האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת מפרקים תגובתית - Reactive arthritis"

מתוך ויקירפואה

(דף חדש: {{ערך בבדיקה}} Reactive arthritis: מקרה קליני חייל בן 20 אושפז באילת בגלל סיפור של מחלת חום עם שלשולים דמיים. טו...)
 
 
(36 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
+
{{ערך להשלמה}}
 +
{{מחלה
 +
|תמונה=[[קובץ:Feet-Reiters syndrome.jpg|250px]]
 +
|כיתוב תמונה=Diagnosis revealed that the rash on the bottom of this individual’s feet, known as keratoderma blennorrhagica, was due to Reiter's syndrome
 +
|שם עברי=דלקת מפרקים תגובתית
 +
|שם לועזי=Reactive arthritis
 +
|שמות נוספים=Reiter's syndrome - סינדרום רייטר
 +
|ICD-10={{ICD10|M|02||m|00}}
 +
|ICD-9={{ICD9|099.3}}
 +
|MeSH=[http://www.nlm.nih.gov/cgi/mesh/2011/MB_cgi?mode=&term=Arthritis,+Reactive&field=entry#TreeC01.539.100.500 C01.539.100.500]
 +
|יוצר הערך=
 +
|אחראי הערך=
 +
}}
 +
{{הרחבה|דלקת מפרקים}}
 +
'''דלקת מפרקים תגובתית''', נקראה בעבר '''תסמונת על שם רייטר''' (Reiter), שתאר קבוצה של חיילים עם דלקות במפרקים, בשופכה ובלחמית. המחלה נגרמת עקב זיהום בחיידק עם אנטיגנים דומים לאנטיגנים בסינוביה (Synovia), הדמיון מוביל לתגובה של מערכת החיסון ולקליניקה במפרקים, במערכת השתן, בעיניים ובמערכות נוספות. הטיפול במחלה כולל בדרך כלל משככי כאבים. הפרוגנוזה טובה וברוב המקרים המחלה חולפת כעבור 4 חודשים ללא חזרה.
  
 +
==אפידמיולוגיה==
 +
==אטיולוגיה==
 +
המחלה נגרמת עקב זיהום חיידקי החושף אפיטופים או אנטיגנים מסוימים שגורמים לתגובה חיסונית. יש דמיון בין אנטיגנים של החיידק לאנטיגנים בסינוביה או בחיבור הגיד לעצם.
  
Reactive arthritis:
+
החיידקים הגורמים לתגובה חיסונית זו הינם:
 +
* [[כלמידיה]] - הביטוי הקליני הוא דלקת של השופכה (אורטריטיס)
 +
* חיידקים הפוגעים במערכת העיכול וגורמים לשלשול קשה או אף לשלשול דמי (דיזנטריה) כגון [[שיגלה]], [[סלמונלה]], [[ירסיניה]] ו[[קמפילובקטר]].
 +
* [[מיקופלזמה]]
  
מקרה קליני
+
דלקת מפרקים תגובתית מתפתחת זמן קצר לאחר זיהום במערכת אחרת כגון מערכת העיכול, אך כאמור לא מדובר בתהליך ספטי.
  
חייל בן 20 אושפז באילת בגלל סיפור של מחלת חום עם שלשולים דמיים. טופל וקיבל אנטיביוטיקה והשתפר. לאחר שבועיים נפיחות של ברך ימין. נוזל סינוביאלי דלקתי עם תרביות שליליות. הזרקת סטרואידים ו-NSAID ואחרי 3 חודשים הכל חלף.
+
בחלק מהחולים הצליחו להראות שבדלקת מפרקים תגובתית על רקע כלמידיה ניתן למצוא בבדיקת תגובת שרשרת של פולימראז (Polymerase chain reaction) עדות לנוכחות החיידק בנוזל, על אף כי לא מדובר בתהליך דלקתי הנגרם כתוצאה מנוכחות החיידק. ל-50% מהחולים במחלה יש HLA B27, השכיח יותר בקרב חולים עם מעורבות אקסיאלית בניגוד למרבית החולים אצלם הקליניקה ההשכיחה היא דווקא במפרקים פריפרים. המחלה שכיחה יחסית בקרב חולי [[איידס]], כמו גם [[דלקת מפרקים ספחתית]] ו[[ספחת]]. תופעה זו קשורה להתנהגות מינית מסוכנת ופגם במערכת החיסון. [[קדחת השיגרון]] (Rheumatic fever) הינה סוג נוסף של דלקת מפרקים תגובתית המופיעה לאחר זיהום בסטרפטוקוקים. הביטויים הקליניים שונים ולכן היא נחשבת למחלה אחרת.
  
 +
==קליניקה==
 +
הקליניקה מתחילה כעבור שבוע עד שלושה שבועות לאחר המחלה הזיהומית. תסמינים הכרחיים כוללים חום תת פיברילי, עייפות וכאב דלקתי במפרקים פריפריים או אקסיאלים.
  
 +
במחלה ישנה מעורבות של 3-4 מפרקים, בעיקר במפרקים הגדולים של הגפיים תחתונות כמו מפרק הברך ומפרק הקרסול.
  
המחלה נקראה פעם תסמונת reiter, הוא השני שתאר את זה והפיץ את התסמונת. תאר קבוצה של חיילים עם תסמונת דומה: ארטריטיס, אורטריטיס ללא גונוקוקים וקונקטיביטיס.
+
כמו כן יכולה להיות דלקת בחיבור הגיד לעצם (Enthesitis).
  
 +
דלקת מפרקים תגובתית הינה מחלה מערכתית וחוץ ממעורבות גרמית יכולה להתבטא ב:
 +
* [[דלקת בשופכה]]
 +
* [[דלקת בבלוטת הערמונית]] ([[פרוסטטיטיס]])
 +
* בלניטיס צירצינטה (Balanitis circinata) שהיא אדמנת (אריתמה) ובצקת סביב איבר המין
 +
* קרטודרמה בלנוראגיקה (Keratoderma blennorrhagica) שהיא עיבוי של העור ופריחה ברגליים המזכירה [[ספחת]] ונוכחותה מחזקת את סבירות האבחנה.
 +
* [[אפטות]] בפה
 +
* [[אדמנת קשרית]] (אריתמה נודוזום) המופיעה כקשריות באזור הרגליים בעיקר לאחר זיהום ב[[ירסיניה]]
 +
* מעורבות עינית - [[דלקת לחמית]] ([[קונג'וקטיביטיס]]) ו[[דלקת העינביה]] ([[אובאיטיס]])
 +
* מעורבות מערכת העיכול
 +
* מעורבות לבבית - הפרעות הולכה ואי ספיקה של מסתם אבי העורקים בשל מחלה בעורק זה
 +
* דלקת בעצם (אוסטאיטיס)
  
 +
==אבחנה==
 +
תוצאות בדיקות המעבדה אינן ספציפיות ואין בדיקה סרולוגית פתוגנומונית. ניתן למצוא ספירת טסיות גבוהה, [[אנמיה]], רמה גבוהה של [[חלבון מגיב C]], ו[[שקיעת דם]] מוחשת. הנוזל במפרקים המעורבים הנו בעל מאפיינים דלקתיים ובבדיקות הדמייה ניתן לראות עדות לדלקת במפרק האגן (סקרואילאיטיס).
  
פתוגנזה
+
מומלץ לחפש עדות לזיהום שקדם למחלה. ניתן למצוא עדות לזיהום בכלמידיה בעזרת בדיקת תגובת שרשרת של פולימראז בשתן. כדאי לבצע את הבדיקה הזאת אלא אם יש סיפור חד משמעי של זיהום במערכת העיכול.
  
מתפתחת זמן קצר אחרי זיהום במערכת אחרת (עיכול למשל).
+
==טיפול==
 +
ברוב המקרים מסתפקים במתן נוגדי דלקת לא סטרואידלים ([[Nonsteroidal antiinflammatory drugs, [[NSAIDs) והזרקת [[סטרואידים]] למפרקים.
  
זה לא תהליך ספטי. בחלק מהחולים הצליחו להראות שבמחלה על רקע כלמידיה ב-PCR ניתן למצוא עדות לנוכחותה בנוזל אבל זה לא תהליך דלקתי פרופר.
+
כשהמחלה היא כרונית מטפלים ב-[[Abitrexate]]{{כ}} (Methotrexate) (אביטרקסאט ; מתוטרקסאט) וב-[[Salazopyrin]]{{כ}} (Sulfasalazin) (סלזופירין ; סולפסלזין).
  
יש שכיחות יתר של HLA B27 (50%)- יותר שכיח במעורבות אקסיאלית (הצורה השכיחה דווקא פריפרית).
+
טיפול אנטיביוטי לתקופות ארוכות אינו מקובל אך אפשרי כי מזרז את ההחלמה במקרים בהם ניתן לזהות כלמידיה במפרקים.
  
תואר הרבה בחולי איידס (גם ארטריטיס פסוריאטי ופסוריאזיס)- קשור להתנהגות מינית ופגם חיסוני.
+
==פרוגנוזה==
 +
הפרוגנוזה של דלקת מפרקים תגובתית היא טובה. לרוב החולים מבריאים לאחר תקופה של 4 חודשים בממוצע והמחלה לא הופכת לכרונית. מהלך כרוני מופיע בעיקר לאחר זיהום בכלמידיה ופחות לאחר זיהום במערכת העיכול. משערים כי חולים עם התנהלות מינית מסוכנת נמצאים בסיכון לחלות שוב.
  
 +
==דגלים אדומים==
 +
==ביבליוגרפיה==
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
{{רישיון cc}}
  
 
+
[[קטגוריה:זיהומיות]]
חיידקים קשורים:
+
[[קטגוריה:ראומטולוגיה]]
 
 
כלמידיה- הביטוי הקליני הוא אורטריטיס
 
 
 
זיהומי מעיים שגורמים לדיזינטריה ושלשול קשה- שיגלה, סלמונלה, ירסיניה, קמפילובקטר
 
 
 
מיקופלסמה
 
 
 
rheumatic fever הוא סוג של ארטריטיס ראקטיבי אחרי זיהום בסטרפטוקוקים, הביטויים קצת שונים ולכן נחשבת למחלה אחרת.
 
 
 
 
 
 
 
פתוגנזה:
 
 
 
זיהום חיידקי חושף אפיטופים או אנטיגנים מסוימים שגורמים לתגובה חיסונית יש דימיון לאנטיגנים בסינוביאה או enthesitis.
 
 
 
 
 
 
 
קליניקה:
 
 
 
1-3 שבועות אחרי המחלה.
 
 
 
סימפטומים קונסטיטוטיביים: חום תת פיברילי, עייפות, כאב פריפרי או אקסיאלי דלקתי
 
 
 
מעורבות של 3-4 מפריקים בעיקר במפרקים גדולים של גפיים תחתונות (ברך, קרסול)
 
 
 
יכולה להתבטא כ-enthesitis.
 
 
 
זוהי מחלה סיסטמית וחוץ ממעורבות גרמית יכולה להתבטא ב:
 
 
 
אורטריטיס, פרוסטטיטיס
 
 
 
מעורבות של איבר המין עם אריטמה ובצקת סביב איבר המין- balanitis circinata
 
 
 
keratoderma blennorhagica- עיבוי של העור ופריחה ברגליים שמזכירה פסוריאזיס- מחזקת את האבחנה.
 
 
 
אפטות בפה
 
 
 
אריטמה נודוזום- קרשיות על הרגליים- בעיקר אחרי זיהום בירסיניה
 
 
 
מעורבות בעינים- קוניקטיביטיס, uveitis
 
 
 
מעורבות מעי.
 
 
 
יכולה להיות מעורבות לבבית, אי ספיקה אורטלית בגלל מחלה באאורטה והפרעות הולכה.
 
 
 
יש מעורבות של אוסטאיטיס
 
 
 
זה ספקטרום רחב.
 
 
 
 
 
 
 
ממצאי מעבדה ורדיולוגיה:
 
 
 
בדיקות המעבדה לא ספציפיות ואין בדיקה סרולוגית פתוגנומונית: טרומבוציטוזיס, אנמיה, CRP, שקיעה מואצת. סקרואילאיטיס, נוזל דלקתי במפרק.
 
 
 
לחפש זיהום ישן- מחפשים עדות לכלמידיה ב-PCR בשתן אלא אם יש סיפור ב-GI שהוא חד משמעי, גם הסיפור מספיק.
 
 
 
 
 
 
 
פרוגנוזה:
 
 
 
טובה, לרוב החולים יש אירוע של 4 חודשים בממוצע והם מבריאים ולא הופך לכרוני. יכול להפוך לכרוני, בעיקר אחרי כלמידיה ופחות אחרי דיזינטריה. השערה היא שהחולים הם עם התנהלות מינית מסוימת ונדבקים שוב.
 
 
 
 
 
 
 
טיפול:
 
 
 
לרוב לא נזקקים למשהו מעבר של NSAID והזרקות למפרקים.
 
 
 
למחלה כרונית: מטוטרקסט, סולפאסאלאזין
 
 
 
אנטיביוטיקה לתקופות ארוכות- ניתן לזהות כלמידיה במפריקם ואולי ז היזרז את ההחלמה במעט (ע"פ מחקרים). לא מקובל.
 

גרסה אחרונה מ־15:54, 16 במאי 2020

המידע בערך זה אינו מלא
אם הינך רופא/ה, אנחנו מזמינים אותך לשפר את הערך ולהוסיף את המידע הדרוש להשלמתו. אם אין לך הרשאות עריכה ניתן לבקש זאת (קבלת הרשאות), וללמוד כיצד לערוך (עריכה בוויקירפואה).



דלקת מפרקים תגובתית
Reactive arthritis
Feet-Reiters syndrome.jpg
Diagnosis revealed that the rash on the bottom of this individual’s feet, known as keratoderma blennorrhagica, was due to Reiter's syndrome
שמות נוספים Reiter's syndrome - סינדרום רייטר
ICD-10 Chapter M 02.
ICD-9 099.3
MeSH C01.539.100.500
יוצר הערך
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםדלקת מפרקים

דלקת מפרקים תגובתית, נקראה בעבר תסמונת על שם רייטר (Reiter), שתאר קבוצה של חיילים עם דלקות במפרקים, בשופכה ובלחמית. המחלה נגרמת עקב זיהום בחיידק עם אנטיגנים דומים לאנטיגנים בסינוביה (Synovia), הדמיון מוביל לתגובה של מערכת החיסון ולקליניקה במפרקים, במערכת השתן, בעיניים ובמערכות נוספות. הטיפול במחלה כולל בדרך כלל משככי כאבים. הפרוגנוזה טובה וברוב המקרים המחלה חולפת כעבור 4 חודשים ללא חזרה.

אפידמיולוגיה

אטיולוגיה

המחלה נגרמת עקב זיהום חיידקי החושף אפיטופים או אנטיגנים מסוימים שגורמים לתגובה חיסונית. יש דמיון בין אנטיגנים של החיידק לאנטיגנים בסינוביה או בחיבור הגיד לעצם.

החיידקים הגורמים לתגובה חיסונית זו הינם:

דלקת מפרקים תגובתית מתפתחת זמן קצר לאחר זיהום במערכת אחרת כגון מערכת העיכול, אך כאמור לא מדובר בתהליך ספטי.

בחלק מהחולים הצליחו להראות שבדלקת מפרקים תגובתית על רקע כלמידיה ניתן למצוא בבדיקת תגובת שרשרת של פולימראז (Polymerase chain reaction) עדות לנוכחות החיידק בנוזל, על אף כי לא מדובר בתהליך דלקתי הנגרם כתוצאה מנוכחות החיידק. ל-50% מהחולים במחלה יש HLA B27, השכיח יותר בקרב חולים עם מעורבות אקסיאלית בניגוד למרבית החולים אצלם הקליניקה ההשכיחה היא דווקא במפרקים פריפרים. המחלה שכיחה יחסית בקרב חולי איידס, כמו גם דלקת מפרקים ספחתית וספחת. תופעה זו קשורה להתנהגות מינית מסוכנת ופגם במערכת החיסון. קדחת השיגרון (Rheumatic fever) הינה סוג נוסף של דלקת מפרקים תגובתית המופיעה לאחר זיהום בסטרפטוקוקים. הביטויים הקליניים שונים ולכן היא נחשבת למחלה אחרת.

קליניקה

הקליניקה מתחילה כעבור שבוע עד שלושה שבועות לאחר המחלה הזיהומית. תסמינים הכרחיים כוללים חום תת פיברילי, עייפות וכאב דלקתי במפרקים פריפריים או אקסיאלים.

במחלה ישנה מעורבות של 3-4 מפרקים, בעיקר במפרקים הגדולים של הגפיים תחתונות כמו מפרק הברך ומפרק הקרסול.

כמו כן יכולה להיות דלקת בחיבור הגיד לעצם (Enthesitis).

דלקת מפרקים תגובתית הינה מחלה מערכתית וחוץ ממעורבות גרמית יכולה להתבטא ב:

אבחנה

תוצאות בדיקות המעבדה אינן ספציפיות ואין בדיקה סרולוגית פתוגנומונית. ניתן למצוא ספירת טסיות גבוהה, אנמיה, רמה גבוהה של חלבון מגיב C, ושקיעת דם מוחשת. הנוזל במפרקים המעורבים הנו בעל מאפיינים דלקתיים ובבדיקות הדמייה ניתן לראות עדות לדלקת במפרק האגן (סקרואילאיטיס).

מומלץ לחפש עדות לזיהום שקדם למחלה. ניתן למצוא עדות לזיהום בכלמידיה בעזרת בדיקת תגובת שרשרת של פולימראז בשתן. כדאי לבצע את הבדיקה הזאת אלא אם יש סיפור חד משמעי של זיהום במערכת העיכול.

טיפול

ברוב המקרים מסתפקים במתן נוגדי דלקת לא סטרואידלים ([[Nonsteroidal antiinflammatory drugs, [[NSAIDs) והזרקת סטרואידים למפרקים.

כשהמחלה היא כרונית מטפלים ב-Abitrexate‏ (Methotrexate) (אביטרקסאט ; מתוטרקסאט) וב-Salazopyrin‏ (Sulfasalazin) (סלזופירין ; סולפסלזין).

טיפול אנטיביוטי לתקופות ארוכות אינו מקובל אך אפשרי כי מזרז את ההחלמה במקרים בהם ניתן לזהות כלמידיה במפרקים.

פרוגנוזה

הפרוגנוזה של דלקת מפרקים תגובתית היא טובה. לרוב החולים מבריאים לאחר תקופה של 4 חודשים בממוצע והמחלה לא הופכת לכרונית. מהלך כרוני מופיע בעיקר לאחר זיהום בכלמידיה ופחות לאחר זיהום במערכת העיכול. משערים כי חולים עם התנהלות מינית מסוכנת נמצאים בסיכון לחלות שוב.

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

קישורים חיצוניים

עמוד זה מפורסם תחת רישיון CC-BY-SA-3.0, בניגוד לשאר התכנים בוויקירפואה המפורסמים תחת רישיון אחר.