|
|
| (26 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{הרחבה|חיסונים}}
| + | #הפניה [[תדריך חיסונים - אסכרה-פלצת - Diphtheria-Tetanus#מניעת פלצת לאחר פציעה]] |
| − | הגישה למניעת פלצת לאחר פציעה מבוססת על:
| |
| − | - טיפול מוקדם ככל האפשר בפצע. | |
| − | | |
| − | הערכת הצורך בחיסון פעיל, עם או בלי חיסון סביל, בהתייחס ל: -תולדות החיסון נגד פלצת של הפצוע, -סוג הפציעה,
| |
| − | -עיתוי מתן הטיפול המקומי בפצע. למטרה זו, פציעה מסווגת כ:
| |
| − | א. פציעה קלה, פירושה - פצע שטחי (בעומק פחות מ-1 ם"מ), "נקי" (ללא סימני זיהום) וללא הרם רקמות,
| |
| − | שקיבל טיפול מקומי תוך 6 שעות לאחר הפציעה.
| |
| − | | |
| − | ב. פציעה אחרת, פירושה - פצע חודר עמוק (בעומק יותר מ-1 ם"מ)
| |
| − | - פצע מלווה הרם רקמות
| |
| − | - פצע מזוהם (בלכלוך, אדמה, צואה, רוק מזוהם 131')
| |
| − | - פצע שקבל טיפול מקומי יותר מ-6 שעות לאחר הפציעה
| |
| − | - כוויה
| |
| − | - פצע כתוצאה מנשיכת כלב או בעלי חיים אחרים, אם לא הוגדר כ"פציעה קלה"
| |
| − | - פצע כתוצאה מהכשת נחש
| |
| − | - פצע מלווה נמק מכל םוג של רקמות
| |
| − | - הפלה מזוהמת
| |
| − | - לידה מזוהמת, ללא טיפול והשגחה מילדותית מתאימים (ילוד ויולדת). | |
| − | | |
| − | 1. טיפול מקומי בפצע
| |
| − | | |
| − | הטיפול המקומי בפצע חשוב מאוד למניעת היווצרות התנאים האנאירוביים הדרושים להתפתחות זיהום הפלצת. הטיפול המקומי יעיל ביותר כאשר ניתן מוקדם ככל האפשר אחרי הפציעה.
| |
| − | | |
| − | הערה: יש להתייחם במידת הצורך גם לטיפול באנטיביוטיקה למניעת זיהומים בקטריאליים שונים.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | 2. חיסון נגד פלצת לאחר פציעה
| |
| − | 2.1 חיסון פעיל
| |
| − | יינתן בתרכיבים המכילים טוקםואידים נגד פלצת ואםכרה.
| |
| − | | |
| − | חיסון מלא נגד פלצת, פירושו 2 מנות של תרכיב המכיל טטנוס טוקםואיד ברווח זמן של 6-8 שבועות ומנת דחף 6-12 חודשים אחרי המנה השניה.
| |
| − | | |
| − | 2.2 חיסון סביל ע"י אימונוגלובולין ספציפי ממקור אדם TIG-H
| |
| − | Tetanus Immune Globulin, Human | |
| − | | |
| − | 2.2.1 טיב החומר
| |
| − | | |
| − | TIG-H הינו הפרקציה הגלובולינית הספציפית של פלםמה מתורמים שחוסנו במיוחד נגד פלצת ע"י טטנוס טוקםואיד. החומר מיוצב glycines, ללא חומר משמר.
| |
| − |
| |
| − | 2.2.2 מקום ההזרקה
| |
| − | | |
| − | יש לחטא את המקום לפני ההזרקה ולחכות לייבוש העור. יש להזריק לתוך השריר בלבד, אסור להזריק TIG-H לווריד.
| |
| − | אם צריך לתת TIG-H בו-זמנית עם חיסון פעיל המכיל טוקםואיד נגד פלצת, יש להשתמש במזרקים נפרדים ולהזריק במקומות נפרדים בגוף.
| |
| − | | |
| − | 2.2.3 מינון (למניעה)
| |
| − | | |
| − | במקרים רגילים - IU) 250 IU - יחידות בינלאומיות של טטנוס אנטיטוקםין).
| |
| − | | |
| − | במקרים מיוחדים - 500 IU: הרם רקמות נרחב,
| |
| − | איחור במתן הטיפול (יותר מ-24 שעות לאחר הפציעה), חולה עם עודף משקל.
| |
| − | 2.2.4 תופעות לוואי :לעיתים תגובה מקומית קלה; תגובות אלרגיות הן נדירות ביותר.
| |
| − | 3. עקרונות מתן חיסון נגד פלצת לאחר פציעה
| |
| − | 3.1 פציעה של אדם עם חיסון פעיל מלא בעבר - 3 מנות או יותר של תרכיב המכיל טטנוס טוקםואיד: תרכיב
| |
| − | אםכרה-פלצת-שעלת תאי (DTP), תרכיב אםכרה-פלצת-שעלת אםלולרי (DTaP), תרכיב נגד אםכרה-פלצת
| |
| − | לילד (DT), תרכיב נגד אסכרה-פלצת למבוגר(Td), תרכיב טוקםואיד נגד פלצת (TT).
| |
| − | | |
| − | 3.1.1 פציעה "קלה":
| |
| − | | |
| − | - אם חלפו פחות מ-10 שנים ממועד מתן מנה אחרונה של תרכיב המכיל טטנוס טוקםואיד, אין צורך במנה נוספת של חיסון נגד פלצת.
| |
| − | | |
| − | - אם חלפו 10 שנים או יותר ממועד מתן מנה אחרונה של תרכיב המכיל טטנוס טוקםואיד, יש לתת מנת דחף של חיסון נגד פלצת.
| |
| − | | |
| − | 3.1.2 פציעה "אחרת":
| |
| − | | |
| − | - אם חלפו פחות מ-5 שנים ממועד מתן מנה אחרונה של תרכיב המכיל טטנוס טוקםואיד, אין צורך במנה נוספת של חיסון נגד פלצת.
| |
| − | | |
| − | - אם חלפו 5 שנים או יותר ממועד מתן מנה אחרונה של תרכיב המכיל טטנוס טוקםואיד, יש לתת מנת דחף של חיסון נגד פלצת.
| |
| − | | |
| − | הערה: לחולים בזיהום HIV יש לתת TIG-H בכל מקרה של פציעה "אחרת", מבלי להתחשב במצב החיסון הקודם לפלצת.
| |
| − | | |
| − | 3.2 פציעה אצל אדם שקיבל בעבר שתיים או פחות מנות של תרכיב המכיל טטנוס טוקםואיד, או מצב החיסון
| |
| − | נגד פלצת לא ידוע:
| |
| − | | |
| − | 3.2.1 במקרה של פציעה "קלה" - יש לתת בהקדם את החיסון הפעיל נגד פלצת ובהמשך להשלים את סידרת החיסון.
| |
| − |
| |
| − | 3.2.2 במקרה של פציעה "אחרת" - יש לתת מייד אימונוגלובולין נגד פלצת TIG-H בו-זמנית עם מנת חיסון פעיל נגד פלצת, כהתחלת או השלמת סידרת חיסון מלאה (יש להזריק במקומות נפרדים בגוף), ובהמשך להשלים את סידרת החיסון הפעיל.
| |
| − | | |
| − | הערה: לחולים בזיהום HIV צריך לתת TIG-H בכל מקרה של פציעה "אחרת", מבלי להתחשב במצב החיסון הקודם לפלצת.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | מדריך למתן חיסון נגד פלצת לאחר פציעה:
| |
| − | | |
| − | פצעים אחרים פצעים קלים ונקיים מצב החיסון נגד פלצת לפני מועד הפציעה (מספר מנות בעבר )
| |
| − | חיסון סביל
| |
| − | TIG-H חיסון פעיל המכיל טטנוס
| |
| − | טוקםואיד חיסון סביל
| |
| − | TIG-H חיסון פעיל המכיל טטנוס
| |
| − | טוקםואיד
| |
| − | | |
| − | כ| כ| לא כ| לא ידוע 0-2 מנות
| |
| − | לא לא לא לא 3 מנות או יותר
| |
| − |
| |
| − | 4. מניעת פלצת בילוד וביולדת לאחר חשיפה:
| |
| − | | |
| − | ילוד ויולדת עלולים להיחשף לפלצת בנסיבות מיוחדות כגון, לידה מזוהמת ללא טיפול והשגחה מילדותית מתאימה: לידת שדה, לידה בשירותים וכדומה.
| |
| − | ההחלטה על מתן טיפול מונע לאחר חשיפה אפשרית לפלצת ובחירת התוכנית הטיפולית (חיסון פעיל וחיסון סביל או חיסון פעיל בלבד) אמורה להתבסם על מצב חיסון של היולדת ועל סבירות ההדבקה בפלצת.
| |
| − | תרכיב אםכרה-פלצת-שעלת תאי - DTP, תרכיב אםכרה-פלצת-שעלת אםלולרי - DTaP לילד Tdap-1 למבוגר, תרכיב אםכרה-פלצת ^DT-Y7, תרכיב אםכרה-פלצת למבוגר - Td, תרכיב טוקםואיד נגד פלצת - TT.
| |
| − | ** צורך במתן חיסון סביל (TIG-H) לילוד ייקבע בהתאם לסבירות ההדבקה בפלצת. ההחלטה תתבסס על נתונים אפידמיולוגיים כגון, סוג החשיפה. לדוגמה: חשיפה ישירה של חבל הטבור לבוץ מהווה הוריה למתן TIG-H לתינוק על אף שהאם מחוסנת בחיסון פעיל מלא, וחלפו פחות מ-5 שנים ממועד מתן המנה האחרונה.
| |
| − | 1 - השלמת החיסון עד 3 מנות בהמשך .
| |
| − | | |
| − | ==הערות שוליים==
| |
| − | | |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | | |
| − | | |
| − | *[[תדריך חיסונים|לתוכן העניינים של הספר]]
| |
| − | | |
| − | [[קטגוריה:חיסונים]]
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק