כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "פרכוסי חום - Febrile seizures"
מתוך ויקירפואה
| (13 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=Attaque; Periode Epileptoide. Planche XVII. Wellcome L0074938.jpg |
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
|שם עברי=פרכוסי חום | |שם עברי=פרכוסי חום | ||
| שורה 10: | שורה 8: | ||
|ICD-9={{ICD9|780.31}} | |ICD-9={{ICD9|780.31}} | ||
|MeSH={{MeSH|D003294}} | |MeSH={{MeSH|D003294}} | ||
| − | |יוצר הערך= | + | |יוצר הערך=[[משתמש:מיקי דובלין|ד"ר מיכאל דובלין]] וד"ר יהודית מנליס |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | + | {{הרחבה|ערכים=[[אפילפסיה]], [[חום]]}} | |
| − | '''פרכוסי חום''' היא הפרעה פרכוסית מוכרת היטב ומוגדרת כיום | + | '''פרכוסי חום''' היא הפרעה פרכוסית מוכרת היטב ומוגדרת כיום כתסמונת תגובתית ולא כמחלה אפילפטית. פרכוסי חום מהווים את ההפרעה הפרכוסית השכיחה ביותר מכלל ההפרעות הפרכוסיות. |
| − | |||
==אפידמיולוגיה== | ==אפידמיולוגיה== | ||
| + | שיעורי ההיארעות של פרכוסי חום גבוהים, כ-5-8% מכלל ילדי העולם יסבלו פעם אחת או יותר בחייהם מפרכוסי חום. ביפן נרשמו שיעורי היארעות גבוהים של כ-8%. | ||
| + | אין הסבר המניח את הדעת, לגבי השונות הגבוהה בשיעורי ההיארעות של פרכוסי חום באזורים שונים של העולם. | ||
| − | + | קיימת שכיחות גבוהה במשפחות מרובות ילדים ומרקע סוציו-אקונומי נמוך. הסיבה לכך נובעת כנראה ממספר גורמים שונים: | |
| − | + | # ריבוי מחלות זיהומיות בין בני המשפחה החיים יחד בצפיפות יחסית | |
| − | + | # כתוצאה מן הצפיפות, היות ויותר מילד אחד ישנים בדרך כלל בחדר אחד הרי שישנו קשר עין טוב יותר בין בני המשפחה והסיכוי לראות ילד מפרכס גבוה יותר, מאשר בבית בו הילד ישן בחדר משלו ומפרכס מתוך שינה. | |
| − | קיימת שכיחות גבוהה במשפחות מרובות ילדים ומרקע סוציו אקונומי נמוך. | ||
| − | + | מספר מחקרים מבוקרים שנעשו בשנים האחרונות הצביעו כי השכיחות האמיתית של פרכוסי חום הנה כנראה כ-10% מכלל הילדים בעולם. | |
| − | |||
| − | מספר מחקרים מבוקרים שנעשו בשנים האחרונות הצביעו כי השכיחות האמיתית של פרכוסי חום הנה כנראה כ 10% מכלל הילדים בעולם. | ||
==אטיולוגיה== | ==אטיולוגיה== | ||
| − | + | קיימת נטייה קודמת (פרה-דיספוזיציה) גנטית חזקה למרות שעדיין לא ידועים הגנים המעורבים בהפרעה זו. מדובר בהפרעה משפחתית הגורמת לסף פרכוסי נמוך בנשאי הגנים הללו. האטיולוגיה העיקרית לפרכוסי חום הנה זיהומית. ברוב המקרים מדובר בזיהומים חריפים של דרכי הנשימה העליונות או בדלקת חריפה של האוזן התיכונה. כל זיהום נגיפי הקיים בזמן הפרכוס (אינטרקורנטי) הגורם לעליית חום חדה אצל הילד יכול לגרום להופעת פרכוסי חום אצל אותם ילדים הסובלים מסף פרכוסי נמוך. | |
| − | קיימת | ||
==קליניקה== | ==קליניקה== | ||
| − | + | ההפרעה מופיעה בילדים שלרוב הם בריאים, בין הגילאים 3 חודשים ועד 5 שנים, כאשר רוב המקרים מופיעים בין גיל 22-18 חודשים. הפרכוס הקלסי הוא כללי טוני-קלוני. הפרכוס מופיע בזרוע העולה של הופעת החום ובדרך כלל ביום המחלה הראשון. משך הפרכוס אינו עולה על 15 דקות. ניתן למצוא אנמנזה משפחתית של פרכוסי חום באחוז גבוה של המקרים. | |
| − | ההפרעה מופיעה בילדים שלרוב בריאים, בין הגילאים 3 חודשים ועד 5 שנים, רוב המקרים מופיעים בין 22-18 חודשים. הפרכוס | ||
| − | |||
| − | הפרכוס מופיע בזרוע העולה של החום | ||
| − | |||
| − | משך הפרכוס אינו עולה על 15 דקות. ניתן למצוא אנמנזה משפחתית של פרכוסי חום באחוז גבוה. | ||
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| − | + | ב-EEG ניתן לראות האטה בפעילות לאחר הפרכוס בעיקר בחלקי המוח האחוריים. ניתן למצוא אסימטרייה בגלי המוח בין שתי ההמיספרות, כאשר שינויים אלו יכולים להמשך מספר ימים לאחר הפרכוס. | |
| − | ב-EEG ניתן לראות האטה בפעילות לאחר הפרכוס בעיקר בחלקי המוח האחוריים. ניתן למצוא אסימטרייה בגלי המוח בין שתי ההמיספרות, שינויים | ||
כאשר הפרכוס עונה על הקריטריונים שהוזכרו הוא מוגדר כ'''פרכוס חום פשוט'''. | כאשר הפרכוס עונה על הקריטריונים שהוזכרו הוא מוגדר כ'''פרכוס חום פשוט'''. | ||
הפרכוס מוגדר כ'''פרכוס חום מורכב''' כאשר: | הפרכוס מוגדר כ'''פרכוס חום מורכב''' כאשר: | ||
| − | # משך הפרכוסים עולה על 15 דקות | + | # משך הפרכוסים עולה על 15 דקות |
| − | # הפרכוס אינו כללי | + | # הפרכוס אינו פרכוס כללי |
| − | # הפרכוס מופיע בחום הנמוך מ 38.5 מעלות | + | # הפרכוס מופיע בחום הנמוך מ-38.5 מעלות |
| − | # הפרכוסים מופיעים לאחר יום המחלה הראשון | + | # הפרכוסים מופיעים לאחר יום המחלה הראשון |
| − | # כאשר מופיעים מספר פרכוסים באותו היום | + | # כאשר מופיעים מספר פרכוסים באותו היום |
| − | # כאשר ניתן למצוא אנמנזה משפחתית של פרכוסים ללא חום | + | # כאשר ניתן למצוא אנמנזה משפחתית של פרכוסים ללא חום |
| − | # כאשר ישנה אנמנזה של פרכוסים קודמים או פרכוסי חום קודמים | + | # כאשר ישנה אנמנזה של פרכוסים קודמים או פרכוסי חום קודמים |
| − | # כאשר הפרכוסים מופיעים מעל גיל 5 שנים | + | # כאשר הפרכוסים מופיעים מעל גיל 5 שנים |
| − | # כאשר ב EEG ניתן למצוא הפרעה פרכוסית מוקדית או הפרעה | + | # כאשר ב-EEG ניתן למצוא הפרעה פרכוסית מוקדית או הפרעה התקפית (פרוכסיזמלית) כללית |
===אבחנה מבדלת=== | ===אבחנה מבדלת=== | ||
| − | + | # דלקת חדה של קרומי המוח ([[מנינגיטיס]]){{ש}}היות ובילדים קשה לאבחן תסמינים הקשורים לזיהום במערכת העצבים המרכזית כגון קשיון עורף, מקובל היה בפרכוס חום ראשון לבצע ניקור מותני לשם בדיקת נוזל השדרה, לשם שלילת התפתחות דלקת חיידקית של קרומי המוח. כיום מבוצעים פחות ניקורים מותניים בפרכוס חום ראשון | |
| − | # דלקת חדה של קרומי המוח (מנינגיטיס) | + | # דלקת חדה של המוח ([[אנצפליטיס]]) |
| − | + | # פרכוס לאחר חיסון - תגובה אנצפלופתית לחיסון הגורמת לפרכוסים שלא בזמן עליית חום. הפרוגנוזה במצב זה אינה טובה משום שמדובר, ברוב המקרים, בפגיעה מוחית קשה שנגרמה ישירות על ידי החיסון וביטוייה הראשונים כוללים פרכוסים (אין מדובר בתגובת חום לפרכוס הגורמת לעיתים לפרכוס חום פשוט, אלא לתגובה אנצפלופתית המופיעה שלא בזמן חום). | |
| − | # פרכוס לאחר חיסון - תגובה אנצפלופתית לחיסון הגורמת לפרכוסים שלא בזמן עליית חום. הפרוגנוזה במצב זה אינה טובה משום שמדובר, ברוב המקרים, בפגיעה מוחית קשה שנגרמה ישירות | ||
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| + | ;הטיפול מורכב משני חלקים, הראשון טיפול בשעת הפרכוס והשני מניעתי | ||
| − | + | * טיפול בזמן הפרכוס - בדרך כלל אין מקום לטיפול נוגד פרכוס משום שברוב המקרים הפרכוס הסתיים מעצמו, עוד בטרם הגעת הילד לרופא המטפל. במידה והפרכוס אינו חולף, יש להתחיל במתן [[Assival]] {{כ}} (Diazepam) (אסיול ; דיאזפאם) תוך ורידי במינון של 0.3 מ"ג לק"ג עד מינון מכסימלי של 5 מ"ג. ניתן לתת [[t:אסיול - Assival|אסיול]] אך ורק במידה ויש בהישג יד אמצעים להחייאה נשימתית הכוללים צינור מחדר אויר (טובוס) ומנשם בלון ידני (אמבו). במידה והפרכוס אינו חולף, ניתן לחזור על אותו מינון של [[t:אסיול - Assival|אסיול]] תוך 10 דקות. במידה ולא מצויים בהישג יד אמצעי החייאה ניתן להזריק את האסיול לתוך השריר, ועל ידי כך ההשפעה האנטיאפילפטית איטית יותר, אך עם פחות תופעות לוואי נשימתיות. תופעות לוואי נוספות שיש לשים לב להופעתן כוללות שינויים התנהגותיים העשויים להיות קשים אך נעלמים עם פינוי התרופה מהדם. רובם הגדול של הילדים הסובלים מפרכוסי החום, מגיבים היטב לטיפול באסיול, כאשר תופעות הלוואי הנשימתיות וההתנהגותיות שהוזכרו כמעט ולא מופיעות. | |
| − | + | * טיפול מניעתי - מתן נרות רקטליים של [[Phenobarbital]] (פנובארביטאל) במינון 3-5 מ"ג \ק"ג\יום בזמן הופעת מחלת חום. הטיפול מקובל אצל ילדים הסובלים מפרכוסי חום קשים וחוזרים. קיים טיפול מניעתי עם [[t:אסיול - Assival|אסיול]] במתן רקטלי במינון 5 מ"ג. טיפול זה יעיל ביותר ללא תופעות הלוואי שהוזכרו קודם לכן. | |
| − | + | לא מקובל להתחיל טיפול נוגד פרכוס לאחר מספר בודד של פרכוסי חום פשוטים משום שלא הוכח באף מחקר כי טיפול כזה יכול לשנות את מהלך התופעה או את הסיכוי להופעת מחלה פרכוסית בעתיד. יש מקום להתחלת טיפול תרופתי בילדים הסובלים מפרכוסי חום מורכבים חוזרים אצלם הסיכוי לפגיעה מוחית גבוה יותר. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | במידה והפרכוס אינו חולף, יש להתחיל במתן | ||
| − | |||
| − | במידה והפרכוס אינו חולף, ניתן לחזור על אותו מינון של | ||
| − | |||
| − | רובם הגדול של הילדים | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | מתן נרות רקטליים של Phenobarbital במינון 3-5 מ"ג \ק"ג \יום בזמן הופעת מחלת חום. הטיפול מקובל אצל ילדים הסובלים מפרכוסי חום קשים וחוזרים. | ||
| − | |||
| − | קיים טיפול מניעתי עם | ||
| − | |||
| − | לא מקובל להתחיל טיפול | ||
| − | |||
| − | יש מקום להתחלת טיפול תרופתי בילדים הסובלים מפרכוסי חום מורכבים חוזרים אצלם הסיכוי לפגיעה מוחית גבוה יותר. | ||
==פרוגנוזה== | ==פרוגנוזה== | ||
| + | כ-2% מכלל הילדים הסובלים מפרכוסי חום פשוטים יפתחו במשך חייהם מחלה אפילפטית. הסיכוי להתפתחות מחלה אפילפטית עולה ככל שמופיעים יותר גורמי סיכון ההופכים את פרכוס החום מפשוט למורכב. כ-60% מכלל הילדים סובלים מפרכוס חום פשוט ללא גורמי סיכון נוספים. ל-34% נוספים יש גורם סיכון אחד נוסף המעלה את הסיכוי להתפתחות מחלה פרכוסית בעתיד ל-3%. לילדים להם שני גורמי סיכון ומעלה (6% מכלל הילדים) הסיכוי להתפתחות מחלה פרכוסית עולה בצורה ניכרת ומגיע ל-13%. בילדים אלה מתפתחת בדרך כלל מחלה פרכוסית קשה יותר המלווה בפיגור פסיכומוטורי והפרעות התנהגותיות קשות. | ||
| − | + | במבוגרים שסבלו בילדותם מפרכוסי חום קשים, ניתן לראות בצילומי CT פגיעה טמפורלית והיפוקמפלית. בנתיחות שלאחר המוות שבוצעו בחולים אלה ניתן היה לראות פגיעה משמעותית באותן אונות. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | ==ביבליוגרפיה== | |
| − | |||
| − | + | {{ייחוס|[[משתמש:מיקי דובלין|ד"ר מיכאל דובלין]] MD מומחה ברפואת ילדים, ד"ר יהודית מנליס ואושרית דובלין RN MA}} | |
[[קטגוריה:ילדים]] | [[קטגוריה:ילדים]] | ||
[[קטגוריה:נוירולוגיה]] | [[קטגוריה:נוירולוגיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:59, 15 בינואר 2019
| פרכוסי חום | ||
|---|---|---|
| Febrile seizures | ||
| ||
| ICD-10 | Chapter R 56.0 | |
| ICD-9 | 780.31 | |
| MeSH | D003294 | |
| יוצר הערך | ד"ר מיכאל דובלין וד"ר יהודית מנליס | |
פרכוסי חום היא הפרעה פרכוסית מוכרת היטב ומוגדרת כיום כתסמונת תגובתית ולא כמחלה אפילפטית. פרכוסי חום מהווים את ההפרעה הפרכוסית השכיחה ביותר מכלל ההפרעות הפרכוסיות.
אפידמיולוגיה
שיעורי ההיארעות של פרכוסי חום גבוהים, כ-5-8% מכלל ילדי העולם יסבלו פעם אחת או יותר בחייהם מפרכוסי חום. ביפן נרשמו שיעורי היארעות גבוהים של כ-8%. אין הסבר המניח את הדעת, לגבי השונות הגבוהה בשיעורי ההיארעות של פרכוסי חום באזורים שונים של העולם.
קיימת שכיחות גבוהה במשפחות מרובות ילדים ומרקע סוציו-אקונומי נמוך. הסיבה לכך נובעת כנראה ממספר גורמים שונים:
- ריבוי מחלות זיהומיות בין בני המשפחה החיים יחד בצפיפות יחסית
- כתוצאה מן הצפיפות, היות ויותר מילד אחד ישנים בדרך כלל בחדר אחד הרי שישנו קשר עין טוב יותר בין בני המשפחה והסיכוי לראות ילד מפרכס גבוה יותר, מאשר בבית בו הילד ישן בחדר משלו ומפרכס מתוך שינה.
מספר מחקרים מבוקרים שנעשו בשנים האחרונות הצביעו כי השכיחות האמיתית של פרכוסי חום הנה כנראה כ-10% מכלל הילדים בעולם.
אטיולוגיה
קיימת נטייה קודמת (פרה-דיספוזיציה) גנטית חזקה למרות שעדיין לא ידועים הגנים המעורבים בהפרעה זו. מדובר בהפרעה משפחתית הגורמת לסף פרכוסי נמוך בנשאי הגנים הללו. האטיולוגיה העיקרית לפרכוסי חום הנה זיהומית. ברוב המקרים מדובר בזיהומים חריפים של דרכי הנשימה העליונות או בדלקת חריפה של האוזן התיכונה. כל זיהום נגיפי הקיים בזמן הפרכוס (אינטרקורנטי) הגורם לעליית חום חדה אצל הילד יכול לגרום להופעת פרכוסי חום אצל אותם ילדים הסובלים מסף פרכוסי נמוך.
קליניקה
ההפרעה מופיעה בילדים שלרוב הם בריאים, בין הגילאים 3 חודשים ועד 5 שנים, כאשר רוב המקרים מופיעים בין גיל 22-18 חודשים. הפרכוס הקלסי הוא כללי טוני-קלוני. הפרכוס מופיע בזרוע העולה של הופעת החום ובדרך כלל ביום המחלה הראשון. משך הפרכוס אינו עולה על 15 דקות. ניתן למצוא אנמנזה משפחתית של פרכוסי חום באחוז גבוה של המקרים.
אבחנה
ב-EEG ניתן לראות האטה בפעילות לאחר הפרכוס בעיקר בחלקי המוח האחוריים. ניתן למצוא אסימטרייה בגלי המוח בין שתי ההמיספרות, כאשר שינויים אלו יכולים להמשך מספר ימים לאחר הפרכוס.
כאשר הפרכוס עונה על הקריטריונים שהוזכרו הוא מוגדר כפרכוס חום פשוט.
הפרכוס מוגדר כפרכוס חום מורכב כאשר:
- משך הפרכוסים עולה על 15 דקות
- הפרכוס אינו פרכוס כללי
- הפרכוס מופיע בחום הנמוך מ-38.5 מעלות
- הפרכוסים מופיעים לאחר יום המחלה הראשון
- כאשר מופיעים מספר פרכוסים באותו היום
- כאשר ניתן למצוא אנמנזה משפחתית של פרכוסים ללא חום
- כאשר ישנה אנמנזה של פרכוסים קודמים או פרכוסי חום קודמים
- כאשר הפרכוסים מופיעים מעל גיל 5 שנים
- כאשר ב-EEG ניתן למצוא הפרעה פרכוסית מוקדית או הפרעה התקפית (פרוכסיזמלית) כללית
אבחנה מבדלת
- דלקת חדה של קרומי המוח (מנינגיטיס)
היות ובילדים קשה לאבחן תסמינים הקשורים לזיהום במערכת העצבים המרכזית כגון קשיון עורף, מקובל היה בפרכוס חום ראשון לבצע ניקור מותני לשם בדיקת נוזל השדרה, לשם שלילת התפתחות דלקת חיידקית של קרומי המוח. כיום מבוצעים פחות ניקורים מותניים בפרכוס חום ראשון - דלקת חדה של המוח (אנצפליטיס)
- פרכוס לאחר חיסון - תגובה אנצפלופתית לחיסון הגורמת לפרכוסים שלא בזמן עליית חום. הפרוגנוזה במצב זה אינה טובה משום שמדובר, ברוב המקרים, בפגיעה מוחית קשה שנגרמה ישירות על ידי החיסון וביטוייה הראשונים כוללים פרכוסים (אין מדובר בתגובת חום לפרכוס הגורמת לעיתים לפרכוס חום פשוט, אלא לתגובה אנצפלופתית המופיעה שלא בזמן חום).
טיפול
- הטיפול מורכב משני חלקים, הראשון טיפול בשעת הפרכוס והשני מניעתי
- טיפול בזמן הפרכוס - בדרך כלל אין מקום לטיפול נוגד פרכוס משום שברוב המקרים הפרכוס הסתיים מעצמו, עוד בטרם הגעת הילד לרופא המטפל. במידה והפרכוס אינו חולף, יש להתחיל במתן Assival (Diazepam) (אסיול ; דיאזפאם) תוך ורידי במינון של 0.3 מ"ג לק"ג עד מינון מכסימלי של 5 מ"ג. ניתן לתת אסיול אך ורק במידה ויש בהישג יד אמצעים להחייאה נשימתית הכוללים צינור מחדר אויר (טובוס) ומנשם בלון ידני (אמבו). במידה והפרכוס אינו חולף, ניתן לחזור על אותו מינון של אסיול תוך 10 דקות. במידה ולא מצויים בהישג יד אמצעי החייאה ניתן להזריק את האסיול לתוך השריר, ועל ידי כך ההשפעה האנטיאפילפטית איטית יותר, אך עם פחות תופעות לוואי נשימתיות. תופעות לוואי נוספות שיש לשים לב להופעתן כוללות שינויים התנהגותיים העשויים להיות קשים אך נעלמים עם פינוי התרופה מהדם. רובם הגדול של הילדים הסובלים מפרכוסי החום, מגיבים היטב לטיפול באסיול, כאשר תופעות הלוואי הנשימתיות וההתנהגותיות שהוזכרו כמעט ולא מופיעות.
- טיפול מניעתי - מתן נרות רקטליים של Phenobarbital (פנובארביטאל) במינון 3-5 מ"ג \ק"ג\יום בזמן הופעת מחלת חום. הטיפול מקובל אצל ילדים הסובלים מפרכוסי חום קשים וחוזרים. קיים טיפול מניעתי עם אסיול במתן רקטלי במינון 5 מ"ג. טיפול זה יעיל ביותר ללא תופעות הלוואי שהוזכרו קודם לכן.
לא מקובל להתחיל טיפול נוגד פרכוס לאחר מספר בודד של פרכוסי חום פשוטים משום שלא הוכח באף מחקר כי טיפול כזה יכול לשנות את מהלך התופעה או את הסיכוי להופעת מחלה פרכוסית בעתיד. יש מקום להתחלת טיפול תרופתי בילדים הסובלים מפרכוסי חום מורכבים חוזרים אצלם הסיכוי לפגיעה מוחית גבוה יותר.
פרוגנוזה
כ-2% מכלל הילדים הסובלים מפרכוסי חום פשוטים יפתחו במשך חייהם מחלה אפילפטית. הסיכוי להתפתחות מחלה אפילפטית עולה ככל שמופיעים יותר גורמי סיכון ההופכים את פרכוס החום מפשוט למורכב. כ-60% מכלל הילדים סובלים מפרכוס חום פשוט ללא גורמי סיכון נוספים. ל-34% נוספים יש גורם סיכון אחד נוסף המעלה את הסיכוי להתפתחות מחלה פרכוסית בעתיד ל-3%. לילדים להם שני גורמי סיכון ומעלה (6% מכלל הילדים) הסיכוי להתפתחות מחלה פרכוסית עולה בצורה ניכרת ומגיע ל-13%. בילדים אלה מתפתחת בדרך כלל מחלה פרכוסית קשה יותר המלווה בפיגור פסיכומוטורי והפרעות התנהגותיות קשות.
במבוגרים שסבלו בילדותם מפרכוסי חום קשים, ניתן לראות בצילומי CT פגיעה טמפורלית והיפוקמפלית. בנתיחות שלאחר המוות שבוצעו בחולים אלה ניתן היה לראות פגיעה משמעותית באותן אונות.
ביבליוגרפיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מיכאל דובלין MD מומחה ברפואת ילדים, ד"ר יהודית מנליס ואושרית דובלין RN MA