כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תסמונת נפרוטית - Nephrotic syndrome"
מתוך ויקירפואה
(←טיפול) |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|תסמונת נפרוטית}} | {{הרחבה|תסמונת נפרוטית}} | ||
| − | תסמונת נפרוטית הוא כינוי למצב | + | תסמונת נפרוטית הוא כינוי למצב הנגרם ממחלות כליה או מחלות מערכתיות אחרות, המאופיין על ידי: |
# הפרשת חלבון בשתן - [[בדיקת שתן כללית - Urinalysis#חלבון בשתן-urine protein|פרוטאינוריה]] (Proteinuria) בכמות רבה העולה על 3.5 גרם ב-24 שעות | # הפרשת חלבון בשתן - [[בדיקת שתן כללית - Urinalysis#חלבון בשתן-urine protein|פרוטאינוריה]] (Proteinuria) בכמות רבה העולה על 3.5 גרם ב-24 שעות | ||
# [[בדיקת אלבומין - Albumin testing#פענוח תוצאות הבדיקה|ירידה בכמות החלבון בדם]] (Hypoalbuminemia) | # [[בדיקת אלבומין - Albumin testing#פענוח תוצאות הבדיקה|ירידה בכמות החלבון בדם]] (Hypoalbuminemia) | ||
| שורה 33: | שורה 32: | ||
===מחלות כליה=== | ===מחלות כליה=== | ||
| − | מחלות כליה שסיבתן לא ברורה (Idiopathic), ואשר פוגעות בפקעיות (Glomeruli) שבכליות ומאופינות על ידי הפרשת יתר של חלבון בשתן, לדוגמה: | + | מחלות כליה שסיבתן לא ברורה (Idiopathic), ואשר פוגעות בפקעיות (Glomeruli) שבכליות ומאופינות על ידי הפרשת יתר של חלבון בשתן, לדוגמה: |
| + | # Minimal change disease - סיבה חשובה לתסמונת הנפרוטית אצל בוגרים צעירים, מחלה הקשורה ביתר לחץ דם, והגורמת באופן מהיר לאי ספיקה כליתית | ||
| + | # Membranous nephropathy | ||
| + | # Focal glomerulosclerosis | ||
===מחלות סיסטמיות (Systemic)=== | ===מחלות סיסטמיות (Systemic)=== | ||
| − | מחלות הפוגעות באופן משני בכליות וגורמות להפרשת חלבון ולתסמונת הנפרוטית: סוכרת | + | מחלות הפוגעות באופן משני בכליות וגורמות להפרשת חלבון ולתסמונת הנפרוטית: |
| + | # סוכרת | ||
| + | # [[זאבת אדמנתית מערכתית - Systemic lupus erythematosus|זאבת אדמנתית]] (Systemic lupus erythematosus) | ||
| + | # [[עמילואידוזיס - Amyloidosis|עמילואידוזיס]] (Amyloidosis) | ||
| + | # [[אנדוקרדיטיס]] בקטריאלית (Bacterial endocarditis) | ||
| + | # [[שחפת]] (Tuberculosis) | ||
| + | # מחלת הכשל החיסוני ([[AIDS]]{{כ}} ,Acquired immune deficiency syndrome ,{{כ}}[[HIV]]{{כ}} ,Human Immunodeficiency Virus) | ||
| + | # [[דלקת כבד נגיפית - Hepatitis Infection - B|דלקת נגיפית של הכבד מסוג B]]{{כ}} (HBV, Hepatitis B Virus) | ||
| + | # [[דלקת כבד נגיפית - Hepatitis Infection - C|דלקת נגיפית של הכבד מסוג C]]{{כ}} (HCV, Hepatitis C Virus) | ||
| + | # [[לימפומה]] (Lymphoma) | ||
| + | # מחלות סרטן אחרות | ||
===תרופות וסמים=== | ===תרופות וסמים=== | ||
| − | לדוגמה: [[t:Anti-inflammatory and antirheumatic products, non-steroids - M01A|NSAIDs]]{{כ}} | + | לדוגמה: [[t:Anti-inflammatory and antirheumatic products, non-steroids - M01A|NSAIDs]]{{כ}} (Non-Steroidal Anti-Inflammatory Drugs) ו-Heroine, תרופות לריפוי מחלות ממאירות כמו [[t:Bevacizumab|Bevacizumab]]. |
| − | === | + | ===היריון=== |
| − | [[ | + | [[היריון]] בשליש (Trimester) האחרון; מצב של Preeclampsia. |
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| − | ===תסמינים=== | + | ===תסמינים וסימנים=== |
בצקת היא הסימן הבולט המחשיד לתסמונת אך לא בהכרח קיימת תמיד. בצקת בפנים, סביב העיניים והרגליים. שתן מוקצף, לעיתים רחוקות שתן דמי. | בצקת היא הסימן הבולט המחשיד לתסמונת אך לא בהכרח קיימת תמיד. בצקת בפנים, סביב העיניים והרגליים. שתן מוקצף, לעיתים רחוקות שתן דמי. | ||
| שורה 52: | שורה 64: | ||
===מעבדה=== | ===מעבדה=== | ||
| − | הבדיקות לגילוי התסמונת כוללות בדיקת שתן | + | הבדיקות לגילוי התסמונת כוללות בדיקת שתן לגילוי: |
| − | בדיקת דם לתפקודי הכליה | + | # [[בדיקת שתן כללית - Urinalysis#חלבון בשתן-urine protein|חלבון]] |
| + | # [[בדיקת שתן כללית - Urinalysis#כדוריות דם אדומות והמוגלובין|כדוריות דם אדומות]] | ||
| + | # [[בדיקת שתן כללית - Urinalysis#גלוקוזה|סוכר]] | ||
| + | # [[בדיקת שתן כללית - Urinalysis#בדיקת urinalysis מיקרוסקופית|משקע בשתן- גלילים]] (Casts) | ||
| + | # [[בדיקת שתן כללית - Urinalysis#חלבון בשתן-urine protein|איסוף שתן 24 שעות לחלבון]] | ||
| + | # פינוי כליתי | ||
| + | בדיקת דם לתפקודי הכליה: | ||
| + | # [[Creatinine]]{{כ}} | ||
| + | # [[Uric acid]] | ||
| + | # אלקטרוליטים, Electrolytes;{{כ}} [[נתרן - Sodium, Natrium|נתרן]] ו[[אשלגן - Potassium, Kalium|אשלגן]] | ||
| + | # רמות חלבונים | ||
| + | # רמות שומנים ([[Cholesterol]] ו-[[Triglycerides]]) | ||
| + | # [[גלוקוזה - Glucose{{כ}}|Glucose]] | ||
| + | # בדיקות דם נוספות בהתאם למחלת היסוד הנחשדת כגורמת לתסמונת הנפרוטית | ||
===הדמייה=== | ===הדמייה=== | ||
| שורה 63: | שורה 88: | ||
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| + | ברוב המקרים אין צורך באישפוז. | ||
| − | + | הטיפול כולל [[תרופות משתנות]] להקטנת הבצקת ובאבחנת Minimal change disease הטיפול הוא ב-[[t:Glucocorticoids - H02AB|Glucocorticoids]]. | |
| + | |||
| + | דיאטה עשירת חלבונים לאיזון המחסור בדם ודלת מלח למניעת יתר לחץ דם, ומעקב משקל למניעת התייבשות או עודף נוזלים ואיזון לחץ הדם. | ||
| + | |||
| + | טיפולים מכוונים למחלה הסיסטמית הגורמת לתסמונת (למשל טיפול ב[[סוכרת]]). | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
גרסה אחרונה מ־21:37, 5 באוגוסט 2019
| תסמונת נפרוטית | ||
|---|---|---|
| Nephrotic syndrome | ||
| שמות נוספים | אי ספיקת כליות, פרוטאינוריה | |
| ICD-10 | Chapter N 04. | |
| ICD-9 | 581.9 | |
| MeSH | D009404 | |
| יוצר הערך | ד"ר רענן פרידמן | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – תסמונת נפרוטית
תסמונת נפרוטית הוא כינוי למצב הנגרם ממחלות כליה או מחלות מערכתיות אחרות, המאופיין על ידי:
- הפרשת חלבון בשתן - פרוטאינוריה (Proteinuria) בכמות רבה העולה על 3.5 גרם ב-24 שעות
- ירידה בכמות החלבון בדם (Hypoalbuminemia)
- המצאות עקבות דם בשתן (Hematuria)
- עליה ברמת הכולסטרול בדם (Hypercholesterolemia)
- בצקת (Edema), ברקמות השונות
- עליה בלחץ הדם (Hypertension)
לא תמיד מופיעים כל הסימנים הנזכרים לעיל במחלה.
ללא אבחנה וללא טיפול התסמונת עלולה לגרום לאי ספיקת כליות (Renal failure).
אפידמיולוגיה
התסמונת הנפרוטית מופיעה בכל הגילאים, ותדירותה בהתאמה לגורם הראשוני למחלה בקבוצת בגיל. בארצות הברית (ארה"ב) שכיחותה בקרב ילדים היא 20 למליון ובקרב מבוגרים היא לפחות 50 למליון. התסמונת נפוצה מאוד בחולי סוכרת (Diabetes mellitus) והיא הגורם העיקרי לאי ספיקה כליתית בחולים אלו. כמו כן היא מופיעה בתדירות גדולה יותר אצל אנשים ממוצא אפריקאי כנראה עקב הסוכרת. יתר לחץ דם, רמת שומנים גבוהה בדם, ועישון מעלים את שכיחות המחלה אצל חולי הסוכרת.
אטיולוגיה
מחלות כליה
מחלות כליה שסיבתן לא ברורה (Idiopathic), ואשר פוגעות בפקעיות (Glomeruli) שבכליות ומאופינות על ידי הפרשת יתר של חלבון בשתן, לדוגמה:
- Minimal change disease - סיבה חשובה לתסמונת הנפרוטית אצל בוגרים צעירים, מחלה הקשורה ביתר לחץ דם, והגורמת באופן מהיר לאי ספיקה כליתית
- Membranous nephropathy
- Focal glomerulosclerosis
מחלות סיסטמיות (Systemic)
מחלות הפוגעות באופן משני בכליות וגורמות להפרשת חלבון ולתסמונת הנפרוטית:
- סוכרת
- זאבת אדמנתית (Systemic lupus erythematosus)
- עמילואידוזיס (Amyloidosis)
- אנדוקרדיטיס בקטריאלית (Bacterial endocarditis)
- שחפת (Tuberculosis)
- מחלת הכשל החיסוני (AIDS ,Acquired immune deficiency syndrome ,HIV ,Human Immunodeficiency Virus)
- דלקת נגיפית של הכבד מסוג B (HBV, Hepatitis B Virus)
- דלקת נגיפית של הכבד מסוג C (HCV, Hepatitis C Virus)
- לימפומה (Lymphoma)
- מחלות סרטן אחרות
תרופות וסמים
לדוגמה: NSAIDs (Non-Steroidal Anti-Inflammatory Drugs) ו-Heroine, תרופות לריפוי מחלות ממאירות כמו Bevacizumab.
היריון
היריון בשליש (Trimester) האחרון; מצב של Preeclampsia.
אבחנה
תסמינים וסימנים
בצקת היא הסימן הבולט המחשיד לתסמונת אך לא בהכרח קיימת תמיד. בצקת בפנים, סביב העיניים והרגליים. שתן מוקצף, לעיתים רחוקות שתן דמי.
בדיקת לחץ דם
מעבדה
הבדיקות לגילוי התסמונת כוללות בדיקת שתן לגילוי:
- חלבון
- כדוריות דם אדומות
- סוכר
- משקע בשתן- גלילים (Casts)
- איסוף שתן 24 שעות לחלבון
- פינוי כליתי
בדיקת דם לתפקודי הכליה:
- Creatinine
- Uric acid
- אלקטרוליטים, Electrolytes; נתרן ואשלגן
- רמות חלבונים
- רמות שומנים (Cholesterol ו-Triglycerides)
- Glucose
- בדיקות דם נוספות בהתאם למחלת היסוד הנחשדת כגורמת לתסמונת הנפרוטית
הדמייה
אולטרסאונד (Ultrasound) של הכליות ודרכי השתן.
בדיקות נוספות
ביופסיה (Biopsy) מהכליות עם בדיקה פתולוגית לאפיון המחלה.
טיפול
ברוב המקרים אין צורך באישפוז.
הטיפול כולל תרופות משתנות להקטנת הבצקת ובאבחנת Minimal change disease הטיפול הוא ב-Glucocorticoids.
דיאטה עשירת חלבונים לאיזון המחסור בדם ודלת מלח למניעת יתר לחץ דם, ומעקב משקל למניעת התייבשות או עודף נוזלים ואיזון לחץ הדם.
טיפולים מכוונים למחלה הסיסטמית הגורמת לתסמונת (למשל טיפול בסוכרת).
ביבליוגרפיה
- Primary Care Medicine : Goroll, Allan H., Mulley, Albert G
- Harrison's Principles of Internal Medicine: Anthony S. Fauci, Eugene Braunwald, Dennis L. Kasper, Stephen L. Hauser, Dan L. Longo, J. Larry Jameson, and Joseph Loscalzo, Eds.
- http://emedicine.medscape.com/article/244631-overview