האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת מפרקים תגובתית - Reactive arthritis"

מתוך ויקירפואה

 
(9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 +
{{ערך להשלמה}}
 
{{מחלה
 
{{מחלה
 
|תמונה=[[קובץ:Feet-Reiters syndrome.jpg|250px]]
 
|תמונה=[[קובץ:Feet-Reiters syndrome.jpg|250px]]
שורה 4: שורה 5:
 
|שם עברי=דלקת מפרקים תגובתית
 
|שם עברי=דלקת מפרקים תגובתית
 
|שם לועזי=Reactive arthritis
 
|שם לועזי=Reactive arthritis
|שמות נוספים=Reiter's syndrom - סינדרום רייטר
+
|שמות נוספים=Reiter's syndrome - סינדרום רייטר
 
|ICD-10={{ICD10|M|02||m|00}}
 
|ICD-10={{ICD10|M|02||m|00}}
 
|ICD-9={{ICD9|099.3}}
 
|ICD-9={{ICD9|099.3}}
שורה 11: שורה 12:
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
 
+
{{הרחבה|דלקת מפרקים}}
 
'''דלקת מפרקים תגובתית''', נקראה בעבר '''תסמונת על שם רייטר''' (Reiter), שתאר קבוצה של חיילים עם דלקות במפרקים, בשופכה ובלחמית. המחלה נגרמת עקב זיהום בחיידק עם אנטיגנים דומים לאנטיגנים בסינוביה (Synovia), הדמיון מוביל לתגובה של מערכת החיסון ולקליניקה במפרקים, במערכת השתן, בעיניים ובמערכות נוספות. הטיפול במחלה כולל בדרך כלל משככי כאבים. הפרוגנוזה טובה וברוב המקרים המחלה חולפת כעבור 4 חודשים ללא חזרה.
 
'''דלקת מפרקים תגובתית''', נקראה בעבר '''תסמונת על שם רייטר''' (Reiter), שתאר קבוצה של חיילים עם דלקות במפרקים, בשופכה ובלחמית. המחלה נגרמת עקב זיהום בחיידק עם אנטיגנים דומים לאנטיגנים בסינוביה (Synovia), הדמיון מוביל לתגובה של מערכת החיסון ולקליניקה במפרקים, במערכת השתן, בעיניים ובמערכות נוספות. הטיפול במחלה כולל בדרך כלל משככי כאבים. הפרוגנוזה טובה וברוב המקרים המחלה חולפת כעבור 4 חודשים ללא חזרה.
  
 
==אפידמיולוגיה==
 
==אפידמיולוגיה==
 
 
==אטיולוגיה==
 
==אטיולוגיה==
 
 
המחלה נגרמת עקב זיהום חיידקי החושף אפיטופים או אנטיגנים מסוימים שגורמים לתגובה חיסונית. יש דמיון בין אנטיגנים של החיידק לאנטיגנים בסינוביה או בחיבור הגיד לעצם.
 
המחלה נגרמת עקב זיהום חיידקי החושף אפיטופים או אנטיגנים מסוימים שגורמים לתגובה חיסונית. יש דמיון בין אנטיגנים של החיידק לאנטיגנים בסינוביה או בחיבור הגיד לעצם.
  
שורה 23: שורה 22:
 
* [[כלמידיה]] - הביטוי הקליני הוא דלקת של השופכה (אורטריטיס)
 
* [[כלמידיה]] - הביטוי הקליני הוא דלקת של השופכה (אורטריטיס)
 
* חיידקים הפוגעים במערכת העיכול וגורמים לשלשול קשה או אף לשלשול דמי (דיזנטריה) כגון [[שיגלה]], [[סלמונלה]], [[ירסיניה]] ו[[קמפילובקטר]].
 
* חיידקים הפוגעים במערכת העיכול וגורמים לשלשול קשה או אף לשלשול דמי (דיזנטריה) כגון [[שיגלה]], [[סלמונלה]], [[ירסיניה]] ו[[קמפילובקטר]].
* [[מיקופלסמה]]
+
* [[מיקופלזמה]]
  
 
דלקת מפרקים תגובתית מתפתחת זמן קצר לאחר זיהום במערכת אחרת כגון מערכת העיכול, אך כאמור לא מדובר בתהליך ספטי.
 
דלקת מפרקים תגובתית מתפתחת זמן קצר לאחר זיהום במערכת אחרת כגון מערכת העיכול, אך כאמור לא מדובר בתהליך ספטי.
שורה 30: שורה 29:
  
 
==קליניקה==
 
==קליניקה==
 
 
הקליניקה מתחילה כעבור שבוע עד שלושה שבועות לאחר המחלה הזיהומית. תסמינים הכרחיים כוללים חום תת פיברילי, עייפות וכאב דלקתי במפרקים פריפריים או אקסיאלים.
 
הקליניקה מתחילה כעבור שבוע עד שלושה שבועות לאחר המחלה הזיהומית. תסמינים הכרחיים כוללים חום תת פיברילי, עייפות וכאב דלקתי במפרקים פריפריים או אקסיאלים.
  
שורה 38: שורה 36:
  
 
דלקת מפרקים תגובתית הינה מחלה מערכתית וחוץ ממעורבות גרמית יכולה להתבטא ב:
 
דלקת מפרקים תגובתית הינה מחלה מערכתית וחוץ ממעורבות גרמית יכולה להתבטא ב:
* דלקת בשופכה
+
* [[דלקת בשופכה]]
* דלקת בבלוטת הערמונית (פרוסטטיטיס)
+
* [[דלקת בבלוטת הערמונית]] ([[פרוסטטיטיס]])
 
* בלניטיס צירצינטה (Balanitis circinata) שהיא אדמנת (אריתמה) ובצקת סביב איבר המין
 
* בלניטיס צירצינטה (Balanitis circinata) שהיא אדמנת (אריתמה) ובצקת סביב איבר המין
 
* קרטודרמה בלנוראגיקה (Keratoderma blennorrhagica) שהיא עיבוי של העור ופריחה ברגליים המזכירה [[ספחת]] ונוכחותה מחזקת את סבירות האבחנה.
 
* קרטודרמה בלנוראגיקה (Keratoderma blennorrhagica) שהיא עיבוי של העור ופריחה ברגליים המזכירה [[ספחת]] ונוכחותה מחזקת את סבירות האבחנה.
* [[אפטות בפה]]
+
* [[אפטות]] בפה
* [[אדמנת קשרית]] (אריתמה נודוזום) המופיעה כקשריות באיזור הרגליים בעיקר לאחר זיהום בירסיניה
+
* [[אדמנת קשרית]] (אריתמה נודוזום) המופיעה כקשריות באזור הרגליים בעיקר לאחר זיהום ב[[ירסיניה]]
* מעורבות עינית - דלקת בלחמית (קונג'וקטיביטיס) ודלקת בעינבית (אובאיטיס)
+
* מעורבות עינית - [[דלקת לחמית]] ([[קונג'וקטיביטיס]]) ו[[דלקת העינביה]] ([[אובאיטיס]])
 
* מעורבות מערכת העיכול
 
* מעורבות מערכת העיכול
 
* מעורבות לבבית - הפרעות הולכה ואי ספיקה של מסתם אבי העורקים בשל מחלה בעורק זה
 
* מעורבות לבבית - הפרעות הולכה ואי ספיקה של מסתם אבי העורקים בשל מחלה בעורק זה
שורה 50: שורה 48:
  
 
==אבחנה==
 
==אבחנה==
 
+
תוצאות בדיקות המעבדה אינן ספציפיות ואין בדיקה סרולוגית פתוגנומונית. ניתן למצוא ספירת טסיות גבוהה, [[אנמיה]], רמה גבוהה של [[חלבון מגיב C]], ו[[שקיעת דם]] מוחשת. הנוזל במפרקים המעורבים הנו בעל מאפיינים דלקתיים ובבדיקות הדמייה ניתן לראות עדות לדלקת במפרק האגן (סקרואילאיטיס).
תוצאות בדיקות המעבדה אינן ספציפיות ואין בדיקה סרולוגית פתוגנומונית. ניתן למצוא ספירת טסיות גבוהה, אנמיה, רמה גבוהה של [[חלבון מגיב C]], ושקיעת דם מוחשת. הנוזל במפרקים המעורבים הינו בעל מאפיינים דלקתיים ובבדיקות הדמייה ניתן לראות עדות לדלקת במפרק האגן (סקרואילאיטיס).
 
  
 
מומלץ לחפש עדות לזיהום שקדם למחלה. ניתן למצוא עדות לזיהום בכלמידיה בעזרת בדיקת תגובת שרשרת של פולימראז בשתן. כדאי לבצע את הבדיקה הזאת אלא אם יש סיפור חד משמעי של זיהום במערכת העיכול.
 
מומלץ לחפש עדות לזיהום שקדם למחלה. ניתן למצוא עדות לזיהום בכלמידיה בעזרת בדיקת תגובת שרשרת של פולימראז בשתן. כדאי לבצע את הבדיקה הזאת אלא אם יש סיפור חד משמעי של זיהום במערכת העיכול.
  
 
==טיפול==
 
==טיפול==
 
+
ברוב המקרים מסתפקים במתן נוגדי דלקת לא סטרואידלים ([[Nonsteroidal antiinflammatory drugs, [[NSAIDs) והזרקת [[סטרואידים]] למפרקים.
ברוב המקרים מסתפקים במתן נוגדי דלקת לא סטרואידלים (Nonsteroidal antiinflammatory drugs, NSAIDs) והזרקת סטרואידים למפרקים.
 
  
 
כשהמחלה היא כרונית מטפלים ב-[[Abitrexate]]{{כ}} (Methotrexate) (אביטרקסאט ; מתוטרקסאט) וב-[[Salazopyrin]]{{כ}} (Sulfasalazin) (סלזופירין ; סולפסלזין).
 
כשהמחלה היא כרונית מטפלים ב-[[Abitrexate]]{{כ}} (Methotrexate) (אביטרקסאט ; מתוטרקסאט) וב-[[Salazopyrin]]{{כ}} (Sulfasalazin) (סלזופירין ; סולפסלזין).
  
טיפול אנטיביוטי לתקופות ארוכות אינו מקובל אך אפשרי כי מזרז את ההחלמה במיקרים בהם ניתן לזהות כלמידיה במפרקים.
+
טיפול אנטיביוטי לתקופות ארוכות אינו מקובל אך אפשרי כי מזרז את ההחלמה במקרים בהם ניתן לזהות כלמידיה במפרקים.
  
 
==פרוגנוזה==
 
==פרוגנוזה==
 
 
הפרוגנוזה של דלקת מפרקים תגובתית היא טובה. לרוב החולים מבריאים לאחר תקופה של 4 חודשים בממוצע והמחלה לא הופכת לכרונית. מהלך כרוני מופיע בעיקר לאחר זיהום בכלמידיה ופחות לאחר זיהום במערכת העיכול. משערים כי חולים עם התנהלות מינית מסוכנת נמצאים בסיכון לחלות שוב.
 
הפרוגנוזה של דלקת מפרקים תגובתית היא טובה. לרוב החולים מבריאים לאחר תקופה של 4 חודשים בממוצע והמחלה לא הופכת לכרונית. מהלך כרוני מופיע בעיקר לאחר זיהום בכלמידיה ופחות לאחר זיהום במערכת העיכול. משערים כי חולים עם התנהלות מינית מסוכנת נמצאים בסיכון לחלות שוב.
  
 
==דגלים אדומים==
 
==דגלים אדומים==
 
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==
 
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
+
{{רישיון cc}}
  
 
[[קטגוריה:זיהומיות]]
 
[[קטגוריה:זיהומיות]]
 
[[קטגוריה:ראומטולוגיה]]
 
[[קטגוריה:ראומטולוגיה]]

גרסה אחרונה מ־15:54, 16 במאי 2020

המידע בערך זה אינו מלא
אם הינך רופא/ה, אנחנו מזמינים אותך לשפר את הערך ולהוסיף את המידע הדרוש להשלמתו. אם אין לך הרשאות עריכה ניתן לבקש זאת (קבלת הרשאות), וללמוד כיצד לערוך (עריכה בוויקירפואה).



דלקת מפרקים תגובתית
Reactive arthritis
Feet-Reiters syndrome.jpg
Diagnosis revealed that the rash on the bottom of this individual’s feet, known as keratoderma blennorrhagica, was due to Reiter's syndrome
שמות נוספים Reiter's syndrome - סינדרום רייטר
ICD-10 Chapter M 02.
ICD-9 099.3
MeSH C01.539.100.500
יוצר הערך
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםדלקת מפרקים

דלקת מפרקים תגובתית, נקראה בעבר תסמונת על שם רייטר (Reiter), שתאר קבוצה של חיילים עם דלקות במפרקים, בשופכה ובלחמית. המחלה נגרמת עקב זיהום בחיידק עם אנטיגנים דומים לאנטיגנים בסינוביה (Synovia), הדמיון מוביל לתגובה של מערכת החיסון ולקליניקה במפרקים, במערכת השתן, בעיניים ובמערכות נוספות. הטיפול במחלה כולל בדרך כלל משככי כאבים. הפרוגנוזה טובה וברוב המקרים המחלה חולפת כעבור 4 חודשים ללא חזרה.

אפידמיולוגיה

אטיולוגיה

המחלה נגרמת עקב זיהום חיידקי החושף אפיטופים או אנטיגנים מסוימים שגורמים לתגובה חיסונית. יש דמיון בין אנטיגנים של החיידק לאנטיגנים בסינוביה או בחיבור הגיד לעצם.

החיידקים הגורמים לתגובה חיסונית זו הינם:

דלקת מפרקים תגובתית מתפתחת זמן קצר לאחר זיהום במערכת אחרת כגון מערכת העיכול, אך כאמור לא מדובר בתהליך ספטי.

בחלק מהחולים הצליחו להראות שבדלקת מפרקים תגובתית על רקע כלמידיה ניתן למצוא בבדיקת תגובת שרשרת של פולימראז (Polymerase chain reaction) עדות לנוכחות החיידק בנוזל, על אף כי לא מדובר בתהליך דלקתי הנגרם כתוצאה מנוכחות החיידק. ל-50% מהחולים במחלה יש HLA B27, השכיח יותר בקרב חולים עם מעורבות אקסיאלית בניגוד למרבית החולים אצלם הקליניקה ההשכיחה היא דווקא במפרקים פריפרים. המחלה שכיחה יחסית בקרב חולי איידס, כמו גם דלקת מפרקים ספחתית וספחת. תופעה זו קשורה להתנהגות מינית מסוכנת ופגם במערכת החיסון. קדחת השיגרון (Rheumatic fever) הינה סוג נוסף של דלקת מפרקים תגובתית המופיעה לאחר זיהום בסטרפטוקוקים. הביטויים הקליניים שונים ולכן היא נחשבת למחלה אחרת.

קליניקה

הקליניקה מתחילה כעבור שבוע עד שלושה שבועות לאחר המחלה הזיהומית. תסמינים הכרחיים כוללים חום תת פיברילי, עייפות וכאב דלקתי במפרקים פריפריים או אקסיאלים.

במחלה ישנה מעורבות של 3-4 מפרקים, בעיקר במפרקים הגדולים של הגפיים תחתונות כמו מפרק הברך ומפרק הקרסול.

כמו כן יכולה להיות דלקת בחיבור הגיד לעצם (Enthesitis).

דלקת מפרקים תגובתית הינה מחלה מערכתית וחוץ ממעורבות גרמית יכולה להתבטא ב:

אבחנה

תוצאות בדיקות המעבדה אינן ספציפיות ואין בדיקה סרולוגית פתוגנומונית. ניתן למצוא ספירת טסיות גבוהה, אנמיה, רמה גבוהה של חלבון מגיב C, ושקיעת דם מוחשת. הנוזל במפרקים המעורבים הנו בעל מאפיינים דלקתיים ובבדיקות הדמייה ניתן לראות עדות לדלקת במפרק האגן (סקרואילאיטיס).

מומלץ לחפש עדות לזיהום שקדם למחלה. ניתן למצוא עדות לזיהום בכלמידיה בעזרת בדיקת תגובת שרשרת של פולימראז בשתן. כדאי לבצע את הבדיקה הזאת אלא אם יש סיפור חד משמעי של זיהום במערכת העיכול.

טיפול

ברוב המקרים מסתפקים במתן נוגדי דלקת לא סטרואידלים ([[Nonsteroidal antiinflammatory drugs, [[NSAIDs) והזרקת סטרואידים למפרקים.

כשהמחלה היא כרונית מטפלים ב-Abitrexate‏ (Methotrexate) (אביטרקסאט ; מתוטרקסאט) וב-Salazopyrin‏ (Sulfasalazin) (סלזופירין ; סולפסלזין).

טיפול אנטיביוטי לתקופות ארוכות אינו מקובל אך אפשרי כי מזרז את ההחלמה במקרים בהם ניתן לזהות כלמידיה במפרקים.

פרוגנוזה

הפרוגנוזה של דלקת מפרקים תגובתית היא טובה. לרוב החולים מבריאים לאחר תקופה של 4 חודשים בממוצע והמחלה לא הופכת לכרונית. מהלך כרוני מופיע בעיקר לאחר זיהום בכלמידיה ופחות לאחר זיהום במערכת העיכול. משערים כי חולים עם התנהלות מינית מסוכנת נמצאים בסיכון לחלות שוב.

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

קישורים חיצוניים

עמוד זה מפורסם תחת רישיון CC-BY-SA-3.0, בניגוד לשאר התכנים בוויקירפואה המפורסמים תחת רישיון אחר.