כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "חסימות של הכרכשת - Large bowel obstruction"
מתוך ויקירפואה
(דף חדש: מרכז {{ערך בבדיקה}} {{ספר| |שם הספר=עקרונות בכירורגיה |תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכ...) |
|||
| (21 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כותרתכרכשת.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כותרתכרכשת.jpg|מרכז]] | ||
| − | {{ | + | {{Sub Chapter |
| − | + | |Book=עקרונות בכירורגיה | |
| + | |Chapter number=6 | ||
| + | |Sub Chapter number=4 | ||
| + | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]] | |שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]] | ||
| שורה 12: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | |||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| − | {| | + | {| style="border-right: 3px solid blue; border-left: 3px solid blue; border-top-style:solid; border-top-color:blue; border-bottom-color:blue; border-bottom-style:solid;" align="center" |
|- | |- | ||
| 1. | | 1. | ||
| שורה 128: | שורה 130: | ||
| − | הסיבה העיקרית לחסימות בכרכשת היא שאתות ממאירות, לאחריהן פתלת הכרכשת, התפשלות | + | הסיבה העיקרית לחסימות בכרכשת היא [[גידולים ממאירים בכרכשת|שאתות ממאירות]], לאחריהן [[פתלת הכרכשת|פתלת (Volvulus) של הכרכשת]], [[התפשלות הכרכשת|התפשלות]] ו[[דלקת הסעיף]] (דיברטיקוליטיס). בשונה מהמעי הדק, [[חסימות מכניות של המעי הדק|הידבקויות כסיבה לחסימה]] כמעט שאינן קיימות בכרכשת, אבל לחץ חיצוני על-ידי [[גידולי מערכת המין|גידולים של מערכת המין]] או [[גידולי מערכת השתן|השתן]] יכול לגרום לחסימת הכרכשת. |
==תסמינים קליניים== | ==תסמינים קליניים== | ||
התסמינים הקליניים האופייניים הם: | התסמינים הקליניים האופייניים הם: | ||
| − | *'''עצירות''' שנמשכת כמה ימים ומלווה במקצת החולים בחוסר פליטת גזים ( | + | *'''[[עצירות]]''' שנמשכת כמה ימים ומלווה במקצת החולים בחוסר פליטת גזים (Constipation or Obstipation). |
| − | *'''תפיחות הבטן''' ההולכת ומחמירה עם הזמן. החולים מופיעים לעתים ובטנם נפוחה כבלון. בחולים הלוקים | + | *'''[[תפיחות בטנית|תפיחות הבטן]]''' ההולכת ומחמירה עם הזמן. החולים מופיעים לעתים ובטנם נפוחה כבלון. בחולים הלוקים ב[[חסימה מדומה]] (Pseudo-obstruction) ניתן למצוא תפיחות בטן בלא רגישות הבטן בשלבים ראשוניים. |
| − | *'''רגישות''' של הבטן למישוש. | + | *'''[[רגישות בטנית|רגישות]]''' של הבטן למישוש. |
| − | *'''כאבי בטן''' נרחבים הקשורים תחילה בתפיחות הבטן, ולאחר מכן | + | *'''[[כאבי בטן]]''' נרחבים הקשורים תחילה בתפיחות הבטן, ולאחר מכן ל[[איסכמיה של הכרכשת|איסכמיה]] או ל[[התנקבות הכרכשת]]. תחילה הכאבים הם עוויתיים. אם מקורם בכרכשת הימנית, הם מקרינים להיפוגסטריום; אם מקורם בכרכשת השמאלית, הם מקרינים לבטן התחתונה. כאבים חדים תמידיים מאפיינים אירוע איסכמי במעי החסום או התנקבות של המעי. |
| − | *'''בחילות והקאות''' מופיעות בשלב מאוחר של החסימה. | + | *'''[[בחילות והקאות]]''' מופיעות בשלב מאוחר של החסימה. |
| − | בבדיקת הבטן יהיו הממצאים בטן תפוחה, רגישה | + | בבדיקת הבטן יהיו הממצאים בטן תפוחה, רגישה והדית (טימפנית). לעתים ייראו על פני דופן הבטן גלי ניע המעי (פריסטלטיקה). רגישות מקומית ו[[גוש בבטן]] יאובחנו בחולים שהחסימה נגרמה בהם עקב תהליך דלקתי, או בחולים עם לולאה חנוקה (Strangulated close loop). [[סימנים צפקיים]] חדים ניתן למצוא בחולים בעלי כרכשת איסכמית, בהתנקבות הכרכשת ובתהליכים דלקתיים הגורמים לחסימתה. בהאזנה אפשר לשמוע ניע מעי ער בעל גוון מתכתי. בבדיקה חלחולתית אפשר למצוא [[דם טרי בצואה]] בחולים הלוקים באירוע איסכמי בכרכשת. |
| − | עקב החסימה או התנקבות השאת עצמה מתפתחים במקצת החולים תהליכים איסכמיים, דלקת הצפק והתנקבויות, שיכולים להיות הרחק מהחסימה, בעיקר באזור הצקום - כאשר המסתם האילאוצקלי מתפקד. | + | עקב החסימה או התנקבות השאת עצמה מתפתחים במקצת החולים תהליכים איסכמיים, [[דלקת הצפק]] והתנקבויות, שיכולים להיות הרחק מהחסימה, בעיקר באזור הצקום (המעי העיוור) - כאשר המסתם האילאוצקלי מתפקד. |
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| − | '''צילום בטן סקירה''' - מראה התרחבות של הכרכשת עד לגובה החסימה. אם המסתם האילאוצקלי אינו פועל, ניתן לראות תמונה המתאימה גם לחסימה מעורבת של המעי הדק והכרכשת או תמונה המתאימה לחסימה מדומה (תצלום 6.6). | + | '''[[צילום בטן]] סקירה''' - מראה התרחבות של הכרכשת עד לגובה החסימה. אם המסתם האילאוצקלי אינו פועל, ניתן לראות תמונה המתאימה גם לחסימה מעורבת של המעי הדק והכרכשת או תמונה המתאימה לחסימה מדומה (תצלום 6.6). |
| − | [[קובץ: Bowelobstruction1.jpg|מרכז|ממוזער|400px|תצלום 6.6 : Colonic pseudo-obstruction. החיצים מראים את רוחב המעי העיוור. חומר הניגוד הנראה בכרכשת אחר חוקן בריום ששלל חסימה מכנית]] | + | [[קובץ: Bowelobstruction1.jpg|מרכז|ממוזער|400px|תצלום 6.6 :חסימה מדומה של הכרכשת (Colonic pseudo-obstruction). החיצים מראים את רוחב המעי העיוור. חומר הניגוד הנראה בכרכשת אחר חוקן בריום ששלל חסימה מכנית]] |
| − | '''חוקן בריום''' - בחוקן בריום ניתן לראות חסימה של המעבר או היצרות קשה של הכרכשת בגובה החסימה. לעתים אפשר להדגים פקלומה ( | + | '''[[חוקן בריום]]''' - בחוקן בריום ניתן לראות חסימה של המעבר או היצרות קשה של הכרכשת בגובה החסימה. לעתים אפשר להדגים פקלומה (Fecaloma) בחלחולת (תצלום 7.6). |
| − | [[קובץ: Bowelobstruction2.png|מרכז|ממוזער|400px|תצלום 7.6: חוקן בריום מראה חסימה של הכרכשת על-ידי פקלומה בחלחולת. חיצים מצביעים על הפקלומה. R-רקטום A- אנוס]] | + | [[קובץ: Bowelobstruction2.png|מרכז|ממוזער|400px|תצלום 7.6: חוקן בריום מראה חסימה של הכרכשת על-ידי פקלומה בחלחולת. חיצים מצביעים על הפקלומה. R-רקטום (חלחולת) A- אנוס (פי הטבעת)]] |
| − | '''קולונוסקופיה''' - אינה מומלצת, שכן ניפוח הכרכשת, הנדרש בבדיקה זו, עלול להחמיר את התרחבותה עד כדי קרע. בחולים הלוקים בחסימה עקב פתלת הכרכשת, קולונוסקופיה היא טיפולית. הוריה נוספת לביצוע קולונוסקופיה בחולים אלה היא הוריה טיפולית — פתיחת החסימה. | + | '''[[קולונוסקופיה]]''' (חזיון כרכשת) - אינה מומלצת, שכן ניפוח הכרכשת, הנדרש בבדיקה זו, עלול להחמיר את התרחבותה עד כדי קרע. בחולים הלוקים בחסימה עקב פתלת הכרכשת, קולונוסקופיה היא טיפולית. הוריה נוספת לביצוע קולונוסקופיה בחולים אלה היא הוריה טיפולית — פתיחת החסימה. |
| − | ב- | + | ב-[[טומוגרפיה ממוחשבת של הבטן]] נראה הרחבה של הכרכשת עד החסימה וחוסר מעבר של חומר ניגוד בהמשך. במידה והחסימה היא משנית ניתן להדגים את הפתולוגיה הגורמת לחסימה. |
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| − | הטיפול הכירורגי תלוי בגורם החסימה. לפני כל טיפול כירורגי, יש לטפל בחולים על-ידי מתן נוזלים לתיקון | + | הטיפול הכירורגי תלוי בגורם החסימה. לפני כל טיפול כירורגי, יש לטפל בחולים על-ידי [[מתן נוזלים]] לתיקון ההתייבשות (דהידרציה) וה[[הפרעות אלקטרוליטריות|הפרעות האלקטרוליטריות]], וטיפול מנע ב[[אנטיביוטיקה]] תוך-ורידית. מסוכן לבצע הכנת הכרכשת בחולים אלה, ואף אין די זמן לכך. הניתוח נקבע בהתאם למצב החולה ואופי החסימה: |
| − | '''חסימות בכרכשת הימנית''': במקרים אלה יש לכרות את הכרכשת הימנית ( | + | '''חסימות בכרכשת הימנית''': במקרים אלה יש [[כריתת הכרכשת הימנית|לכרות את הכרכשת הימנית]] (Right hemicolectomy), ולבצע השקה ראשונית של המעי הכרוך (Ileum) אל הכרכשת הרוחבית - Ileotransversostomy. |
'''חסימות בכרכשת השמאלית''': יש כמה אפשרויות לטיפול: | '''חסימות בכרכשת השמאלית''': יש כמה אפשרויות לטיפול: | ||
| − | *ביצוע קולוסטומיה קריבנית לחסימה, על-ידי יצירת | + | *ביצוע [[קולוסטומיה]] (פיום הכרכשת) קריבנית לחסימה, על-ידי יצירת [[Loop colostomy]] או Diverting colostomy. ניתוח זה מטרתו היא הורדת לחץ (דקומפרסיה) של הכרכשת. הטיפול הדפיניטיבי, הכולל כריתת גורם החסימה, מתבצע בשלב השני, כעבור 12-8 שבועות, והשארת הקולוסטומיה להגנה על קו ההשקה, המתבצעת בכרכשת לאחר כריתת גורם החסימה. |
:הקולוסטומיה נסגרת רק בשלב השלישי בטווח זמן זהה. ניתוח זה נקרא הניתוח התלת-שלבי. לפני ביצוע השלב השני של הניתוח התלת-שלבי יש לבדוק היטב את מערכת העיכול, לחפש פתולוגיות נוספות, ובהתאם לכך להחליט על טיב הניתוח הדפיניטיבי. אם הקולוסטומיה קרובה לאתר החסימה, אפשר לכרות אותה ואת השאת בו-זמנית, לבצע פיום ראשוני בין חלקי המעי הבריאים, וכך לחסוך לחולה שלב בניתוח. | :הקולוסטומיה נסגרת רק בשלב השלישי בטווח זמן זהה. ניתוח זה נקרא הניתוח התלת-שלבי. לפני ביצוע השלב השני של הניתוח התלת-שלבי יש לבדוק היטב את מערכת העיכול, לחפש פתולוגיות נוספות, ובהתאם לכך להחליט על טיב הניתוח הדפיניטיבי. אם הקולוסטומיה קרובה לאתר החסימה, אפשר לכרות אותה ואת השאת בו-זמנית, לבצע פיום ראשוני בין חלקי המעי הבריאים, וכך לחסוך לחולה שלב בניתוח. | ||
| − | *אם החסימה נמצאת בסיגמה, אפשר לכרות את הסיגמה (Miculitz resection) ואת קצותיה להוציא כקולוסטומיה, שתיסגר בשלב השני, כעבור 12-8 שבועות (איור 24.6). | + | *אם החסימה נמצאת בסיגמה, אפשר [[כריתת המעי הסיגמואידי|לכרות את הסיגמה]] (Miculitz resection) ואת קצותיה להוציא כקולוסטומיה, שתיסגר בשלב השני, כעבור 12-8 שבועות (איור 24.6). |
| − | [[קובץ: Bowelobstruction3.png|מרכז|ממוזער|400px|איור 24.6 : Miculitz resection;לולאת סיגמה מוצאת לעור, נכרתת וקצותיה מהוות קולוסטומיה]] | + | [[קובץ: Bowelobstruction3.png|מרכז|ממוזער|400px|איור 24.6 : Miculitz resection; לולאת סיגמה מוצאת לעור, נכרתת וקצותיה מהוות קולוסטומיה]] |
| − | *אם החסימה היא בלולאה של הסיגמה, מעל | + | *אם החסימה היא בלולאה של הסיגמה, מעל הקפל (רפלקציה) הצפקי, אפשר לבצע [[ניתוח על-שם Hartmann]], הכולל כריתת גורם החסימה, סגירת הגדם הרחיקני והשארתו בבטן, ואילו הגדם הקריבני מוצא כ-[[End colostomy]]. בשלב שני תבוצע השקה בין הגדמים, ובתוך כך תסולק הקולוסטומיה (איור 25.6). |
| − | [[קובץ: Bowelobstruction4.png|מרכז|ממוזער|400px|איור 25.6: Hartmann | + | [[קובץ: Bowelobstruction4.png|מרכז|ממוזער|400px|איור 25.6: הליך על שם Hartmann ; הקטע הנגוע נכרת, החלק הרחיקני של החלחולת נסגר והחלק הקריבני מוצא כ-End colostomy]] |
*יש מנתחים שניסו לבצע כריתה והשקה ראשונית בכל מקרה של חסימה בכרכשת, ואולם התוצאות של ניתוחים אלה היו מאכזבות ביותר. שכיחות הדלפים מקו ההשקה היתה 50% ושיעור התמותה 25%. | *יש מנתחים שניסו לבצע כריתה והשקה ראשונית בכל מקרה של חסימה בכרכשת, ואולם התוצאות של ניתוחים אלה היו מאכזבות ביותר. שכיחות הדלפים מקו ההשקה היתה 50% ושיעור התמותה 25%. | ||
| − | *בשנים האחרונות הוצעה גישה נחושה עוד יותר לכריתה ראשונית, והשקה לאלתר בלא הטיה בחולים שלקו בחסימה של הכרכשת השמאלית מעל לגובה הרפלקציה הצפקית. בשיטה זו ממליצים המנתחים לבצע כריתה של הכרכשת המורחבת מעבר לחסימה ועד המעי הדק ( | + | *בשנים האחרונות הוצעה גישה נחושה עוד יותר לכריתה ראשונית, והשקה לאלתר בלא הטיה בחולים שלקו בחסימה של הכרכשת השמאלית מעל לגובה הרפלקציה הצפקית. בשיטה זו ממליצים המנתחים לבצע כריתה של הכרכשת המורחבת מעבר לחסימה ועד המעי הדק ([[Extended right colectomy]] או [[Sub-total colectomy]]) והשקה בין המעי הדק לכרכשת מעבר לחסימה. Klatt וחבריו דיווחו בראשונה על ניתוח זה ב-5 חולים ב-1981. הם מציינים שהשימוש במעי הכרוך (Ileum) כקצה הקריבני של ההשקה עדיף, מכיוון שלמעי הכרוך אספקת דם טובה, ולכן ההשקה בטוחה יותר מאשר השימוש בכרכשת המורחב והאיסכמית. בישראל דיווחו דויטש וחבריו על 14 חולים שנותחו בשיטה זו בהצלחה. |
| − | :הנימוקים בעד הכריתה התת-שלמה של הכרכשת הם: | + | :הנימוקים בעד [[כריתה תת-שלמה של הכרכשת|הכריתה התת-שלמה של הכרכשת]] הם: |
:*העדר הצורך בקולוסטומיה, ולכן שיפור באיכות החיים של החולה הקשיש, שלא תמיד מסוגל לטפל בקולוסטומיה. | :*העדר הצורך בקולוסטומיה, ולכן שיפור באיכות החיים של החולה הקשיש, שלא תמיד מסוגל לטפל בקולוסטומיה. | ||
:*משך האשפוז קצר יותר, והניתוח הוא בשלב אחד. | :*משך האשפוז קצר יותר, והניתוח הוא בשלב אחד. | ||
| − | :*סילוק שאתות סמויות ( | + | :*סילוק [[שאתות סמויות]] (Synchronous tumor). |
| − | ::גישה זו נפוצה בשימוש נרחב בטיפול בחולים ברמת סיכון סבירה הלוקים | + | ::גישה זו נפוצה בשימוש נרחב בטיפול בחולים ברמת סיכון סבירה הלוקים ב[[חסימת מעי]], עקב [[שאתות הכרכשת]] השמאלית. הוכח שניתוח זה, תוצאותיו אינן נופלות מהתוצאות הכוללות של הניתוח התלת-שלבי. |
| − | *שיטה אחרת שהציעו כמה מנתחים היא החדרת קולונוסקופ עד לגובה החסימה, העברת נקז דרך החסימה לחלק שלפני החסימה, וביצוע דקומפרסיה בעזרת הנקז הזה במשך כמה ימים. לאחר מכן ניתן לבצע כריתה מוגבלת של הכרכשת, כפי שמקובל בניתוחים אלקטיביים, וכך לחסוך לחולה ניתוח נרחב כמו בכריתה התת-שלמה של הכרכשת. משתמשים בשיטה זו לטיפול במחלות שפירות של הכרכשת כגון פתלת הפרשדון, ואולם לא בטיפול בשאתות ממאירות של הכרכשת. | + | *שיטה אחרת שהציעו כמה מנתחים היא החדרת קולונוסקופ עד לגובה החסימה, העברת נקז דרך החסימה לחלק שלפני החסימה, וביצוע דקומפרסיה בעזרת הנקז הזה במשך כמה ימים. לאחר מכן ניתן לבצע כריתה מוגבלת של הכרכשת, כפי שמקובל בניתוחים אלקטיביים, וכך לחסוך לחולה ניתוח נרחב כמו בכריתה התת-שלמה של הכרכשת. משתמשים בשיטה זו לטיפול במחלות שפירות של הכרכשת כגון [[פתלת הפרשדון]] (הכרכשת הסיגמואידית), ואולם לא בטיפול בשאתות ממאירות של הכרכשת. |
:בחולים שבהם הסיכון הניתוחי גבוה או בחולים במחלה מפושטת תוארו מקרים של פתיחת החסימה בעזרת סכין לייזר המוחדרת דרך הקולונוסקופ ובעזרתה אפשר לפרוץ את החסימה באופן חלקי. | :בחולים שבהם הסיכון הניתוחי גבוה או בחולים במחלה מפושטת תוארו מקרים של פתיחת החסימה בעזרת סכין לייזר המוחדרת דרך הקולונוסקופ ובעזרתה אפשר לפרוץ את החסימה באופן חלקי. | ||
| − | * | + | *On table lavage - בניתוח זה, לאחר פתיחת הבטן מפרידים את קטע המעי הקריבני לחסימה ואותו שוטפים עם תמיסת מלח פיזיולוגית (Saline) בעזרת צנתר רחב המוחדר לצקום ודרכו מזרימים מים היוצאים בחלק המרוחק של המעי המופרד. שטיפה זו מורידה את הלחץ במעי מנקה אותו מהחיידקים שבו, ולכן מאפשרת השקה ראשונית של שני קצוות הכרכשת. |
==פרוגנוזה== | ==פרוגנוזה== | ||
| − | שיעור התמותה בקרב הלוקים בחסימת הכרכשת יכול להגיע עד 30%, וקשור בגיל החולים, במשך החסימה ובמיקומה. בחולים עם סטרנגולציה שיעור התמותה עולה ל-60%. | + | שיעור התמותה בקרב חולים הלוקים בחסימת הכרכשת יכול להגיע עד 30%, וקשור בגיל החולים, במשך החסימה ובמיקומה. בחולים עם [[סטרנגולציה]] שיעור התמותה עולה ל-60%. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | * לנושא הקודם [[Intestinal stoma]] | + | * לנושא הקודם [[פיום מעיים - Intestinal stoma]] |
| − | * לנושא הבא: [[פתלת | + | * לנושא הבא: [[פתלת הכרכשת - Large intestine volvulus]] |
| − | * [[כירורגיה של | + | * [[כירורגיה של הכרכשת|לתוכן העניינים של הפרק]] |
| − | * לפרק הקודם: [[כירורגיה של | + | * [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]] |
| + | * לפרק הקודם: [[כירורגיה של התוספתן]] | ||
* לפרק הבא: [[כירורגיה של התעלה האנלית]] | * לפרק הבא: [[כירורגיה של התעלה האנלית]] | ||
| שורה 204: | שורה 207: | ||
{{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | {{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | ||
| + | [[קטגוריה:אונקולוגיה]] | ||
| + | [[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] | ||
[[קטגוריה:כירורגיה]] | [[קטגוריה:כירורגיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:49, 31 ביולי 2021
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של הכרכשת | |
| 1. | Adynamic | |
| 2. | Pseudo-Obstruction | |
| 3. | Dynamic Obstruction | |
| Extraluminal | ||
| Hernia | ||
| Volvulus | ||
| Intussuseption | ||
| Extracolonic Tumor | ||
| Luminal | ||
| Tumor: | ||
| Carcinoma | ||
| Polyp | ||
| Sarcoma | ||
| Inflammatory: | ||
| Diverticulitis | ||
| Radiation | ||
| U. Colitis | ||
| Crohn | ||
| Vascular: | ||
| Ischernic Colitis | ||
| Agangenionosis | ||
| Intraluminal: | ||
| Fecaloma | ||
| Meconium | ||
| Foreign Body |
הסיבה העיקרית לחסימות בכרכשת היא שאתות ממאירות, לאחריהן פתלת (Volvulus) של הכרכשת, התפשלות ודלקת הסעיף (דיברטיקוליטיס). בשונה מהמעי הדק, הידבקויות כסיבה לחסימה כמעט שאינן קיימות בכרכשת, אבל לחץ חיצוני על-ידי גידולים של מערכת המין או השתן יכול לגרום לחסימת הכרכשת.
תסמינים קליניים
התסמינים הקליניים האופייניים הם:
- עצירות שנמשכת כמה ימים ומלווה במקצת החולים בחוסר פליטת גזים (Constipation or Obstipation).
- תפיחות הבטן ההולכת ומחמירה עם הזמן. החולים מופיעים לעתים ובטנם נפוחה כבלון. בחולים הלוקים בחסימה מדומה (Pseudo-obstruction) ניתן למצוא תפיחות בטן בלא רגישות הבטן בשלבים ראשוניים.
- רגישות של הבטן למישוש.
- כאבי בטן נרחבים הקשורים תחילה בתפיחות הבטן, ולאחר מכן לאיסכמיה או להתנקבות הכרכשת. תחילה הכאבים הם עוויתיים. אם מקורם בכרכשת הימנית, הם מקרינים להיפוגסטריום; אם מקורם בכרכשת השמאלית, הם מקרינים לבטן התחתונה. כאבים חדים תמידיים מאפיינים אירוע איסכמי במעי החסום או התנקבות של המעי.
- בחילות והקאות מופיעות בשלב מאוחר של החסימה.
בבדיקת הבטן יהיו הממצאים בטן תפוחה, רגישה והדית (טימפנית). לעתים ייראו על פני דופן הבטן גלי ניע המעי (פריסטלטיקה). רגישות מקומית וגוש בבטן יאובחנו בחולים שהחסימה נגרמה בהם עקב תהליך דלקתי, או בחולים עם לולאה חנוקה (Strangulated close loop). סימנים צפקיים חדים ניתן למצוא בחולים בעלי כרכשת איסכמית, בהתנקבות הכרכשת ובתהליכים דלקתיים הגורמים לחסימתה. בהאזנה אפשר לשמוע ניע מעי ער בעל גוון מתכתי. בבדיקה חלחולתית אפשר למצוא דם טרי בצואה בחולים הלוקים באירוע איסכמי בכרכשת.
עקב החסימה או התנקבות השאת עצמה מתפתחים במקצת החולים תהליכים איסכמיים, דלקת הצפק והתנקבויות, שיכולים להיות הרחק מהחסימה, בעיקר באזור הצקום (המעי העיוור) - כאשר המסתם האילאוצקלי מתפקד.
אבחנה
צילום בטן סקירה - מראה התרחבות של הכרכשת עד לגובה החסימה. אם המסתם האילאוצקלי אינו פועל, ניתן לראות תמונה המתאימה גם לחסימה מעורבת של המעי הדק והכרכשת או תמונה המתאימה לחסימה מדומה (תצלום 6.6).
חוקן בריום - בחוקן בריום ניתן לראות חסימה של המעבר או היצרות קשה של הכרכשת בגובה החסימה. לעתים אפשר להדגים פקלומה (Fecaloma) בחלחולת (תצלום 7.6).
קולונוסקופיה (חזיון כרכשת) - אינה מומלצת, שכן ניפוח הכרכשת, הנדרש בבדיקה זו, עלול להחמיר את התרחבותה עד כדי קרע. בחולים הלוקים בחסימה עקב פתלת הכרכשת, קולונוסקופיה היא טיפולית. הוריה נוספת לביצוע קולונוסקופיה בחולים אלה היא הוריה טיפולית — פתיחת החסימה.
ב-טומוגרפיה ממוחשבת של הבטן נראה הרחבה של הכרכשת עד החסימה וחוסר מעבר של חומר ניגוד בהמשך. במידה והחסימה היא משנית ניתן להדגים את הפתולוגיה הגורמת לחסימה.
טיפול
הטיפול הכירורגי תלוי בגורם החסימה. לפני כל טיפול כירורגי, יש לטפל בחולים על-ידי מתן נוזלים לתיקון ההתייבשות (דהידרציה) וההפרעות האלקטרוליטריות, וטיפול מנע באנטיביוטיקה תוך-ורידית. מסוכן לבצע הכנת הכרכשת בחולים אלה, ואף אין די זמן לכך. הניתוח נקבע בהתאם למצב החולה ואופי החסימה:
חסימות בכרכשת הימנית: במקרים אלה יש לכרות את הכרכשת הימנית (Right hemicolectomy), ולבצע השקה ראשונית של המעי הכרוך (Ileum) אל הכרכשת הרוחבית - Ileotransversostomy.
חסימות בכרכשת השמאלית: יש כמה אפשרויות לטיפול:
- ביצוע קולוסטומיה (פיום הכרכשת) קריבנית לחסימה, על-ידי יצירת Loop colostomy או Diverting colostomy. ניתוח זה מטרתו היא הורדת לחץ (דקומפרסיה) של הכרכשת. הטיפול הדפיניטיבי, הכולל כריתת גורם החסימה, מתבצע בשלב השני, כעבור 12-8 שבועות, והשארת הקולוסטומיה להגנה על קו ההשקה, המתבצעת בכרכשת לאחר כריתת גורם החסימה.
- הקולוסטומיה נסגרת רק בשלב השלישי בטווח זמן זהה. ניתוח זה נקרא הניתוח התלת-שלבי. לפני ביצוע השלב השני של הניתוח התלת-שלבי יש לבדוק היטב את מערכת העיכול, לחפש פתולוגיות נוספות, ובהתאם לכך להחליט על טיב הניתוח הדפיניטיבי. אם הקולוסטומיה קרובה לאתר החסימה, אפשר לכרות אותה ואת השאת בו-זמנית, לבצע פיום ראשוני בין חלקי המעי הבריאים, וכך לחסוך לחולה שלב בניתוח.
- אם החסימה נמצאת בסיגמה, אפשר לכרות את הסיגמה (Miculitz resection) ואת קצותיה להוציא כקולוסטומיה, שתיסגר בשלב השני, כעבור 12-8 שבועות (איור 24.6).
- אם החסימה היא בלולאה של הסיגמה, מעל הקפל (רפלקציה) הצפקי, אפשר לבצע ניתוח על-שם Hartmann, הכולל כריתת גורם החסימה, סגירת הגדם הרחיקני והשארתו בבטן, ואילו הגדם הקריבני מוצא כ-End colostomy. בשלב שני תבוצע השקה בין הגדמים, ובתוך כך תסולק הקולוסטומיה (איור 25.6).
- יש מנתחים שניסו לבצע כריתה והשקה ראשונית בכל מקרה של חסימה בכרכשת, ואולם התוצאות של ניתוחים אלה היו מאכזבות ביותר. שכיחות הדלפים מקו ההשקה היתה 50% ושיעור התמותה 25%.
- בשנים האחרונות הוצעה גישה נחושה עוד יותר לכריתה ראשונית, והשקה לאלתר בלא הטיה בחולים שלקו בחסימה של הכרכשת השמאלית מעל לגובה הרפלקציה הצפקית. בשיטה זו ממליצים המנתחים לבצע כריתה של הכרכשת המורחבת מעבר לחסימה ועד המעי הדק (Extended right colectomy או Sub-total colectomy) והשקה בין המעי הדק לכרכשת מעבר לחסימה. Klatt וחבריו דיווחו בראשונה על ניתוח זה ב-5 חולים ב-1981. הם מציינים שהשימוש במעי הכרוך (Ileum) כקצה הקריבני של ההשקה עדיף, מכיוון שלמעי הכרוך אספקת דם טובה, ולכן ההשקה בטוחה יותר מאשר השימוש בכרכשת המורחב והאיסכמית. בישראל דיווחו דויטש וחבריו על 14 חולים שנותחו בשיטה זו בהצלחה.
- הנימוקים בעד הכריתה התת-שלמה של הכרכשת הם:
- העדר הצורך בקולוסטומיה, ולכן שיפור באיכות החיים של החולה הקשיש, שלא תמיד מסוגל לטפל בקולוסטומיה.
- משך האשפוז קצר יותר, והניתוח הוא בשלב אחד.
- סילוק שאתות סמויות (Synchronous tumor).
- גישה זו נפוצה בשימוש נרחב בטיפול בחולים ברמת סיכון סבירה הלוקים בחסימת מעי, עקב שאתות הכרכשת השמאלית. הוכח שניתוח זה, תוצאותיו אינן נופלות מהתוצאות הכוללות של הניתוח התלת-שלבי.
- שיטה אחרת שהציעו כמה מנתחים היא החדרת קולונוסקופ עד לגובה החסימה, העברת נקז דרך החסימה לחלק שלפני החסימה, וביצוע דקומפרסיה בעזרת הנקז הזה במשך כמה ימים. לאחר מכן ניתן לבצע כריתה מוגבלת של הכרכשת, כפי שמקובל בניתוחים אלקטיביים, וכך לחסוך לחולה ניתוח נרחב כמו בכריתה התת-שלמה של הכרכשת. משתמשים בשיטה זו לטיפול במחלות שפירות של הכרכשת כגון פתלת הפרשדון (הכרכשת הסיגמואידית), ואולם לא בטיפול בשאתות ממאירות של הכרכשת.
- בחולים שבהם הסיכון הניתוחי גבוה או בחולים במחלה מפושטת תוארו מקרים של פתיחת החסימה בעזרת סכין לייזר המוחדרת דרך הקולונוסקופ ובעזרתה אפשר לפרוץ את החסימה באופן חלקי.
- On table lavage - בניתוח זה, לאחר פתיחת הבטן מפרידים את קטע המעי הקריבני לחסימה ואותו שוטפים עם תמיסת מלח פיזיולוגית (Saline) בעזרת צנתר רחב המוחדר לצקום ודרכו מזרימים מים היוצאים בחלק המרוחק של המעי המופרד. שטיפה זו מורידה את הלחץ במעי מנקה אותו מהחיידקים שבו, ולכן מאפשרת השקה ראשונית של שני קצוות הכרכשת.
פרוגנוזה
שיעור התמותה בקרב חולים הלוקים בחסימת הכרכשת יכול להגיע עד 30%, וקשור בגיל החולים, במשך החסימה ובמיקומה. בחולים עם סטרנגולציה שיעור התמותה עולה ל-60%.
ראו גם
- לנושא הקודם פיום מעיים - Intestinal stoma
- לנושא הבא: פתלת הכרכשת - Large intestine volvulus
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של התוספתן
- לפרק הבא: כירורגיה של התעלה האנלית
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא