כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת מפרקים ספחתית - Psoriatic arthritis"
מתוך ויקירפואה
| שורה 17: | שורה 17: | ||
הלוקים במחלה זו סובלים מ[[כאב]] ומנפיחות במפרקים שונים. בנוסף, החולים מתלוננים על נוקשות בוקר של המפרקים האורכת חצי שעה ויותר. | הלוקים במחלה זו סובלים מ[[כאב]] ומנפיחות במפרקים שונים. בנוסף, החולים מתלוננים על נוקשות בוקר של המפרקים האורכת חצי שעה ויותר. | ||
| − | במרבית המקרים מופיעה מחלת העור לפני מחלת המפרקים. בכ-15% מהלוקים במחלה, הופעת מחלת המפרקים קודמת למחלת העור. | + | במרבית המקרים מופיעה מחלת העור לפני מחלת המפרקים. בכ-15% מהלוקים במחלה, הופעת מחלת המפרקים קודמת למחלת העור. אצל % 15 מן החולים, מחלת העור והמפרקים מתפרצות בו זמנית. |
| − | אין קשר ישיר בין חומרת מחלת העור לחומרת דלקת המפרקים. | + | אין קשר ישיר בין חומרת מחלת העור לחומרת דלקת המפרקים. לעיתים יש מעורבות עור לא נרחבת עם מחלת מפרקים משמעותית ולעיתים יש מחלת עור מפושטת ופעילה עם מחלת מפרקים קלה. |
==ביטוי מחלת המפרקים== | ==ביטוי מחלת המפרקים== | ||
קיימות חמש צורות של מעורבות מפרקים במחלה זו: | קיימות חמש צורות של מעורבות מפרקים במחלה זו: | ||
#המפרקים המרוחקים (מפרקים הקרובים יותר לציפורניים) של אצבעות הידיים | #המפרקים המרוחקים (מפרקים הקרובים יותר לציפורניים) של אצבעות הידיים | ||
| − | #מעורבות מצומצמת של פחות מחמישה מפרקים בגוף כולו (אוליגוארטריטיס, עד 4 מפרקים) . הפיזור לרוב אינו סימטרי | + | #מעורבות מצומצמת של פחות מחמישה מפרקים בגוף כולו (אוליגוארטריטיס, עד 4 מפרקים) . הפיזור לרוב אינו סימטרי |
| − | #מעורבות רב מפרקית העולה על 5 מפרקים, | + | #מעורבות רב מפרקית העולה על 5 מפרקים, לעיתים סימטרית אם כי עשויה גם להיות אסימטרית, הכוללת בעיקר את אצבעות הידיים והרגליים. לעיתים, צורה זו דומה ל[[דלקת מפרקים שגרונית]] (Rheumatoid arthritis) ולעיתים קשה להבחין ביניהן |
#דלקת מפרקים הרסנית הגורמת לנזקים ניכרים בעיקר במפרקי אצבעות הידיים והרגליים. צורה זו היא נדירה יחסית | #דלקת מפרקים הרסנית הגורמת לנזקים ניכרים בעיקר במפרקי אצבעות הידיים והרגליים. צורה זו היא נדירה יחסית | ||
#מעורבת אקסיאלית - עם פגיעה במפרקי העצה והכסל ועמוד השדרה | #מעורבת אקסיאלית - עם פגיעה במפרקי העצה והכסל ועמוד השדרה | ||
| − | + | לעיתים קיים עירוב בין הצורות השונות. לדוגמה, רוב המטופלים הסובלים ממעורבות אקסיאלית מציגים גם מעורבות פריפרית או לסירוגין, שכיח למצוא מעורבות של המפרקים המעורבים של כפות הידיים במסגרת מעורבות אוליגו (פחות מחמישה מפרקים מעורבים)או רב מפרקית. | |
;מעורבות אתרים נוספים: | ;מעורבות אתרים נוספים: | ||
| − | *מעורבות הציפורניים על ידי פסוריאזיס שכיחה מאוד בחולי דלקת מפרקים פסוריאטית. קיים קשר בין מידת מעורבות הציפורניים למעורבות המפרקית. מעורבות הציפורניים היא בעלת מראה אופייני, אם כי | + | *מעורבות הציפורניים על ידי פסוריאזיס שכיחה מאוד בחולי דלקת מפרקים פסוריאטית. קיים קשר בין מידת מעורבות הציפורניים למעורבות המפרקית. מעורבות הציפורניים היא בעלת מראה אופייני, אם כי לעיתים קשה להבחין בין פטרת הציפורניים למעורבות פסוריאטית |
| − | *דלקת בחיבורי הגידים, הרצועות והמפרק לעצמות - נקראים [[Enthesitis]] ועלולים לגרום לכאב | + | *דלקת בחיבורי הגידים, הרצועות והמפרק לעצמות - נקראים [[Enthesitis]] ועלולים לגרום לכאב ולעיתים להגבלת תנועה |
| − | *מעורבות האצבע לכל אורכה עם נפיחות במפרקי האצבע ובין המפרקים, מצב המכונה | + | *מעורבות האצבע לכל אורכה עם נפיחות במפרקי האצבע ובין המפרקים, מצב המכונה דקטיליטיס או בעברת "אצבע נקניקיה" |
| − | *אצל חלק קטן מהלוקים במחלה יכולה להתפתח [[דלקת בקרנית]] או [[דלקת בענביה|בענביה]] (Uveitis) | + | *אצל חלק קטן מהלוקים במחלה יכולה להתפתח [[דלקת בקרנית]] או [[דלקת בענביה|בענביה]] (Uveitis) |
*תסמונת מטבולית מופיעה ביותר מ-40% מחולי דלקת מפרקים פסוריאטית | *תסמונת מטבולית מופיעה ביותר מ-40% מחולי דלקת מפרקים פסוריאטית | ||
==אבחנה == | ==אבחנה == | ||
| − | אין בדיקות מעבדה ייחודיות לדלקת מפרקים פסוריאטית, עם זאת, בחלק מן המטופלים ניתן לזהות שינויים בבדיקות המעבדה האופייניים למחלות דלקתיות רבות כמו מספר כדוריות דם לבנות גבוה מהרגיל, [[שקיעת דם]] מוחשת או בדיקת [[C-Reactive | + | אין בדיקות מעבדה ייחודיות לדלקת מפרקים פסוריאטית, עם זאת, בחלק מן המטופלים ניתן לזהות שינויים בבדיקות המעבדה האופייניים למחלות דלקתיות רבות כמו מספר כדוריות דם לבנות גבוה מהרגיל, [[שקיעת דם]] מוחשת או בדיקת [[C-Reactive Protein]] (CRP) מוגברת. בקרב למעלה ממחצית הלוקים במחלה, אין חריגה מהתקין בבדיקות אלו. קיים סמן גנטי, [[HLA-B27]], המצוי בחלק מהלוקים, בעיקר במקרים שבהם יש מעורבות אקסיאלית. האבחנה של המחלה נעשית על ידי רופא מומחה בריאומטולוגיה ומתבססת על סיפור המחלה, בדיקת החולה, בדיקות המעבדה ובדיקות דימות שונות ושלילה של מחלות מפרקים אחרות. בדיקות אלו כוללות [[צילום רנטגן|צילומי רנטגן]] במקרים מסוימים ובדיקת [[MRI]] (Magnetic Resonance Imaging) או [[אולטרסאונד]]. |
==טיפול == | ==טיפול == | ||
| − | קיים מגוון טיפולים רחב ומומלץ לקבוע טיפול ומעקב סדירים. הטיפול נועד להקל על הסתמנות המחלה ועל סבלו של החולה מחד ומאידך, למנוע נזקים עתידיים אפשריים. הגישה המומלצת היום היא גישה מולטידיסיפלינרית המתייחסת לכל היבטי המחלה. היות | + | קיים מגוון טיפולים רחב ומומלץ לקבוע טיפול ומעקב סדירים. הטיפול נועד להקל על הסתמנות המחלה ועל סבלו של החולה מחד ומאידך, למנוע נזקים עתידיים אפשריים. הגישה המומלצת היום היא גישה מולטידיסיפלינרית המתייחסת לכל היבטי המחלה. היות שמדובר במחלה בעלת פנים רבות וחומרה משתנה, הטיפול מותאם לחומרת הביטויים הקליניים. מטרת הטיפול היא להגיע להפוגה או לדרגת פעילות נמוכה. |
| − | בנוסף לטיפולי העור המקובלים לספחת, הטיפול הראשוני יהיה בדרך כלל בתרופה מקבוצת [[נוגדי דלקת לא סטרואידלים]] - | + | בנוסף לטיפולי העור המקובלים לספחת, הטיפול הראשוני יהיה בדרך כלל בתרופה מקבוצת [[נוגדי דלקת לא סטרואידלים]] - NSAIDs ,Nonsteroidal Anti Inflammatory Drugs. בכוחן של תרופות אלו להקל על הסתמנות המחלה יחד עם הפחתת הפעילות הדלקתית. תרופות אלו אינן חסרות תופעות לוואי. אנשים הלוקים ב[[מחלת לב]] של כלי הדם, [[כיב פפטי|מחלות כיב במערכת העיכול]] ו[[יתר לחץ דם]] עלולים להימצא בסיכון מוגבר לתופעות לואי. |
| − | השלב השני מורכב מתרופות המשפיעות על מהלך מחלת המפרקים DMARDs - | + | השלב השני מורכב מתרופות המשפיעות על מהלך מחלת המפרקים DMARDs - Disease Modifying Anti Rheumatic Drugs. תרופות אלו כוללות 3 קבוצות תרופות: |
| − | #DMARDs סינתטים | + | #DMARDs סינתטים |
| − | #DMARDs | + | #DMARDs ביולוגים |
| − | #DMARDs | + | #DMARDs מכווני מטרה |
| − | הקו הטיפולי הראשון כולל כ-2 תרופות וותיקות ממשפחת ה DMARDs הסינתטים. אלה תרופות ותיקות שיעילותן | + | הקו הטיפולי הראשון כולל כ-2 תרופות וותיקות ממשפחת ה DMARDs הסינתטים. אלה תרופות ותיקות שיעילותן ניכרת בדרך כלל כשישה שבועות מתחילת נטילתן. התרופות מחייבות ניטור בדיקות שונות כגון ספירת דם ותפקודי כבד. |
==טיפולים נוספים== | ==טיפולים נוספים== | ||
{{הפניה לערך מורחב|דלקת מפרקים ספחתית - טיפולים תרופתיים חדשים - Psoriatic arthritis - new pharmacological treatment}} | {{הפניה לערך מורחב|דלקת מפרקים ספחתית - טיפולים תרופתיים חדשים - Psoriatic arthritis - new pharmacological treatment}} | ||
| − | בנוסף לטיפולים מקבוצת ה-DMARDS הסינתטיים המהווים את הקו הטיפולי הראשוני, | + | בנוסף לטיפולים מקבוצת ה-DMARDS הסינתטיים המהווים את הקו הטיפולי הראשוני, קיימות שתי קבוצות מרכזיות של טיפולים מתקדמים: טיפולים ביולוגיים וטיפולים מכווני מטרה למחלת המפרקים. |
===טיפולים ביולוגיים (DMARDs ביולוגיים)=== | ===טיפולים ביולוגיים (DMARDs ביולוגיים)=== | ||
הטיפולים הביולוגיים ניתנים בהזרקה והם מכוונים לנטרול גורם דלקת ספציפי. קיימות ארבע קבוצות של טיפולים ביולוגיים: | הטיפולים הביולוגיים ניתנים בהזרקה והם מכוונים לנטרול גורם דלקת ספציפי. קיימות ארבע קבוצות של טיפולים ביולוגיים: | ||
| − | #'''חוסמי TNF''' - קבוצת התרופות הביולוגיות הראשונה היא תרופות המעכבות את החומר הפעיל [[ | + | #'''חוסמי TNF''' - קבוצת התרופות הביולוגיות הראשונה היא תרופות המעכבות את החומר הפעיל [[בטיחות הטיפול בתכשירים נוגדי Safety of TNF-α blockers therapy - TNF-α|TNF Alpha]] (TNFα blockers). חומר פעיל זה נמנה עם החומרים שפעילותם חיונית לתהליך המתרחש בדלקת מפרקים שגרונית ובדלקות מפרקים נוספות, כולל דלקת מפרקים פסוריאטית. עיכוב פעילותו במנגנונים שונים גורם להפסקת הפעילות הדלקתית, מניעת כאבים ומגבלות בתנועה, צמצום נזק למפרקים, שיפור מחלת העור וכן מניעת נזקים עתידיים כתוצאה מנוכחות המחלה הדלקתית. נכון להיום קיימות חמש תרופות לבלימת פעילות TNFα עליהן נמנות: 4 נוגדנים מונוקלונלים וקולטן מסיס אחד.{{ש}}תופעות הלוואי העיקריות של תרופות אלו הן דיכוי מסוים של המערכת החיסונית ועל כן נטייה מסוימת לזיהומים. בנוסף, כמו שאר הטיפולים הביולוגיים, יש צורך בסיקור [[שחפת]] לפני תחילת הטיפול על מנת לאתר מקרים של שחפת סמויה העלולים להתעורר תחת טיפול ביולוגי |
| − | #תרופות ביולוגיות המעכבות חוסמי [[IL17]]- – קיימים 2 תכשירים זמינים בארץ | + | #תרופות ביולוגיות המעכבות חוסמי [[IL17]]- – קיימים 2 תכשירים זמינים בארץ אשר מאושרים בסל. שני תכשירים אלה יעילים ביותר למיגור מחלת העור ומטיבים משמעותית בדלקת המפרקים. הם גם מסוגלים לעצור את התקדמות מחלת המפרקים |
| − | #תרופה ביולוגית נוספת, | + | #תרופה ביולוגית נוספת, מעכבת חלבונים הנקראים [[Interleukin 12]] ו-[[Interleukin 23]]. חלבונים אלה משפעלים חלקים נוספים בעלי חשיבות במנגנון יצירת דלקת המפרקים ומחלת העור. דיכוי פעילותם של חומרים אלה הוא בעל השפעה מיטיבה הן על המעורבות העורית של המחלה והן על המעורבות המפרקית. נמצאה האטה בנזק הנגרם למפרקים כתוצאה מהמחלה. תרופה זו ניתנת בזריקה תת-עורית |
| − | #תרופות ביולוגיות המעכבות חוסמי [[IL23]] – קיימים שני תכשירים בישראל אשר מאושרים ל[[פסוריאזיס]]. שני הטיפולים נבדקו גם בדלקת מפרקים פסוריאטית ונמצאו יעילים. תרופות אלו מאושרות לטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית אך אינן מאושרות בסל הבריאות | + | #תרופות ביולוגיות המעכבות חוסמי [[IL23]] – קיימים שני תכשירים בישראל אשר מאושרים ל[[פסוריאזיס]]. שני הטיפולים נבדקו גם בדלקת מפרקים פסוריאטית ונמצאו יעילים. תרופות אלו מאושרות לטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית אך אינן מאושרות בסל הבריאות |
===טיפולים מכווני מטרה === | ===טיפולים מכווני מטרה === | ||
| − | מדובר בטיפולים פומיים אשר מנטרלים אנזים המעורב בתהליך הדלקתי. | + | מדובר בטיפולים פומיים אשר מנטרלים אנזים המעורב בתהליך הדלקתי. |
| − | *התרופה המכוונת הראשונה שאושרה בישראל מעכבת את פעילות האנזים | + | *התרופה המכוונת הראשונה שאושרה בישראל מעכבת את פעילות האנזים Phosphodiesterase 4 - (PDE4) אנזים המעורב בתהליך הדלקתי. תרופה זו נמצאה יעילה בהפחתת פעילות מחלות העור והמפרקים. תופעות הלוואי העיקריות הן אי נוחות במערכת העיכול וירידה במשקל. תרופה זו מיועדת למטופלים עם מחלה מפרקית יחסית מוגבלת מן הסוג האוליגוארטיקולרי. |
| − | *מעכבי JAK: קיימים שני תכשירים אשר מאושרים לשימוש לטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית. | + | *מעכבי JAK: קיימים שני תכשירים אשר מאושרים לשימוש לטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית. שני התכשירים נמצאו יעילים להפחת סימני דלקת מפרקים פסוריאטית ובהאטת התהליך הרדיולוגי |
'''לסיכום''', דלקת מפרקים פסוריאטית מהווה אתגר אבחנתי וטיפולי. מגוון הטיפולים התרופתיים עשוי לשפר וברוב המקרים לעצור את התהליך הדלקתי, הן ברמת העור והן ברמת המפרקים. | '''לסיכום''', דלקת מפרקים פסוריאטית מהווה אתגר אבחנתי וטיפולי. מגוון הטיפולים התרופתיים עשוי לשפר וברוב המקרים לעצור את התהליך הדלקתי, הן ברמת העור והן ברמת המפרקים. | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
המידע מוגש כשירות לציבור על ידי ג'יי-סי הלת'קר בע"מ (יאנסן ישראל) ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. המידע נכון לתאריך: מאי 2022. | המידע מוגש כשירות לציבור על ידי ג'יי-סי הלת'קר בע"מ (יאנסן ישראל) ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. המידע נכון לתאריך: מאי 2022. | ||
מס' האישור- EM-103833. | מס' האישור- EM-103833. | ||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
גרסה מ־16:01, 20 ביולי 2022
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| דלקת מפרקים ספחתית | ||
|---|---|---|
| Psoriatic arthritis | ||
| ||
Severe psoriatic arthritis of both feet and ankles. Note the changes to the nails
| ||
| ICD-10 | Chapter L 40.5 Chapter M 07. | |
| ICD-9 | 696.0 | |
| MeSH | D015535 | |
| יוצר הערך | פרופ' אורי אלקיים | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – דלקת מפרקים ספחתית
דלקת מפרקים ספחתית (Psoriatic arthritis) היא מחלת מפרקים בעלת ביטויים שונים בתוך המפרקים ומחוצה להם.
הלוקים במחלה זו סובלים מכאב ומנפיחות במפרקים שונים. בנוסף, החולים מתלוננים על נוקשות בוקר של המפרקים האורכת חצי שעה ויותר.
במרבית המקרים מופיעה מחלת העור לפני מחלת המפרקים. בכ-15% מהלוקים במחלה, הופעת מחלת המפרקים קודמת למחלת העור. אצל % 15 מן החולים, מחלת העור והמפרקים מתפרצות בו זמנית.
אין קשר ישיר בין חומרת מחלת העור לחומרת דלקת המפרקים. לעיתים יש מעורבות עור לא נרחבת עם מחלת מפרקים משמעותית ולעיתים יש מחלת עור מפושטת ופעילה עם מחלת מפרקים קלה.
ביטוי מחלת המפרקים
קיימות חמש צורות של מעורבות מפרקים במחלה זו:
- המפרקים המרוחקים (מפרקים הקרובים יותר לציפורניים) של אצבעות הידיים
- מעורבות מצומצמת של פחות מחמישה מפרקים בגוף כולו (אוליגוארטריטיס, עד 4 מפרקים) . הפיזור לרוב אינו סימטרי
- מעורבות רב מפרקית העולה על 5 מפרקים, לעיתים סימטרית אם כי עשויה גם להיות אסימטרית, הכוללת בעיקר את אצבעות הידיים והרגליים. לעיתים, צורה זו דומה לדלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) ולעיתים קשה להבחין ביניהן
- דלקת מפרקים הרסנית הגורמת לנזקים ניכרים בעיקר במפרקי אצבעות הידיים והרגליים. צורה זו היא נדירה יחסית
- מעורבת אקסיאלית - עם פגיעה במפרקי העצה והכסל ועמוד השדרה
לעיתים קיים עירוב בין הצורות השונות. לדוגמה, רוב המטופלים הסובלים ממעורבות אקסיאלית מציגים גם מעורבות פריפרית או לסירוגין, שכיח למצוא מעורבות של המפרקים המעורבים של כפות הידיים במסגרת מעורבות אוליגו (פחות מחמישה מפרקים מעורבים)או רב מפרקית.
- מעורבות אתרים נוספים
- מעורבות הציפורניים על ידי פסוריאזיס שכיחה מאוד בחולי דלקת מפרקים פסוריאטית. קיים קשר בין מידת מעורבות הציפורניים למעורבות המפרקית. מעורבות הציפורניים היא בעלת מראה אופייני, אם כי לעיתים קשה להבחין בין פטרת הציפורניים למעורבות פסוריאטית
- דלקת בחיבורי הגידים, הרצועות והמפרק לעצמות - נקראים Enthesitis ועלולים לגרום לכאב ולעיתים להגבלת תנועה
- מעורבות האצבע לכל אורכה עם נפיחות במפרקי האצבע ובין המפרקים, מצב המכונה דקטיליטיס או בעברת "אצבע נקניקיה"
- אצל חלק קטן מהלוקים במחלה יכולה להתפתח דלקת בקרנית או בענביה (Uveitis)
- תסמונת מטבולית מופיעה ביותר מ-40% מחולי דלקת מפרקים פסוריאטית
אבחנה
אין בדיקות מעבדה ייחודיות לדלקת מפרקים פסוריאטית, עם זאת, בחלק מן המטופלים ניתן לזהות שינויים בבדיקות המעבדה האופייניים למחלות דלקתיות רבות כמו מספר כדוריות דם לבנות גבוה מהרגיל, שקיעת דם מוחשת או בדיקת C-Reactive Protein (CRP) מוגברת. בקרב למעלה ממחצית הלוקים במחלה, אין חריגה מהתקין בבדיקות אלו. קיים סמן גנטי, HLA-B27, המצוי בחלק מהלוקים, בעיקר במקרים שבהם יש מעורבות אקסיאלית. האבחנה של המחלה נעשית על ידי רופא מומחה בריאומטולוגיה ומתבססת על סיפור המחלה, בדיקת החולה, בדיקות המעבדה ובדיקות דימות שונות ושלילה של מחלות מפרקים אחרות. בדיקות אלו כוללות צילומי רנטגן במקרים מסוימים ובדיקת MRI (Magnetic Resonance Imaging) או אולטרסאונד.
טיפול
קיים מגוון טיפולים רחב ומומלץ לקבוע טיפול ומעקב סדירים. הטיפול נועד להקל על הסתמנות המחלה ועל סבלו של החולה מחד ומאידך, למנוע נזקים עתידיים אפשריים. הגישה המומלצת היום היא גישה מולטידיסיפלינרית המתייחסת לכל היבטי המחלה. היות שמדובר במחלה בעלת פנים רבות וחומרה משתנה, הטיפול מותאם לחומרת הביטויים הקליניים. מטרת הטיפול היא להגיע להפוגה או לדרגת פעילות נמוכה.
בנוסף לטיפולי העור המקובלים לספחת, הטיפול הראשוני יהיה בדרך כלל בתרופה מקבוצת נוגדי דלקת לא סטרואידלים - NSAIDs ,Nonsteroidal Anti Inflammatory Drugs. בכוחן של תרופות אלו להקל על הסתמנות המחלה יחד עם הפחתת הפעילות הדלקתית. תרופות אלו אינן חסרות תופעות לוואי. אנשים הלוקים במחלת לב של כלי הדם, מחלות כיב במערכת העיכול ויתר לחץ דם עלולים להימצא בסיכון מוגבר לתופעות לואי.
השלב השני מורכב מתרופות המשפיעות על מהלך מחלת המפרקים DMARDs - Disease Modifying Anti Rheumatic Drugs. תרופות אלו כוללות 3 קבוצות תרופות:
- DMARDs סינתטים
- DMARDs ביולוגים
- DMARDs מכווני מטרה
הקו הטיפולי הראשון כולל כ-2 תרופות וותיקות ממשפחת ה DMARDs הסינתטים. אלה תרופות ותיקות שיעילותן ניכרת בדרך כלל כשישה שבועות מתחילת נטילתן. התרופות מחייבות ניטור בדיקות שונות כגון ספירת דם ותפקודי כבד.
טיפולים נוספים
ערך מורחב – דלקת מפרקים ספחתית - טיפולים תרופתיים חדשים - Psoriatic arthritis - new pharmacological treatment
בנוסף לטיפולים מקבוצת ה-DMARDS הסינתטיים המהווים את הקו הטיפולי הראשוני, קיימות שתי קבוצות מרכזיות של טיפולים מתקדמים: טיפולים ביולוגיים וטיפולים מכווני מטרה למחלת המפרקים.
טיפולים ביולוגיים (DMARDs ביולוגיים)
הטיפולים הביולוגיים ניתנים בהזרקה והם מכוונים לנטרול גורם דלקת ספציפי. קיימות ארבע קבוצות של טיפולים ביולוגיים:
- חוסמי TNF - קבוצת התרופות הביולוגיות הראשונה היא תרופות המעכבות את החומר הפעיל TNF Alpha (TNFα blockers). חומר פעיל זה נמנה עם החומרים שפעילותם חיונית לתהליך המתרחש בדלקת מפרקים שגרונית ובדלקות מפרקים נוספות, כולל דלקת מפרקים פסוריאטית. עיכוב פעילותו במנגנונים שונים גורם להפסקת הפעילות הדלקתית, מניעת כאבים ומגבלות בתנועה, צמצום נזק למפרקים, שיפור מחלת העור וכן מניעת נזקים עתידיים כתוצאה מנוכחות המחלה הדלקתית. נכון להיום קיימות חמש תרופות לבלימת פעילות TNFα עליהן נמנות: 4 נוגדנים מונוקלונלים וקולטן מסיס אחד.
תופעות הלוואי העיקריות של תרופות אלו הן דיכוי מסוים של המערכת החיסונית ועל כן נטייה מסוימת לזיהומים. בנוסף, כמו שאר הטיפולים הביולוגיים, יש צורך בסיקור שחפת לפני תחילת הטיפול על מנת לאתר מקרים של שחפת סמויה העלולים להתעורר תחת טיפול ביולוגי - תרופות ביולוגיות המעכבות חוסמי IL17- – קיימים 2 תכשירים זמינים בארץ אשר מאושרים בסל. שני תכשירים אלה יעילים ביותר למיגור מחלת העור ומטיבים משמעותית בדלקת המפרקים. הם גם מסוגלים לעצור את התקדמות מחלת המפרקים
- תרופה ביולוגית נוספת, מעכבת חלבונים הנקראים Interleukin 12 ו-Interleukin 23. חלבונים אלה משפעלים חלקים נוספים בעלי חשיבות במנגנון יצירת דלקת המפרקים ומחלת העור. דיכוי פעילותם של חומרים אלה הוא בעל השפעה מיטיבה הן על המעורבות העורית של המחלה והן על המעורבות המפרקית. נמצאה האטה בנזק הנגרם למפרקים כתוצאה מהמחלה. תרופה זו ניתנת בזריקה תת-עורית
- תרופות ביולוגיות המעכבות חוסמי IL23 – קיימים שני תכשירים בישראל אשר מאושרים לפסוריאזיס. שני הטיפולים נבדקו גם בדלקת מפרקים פסוריאטית ונמצאו יעילים. תרופות אלו מאושרות לטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית אך אינן מאושרות בסל הבריאות
טיפולים מכווני מטרה
מדובר בטיפולים פומיים אשר מנטרלים אנזים המעורב בתהליך הדלקתי.
- התרופה המכוונת הראשונה שאושרה בישראל מעכבת את פעילות האנזים Phosphodiesterase 4 - (PDE4) אנזים המעורב בתהליך הדלקתי. תרופה זו נמצאה יעילה בהפחתת פעילות מחלות העור והמפרקים. תופעות הלוואי העיקריות הן אי נוחות במערכת העיכול וירידה במשקל. תרופה זו מיועדת למטופלים עם מחלה מפרקית יחסית מוגבלת מן הסוג האוליגוארטיקולרי.
- מעכבי JAK: קיימים שני תכשירים אשר מאושרים לשימוש לטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית. שני התכשירים נמצאו יעילים להפחת סימני דלקת מפרקים פסוריאטית ובהאטת התהליך הרדיולוגי
לסיכום, דלקת מפרקים פסוריאטית מהווה אתגר אבחנתי וטיפולי. מגוון הטיפולים התרופתיים עשוי לשפר וברוב המקרים לעצור את התהליך הדלקתי, הן ברמת העור והן ברמת המפרקים.
המידע מוגש כשירות לציבור על ידי ג'יי-סי הלת'קר בע"מ (יאנסן ישראל) ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. המידע נכון לתאריך: מאי 2022. מס' האישור- EM-103833.
ביבליוגרפיה
- FitzGerald O, Ogdie A, Chandran V, Coates LC, Kavanaugh A, Tillett W, Leung YY, deWit M, Scher JU, Mease PJ. Psoriatic arthritis . Nat Rev Dis Primers. 2021 Aug 12;7(1):59
- Ritchlin CT, Colbert RA, Gladman DD. Psoriatic Arthritis. N Engl J Med. 2017 May 25;376(21):2095-6
- Baraliakos X, Conaghan PG, D'Agostino MA, Maksymowych W, Naredo E, Ostergaard M, Schett G, Emery P. Imaging in rheumatoid arthritis, psoriatic arthritis, axial pondyloarthritis,and osteoarthritis: An international viewpoint on the current knowledge and future research priorities. Eur J Rheumatol. 2019 Jan;6(1):38-47
- Chao R, Kavanaugh A. Psoriatic Arthritis: Newer and Older Therapies. Curr Rheumatol Rep. 2019 Dec 21;21(12):75.
- Singh JA, Guyatt G, Ogdie A, Gladman DD, Deal C, Deodhar A,Dubreuil M, Dunham J, Husni ME, Kenny S, Kwan-Morley J, Lin J,Marchetta P, Mease PJ, Merola JF, Miner J, Ritchlin CT,Siaton B, Smith BJ, Van Voorhees AS, Jonsson AH, Shah AA, Sullivan N, Turgunbaev M, Coates LC, Gottlieb A, Magrey M,Nowell WB, Orbai AM, Reddy SM, Scher JU, Siegel E, Siegel M, Walsh JA, Turner AS, Reston J. Special Article: 2018 American College of Rheumatology/National Psoriasis Foundation Guideline for the Treatment of Psoriatic Arthritis. Arthritis Care Res (Hoboken). 2019 Jan;71(1):2-29
- Gossec L, Smolen JS, Ramiro S, de Wit M, Cutolo M, Dougados M, Emery P, Landewé R, Oliver S, Aletaha D, Betteridge N, Braun J, Burmester G, Cañete JD, Damjanov N, FitzGerald O, Haglund E, Helliwell P, Kvien TK, Lories R, Luger T, Maccarone M,Marzo-Ortega H, cGonagle D, McInnes IB, Olivieri I, Pavelka K,Schett G, Sieper J, van den Bosch F, Veale DJ, Wollenhaupt J,Zink A, van der Heijde D. European League Against Rheumatism (EULAR) recommendations for the management of psoriatic arthritis with pharmacological therapies: 2015 update. Ann Rheum Dis. 2016 Mar;75(3):499-510.
- Coates LC, Kavanaugh A, Mease PJ, Soriano ER, Laura Acosta-Felquer M, Armstrong AW, Bautista-Molano W, Boehncke WH, Campbell W, Cauli A, Espinoza LR, FitzGerald O, Gladman DD, Gottlieb A,Helliwell PS, Husni ME, Love TJ, Lubrano E, McHugh N, Nash P, Ogdie A, Orbai AM, Parkinson A, O'Sullivan D, Rosen CF, Schwartzman S, Siegel EL, Toloza S, Tuong W, Ritchlin CT. Group for Research and Assessment of Psoriasis and Psoriatic Arthritis 2015 Treatment Recommendations for Psoriatic Arthritis. Arthritis Rheumatol. 2016 May;68(5):1060-71
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' אורי אלקיים - מנהלת המכון הראומטולוגי, מרכז רפואי איכילוב, תל אביב