לאכול ולגדול - רקע ומבוא

לאכול ולגדול - תדריך להזנת תינוקות, פעוטות וילדים במסגרת חינוכית
מאת שירותי המזון והתזונה המחלקה לתזונה, דיאטניות לשכות הבריאות שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

הפרק הבא

תוכן עניינים > פרק #1: לאכול ולגדול - רקע ומבוא

הדפס

לאכול ולגדול
שם הפרק	מבוא
עורך מדעי	גב' חוה אלטמן, MPH,RD, אחראית ארצית בבריאות הציבור, גב' אורית זילברברג, BSc ,RD, המחלקה לתזונה משרד הבריאות, טל פרילינג, BSc ,RD, לשכת בריאות תל אביב, גב' קרן מור-רוזנברג, MS, מנהלת תוכניות קידום בריאות, עמותת אשלים
מוציא לאור	משרד הבריאות שירותי בריאות הציבור האגף לתזונה
מועד הוצאה	מהדורת מאי 2020
מספר עמודים	31

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – תזונה

תודות

• ד"ר זיוה שטל, PhD ,RD, מנהלת המחלקה לתזונה, משרד הבריאות
• גב׳ רבקה גולדשמיט, MPH,RD, המחלקה לתזונה, משרד הבריאות
• מר אבידור גינסברג, BSc ,RD, המחלקה לתזונה, משרד הבריאות
• אריאל גורסטין, מתנדבת במחלקה לתזונה דיאטניות בריאות הציבור בלשכות הבריאות, משרד הבריאות
• גב׳ רוני חסון, דיאטנית אשלים

הפקה

מחלקה לתזונה-משרד הבריאות , עמותת אשלים-ג׳וינט ישראל

הקדמה

הגשת תפריט העונה על צרכי הילדים, הבטחת מזונם והגשת מזון בטוח הם הבסיס להזנה מיטבית המבוססת על שיקולים מקצועיים.

הקשר המדעי בין תזונת הילד למיצוי פוטנציאל הגדילה וההתפתחות שלו, בין תזונה לבריאות ובין תזונה ללמידה מוכח וידוע. קשר זה תורם להון האנושי והחברתי. המסגרות החינוכיות בהן מסופק מזון לילדים צריכות לעמוד בסטנדרטים גבוהים. סטנדרטים אלו כוללים שמירה על בטיחות, תברואה, סביבה תומכת וקידום מזון ותזונה נאותים. קיום הסטנדרטים יאפשר מענה לצורכי התזונה והחינוך התזונתי של הילדים וישליך רבות על בריאות האוכלוסייה בעתיד.

במהלך השנים האחרונות, חל גידול במספר הילדים הנמצאים במסגרות חינוכיות שונות. במקביל, חל שינוי בתפיסת בריאות הילד, תוך העברת הדגש בתכניות ממניעת חסרים תזונתיים (מחסור בחלבון לדוגמה) לקידום תזונה נאותה ומניעת מחלות כרוניות (למשל, עששת שיניים, עודף משקל). לפיכך, קיימת חשיבות רבה להקניית הרגלי אכילה נבונים כבר מהגיל הרך. בנוסף יש צורך בהנחיות מפורטות המבוססות על צרכים תזונתיים שיהוו בסיס מקצועי להכשרת צוותים חינוכיים העוסקים בהזנה.

המדריך מיועד לכל המסגרות החינוכיות המספקות מזון במהלך שהות הילדים ומבוסס על ההמלצות התזונתיות לרכיבי תזונה S׳2004-1997) DRI) (נספח 1) ועל ההנחיות לתזונה נבונה לילדים ובני נוער של משרד הבריאות 2003. הנחיות אלו מתייחסות לגיוון התפריט ולאכילה מסודרת, מדגישות את חשיבות השתייה בכלל ושתיית מים בפרט ושמות דגש על אכילת ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים, תוך שילוב פעילות גופנית (ראה נספחים 3,2). קיימת חשיבות לתכנון תפריט העונה על הצרכים התזונתיים של ילדים בגילאים השונים, על ידי שיתוף פעולה בין כל העוסקים בהזנה.

דגש מיוחד ניתן במדריך זה לתפריט עשיר בברזל זמין בארוחות הצהרים

ממחקרים בארץ עולה ששיעור האנמיה מחוסר ברזל בקרב תינוקות ופעוטות גבוה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. אחד הגורמים הוא תזונה דלה בברזל ועשירה ברכיבים המפריעים לזמינותו הביולוגית.

מומלץ כי דיאטנית מוסמכת, תהיה מעורבת בקביעת הרכב נאות של המזון והתפריטים - תפריט רגיל וכן תפריטים מותאמים לצרכים מיוחדים, במסגרות חינוכיות.

מטרות

1. קביעת דרישות תזונתיות להזנת תינוקות, פעוטות וילדים במסגרת חינוכית.
2. הכוונת העוסקים בהזנה בהיבטים של תכנון ובניית תפריט מגוון העונה על הצרכים התזונתיים של תינוקות, פעוטות וילדים המשתנים בהתאם לגיל ולהתפתחות הגופנית והמוטורית.

למי מיועד המדריך

1. מנהלי מעונות יום, מעונות רב תכליתיים, משפחתונים וצהרונים לגילאי 3 חודשים עד 5 שנים
2. כל העוסקים בבניית התפריט והכנת המזון במסגרות החינוך לגילאי 3 חודשים עד 5 שנים (טבחים, מבשלות, אמהות בית, ספקי מזון ואחרים)
3. אנשי רכש / קניינים
4. דיאטנים
5. מפקחים על המזון וההזנה במסגרות חינוכיות

הבסיס לקביעת הדרישות התזונתיות

צריכת האנרגיה ורכיבי התזונה משתנה לפי גילאים. לכן, התפריט השבועי מבוסס על כמות האנרגיה הדרושה לכל גיל ומין. לכל טווח גילאים מומלץ טווח אנרגיה מתאים.

טבלה 1 : הצורך באנרגיה לפי גיל

גילאים חודשים/ שנים	צריכת אנרגיה יומית בקלוריות *	2/3 מצריכת האנרגיה היומית בקלוריות**
3 ח׳- 6 ח׳	580 בממוצע	387
7 ח׳- 12 ח׳	730 בממוצע	487
1-3 שנים	1450-1000	1000-700
4-5 שנים	1800 -1600	1200 -1160

* צריכת אנרגיה יומית - האנרגיה המומלצת ליום שלם לכל הילדים בטווח גילאים מסוים.

** 2/3 מצריכת האנרגיה היומית בקלוריות - האנרגיה המומלצת לילדים במשך שהותם במסגרות חינוכיות הפועלות עד שעה 16:00.

מומלץ לחלק את צריכת האנרגיה היומית לפי החלוקה הבאה:

• 20% מהאנרגיה בארוחת הבוקר
• 33% מהאנרגיה בארוחת הצהרים
• 14% מהאנרגיה בארוחות הביניים - עשר ומנחה
• 33% מהאנרגיה בארוחת הערב (בבית)

במעונות המגישים ארוחת ערב 23% מהאנרגיה תינתן בערב במעון ו-10% מהאנרגיה תנתן בבית

חלוקה זו מהווה הנחיה להרכב הארוחות, בהתאם לשעות הפעילות, בכל מסגרת חינוכית לילדים.

`מזונות לילדים עם צרכים ייחודיים:

על המעון לספק מזון הולם לילדים עם צרכים ייחודיים. במקרים בהם יתעוררו קשיים במסגרת החינוכית בהכנת מזון זה, יהיה צורך למצוא פתרון מקומי יחודי.

סטנדרטים של רכיבי תזונה במנות עשירות חלבון בארוחת צהרים

הרכיבים חלבון, שומן וברזל ב-100 גרם מזון מוכן לאכילה:

	חלבון בגרם	שומן בגרם	ברזל במ"ג
בשר : הודו/עוף/ בקר	20-25	6-13	2.0-3.5
בשר טחון: הודו/עוף/ בקר	13-18	13-20	1.3-2.3
דג (ללא עצמות)	13-15	10	1.1-1.4
מנה צמחונית	13-18	10-15	1.8-2.0

סטנדרטים נוספים

• יש לצמצם השימוש במנות מתועשות. מומלץ 0-1 מנות בשבוע בלבד, עקב רמות גבוהות של שומן, נתרן ורמות נמוכות של ברזל.
• רמת השומן בארוחה תנוע בין 25%-30% מסך הקלוריות.
• סה"כ רמת השומן הרווי, בארוחת צהריים במנה אחת, לא תעלה על 10% מסה"כ השומן.
• רמת הפחמימות בארוחה תהיה בין 50-55% מסך כל הקלוריות לפי גיל.
• המוצרים הבאים אינם מהווים מנת ירק: מלפפון חמוץ, זיתים, קטשופ.

ראו גם

• לתוכן העניינים של החוברת
• לפרק הבא: לאכול ולגדול - הנחיות להרכבת התפריט וכמויות מזון נדרשות