כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "אנטומיה של הכרכשת - Large intestine anatomy"
מתוך ויקירפואה
יונתן שוורץ (שיחה | תרומות) |
|||
| (17 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כותרתכרכשת.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כותרתכרכשת.jpg|מרכז]] | ||
| − | + | {{Sub Chapter | |
| + | |Book=עקרונות בכירורגיה | ||
| + | |Chapter number=6 | ||
| + | |Sub Chapter number=1 | ||
| + | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]] | |שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]] | ||
| שורה 11: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | + | אורך הכרכשת הוא כמטר וחצי - כחמישית מאורך מערכת העיכול. חלקי הכרכשת הם (איור 6.1 ): | |
| − | |||
| − | אורך | ||
#צקום - המעי העיוור (Cecum) | #צקום - המעי העיוור (Cecum) | ||
#הכרכשת העולה (Ascending colon) | #הכרכשת העולה (Ascending colon) | ||
| שורה 26: | שורה 28: | ||
{| | {| | ||
| − | |+'''איור 1 | + | |+'''איור 6.1: חלקי הכרכשת ויחסם בבטן''' |
|- | |- | ||
|[[קובץ: אנטומיהכרכשת1.jpg|מרכז|ממוזער|300px|]] | |[[קובץ: אנטומיהכרכשת1.jpg|מרכז|ממוזער|300px|]] | ||
| שורה 32: | שורה 34: | ||
|} | |} | ||
| − | אורך החלחולת הוא 15-12 ס"מ. החלחולת נחלקת ל-3 חלקים: החלק הקריבני, המתחיל בחיבור החלחולת לסיגמה, עד לגובה | + | אורך החלחולת הוא 15-12 ס"מ. החלחולת נחלקת ל-3 חלקים: החלק הקריבני, המתחיל בחיבור החלחולת לסיגמה, עד לגובה הקפל (Reflexion) הצפקי הקדמי; החלק האמצעי, המתחיל בגובה הקפל הצפקי הקדמי, ומסתיים כ-5-4 ס"מ מתחת לקפל; והחלק הרחיקני המסתיים בפי הטבעת. חלוקה זו אינה אנטומית או פיזיולוגית, אך היא חשובה ביותר בהחלטתו של המנתח על סוג הניתוח או על הגישה הניתוחית. |
| − | הקוטר הגדול ביותר הוא של הצקום: 8.5-7.5 ס"מ, והקטן ביותר הוא של 2.5 ס"מ. באזור החלחולת קוטר הכרכשת גדל שוב עד אזור פי הטבעת, שם הוא נעשה צר עקב התכווצות השרירים השולטים | + | הקוטר הגדול ביותר הוא של הצקום: 8.5-7.5 ס"מ, והקטן ביותר הוא של 2.5 ס"מ. באזור החלחולת קוטר הכרכשת גדל שוב עד אזור פי הטבעת, שם הוא נעשה צר עקב התכווצות השרירים השולטים במתן הצואה (צאייה). |
| − | לפי חוק לפלס, המתח על פני הדופן נמצא ביחס ישר לקוטר וללחץ (T=PxR). במקרים של חסימת הכרכשת, הלחץ לפני החסימה הוא אחיד, ולכן המתח תלוי רק בקוטר, שהוא הגדול ביותר בצקום, ומכאן שגם מתח הפנים הוא הגדול ביותר בצקום, ולכן הוא מתנקב ראשון בכל מקרה של עליית לחץ עקב חסימה. הכרכשת מאופיינת ב-4 מרכיבים: | + | לפי חוק לפלס, המתח על פני הדופן נמצא ביחס ישר לקוטר וללחץ (T=PxR). במקרים של [[חסימת הכרכשת]], הלחץ לפני החסימה הוא אחיד, ולכן המתח תלוי רק בקוטר, שהוא הגדול ביותר בצקום, ומכאן שגם מתח הפנים הוא הגדול ביותר בצקום, ולכן הוא [[פרפורציה של הצקום|מתנקב]] ראשון בכל מקרה של עליית לחץ עקב חסימה. הכרכשת מאופיינת ב-4 מרכיבים: |
| − | #Taeniae coli | + | #סרטי המעי הגס (Taeniae coli). |
| − | #האוסטרציות, שהן התרחבויות | + | #דליי המעי הגס (האוסטרציות - Haustra coli), שהן התרחבויות בצורת שק המופרדות על-ידי הקמטים (Plicae) של הרירית, שהם מבנים רוחביים דמויי סהר. |
| − | # | + | #התוספתנים הפדריים (Appendices epipiloicae), שהם מבנים שומניים המופיעים לאורך הכרכשת, ולהם שימוש בהגנה על קו ההשקה בניתוחי הכרכשת. |
| − | #הכרכשת היא חוץ-צפקית, פרט לצקום, לסיגמה ולכרכשת הרוחבית . | + | #הכרכשת היא חוץ-צפקית, פרט לצקום, לסיגמה ולכרכשת הרוחבית. |
==אספקת הדם== | ==אספקת הדם== | ||
| + | אספקת הדם לכרכשת העולה ולכרכשת הרוחבית היא מעורק מצע המעי העליון (Superior mesenteric artery), (איור 6.2-(1)), דרך עורק המעי הכרוך והכרכשת (Ileocecol artery), (איור 6.2-(2)), העורק הימני של הכרכשת (Right colic artery) (איור 6.2-(3)) והעורק האמצעי של הכרכשת (Middle colic artery) (איור 6.2-(4)). הכרכשת השמאלית והסיגמה מקבלים אספקת דם מעורק מצע המעי התחתון (Inferior mesenteric artery) (איור 6.2-(7)) ודרך העורק השמאלי של הכרכשת (Left colic artery) (איור 6.2-(6)) ועורק החלחולת העליון (Superior hemorrhoidal artery). אספקת הדם לחלחולת ולאזור פי הטבעת היא מעורקי החלחולת העליון, האמצעי והתחתון (Inferior, middle & superior hemorrhoidal arteries). עורקי החלחולת האמצעי והתחתון הם ענפים של ה- Hypogastric artery וה- Pudendal artery. אספקת הדם דרך המערכת הקולטרלית המקשרת בין כלי דם אלה היא מצוינת, והיא יוצרת מערכת של קשתות המקשרות בין הענפים השונים. | ||
| − | + | [[קובץ: אנטומיהכרכשת3.png|ממוזער|מרכז|400px|איור 6.2: אספקת הדם לכרכשת:{{ש}}(1){{כ}} Superior mesenteric artery;{{ש}}{{כ}}(2){{כ}}Iliocolic artery;{{ש}}{{כ}}(3){{כ}}Right colic artery;{{ש}}{{כ}}(4){{כ}}Middle colic artery;{{ש}}{{כ}}(5){{כ}}Arch of Rioland;{{ש}}{{כ}}(6){{כ}}Left colic artery;{{ש}}{{כ}}(7){{כ}}Inferior mesenteric artery;{{ש}}{{כ}}(8){{כ}}Marginal vessel of Drummond;{{ש}}{{כ}}(9){{כ}}Sigmoidal arteries]] | |
| − | |||
| − | [[קובץ: אנטומיהכרכשת3.png|ממוזער|מרכז|400px|איור 2 | ||
| − | 1) Superior mesenteric artery; 2) Iliocolic artery; 3) Right colic artery; 4) Middle colic artery; 5) Arch of Rioland; 6) Left colic artery; 7) Inferior mesenteric artery; 8) Marginal vessel of Drummond; 9) Sigmoidal arteries]] | ||
| − | המערכת הוורידית, המנקזת את הדם מהכרכשת, עוברת במקביל לעורקים ומתנקזת | + | המערכת הוורידית, המנקזת את הדם מהכרכשת, עוברת במקביל לעורקים ומתנקזת לורידי מצע המעי העליון והתחתון (Superior & inferior mesenteric veins), ומשם למערכת השער. וריד החלחולת התחתון (Inferior hemorrhoidal vein) מוליך את הדם אל ה-Pudendal vein, המתנקז למערכת הסיסטמית. כאן נוצר קשר חשוב בין המערכת השער למערכת הוורידית הסיסטמית. |
==עצבוב== | ==עצבוב== | ||
| − | העצבוב הסימפתטי מקורו ב-10-12-T משם הוא עובר דרך העצבים הספלנכניים | + | העצבוב הסימפתטי מקורו ב-10-12-T משם הוא עובר דרך העצבים הספלנכניים בחזה למקלעת הצליאק, ומשם דרך מקלעת ה-Preaortic ומצע המעי (מזנטריאלית), מהם יוצאים סיבים פוסטגנגליוניים, לאורך עורק מצע המעי העליון וענפיו לכרכשת הימנית. הכרכשת השמאלית מעוצבבת על-ידי סיבים שמקורם ב-1-3-L העוברים דרך המקלעת שליד עמוד השדרה (פאראוורטברלית), ומצטרפים לעורק מצע המעי התחתון. |
| − | העצבוב הפארא-סימפתטי של הכרכשת הימנית מקורו בעצב התועה הימני. הכרכשת השמאלית מקבלת עצבוב פארא-סמפתטי מהסגמנטים 2-4-S ודרך ה- | + | העצבוב הפארא-סימפתטי של הכרכשת הימנית מקורו בעצב התועה (הואגוס) הימני. הכרכשת השמאלית מקבלת עצבוב פארא-סמפתטי מהסגמנטים 2-4-S ודרך ה-Nervi erigentes, היוצרים את מקלעת האגן, ושולחים ענפים לכרכשת השמאלית. |
==היסטולוגיה== | ==היסטולוגיה== | ||
דופן הכרכשת מורכבת מ-4 שכבות: | דופן הכרכשת מורכבת מ-4 שכבות: | ||
| − | #'''רירית''' - שטוחה ואינה מכילה | + | #'''רירית''' - שטוחה ואינה מכילה סיסים (Villi), אבל נמצאים בה בלוטות מעיים (Crypts of Lieberkuhn), המכילים תאי גביע (Goblet) רבים מפרישי ריר. Lamina propria מכילה תאי רקמת חיבור, כלי דם וסיבי עצב, נוסף על הסננה של לימפוציטים, ואף ניתן למצוא בה קשריות לימפה. |
#'''תת-רירית'''. | #'''תת-רירית'''. | ||
| − | #'''שריר''' - שכבת שרירים | + | #'''שריר''' - שכבת שרירים מעגלית פנימית מקיפה את כל רוחב הכרכשת. מעליה נמצאת שכבת השרירים האורכיים. שכבה זו מורכבת מ-3 קבוצות שרירים הנקראים סרטי המעי הגס (Taeniae coli). קבוצה אחת נמצאת בחלק הקדמי של הכרכשת, ואילו שתי הקבוצות האחרות נמצאות משני צדי הכרכשת, בחלק האחורי-צדי (Posterolateral). באזור החלחולת השרירים הללו נפרשים ומכסים את כל החלחולת. באזור פי הטבעת שכבה זו מתעבה והופכת לסוגר החיצוני של פי הטבעת. |
| − | #'''נסיובית ( | + | #'''נסיובית (Serosa)''' - הצפק מקיף את הכרכשת באזור הצקום, הכרכשת הרוחבית והסיגמה. בשאר חלקי המעי הגס מכסה הצפק רק את חלקה הקדמי של הכרכשת. באזור החלק השני והחלק השלישי (הרחיקניים) של החלחולת אין כלל כיסוי צפקי, ולכך משמעות רבה בריפוי חתכים ניתוחיים. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | * לנושא הבא: [[פיזיולוגיה של הכרכשת]] | + | * לנושא הבא: [[פיזיולוגיה של הכרכשת - Large intestine physiology]] |
* [[כירורגיה של הכרכשת|לתוכן העניינים של הפרק]] | * [[כירורגיה של הכרכשת|לתוכן העניינים של הפרק]] | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
{{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | {{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | ||
| + | [[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] | ||
[[קטגוריה:כירורגיה]] | [[קטגוריה:כירורגיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:38, 31 ביולי 2021
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של הכרכשת | |
אורך הכרכשת הוא כמטר וחצי - כחמישית מאורך מערכת העיכול. חלקי הכרכשת הם (איור 6.1 ):
- צקום - המעי העיוור (Cecum)
- הכרכשת העולה (Ascending colon)
- הכפיפה הכבדית (Hepatic flexure)
- הכרכשת הרוחבית (Transverse colon)
- הכפיפה הטחולית (Splenic flexure)
- הכרכשת היורדת (Descending colon)
- הפרשדון (המעי העקול, או המעי הסיגמואידי - Sigmoid colon -Sigma)
- החלחולת (Rectum)
- פי הטבעת (Anus)
אורך החלחולת הוא 15-12 ס"מ. החלחולת נחלקת ל-3 חלקים: החלק הקריבני, המתחיל בחיבור החלחולת לסיגמה, עד לגובה הקפל (Reflexion) הצפקי הקדמי; החלק האמצעי, המתחיל בגובה הקפל הצפקי הקדמי, ומסתיים כ-5-4 ס"מ מתחת לקפל; והחלק הרחיקני המסתיים בפי הטבעת. חלוקה זו אינה אנטומית או פיזיולוגית, אך היא חשובה ביותר בהחלטתו של המנתח על סוג הניתוח או על הגישה הניתוחית.
הקוטר הגדול ביותר הוא של הצקום: 8.5-7.5 ס"מ, והקטן ביותר הוא של 2.5 ס"מ. באזור החלחולת קוטר הכרכשת גדל שוב עד אזור פי הטבעת, שם הוא נעשה צר עקב התכווצות השרירים השולטים במתן הצואה (צאייה).
לפי חוק לפלס, המתח על פני הדופן נמצא ביחס ישר לקוטר וללחץ (T=PxR). במקרים של חסימת הכרכשת, הלחץ לפני החסימה הוא אחיד, ולכן המתח תלוי רק בקוטר, שהוא הגדול ביותר בצקום, ומכאן שגם מתח הפנים הוא הגדול ביותר בצקום, ולכן הוא מתנקב ראשון בכל מקרה של עליית לחץ עקב חסימה. הכרכשת מאופיינת ב-4 מרכיבים:
- סרטי המעי הגס (Taeniae coli).
- דליי המעי הגס (האוסטרציות - Haustra coli), שהן התרחבויות בצורת שק המופרדות על-ידי הקמטים (Plicae) של הרירית, שהם מבנים רוחביים דמויי סהר.
- התוספתנים הפדריים (Appendices epipiloicae), שהם מבנים שומניים המופיעים לאורך הכרכשת, ולהם שימוש בהגנה על קו ההשקה בניתוחי הכרכשת.
- הכרכשת היא חוץ-צפקית, פרט לצקום, לסיגמה ולכרכשת הרוחבית.
אספקת הדם
אספקת הדם לכרכשת העולה ולכרכשת הרוחבית היא מעורק מצע המעי העליון (Superior mesenteric artery), (איור 6.2-(1)), דרך עורק המעי הכרוך והכרכשת (Ileocecol artery), (איור 6.2-(2)), העורק הימני של הכרכשת (Right colic artery) (איור 6.2-(3)) והעורק האמצעי של הכרכשת (Middle colic artery) (איור 6.2-(4)). הכרכשת השמאלית והסיגמה מקבלים אספקת דם מעורק מצע המעי התחתון (Inferior mesenteric artery) (איור 6.2-(7)) ודרך העורק השמאלי של הכרכשת (Left colic artery) (איור 6.2-(6)) ועורק החלחולת העליון (Superior hemorrhoidal artery). אספקת הדם לחלחולת ולאזור פי הטבעת היא מעורקי החלחולת העליון, האמצעי והתחתון (Inferior, middle & superior hemorrhoidal arteries). עורקי החלחולת האמצעי והתחתון הם ענפים של ה- Hypogastric artery וה- Pudendal artery. אספקת הדם דרך המערכת הקולטרלית המקשרת בין כלי דם אלה היא מצוינת, והיא יוצרת מערכת של קשתות המקשרות בין הענפים השונים.
המערכת הוורידית, המנקזת את הדם מהכרכשת, עוברת במקביל לעורקים ומתנקזת לורידי מצע המעי העליון והתחתון (Superior & inferior mesenteric veins), ומשם למערכת השער. וריד החלחולת התחתון (Inferior hemorrhoidal vein) מוליך את הדם אל ה-Pudendal vein, המתנקז למערכת הסיסטמית. כאן נוצר קשר חשוב בין המערכת השער למערכת הוורידית הסיסטמית.
עצבוב
העצבוב הסימפתטי מקורו ב-10-12-T משם הוא עובר דרך העצבים הספלנכניים בחזה למקלעת הצליאק, ומשם דרך מקלעת ה-Preaortic ומצע המעי (מזנטריאלית), מהם יוצאים סיבים פוסטגנגליוניים, לאורך עורק מצע המעי העליון וענפיו לכרכשת הימנית. הכרכשת השמאלית מעוצבבת על-ידי סיבים שמקורם ב-1-3-L העוברים דרך המקלעת שליד עמוד השדרה (פאראוורטברלית), ומצטרפים לעורק מצע המעי התחתון.
העצבוב הפארא-סימפתטי של הכרכשת הימנית מקורו בעצב התועה (הואגוס) הימני. הכרכשת השמאלית מקבלת עצבוב פארא-סמפתטי מהסגמנטים 2-4-S ודרך ה-Nervi erigentes, היוצרים את מקלעת האגן, ושולחים ענפים לכרכשת השמאלית.
היסטולוגיה
דופן הכרכשת מורכבת מ-4 שכבות:
- רירית - שטוחה ואינה מכילה סיסים (Villi), אבל נמצאים בה בלוטות מעיים (Crypts of Lieberkuhn), המכילים תאי גביע (Goblet) רבים מפרישי ריר. Lamina propria מכילה תאי רקמת חיבור, כלי דם וסיבי עצב, נוסף על הסננה של לימפוציטים, ואף ניתן למצוא בה קשריות לימפה.
- תת-רירית.
- שריר - שכבת שרירים מעגלית פנימית מקיפה את כל רוחב הכרכשת. מעליה נמצאת שכבת השרירים האורכיים. שכבה זו מורכבת מ-3 קבוצות שרירים הנקראים סרטי המעי הגס (Taeniae coli). קבוצה אחת נמצאת בחלק הקדמי של הכרכשת, ואילו שתי הקבוצות האחרות נמצאות משני צדי הכרכשת, בחלק האחורי-צדי (Posterolateral). באזור החלחולת השרירים הללו נפרשים ומכסים את כל החלחולת. באזור פי הטבעת שכבה זו מתעבה והופכת לסוגר החיצוני של פי הטבעת.
- נסיובית (Serosa) - הצפק מקיף את הכרכשת באזור הצקום, הכרכשת הרוחבית והסיגמה. בשאר חלקי המעי הגס מכסה הצפק רק את חלקה הקדמי של הכרכשת. באזור החלק השני והחלק השלישי (הרחיקניים) של החלחולת אין כלל כיסוי צפקי, ולכך משמעות רבה בריפוי חתכים ניתוחיים.
ראו גם
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של התוספתן
- לפרק הבא: כירורגיה של התעלה האנלית
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא