כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "שאתות של כיס המרה - Gallbladder tumors"
מתוך ויקירפואה
(דף חדש: {{ערך בבדיקה}} מרכז {{ספר| |שם הספר= עקרונות בכירורגיה |תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכיר...) |
|||
| (17 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
[[קובץ:כותרתמרה.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כותרתמרה.jpg|מרכז]] | ||
| + | {{Sub Chapter | ||
| + | |Book=עקרונות בכירורגיה | ||
| + | |Chapter number=8 | ||
| + | |Sub Chapter number=18 | ||
| + | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | |שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | ||
| שורה 12: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | + | {{הרחבה|גידול של דרכי המרה}} | |
קרצינומה של כיס המרה היא שאת נדירה יחסית. המאפיינים של שאתות אלה הם: | קרצינומה של כיס המרה היא שאת נדירה יחסית. המאפיינים של שאתות אלה הם: | ||
| − | *שכיחות יתר בנשים המבוגרות מ-60 שנה. | + | *שכיחות יתר בנשים המבוגרות מ- 60 שנה. |
| − | *שכיחות של | + | *שכיחות של 0.3-2% מכיסי המרה הנכרתים. |
| − | *אבנים בכיס המרה נמצאו ב-90% מהחולים שנותחו עקב השאת. | + | *[[אבנים בכיס המרה]] נמצאו ב- 90% מהחולים שנותחו עקב השאת. |
| − | *בחולים עם אבנים שקטות שכיחותן של שאתות ממאירות היא 0. | + | *בחולים עם אבנים שקטות שכיחותן של שאתות ממאירות היא 0.4-0.6%. |
| − | *מקצתן מופיעות | + | *מקצתן מופיעות ב[[פוליפים]]. |
| − | *ב-22 | + | *ב- 6-22% מהפוליפים הגדולים מ- 1 ס"מ נמצאת בראש הפוליפ קרצינומה מוגבלת לאתר (In situ). |
*רוב השאתות ממוקמות בפונדוס של כיס המרה וחודרות לאונה הימנית של הכבד. | *רוב השאתות ממוקמות בפונדוס של כיס המרה וחודרות לאונה הימנית של הכבד. | ||
*נדיר לראות התפשטות צפקית או וסקולרית עם גרורות רחוקות. | *נדיר לראות התפשטות צפקית או וסקולרית עם גרורות רחוקות. | ||
| − | *רוב השאתות הן מסוג אדנוקרצינומה, חלקן | + | *רוב השאתות הן מסוג אדנוקרצינומה, חלקן אדנואקנטומה (Adenoacantoma), קרצינומה של תאי קשקש (Squamous cell carcinoma) או קרצינומה אנפלסטית. |
השכיחות של שאתות כיס המרה בלוקים באבני כיס מרה היא כה נמוכה, שכיום בלא תסמינים קליניים, היא אינה בבחינת הוריה לניתוח אבני כיס מרה. | השכיחות של שאתות כיס המרה בלוקים באבני כיס מרה היא כה נמוכה, שכיום בלא תסמינים קליניים, היא אינה בבחינת הוריה לניתוח אבני כיס מרה. | ||
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| − | |||
רוב השאתות הממאירות מתגלות במקרה, בזמן כריתת כיס המרה (תמונה 4.8). | רוב השאתות הממאירות מתגלות במקרה, בזמן כריתת כיס המרה (תמונה 4.8). | ||
| − | [[קובץ: Gallbladder4_8.png|ממוזער|מרכז|400px|תמונה 4.8 : שאת בכיס המרה (חץ)]] | + | [[קובץ: Gallbladder4_8.png|ממוזער|מרכז|400px|תמונה 4.8 : שאת בכיס המרה (חץ).]] |
| − | רק ב-10 | + | רק ב- 5-10% מהחולים מאובחנת השאת לפני הניתוח. ברוב החולים הלוקים בתסמינים קליניים יש סיפור המתאים לדלקת כרונית של כיס המרה. לעתים גוש בבטן ימנית עליונה, [[כאבי בטן]], [[צהבת]] ו[[ירידה במשקל]] מביאים את החולה לבדיקה. החשד לקרצינומה של כיס המרה מתעורר כאשר מבצעים בדיקת אולטרה-סאונד של כיס המרה (תצלום 46.8) |
| − | [[קובץ: Gallbladder468.png|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 46.8: פוליפ בכיס המרה. קוטרו 1 ס"מ (החץ מסמן את הפוליפ)]] | + | [[קובץ: Gallbladder468.png|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 46.8: פוליפ בכיס המרה. קוטרו 1 ס"מ (החץ מסמן את הפוליפ).]] |
| − | או טומוגרפיה ממוחשבת. CT בטן יכול להדגים את השאת בכיס המרה (תצלום 47.8) | + | או טומוגרפיה ממוחשבת. CT בטן יכול להדגים את השאת בכיס המרה (תצלום 47.8) באם היא פורצת לכבד (תצלום 48.8) או מערבת בלוטות (רגישות נמוכה). |
| − | [[קובץ: Gallbladder478.jpg|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 47.8: CT | + | [[קובץ: Gallbladder478.jpg|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 47.8: CT מראה שאת ממארת בכיס המרה.]] |
| − | |||
| − | [[קובץ: Gallbladder488.jpg|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 48.8: CT | + | [[קובץ: Gallbladder488.jpg|ממוזער|מרכז|400px|תצלום 48.8: CT מראה שאת הפורצת לכבד.]] |
*MRCP - מדגים את כיס המרה עם השאת שבו וכן מעורבות של דרכי המרה בתהליך השאתי. | *MRCP - מדגים את כיס המרה עם השאת שבו וכן מעורבות של דרכי המרה בתהליך השאתי. | ||
| − | *ERCP - מוסיף מידע רב על מעורבות צינורות המרה החוץ | + | *ERCP - מוסיף מידע רב על מעורבות צינורות המרה החוץ-כבדיים בתהליך. |
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| − | ברוב החולים, השאת אינה ניתנת לכריתה בזמן האבחנה עקב התפשטות | + | ברוב החולים, השאת אינה ניתנת לכריתה בזמן האבחנה עקב התפשטות מקומית. במקרים של שאתות קטנות, המתגלות במקרה, פוליפים או אדנוקרצינומה פפילרית קטנה, ניתן לכרות את השאת יחד עם כיס המרה. לכן, כל כיס מרה שנכרת יש לשלוח לאבחון פתולוגי. בלוקים בשאת גדולה ההיוותרות בחיים אינה תלויה בסוג הניתוח. בחולים בעלי שאתות קטנות ניתן לבצע ניתוחים יותר רדיקליים, כגון [[כריתת כיס המרה]], ובהמשכה כריתת בלוטות הלימפה ומיטת כיס המרה. כריתת האונה הימנית של הכבד, כחלק מהטיפול בלוקים בשאתות של כיס המרה, ואף כריתה נרחבת של האונה הימנית (Extended right lobectomy), עשויים להועיל. |
==פרוגנוזה== | ==פרוגנוזה== | ||
| − | |||
באופן כללי, הפרוגנוזה במרבית חולים אלה היא גרועה. שיעור ההיוותרות בחיים לחמש שנים הוא 15%. | באופן כללי, הפרוגנוזה במרבית חולים אלה היא גרועה. שיעור ההיוותרות בחיים לחמש שנים הוא 15%. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* לנושא הקודם: [[חסימת מעיים מאבני מרה - Gallstone ileus]] | * לנושא הקודם: [[חסימת מעיים מאבני מרה - Gallstone ileus]] | ||
| − | * לנושא הבא: [[שאתות של דרכי המרה]] | + | * לנושא הבא: [[שאתות של דרכי המרה - Biliary tract tumors]] |
* [[כירורגיה של כיס המרה ודרכי המרה|לתוכן העניינים של הפרק]] | * [[כירורגיה של כיס המרה ודרכי המרה|לתוכן העניינים של הפרק]] | ||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
{{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | {{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | ||
| + | [[קטגוריה:אונקולוגיה]] | ||
| + | [[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] | ||
[[קטגוריה:כירורגיה]] | [[קטגוריה:כירורגיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־07:06, 2 באוגוסט 2021
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של כיס המרה ודרכי המרה | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – גידול של דרכי המרה
קרצינומה של כיס המרה היא שאת נדירה יחסית. המאפיינים של שאתות אלה הם:
- שכיחות יתר בנשים המבוגרות מ- 60 שנה.
- שכיחות של 0.3-2% מכיסי המרה הנכרתים.
- אבנים בכיס המרה נמצאו ב- 90% מהחולים שנותחו עקב השאת.
- בחולים עם אבנים שקטות שכיחותן של שאתות ממאירות היא 0.4-0.6%.
- מקצתן מופיעות בפוליפים.
- ב- 6-22% מהפוליפים הגדולים מ- 1 ס"מ נמצאת בראש הפוליפ קרצינומה מוגבלת לאתר (In situ).
- רוב השאתות ממוקמות בפונדוס של כיס המרה וחודרות לאונה הימנית של הכבד.
- נדיר לראות התפשטות צפקית או וסקולרית עם גרורות רחוקות.
- רוב השאתות הן מסוג אדנוקרצינומה, חלקן אדנואקנטומה (Adenoacantoma), קרצינומה של תאי קשקש (Squamous cell carcinoma) או קרצינומה אנפלסטית.
השכיחות של שאתות כיס המרה בלוקים באבני כיס מרה היא כה נמוכה, שכיום בלא תסמינים קליניים, היא אינה בבחינת הוריה לניתוח אבני כיס מרה.
אבחנה
רוב השאתות הממאירות מתגלות במקרה, בזמן כריתת כיס המרה (תמונה 4.8).
רק ב- 5-10% מהחולים מאובחנת השאת לפני הניתוח. ברוב החולים הלוקים בתסמינים קליניים יש סיפור המתאים לדלקת כרונית של כיס המרה. לעתים גוש בבטן ימנית עליונה, כאבי בטן, צהבת וירידה במשקל מביאים את החולה לבדיקה. החשד לקרצינומה של כיס המרה מתעורר כאשר מבצעים בדיקת אולטרה-סאונד של כיס המרה (תצלום 46.8)
או טומוגרפיה ממוחשבת. CT בטן יכול להדגים את השאת בכיס המרה (תצלום 47.8) באם היא פורצת לכבד (תצלום 48.8) או מערבת בלוטות (רגישות נמוכה).
- MRCP - מדגים את כיס המרה עם השאת שבו וכן מעורבות של דרכי המרה בתהליך השאתי.
- ERCP - מוסיף מידע רב על מעורבות צינורות המרה החוץ-כבדיים בתהליך.
טיפול
ברוב החולים, השאת אינה ניתנת לכריתה בזמן האבחנה עקב התפשטות מקומית. במקרים של שאתות קטנות, המתגלות במקרה, פוליפים או אדנוקרצינומה פפילרית קטנה, ניתן לכרות את השאת יחד עם כיס המרה. לכן, כל כיס מרה שנכרת יש לשלוח לאבחון פתולוגי. בלוקים בשאת גדולה ההיוותרות בחיים אינה תלויה בסוג הניתוח. בחולים בעלי שאתות קטנות ניתן לבצע ניתוחים יותר רדיקליים, כגון כריתת כיס המרה, ובהמשכה כריתת בלוטות הלימפה ומיטת כיס המרה. כריתת האונה הימנית של הכבד, כחלק מהטיפול בלוקים בשאתות של כיס המרה, ואף כריתה נרחבת של האונה הימנית (Extended right lobectomy), עשויים להועיל.
פרוגנוזה
באופן כללי, הפרוגנוזה במרבית חולים אלה היא גרועה. שיעור ההיוותרות בחיים לחמש שנים הוא 15%.
ראו גם
- לנושא הקודם: חסימת מעיים מאבני מרה - Gallstone ileus
- לנושא הבא: שאתות של דרכי המרה - Biliary tract tumors
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של התעלה האנלית
- לפרק הבא: כירורגיה של הלבלב
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא