים יחודיים לדאבת השרירים.
אירועים שונים המתרחשים במהלך החיים, לרבות זיהומים נגיפיים, חבלות שונות ואף טראומות נפשיות עלולים להוביל להתפרצות של תסמונת דאבת השרירים[7].
קליניקה
התסמין המרכזי של דאבת השרירים הוא נוכחות של כאב כרוני ומפושט במערכת השרירים (המשמעות המילולית של המונח "פיברומיאלגיה" היא "כאב ברקמות החיבור ובשרירים"). כאבים אלו מורגשים הן לאורך עמוד השידרה (בצוואר ובגב) והן בגפיים העליונות והתחתונות. כמו כן קיימת רגישות עזה ללחיצה על פני נקודות רבות על פני הגוף, עד שלעיתים גם נגיעה קלה עלולה להיות מורגשת כמכאיבה. נוסף על הכאבים, החולים סובלים באופן טיפוסי מהפרעות שינה משמעותיות, עם קושי להירדם, יקיצות מרובות ושינה בלתי מרעננת. כצפוי, בעייה זו מלווה בעייפות בולטת משך שעות היממה. לעיתים קרובות ישנם תסמינים נוספים המורגשים במערכות שונות בגוף, כמו כאבי בטן ונפיחות בטנית (מעי רגיש), תכיפות במתן שתן, קושי בריכוז ובזיכרון ועוד.
אבחנה
קל לאבחן את תסמונת דאבת השרירים על סמך סיפור המחלה ועל סמך הממצאים בבדיקה הגופנית. יחד עם זאת אין בידינו בדיקת הדמייה או בדיקת מעבדה המסייעת לאבחנה של דאבת השרירים. לפיכך בדיקות עזר משמשות במקרה זה כדי לשלול נוכחות של מחלות אחרות (בעיקר מחלות דלקתיות) אשר עלולות לגרום לכאב מפושט. לא פעם חולי דאבת השרירים עלולים לעבור שורה ארוכה של בדיקות בנסיון למצוא אבחנה חלופית ורצוי להמנע מבדיקות אשר אינן נחוצות.
בשנת 1990 קבע האיגוד הראומטולוגי האמריקאי (American College of Rheumatology) קריטריונים לסיווג תסמונת דאבת השרירים. קריטריונים אלו הגדירו, כי חולה יסווג כלוקה בדאבת השרירים, בהתקיים כאב מפושט בכל חלקי הגוף (גפיים עליונות, גפיים תחתונות ועל פני עמוד השדרה) במשך 3 חודשים, בנוכחות לפחות 11 מתוך 18 נקודות רגישות בבדיקת הגוף[8]. עם זאת במשך השנים נמתחה ביקרות על תקפותן של נקודות הלחיצה לצורך אבחון וכיום מתגבשים קריטריונים חדשים, שעדיין אינם סופיים, אשר שומטים את ההתבססות על נקודות לחיצה ומסתמכים על דיווח של הנבדק בנוגע למספר האיזורים הכואבים [9].
טיפול
הטיפול בדאבת השרירים נחלק לטיפול תרופתי ולטיפול שאינו תרופתי.
טיפול תרופתי
הטיפול התרופתי בדאבת השרירים מתבסס על מספר תרופות המשפיעות על עיבוד כאב במערכת העצבים המרכזית. חלק מתרופות אלו הן במקורן תרופות נוגדות דיכאון, אך תרופות אלו יעילות גם אצל חולים שאינם סובלים מדיכאון.
- Elatrol (Amitriptyline) היא תרופה המשפרת את איכות השינה ובהדרגה משפיעה גם על הכאב של חולי דאבת השרירים.
- Duloxetine ו-Ixel (Milnacipran) הן תרופות המעכבות פירוק של סרוטונין ונוראפינפרין במערכת העצבים המרכזית. מנגנון זה מאפשר שיפור של סינון הולכת הכאב במערכת העצבים. שתי התרופות הוכחו כיעילות לטיפול בדאבת השרירים במחקרים גדולים ומבוקרים[10], [11].
- Lyrica (Pregabalin), שאיננה תרופה נוגדת דיכאון, היא גם כן תרופה בעלת יעילות מוכחת לטיפול בכאב של תסמונת דאבת השרירים[12].
- בנוסף חולים רבים נזקקים לשימוש בתרופות נוגדות כאב. Tramadol היא תרופה משככת כאב, אשר יעילה באופן יחסי במצב זה.
טיפול שאינו תרופתי
- פעילות גופנית נחשבת לנדבך מרכזי בתוכנית הטיפול. הפעילות המועדפת היא פעילות בעלת אופי אירובי, כלומר פעילות שמפעילה הן את הלב והריאות והן את מערכת השרירים. הליכה היא דוגמא מצויינת לפעילות כזו וכך גם שחייה, ריקוד ורכיבה על אופניים. חשוב להתחיל בפעילות באופן הדרגתי ולהתמיד בו בצורה סדירה ככל האפשר. טיפולים שונים במים חמים (הידרותרפיה) יכולים גם כן להקל, כמו גם רחצה בחמי מרפא.
- החולים בדאבת השרירים, כמו גם במצבים אחרים הכרוכים בכאב כרוני, עלולים לסבול מפגיעה משמעותית באיכות החיים וברמת התפקוד החברתי. שינוי זה גורר לעיתים קרובות תסכול ודכדוך ומאידך גיסא רגשות שליליים מסוג זה עלולים להעצים את הנזק וליצור מעגל קסמים של כאב ודכדוך. לכן, בנוסף לשיטות הטיפול שתוארו, יש מקום לטיפול פסיכולוגי משלים בדאבת השרירים, אשר מטרתו לזהות ולצמצם דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים. טיפול כזה ידוע כטיפול קוגנטיבי-התנהגותי (CBT-Cognitive Behavioral Therapy) ושיטה זו הוכחה כיעילה בטיפול בדאבת השרירים, בשילוב עם שיטות טיפול נוספות[13].
- חולים רבים הסובלים מדאבת השרירים נעזרים גם בשיטות של רפואה משלימה להקלה על הסימפטומים וקיימים מחקרים רפואיים אשר מנסים להעריך בצורה מבוקרת את יעילותם של טיפולים אלו. טיפולים המשלבים בין תנועה למדיטציה והרפייה הם הטיפולים אשר לגביהם קיימים מירב ההוכחות ליעילות, לרבות טיפולי טאי צ'י (Tai Chi) [14] ויוגה. טיפולי אקופונקטורה גם כן הוכיחו יעילות בחלק מהמחקרים[15].
פרוגנוזה
חולי דאבת השרירים עלולים לסבול כאב קשה ומגביל. בעזרת טיפול משולב ונכון ניתן לרוב להגיע להקלה משמעותית בתסמיני דאבת השרירים. בחלק מהמקרים השיפור ניכר עד כדי כך שכעבור זמן מה, החולה אינה עונה עוד על ההגדרות לאבחון של דאבת השרירים. יחד עם זאת, החמרה במצב עלולה להופיע בהמשך, לעיתים בעקבות חשיפה לגורם דחק מסוים (כמו חבלה או זיהום) ולעתים ללא סיבה נראית לעין.
דגלים אדומים
דגלים אדומים הם סימני אזהרה קליניים. עקב הביטויים הקליניים הרחבים של תסמונת דאבת השרירים, קיימת נטייה לייחס כל תסמין המופיע אצל חולה המאובחן כסובל ממצב זה לתסמונת עצמה. עם זאת, חשוב לשים לב להופעתם של סימנים המרמזים על אפשרות התפתחותה של מחלה אחרת הדורשת אבחון וטיפול. דגלים אלו עשויים להיות קליניים, כמו הופעת נפיחות ואודם במפרקים, ירידה במשקל או שינוי בהרגלי יציאות או סימנים מעבדתיים (למשל הופעת אנמיה או הפרעה בתפקודי הכבד או הכליות). במקרים אלו יש צורך בהערכה מחודשת, קלינית, מעבדתית והדמייתית וטיפול בהתאם.
ביבליוגרפיה
- ↑ Clauw DJ, Arnold LM, McCarberg BH. The science of fibromyalgia. Mayo Clin Proc 2011; 86(9):907-11
- ↑ Nuesch E, Hauser W, Bernardy K, Barth J, Juni P. Comparative efficacy of pharmacological and non-pharmacological interventions in fibromyalgia syndrome: network meta-analysis. Ann Rheum Dis 2012.
- ↑ Wolfe F, Cathey MA. Prevalence of primary and secondary fibrositis. Journal of Rheumatology 1983; 10(6):965-8.
- ↑ Buskila D, Abramov G, Biton A, Neumann L. The prevalence of pain complaints in a general population in Israel and its implications for utilization of health services. J Rheumatol 2000; 27(6):1521-5.
- ↑ Ablin JN, Oren A, Cohen S, Aloush V, Buskila D, Elkayam O et al. Prevalence of fibromyalgia in the Israeli population. Clin Exp Rheumatol. In press 2012.
- ↑ Arnold LM, Hudson JI, Hess EV, Ware AE, Fritz DA, Auchenbach MB et al. Family study of fibromyalgia. Arthritis Rheum 2004; 50(3):944-52.
- ↑ Buskila D, Mader R. Trauma and work-related pain syndromes: risk factors, clinical picture, insurance and law interventions. Best Pract Res Clin Rheumatol 2011; 25(2):199-207.
- ↑ Wolfe F, Smythe HA, Yunus MB, Bennett RM, Bombardier C, Goldenberg DL et al. The American College of Rheumatology 1990 Criteria for the Classification of Fibromyalgia. Report of the Multicenter Criteria Committee. Arthritis & Rheumatism 1990; 33(2):160-72.
- ↑ Wolfe F, Clauw DJ, Fitzcharles MA, Goldenberg DL, Hauser W, Katz RS et al. Fibromyalgia criteria and severity scales for clinical and epidemiological studies: a modification of the ACR Preliminary Diagnostic Criteria for Fibromyalgia. J Rheumatol 2011; 38(6):1113-22.
- ↑ Russell IJ, Mease PJ, Smith TR, Kajdasz DK, Wohlreich MM, Detke MJ et al. Efficacy and safety of Duloxetine for treatment of fibromyalgia in patients with or without major depressive disorder: Results from a 6-month, randomized, double-blind, placebo-controlled, fixed-dose trial. Pain 2008; 136(3):432-44.
- ↑ Arnold LM, Gendreau RM, Palmer RH, Gendreau JF, Wang Y. Efficacy and safety of milnacipran 100 mg/day in patients with fibromyalgia: results of a randomized, double-blind, placebo-controlled trial. Arthritis Rheum 2010; 62(9):2745-56.
- ↑ Straube S, Derry S, Moore RA, McQuay HJ. Pregabalin in fibromyalgia: meta-analysis of efficacy and safety from company clinical trial reports. Rheumatology (Oxford) 2010; 49(4):706-15.
- ↑ Bernardy K, Fuber N, Kollner V, Hauser W. Efficacy of cognitive-behavioral therapies in fibromyalgia syndrome - a systematic review and metaanalysis of randomized controlled trials. J Rheumatol 2010; 37(10):1991-2005.
- ↑ Wang C, Schmid CH, Rones R, Kalish R, Yinh J, Goldenberg DL et al. A randomized trial of tai chi for fibromyalgia. N Engl J Med 2010; 363(8):743-54.
- ↑ Terry R, Perry R, Ernst E. An overview of systematic reviews of complementary and alternative medicine for fibromyalgia. Clin Rheumatol 2012; 31(1):55-66.
קישורים חיצוניים