הבדלים בין גרסאות בדף "מניעת כאב ביילודים - הנחיה קלינית"
שורה 38: | שורה 38: | ||
==רקע מדעי== | ==רקע מדעי== | ||
+ | המערכות הנוירואנטומית והנוירואנדוקרינית מאפשרות העברת גירויי כאב בפגים החל משבועות צעירים מאד. | ||
+ | |||
+ | פעולות המעוררות כאב במבוגרים מעוררות כאב גם בפגים אולם, בניגוד למבוגרים, תחושת הכאב בפגים חזקה יותר וסף הגירוי הנדרש לגרימת כאב נמוך יחסית {{הערה|שם=הערה|}}{{הערה|שם=הערה|}}{{הערה|שם=הערה|}}{{הערה|שם=הערה|}}1,2,3,4. | ||
+ | |||
+ | חשיפה חוזרת ונשנית לכאב ודחק )סטרס( בתינוקות ופגים, הנמצאים ממילא בסיכון התפתחותי, קשורה בתחלואות בטווח הקצר ובשינויים בעיבוד ובוויסות כאב וסטרס, הפרעה לקשב וליכולות הקוגניטיביות בטווח הארוך. מניעת כאב יכולה להוביל להפחתת תחלואות אלו {{הערה|שם=הערה|}}{{הערה|שם=הערה|}}{{הערה|שם=הערה|}}{{הערה|שם=הערה|}}{{הערה|שם=הערה|}}{{הערה|שם=הערה|}}5,6,7,8,9,10. | ||
+ | |||
+ | פגים ותינוקות, לא רק שאינם יכולים לדווח על תחושת כאב ודחק, אלא שלעיתים, התגובות האופייניות לכאב ודחק בתינוקות בריאים, אינן נצפות בפגים או בתינוקות חולים. מכאן, שזיהוי כאב ודחק, הערכת עצמתם ומניעתם הכרחיים ותלויים בעיקר בצוותים הרפואיים {{הערה|שם=הערה|}}11. יש לציין, כי גם טיפולים שגרתיים כגון שינויי מנח, החתלה או רחצה עלולים להוביל לדחק באוכלוסייה זו {{הערה|שם=הערה|}}12. | ||
+ | |||
+ | מחקרים מראים כי קיים יחס הפוך בין שבוע הלידה, הגיל הכרונולוגי וחומרת התחלואה לבין שכיחות הטיפול למניעת כאב הניתן על-ידי הצוותים {{הערה|שם=הערה|}}13. דהיינו, בימים הראשונים לחייהם, דווקא פגים צעירים, חולים ומונשמים אינם מקבלים טיפול מספק למניעת כאב ודחק {{הערה|שם=הערה|}}{{הערה|שם=הערה|}}14,15. | ||
+ | |||
[[קטגוריה:הנחיות קליניות]] | [[קטגוריה:הנחיות קליניות]] | ||
[[קטגוריה:כאב]] | [[קטגוריה:כאב]] | ||
[[קטגוריה:נאונטולוגיה]] | [[קטגוריה:נאונטולוגיה]] |
גרסה מ־06:52, 24 בפברואר 2021
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| ||
---|---|---|
מניעת כאב ביילודים | ||
הוועדה המקצועית | האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה | |
עריכה | *ד"ר איריס מורג
| |
תחום | נאונטולוגיה | |
קישור | באתר ההסתרות הרפואית | |
תאריך פרסום | דצמבר 2020 | |
הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – כאב
חברי וועדת הכתיבה
- ד"ר איריס מורג - מחלקת פגים, מרכז רפואי "שמיר" (אסף הרופא)
- ד"ר איילה גובר - מחלקת פגים, המרכז הרפואי כרמל
- גב' סופי דומבה - דורון, PhD ,RNN-מחלקת פגים, מרכז רפואי "שמיר" (אסף הרופא)
- ד"ר סילביה פולדי - מחלקת פגים, בית חולים הלל יפה
- גב' אדינה דרומבוס RNN - מחלקת פגים, שערי צדק
- ד"ר איריס פריד - המטואונקולוגיה, טיפול תומך, שערי צדק
- ד"ר גדי אבבה קמפינו - המטואונקולוגיה, טיפול תומך, שיבא
- גב' דליה זילברשטיין PhD ,RN - מחלקת פגים, המרכז הרפואי מאיר
- פרופ' מתי ברקוביץ - היחידה לפרמקולוגיה קלינית, מרכז רפואי "שמיר" (אסף הרופא)
- מגר' מאיה ברלין - רוקחת, היחידה לפרמקולוגיה קלינית, מרכז רפואי "שמיר" (אסף הרופא)
- מגר' עדה גלוזמן חן - רוקחת, שירותי רוקחות, מרכז רפואי "שמיר" (אסף הרופא)
- גב' אירנה קליינמן - רוקחת, שירותי רוקחות, מרכז רפואי "שמיר" (אסף הרופא)
רקע מדעי
המערכות הנוירואנטומית והנוירואנדוקרינית מאפשרות העברת גירויי כאב בפגים החל משבועות צעירים מאד.
פעולות המעוררות כאב במבוגרים מעוררות כאב גם בפגים אולם, בניגוד למבוגרים, תחושת הכאב בפגים חזקה יותר וסף הגירוי הנדרש לגרימת כאב נמוך יחסית [1][1][1][1]1,2,3,4.
חשיפה חוזרת ונשנית לכאב ודחק )סטרס( בתינוקות ופגים, הנמצאים ממילא בסיכון התפתחותי, קשורה בתחלואות בטווח הקצר ובשינויים בעיבוד ובוויסות כאב וסטרס, הפרעה לקשב וליכולות הקוגניטיביות בטווח הארוך. מניעת כאב יכולה להוביל להפחתת תחלואות אלו [1][1][1][1][1][1]5,6,7,8,9,10.
פגים ותינוקות, לא רק שאינם יכולים לדווח על תחושת כאב ודחק, אלא שלעיתים, התגובות האופייניות לכאב ודחק בתינוקות בריאים, אינן נצפות בפגים או בתינוקות חולים. מכאן, שזיהוי כאב ודחק, הערכת עצמתם ומניעתם הכרחיים ותלויים בעיקר בצוותים הרפואיים [1]11. יש לציין, כי גם טיפולים שגרתיים כגון שינויי מנח, החתלה או רחצה עלולים להוביל לדחק באוכלוסייה זו [1]12.
מחקרים מראים כי קיים יחס הפוך בין שבוע הלידה, הגיל הכרונולוגי וחומרת התחלואה לבין שכיחות הטיפול למניעת כאב הניתן על-ידי הצוותים [1]13. דהיינו, בימים הראשונים לחייהם, דווקא פגים צעירים, חולים ומונשמים אינם מקבלים טיפול מספק למניעת כאב ודחק [1][1]14,15.