כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "שקיעת דם - Erythrocyte sedimentation rate"
| (11 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם עברי=שקיעת דם | |שם עברי=שקיעת דם | ||
|שם לועזי=rythrocyte sedimentation rate | |שם לועזי=rythrocyte sedimentation rate | ||
| + | |תמונה= | ||
| + | |כיתוב תמונה= | ||
|קיצור=ESR | |קיצור=ESR | ||
| − | |מעבדה=המטולוגיה בדם | + | |מעבדה=[[המטולוגיה בדם]] |
|תחום=הערכת מצבי זיהום ודלקת. | |תחום=הערכת מצבי זיהום ודלקת. | ||
|יחידות מדידה=מילימטר בשעה. | |יחידות מדידה=מילימטר בשעה. | ||
| שורה 10: | שורה 12: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | |||
== מטרת הבדיקה == | == מטרת הבדיקה == | ||
מדידת קצב שקיעת הדם משמשת לאיתור מצבי דלקת או זיהומים, ובמקרים מסוימים לניטור מהלך מחלה ויעילות הטיפול בה. | מדידת קצב שקיעת הדם משמשת לאיתור מצבי דלקת או זיהומים, ובמקרים מסוימים לניטור מהלך מחלה ויעילות הטיפול בה. | ||
| שורה 16: | שורה 17: | ||
== בסיס פיזיולוגי == | == בסיס פיזיולוגי == | ||
ESR הוא קצב השקיעה של כדוריות דם אדומות. זהו מבחן נפוץ וותיק, הנותן מדד לא ספציפי למצבי דלקת, במהלכו טוענים דגימת דם עם נוגד קרישה בראש צינור נימי (Westergren tube), ומהירות הנדידה של הכדוריות נמדדת ב-מ"מ שעה מתחילת המבחן. ESR נקבע על פי שיווי המשקל בין גורמים מחישי שקיעה, בעיקר פיברינוגן, לבין גורמים מדכאי שקיעה או אלה הסותרים את המטען החשמלי השלילי של פני הכדוריות (Zeta potential). | ESR הוא קצב השקיעה של כדוריות דם אדומות. זהו מבחן נפוץ וותיק, הנותן מדד לא ספציפי למצבי דלקת, במהלכו טוענים דגימת דם עם נוגד קרישה בראש צינור נימי (Westergren tube), ומהירות הנדידה של הכדוריות נמדדת ב-מ"מ שעה מתחילת המבחן. ESR נקבע על פי שיווי המשקל בין גורמים מחישי שקיעה, בעיקר פיברינוגן, לבין גורמים מדכאי שקיעה או אלה הסותרים את המטען החשמלי השלילי של פני הכדוריות (Zeta potential). | ||
| + | |||
בנוכחות תהליך דלקתי רמת פיברינוגן בפלזמה עולה, מה שגורם לכדוריות להיצמד ביתר קלות ליצירת שרשראות rouleaux השוקעות מהר יתר. היצמדות מוחשת זו של הכדוריות כרוכה גם במפגעים של שגשוג יתר של כדוריות לבנות, כאשר כמות גבוהה יותר של אימונוגלובולינים מופרשת לדם. שקיעת דם מוחשת מבטאת הפחתה במעטן החשמלי השלילי של קרום הכדוריות האדומות, מה שתורם להגברת ההיצמדות שלהן ולקצב השקיעה. | בנוכחות תהליך דלקתי רמת פיברינוגן בפלזמה עולה, מה שגורם לכדוריות להיצמד ביתר קלות ליצירת שרשראות rouleaux השוקעות מהר יתר. היצמדות מוחשת זו של הכדוריות כרוכה גם במפגעים של שגשוג יתר של כדוריות לבנות, כאשר כמות גבוהה יותר של אימונוגלובולינים מופרשת לדם. שקיעת דם מוחשת מבטאת הפחתה במעטן החשמלי השלילי של קרום הכדוריות האדומות, מה שתורם להגברת ההיצמדות שלהן ולקצב השקיעה. | ||
בדרך כלל מקובל ש-ESR נמוך מאוד ביילודים ובתינוקות בגיל הרך, והוא עולה בהדרגה עם הגיל, כאשר בנשים הוא מוגבר יותר מאשר בגברים. מאז שנת 1983 מקובלת נוסחה על פיה: ESR (mm/hr) ≤ [Age (in years) +10 (if women)]:2 | בדרך כלל מקובל ש-ESR נמוך מאוד ביילודים ובתינוקות בגיל הרך, והוא עולה בהדרגה עם הגיל, כאשר בנשים הוא מוגבר יותר מאשר בגברים. מאז שנת 1983 מקובלת נוסחה על פיה: ESR (mm/hr) ≤ [Age (in years) +10 (if women)]:2 | ||
| − | עדיין יש הזדקקות לבדיקה זו בשגרה הרפואית בהתנהלות עם מצבים כמו מיאלומה נפוצה, דלקת עורק הרקה (temporal arteritis), במצב של polymyalgia rheumatica, במחלות אוטואימוניות שונות כלוּפּוּס, דלקת מפרקים שגרונתית, ובמחלות כליה כרוניות. ברבים מהמקרים האחרונים ערכי ESR יכולים לעלות על 100 מ"מ בשעה. ESR משמשת לעתים קרובות לאבחנה מבדלת של מחלת Kawasaki, ולהערכת החומרה של דלקת מעיים בילדים. שקיעת דם מוגברת במחלות מדבקות כרוניות דוגמת שחפת, כמו גם ב-infective endocarditis. יש המשתמשים ב-ESR להערכה וניטור של Hodgkin lymphoma. | + | עדיין יש הזדקקות לבדיקה זו בשגרה הרפואית בהתנהלות עם מצבים כמו [[מיאלומה נפוצה]], דלקת עורק הרקה (temporal arteritis), במצב של polymyalgia rheumatica, במחלות אוטואימוניות שונות כלוּפּוּס, [[דלקת מפרקים שגרונתית]], ובמחלות כליה כרוניות. ברבים מהמקרים האחרונים ערכי ESR יכולים לעלות על 100 מ"מ בשעה. ESR משמשת לעתים קרובות לאבחנה מבדלת של מחלת Kawasaki, ולהערכת החומרה של דלקת מעיים בילדים. שקיעת דם מוגברת במחלות מדבקות כרוניות דוגמת שחפת, כמו גם ב-infective endocarditis. יש המשתמשים ב-ESR להערכה וניטור של Hodgkin lymphoma. |
| − | מבדק ESR הוא כאמור מדד לא ספציפי למחלה מדבקת או לתהליך דלקתי, ומסייע באבחון מחלת קולאגן ומחלות ריאומטיות בעיקר דלקת מפרקים שגרונתית. נמצא ESR מוחש במחלת קרוהן ובקוליטיס מכייבת, אך גם במצבי נמק והרס רקמה בייחוד במצבים בהם רמות פיברינוגן וגאמא גלובולינים בדם מוגברות. יחד עם זאת מקובל ש-ESR מוגבר ללא ממצאים קליניים אחרים, אינו מחייב חזרה על הבדיקה או נקיטת ברור מעבדתי נרחב אחר או הערכה הדמייתית. תיתכן שקיעת דם תקינה למרות קיומן של מחלות ממאירות, ואף בהדבקות טרייה או במחלת רקמת חיבור. בגלל הסרבול המסוים שבביצוע ובמשך הבדיקה, וכן בגלל התגובה המהירה יותר של CRP כמגיב acute phase במצבי הדבקות או דלקת, יש כיום נטייה הולכת וגוברת להשתמש במדד האחרון כתחליף הולם ל-ESR. נטייה זו גם מתבססת על הנתונים לפיהם כאשר תהליך הדלקת מתפוגג, חזרה של CRP לערכי נורמה מהירה יותר, בעוד ערכי ESR עלולים להישאר מוגברים זמן ממושך יותר. | + | מבדק ESR הוא כאמור מדד לא ספציפי למחלה מדבקת או לתהליך דלקתי, ומסייע באבחון מחלת קולאגן ומחלות ריאומטיות בעיקר דלקת מפרקים שגרונתית. נמצא ESR מוחש במחלת קרוהן ובקוליטיס מכייבת, אך גם במצבי נמק והרס רקמה בייחוד במצבים בהם רמות פיברינוגן וגאמא גלובולינים בדם מוגברות. יחד עם זאת מקובל ש-ESR מוגבר ללא ממצאים קליניים אחרים, אינו מחייב חזרה על הבדיקה או נקיטת ברור מעבדתי נרחב אחר או הערכה הדמייתית. תיתכן שקיעת דם תקינה למרות קיומן של מחלות ממאירות, ואף בהדבקות טרייה או במחלת רקמת חיבור. בגלל הסרבול המסוים שבביצוע ובמשך הבדיקה, וכן בגלל התגובה המהירה יותר של CRP כמגיב acute phase במצבי הדבקות או דלקת, יש כיום נטייה הולכת וגוברת להשתמש במדד האחרון כתחליף הולם ל-ESR. נטייה זו גם מתבססת על הנתונים לפיהם כאשר תהליך הדלקת מתפוגג, חזרה של CRP לערכי נורמה מהירה יותר, בעוד ערכי ESR עלולים להישאר מוגברים זמן ממושך יותר. |
== פענוח תוצאות בדיקה == | == פענוח תוצאות בדיקה == | ||
| − | תוצאות מוגברות של ESR תתקבלנה במקרים הבאים: זיהומים נגיפיים או חיידקיים, הריון (בעיקר | + | תוצאות מוגברות של ESR תתקבלנה במקרים הבאים: זיהומים נגיפיים או חיידקיים, הריון (בעיקר ב[[רעלת הריון]]), rheumatoid arthritis וב-rheumatic fever, ב[[אנמיה]], [[אנדוקרדיטיס]], ב[[מחלות כליה]] או קולאגן, ב[[מחלת בלוטת התריס]], בהרס או נמק רקמה, ב[[דלקת ריאות]] או בדרכי השתן, במצבי ממאירות אחדים, במצב [[אוטם שריר הלב]], מחלות אוטואימוניות כמו לופּוס סיסטמי, בטן חריפה דוגמת דלקת תוספתן, [[שחפת]], [[עגבת]]. מצבים של פארא-פרוטאינמיה כגון מאקרו-גלובולינמיה, גיל מבוגר, או תקופה קצרה לאחר ניתוחים יביאו גם כן ל-ESR מוגבר. |
ערכים מאוד מוגברים של ESR יתקבלו במצבי מורסות קשות, אוסטיאו-מייאליטיס, גידול מפושט או ממאיר של הכליה (היפרנפרומה), ממאירות בשחלות, מיאלומה נפוצה, Giant cell arteritis, אלח דם (ספסיס), היפר-פיברינוגנמיה, פולימיאלגיה ראומטיקה, וסקוליטיס מכייבת. תרופות דוגמת דקסטרן, גלולות למניעת הריון, מתילדופה, פניצילין, תיאופילין, methysergide לטיפול במיגרנה, וכן ויטמין A, כל אלה יגבירו שת שקיעת הדם. | ערכים מאוד מוגברים של ESR יתקבלו במצבי מורסות קשות, אוסטיאו-מייאליטיס, גידול מפושט או ממאיר של הכליה (היפרנפרומה), ממאירות בשחלות, מיאלומה נפוצה, Giant cell arteritis, אלח דם (ספסיס), היפר-פיברינוגנמיה, פולימיאלגיה ראומטיקה, וסקוליטיס מכייבת. תרופות דוגמת דקסטרן, גלולות למניעת הריון, מתילדופה, פניצילין, תיאופילין, methysergide לטיפול במיגרנה, וכן ויטמין A, כל אלה יגבירו שת שקיעת הדם. | ||
| − | תוצאות של שקיעת דם מואטת תתקבלנה במצבים הבאים: פוליציטמיה, אנמיה חרמשית, ספרוציטוזיס תורשתית, פויקילוציטוזיס, אניזוציטוזיס ומיקרוציטוזיס, אי-ספיקת לב גדושה, היפו-פיברינוגנמיה, רמת חלבונים נמוכה בדם ממחלת כבד, או מצבי היפר-גליקמיה. עישון כבד, נטילת קוטיקוסטרואידים, או ציקלופוספאמיד, כל אלה יורידו את ערכי ESR. | + | תוצאות של שקיעת דם מואטת תתקבלנה במצבים הבאים: [[פוליציטמיה]], אנמיה חרמשית, ספרוציטוזיס תורשתית, פויקילוציטוזיס, אניזוציטוזיס ומיקרוציטוזיס, אי-ספיקת לב גדושה, היפו-פיברינוגנמיה, רמת חלבונים נמוכה בדם ממחלת כבד, או מצבי היפר-גליקמיה. עישון כבד, נטילת קוטיקוסטרואידים, או ציקלופוספאמיד, כל אלה יורידו את ערכי ESR. |
== הוראות לביצוע הבדיקה == | == הוראות לביצוע הבדיקה == | ||
| − | רצוי להיות בצום של 8 שעות. הדם נלקח במבחנת ספירת-דם (EDTA) עם פקק סגלגל. הבדיקה צריכה להתבצע תוך לא יותר מ-1-2 שעות מלקיחת הדם, ויש להקפיד שהדם לא יהיה המוליטי. יש להקפיד שהבדיקה תתבצע בחדר עם טמפ. קבועה (21-22ºC) שכן השקיעה מוחשת בטמפ. חדר גבוהה. | + | רצוי להיות בצום של 8 שעות. בשיטת Wintrobe הדם נלקח במבחנת ספירת-דם (EDTA) עם פקק סגלגל, ואילו בשיטת Westergren הדם נלקח במבחנת סודיום ציטראט (פקק תכול). הבדיקה צריכה להתבצע תוך לא יותר מ-1-2 שעות מלקיחת הדם, ויש להקפיד שהדם לא יהיה המוליטי. יש להקפיד שהבדיקה תתבצע בחדר עם טמפ. קבועה (21-22ºC) שכן השקיעה מוחשת בטמפ. חדר גבוהה. |
| + | ==ראו גם== | ||
| + | * [[מדריך בדיקות מעבדה|חזרה לדף מדריך בדיקות מעבדה]] | ||
| + | * [[סמני דלקת|בדיקות מעבדה - סמני דלקת]] | ||
| − | {{ייחוס | + | {{ייחוס בן עמי}} |
| − | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה]] | + | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה - מדדי דלקת]] |
| + | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה: כימיה בדם]] | ||
| + | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה: המטולוגיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:25, 4 באפריל 2021
| מדריך בדיקות מעבדה | |
| שקיעת דם | |
|---|---|
| rythrocyte sedimentation rate | |
| שמות אחרים | ESR |
| מעבדה | המטולוגיה בדם |
| תחום | הערכת מצבי זיהום ודלקת. |
 | |
| יחידות מדידה | מילימטר בשעה. |
| טווח ערכים תקין | ביילודים-מ-0 עד 2 מ"מ בשעה; בילדים עד גיל 10 שנה-עד 10 מ"מ בשעה; בגברים מתחת גיל 50-עד 15 מ"מ בשעה; בגברים מעל גיל 50 שנה-עד 20 מ"מ בשעה; בנשים מתחת גיל 50 שנה-עד 20 מ"מ בשעה; בנשים מעל גיל 50 שנה-עד 30 מ"מ בשעה. |
| יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
מטרת הבדיקה
מדידת קצב שקיעת הדם משמשת לאיתור מצבי דלקת או זיהומים, ובמקרים מסוימים לניטור מהלך מחלה ויעילות הטיפול בה.
בסיס פיזיולוגי
ESR הוא קצב השקיעה של כדוריות דם אדומות. זהו מבחן נפוץ וותיק, הנותן מדד לא ספציפי למצבי דלקת, במהלכו טוענים דגימת דם עם נוגד קרישה בראש צינור נימי (Westergren tube), ומהירות הנדידה של הכדוריות נמדדת ב-מ"מ שעה מתחילת המבחן. ESR נקבע על פי שיווי המשקל בין גורמים מחישי שקיעה, בעיקר פיברינוגן, לבין גורמים מדכאי שקיעה או אלה הסותרים את המטען החשמלי השלילי של פני הכדוריות (Zeta potential).
בנוכחות תהליך דלקתי רמת פיברינוגן בפלזמה עולה, מה שגורם לכדוריות להיצמד ביתר קלות ליצירת שרשראות rouleaux השוקעות מהר יתר. היצמדות מוחשת זו של הכדוריות כרוכה גם במפגעים של שגשוג יתר של כדוריות לבנות, כאשר כמות גבוהה יותר של אימונוגלובולינים מופרשת לדם. שקיעת דם מוחשת מבטאת הפחתה במעטן החשמלי השלילי של קרום הכדוריות האדומות, מה שתורם להגברת ההיצמדות שלהן ולקצב השקיעה. בדרך כלל מקובל ש-ESR נמוך מאוד ביילודים ובתינוקות בגיל הרך, והוא עולה בהדרגה עם הגיל, כאשר בנשים הוא מוגבר יותר מאשר בגברים. מאז שנת 1983 מקובלת נוסחה על פיה: ESR (mm/hr) ≤ [Age (in years) +10 (if women)]:2
עדיין יש הזדקקות לבדיקה זו בשגרה הרפואית בהתנהלות עם מצבים כמו מיאלומה נפוצה, דלקת עורק הרקה (temporal arteritis), במצב של polymyalgia rheumatica, במחלות אוטואימוניות שונות כלוּפּוּס, דלקת מפרקים שגרונתית, ובמחלות כליה כרוניות. ברבים מהמקרים האחרונים ערכי ESR יכולים לעלות על 100 מ"מ בשעה. ESR משמשת לעתים קרובות לאבחנה מבדלת של מחלת Kawasaki, ולהערכת החומרה של דלקת מעיים בילדים. שקיעת דם מוגברת במחלות מדבקות כרוניות דוגמת שחפת, כמו גם ב-infective endocarditis. יש המשתמשים ב-ESR להערכה וניטור של Hodgkin lymphoma.
מבדק ESR הוא כאמור מדד לא ספציפי למחלה מדבקת או לתהליך דלקתי, ומסייע באבחון מחלת קולאגן ומחלות ריאומטיות בעיקר דלקת מפרקים שגרונתית. נמצא ESR מוחש במחלת קרוהן ובקוליטיס מכייבת, אך גם במצבי נמק והרס רקמה בייחוד במצבים בהם רמות פיברינוגן וגאמא גלובולינים בדם מוגברות. יחד עם זאת מקובל ש-ESR מוגבר ללא ממצאים קליניים אחרים, אינו מחייב חזרה על הבדיקה או נקיטת ברור מעבדתי נרחב אחר או הערכה הדמייתית. תיתכן שקיעת דם תקינה למרות קיומן של מחלות ממאירות, ואף בהדבקות טרייה או במחלת רקמת חיבור. בגלל הסרבול המסוים שבביצוע ובמשך הבדיקה, וכן בגלל התגובה המהירה יותר של CRP כמגיב acute phase במצבי הדבקות או דלקת, יש כיום נטייה הולכת וגוברת להשתמש במדד האחרון כתחליף הולם ל-ESR. נטייה זו גם מתבססת על הנתונים לפיהם כאשר תהליך הדלקת מתפוגג, חזרה של CRP לערכי נורמה מהירה יותר, בעוד ערכי ESR עלולים להישאר מוגברים זמן ממושך יותר.
פענוח תוצאות בדיקה
תוצאות מוגברות של ESR תתקבלנה במקרים הבאים: זיהומים נגיפיים או חיידקיים, הריון (בעיקר ברעלת הריון), rheumatoid arthritis וב-rheumatic fever, באנמיה, אנדוקרדיטיס, במחלות כליה או קולאגן, במחלת בלוטת התריס, בהרס או נמק רקמה, בדלקת ריאות או בדרכי השתן, במצבי ממאירות אחדים, במצב אוטם שריר הלב, מחלות אוטואימוניות כמו לופּוס סיסטמי, בטן חריפה דוגמת דלקת תוספתן, שחפת, עגבת. מצבים של פארא-פרוטאינמיה כגון מאקרו-גלובולינמיה, גיל מבוגר, או תקופה קצרה לאחר ניתוחים יביאו גם כן ל-ESR מוגבר.
ערכים מאוד מוגברים של ESR יתקבלו במצבי מורסות קשות, אוסטיאו-מייאליטיס, גידול מפושט או ממאיר של הכליה (היפרנפרומה), ממאירות בשחלות, מיאלומה נפוצה, Giant cell arteritis, אלח דם (ספסיס), היפר-פיברינוגנמיה, פולימיאלגיה ראומטיקה, וסקוליטיס מכייבת. תרופות דוגמת דקסטרן, גלולות למניעת הריון, מתילדופה, פניצילין, תיאופילין, methysergide לטיפול במיגרנה, וכן ויטמין A, כל אלה יגבירו שת שקיעת הדם.
תוצאות של שקיעת דם מואטת תתקבלנה במצבים הבאים: פוליציטמיה, אנמיה חרמשית, ספרוציטוזיס תורשתית, פויקילוציטוזיס, אניזוציטוזיס ומיקרוציטוזיס, אי-ספיקת לב גדושה, היפו-פיברינוגנמיה, רמת חלבונים נמוכה בדם ממחלת כבד, או מצבי היפר-גליקמיה. עישון כבד, נטילת קוטיקוסטרואידים, או ציקלופוספאמיד, כל אלה יורידו את ערכי ESR.
הוראות לביצוע הבדיקה
רצוי להיות בצום של 8 שעות. בשיטת Wintrobe הדם נלקח במבחנת ספירת-דם (EDTA) עם פקק סגלגל, ואילו בשיטת Westergren הדם נלקח במבחנת סודיום ציטראט (פקק תכול). הבדיקה צריכה להתבצע תוך לא יותר מ-1-2 שעות מלקיחת הדם, ויש להקפיד שהדם לא יהיה המוליטי. יש להקפיד שהבדיקה תתבצע בחדר עם טמפ. קבועה (21-22ºC) שכן השקיעה מוחשת בטמפ. חדר גבוהה.
ראו גם
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-שומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב (יוצר הערך)