האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת מפרקים ספחתית - Psoriatic arthritis"

מתוך ויקירפואה

 
(108 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
+
{{מחלה
 +
|תמונה=[[קובץ:Psoriatic arthritis2010.JPG|300px]]
 +
|כיתוב תמונה=Severe psoriatic arthritis of both feet and ankles. Note the changes to the nails
 +
|שם עברי=דלקת מפרקים ספחתית
 +
|שם לועזי=Psoriatic arthritis
 +
|שמות נוספים=Arthritis psoriatica, arthropathic psoriasis, psoriatic arthropathy
 +
|ICD-10={{ICD10|L|40|5|l|40}} {{ICD10|M|07||m|05}}
 +
|ICD-9={{ICD9|696.0}}
 +
|MeSH={{MeSH|D015535}}
 +
|יוצר הערך=פרופ' אורי אלקיים
 +
|אחראי הערך=
 +
}}
 +
{{הרחבה|דלקת מפרקים ספחתית}}
 +
'''דלקת מפרקים ספחתית''' (Psoriatic arthritis) היא מחלת מפרקים בעלת ביטויים שונים בתוך המפרקים ומחוצה להם.
  
 +
הלוקים במחלה זו סובלים מ[[כאב]] ומנפיחות במפרקים שונים. בנוסף, החולים מתלוננים על נוקשות בוקר של המפרקים האורכת חצי שעה ויותר.
  
1882 הרופא הראשון שקישר בין פסוריאזיס ומחלות מפרקים. חלפו שנים רבות עד שמישהו בשם wright וקולגה שלו איפיינו הקריטריונים של המחלה. הייתה הגדרה כללית של מחלה דלקתית בחולי פסיריאזיס עם RF שלילי. צריך לחשוד במחלה זו כשיש חולה פסוריאזיס עם מחלה דלקתית.
+
במרבית המקרים מופיעה מחלת העור לפני מחלת המפרקים. בכ-15 אחוזים מהלוקים במחלה, הופעת מחלת המפרקים קודמת למחלת העור. אצל 15 אחוזים מן החולים, מחלת העור והמפרקים מתפרצות בו זמנית.
  
1970 קריטריונים ראשונים.
+
אין קשר ישיר בין חומרת מחלת העור לחומרת דלקת המפרקים. לעיתים יש מעורבות עור לא נרחבת עם מחלת מפרקים משמעותית ולעיתים יש מחלת עור מפושטת ופעילה עם מחלת מפרקים קלה.
  
 +
==ביטוי מחלת המפרקים==
 +
קיימות חמש צורות של מעורבות מפרקים במחלה זו:
 +
#המפרקים המרוחקים (מפרקים הקרובים יותר לציפורניים) של אצבעות הידיים
 +
#מעורבות מצומצמת של פחות מחמישה מפרקים בגוף כולו (Oligoarthritis, עד 4 מפרקים). הפיזור לרוב אינו סימטרי
 +
#מעורבות רב מפרקית העולה על 5 מפרקים, לעיתים סימטרית אם כי עשויה גם להיות אסימטרית, הכוללת בעיקר את אצבעות הידיים והרגליים. לעיתים, צורה זו דומה ל[[דלקת מפרקים שגרונית]] (Rheumatoid arthritis) ולעיתים קשה להבחין ביניהן
 +
#דלקת מפרקים הרסנית הגורמת לנזקים ניכרים בעיקר במפרקי אצבעות הידיים והרגליים. צורה זו היא נדירה יחסית
 +
#מעורבת אקסיאלית (Axial) - עם פגיעה במפרקי העצה והכסל ועמוד השדרה
  
 +
לעיתים קיים עירוב בין הצורות השונות. לדוגמה, רוב המטופלים הסובלים ממעורבות אקסיאלית מציגים גם מעורבות פריפרית או לסירוגין, שכיח למצוא מעורבות של המפרקים המעורבים של כפות הידיים במסגרת מעורבות Oligo (פחות מחמישה מפרקים מעורבים) או רב מפרקית.
  
==אפידמיולוגיה==
+
;מעורבות אתרים נוספים
דלקת מפרקים ספחתית היא מחלה שכיחה, 3-4% מהאוכלוסיה סובלים מ[[ספחת]] (פסוריאזיס) וכ-10% מהם יכולים לפתח דלקת מפרקים.
+
*מעורבות הציפורניים על ידי ספחת (פסוריאזיס) שכיחה מאוד בחולי דלקת מפרקים ספחתית. קיים קשר בין מידת מעורבות הציפורניים למעורבות המפרקית. מעורבות הציפורניים היא בעלת מראה אופייני, אם כי לעיתים קשה להבחין בין פטרת הציפורניים למעורבות ספחתית
המחלה מעט יותר שכיחה בגברים ביחס של 1.5:1.
+
*דלקת בחיבורי הגידים, הרצועות והמפרק לעצמות - נקראים [[Enthesitis]] ועלולים לגרום לכאב ולעיתים להגבלת תנועה
==אטיולוגיה==
+
*מעורבות האצבע לכל אורכה עם נפיחות במפרקי האצבע ובין המפרקים, מצב המכונה [[Dactylitis]] או בעברת "אצבע נקניקיה"
יש מרכיב גנטי מובהק אבל הוא פחות ברור מאשר ב[[דלקת חוליות מקשחת]] (Ankylosing spondylitis)
+
*אצל חלק קטן מהלוקים במחלה יכולה להתפתח [[דלקת בקרנית]] או [[דלקת בענביה|בענביה]] (Uveitis)
המחלה נקשרה לסוגי אנטיגנים לויקוציטים אנושיים (Human leukocyte antigens, HLA) מסוימים אבל בצורה פחות מובהקת מאשר ב[[דלקת חוליות מקשחת]] ולכן לא מבצעים בדיקה כזאת בחולים אלו. ישנה שכיחות גבוהה של HLA B27, אך פחות מ[[בדלקת חוליות מקשחת]] ורק כאשר ישנה מעורבות אקסיאלית, לרוב פריפרית.
+
*[[תסמונת מטבולית]] מופיעה ביותר מ-40 אחוזים מחולי דלקת מפרקים ספחתית
===פתוגנזה-אימונולוגיה===
 
מערבת בעיקר תאי T. בנגעים העוריים של פסוריאזיס יש הסננה של תאי T, תאים דנדריטיים ותאים נוספים. יש הפעלה של התאים הללו שמפרישים ציטוקינים שונים כמו TNF אלפא אבל לא רק. יש רשת של ציטוקינים שמופרשים.
 
  
 +
==אבחנה ==
 +
אין בדיקות מעבדה ייחודיות לדלקת מפרקים ספחתית, עם זאת, בחלק מן המטופלים ניתן לזהות שינויים בבדיקות המעבדה האופייניים למחלות דלקתיות רבות כמו מספר [[ספירת דם - Complete blood count#כדוריות דם לבנות (לויקוציטים, White Blood Cells)|כדוריות דם לבנות]] גבוה מהרגיל, [[שקיעת דם]] מוחשת או בדיקת C-Reactive Protein) [[CRP]]) מוגברת. בקרב למעלה ממחצית הלוקים במחלה, אין חריגה מהתקין בבדיקות אלו. קיים סמן גנטי, [[HLA-B27]], המצוי בחלק מהלוקים, בעיקר במקרים שבהם יש מעורבות אקסיאלית. האבחנה של המחלה נעשית על ידי רופא מומחה בריאומטולוגיה ומתבססת על סיפור המחלה, בדיקת החולה, בדיקות המעבדה ובדיקות דימות שונות ושלילה של מחלות מפרקים אחרות. בדיקות אלו כוללות [[צילום רנטגן|צילומי רנטגן]] במקרים מסוימים ובדיקת [[MRI]]{{כ}} (Magnetic Resonance Imaging) או סונר ([[Ultrasound]]).
  
 +
==טיפול ==
 +
קיים מגוון טיפולים רחב ומומלץ לקבוע טיפול ומעקב סדירים. הטיפול נועד להקל על הסתמנות המחלה ועל סבלו של החולה מחד ומאידך, למנוע נזקים עתידיים אפשריים. הגישה המומלצת היום היא גישה מולטידיסיפלינרית המתייחסת לכל היבטי המחלה. היות שמדובר במחלה בעלת פנים רבות וחומרה משתנה, הטיפול מותאם לחומרת הביטויים הקליניים. מטרת הטיפול היא להגיע להפוגה או לדרגת פעילות נמוכה.
  
==קליניקה==
+
בנוסף לטיפולי העור המקובלים לספחת, הטיפול הראשוני יהיה בדרך כלל בתרופה מקבוצת [[נוגדי דלקת לא סטרואידלים]] (NSAIDs ,Nonsteroidal Anti Inflammatory Drugs). בכוחן של תרופות אלו להקל על הסתמנות המחלה יחד עם הפחתת הפעילות הדלקתית. תרופות אלו אינן חסרות תופעות לוואי. אנשים הלוקים ב[[מחלת לב]] של כלי הדם, [[כיב פפטי|מחלות כיב במערכת העיכול]] ו[[יתר לחץ דם]] עלולים להימצא בסיכון מוגבר לתופעות לואי.
  
פסוריאזיס- מחלה של אריטמה עם קשקשת באיזורים אקסטנסוריים: מרפקים ברכיים. יכולה להיות מפושטת וכוללת קרקפת, ציפורניים. יכולים להיות חולים עם נגע קטן או מחלה מפושטת.
+
השלב השני מורכב מתרופות המשפיעות על מהלך מחלת המפרקים [[DMARDS|DMARDs]] ({{כ}}Disease Modifying Anti Rheumatic Drugs). תרופות אלו כוללות 3 קבוצות תרופות:
 +
#DMARDs סינתטים
 +
#DMARDs ביולוגים
 +
#DMARDs מכווני מטרה
  
מעורבות ציפורניים (pitting)- שכיח במחלה ובמיוחד עם ארטריטיס פסוריאטי. יכול להיות חולה עם מעורבות רק של ציפורן ולא יודעים שיש להם פסוריאזיס אז חשוב לבדוק ציפורניים.
+
הקו הטיפולי הראשון כולל כ-2 תרופות וותיקות ממשפחת ה DMARDs הסינתטים. אלה תרופות ותיקות שיעילותן ניכרת בדרך כלל כשישה שבועות מתחילת נטילתן. התרופות מחייבות ניטור בדיקות שונות כגון [[ספירת דם]] ו[[תפקודי כבד]].
  
ארטריטיס- מחלת העור מקדימה את המפרקים ב-70%. לרוב החולים יש מחלה במשך 10 שנים. ב-15% המחלה מופיעה בו זמנית. ב-10-15% הארטריטיס מקדימה- ארטריטיס פסוריאטית ללא פסוריאזיס. יש קריטריונים לאחרונה שעוזרים לאבחנה של חולים אלה.
+
==טיפולים נוספים==
 +
{{הפניה לערך מורחב|דלקת מפרקים ספחתית - טיפולים תרופתיים חדשים - Psoriatic arthritis - new pharmacological treatment}}
 +
בנוסף לטיפולים מקבוצת ה-DMARDS הסינתטיים המהווים את הקו הטיפולי הראשוני, קיימות שתי קבוצות מרכזיות של טיפולים מתקדמים: טיפולים ביולוגיים וטיפולים מכווני מטרה למחלת המפרקים.
  
אין תאום בין המלה בעור ובפרקים- הקשר הוא לא לינארי. הרקע הגנטי שונה. ה-HLA שונה בפסוריאזיס עורי ושל הפרקים. ברוב החולים עם ארטריטיס פסוריאטי יש מעורבות של הציפורניים.
+
===טיפולים ביולוגיים (DMARDs ביולוגיים)===
 +
הטיפולים הביולוגיים ניתנים בהזרקה והם מכוונים לנטרול גורם דלקת ספציפי. קיימות ארבע קבוצות של טיפולים ביולוגיים:
 +
#'''חוסמי TNF'''{{כ}} (Tumor Necrosis Factor) - קבוצת התרופות הביולוגיות הראשונה היא תרופות המעכבות את החומר הפעיל [[בטיחות הטיפול בתכשירים נוגדי Safety of TNF-α blockers therapy - TNF-α|TNF Alpha]] {{כ}}(TNFα blockers). חומר פעיל זה נמנה עם החומרים שפעילותם חיונית לתהליך המתרחש בדלקת מפרקים שגרונית ובדלקות מפרקים נוספות, כולל דלקת מפרקים ספחתית. עיכוב פעילותו במנגנונים שונים גורם להפסקת הפעילות הדלקתית, מניעת כאבים ומגבלות בתנועה, צמצום נזק למפרקים, שיפור מחלת העור וכן מניעת נזקים עתידיים כתוצאה מנוכחות המחלה הדלקתית. נכון להיום קיימות חמש תרופות לבלימת פעילות TNFα עליהן נמנות: 4 נוגדנים חד שבטיים (Monoclonal antibodies) וקולטן מסיס אחד.{{ש}}תופעות הלוואי העיקריות של תרופות אלו הן דיכוי מסוים של המערכת החיסונית ועל כן נטייה מסוימת לזיהומים. בנוסף, כמו שאר הטיפולים הביולוגיים, יש צורך בסיקור [[שחפת]] לפני תחילת הטיפול על מנת לאתר מקרים של שחפת סמויה העלולים להתעורר תחת טיפול ביולוגי
 +
#'''תרופות ביולוגיות המעכבות חוסמי IL17'''{{כ}} ([[IL-17|Interleukin 17]]) – קיימים 2 תכשירים זמינים בארץ אשר מאושרים בסל. שני תכשירים אלה יעילים ביותר למיגור מחלת העור ומטיבים משמעותית בדלקת המפרקים. הם גם מסוגלים לעצור את התקדמות מחלת המפרקים
 +
#'''תרופה''' ביולוגית נוספת, '''מעכבת חלבונים''' הנקראים [[Interleukin 12]] ו-[[Interleukin 23]]. חלבונים אלה משפעלים חלקים נוספים בעלי חשיבות במנגנון יצירת דלקת המפרקים ומחלת העור. דיכוי פעילותם של חומרים אלה הוא בעל השפעה מיטיבה הן על המעורבות העורית של המחלה והן על המעורבות המפרקית. נמצאה האטה בנזק הנגרם למפרקים כתוצאה מהמחלה. תרופה זו ניתנת בזריקה תת-עורית
 +
#'''תרופות ביולוגיות המעכבות חוסמי IL23''' – קיימים שני תכשירים בישראל אשר מאושרים ל[[פסוריאזיס]]. שני הטיפולים נבדקו גם בדלקת מפרקים ספחתית ונמצאו יעילים. תרופות אלו מאושרות לטיפול בדלקת מפרקים ספחתית אך אינן מאושרות בסל הבריאות
  
 +
===טיפולים מכווני מטרה ===
 +
מדובר בטיפולים פומיים אשר מנטרלים אנזים המעורב בתהליך הדלקתי.
 +
*התרופה המכוונת הראשונה שאושרה בישראל מעכבת את פעילות האנזים Phosphodiesterase 4) [[PDE4]]) אנזים המעורב בתהליך הדלקתי. תרופה זו נמצאה יעילה בהפחתת פעילות מחלות העור והמפרקים. תופעות הלוואי העיקריות הן אי נוחות במערכת העיכול וירידה במשקל. תרופה זו מיועדת למטופלים עם מחלה מפרקית יחסית מוגבלת מן הסוג האוליגוארטיקולרי (Oligoarticular)
 +
*[[JAK inhibitors|מעכבי JAK]]{{כ}} (Janus kinase): קיימים שני תכשירים אשר מאושרים לשימוש לטיפול בדלקת מפרקים ספחתית. שני התכשירים נמצאו יעילים להפחת סימני דלקת מפרקים ספחתית ובהאטת התהליך הרדיולוגי
  
 +
'''לסיכום''', דלקת מפרקים ספחתית מהווה אתגר אבחנתי וטיפולי. מגוון הטיפולים התרופתיים עשוי לשפר וברוב המקרים לעצור את התהליך הדלקתי, הן ברמת העור והן ברמת המפרקים.
  
קלסיפיקציה קלינית- מלאכותית אבל מתארת את הממצאים במחלה. יש 5 קבוצות של תבניות התייצגות:
+
המידע מוגש כשירות לציבור על ידי J C Healthcare בע"מ (Janssen ישראל) ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. המידע נכון לתאריך: מאי 2022.
 +
מספר האישור- EM-103833.
  
מעורבות של ה-DIP (לא שכיח ב-RA). חושבים שהתהליך הדלקתי מתחיל בציפורן ומגיע דרך ה-enthesis ל-DIP.  
+
==ביבליוגרפיה==
 
+
<blockquote>
arthritis mutilans- מחלת מפרקים הרסנית קשה עם הרס של המפרק שהוא מאוד ייחודי רנטגנית. רואים חולה עם מעורבות של ה-DIP, אצבע עם הרס PIP והאצבע מקוצרת. קוראים לזה אצבעות טלסקופיות כי ניתן למשוך החוצה.  
+
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
+
#FitzGerald O, Ogdie A, Chandran V, Coates LC, Kavanaugh A, Tillett W, Leung YY, deWit M, Scher JU, Mease PJ. Psoriatic arthritis . Nat Rev Dis Primers. 2021 Aug 12;7(1):59
סוליארטריטיס סימטרית דמויית RA (מעל 5 פרקים)
+
#Ritchlin CT, Colbert RA, Gladman DD. Psoriatic Arthritis. N Engl J Med. 2017 May 25;376(21):2095-6
 
+
#Baraliakos X, Conaghan PG, D'Agostino MA, Maksymowych W, Naredo E, Ostergaard M, Schett G, Emery P. Imaging in rheumatoid arthritis, psoriatic arthritis, axial pondyloarthritis,and osteoarthritis: An international viewpoint on the current knowledge and future research priorities. Eur J Rheumatol. 2019 Jan;6(1):38-47
אוליגוארטריטיס אסימטרית (פחות מ-5 מפרקים)
+
#Chao R, Kavanaugh A. Psoriatic Arthritis: Newer and Older Therapies. Curr Rheumatol Rep. 2019 Dec 21;21(12):75.
 
+
#Singh JA, Guyatt G, Ogdie A, Gladman DD, Deal C, Deodhar A,Dubreuil M, Dunham J, Husni ME, Kenny S, Kwan-Morley J, Lin J,Marchetta P, Mease PJ, Merola JF, Miner J, Ritchlin CT,Siaton B, Smith BJ, Van Voorhees AS, Jonsson AH, Shah AA, Sullivan N, Turgunbaev M, Coates LC, Gottlieb A, Magrey M,Nowell WB, Orbai AM, Reddy SM, Scher JU, Siegel E, Siegel M, Walsh JA, Turner AS, Reston J. Special Article: 2018 American College of Rheumatology/National Psoriasis Foundation Guideline for the Treatment of Psoriatic Arthritis. Arthritis Care Res (Hoboken). 2019 Jan;71(1):2-29
בעיקר spondyloarthropathy.
+
#Gossec L, Smolen JS, Ramiro S, de Wit M, Cutolo M, Dougados M, Emery P, Landewé R, Oliver S, Aletaha D, Betteridge N, Braun J, Burmester G, Cañete JD, Damjanov N, FitzGerald O, Haglund E, Helliwell P, Kvien TK, Lories R, Luger T, Maccarone M,Marzo-Ortega H, cGonagle D, McInnes IB, Olivieri I, Pavelka K,Schett G, Sieper J, van den Bosch F, Veale DJ, Wollenhaupt J,Zink A, van der Heijde D. European League Against Rheumatism (EULAR) recommendations for the management of psoriatic arthritis with pharmacological therapies: 2015 update. Ann Rheum Dis. 2016 Mar;75(3):499-510.
 
+
#Coates LC, Kavanaugh A, Mease PJ, Soriano ER, Laura Acosta-Felquer M, Armstrong AW, Bautista-Molano W, Boehncke WH, Campbell W, Cauli A, Espinoza LR, FitzGerald O, Gladman DD, Gottlieb A,Helliwell PS, Husni ME, Love TJ, Lubrano E, McHugh N, Nash P, Ogdie A, Orbai AM, Parkinson A, O'Sullivan D, Rosen CF, Schwartzman S, Siegel EL, Toloza S, Tuong W, Ritchlin CT. Group for Research and Assessment of Psoriasis and Psoriatic Arthritis 2015 Treatment Recommendations for Psoriatic Arthritis. Arthritis Rheumatol. 2016 May;68(5):1060-71
הקלסיפיקציה חשובה כי היא אומרת שיכולים להיות ביטויים שונים. אבל היא מלאכותית כי לרוב החולים יש עירוב. לחולה עם פוליאטריטיס יש גם DIP. אין חולים רק עם spondyloarthropathy אלא גם עם מעורבות פריפרית.
+
</div>
 +
</blockquote>
 +
{{שש}}
 +
{{ייחוס|פרופ' אורי אלקיים  - מנהלת המכון הראומטולוגי, מרכז רפואי איכילוב, תל אביב}}
  
+
[[קטגוריה:ראומטולוגיה]]
 
+
[[קטגוריה:עור ומין]]
במחלה יש גם enthesitis, זה בעיקר ב-DIP כי אין שם סינוביאה אלא חיבור של גיד
 
 
 
יש dactilitis, "אצבע נקניקיה"- מופיע בעיקר בארטריטיס פסוריאטי- כל האצבע מודלקת וגם הגידים.
 
 
 
 
 
 
 
ביטויים סיסטמיים של המחלה. הביטויים הסיסטמיים פחות שכיחים אבל קיימים:
 
 
 
פסוריאזיס
 
 
 
מעורבות עינית- 1-520% עלולים לפתח uveitis
 
 
 
אפטות בפה
 
 
 
אורטריטיס בשכיחות גבוהה
 
 
 
החולים עם ארטריטיס פסוריאטיס סובלים מהתסמונת המטבולית (השמנה, היפרליפידמיה) מעל השיעור באוכלוסיה. אולי קשור לגנטיק האו הערכה עצמית נמוכה.
 
 
 
החולים סובלים ממחלה סיסטמית וצריך לבדוק את המרכיבים הללו ולטפל בהם.
 
 
 
 
 
 
 
==אבחנה==
 
שואלים על סיפור משפחתי של פסוריאזיס או ארטריטיס. לפעמים לא זוכרים.
 
 
 
צילומי רנטגן- יש ממצאים טיפוסים שמבדילים מ-RA: התהליך הוא לא רק תהליך של ארוזיות שמאפיין RA. יש תהליך ארוזיבי אבל גם צמיחת עצם ו-ankylosis של ה-PIP, DIP וכו' שלא רואים ב-RA. יש שילוב של תגובה פריאוסטאלית עם צמיחה של עצם וארוזיה.
 
 
 
יכולים לפתח sacro-illeitis. יכולים להיות דסמופיטים כמו ב-ankylosin spondylolitis. במצב מתקדם במפרק מוצר ולא ניתן לראות אותו.
 
 
 
 
 
 
 
גורמים לפרוגנוזה פחות טובה:
 
 
 
מחלה יותר קשה, כבר בהופעה מעל 5 מפרקים
 
 
 
HLA מסוימים שקשורים- לא בודקים
 
 
 
תוחלת חיים מקוצרת בגלל תסמונת מטבולית, MI, מחלות קרדיווסקולריות.
 
 
 
 
 
 
 
קריטריונים לאבחנה: CASPAR: עושים סטנדרטיזציה והחליפו את הקלסיפיקציה הקודמת.
 
 
 
חייבים תהליך דלקתית מוסקלוסקלטלי- מפרק, עמ"ש או enthesis.
 
 
 
בנוסף צריך 3 נקודות ע"פ המקרא הבא:
 
 
 
פסוריאזיס- 2 נקודות
 
 
 
פסוריאזיס בעבר או סיפור משפחתי של פסוריאזיס-1
 
 
 
פגיעה בציפורנים-1
 
 
 
RF- 1
 
 
 
דקטיליטיס או סיפור בעבר-1
 
 
 
עדות רדיוגרפית ליצירת עצם בקרבת המפרק-1
 
 
 
 
 
 
 
==טיפול==
 
 
 
NSAID- קו ראשון
 
 
 
טיפולים שמשנים את מהלך המחלה
 
 
 
מטוטרקסט- קו ראשון בטיפול תרופה מאוד מקובלת בראומטולוגיה, תרופת הבריחה ב-RA. מעכב יצירת פורינים ומעכב תהליך אימוני.  היעילות לפסוריאזיס תוארה בשנות ה-60. המחקרים מאוד מאכזבים, אין מחקר טוב על הטיפול בזה אבל מאוד מקובל. לא עושים מחקר על זה כי זו תרופה גנרית.
 
 
 
סולפאסלזין- יש הרב המחקרים עליו. לפחות 5 מחקרים. הראומטולוגים יגידו שלרוב זה לא עוזר למרות שמחקרים מראים שהיא יותר טובה מפלאצבו. יכולה לשפר מספר מפריקם רגישים. לא טובה לבעלי מעורבות אקסיאלית. לא מעוילה לפסוריאזיס בעור (מטוטרקסט כן). יעילות בינוניות
 
 
 
אזאטיופרין
 
 
 
ציקלוספורין
 
 
 
Leflunomide (ARAVA)- מעכב פורינים במסלול אחר ותהליך אימוני. יש מחקר על 188 חולים עם תוצאות טוובת מבחינת העור והמפריקם. תרופה שהיא בשימוש. לא הצליחה להיכנס לשוק בארץ כי לא נכנסה לסל ולכן השימוש לא נרחב.
 
 
 
Anti TNF אלפא
 
 
 
הזרקת סטרואידים- מנסים להימנע כי כשמפסיקים יש החמרה של המחלה בעור. אז מזריקים ולא עושים טיפול סיסטמי.
 
 
 
 
 
 
 
טיפולים שהיו בטיפול בעבר:
 
 
 
ציקלוספורין- ניתן לשקול
 
 
 
זהב
 
 
 
מחקרים מעטים.
 
 
 
 
 
 
 
תכשירים ביולוגיים- בחולים שהכל נכשל בהם
 
 
 
Anti TNF- לארטריטיס. מאתרים בסרום רמות גבוהות וכך גם בנוזל המפרקי. עשו כמה וכמה מחקרים עם מאות אנשים. 205 חולים עם מחלה פעילה שקיבלו entanrecept או פלאבו. מעל 60% הגיבו משמעותית לטיפול. כל המדדים: הערכה של הרופא והחולה, עוצמת כאבים, נוקשות בוקר, מדדים של דלקת כמו CRP ומדדים של העור השתפרו. התוצאות דומות גם בנוגדנים ל-TNF אלפא. מה ששונה בין התכשירים השונים הוא שלגבי ארטריטיס כולם טובים לפריפרי ואקסיאלי אבללעור הנוגדנים יותר טובים (infliximab, adalimumab).
 
 
 
תכשירים ביולוגיים נוספים שחוסמים את תאי T והם בישמוש רוטיני בפסוריאזיס:
 
 
 
Alefacept
 
 
 
Efalizumab
 
 
 
לא צריך לזכור אותם. יש תכשירים נוספים בפיתוח.
 
 
 
 
 
גישה לחולה:
 
 
 
מעריכים מעורבות פריפרית, מעורבות עורית, ציפורניים, מעורבות אקסיאלית, דקטיליטיס, enthesitis.
 
 
 
במחלה אקסיאלית לא נותנים מטוטרקסט או סאלאזופירין אלא NSAID, פיזיותרפיה וישר אנטי TNF.
 
 
 
אם המחלה קלה יחסית (אוליגוארטיקולרית) נותנים NSAID לטווח קצר (להתלקחות ואולי יעבור).
 
 
 
מחלה בינונית- אם כמה מפרקים ניתן להזריק NSAID.
 
 
 
מחלה עם הרבה מפרקים- מטוטרקסט, סלזופירין, anti TNF- לפחות שני מחזורים.
 
==פרוגנוזה==
 
==דגלים אדומים==
 
==ביבליוגרפיה==
 
==קישורים חיצוניים==
 

גרסה אחרונה מ־10:38, 19 בספטמבר 2022


דלקת מפרקים ספחתית
Psoriatic arthritis
Psoriatic arthritis2010.JPG
Severe psoriatic arthritis of both feet and ankles. Note the changes to the nails
שמות נוספים Arthritis psoriatica, arthropathic psoriasis, psoriatic arthropathy
ICD-10 Chapter L 40.5 Chapter M 07.
ICD-9 696.0
MeSH D015535
יוצר הערך פרופ' אורי אלקיים
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםדלקת מפרקים ספחתית

דלקת מפרקים ספחתית (Psoriatic arthritis) היא מחלת מפרקים בעלת ביטויים שונים בתוך המפרקים ומחוצה להם.

הלוקים במחלה זו סובלים מכאב ומנפיחות במפרקים שונים. בנוסף, החולים מתלוננים על נוקשות בוקר של המפרקים האורכת חצי שעה ויותר.

במרבית המקרים מופיעה מחלת העור לפני מחלת המפרקים. בכ-15 אחוזים מהלוקים במחלה, הופעת מחלת המפרקים קודמת למחלת העור. אצל 15 אחוזים מן החולים, מחלת העור והמפרקים מתפרצות בו זמנית.

אין קשר ישיר בין חומרת מחלת העור לחומרת דלקת המפרקים. לעיתים יש מעורבות עור לא נרחבת עם מחלת מפרקים משמעותית ולעיתים יש מחלת עור מפושטת ופעילה עם מחלת מפרקים קלה.

ביטוי מחלת המפרקים

קיימות חמש צורות של מעורבות מפרקים במחלה זו:

  1. המפרקים המרוחקים (מפרקים הקרובים יותר לציפורניים) של אצבעות הידיים
  2. מעורבות מצומצמת של פחות מחמישה מפרקים בגוף כולו (Oligoarthritis, עד 4 מפרקים). הפיזור לרוב אינו סימטרי
  3. מעורבות רב מפרקית העולה על 5 מפרקים, לעיתים סימטרית אם כי עשויה גם להיות אסימטרית, הכוללת בעיקר את אצבעות הידיים והרגליים. לעיתים, צורה זו דומה לדלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) ולעיתים קשה להבחין ביניהן
  4. דלקת מפרקים הרסנית הגורמת לנזקים ניכרים בעיקר במפרקי אצבעות הידיים והרגליים. צורה זו היא נדירה יחסית
  5. מעורבת אקסיאלית (Axial) - עם פגיעה במפרקי העצה והכסל ועמוד השדרה

לעיתים קיים עירוב בין הצורות השונות. לדוגמה, רוב המטופלים הסובלים ממעורבות אקסיאלית מציגים גם מעורבות פריפרית או לסירוגין, שכיח למצוא מעורבות של המפרקים המעורבים של כפות הידיים במסגרת מעורבות Oligo (פחות מחמישה מפרקים מעורבים) או רב מפרקית.

מעורבות אתרים נוספים
  • מעורבות הציפורניים על ידי ספחת (פסוריאזיס) שכיחה מאוד בחולי דלקת מפרקים ספחתית. קיים קשר בין מידת מעורבות הציפורניים למעורבות המפרקית. מעורבות הציפורניים היא בעלת מראה אופייני, אם כי לעיתים קשה להבחין בין פטרת הציפורניים למעורבות ספחתית
  • דלקת בחיבורי הגידים, הרצועות והמפרק לעצמות - נקראים Enthesitis ועלולים לגרום לכאב ולעיתים להגבלת תנועה
  • מעורבות האצבע לכל אורכה עם נפיחות במפרקי האצבע ובין המפרקים, מצב המכונה Dactylitis או בעברת "אצבע נקניקיה"
  • אצל חלק קטן מהלוקים במחלה יכולה להתפתח דלקת בקרנית או בענביה (Uveitis)
  • תסמונת מטבולית מופיעה ביותר מ-40 אחוזים מחולי דלקת מפרקים ספחתית

אבחנה

אין בדיקות מעבדה ייחודיות לדלקת מפרקים ספחתית, עם זאת, בחלק מן המטופלים ניתן לזהות שינויים בבדיקות המעבדה האופייניים למחלות דלקתיות רבות כמו מספר כדוריות דם לבנות גבוה מהרגיל, שקיעת דם מוחשת או בדיקת C-Reactive Protein) CRP) מוגברת. בקרב למעלה ממחצית הלוקים במחלה, אין חריגה מהתקין בבדיקות אלו. קיים סמן גנטי, HLA-B27, המצוי בחלק מהלוקים, בעיקר במקרים שבהם יש מעורבות אקסיאלית. האבחנה של המחלה נעשית על ידי רופא מומחה בריאומטולוגיה ומתבססת על סיפור המחלה, בדיקת החולה, בדיקות המעבדה ובדיקות דימות שונות ושלילה של מחלות מפרקים אחרות. בדיקות אלו כוללות צילומי רנטגן במקרים מסוימים ובדיקת MRI‏ (Magnetic Resonance Imaging) או סונר (Ultrasound).

טיפול

קיים מגוון טיפולים רחב ומומלץ לקבוע טיפול ומעקב סדירים. הטיפול נועד להקל על הסתמנות המחלה ועל סבלו של החולה מחד ומאידך, למנוע נזקים עתידיים אפשריים. הגישה המומלצת היום היא גישה מולטידיסיפלינרית המתייחסת לכל היבטי המחלה. היות שמדובר במחלה בעלת פנים רבות וחומרה משתנה, הטיפול מותאם לחומרת הביטויים הקליניים. מטרת הטיפול היא להגיע להפוגה או לדרגת פעילות נמוכה.

בנוסף לטיפולי העור המקובלים לספחת, הטיפול הראשוני יהיה בדרך כלל בתרופה מקבוצת נוגדי דלקת לא סטרואידלים (NSAIDs ,Nonsteroidal Anti Inflammatory Drugs). בכוחן של תרופות אלו להקל על הסתמנות המחלה יחד עם הפחתת הפעילות הדלקתית. תרופות אלו אינן חסרות תופעות לוואי. אנשים הלוקים במחלת לב של כלי הדם, מחלות כיב במערכת העיכול ויתר לחץ דם עלולים להימצא בסיכון מוגבר לתופעות לואי.

השלב השני מורכב מתרופות המשפיעות על מהלך מחלת המפרקים DMARDs (‏Disease Modifying Anti Rheumatic Drugs). תרופות אלו כוללות 3 קבוצות תרופות:

  1. DMARDs סינתטים
  2. DMARDs ביולוגים
  3. DMARDs מכווני מטרה

הקו הטיפולי הראשון כולל כ-2 תרופות וותיקות ממשפחת ה DMARDs הסינתטים. אלה תרופות ותיקות שיעילותן ניכרת בדרך כלל כשישה שבועות מתחילת נטילתן. התרופות מחייבות ניטור בדיקות שונות כגון ספירת דם ותפקודי כבד.

טיפולים נוספים

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבדלקת מפרקים ספחתית - טיפולים תרופתיים חדשים - Psoriatic arthritis - new pharmacological treatment

בנוסף לטיפולים מקבוצת ה-DMARDS הסינתטיים המהווים את הקו הטיפולי הראשוני, קיימות שתי קבוצות מרכזיות של טיפולים מתקדמים: טיפולים ביולוגיים וטיפולים מכווני מטרה למחלת המפרקים.

טיפולים ביולוגיים (DMARDs ביולוגיים)

הטיפולים הביולוגיים ניתנים בהזרקה והם מכוונים לנטרול גורם דלקת ספציפי. קיימות ארבע קבוצות של טיפולים ביולוגיים:

  1. חוסמי TNF‏ (Tumor Necrosis Factor) - קבוצת התרופות הביולוגיות הראשונה היא תרופות המעכבות את החומר הפעיל TNF Alpha ‏(TNFα blockers). חומר פעיל זה נמנה עם החומרים שפעילותם חיונית לתהליך המתרחש בדלקת מפרקים שגרונית ובדלקות מפרקים נוספות, כולל דלקת מפרקים ספחתית. עיכוב פעילותו במנגנונים שונים גורם להפסקת הפעילות הדלקתית, מניעת כאבים ומגבלות בתנועה, צמצום נזק למפרקים, שיפור מחלת העור וכן מניעת נזקים עתידיים כתוצאה מנוכחות המחלה הדלקתית. נכון להיום קיימות חמש תרופות לבלימת פעילות TNFα עליהן נמנות: 4 נוגדנים חד שבטיים (Monoclonal antibodies) וקולטן מסיס אחד.
    תופעות הלוואי העיקריות של תרופות אלו הן דיכוי מסוים של המערכת החיסונית ועל כן נטייה מסוימת לזיהומים. בנוסף, כמו שאר הטיפולים הביולוגיים, יש צורך בסיקור שחפת לפני תחילת הטיפול על מנת לאתר מקרים של שחפת סמויה העלולים להתעורר תחת טיפול ביולוגי
  2. תרופות ביולוגיות המעכבות חוסמי IL17‏ (Interleukin 17) – קיימים 2 תכשירים זמינים בארץ אשר מאושרים בסל. שני תכשירים אלה יעילים ביותר למיגור מחלת העור ומטיבים משמעותית בדלקת המפרקים. הם גם מסוגלים לעצור את התקדמות מחלת המפרקים
  3. תרופה ביולוגית נוספת, מעכבת חלבונים הנקראים Interleukin 12 ו-Interleukin 23. חלבונים אלה משפעלים חלקים נוספים בעלי חשיבות במנגנון יצירת דלקת המפרקים ומחלת העור. דיכוי פעילותם של חומרים אלה הוא בעל השפעה מיטיבה הן על המעורבות העורית של המחלה והן על המעורבות המפרקית. נמצאה האטה בנזק הנגרם למפרקים כתוצאה מהמחלה. תרופה זו ניתנת בזריקה תת-עורית
  4. תרופות ביולוגיות המעכבות חוסמי IL23 – קיימים שני תכשירים בישראל אשר מאושרים לפסוריאזיס. שני הטיפולים נבדקו גם בדלקת מפרקים ספחתית ונמצאו יעילים. תרופות אלו מאושרות לטיפול בדלקת מפרקים ספחתית אך אינן מאושרות בסל הבריאות

טיפולים מכווני מטרה

מדובר בטיפולים פומיים אשר מנטרלים אנזים המעורב בתהליך הדלקתי.

  • התרופה המכוונת הראשונה שאושרה בישראל מעכבת את פעילות האנזים Phosphodiesterase 4) PDE4) אנזים המעורב בתהליך הדלקתי. תרופה זו נמצאה יעילה בהפחתת פעילות מחלות העור והמפרקים. תופעות הלוואי העיקריות הן אי נוחות במערכת העיכול וירידה במשקל. תרופה זו מיועדת למטופלים עם מחלה מפרקית יחסית מוגבלת מן הסוג האוליגוארטיקולרי (Oligoarticular)
  • מעכבי JAK‏ (Janus kinase): קיימים שני תכשירים אשר מאושרים לשימוש לטיפול בדלקת מפרקים ספחתית. שני התכשירים נמצאו יעילים להפחת סימני דלקת מפרקים ספחתית ובהאטת התהליך הרדיולוגי

לסיכום, דלקת מפרקים ספחתית מהווה אתגר אבחנתי וטיפולי. מגוון הטיפולים התרופתיים עשוי לשפר וברוב המקרים לעצור את התהליך הדלקתי, הן ברמת העור והן ברמת המפרקים.

המידע מוגש כשירות לציבור על ידי J C Healthcare בע"מ (Janssen ישראל) ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. המידע נכון לתאריך: מאי 2022. מספר האישור- EM-103833.

ביבליוגרפיה

  1. FitzGerald O, Ogdie A, Chandran V, Coates LC, Kavanaugh A, Tillett W, Leung YY, deWit M, Scher JU, Mease PJ. Psoriatic arthritis . Nat Rev Dis Primers. 2021 Aug 12;7(1):59
  2. Ritchlin CT, Colbert RA, Gladman DD. Psoriatic Arthritis. N Engl J Med. 2017 May 25;376(21):2095-6
  3. Baraliakos X, Conaghan PG, D'Agostino MA, Maksymowych W, Naredo E, Ostergaard M, Schett G, Emery P. Imaging in rheumatoid arthritis, psoriatic arthritis, axial pondyloarthritis,and osteoarthritis: An international viewpoint on the current knowledge and future research priorities. Eur J Rheumatol. 2019 Jan;6(1):38-47
  4. Chao R, Kavanaugh A. Psoriatic Arthritis: Newer and Older Therapies. Curr Rheumatol Rep. 2019 Dec 21;21(12):75.
  5. Singh JA, Guyatt G, Ogdie A, Gladman DD, Deal C, Deodhar A,Dubreuil M, Dunham J, Husni ME, Kenny S, Kwan-Morley J, Lin J,Marchetta P, Mease PJ, Merola JF, Miner J, Ritchlin CT,Siaton B, Smith BJ, Van Voorhees AS, Jonsson AH, Shah AA, Sullivan N, Turgunbaev M, Coates LC, Gottlieb A, Magrey M,Nowell WB, Orbai AM, Reddy SM, Scher JU, Siegel E, Siegel M, Walsh JA, Turner AS, Reston J. Special Article: 2018 American College of Rheumatology/National Psoriasis Foundation Guideline for the Treatment of Psoriatic Arthritis. Arthritis Care Res (Hoboken). 2019 Jan;71(1):2-29
  6. Gossec L, Smolen JS, Ramiro S, de Wit M, Cutolo M, Dougados M, Emery P, Landewé R, Oliver S, Aletaha D, Betteridge N, Braun J, Burmester G, Cañete JD, Damjanov N, FitzGerald O, Haglund E, Helliwell P, Kvien TK, Lories R, Luger T, Maccarone M,Marzo-Ortega H, cGonagle D, McInnes IB, Olivieri I, Pavelka K,Schett G, Sieper J, van den Bosch F, Veale DJ, Wollenhaupt J,Zink A, van der Heijde D. European League Against Rheumatism (EULAR) recommendations for the management of psoriatic arthritis with pharmacological therapies: 2015 update. Ann Rheum Dis. 2016 Mar;75(3):499-510.
  7. Coates LC, Kavanaugh A, Mease PJ, Soriano ER, Laura Acosta-Felquer M, Armstrong AW, Bautista-Molano W, Boehncke WH, Campbell W, Cauli A, Espinoza LR, FitzGerald O, Gladman DD, Gottlieb A,Helliwell PS, Husni ME, Love TJ, Lubrano E, McHugh N, Nash P, Ogdie A, Orbai AM, Parkinson A, O'Sullivan D, Rosen CF, Schwartzman S, Siegel EL, Toloza S, Tuong W, Ritchlin CT. Group for Research and Assessment of Psoriasis and Psoriatic Arthritis 2015 Treatment Recommendations for Psoriatic Arthritis. Arthritis Rheumatol. 2016 May;68(5):1060-71



המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' אורי אלקיים - מנהלת המכון הראומטולוגי, מרכז רפואי איכילוב, תל אביב