מחלת הפרקינסון - מילון מונחים

כותרת

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

מחלת הפרקינסון - מילון מונחים
איור של יציבה אופיינית לחולה פרקינסו
ICD-10	Chapter G 20., Chapter F 02.3
ICD-9	332
MeSH	D010300
יוצר הערך	ד”ר זאב ניצן

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מחלת פרקינסון

המידע המובא במילון מונחים זה אינו מהווה המלצת רופא, חוות דעת מקצועית או תחליף לייעוץ רפואי. למידע נוסף יש לפנות לרופא המטפל.

מחלת פרקינסון

הפרעה במערכת העצבים הפרוגרסיבית המשפיעה על התנועה. התסמינים מתחילים בהדרגה, לפעמים מתחילים ברעד שכמעט ולא ניתן להבחין ביד אחת בנוסף ההפרעה גורמת לנוקשות ולהאטה בתנועה.

מחלת פרקינסון מתפתחת בחלק מסוים של המוח כאשר התאים באזור זה מתחילים למות. תאים אלה מייצרים דופמין ואובדן הדופמין במוח מוביל לבעיות עם תנועה. ככל שהמחלה מתקדמת ובמוח יש פחות ופחות דופמין, הסימפטומים של המחלה מתגלים יותר והמטופל מפתח רעידות, קושי בהליכה ובעיות אחרות בתנועה. חוקרים עובדים על דרכים לעצור או להאט את אובדן תאים אלה, המייצרים דופמין, כדי שניתן יהיה לטפל במחלת פרקינסון ולבסוף לרפא אותה.

תסמיני המחלה התנועתיים (המוטוריים) העיקריים

ארבעת השיבושים בתפקוד התנועתי (התסמינים המוטוריים) האופייניים למחלת הפרקינסון הם:

1. רעד במנוחה (מופיע בקרב כ - 3/4 מן החולים)
2. איטיות בתנועה (ברדיקינזיה - מיוונית ומשמעותה: ברדי - איטי, קינזיה - תנועה, כלומר תנועה איטית)
3. נוקשות שרירים (ריגידיות)

הפרעה בהחזרי שיווי המשקל והיציבה

רעד - תנועה לא רצונית, הנוטה להיות קצבית (ריתמית), ולהופיע בעיקר בקצות הגפיים (בעיקר בכפות הידיים). הרעד במחלת הפרקינסון מתאפיין בכך שהוא מופיע בעיקר כשגפה המעורבת מצויה במנוחה (כגון הנחת היד על מסעד הכורסא), פוחת בעת תנועה, והוא ניכר יותר בצד אחד של הגוף בהשוואה לצידו האחר. מתח ועייפות נוטים להחמיר ביטויו של הרעד.

ריגידיות - נוקשות שרירים הנובעת מהתכווצות מתמדת של השרירים וקושי בהרפייתם. מתח השרירים המוגבר מכביד על התנועה, מאט את קצבה ועלול להוות מקור לכאבים.

ברדיקינזיה - מצב בו הנעת שרירי הגוף מתבצעת בקצב איטי מהרגיל כבסרט 'בהילוך איטי'.

הפרעה בהחזרי שיווי המשקל והיציבה - הפרעה ביכולת לשמר יציבות בעת שינוי במרכז הכובד של הגוף (כגון בעת התקלות באדם או חפץ או בשינוי תנוחה חד). הפרעה זו מגבירה את הנטייה לנפילות.

הליכה פרקינסונית - דפוס הליכה האופייני למחלה ומאפייניו: הליכה על בסיס צר מהרגיל, צעדים קצרים מהרגיל, מיעוט בטלטול הידיים (לרוב בדפוס א-סימטרי כשיד אחת נוטה להיטלטל פחות מרעותה), גו שחוח עם כפיפות קדימה. תנוחת הגו המוטה קדימה עלולה לגרום לתופעה הקרויה 'פסטינציה' שביטויה האצה לא רצונית של מהירות ההליכה (כאדם 'הרודף' אחר מרכז הכובד שלו המצוי קידמית לציר הגו שלו).

דיסטוניה - התכווצות לא רצונית מתמשכת של השרירים הגורמת לתנוחה חריגה של הגפה או הגו או תנועה לא רצונית שלהם, לדוגמא הטייה מתמשכת של הצוואר המלווה בכאב ('צוואר תפוס' או בעגה המקצועית טורטיקוליס) הינה סוג של דיסטוניה.

דיסקינזיה - תנועות לא רצוניות בעיקר בקצות הגפיים (אך יכולות לפקוד איזורי גוף שונים), מעוגלות, 'דמויות ריקוד', שהינן תולדה אפשרית של טיפול מתמשך בתכשירים המכילים נגזרות של דופמין. תנועות לא רצוניות אלו נוטות להופיע בשיא השפעת תרופות אלו ובשכיחות פחותה עם תחילת או עם סיום השפעת התרופה. הן גם נוטות להופיע בשכיחות גבוהה יותר בקרב חולים/ות בגילאים מבוגרים יותר.

קיפאון בהליכה (Freezing of gait - ובקיצור FOG) מצב בו החולה מתקשה להתחיל ההליכה או להתמיד בה, בשל חוסר יכולת לצעוד וקושי לשלוט בהנעת הרגליים. הפרעה זו אופיינית לשלב המתקדם של מחלת הפרקינסון.

תנודות בתפקוד התנועתי (פלקטואציות מוטוריות) - תנודות ביכולת להניע את הגוף (היכולת המוטורית), בין מצב בו יכולת התנועה טובה (ON) למצב בו יכולת התנועה מופחתת באופן ניכר (OFF). תנודות אלו נגזרות גם מהשפעת התרופות ובעיקר תרופות המכילות נגזרות של דופמין. מועד הופעתן תלוי בעיקר בגיל החולה ובמינון התרופה.

Wearing Off - התקצרות משך ההשפעה של כל מנת תרופה (מצב המצריך לקצר את מרווחי הזמן שבין מנה למנה ולעלות בתדירות המתן). השפעת התרופה פגה כעבור זמן קצר יותר מבעבר ומלווה לרוב בתחושת צורך דוחק ליטול את מנת התרופה הבאה. תופעה זו כרוכה בשימוש מתמשך בתכשיר תרופתי המכיל נגזרות של דופמין.

ON - המצב הגופני והנפשי בעת שהטיפול התרופתי משפיע לטובה על ביטויי המחלה, כגון הפחתה בנוקשות וברעד, שיפור בזריזות ובתפקוד התנועתי וכן תחושת רווחה נפשית.

OFF - מצב בו לא ניכרת השפעתה של התרופות ותסמיני המחלה מתבטאים ביתר שאת: נוקשות שרירים (ריגידיות), איטיות בתנועה (ברדיקינזיה), רעד במנוחה בעיקר והפרעה ביציבות ההליכה. בפן הנפשי, התעצמות תחושת המועקה הנלווית למוגבלות התפקודית.

ON/OFF - היממה נחלקת ל'שעות הטובות' - 'ON' בהן ניכרת השפעת התרופות וביטוין - תנועה משוחררת יותר, זריזות רבה יותר ומצב רוח משופר, וה'שעות הרעות' - 'OFF' בהן התנועתיות מוגבלת, האיטיות גוברת ומצב הרוח לרוב מתוח ופחות נינוח.

תסמיני המחלה שאינם קשורים להפרעות התנועה (התסמינים הלא מוטוריים)

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד״ר זאב ניצן - מנהל השירות להפרעות תנועה המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי