כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "פאראפיליה - Paraphilia"
| (32 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[ | + | {{מחלה |
| + | |תמונה=Paraphilia dressing.jpg | ||
| + | |כיתוב תמונה= | ||
| + | |שם עברי=פאראפיליה | ||
| + | |שם לועזי= Paraphilia | ||
| + | |שמות נוספים= | ||
| + | |ICD-10= | ||
| + | |ICD-9= | ||
| + | |MeSH= | ||
| + | |יוצר הערך=[[משתמש:פטר סילפן|ד"ר פטר סילפן]] | ||
| + | |אחראי הערך= | ||
| + | }} | ||
| + | המונח '''פאראפיליה''' מתייחס למגוון רחב של משיכות מיניות לא אופייניות. (מיוונית: פארא παρά "ליד", פיליה φιλία "אהבה"). | ||
| − | + | המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM{{כ}} - Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) מונה כשמונה פאראפיליות (סטיות מיניות), בהן: | |
| + | #[[התערטלות]] (אקסהביציוניזם) | ||
| + | #[[מציצנות]] (וויריזם) | ||
| + | #[[מאזוכיזם]] (הפקת הנאה מינית מ[[כאב]]) | ||
| + | #[[סאדיזם]] (הפקת הנאה מינית מהסבת כאב לזולת) | ||
| + | #[[פדופיליה]] (משיכה מינית לקטינים) | ||
| + | #[[פטישיזם]] (הפקת הנאה מינית מחפץ או איבר גוף) | ||
| + | #[[פטישיזם טרנסווסטי]] (פטיש ללבישת בגדים של המגדר השני) | ||
| + | #[[פרוטוריזם]] (הפקת הנאה מינית מהתחככות באחר) | ||
| + | #פאראפיליות שאינן מוגדרות כדוגמת [[נקרופיליה]] (משיכה מינית לגופות), [[פארטיאליזם]] (משיכה מינית לחלק גוף מסוים) ועוד | ||
| + | {{רווח קשיח}} | ||
| − | + | [[אונס]] אינו מוגדר כפאראפיליה בפני עצמה וקיימת מחלוקת בשאלה האם אכן מדובר בסוג של העדפה מינית או שמא מדובר בביטוי של כוחניות וכעס. הצפי הוא כי במהדורה החמישית של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות ההגדרה של "הפרעה כפייתית פאראפילית" תהווה אבחנה מתאימה עבור אונס. | |
| − | + | ==אפידמיולוגיה== | |
| + | השכיחות מוערכת סביב אחוזים בודדים. עם זאת, מחקרים קיימים מעידים על שכיחות גבוהה של פנטזיות מיניות בעלות תוכן חריג בקרב אחוזים ניכרים מהאוכלוסייה הנורמטיבית. הקריטריון החשוב ביותר לאבחנה של פאראפיליה הוא חוויה של מצוקה בגין הפנטזיה על ידי המטופל, ו/או נזק ניכר לסביבתו. | ||
| − | + | ==אטיולוגיה== | |
| + | הסיבות להתפתחותן של פאראפיליות אינן ידועות. תיאוריות התנהגותיות, קוגניטיביות ודינאמיות מתייחסות להיבטים שונים בהתפתחותן וקיומן של פאראפיליות, זאת לצד אפשרות קיומה של פגיעוּת ביולוגית. ישנן תיאוריות משולבות אשר רואות את האטיולוגיה להתפתחותה ותחזוקתה של הפאראפיליה כמורכבת מהיבטים שונים של גורמים התפתחותיים דינאמיים, התנהגותיים ותפיסתיים. | ||
| − | + | לעיתים קרובות, בעלי פאראפיליות מדווחים על היותם קורבן בעברם לטראומה מינית. עם זאת, טרם הוברר המנגנון המתווך בין הקורבנוּת לבין הפוגענוּת בבגרות. | |
| − | + | ==טיפול== | |
| + | הספרות הקלינית מדגישה את חשיבות מתן ה[[טיפול הפסיכותרפויטי]] לצד ה[[טיפול הורמונאלי חליפי|טיפול ההורמונאלי,]] אם נדרש. | ||
| − | + | טיפול פסיכותרפויטי מסוג קוגניטיבי התנהגותי אשר מתמקד במניעת הישנות נמצא כיעיל ביותר בטיפול באוכלוסייה של פאראפילים שהפרו חוק. קיימת תמימות דעים כי ה[[טיפול קבוצתי|טיפול הקבוצתי]] הוא שיטת ההתערבות המועדפת, אשר תיתן התייחסות לתהליכי ביצוע הפגיעות, טיפול המכונה "טיפול ייעודי". טיפול זה סובב סביב תפיסות ועמדות יסוד בנוגע לקורבנות (כגון תפיסה מעוותת של מתן ההסכמה על ידי הקורבן), כניסה למצבי סיכון, תנודות במצבי רוח וכדומה. לצד טיפול זה, קיימת התייחסות לתכנים פסיכו-חינוכיים כתקשורת יעילה, פתרון בעיות וסכסוכים, ויסות רגשי ו[[מיניות]] בריאה. כמו כן, טיפול קבוצתי או פרטני יכול לתת מענה גם לגורמים ייחודיים עימם מתמודד המטופל כגון בושה, עוררות מינית סוטה, טראומה, בעיות משפחתיות, משברים ובדידות. | |
| − | גורמים | + | על פי מחקרי על (מטה-אנליזות) שיעור הישנות העבירות הכללי בקרב בעלי פאראפיליות הוא כ־18 אחוזים (במעקב של מספר שנים לאחר ביצוע העבירות). לאחר טיפול, שיעור ההישנות יורד לכפחות מ-10 אחוזים. מחקרים רבים מצביעים על גורמים אשר עלולים להגביר או להפחית את המסוכנוּת של פגיעות חוזרות. גורמים יציבים כגון [[פסיכופתיה]], עמדות כלפי נשים, העדפה לקטינים והימצאות במערכת זוגית, לצד גורמים משתנים כגון מצב רוח, שימוש ב[[חומרים ממכרים]] והיעדר תמיכה חברתית נמצאו כמשפיעים על פגיעות חוזרות. |
| − | + | בעלי רמות שונות של מסוכנוּת מינית מגיבים באופן שונה לטיפול וקיים צורך להתאים את המינון ונמרצות הטיפול לצורכי המטופל. | |
| − | + | רוב המטופלים מצליחים להפיק תועלת לאחר השתתפות בכ־200-150 שעות טיפוליות ורבים אף מרוויחים מטיפול מעקב תמיכתי בתדירות נמוכה יותר במשך השנים לאחר תום הטיפול הייעודי. | |
| − | [[ | + | ===מסגרת טיפולית=== |
| + | המרפאה לאבחון וטיפול בהפרעות פאראפיליה במסגרת בית החולים אברבנאל מטפלת באנשים הסובלים מהפרעות פאראפיליה, לצד הפרעות קליניות נוספות כ[[הפרעות אפקטיביות]], [[הפרעות אישיות]], ומאפיינים פסיכוטיים, לצד הסטייה המינית. במסגרת המרפאה ניתנים שירותים אבחוניים וטיפוליים כאחד - פסיכיאטריים ופסיכולוגיים כאחד. | ||
| − | + | לאחר השלמת התהליך האבחוני, תיקבע מידת התאמת המטופל וכן ייקבע סוג הטיפול שיקבל: [[טיפול פסיכיאטרי]], טיפול תרופתי-הורמונלי להפחתת הדחף המיני, טיפול פסיכותרפויטי או שילובים של הטיפולים השונים יחדיו. | |
| − | + | ==היבטים חוקיים== | |
| + | בשנת 2006 חוקק במדינת ישראל חוק אשר מטרתו להגן על הציבור הישראלי מפני עברייני מין. חוק זה כולל מרכיבים פיקוחיים, אבחוניים וטיפוליים. חוק זה אמור לאפשר, בעתיד הקרוב, נגישות לטיפול לכל פאראפיל אשר הפר חוק ואשר נמצא מתאים לטיפול. | ||
| − | + | {{ייחוס|[[משתמש:פטר סילפן|פרופ' פטר סילפן]] המרכז הרפואי לבריאות הנפש ע"ש אברבנאל}} | |
| − | [[ | + | [[קטגוריה:בריאות מינית]] |
| − | + | [[קטגוריה:משפחה]] | |
| − | + | [[קטגוריה:פסיכיאטריה]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | [[ | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה אחרונה מ־14:30, 29 בספטמבר 2022
| פאראפיליה | ||
|---|---|---|
| Paraphilia | ||
| ||
| יוצר הערך | ד"ר פטר סילפן | |
המונח פאראפיליה מתייחס למגוון רחב של משיכות מיניות לא אופייניות. (מיוונית: פארא παρά "ליד", פיליה φιλία "אהבה").
המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM - Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) מונה כשמונה פאראפיליות (סטיות מיניות), בהן:
- התערטלות (אקסהביציוניזם)
- מציצנות (וויריזם)
- מאזוכיזם (הפקת הנאה מינית מכאב)
- סאדיזם (הפקת הנאה מינית מהסבת כאב לזולת)
- פדופיליה (משיכה מינית לקטינים)
- פטישיזם (הפקת הנאה מינית מחפץ או איבר גוף)
- פטישיזם טרנסווסטי (פטיש ללבישת בגדים של המגדר השני)
- פרוטוריזם (הפקת הנאה מינית מהתחככות באחר)
- פאראפיליות שאינן מוגדרות כדוגמת נקרופיליה (משיכה מינית לגופות), פארטיאליזם (משיכה מינית לחלק גוף מסוים) ועוד
אונס אינו מוגדר כפאראפיליה בפני עצמה וקיימת מחלוקת בשאלה האם אכן מדובר בסוג של העדפה מינית או שמא מדובר בביטוי של כוחניות וכעס. הצפי הוא כי במהדורה החמישית של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות ההגדרה של "הפרעה כפייתית פאראפילית" תהווה אבחנה מתאימה עבור אונס.
אפידמיולוגיה
השכיחות מוערכת סביב אחוזים בודדים. עם זאת, מחקרים קיימים מעידים על שכיחות גבוהה של פנטזיות מיניות בעלות תוכן חריג בקרב אחוזים ניכרים מהאוכלוסייה הנורמטיבית. הקריטריון החשוב ביותר לאבחנה של פאראפיליה הוא חוויה של מצוקה בגין הפנטזיה על ידי המטופל, ו/או נזק ניכר לסביבתו.
אטיולוגיה
הסיבות להתפתחותן של פאראפיליות אינן ידועות. תיאוריות התנהגותיות, קוגניטיביות ודינאמיות מתייחסות להיבטים שונים בהתפתחותן וקיומן של פאראפיליות, זאת לצד אפשרות קיומה של פגיעוּת ביולוגית. ישנן תיאוריות משולבות אשר רואות את האטיולוגיה להתפתחותה ותחזוקתה של הפאראפיליה כמורכבת מהיבטים שונים של גורמים התפתחותיים דינאמיים, התנהגותיים ותפיסתיים.
לעיתים קרובות, בעלי פאראפיליות מדווחים על היותם קורבן בעברם לטראומה מינית. עם זאת, טרם הוברר המנגנון המתווך בין הקורבנוּת לבין הפוגענוּת בבגרות.
טיפול
הספרות הקלינית מדגישה את חשיבות מתן הטיפול הפסיכותרפויטי לצד הטיפול ההורמונאלי, אם נדרש.
טיפול פסיכותרפויטי מסוג קוגניטיבי התנהגותי אשר מתמקד במניעת הישנות נמצא כיעיל ביותר בטיפול באוכלוסייה של פאראפילים שהפרו חוק. קיימת תמימות דעים כי הטיפול הקבוצתי הוא שיטת ההתערבות המועדפת, אשר תיתן התייחסות לתהליכי ביצוע הפגיעות, טיפול המכונה "טיפול ייעודי". טיפול זה סובב סביב תפיסות ועמדות יסוד בנוגע לקורבנות (כגון תפיסה מעוותת של מתן ההסכמה על ידי הקורבן), כניסה למצבי סיכון, תנודות במצבי רוח וכדומה. לצד טיפול זה, קיימת התייחסות לתכנים פסיכו-חינוכיים כתקשורת יעילה, פתרון בעיות וסכסוכים, ויסות רגשי ומיניות בריאה. כמו כן, טיפול קבוצתי או פרטני יכול לתת מענה גם לגורמים ייחודיים עימם מתמודד המטופל כגון בושה, עוררות מינית סוטה, טראומה, בעיות משפחתיות, משברים ובדידות.
על פי מחקרי על (מטה-אנליזות) שיעור הישנות העבירות הכללי בקרב בעלי פאראפיליות הוא כ־18 אחוזים (במעקב של מספר שנים לאחר ביצוע העבירות). לאחר טיפול, שיעור ההישנות יורד לכפחות מ-10 אחוזים. מחקרים רבים מצביעים על גורמים אשר עלולים להגביר או להפחית את המסוכנוּת של פגיעות חוזרות. גורמים יציבים כגון פסיכופתיה, עמדות כלפי נשים, העדפה לקטינים והימצאות במערכת זוגית, לצד גורמים משתנים כגון מצב רוח, שימוש בחומרים ממכרים והיעדר תמיכה חברתית נמצאו כמשפיעים על פגיעות חוזרות.
בעלי רמות שונות של מסוכנוּת מינית מגיבים באופן שונה לטיפול וקיים צורך להתאים את המינון ונמרצות הטיפול לצורכי המטופל.
רוב המטופלים מצליחים להפיק תועלת לאחר השתתפות בכ־200-150 שעות טיפוליות ורבים אף מרוויחים מטיפול מעקב תמיכתי בתדירות נמוכה יותר במשך השנים לאחר תום הטיפול הייעודי.
מסגרת טיפולית
המרפאה לאבחון וטיפול בהפרעות פאראפיליה במסגרת בית החולים אברבנאל מטפלת באנשים הסובלים מהפרעות פאראפיליה, לצד הפרעות קליניות נוספות כהפרעות אפקטיביות, הפרעות אישיות, ומאפיינים פסיכוטיים, לצד הסטייה המינית. במסגרת המרפאה ניתנים שירותים אבחוניים וטיפוליים כאחד - פסיכיאטריים ופסיכולוגיים כאחד.
לאחר השלמת התהליך האבחוני, תיקבע מידת התאמת המטופל וכן ייקבע סוג הטיפול שיקבל: טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי-הורמונלי להפחתת הדחף המיני, טיפול פסיכותרפויטי או שילובים של הטיפולים השונים יחדיו.
היבטים חוקיים
בשנת 2006 חוקק במדינת ישראל חוק אשר מטרתו להגן על הציבור הישראלי מפני עברייני מין. חוק זה כולל מרכיבים פיקוחיים, אבחוניים וטיפוליים. חוק זה אמור לאפשר, בעתיד הקרוב, נגישות לטיפול לכל פאראפיל אשר הפר חוק ואשר נמצא מתאים לטיפול.