האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "מגיפת COVID-19 - האיגוד הישראלי לרפואה גריאטרית - נייר עמדה - COVID-19 pandemia – israel association for geriatric medicine"

מתוך ויקירפואה

 
(14 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
 
 
{{נייר עמדה
 
{{נייר עמדה
 
|שם נייר העמדה=Infections – the case of older persons
 
|שם נייר העמדה=Infections – the case of older persons
|תחום=
+
|תחום=[[:קטגוריה:גריאטריה|גריאטריה]]
|תמונה=
+
|תמונה=Shutterstock 1625951248.jpg
 
|כיתוב תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
 
|האיגוד המפרסם=האיגוד ישראלי לרפואה גריאטרית  
 
|האיגוד המפרסם=האיגוד ישראלי לרפואה גריאטרית  
שורה 9: שורה 8:
 
|קישור=
 
|קישור=
 
|תאריך פרסום=16 במרץ 2020
 
|תאריך פרסום=16 במרץ 2020
|יוצר הערך=A. Mark Clarfield, Tzvi Dwolatzky, Shay Brill, Yan Press, Shimon Glick {{ש}}תרגום: ד"ר אורית קרני-רחקוביץ'  
+
|יוצר הערך=פרופ' מרק קלרפילד, פרופ' צבי דוולצקי, ד"ר שי בריל, פרופ' יאן פרס, פרופ' שמעון גליק{{ש}}תרגום ועריכה: ד"ר אורית קרני-רחקוביץ'  
 
}}
 
}}
ישראל נמצאת במהלכה של פנדמיה (Pandemic) עולמית מתפתחת כתוצאה מהפתשטות מהירה של נגיף ה-SARS-Cov-2{{כ}} (Severe Acute Respiratory Syndrome CoronaVIrus 2){{כ}} [1 - (<nowiki>https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus2019</nowiki>).  
+
{{הרחבה|קורונה}}
 
+
ישראל נמצאת במהלכה של פנדמיה (Pandemic) עולמית מתפתחת כתוצאה מהפתשטות מהירה של [[נגיף קורונה החדש|נגיף ה-SARS-Cov-2{{כ}} (Severe Acute Respiratory Syndrome CoronaVIrus 2)]]{{כ}} {{הערה|שם=הערה1|https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus2019}}.
 
משבר זה יאתגר אות כולנו, הן בקהילה, בבתי האבות ובבתי החולים. האתגר העיקרי הוא הסיבוכים הנשימתיים של הזיהום הנגיפי המצריך בהרבה מקרים תמיכה נשימתית.  
 
משבר זה יאתגר אות כולנו, הן בקהילה, בבתי האבות ובבתי החולים. האתגר העיקרי הוא הסיבוכים הנשימתיים של הזיהום הנגיפי המצריך בהרבה מקרים תמיכה נשימתית.  
 
 
האוכלוסיה המבוגרת ובעיקר בעלת מחלות רקע, היא בסיכון הגבוה ביותר לפתח סיבוכים של זיהום בנגיף.   
 
האוכלוסיה המבוגרת ובעיקר בעלת מחלות רקע, היא בסיכון הגבוה ביותר לפתח סיבוכים של זיהום בנגיף.   
  
שורה 20: שורה 18:
 
בתקופה זו, שיש צורך בביצוע החלטות קשות מול חוסר איזון מוחץ בין צרכים למשאבים ובניסיון להביא בחשבון צדק דיסטריבוטיבי (Distributive). מצב קשה זה, מתגלה כעת במדינות אחרות, אך יכול להתרחש גם בישראל. במצב זה, חיוני שמערכת הבריאות תהייה מוכנה עם תוכנית ריאלית המביאה בחשבון את אזרחיה הקשישים של ישראל המהווים את החולים הקשים של הפנדמיה, ובתקוה שלא נצטרך ליישם תכנית זו.  
 
בתקופה זו, שיש צורך בביצוע החלטות קשות מול חוסר איזון מוחץ בין צרכים למשאבים ובניסיון להביא בחשבון צדק דיסטריבוטיבי (Distributive). מצב קשה זה, מתגלה כעת במדינות אחרות, אך יכול להתרחש גם בישראל. במצב זה, חיוני שמערכת הבריאות תהייה מוכנה עם תוכנית ריאלית המביאה בחשבון את אזרחיה הקשישים של ישראל המהווים את החולים הקשים של הפנדמיה, ובתקוה שלא נצטרך ליישם תכנית זו.  
  
רבות נכתב על צורך אפשרי בשיטת מיון בהקשר משאבי טיפול נמרץ לב ומנשמים במקרה של חוסר בהיצע בישראל, דבר המצפה כבר במדינות אחרות בעולם.  
+
רבות נכתב על צורך אפשרי בשיטת מיון בהקשר משאבי טיפול נמרץ לב ומנשמים במקרה של חוסר בהיצע בישראל, דבר הנצפה כבר במדינות אחרות בעולם.  
  
 
נייר עמדה זה, מבקש לעזור לאלו האמונים על קבלת ההחלטות במערכת הבריאות בעזרת קווי הנחיה קליניים, במידה והמצב בישראל יחמיר.  
 
נייר עמדה זה, מבקש לעזור לאלו האמונים על קבלת ההחלטות במערכת הבריאות בעזרת קווי הנחיה קליניים, במידה והמצב בישראל יחמיר.  
  
 
== שיטת מיון אפשרית – מוצעת ==
 
== שיטת מיון אפשרית – מוצעת ==
השיטה המוצעת כאן ניתנת לשקילה בעת מצב משברי כאשר מספר המקרים החדשים במערכת הבריאות עלולים להציף אותה. במצב כזה עדיף להשתמש בשיטה (מודל) ידועה מראש, מאשר לבצע החלטות המבוססות על מצבי דחק.  
+
השיטה המוצעת כאן ניתנת לשקילה בעת מצב משברי כאשר מספר המקרים החדשים במערכת הבריאות עלולים להציף אותה. במצב כזה עדיף להשתמש בשיטה (מודל, Model) ידועה מראש, מאשר לבצע החלטות המבוססות על מצבי דחק.  
# יכולת תפקודית. הערכת היכולת התפקודית עומדת בבסיס ההערכה הגריאטרית המקיפה, הנמצאת בקשר ישיר לפרוגנוזה והסבירות להחלמה מ-COVID-19. ההערכה של היכולת התפקודית יכולה להתבצע תוך שימוש כלים שונים, לדוגמה: Functional Independence Measure (FIM) (ref 6) (or a shortened modified version) הנמצא בשימוש נרחב בישראל, או על ידי הערכה פשוטה יותר של הפעילויות הבסיסיות היומיומיות basic activities of daily living (BADL: eating, dressing, bathing, transferring, toileting, mobility)
 
#  מחלות רקע. למחלות רקע ישנה השפעה ברורה על הפרוגנוזה. בזמן כתיבת מסמך זה, כל חולי COVID-19 שנפטרו בישראל, סבלו ממחלות רקע משמעותיות. ברור כי אדם הסובל ממחלה סופנית (כמו שאת הריאות מפושטת) או מחלת אלצהיימר בשלבה הסופני, יפיק תועלת פחותה ממיטת טיפול נמרץ שגם כך קשה להשיגה או מהנשמה פולשנית. מחלות רקע נמדדות תוך שימוש ב- Charlson index. כלי זה מכיל 19 מצבים הממוספרים בסולם בין 1 ל-6 עם ניקוד סופי בסך של בין 0 ל-37. כלי זה הדגים קשר ישיר עם הישרדות לשנה (ref 7). על אף שייתכן כי לא יהיה מספיק זמן לבצע הערכה פורמאלית, יש לקחת בחשבון כי ככל שישנן יותר מחלות רקע הפרוגנוזה תהיה טובה פחות מאשר לאלו עם פחות מחלות רקע
 
#  גיל. על אף שגיל כרונולוגי לבדו אינו מספיק כקריטריון בודד, לא ניתן להתעלם ממנו בעיקר לנוכח הקשר המובהק סטטיסטית לתוחלת חיים. במקרים מסויימים, אנשים מבוגרים יכולים להרויח מטיפול ביחידות טיפול נמרץ יותר מאשר צעירים יותר, תלוי, כמובן בגורמים נוספים [ref 8]. שימוש בגיל כרונולוגי כגורם מנבא הוא לגיטימי, אך רק בשילוב עם גורמי סיכון נוספים, אפשר לחשב את הגיל הביולוגי ואת סיכויי ההחלמה
 
 
==בנית שיטת מיון==
 
שלושת הקריטריונים המפורטים מעלה (מצב תפקודי, מחלות רקע וגיל ביולוגי) תלויים האחד בשני במידה מסויימת. לעומת זאת, מטופל צעיר עם מחלות רקע מרובות ומצב תפקודי ירוד ירוויח פחות מטיפול ביחידה לטיפול נמרץ או הנשמה מאשר איש מבוגר יותר במצב גופני טוב יותר. על אף שלא מדובר בשיטה מושלמת, שימוש בשלושת הקריטריונים יוכל לעזור בקבלת החלטות קשות. עבודה אחת (ref 9) שהתמודדה עם הקשיים הללו סיפקה רשימה של התוויות נגד רפואיות וכירורגיות לטיפול במסגרת טיפול נמרץ ואשר יכולה לסייע גם כקווי מנחה (טבלה 1).
 
<div class="mw-content-ltr">
 
Table 1 Exclusion criteria from admission to critical care during a MCE
 
  
The patient is excluded from admission to critical care if any of the following are present
+
=== יכולת תפקודית ===
 +
הערכת היכולת התפקודית עומדת בבסיס ההערכה הגריאטרית המקיפה, הנמצאת בקשר ישיר לפרוגנוזה (Prognosis) והסבירות להחלמה מ-COVID-19. ההערכה של היכולת התפקודית יכולה להתבצע תוך שימוש כלים שונים, לדוגמה: Functional Independence Measure{{כ}} (FIM){{כ}} {{הערה|שם=הערה2| Linacre JM, Heinemann JW, Wright BD, Granger CV, Hamilton BB. The structure and stability of the functional independence measure. Arch Phys Med Rehabil. 1994. 75: 127-132}} או הגרסה המקוצרת הנמצאת בשימוש נרחב בישראל, או על ידי הערכה פשוטה יותר של הפעילויות הבסיסיות היומיומיות [Basic Activities of Daily Living, BADL{{כ}}, אכילה, לבוש, רחצה, מעברים, היגיינה אישית, ניידות.
  
(A) Severe trauma
+
=== מחלות רקע ===
 +
<nowiki>למחלות רקע ישנה השפעה ברורה על הפרוגנוזה. בזמן כתיבת מסמך זה, כל חולי COVID-19 שנפטרו בישראל, סבלו ממחלות רקע משמעותיות. ברור כי אדם הסובל ממחלה סופנית (כמו שאת הריאות מפושטת) או מחלת אלצהיימר בשלבה הסופני, יפיק תועלת פחותה ממיטת טיפול נמרץ שגם כך קשה להשיגה או מהנשמה פולשנית. מחלות רקע נמדדות תוך שימוש ב- Charlson index. כלי זה מכיל 19 מצבים הממוספרים בסולם בין 1 ל-6 עם ניקוד סופי בסך של בין 0 ל-37. כלי זה הדגים קשר ישיר עם הישרדות לשנה {{הערה|שם=הערה3|Hall WH, Ramachandran R,  Narayan S et al. An electronic application for rapidly calculating Charlson comorbidity score. BMC Cancer 2004:4, 94}}. על אף שייתכן כי לא יהיה מספיק זמן לבצע הערכה פורמאלית, יש לקחת בחשבון כי ככל שישנן יותר מחלות רקע הפרוגנוזה תהיה טובה פחות מאשר לאלו עם פחות מחלות רקע.
  
A trauma injury severity score (TRISS) with predicted mortality of >80% (see calculator at http://www.sfar.org/scores2/triss2.html)
+
=== גיל ===
 +
על אף שגיל כרונולוגי (Chronologic) לבדו אינו מספיק כקריטריון בודד, לא ניתן להתעלם ממנו בעיקר לנוכח הקשר המובהק סטטיסטית (Statistic) לתוחלת חיים. במקרים מסויימים, אנשים מבוגרים יכולים להרויח מטיפול ביחידות טיפול נמרץ יותר מאשר צעירים יותר, תלוי, כמובן בגורמים נוספים {{הערה|שם=הערה4| Sprung C et al  The Eldicus prospective, observational study of triage decision making in European intensive care units. Part II: Intensive care benefit for the elderly Edicus study  2012 (DOI: 10:1097/CCM.0b013e318232d6b0}}. שימוש בגיל כרונולוגי כגורם מנבא הוא לגיטימי, אך רק בשילוב עם גורמי סיכון נוספים, אפשר לחשב את הגיל הביולוגי (Biologic) ואת סיכויי ההחלמה.
  
(B) Severe burns of patient with any two of the following
+
==בנית שיטת מיון==
 
+
שלושת הקריטריונים (Criteria) המפורטים מעלה (מצב תפקודי, מחלות רקע וגיל ביולוגי) תלויים האחד בשני במידה מסויימת. לעומת זאת, מטופל צעיר עם מחלות רקע מרובות ומצב תפקודי ירוד ירוויח פחות מטיפול ביחידה לטיפול נמרץ או הנשמה מאשר איש מבוגר יותר במצב גופני טוב יותר. על אף שלא מדובר בשיטה מושלמת, שימוש בשלושת הקריטריונים יוכל לעזור בקבלת החלטות קשות. עבודה אחת {{הערה|שם=הערה5| Christian MD et al. "Critical care triage" (chapter 7) in Intensive Care Medicine 2010  DOI 10.1007/s00134-0101765-0 }}. שהתמודדה עם הקשיים הללו סיפקה רשימה של התוויות נגד רפואיות וכירורגיות לטיפול במסגרת טיפול נמרץ ואשר יכולה לסייע גם כקווי מנחה (טבלה 1, Table 1).  
Age >60 years
 
 
 
>40% of total body surface area affected
 
 
 
Inhalation injury
 
 
 
(C) Cardiac arrest
 
 
 
Unwitnessed cardiac arrest
 
 
 
Witnessed cardiac arrest, not responsive to electrical therapy (defibrillation or pacing)
 
 
 
Recurrent cardiac arrest
 
 
 
A second cardiac arrest <72 h following return of spontaneous circulation and stabilization following successful electrical therapy for initial malignant arrhythmia
 
 
 
(D) Severe baseline cognitive impairment
 
 
 
A patient who is unable to perform activities of daily living (AODLs) independently because of cognitive impairment OR is institutionalized because of cognitive impairment
 
 
 
(E) Advanced untreatable neuromuscular disease
 
 
 
(F) Metastatic malignant disease
 
 
 
(G) Advanced and irreversible immunocompromised patient
 
 
 
Most commonly this will be due to AIDS where there are NO antiviral treatment options available or rarely one of the congenital immunocompromised conditions
 
 
 
(H) Severe and irreversible neurologic event or condition
 
 
 
(I) End-stage organ failure meeting the following criteria
 
 
 
1. Heart
 
 
 
NYHA class III or IV heart failure
 
 
 
Class I: patients with no limitation of activities; they suffer no symptoms from ordinary activities
 
 
 
Class II: patients with slight, mild limitation of activity; they are comfortable with rest or with mild exertion
 
 
 
Class III: patients with marked limitation of activity; they are comfortable only at rest
 
 
 
Class IV: patients who should be at complete rest, confined to bed or chair; any physical activity brings on discomfort and symptoms occur at rest
 
 
 
2. Lungs
 
 
 
COPD with FEV1 <25% predicted, baseline
 
 
 
PaO2 <55 mmHg, or secondary pulmonary hypertension
 
 
 
Cystic fibrosis with post bronchodilator FEV1 <30% or baseline PaO2 <55 mmHg
 
 
 
Pulmonary fibrosis with VC or TLC <60% predicted, baseline PaO2 <55 mmHg, or secondary pulmonary hypertension
 
 
 
Primary pulmonary hypertension with NYHA class III or IV heart failure, right atrial pressure >10 mmHg, or mean pulmonary arterial pressure >50 mmHg
 
 
 
Requirement for home oxygen
 
 
 
3. Liver
 
 
 
Child-Pugh score >7
 
 
 
Total serum bilirubin
 
 
 
Bilirubin <2 mg/dl: 1 point
 
 
 
Bilirubin 2-3 mg/dl: 2 points
 
 
 
Bilirubin >3 mg/dl: 3 points
 
 
 
Serum albumin
 
 
 
Albumin >3.5 g/dl: 1 point
 
 
 
Albumin 2.8-3.5 g/dl: 2 points
 
 
 
Albumin <2.8 g/dl: 3 points
 
 
 
INR
 
 
 
INR <1.70: 1 point
 
 
 
INR 1.71-2.20: 2 points
 
 
 
INR >2.20: 3 points
 
 
 
Ascites
 
 
 
No ascites: 1 point
 
 
 
Ascites controlled medically: 2 points
 
 
 
Ascites poorly controlled: 3 points
 
  
Encephalopathy
+
[[קובץ:Care-MCE-1.png|ממוזער|600 פיקסלים|מרכז|Table 1 Exclusion criteria from admission to critical care during a MCE]]
 
 
No encephalopathy: 1 point
 
 
 
Encephalopathy controlled medically: 2 points
 
 
 
Encephalopathy poorly controlled: 3 points
 
 
 
(J) Elective palliative surgery
 
 
 
Surgery that is intended for symptomatic relief in a patient with an otherwise terminal condition (i.e., cancer) for which the average 2-year survival is <50%
 
 
 
</div>
 
  
 
==תכנון שיטת מיון==
 
==תכנון שיטת מיון==
בהינתן הכתוב למעלה, קבוצת עבודה אחת השתמשה בהליך על שם Delphi המגדיר עקרונות הקשורים לטיפול בטיפול נמרץ בבית החולים (ref 9) אשר הקבוצות הקליניות יכולות להשתמש לצורך קבלת החלטות.  
+
בהינתן הכתוב למעלה, קבוצת עבודה אחת השתמשה בהליך על שם Delphi המגדיר עקרונות הקשורים לטיפול בטיפול נמרץ בבית החולים {{הערה|שם=הערה5}} אשר הקבוצות הקליניות יכולות להשתמש לצורך קבלת החלטות.  
 
    
 
    
 
==כלי ישראלי==
 
==כלי ישראלי==
שורה 169: שורה 57:
 
|גמלת סיעוד||דירוג 2-1 עד 10 שעות{{ש}}0||דירוג 4-3 מ-10 עד 20 שעות {{ש}}1||דירוג 6-5 מעל 20 שעות{{ש}}2
 
|גמלת סיעוד||דירוג 2-1 עד 10 שעות{{ש}}0||דירוג 4-3 מ-10 עד 20 שעות {{ש}}1||דירוג 6-5 מעל 20 שעות{{ש}}2
 
|-
 
|-
|תחלואה רפואית||פחות מ-4 מחלות{{ש}}0||4 או יותר מחלות {{ש}}1||תחלואה קשה כדוגמה: אי ספיקת לב אי ספיקת כליתית{{ש}}2
+
|תחלואה רפואית||פחות מ-4 מחלות{{ש}}0||4 או יותר מחלות {{ש}}1||תחלואה קשה כדוגמה: [[אי ספיקת לב]] [[אי ספיקה כלייתית]]{{ש}}2
 
|-
 
|-
| || || ||מחלה ממארת פעילה{{ש}}2
+
| || || ||[[סרטן|מחלה ממארת]] פעילה{{ש}}2
 
|-
 
|-
| || || ||דמנציה קשה ו/או מאושפז במחלקה לתשושי נפש{{ש}}2
+
| || || ||[[דמנציה]] (Dementia) קשה ו/או מאושפז במחלקה לתשושי נפש{{ש}}2
 
|-
 
|-
 
|גיל||מתחת לגיל 65{{ש}}0||גיל 65 עד 85{{ש}}1||מעל 85{{ש}}2
 
|גיל||מתחת לגיל 65{{ש}}0||גיל 65 עד 85{{ש}}1||מעל 85{{ש}}2
שורה 192: שורה 80:
  
 
;נספח לנייר עמדה:
 
;נספח לנייר עמדה:
 +
 
Ad hoc Working Group: ICU/ventilator triage for Covid 19 infections - the case of older persons
 
Ad hoc Working Group: ICU/ventilator triage for Covid 19 infections - the case of older persons
 +
 +
==ביבליוקרפיה==
 +
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
  
 
[[קטגוריה:ניירות עמדה - איגודים מדעיים]]
 
[[קטגוריה:ניירות עמדה - איגודים מדעיים]]
 +
[[קטגוריה:גריאטריה]]
 +
[[קטגוריה:מנהל רפואי]]
 +
[[קטגוריה:פנימית]]

גרסה אחרונה מ־09:15, 19 באפריל 2020

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
Infections – the case of older persons
תחום גריאטריה
Shutterstock 1625951248.jpg
האיגוד המפרסם האיגוד ישראלי לרפואה גריאטרית
תאריך פרסום 16 במרץ 2020
יוצר הערך פרופ' מרק קלרפילד, פרופ' צבי דוולצקי, ד"ר שי בריל, פרופ' יאן פרס, פרופ' שמעון גליק
תרגום ועריכה: ד"ר אורית קרני-רחקוביץ'
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםקורונה

ישראל נמצאת במהלכה של פנדמיה (Pandemic) עולמית מתפתחת כתוצאה מהפתשטות מהירה של נגיף ה-SARS-Cov-2‏ (Severe Acute Respiratory Syndrome CoronaVIrus 2)[1]. משבר זה יאתגר אות כולנו, הן בקהילה, בבתי האבות ובבתי החולים. האתגר העיקרי הוא הסיבוכים הנשימתיים של הזיהום הנגיפי המצריך בהרבה מקרים תמיכה נשימתית. האוכלוסיה המבוגרת ובעיקר בעלת מחלות רקע, היא בסיכון הגבוה ביותר לפתח סיבוכים של זיהום בנגיף.

רקע

בתקופה זו, שיש צורך בביצוע החלטות קשות מול חוסר איזון מוחץ בין צרכים למשאבים ובניסיון להביא בחשבון צדק דיסטריבוטיבי (Distributive). מצב קשה זה, מתגלה כעת במדינות אחרות, אך יכול להתרחש גם בישראל. במצב זה, חיוני שמערכת הבריאות תהייה מוכנה עם תוכנית ריאלית המביאה בחשבון את אזרחיה הקשישים של ישראל המהווים את החולים הקשים של הפנדמיה, ובתקוה שלא נצטרך ליישם תכנית זו.

רבות נכתב על צורך אפשרי בשיטת מיון בהקשר משאבי טיפול נמרץ לב ומנשמים במקרה של חוסר בהיצע בישראל, דבר הנצפה כבר במדינות אחרות בעולם.

נייר עמדה זה, מבקש לעזור לאלו האמונים על קבלת ההחלטות במערכת הבריאות בעזרת קווי הנחיה קליניים, במידה והמצב בישראל יחמיר.

שיטת מיון אפשרית – מוצעת

השיטה המוצעת כאן ניתנת לשקילה בעת מצב משברי כאשר מספר המקרים החדשים במערכת הבריאות עלולים להציף אותה. במצב כזה עדיף להשתמש בשיטה (מודל, Model) ידועה מראש, מאשר לבצע החלטות המבוססות על מצבי דחק.

יכולת תפקודית

הערכת היכולת התפקודית עומדת בבסיס ההערכה הגריאטרית המקיפה, הנמצאת בקשר ישיר לפרוגנוזה (Prognosis) והסבירות להחלמה מ-COVID-19. ההערכה של היכולת התפקודית יכולה להתבצע תוך שימוש כלים שונים, לדוגמה: Functional Independence Measure‏ (FIM)‏ [2] או הגרסה המקוצרת הנמצאת בשימוש נרחב בישראל, או על ידי הערכה פשוטה יותר של הפעילויות הבסיסיות היומיומיות [Basic Activities of Daily Living, BADL‏, אכילה, לבוש, רחצה, מעברים, היגיינה אישית, ניידות.

מחלות רקע

<nowiki>למחלות רקע ישנה השפעה ברורה על הפרוגנוזה. בזמן כתיבת מסמך זה, כל חולי COVID-19 שנפטרו בישראל, סבלו ממחלות רקע משמעותיות. ברור כי אדם הסובל ממחלה סופנית (כמו שאת הריאות מפושטת) או מחלת אלצהיימר בשלבה הסופני, יפיק תועלת פחותה ממיטת טיפול נמרץ שגם כך קשה להשיגה או מהנשמה פולשנית. מחלות רקע נמדדות תוך שימוש ב- Charlson index. כלי זה מכיל 19 מצבים הממוספרים בסולם בין 1 ל-6 עם ניקוד סופי בסך של בין 0 ל-37. כלי זה הדגים קשר ישיר עם הישרדות לשנה [3]. על אף שייתכן כי לא יהיה מספיק זמן לבצע הערכה פורמאלית, יש לקחת בחשבון כי ככל שישנן יותר מחלות רקע הפרוגנוזה תהיה טובה פחות מאשר לאלו עם פחות מחלות רקע.

גיל

על אף שגיל כרונולוגי (Chronologic) לבדו אינו מספיק כקריטריון בודד, לא ניתן להתעלם ממנו בעיקר לנוכח הקשר המובהק סטטיסטית (Statistic) לתוחלת חיים. במקרים מסויימים, אנשים מבוגרים יכולים להרויח מטיפול ביחידות טיפול נמרץ יותר מאשר צעירים יותר, תלוי, כמובן בגורמים נוספים [4]. שימוש בגיל כרונולוגי כגורם מנבא הוא לגיטימי, אך רק בשילוב עם גורמי סיכון נוספים, אפשר לחשב את הגיל הביולוגי (Biologic) ואת סיכויי ההחלמה.

בנית שיטת מיון

שלושת הקריטריונים (Criteria) המפורטים מעלה (מצב תפקודי, מחלות רקע וגיל ביולוגי) תלויים האחד בשני במידה מסויימת. לעומת זאת, מטופל צעיר עם מחלות רקע מרובות ומצב תפקודי ירוד ירוויח פחות מטיפול ביחידה לטיפול נמרץ או הנשמה מאשר איש מבוגר יותר במצב גופני טוב יותר. על אף שלא מדובר בשיטה מושלמת, שימוש בשלושת הקריטריונים יוכל לעזור בקבלת החלטות קשות. עבודה אחת [5]. שהתמודדה עם הקשיים הללו סיפקה רשימה של התוויות נגד רפואיות וכירורגיות לטיפול במסגרת טיפול נמרץ ואשר יכולה לסייע גם כקווי מנחה (טבלה 1, Table 1).

Table 1 Exclusion criteria from admission to critical care during a MCE

תכנון שיטת מיון

בהינתן הכתוב למעלה, קבוצת עבודה אחת השתמשה בהליך על שם Delphi המגדיר עקרונות הקשורים לטיפול בטיפול נמרץ בבית החולים [5] אשר הקבוצות הקליניות יכולות להשתמש לצורך קבלת החלטות.

כלי ישראלי

אנו ממליצים על שימוש בכלי פשוט אשר יוכל לתת לקלינאים [בכל מקום לאורך הטיפול בחולה (בית, מוסד אשפוז ממושך, מלר"ד וכדומה)] את היכולת לבצע החלטה שקולה. כלי זה מבוסס על דעת מומחים, מכיל את הטרמינולוגיה והתפיסה הגריאטרית כמו גם את המבנה, המשאבים והערכים של המערכת הרפואית הישראלית. הכלי הזה נעשה תוך איזון זהיר בין צרכי החברה לזכויות המטופל הפרטני.

כלי עזר לתהליך קבלת החלטות רפואיות - בשעת חירום בלבד
נתון רמה א רמה ב רמה ג
רמת התפקוד עצמאי
0
מתנייד אבל זקוק לעזרה בחלק מהתפקודים הבסיסיים ADL
1
מרותק לכיסא/מיטה
2
אשפוז כרוני מאושפז במחלקה סיעודית/סיעודית מורכבת
2
גמלת סיעוד דירוג 2-1 עד 10 שעות
0
דירוג 4-3 מ-10 עד 20 שעות
1
דירוג 6-5 מעל 20 שעות
2
תחלואה רפואית פחות מ-4 מחלות
0
4 או יותר מחלות
1
תחלואה קשה כדוגמה: אי ספיקת לב אי ספיקה כלייתית
2
מחלה ממארת פעילה
2
דמנציה (Dementia) קשה ו/או מאושפז במחלקה לתשושי נפש
2
גיל מתחת לגיל 65
0
גיל 65 עד 85
1
מעל 85
2
סך הכל ניקוד
___
הערות
  • כלי זה מיועד לשימוש בשעת חירום בלבד
  • הכלי לא עבר תהליך של וולידציה (אימות) אולם מבוסס על נתונים מהספרות המקצועית
  • כלי זה מיועד לעזור לצוות הרפואי ככלי עזר בתהליך קבלת החלטות
  • במקרה של חסר בציוד רפואי חיוני הסף לקביעת התאמה לטיפול יקבע על ידי גורמים רשמיים ברמה מקומית/ארצית
נספח לנייר עמדה

Ad hoc Working Group: ICU/ventilator triage for Covid 19 infections - the case of older persons

ביבליוקרפיה

  1. https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus2019
  2. Linacre JM, Heinemann JW, Wright BD, Granger CV, Hamilton BB. The structure and stability of the functional independence measure. Arch Phys Med Rehabil. 1994. 75: 127-132
  3. Hall WH, Ramachandran R, Narayan S et al. An electronic application for rapidly calculating Charlson comorbidity score. BMC Cancer 2004:4, 94
  4. Sprung C et al The Eldicus prospective, observational study of triage decision making in European intensive care units. Part II: Intensive care benefit for the elderly Edicus study 2012 (DOI: 10:1097/CCM.0b013e318232d6b0
  5. 5.0 5.1 Christian MD et al. "Critical care triage" (chapter 7) in Intensive Care Medicine 2010 DOI 10.1007/s00134-0101765-0