הבדלים בין גרסאות בדף "מניעה וטיפול בתסמונת גירוי יתר שחלתי - נייר עמדה"
(←מניעה) |
(←מניעה) |
||
שורה 101: | שורה 101: | ||
==טיפול== | ==טיפול== | ||
− | + | הטיפול 2-OHSS מבוסס על ניטור קפדני וצמצום סיבוכי התסמונת. בדרגות חומרה קלה ובינונית, יש להמליץ על מנוחה, שתייה, ומעקב אחר מתן שתן. | |
− | + | יש לשקול אשפוז כאשר מופיע אחד או יותר מהמימצאים הבאים [1]: | |
− | + | ■ כאבי בטן חזקים או סימני גירוי ציפקי | |
− | + | ■ בחילות והקאות משמעותיות המונעות אכילה ושתייה | |
− | + | ■ אוליגוריה או אנאוריה | |
− | + | Tense Ascites ■ | |
− | + | ■ קוצר נשימה | |
− | + | ■ ירידה בלחץ דם, סחרחורת או עילפון | |
− | + | ■ המטוקריט מעל 45% | |
− | + | ■ ספירת טסיות מעל 450,000 וספירה לבנה מעל 15,000 | |
− | + | ■ רמת נתרן בדם מתחת 7-135mEq/l | |
− | + | ■ רמת אשלגן בדם מעל 5mEq/l | |
− | + | ■ הפרעה בתפקודי כבד ו/או כליה | |
− | + | ■ הפרעה בתפקודי קרישה | |
− | + | מעקב במהלך האשפוז: | |
− | + | ■ סימנים חיוניים כל 2-8 שעות בהתאם למצב הקליני | |
− | + | ■ שקילה יומית | |
− | + | (fluid intake and output( מאזן נוזלים ■ | |
− | + | ■ הערכה סונוגרפית של גודל השחלות והימצאות מיימת וחומרתה | |
− | + | ■ הדמיית בית החזה )צילום רנטגן או אולטראסאונד( | |
− | + | ■ ניטור ריוויון החמצן בדם לפי הצורך | |
− | + | ■ מעקב מעבדתי ע״פ הצורך )אלקטרוליטים, המטוקריט, ספירת טסיות, קריאטינין, תפקודי כבד ותפקודי קרישה( | |
− | + | טיפול במהלך האשפוז: | |
− | + | ■ העמסת נוזלים מהירה של 500-1,000 מ״ל | |
− | + | ■ לאחר מכן, מתן נוזלים בכמות שתגרום למתן שתן בנפח של יותר מ-0.5 מ"ל/ק"ג משקל גוף/שעה | |
− | + | ■ דקסטרוז 5% בסליין עדיף על תמיסת רינגר בגלל הנטייה להיפונתרמיה והיפרקלמיה | |
− | + | ■ אלבומין )25%) 50-100 גרם, ניתן במשך 4 שעות וניתן לחזור כל 4 עד 12 שעות | |
− | + | ■ פרצנטזיס ליברלי בכל המצבים בהם ניראה צורך קליני לכך )כגון בטן מתוחה, קוצר נשימה, אוליגוריה( | |
− | + | ■ בנוכחות היפרקלמיה יש לנטר ולטפל בהתאם | |
− | + | ■ יש לשקול מתן קלקסן מניעתי )0.5 מ״ג / ק״ג( | |
− | + | ■ במקרי גירוי יתר שחלתי מסכן חיים בהיריון יש לשקול הפסקת היריון | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
==אשפוז== | ==אשפוז== |
גרסה מ־13:40, 8 במרץ 2022
| |
---|---|
מניעה וטיפול בתסמונת גירוי יתר שחלתי | |
ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
תחום | פריון |
האיגוד המפרסם | האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה) והאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
תאריך פרסום | פברואר 2020 |
יוצר הערך |
|
הגדרה
תסמונת גירוי יתר שחלתי (OHSS, Ovarian hyperstimulation syndrome) היא תגובה יתרה לגירוי שחלתי, הכוללת הגדלת שחלות, צבירת נוזלים בחללי גוף ועלייה בצמיגות הדם העלולה לגרום לסיבוכים עד כדי כשל איברים חיוניים ותמותה.
פתופיזיולוגיה
התסמונת המתאפיינת בדליפת נוזלים (Capillary leak syndrome) מסיבית מהמערכת התוך-כילית לחללים החוץ-כיליים (Third space).
גורמי סיכון
- גיל צעיר, משקל גוף נמוך, היארעות OHSS בעבר, תסמונת השחלות הפוליציסטיות - PCOS, רמה גבוהה של AMH ומספר גבוה של זקיקים אנטרליים (AFC)
- תגובה שחלתית מוגזמת במהלך טיפול:
- בטיפולי השראת ביוץ/ביוץ יתר - התפתחות של יותר מ-4 זקיקים בקוטר 14 מ"מ ומעלה, ערכי אסטרדיול גבוהים מ-pmol/L {{כ}5500 (pg/ml 1500)
- בהפרייה חוץ-גופית - שימוש בפרוטוקול GnRH Agonist ארוך, או התפתחות של יותר מ-25 זקיקים בקוטר 14 מ"מ ומעלה, ערכי אסטרדיול גבוהים מ-pmol/L 13000 (pg/ml 3500, או שאיבה של יותר מ-24 ביציות
- חשיפה ל-hCG במהלך הטיפול או בהיריון כתוצאה מהטיפול
אבחנה וקלסיפיקציה
לפי טבלה מספר 1[1] - אבחנה וקלסיפיקציה של גירוי יתר שחלתי - OHSS[1]
OHSS stage | Clinical features | Laboratoryfeatures |
---|---|---|
Mild | Abdominal distension/discomfort Mild nausea/vomiting |
No important alterations |
Moderate | Mild features +
Ultrasonographic evidence of ascites |
Hemoconcentration (Hct >41%) Elevated WBC (>15,000 mL) |
Severe | Mild and moderate features +
Clinical evidence of ascites |
Severe hemoconcentration (Hct >55%) WBC >25,000 mL CrCl <50mL/min Cr >1.6 mg/dL Na+ <135 mEq/L K+ >5mEq/L Elevated liver enzymes |
Critical | Anuria/acute renal failure Arrhythmia |
Worsening of findings |
דרכים להפחתת הסיכון ל-OHSS
תסמונת גירוי יתר שחלתי עלולה להופיע גם במצבים שאינם בגדר "תגובה שחלתית מוגזמת" לכן, אינה ניתנת למניעה באופן מוחלט. ניתן לצמצם את היארעותה וחומרתה ע"י שימוש בחלק או צירוף של האמצעים הבאים[2]:
- זיהוי נשים עם גורמי הסיכון (סעיף 3)
- גירוי שחלתי מתון, מבוקר ומותאם אישית[3]
בטיפולי פריון שאינם IVF
בטיפולי השראת ביוץ או גירוי שחלתי, עם זיהוי תגובה מוגזמת (סעיף 3 ב' 1):
- עצירת הטיפול (להימנע ממתן hCG, לא לבצע הזרעה תוך - רחמית ולהורות למטופלת להימנע מקיום יחסי מין)
- מתן אגוניסט לביוץ (עם תמיכה לוטאלית), עם מתן הסבר לסיכוי ולסיכון של היריון מרובה עוברים
- מעבר להפרייה חוץ-גופית באותו מחזור - Rescue/Emergency Conversion IVF
בהפרייה חוץ-גופית (ע"פ סדר כרונולוגי של הפעולות במהלך הטיפול)
- מתן Metformin בנשים עם PCOS (Grade A) [4][5][6][7][8]
- שימוש בפרוטוקול - GnRH Antagonist (Grade A), ראו נספח[9][10][11][12][13][14]
- coasting (הפסקת גונדוטרופינים ומתן Trigger hCG) - אין ראיות מספקות (Grade C)[15][16]
- הפסקת מחזור הטיפול
- שימוש ב- Trigger GnRH Agonist במקום ב-hCG במקרים המתאימים (Grade A)[17][18][19][20][21][22][23][24][25]
- הפחתת מינון Trigger hCG - אין ראיות מספקות (Grade C)[26]
- מתן אגוניסט לדופאמין החל מיום מתן ה-hCG למשך מספר ימים (Grade A)[27][28][29][30][31][32][33][34][35]
- מתן אלבומין בעת השאיבה - אין ראיות מספקות (Grade C)[36][37]
- הימנעות מהחזרת עוברים טריים, הקפאתם והחזרתם במחזור אחר (Grade B)[38][39][40]
טיפול
הטיפול 2-OHSS מבוסס על ניטור קפדני וצמצום סיבוכי התסמונת. בדרגות חומרה קלה ובינונית, יש להמליץ על מנוחה, שתייה, ומעקב אחר מתן שתן. יש לשקול אשפוז כאשר מופיע אחד או יותר מהמימצאים הבאים [1]: ■ כאבי בטן חזקים או סימני גירוי ציפקי ■ בחילות והקאות משמעותיות המונעות אכילה ושתייה ■ אוליגוריה או אנאוריה Tense Ascites ■ ■ קוצר נשימה ■ ירידה בלחץ דם, סחרחורת או עילפון ■ המטוקריט מעל 45% ■ ספירת טסיות מעל 450,000 וספירה לבנה מעל 15,000 ■ רמת נתרן בדם מתחת 7-135mEq/l ■ רמת אשלגן בדם מעל 5mEq/l ■ הפרעה בתפקודי כבד ו/או כליה ■ הפרעה בתפקודי קרישה מעקב במהלך האשפוז: ■ סימנים חיוניים כל 2-8 שעות בהתאם למצב הקליני ■ שקילה יומית (fluid intake and output( מאזן נוזלים ■ ■ הערכה סונוגרפית של גודל השחלות והימצאות מיימת וחומרתה ■ הדמיית בית החזה )צילום רנטגן או אולטראסאונד( ■ ניטור ריוויון החמצן בדם לפי הצורך ■ מעקב מעבדתי ע״פ הצורך )אלקטרוליטים, המטוקריט, ספירת טסיות, קריאטינין, תפקודי כבד ותפקודי קרישה( טיפול במהלך האשפוז: ■ העמסת נוזלים מהירה של 500-1,000 מ״ל ■ לאחר מכן, מתן נוזלים בכמות שתגרום למתן שתן בנפח של יותר מ-0.5 מ"ל/ק"ג משקל גוף/שעה ■ דקסטרוז 5% בסליין עדיף על תמיסת רינגר בגלל הנטייה להיפונתרמיה והיפרקלמיה ■ אלבומין )25%) 50-100 גרם, ניתן במשך 4 שעות וניתן לחזור כל 4 עד 12 שעות ■ פרצנטזיס ליברלי בכל המצבים בהם ניראה צורך קליני לכך )כגון בטן מתוחה, קוצר נשימה, אוליגוריה( ■ בנוכחות היפרקלמיה יש לנטר ולטפל בהתאם ■ יש לשקול מתן קלקסן מניעתי )0.5 מ״ג / ק״ג( ■ במקרי גירוי יתר שחלתי מסכן חיים בהיריון יש לשקול הפסקת היריון
אשפוז
יש לשקול אשפוז כאשר מופיע אחד או יותר מהממצאים הבאים[12]:
- כאבי בטן חזקים או סימני גירוי ציפקי
- בחילות והקאות משמעותיים המונעים אכילה ושתייה
- אוליגוריה (Oliguria) או אנוריה (Anuria)
- Tense ascites
- קוצר נשימה
- ירידה בלחץ דם, סחרחורת או עילפון
- שנויים מעבדתיים עשויים לכלול:
- המוקונצנטרציה (Hemoconcentration) - המטוקריט מעל 45%
- לויקוציטוזיס מעל 15,000
- היפונתרמיה מתחת 135 mEq/l
- היפרקלמיה מעל 5 mEq/l
- פינוי קראטינין מתחת 50 mL/min
- תפקודי כבד מופרעים
- תפקודי קרישה מופרעים
הנחיות למעקב באישפוז[12]:
- סימנים חיוניים כל 8-2 שעות בהתאם למצב האישה
- בדיקת משקל יומי
- בדיקה גופנית יומית (ללא בדיקה בימנואלית)
- מאזן נוזלים קפדני (Fluid intake and output)
- הערכה אולטרסונית לגודל שחלות וכמות נוזל בבטן ומתחת לכבד (להערכת המיימת)
- נטור של Pulse oximerty לפי הצורך
- צילום חזה לפי הצורך
- בדיקת דם יומית לפרמטרים שהוזכרו בסעיף 8
טיפול בנוזלים[12]:
- מאזן נוזלים מדוקדק (Input & output)
- ניטור שתייה לכמויות נסבלות על ידי האישה
- העמסת נוזלים מהירה של 1000-500 מ"ל
- לאחר מכן מתן נוזלים שתגרום להפרשת שתן של יותר מ-30-20 סמ"ק/לשעה- דקסטרוז (Dextrose) 5% בסליין עדיף על רינגר לקטט (Lactated ringer's) בגלל הנטיה להיפונתרמיה והיפרקלמיה
- אלבומין (25%) 100-50 גרם, הניתן במשך 4 שעות, וניתן לחזור כל 4 עד 12 שעות
- ניתן להשתמש גם ב-Haemaccel או ב-HES (Hydroxyl Ethyl Starch) (Plasma expanders) אך אלבומין עדיף
- ניתן להשתמש במשתנים רק אם המטוקריט הוא פחות מ-38%
- כשיש שיפור קליני יש לצמצם משמעותית את מתן הנוזלים
- בהיפרקלמיה לבצע אק"ג ולתת Kayexalate
- Paracentesis ליברלי בכל המצבים בהם ניראה צורך קליני לכך
- יש לשקול מתן Clexane 40 מ"ג מניעתי לכל אישה שמתאשפזת
- אם יש כשל כלייתי יש לשקול מתן דופמין
אם האישה בהיריון וממשיכה להדרדר קלינית למרות הטיפול יש לשקול הפסקת היריון.
צוות הכנת המהדורה הראשונה של נייר העמדה - נובמבר 2009
- פרופ' אריאל הורוביץ
- פרופ' מ שחר קול
- פרופ' ג׳וני יונס
- פרופ' אריה רזיאל
- פרופ' טליה אלדר-גבע
ביבליוגרפיה
- Ferraretti, Ginaroli L, Tarlatzis BC. OHSS Serono Fertility Series 1997
- ↑ 1.0 1.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה2
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה3
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה4
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה13
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה14
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה15
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה16
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה17
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה5
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה6
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה7
- ↑ 12.0 12.1 12.2 12.3 The Practice Committee of the ASRM on OHSS Fertil Steril 90Suppl 1 pages s188-s193 11/2008
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה9
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה10
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה18
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה19
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה21
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה22
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה23
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה24
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה25
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה26
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה27
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה28
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה29
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה20
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה32
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה33
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה34
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה35
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה36
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה37
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה38
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה39
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה40
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה41
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה42
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה46
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה47
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה48
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ׳ עידו בן-עמי ופרופ' רפי רון אל