|
|
| (9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{מחלה
| + | #הפניה [[סוכרת בישראל - תמונת מצב - Epidimiologic picture of diabetes in Israel]] |
| − | |תמונה=
| |
| − | |כיתוב תמונה=
| |
| − | |שם עברי=סוכרת בישראל
| |
| − | |שם לועזי=Diabetes in Israel
| |
| − | |שמות נוספים=
| |
| − | |ICD-10=
| |
| − | |ICD-9=
| |
| − | |MeSH=
| |
| − | |יוצר הערך=ד"ר ברכה דגן{{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]]
| |
| − | |אחראי הערך=
| |
| − | }}
| |
| − | {{הרחבה|סוכרת}}
| |
| − | {{ראו גם|ערכים=[[סוכרת בישראל - תמונת מצב]], [[מחלת הסוכרת בעדות ומיעוטים בישראל – Diabetes in minority groups in Israel]]}}
| |
| − | | |
| − | מגפת ה[[סוכרת]] מתפשטת במהירות בארץ ובעולם. רופאי המשפחה עומדים בחזית ההתמודדות עם מגפה זו. תשעים אחוזים מחולי הסוכרת מטופלים אצל רופאי המשפחה. מאמצע שנות התשעים נבנו בישראל תוכניות התערבות בסוכרת, שכללו חינוך ועדכוני ידע לצוותים הראשוניים: רופאים ואחיות במרפאות הקהילה. משנת 2000 חל מהפך במגמת התמותה מסוכרת בישראל. בדו"ח משרד הבריאות מ-2010 נמצא כי שיעור הפטירות מסוכרת במגמת ירידה בשנים 2007-2000. הפחתת התמותה בחולי סוכרת בעשור האחרון בישראל, ושיפור באיזון כל גורמי הסיכון של חולי הסוכרת בקהילה - כל זאת בעיצומה של מגפת הסוכרת ההולכת ומתפשטת, מעידים על יעילות ההתערבות חרף התנאים הקשים של "עשר דקות לחולה" במרפאות הקהילה. קיימת עוד עבודה להמשך שיפור איזון גורמי הסיכון, איזון הסוכרת וסיבוכיה. אולם, הוכח שיש בידי רופאי המשפחה בישראל, היכולת לשנות את מהלך המחלה כפי שהוצג ע"י ארגון הבריאות העולמי, ולהביא לשיפור באיזון גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם ולהפחתה בתמותת חולי הסוכרת בישראל.
| |
| − | | |
| − | ==המצאות מחלת הסוכרת בישראל==
| |
| − | | |
| − | שיעור הימצאות הסוכרת בישראל הוא 6.4% מעל גיל 18 שנים, ו-21.6% בגילים 74-65. כל קשיש חמישי בישראל חולה בסוכרת (1). שיעור הימצאות הסוכרת בישראל הוא השמיני מתוך 16 מדינות נבחרות בארגון ה-OECD {{כ}} (Organization for economic co-operation and development){{כ}} (2) (דיאגרמה 1). אולם, שיעורי התמותה מסוכרת בישראל הם מהגבוהים בעולם. ישראל נמצאת במקום השני אחרי מקסיקו (2).
| |
| − | | |
| − | [[קובץ:דיאגרמהסוכרת.jpg]]
| |
| − | | |
| − | ארגון הבריאות העולמי, ה-WHO, פרסם בדו"ח בתחילת שנת 2011 כי מספר חולי הסוכרת יוכפל משנת 2000 ועד 2030, ויגדל פי 3 במזרח התיכון (3). התמותה מסוכרת, עפ"י דו"ח זה, תוכפל משנת 2005 עד 2030. גם בישראל שיעור הימצאות התחלואה מסוכרת נמצא בעלייה מתמדת בכל קבוצות הגיל, ונובע מעלייה בתוחלת החיים, עלייה בהישרדות חולים עם סוכרת ועלייה בשיעור האנשים בקבוצות הסיכון ([[השמנה]] והיעדר [[פעילות גופנית]]) (2).
| |
| − | | |
| − | ==תמותה ממחלת הסוכרת בישראל==
| |
| − | | |
| − | בשיעורי התמותה מסוכרת בישראל חל מהפך. בעוד שיעורי התמותה מסוכרת עלו פי 5 בשנים 2004-1974, למרות ירידה ניכרת בתמותה ממחלות לב וכלי דם באותן השנים (4), משנת 2000 חל מהפך במגמת התמותה מסוכרת בישראל. בדו"ח משרד הבריאות מ-2010 נמצא כי שיעור הפטירות מסוכרת במגמת ירידה בשנים 2007-2000, בעיקר בגילים 74-45. השיעור אצל גברים ירד בעשירית בגילים 64-45 ובחמישית בגילים 74-65, ואצל נשים ברבע בגילים 64-45 ובשתי חמישיות בגילים 74-65 (5). נתוני ההפחתה בשיעורי התמותה בישראל בעשור אחרון נמצאים במגמה הפוכה לצפי של ארגון הבריאות העולמי לגבי עלייה בשיעורי התמותה.
| |
| − | | |
| − | ===תמותה ממחלת הסוכרת בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל===
| |
| − | {{הפניה לערך מורחב|סוכרת באוכלוסיה הערבית בישראל}}
| |
| − | שיעורי התמותה בקרב חולי סוכרת ערבים גבוה פי 2.2 לגברים ופי 3 לנשים בהשוואה ליהודים. חלק מהסיבות לתמותה גבוהה בערבים לעומת יהודים יכול להיות מוסבר בגברים בגלל שיעורי [[עישון]] גבוהים יותר (48.8 לעומת 27.9, בהתאמה) (5), ובנשים ע"י שיעורי ה[[השמנה]] הגבוהים בנשים הערביות בגיל 74-55 (70% לעומת כ-30% בנשים יהודיות) (2).
| |
| − | | |
| − | ===שיפור במעקב ובאיזון חולי סוכרת בקהילה===
| |
| − | | |
| − | בעשור אחרון חל שיפור ניכר במעקב ובאיזון חולי הסוכרת בקהילה. בדו"ח מדדי איכות בקהילה (1) פורסם כי קרוב ל-90% מחולי הסוכרת מבצעים לפחות פעם בשנה בדיקת [[HbA1c]], [[הפרעות בשומני הדם בסוכרת - Lipid disorders in Diabetes|פרופיל שומנים]] ומדידת [[יתר לחץ דם בסוכרת|לחץ דם]]:
| |
| − | * כמחצית מחולי הסוכרת נמצאים באיזון טוב - HbA1c <7%, ורק 13% באיזון גרוע HbA1c >9%.
| |
| − | * איזון כולסטרול [[LDL]] מתחת ל-100 מ"ג/ד"ל הושג ביותר משישים אחוזים מחולי הסוכרת
| |
| − | * לשני שלישים מחולי הסוכרת ערכי לחץ דם מאוזנים נמוכים מ-130/80 ממ"כ.
| |
| − | נתונים אלו טובים יותר מנתונים שהושגו בארה"ב, ומוצגים בדו"ח מדדי האיכות בקהילה לצורך השוואה לישראל.
| |
| − | | |
| − | אך לא רק בהשוואה לארה"ב ההישגים מרשימים, אלא אפילו בהשוואה למחקר ה-STENO-2 שבוצע ב-160 חולי סוכרת בלבד, במרכז רפואי גדול בדנמרק המתמחה במחקר בסוכרת (7). עבודה זו הראתה הפחתה בתמותה כללית ובתמותה ממחלות לב וכלי דם כעבור 13 שנים מתחילת התערבות מולטיפקטוריאלית שכללה איזון מיטבי של כל גורמי הסיכון. שיעור איזון גורמי הסיכון במחקר ה-STENO היה:
| |
| − | * HbA1c <6.5% הושג ב-15% מהחולים
| |
| − | * לחץ דם סיסטולי <130 ממ"כ הושג בפחות ממחצית החולים
| |
| − | * רמת סך הכולסטרול < 175 מ"ג/ד"ל הושגה בכ-75% מהחולים (8).
| |
| − | | |
| − | הפחתת התמותה בחולי הסוכרת בישראל תוארה בשנת 2007, 12 שנים לאחר התחלת פרויקט הסוכרת בקהילה בשירותי בריאות כללית בישראל, פרויקט שכלל התערבות מולטיפקטוריאלית באיזון כל גורמי הסיכון בחולים אלו. בישראל בשנת 2007 היו ידועים כ-350,000 חולי סוכרת, שתשעים אחוזים מהם מטופלים במרפאות הקהילה. בישראל, בדומה למחקר ה-STENO, הודגמה הפחתה בתמותה לאחר יותר מעשר שנות התערבות מולטיפקטוריאלית בחולי הסוכרת. שיעור העמידה ביעדי האיזון בגורמי הסיכון בסוכרת ניתן ליישום במאות אלפי חולי סוכרת בקהילה, ודומה להישגים ביעדי האיזון במחקר ה-STENO.
| |
| − | | |
| − | ==ביבליוגרפיה==
| |
| − | | |
| − | # תוכנית מדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל. משרד הבריאות. אפריל 2008
| |
| − | # נטל התחלואה בסוכרת בישראל. המועצה הלאומית לבקרת מחלות. המועצה הלאומית לסוכרת 2009
| |
| − | # [http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs312/en/index.html Diabetes]
| |
| − | # שישים שנות בריאות בישראל. דו"ח משרד הבריאות. פרסום 315. המרכז הלאומי לבקרת מחלות, דצמבר 2008
| |
| − | # תחום מידע, דו"ח משרד הבריאות מבוסס על קובצי סיבות מוות מהלמ"ס, יוני 2010
| |
| − | # דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל 2009. המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, 5/2010
| |
| − | # Risk of Death from Any Cause and from Cardiovascular Causes and the Number of Cardiovascular Events, According to Treatment Group -Effect of multi factorial intervention. NEJM 2008;358(6):580-591
| |
| − | # Intensive Integrated Therapy of Type 2 Diabetes. Implications for Long-Term Prognosis diabetes. Diabetes 2004;53(Suppl 3):39
| |
| − | | |
| − | ==קישורים חיצוניים==
| |
| − | * [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=4402&sheetid=284 מצב הסוכרת בישראל בראשית המילניום: עלייה בתחלואה ומהפך במגמת התמותה], מדיקל מדיה
| |
| − | | |
| − | | |
| − | {{ייחוס|ד"ר ברכה דגן, רופאת משפחה, המחלקה לרפואת המשפחה בעמק; אוניברסיטת בן גוריון; מנהלת סוכרת בקהילה, מרכז בריאות "עומר", עפולה}}
| |
| − | <center>'''פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, דצמבר 2009, מדיקל מדיה'''</center>
| |
| − | | |
| − | [[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
| |
| − | [[קטגוריה: בריאות הציבור]]
| |
| − | [[קטגוריה: משפחה]]
| |
| − | | |
| − | [[קטגוריה:מדיקל מדיה]]
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק