כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "היצרות של הסוגר בפפילה על-שם ווטר - Stenosis of the spincter in the pappilla of Vater"
מתוך ויקירפואה
(דף חדש: {{ערך בבדיקה}} מרכז {{ספר| |שם הספר= עקרונות בכירורגיה |תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכיר...) |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
[[קובץ:כותרתמרה.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כותרתמרה.jpg|מרכז]] | ||
| + | {{Sub Chapter | ||
| + | |Book=עקרונות בכירורגיה | ||
| + | |Chapter number=8 | ||
| + | |Sub Chapter number=12 | ||
| + | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | |שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | ||
| שורה 12: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | + | עווית (ספאזם) או לייפת (פיברוזיס) עקב תהליך דלקתי בפפילה גורמות להיצרות הפפילה, המתבטאת בחסימת דרכי המרה ו[[דלקת לבלב חדה - Acute pancreatitis|בדלקת הלבלב]]. הסיבה השכיחה ביותר לתופעה זו היא [[אבנים בדרכי המרה]], הגורמות גירוי ודלקת של הפפילה. לבסוף נגרמת לייפת. יש רק מעט חולים שבהם המחלה ראשונית. חולים אלה לוקים ב[[צהבת]] חסימתית, בלא אבנים בדרכי המרה. | |
| − | עווית ( | ||
יש קבוצה נוספת של חולים הסובלים מיתר לחץ בסוגר שאינו משתחרר בעקבות גירוי רגיל ומהווה מחסום יחסי לזרימת המרה. | יש קבוצה נוספת של חולים הסובלים מיתר לחץ בסוגר שאינו משתחרר בעקבות גירוי רגיל ומהווה מחסום יחסי לזרימת המרה. | ||
==תסמינים קליניים== | ==תסמינים קליניים== | ||
| − | + | כאשר הלחץ בצינור המרה המשותף גובר, הוא גורם לכאבים. החולים מתלוננים על [[כאבי בטן]] עוויתיים. כמו-כן אופיניים צהבת קלה, הכרוכה בעלייה ב[[בילירובין]] הישיר, ו[[פוספטאזה בסיסית]]. במקצת החולים ניתן למצוא דלקת לבלב נלווית. | |
| − | כאשר הלחץ בצינור המרה המשותף גובר, הוא גורם לכאבים. החולים מתלוננים על כאבי בטן עוויתיים. כמו-כן | ||
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| שורה 25: | שורה 26: | ||
* בכולאנגיוגרפיה תוך-ורידית ניתן לראות התרחבות של דרכי המרה החוץ-כבדיות, הכרוכה בהיצרות החלק הסופי של הכולדוכוס ועיכוב במעבר חומר ניגוד לתריסריון (תצלום 43.8). | * בכולאנגיוגרפיה תוך-ורידית ניתן לראות התרחבות של דרכי המרה החוץ-כבדיות, הכרוכה בהיצרות החלק הסופי של הכולדוכוס ועיכוב במעבר חומר ניגוד לתריסריון (תצלום 43.8). | ||
| − | [[קובץ: Vater438.jpg |ממוזער|מרכז|400px|תצלום 43.8 : היצרות בפפילה הגורמת להרחבת צינור המרה ומעבר איטי של חומר ניגוד לתריסריון.]] | + | [[קובץ: Vater438.jpg |ממוזער|מרכז|400px|תצלום 43.8: היצרות בפפילה הגורמת להרחבת צינור המרה ומעבר איטי של חומר ניגוד לתריסריון.]] |
*באולטרה-סאונד של דרכי המרה הממצאים דומים. | *באולטרה-סאונד של דרכי המרה הממצאים דומים. | ||
| − | *בבדיקת ERCP אפשר למדוד את הלחץ בפפילה בתגובה לגירויים על-ידי כולציסטוקינין. בחולים אלה נמצא לחץ מוגבר בפפילה גם לאחר מתן של כולציסטוקינין, המרפה את הלחץ בפפילה. | + | *בבדיקת ERCP אפשר למדוד את הלחץ בפפילה בתגובה לגירויים על-ידי [[כולציסטוקינין]]. בחולים אלה נמצא לחץ מוגבר בפפילה גם לאחר מתן של כולציסטוקינין, המרפה את הלחץ בפפילה. |
*בניתוח לא תהיה אפשרות להעביר זונדה דקה דרך הפפילה. | *בניתוח לא תהיה אפשרות להעביר זונדה דקה דרך הפפילה. | ||
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| − | |||
*טיפול הבחירה בחולים אלה כיום הוא בפפילוטומיה דרך ה- ERCP. על-ידי הכנסת צנתר בדרך אנדוסקופית אפשר למדוד את הלחצים בצינור המרה המשותף ובפפילה ולקבוע כך את האבחנה של היצרות הפפילה וסוגר היפרטוני. אם הלחץ בפפילה הוא גבוה, אפשר לבצע ספינקטרוטומיה אנדוסקופית ולשחרר את העווית בסוגר. חיתוך הסוגר גורם לשחרור החסימה ולהפסקת התסמינים הקליניים. | *טיפול הבחירה בחולים אלה כיום הוא בפפילוטומיה דרך ה- ERCP. על-ידי הכנסת צנתר בדרך אנדוסקופית אפשר למדוד את הלחצים בצינור המרה המשותף ובפפילה ולקבוע כך את האבחנה של היצרות הפפילה וסוגר היפרטוני. אם הלחץ בפפילה הוא גבוה, אפשר לבצע ספינקטרוטומיה אנדוסקופית ולשחרר את העווית בסוגר. חיתוך הסוגר גורם לשחרור החסימה ולהפסקת התסמינים הקליניים. | ||
*הטיפול הניתוחי במחלה זו הוא: | *הטיפול הניתוחי במחלה זו הוא: | ||
:*ספינקטרופלסטיקה טרנסדואודנלית - ההוכחה לאבחנה בניתוח היא על-ידי ניסיון להחדיר זונדה בקוטר דק דרך הכולדוכוס אל התריסריון. אם הזונדה אינה עוברת זו הוכחה להיצרות הפפילה (איור 16.8). | :*ספינקטרופלסטיקה טרנסדואודנלית - ההוכחה לאבחנה בניתוח היא על-ידי ניסיון להחדיר זונדה בקוטר דק דרך הכולדוכוס אל התריסריון. אם הזונדה אינה עוברת זו הוכחה להיצרות הפפילה (איור 16.8). | ||
| − | [[קובץ: Vater168.jpg|ממוזער|מרכז|400px|איור 16.8: דואודנוטומיה | + | [[קובץ: Vater168.jpg|ממוזער|מרכז|400px|איור 16.8: דואודנוטומיה וספינקטרופלסטיקה. א - מתאר את האנטומיה של הכפילה במראה צדדי, רואים את הטפינקטרופלטטיקה; ב - זיהוי הפפילה לאחר החדרת צנתר דרך צינור המרה; ג - חיתוך הסוגר.]] |
:*אחרים מעדיפים לבצע בחולים אלה כולדוכו-דואודנוסטומיה, כדי לעקוף את החסימה (איור 17.8). | :*אחרים מעדיפים לבצע בחולים אלה כולדוכו-דואודנוסטומיה, כדי לעקוף את החסימה (איור 17.8). | ||
| − | [[קובץ: Vater178.jpg|ממוזער|מרכז|400px|איור 17.8: כולדוכודואונוסטומיה. א - הפתח בכולדוכוס מוכן להשקה. סימון הפתח בתריסריון; ב - לאחר התפירה נוצרת השקה]] | + | [[קובץ: Vater178.jpg|ממוזער|מרכז|400px|איור 17.8: כולדוכודואונוסטומיה. א - הפתח בכולדוכוס מוכן להשקה. סימון הפתח בתריסריון; ב - לאחר התפירה נוצרת השקה.]] |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | * לנושא הקודם: [[כולאנגיטיס טרשתית ראשונית -Primary sclerosing cholangitis]] | + | * לנושא הקודם: [[כולאנגיטיס טרשתית ראשונית - היבטים כירורגיים - Primary sclerosing cholangitis - surgical aspects]] |
| − | * לנושא הבא: [[חבלות בדרכי המרה החוץ-כבדיות]] | + | * לנושא הבא: [[חבלות בדרכי המרה החוץ-כבדיות - Extra-hepatic biliary tract injuries]] |
* [[כירורגיה של כיס המרה ודרכי המרה|לתוכן העניינים של הפרק]] | * [[כירורגיה של כיס המרה ודרכי המרה|לתוכן העניינים של הפרק]] | ||
גרסה אחרונה מ־07:01, 2 באוגוסט 2021
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של כיס המרה ודרכי המרה | |
עווית (ספאזם) או לייפת (פיברוזיס) עקב תהליך דלקתי בפפילה גורמות להיצרות הפפילה, המתבטאת בחסימת דרכי המרה ובדלקת הלבלב. הסיבה השכיחה ביותר לתופעה זו היא אבנים בדרכי המרה, הגורמות גירוי ודלקת של הפפילה. לבסוף נגרמת לייפת. יש רק מעט חולים שבהם המחלה ראשונית. חולים אלה לוקים בצהבת חסימתית, בלא אבנים בדרכי המרה.
יש קבוצה נוספת של חולים הסובלים מיתר לחץ בסוגר שאינו משתחרר בעקבות גירוי רגיל ומהווה מחסום יחסי לזרימת המרה.
תסמינים קליניים
כאשר הלחץ בצינור המרה המשותף גובר, הוא גורם לכאבים. החולים מתלוננים על כאבי בטן עוויתיים. כמו-כן אופיניים צהבת קלה, הכרוכה בעלייה בבילירובין הישיר, ופוספטאזה בסיסית. במקצת החולים ניתן למצוא דלקת לבלב נלווית.
אבחנה
- בכולאנגיוגרפיה תוך-ורידית ניתן לראות התרחבות של דרכי המרה החוץ-כבדיות, הכרוכה בהיצרות החלק הסופי של הכולדוכוס ועיכוב במעבר חומר ניגוד לתריסריון (תצלום 43.8).
- באולטרה-סאונד של דרכי המרה הממצאים דומים.
- בבדיקת ERCP אפשר למדוד את הלחץ בפפילה בתגובה לגירויים על-ידי כולציסטוקינין. בחולים אלה נמצא לחץ מוגבר בפפילה גם לאחר מתן של כולציסטוקינין, המרפה את הלחץ בפפילה.
- בניתוח לא תהיה אפשרות להעביר זונדה דקה דרך הפפילה.
טיפול
- טיפול הבחירה בחולים אלה כיום הוא בפפילוטומיה דרך ה- ERCP. על-ידי הכנסת צנתר בדרך אנדוסקופית אפשר למדוד את הלחצים בצינור המרה המשותף ובפפילה ולקבוע כך את האבחנה של היצרות הפפילה וסוגר היפרטוני. אם הלחץ בפפילה הוא גבוה, אפשר לבצע ספינקטרוטומיה אנדוסקופית ולשחרר את העווית בסוגר. חיתוך הסוגר גורם לשחרור החסימה ולהפסקת התסמינים הקליניים.
- הטיפול הניתוחי במחלה זו הוא:
- ספינקטרופלסטיקה טרנסדואודנלית - ההוכחה לאבחנה בניתוח היא על-ידי ניסיון להחדיר זונדה בקוטר דק דרך הכולדוכוס אל התריסריון. אם הזונדה אינה עוברת זו הוכחה להיצרות הפפילה (איור 16.8).
- אחרים מעדיפים לבצע בחולים אלה כולדוכו-דואודנוסטומיה, כדי לעקוף את החסימה (איור 17.8).
ראו גם
- לנושא הקודם: כולאנגיטיס טרשתית ראשונית - היבטים כירורגיים - Primary sclerosing cholangitis - surgical aspects
- לנושא הבא: חבלות בדרכי המרה החוץ-כבדיות - Extra-hepatic biliary tract injuries
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של התעלה האנלית
- לפרק הבא: כירורגיה של הלבלב
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא