כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "שרירני רחם - Uterine myomas"
(שיפור קל) |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | '''שרירני רחם''' הם גידולים שפירים שכיחים בנשים. כאחת מכל שתי נשים בגילאי 25–50 מפתחת גידול מסוג זה, ומרביתן כלל אינן מודעות לכך. גידול זה בא לידי ביטוי בצורות שונות, החל מדימומים חזקים, חולשה כללית עקב אנמיה, לחץ על שלפוחית השתן ואיברים אחרים וכאבים, וכלה | + | ==כללי== |
| + | '''שרירני רחם''' הם גידולים שפירים שכיחים בנשים. כאחת מכל שתי נשים בגילאי 25–50 מפתחת גידול מסוג זה, ומרביתן כלל אינן מודעות לכך. גידול זה בא לידי ביטוי בצורות שונות, החל מדימומים חזקים, חולשה כללית עקב [[אנמיה]], לחץ על שלפוחית השתן ואיברים אחרים וכאבים, וכלה ב[[תת-פוריות האישה|בעיות פוריות]] ובעיות ב[[הריון]] או ב[[לידה]]. במהלך השנים, חל שיפור ביכולת האבחון של שרירני רחם, כך שבעשור השלישי של המאה ה-21, ניתן להגדיר את גודלם ומיקומם בצורה מדויקת ובקלות יחסית. מאפייני השרירנים, בשילוב עם תלונות האשה ותוכניות הילודה שלה, מאפשרים התאמה אישית של הטיפול מתוך מגוון רחב של טיפולים קיימים. | ||
==אפידמיולוגיה== | ==אפידמיולוגיה== | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
==אטיולוגיה== | ==אטיולוגיה== | ||
| − | היווצרותם של שרירני רחם מושפעת מהרקע הגנטי וגורמים הורמונליים, וייתכן אף מגורמים סביבתיים | + | היווצרותם של שרירני רחם מושפעת מהרקע הגנטי וגורמים הורמונליים, וייתכן אף מגורמים סביבתיים או תזונתיים. מדובר בהתרבות מהירה של תאי שריר ורקמת חיבור היוצאים מתוך שריר הרחם וגדלים כגוש אחד, או כגושים רבים. מרבית שרירני הרחם שפירים, אולם קיים גם מיעוט קטן של שרירנים ממאירים. |
==קליניקה== | ==קליניקה== | ||
| − | שרירני רחם עשויים להתבטא בדימומים חזקים, חולשה כללית עקב אנמיה, לחץ על שלפוחית השתן ואיברים אחרים וכאבים. כמו כן, נוכחות של שרירני רחם עלולה ליצור בעיות פוריות, ואף בעיות במהלך | + | שרירני רחם עשויים להתבטא בדימומים חזקים, חולשה כללית עקב אנמיה, לחץ על שלפוחית השתן ואיברים אחרים וכאבים. כמו כן, נוכחות של שרירני רחם עלולה ליצור בעיות פוריות, ואף בעיות במהלך היריון ולידה. |
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| שורה 27: | שורה 28: | ||
[[קובץ:מיומה1.JPG|מרכז|ממוזער|500px|תרשים מספר 1: מיקומים שונים של שרירנים ביחס לדופן שריר הרחם]] | [[קובץ:מיומה1.JPG|מרכז|ממוזער|500px|תרשים מספר 1: מיקומים שונים של שרירנים ביחס לדופן שריר הרחם]] | ||
| − | |||
| − | בדיקת האולטרה-סאונד היא בדיקה זמינה ופשוטה. הבדיקה מאפשרת לקבל פרטים על מבנה וגודל הרחם, מיקום וגודל השרירנים, רירית הרחם, אספקת הדם, מראה השחלות | + | הבדיקה הגופנית יכולה לתת מידע ראשוני, כללי ביותר, על מבנה הרחם. בחלק מהמקרים, היא עשויה לעורר חשד לנוכחות של שרירן. כאשר קיים חשד שכזה, יש לבצע בדיקות הדמיה. בדיקת ההדמיה השכיחה והחשובה ביותר היא בדיקת ה[[אולטרה-סאונד]]. במקרים מיוחדים יש צורך גם בבדיקת [[MRI]]{{כ}} (Magnetic Resonance Imaging) - המוסיפה מידע חשוב כאשר ישנו שרירן גדול, שרירנים קטנים מרובים, או חשד סביר ל[[גידול ממאיר]]. |
| + | |||
| + | בדיקת האולטרה-סאונד היא בדיקה זמינה ופשוטה. הבדיקה מאפשרת לקבל פרטים על מבנה וגודל הרחם, מיקום וגודל השרירנים, רירית הרחם, אספקת הדם, מראה השחלות ועוד. כאשר מודגמים שרירנים על מסך הסריקה, מקובל לתעד זאת ולמדוד את גודלם. התמונות מודפסות ישירות ממסך המכשיר. ניתן לראות בהן צללים המייצגים שרירנים, וסמני מחשב המגדירים את מידותיהם. | ||
{| class="wikitable" style="float: center; text-align: center;" | {| class="wikitable" style="float: center; text-align: center;" | ||
| שורה 52: | שורה 54: | ||
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| − | במקרים רבים, אין צורך בטיפול וניתן להסתפק במעקב הכולל בדיקות תקופתיות. לעומת זאת, נשים הסובלות מתסמינים זקוקות לטיפול, המותאם לצרכיהן ורצונותיהן. | + | במקרים רבים, אין צורך בטיפול וניתן להסתפק במעקב הכולל בדיקות תקופתיות. לעומת זאת, נשים הסובלות מתסמינים, זקוקות לטיפול, המותאם לצרכיהן ורצונותיהן. |
ניתן לחלק את הטיפולים הקיימים לחמש קבוצות: | ניתן לחלק את הטיפולים הקיימים לחמש קבוצות: | ||
| − | # '''טיפול ניתוחי''' - בעבר | + | # '''טיפול ניתוחי''' - בעבר הייתה זאת אפשרות הטיפול היחידה. אולם נכון למועד כתיבת מאמר זה, הטיפול הניתוחי אינו הטיפול היחיד הקיים, אך נותר היעיל ביותר. ישנם מספר סוגי ניתוחים אפשריים, פולשניים יותר או פחות, הכוללים סיבים אופטיים, לפרוסקופיה ([[Laparoscopy]]) והיסטרוסקופיה ([[Hysteroscopy]]). הניתוחים מחייבים מיומנות וניסיון רב, ציוד חדשני ועבודת צוות |
| − | # '''הקטנת נפח השרירנים באמצעות חימום או קירור''' - ישנן דרכים שונות לבצע חימום או קירור של השרירנים. חלק מהשיטות | + | # '''הקטנת נפח השרירנים באמצעות חימום או קירור''' - ישנן דרכים שונות לבצע חימום או קירור של השרירנים. חלק מהשיטות ניסיוניות, וניתן לבצען רק במרכזים רפואיים המורשים לכך |
| − | # '''אמבוליזציה של כלי הדם''' - טיפול שגרתי המוכר על ידי מרבית קופות החולים והביטוחים הרופאיים ברחבי העולם. הטיפול מומלץ לנשים הסובלות מדימומים או תסמינים נוספים, ואשר סיימו את תוכנית הילודה ומבקשות להימנע מניתוח. טיפול זה כולל החדרת צינורית דקיקה לכלי הדם בהנחיית רנטגן, והזרקת חלקיקים זעירים החוסמים את אספקת הדם של השרירן. הטיפול מתואר בתרשים מספר 5.[[קובץ:מיומה5.JPG|מרכז|ממוזער| | + | # '''אמבוליזציה (Embolization) של כלי הדם''' - טיפול שגרתי המוכר על ידי מרבית קופות החולים והביטוחים הרופאיים ברחבי העולם. הטיפול מומלץ לנשים הסובלות מדימומים או תסמינים נוספים, ואשר סיימו את תוכנית הילודה ומבקשות להימנע מניתוח. טיפול זה כולל החדרת צינורית דקיקה לכלי הדם בהנחיית רנטגן, והזרקת חלקיקים זעירים החוסמים את אספקת הדם של השרירן. הטיפול מתואר בתרשים מספר 5.{{ש}} |
| − | # '''טיפולים תרופתיים''' - אלו טיפולים מקובלים, המבוססים על זריקות הניתנות למשך שלושה חודשים במטרה להקטין את נפח השרירנים לפני ביצוע טיפול נוסף (ניתוחי או אחר). כמו כן, קיימים טיפולים תרופתיים | + | [[קובץ:מיומה5.JPG|מרכז|ממוזער|380px|תרשים מספר 5: אמבוליזציה של כלי הדם של השרירן]] |
| − | # '''רפואה משלימה''' - קיימות מספר שיטות טיפול מקובלות, אך ישנה מחלוקת לגבי אופן הפעולה שלהן ומידת יעילותן. הניסיון מוכיח ששיטות אלו עשויות לשפר את איכות החיים, ולעיתים אף למנוע צורך בטיפול אחר | + | # '''טיפולים תרופתיים''' - אלו טיפולים מקובלים, המבוססים על זריקות הניתנות למשך שלושה חודשים במטרה להקטין את נפח השרירנים לפני ביצוע טיפול נוסף (ניתוחי או אחר). כמו כן, קיימים טיפולים תרופתיים ניסיוניים הכוללים טבליות לבליעה או להחדרה נרתיקית |
| + | # '''רפואה משלימה''' - קיימות מספר שיטות טיפול מקובלות, אך ישנה מחלוקת לגבי אופן הפעולה שלהן ומידת יעילותן. הניסיון מוכיח ששיטות אלו עשויות לשפר את איכות החיים, ולעיתים אף למנוע צורך בטיפול אחר | ||
| − | [[קובץ:שרירנירחם1.PNG|מרכז| | + | [[קובץ:שרירנירחם1.PNG|מרכז|600px]] |
| − | + | ||
| + | ;בחירת הטיפול המתאים: | ||
היות שישנו מגוון רחב של אפשרויות טיפול, חשוב לבצע תיאום בין הצרכים הרפואיים להעדפת החולה ולניסיון הצוות המקצועי. כמו כן, יש לבצע תיאום בין רופאים מומחים במספר תחומים, כגון דימות, כירורגיה, אנדוקינולוגיה ורפואה משלימה. שלושת העקרונות המנחים את ההחלטה הטיפולית: | היות שישנו מגוון רחב של אפשרויות טיפול, חשוב לבצע תיאום בין הצרכים הרפואיים להעדפת החולה ולניסיון הצוות המקצועי. כמו כן, יש לבצע תיאום בין רופאים מומחים במספר תחומים, כגון דימות, כירורגיה, אנדוקינולוגיה ורפואה משלימה. שלושת העקרונות המנחים את ההחלטה הטיפולית: | ||
# ממצאי הבדיקות | # ממצאי הבדיקות | ||
# תסמיני החולה | # תסמיני החולה | ||
| − | # הצורך | + | # הצורך ב[[שימור הפוריות]] |
[[קובץ:מיומה6.JPG|מרכז|600px|תרשים מספר 6: תרשים זרימה לקבלת ההחלטה הטיפולית בנשים עם שרירני רחם]] | [[קובץ:מיומה6.JPG|מרכז|600px|תרשים מספר 6: תרשים זרימה לקבלת ההחלטה הטיפולית בנשים עם שרירני רחם]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | + | {{ייחוס|[[משתמש:יונה תדיר|פרופ' יונה תדיר]]}} | |
| + | |||
[[קטגוריה:נשים]] | [[קטגוריה:נשים]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:02, 21 בינואר 2022
אם הינך רופא/ה, אנחנו מזמינים אותך לשפר את הערך ולהוסיף את המידע הדרוש להשלמתו. אם אין לך הרשאות עריכה ניתן לבקש זאת (קבלת הרשאות), וללמוד כיצד לערוך (עריכה בוויקירפואה). |
| שרירני רחם | ||
|---|---|---|
| Uterine myomas | ||
| ||
Uterine Fibroids
| ||
| שמות נוספים | מיומות, uterine fibroids | |
| ICD-10 | Chapter D 25. | |
| ICD-9 | 218.9 | |
| MeSH | D007889 | |
| יוצר הערך | פרופ' יונה תדיר | |
כללי
שרירני רחם הם גידולים שפירים שכיחים בנשים. כאחת מכל שתי נשים בגילאי 25–50 מפתחת גידול מסוג זה, ומרביתן כלל אינן מודעות לכך. גידול זה בא לידי ביטוי בצורות שונות, החל מדימומים חזקים, חולשה כללית עקב אנמיה, לחץ על שלפוחית השתן ואיברים אחרים וכאבים, וכלה בבעיות פוריות ובעיות בהריון או בלידה. במהלך השנים, חל שיפור ביכולת האבחון של שרירני רחם, כך שבעשור השלישי של המאה ה-21, ניתן להגדיר את גודלם ומיקומם בצורה מדויקת ובקלות יחסית. מאפייני השרירנים, בשילוב עם תלונות האשה ותוכניות הילודה שלה, מאפשרים התאמה אישית של הטיפול מתוך מגוון רחב של טיפולים קיימים.
אפידמיולוגיה
כאחת מכל שתי נשים בגילאי 25–50 תפתח שרירני רחם. כמחצית מאותן נשים תזדקקנה לטיפול כלשהו במהלך חייהן - קרי, אחת מכל ארבע נשים.
אטיולוגיה
היווצרותם של שרירני רחם מושפעת מהרקע הגנטי וגורמים הורמונליים, וייתכן אף מגורמים סביבתיים או תזונתיים. מדובר בהתרבות מהירה של תאי שריר ורקמת חיבור היוצאים מתוך שריר הרחם וגדלים כגוש אחד, או כגושים רבים. מרבית שרירני הרחם שפירים, אולם קיים גם מיעוט קטן של שרירנים ממאירים.
קליניקה
שרירני רחם עשויים להתבטא בדימומים חזקים, חולשה כללית עקב אנמיה, לחץ על שלפוחית השתן ואיברים אחרים וכאבים. כמו כן, נוכחות של שרירני רחם עלולה ליצור בעיות פוריות, ואף בעיות במהלך היריון ולידה.
אבחנה
את שרירני הרחם נהוג להגדיר על פי שני נתונים עיקריים: גודל ומיקום. בעבר היה נהוג לתאר את גודל השרירן על פי ממדיו של רחם הריוני, למשל "שרירן בגודל 6 שבועות". הקדמה הטכנולוגית מאפשרת להגדיר את גודל השרירן במדויק.
הבדיקה הגופנית יכולה לתת מידע ראשוני, כללי ביותר, על מבנה הרחם. בחלק מהמקרים, היא עשויה לעורר חשד לנוכחות של שרירן. כאשר קיים חשד שכזה, יש לבצע בדיקות הדמיה. בדיקת ההדמיה השכיחה והחשובה ביותר היא בדיקת האולטרה-סאונד. במקרים מיוחדים יש צורך גם בבדיקת MRI (Magnetic Resonance Imaging) - המוסיפה מידע חשוב כאשר ישנו שרירן גדול, שרירנים קטנים מרובים, או חשד סביר לגידול ממאיר.
בדיקת האולטרה-סאונד היא בדיקה זמינה ופשוטה. הבדיקה מאפשרת לקבל פרטים על מבנה וגודל הרחם, מיקום וגודל השרירנים, רירית הרחם, אספקת הדם, מראה השחלות ועוד. כאשר מודגמים שרירנים על מסך הסריקה, מקובל לתעד זאת ולמדוד את גודלם. התמונות מודפסות ישירות ממסך המכשיר. ניתן לראות בהן צללים המייצגים שרירנים, וסמני מחשב המגדירים את מידותיהם.
|
|
|
| תרשים מספר 2: תמונות מבדיקות אולטרה-סאונד המדגימות שרירני רחם | ||
במרבית המקרים, לא ניתן לקבל החלטות טיפוליות על סמך תמונות האולטרה-סאונד בלבד. יש לבצע תיעוד נלווה של הממצא במילים ובאיור, המתאר את מספר השרירנים וגודלם ואת מיקומם ביחס לדופן הרחם, ולסכם את תוצאות הבדיקה בצורה מדויקת. הסיכום, הנעשה על ידי הרופא המבצע, משמש לקבלת ההחלטה אודות הטיפול המתאים ביותר לצורך ולרצון האשה.
|
|
|
| תרשים מספר 3: סיכום של שלוש סקירות אולטרה-סאונד המתאר את מיקום השרירנים ביחס לדופן הרחם, גודלם ביחס לרחם, ומרחקם מדפנות הרחם | ||
טיפול
במקרים רבים, אין צורך בטיפול וניתן להסתפק במעקב הכולל בדיקות תקופתיות. לעומת זאת, נשים הסובלות מתסמינים, זקוקות לטיפול, המותאם לצרכיהן ורצונותיהן.
ניתן לחלק את הטיפולים הקיימים לחמש קבוצות:
- טיפול ניתוחי - בעבר הייתה זאת אפשרות הטיפול היחידה. אולם נכון למועד כתיבת מאמר זה, הטיפול הניתוחי אינו הטיפול היחיד הקיים, אך נותר היעיל ביותר. ישנם מספר סוגי ניתוחים אפשריים, פולשניים יותר או פחות, הכוללים סיבים אופטיים, לפרוסקופיה (Laparoscopy) והיסטרוסקופיה (Hysteroscopy). הניתוחים מחייבים מיומנות וניסיון רב, ציוד חדשני ועבודת צוות
- הקטנת נפח השרירנים באמצעות חימום או קירור - ישנן דרכים שונות לבצע חימום או קירור של השרירנים. חלק מהשיטות ניסיוניות, וניתן לבצען רק במרכזים רפואיים המורשים לכך
- אמבוליזציה (Embolization) של כלי הדם - טיפול שגרתי המוכר על ידי מרבית קופות החולים והביטוחים הרופאיים ברחבי העולם. הטיפול מומלץ לנשים הסובלות מדימומים או תסמינים נוספים, ואשר סיימו את תוכנית הילודה ומבקשות להימנע מניתוח. טיפול זה כולל החדרת צינורית דקיקה לכלי הדם בהנחיית רנטגן, והזרקת חלקיקים זעירים החוסמים את אספקת הדם של השרירן. הטיפול מתואר בתרשים מספר 5.
- טיפולים תרופתיים - אלו טיפולים מקובלים, המבוססים על זריקות הניתנות למשך שלושה חודשים במטרה להקטין את נפח השרירנים לפני ביצוע טיפול נוסף (ניתוחי או אחר). כמו כן, קיימים טיפולים תרופתיים ניסיוניים הכוללים טבליות לבליעה או להחדרה נרתיקית
- רפואה משלימה - קיימות מספר שיטות טיפול מקובלות, אך ישנה מחלוקת לגבי אופן הפעולה שלהן ומידת יעילותן. הניסיון מוכיח ששיטות אלו עשויות לשפר את איכות החיים, ולעיתים אף למנוע צורך בטיפול אחר
- בחירת הטיפול המתאים
היות שישנו מגוון רחב של אפשרויות טיפול, חשוב לבצע תיאום בין הצרכים הרפואיים להעדפת החולה ולניסיון הצוות המקצועי. כמו כן, יש לבצע תיאום בין רופאים מומחים במספר תחומים, כגון דימות, כירורגיה, אנדוקינולוגיה ורפואה משלימה. שלושת העקרונות המנחים את ההחלטה הטיפולית:
- ממצאי הבדיקות
- תסמיני החולה
- הצורך בשימור הפוריות
