כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "אי ספיקה ורידית כרונית - Chronic deep vein insufficiency"
מתוך ויקירפואה
| (9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כותרתורידית.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כותרתורידית.jpg|מרכז]] | ||
| + | {{Sub Chapter | ||
| + | |Book=עקרונות בכירורגיה | ||
| + | |Chapter number=15 | ||
| + | |Sub Chapter number=7 | ||
| + | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | |שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | ||
|תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg|250px]] | |תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg|250px]] | ||
|שם המחבר= [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] | |שם המחבר= [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] | ||
| − | |שם הפרק= כירורגיה של | + | |שם הפרק= [[כירורגיה של המערכת הוורידית]] |
|מוציא לאור= | |מוציא לאור= | ||
|מועד הוצאה= | |מועד הוצאה= | ||
| שורה 10: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| + | עימדון ורידי כרוני הוא סיבוך של פקקת ורידים עמוקה, במיוחד בסגמנט האילאופמורלי. התסמונת המופיעה נקראת Postphlebitic leg והיא כוללת [[בצקת|בצקות]] בגפיים, [[דלקת עור אטופית|דרמטיטיס]] וכיבים בעור. בארצות הברית | ||
| + | 0.5% מהאוכלוסייה סובלת מתסמונת זו בדרגות חומרה שונות והיא גורמת לאובדן של 2 מיליון ימי עבודה. באבחנה המבדלת של רגל תפוחה מסוכמת בטבלה 5.15. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | [[קובץ:טבלאוריד515.png|ממוזער|מרכז|400px|טבלה 5.15 : סיבות לרגל תפוחה]] | ||
| + | |||
| + | |||
| + | ==תמונה קלינית== | ||
| + | *[[בצקת]] ברגל היורדת בעת הרמתה. בצקת ממושכת, מלווה בפיברוזיס תוך כדי איבוד האלסטיות של הרקמה התת-עורית. לעיתים, זיהומים ברגל גורמים להאצת תהליך זה | ||
| + | *[[דלקת עור אטופית|דרמטיטיס]] עם היפרפיגמנטציה (בצבע חום) בעיקר באזור הקרסול, הנובעת מבליעת המוסידרין על ידי מקרופגים ותגובה של מלנוציטים | ||
| + | *[[גרד]] עם תגובה אקזמתית | ||
| + | *נירודרמטיטיס עקב גרד ממושך | ||
| + | *התקשות העור | ||
| + | *[[פצע|כיבים]] הם סיבוך רציני. מחצית מהכיבים קשורים באי-ספיקה של המערכת המקשרת (פרפורנטים). רק לעיתים נדירות דליות ראשוניות של הגפיים גורמות לכיבים. הכיבים מופיעים בעיקר סביב המלאולוס המדיאלי לאחר חבלה או זיהום מקומי. הסיפור האופייני כולל כיבים המתרפאים וחוזרים באותו אזור. כאבים שכיחים עקב נפיחות ברגל או בזמן יצירת כיבים בעור. הכאבים עמומים ומוקלים בהרמת הרגל, בעוד כאבים ממקור עורקי הם כאבים המוחמרים בהרמת הרגל. כיבים ורידיים הם שטחיים בעוד שכיבים ארטריאליים חודרים את הפסציה | ||
| + | |||
| + | ==טיפול== | ||
| + | הטיפול כולל: | ||
| + | *חבישות על ידי תחבושות אלסטיות | ||
| + | *הרמת הרגל. אמצעים אלה עוזרים להקטין את הבצקת ואת העלייה בלחץ הוורידי | ||
| + | *בכיבים קטנים יש למנוע בצקת של הרגל ולטפל באופן מקומי בכיב. בכיבים גדולים יש לאשפז את החולה ולטפל בו באופן מקומי. בדרך כלל אין צורך בטיפול אנטיביוטי סיסטמי | ||
| + | *לעיתים כאשר הכיב גדול מאוד ואינו מתרפא באופן ראשוני, יש צורך בהשתלת עור (Split thickness) | ||
| + | *בכל המקרים האלה יש להשלים את הטיפול על ידי טיפול כירורגי בדליות, עם דגש על קשירת הפרפורנטים, או ניתוח על-שם לינטון. אם הטיפול הכירורגי אינו מבוצע - מספר החזרות הן רבות | ||
| + | *בספרות מדווחים על ביצוע מעקפים ורידיים עם הקלה סימפטומטית ופיזיולוגית. אחרים מדווחים על הצלחות בהשתלת מסתמים ורידיים | ||
| + | |||
| + | לעיתים נדירות כיבים כרוניים עוברים השתנות ממארת (Marjolin's ulcer). לכן מכיבים כרוניים יש להקפיד לקחת ביופסיות חוזרות. | ||
| + | |||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | * לנושא הקודם [[Axillary-Subclavian Venous Thrombosis]] | ||
| + | * לנושא הבא: [[לימפאדמה]] | ||
| + | * [[כירורגיה של המערכת הוורידית|לתוכן העניינים של הפרק]] | ||
| + | |||
| + | |||
| + | * [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]] | ||
| + | * לפרק הקודם: [[כירורגיה של הבלוטות האנדוקריניות]] | ||
| + | * לפרק הבא: [[חבלות]] | ||
| + | |||
| + | |||
| + | {{ייחוס| [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:כירורגיה]] | ||
| + | [[קטגוריה:פנימית]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:11, 30 באוגוסט 2021
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של המערכת הוורידית | |
עימדון ורידי כרוני הוא סיבוך של פקקת ורידים עמוקה, במיוחד בסגמנט האילאופמורלי. התסמונת המופיעה נקראת Postphlebitic leg והיא כוללת בצקות בגפיים, דרמטיטיס וכיבים בעור. בארצות הברית 0.5% מהאוכלוסייה סובלת מתסמונת זו בדרגות חומרה שונות והיא גורמת לאובדן של 2 מיליון ימי עבודה. באבחנה המבדלת של רגל תפוחה מסוכמת בטבלה 5.15.
תמונה קלינית
- בצקת ברגל היורדת בעת הרמתה. בצקת ממושכת, מלווה בפיברוזיס תוך כדי איבוד האלסטיות של הרקמה התת-עורית. לעיתים, זיהומים ברגל גורמים להאצת תהליך זה
- דרמטיטיס עם היפרפיגמנטציה (בצבע חום) בעיקר באזור הקרסול, הנובעת מבליעת המוסידרין על ידי מקרופגים ותגובה של מלנוציטים
- גרד עם תגובה אקזמתית
- נירודרמטיטיס עקב גרד ממושך
- התקשות העור
- כיבים הם סיבוך רציני. מחצית מהכיבים קשורים באי-ספיקה של המערכת המקשרת (פרפורנטים). רק לעיתים נדירות דליות ראשוניות של הגפיים גורמות לכיבים. הכיבים מופיעים בעיקר סביב המלאולוס המדיאלי לאחר חבלה או זיהום מקומי. הסיפור האופייני כולל כיבים המתרפאים וחוזרים באותו אזור. כאבים שכיחים עקב נפיחות ברגל או בזמן יצירת כיבים בעור. הכאבים עמומים ומוקלים בהרמת הרגל, בעוד כאבים ממקור עורקי הם כאבים המוחמרים בהרמת הרגל. כיבים ורידיים הם שטחיים בעוד שכיבים ארטריאליים חודרים את הפסציה
טיפול
הטיפול כולל:
- חבישות על ידי תחבושות אלסטיות
- הרמת הרגל. אמצעים אלה עוזרים להקטין את הבצקת ואת העלייה בלחץ הוורידי
- בכיבים קטנים יש למנוע בצקת של הרגל ולטפל באופן מקומי בכיב. בכיבים גדולים יש לאשפז את החולה ולטפל בו באופן מקומי. בדרך כלל אין צורך בטיפול אנטיביוטי סיסטמי
- לעיתים כאשר הכיב גדול מאוד ואינו מתרפא באופן ראשוני, יש צורך בהשתלת עור (Split thickness)
- בכל המקרים האלה יש להשלים את הטיפול על ידי טיפול כירורגי בדליות, עם דגש על קשירת הפרפורנטים, או ניתוח על-שם לינטון. אם הטיפול הכירורגי אינו מבוצע - מספר החזרות הן רבות
- בספרות מדווחים על ביצוע מעקפים ורידיים עם הקלה סימפטומטית ופיזיולוגית. אחרים מדווחים על הצלחות בהשתלת מסתמים ורידיים
לעיתים נדירות כיבים כרוניים עוברים השתנות ממארת (Marjolin's ulcer). לכן מכיבים כרוניים יש להקפיד לקחת ביופסיות חוזרות.
ראו גם
- לנושא הקודם Axillary-Subclavian Venous Thrombosis
- לנושא הבא: לימפאדמה
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של הבלוטות האנדוקריניות
- לפרק הבא: חבלות
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא