האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "שימוש מושכל באנטיביוטיקה - טיפול בזיהום בצנתרים מרכזיים עם תעלה - Treatment of tunneled central line associated infections"

מתוך ויקירפואה

 
(15 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 +
{{Sub Chapter
 +
|Book=
 +
שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
 +
|Chapter number=3
 +
|Sub Chapter number=10
 +
}}
 
{{פנקס|
 
{{פנקס|
|שם המחבר=פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה
+
|שם המחבר=פרופסור עמוס ינון, פרופסור יחיאל שלזינגר, דוקטור דוד רווה
 
|שם הפרק={{שם הדף}}
 
|שם הפרק={{שם הדף}}
 
|עורך מדעי=
 
|עורך מדעי=
שורה 6: שורה 12:
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
==הטיפול בזיהומים ב- Tunneled Central Line==
+
{{הרחבה|ערכים=[[צנתר מרכזי]], [[טיפול אנטיביוטי]]}}
  
בטבלה מפורטים סימני הזיהומים השונים והגישה לזיהומים אלה{{הערה|שם=הערה1|הכוונה להיקמן, פורטקט, ברוביאק.}}
+
==הטיפול בזיהומים ב-Tunneled Central Line==
 +
בטבלה מפורטים סימני ה[[זיהומים]] השונים והגישה לזיהומים אלה{{הערה|שם=הערה1|הכוונה להיקמן, פורטקט, ברוביאק.}}
 
{{-}}
 
{{-}}
{| border="1" cellpadding="4"
+
{|border="1" cellpadding="4"
!מס'
+
!מספר
 
!סוג הזיהום
 
!סוג הזיהום
 
!סימני היכר
 
!סימני היכר
שורה 17: שורה 24:
 
|-
 
|-
 
|1.
 
|1.
|זיהום באיזור יציאת הקטטר מן העור = Exit Site Infection, או Cellulitis
+
|זיהום באזור יציאת הקטטר מן העור = Exit Site Infection, או [[צלוליטיס]] (Cellulitis)
|סימנים מקומיים כגון: כאב, אודם, נפיחות המוגבלים לאיזור הפתח בעור
+
|סימנים מקומיים כגון: [[כאב]], אודם, נפיחות המוגבלים לאזור הפתח בעור
 
|
 
|
 
#תרבית דם דרך העירוי ותרבית דם דרך דקירת וריד היקפי (לפחות 1) +
 
#תרבית דם דרך העירוי ותרבית דם דרך דקירת וריד היקפי (לפחות 1) +
 
#אם יש הפרשה: לקחת תרבית +
 
#אם יש הפרשה: לקחת תרבית +
#תחילת טיפול אנטיביוטי {{הערה|שם=הערה2|ראו בהמשך: הטיפול האנטיביוטי המומלץ}} +
+
#תחילת [[טיפול אנטיביוטי]]{{הערה|שם=הערה2|ראו בהמשך: הטיפול האנטיביוטי המומלץ}} +
#*תחילת טיפול כמעט תמיד IV כדי "להציל" את הקטטר.
+
#*תחילת טיפול IV (Intra-Venous) כמעט תמיד כדי "להציל" את הקטטר
#*התאמת האנטיביוטיקה תהיה על פי תוצאות התרביות.
+
#*התאמת ה[[אנטיביוטיקה]] תהיה על פי תוצאות התרביות
#*משך הטיפול: ייקבע לפי המצב הקליני, ובדרך כלל יימשך עד מספר ימים לאחר ההבראה הקלינית.
+
#*משך הטיפול: ייקבע לפי המצב הקליני, ובדרך כלל יימשך עד מספר ימים לאחר ההבראה הקלינית
 
#הוצאת הקטטר דרושה בחלק מהמקרים:
 
#הוצאת הקטטר דרושה בחלק מהמקרים:
#*אם יש זיהום > 2 ס"מ מה- exit site בדרך כלל לא ניתן לחסל את הזיהום מבלי להוציא את הקטטר.
+
#*אם יש זיהום > 2 סנטימטרים מה-Exit site. בדרך כלל לא ניתן לחסל את הזיהום מבלי להוציא את הקטטר
#*אם אין שיפור מלא/כמעט מלא תוך 2-3 ימים.
+
#*אם אין שיפור מלא/כמעט מלא תוך 2–3 ימים
#*אם יש סימנים סיסטמיים (חום, צמרמורת, הקאה וכו') צריך לשקול הוצאת הקטטר באופן דחוף.
+
#*אם יש סימנים סיסטמיים ([[חום - Fever|חום]], צמרמורת, [[הקאה]] וכדומה) צריך לשקול הוצאת הקטטר באופן דחוף
 
|-
 
|-
 
|2.
 
|2.
|זיהום בתעלה מסביב לקטטר = Tunnel Infection
+
|זיהום בתעלה מסביב לקטטר = Tunnel infection
 
|חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי
 
|חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי
 
|
 
|
#תרביות כמו בסעיפים 1.1 ו- 1.2 לעיל +
+
#תרביות כמו בסעיפים 1.1 ו-1.2 לעיל +
 
#הוצאת הקטטר ושליחת קצהו לתרבית +
 
#הוצאת הקטטר ושליחת קצהו לתרבית +
#תחילת טיפול אנטיביוטי {{הערה|שם=הערה2}} +
+
#תחילת טיפול אנטיביוטי{{הערה|שם=הערה2}} +
#התאמת אנטיביוטיקה על פי תוצאות התרביות.
+
#התאמת אנטיביוטיקה על פי תוצאות התרביות
#משך הטיפול האנטיביוטי: אמפירי, עד הבראת האיזור המזוהם.
+
#משך הטיפול האנטיביוטי: אמפירי, עד הבראת האזור המזוהם
 
|-
 
|-
 
|3.
 
|3.
|בקטרמיה או ספסיס
+
|בקטרמיה או [[ספסיס]]
|חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי בחילה, הקאה, הרגשה כללית רעה וכו'
+
|חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי [[בחילה]], הקאה, הרגשה כללית רעה וכדומה.
 
|
 
|
#תרביות דם כמו בסעיף 1.1 לעיל   +
+
#תרביות דם כמו בסעיף 1.1 לעיל +
#תחילת טיפול אנטיביוטי IV {{הערה|שם=הערה2}} דרך הקטטר. התאמת אנטיביוטיקה לפי תוצאות התרביות   +
+
#תחילת טיפול אנטיביוטי IV{{הערה|שם=הערה2}} דרך הקטטר. התאמת אנטיביוטיקה לפי תוצאות התרביות +
#המשך לקיחת תרביות דם דרך הקטטר ודרך דקירה של וריד היקפי כל יום (לפחות x 1 ליום) ולשקול ביצוע תרביות דם כמותיות (+ ייעוץ).
+
#המשך לקיחת תרביות דם דרך הקטטר ודרך דקירה של וריד היקפי בכל יום (לפחות x 1 ליום) ולשקול ביצוע תרביות דם כמותיות (+ ייעוץ)
#הקטטר יוצא אם הסימנים הסיסטמיים נמשכים מעבר ל- 3-2 ימים ו/או אם הבקטרמיה נמשכת מעבר ל- 3-2 ימים {{הערה|שם=הערה3|אם מבודד Pseudomonas או Candida, יש להוציא את הקטטר בכל מקרה}}.
+
#הקטטר יוצא אם הסימנים הסיסטמיים נמשכים מעבר ל-2 או 3 ימים או אם הבקטרמיה נמשכת מעבר ל-2 או 3 ימים{{הערה|שם=הערה3|אם מבודד Pseudomonas או Candida, יש להוציא את הקטטר בכל מקרה}}
 
|}
 
|}
  
 
==הטיפול האנטיביוטי המומלץ==
 
==הטיפול האנטיביוטי המומלץ==
 
 
===הטיפול דרך הווריד===
 
===הטיפול דרך הווריד===
 
+
הדרך הנבחרת ברוב המקרים היא מתן טיפול דרך הווריד לאור חומרת הזיהומים ובהתחשבות בכך שמטרת הטיפול היא הבראת החולה ו"הצלת" הקטטרים.
הדרך הנבחרת ברוב רובם של המקרים היא מתן טיפול דרך הווריד לאור חומרת הזיהומים ובהתחשבות בכך שמטרת הטיפול היא הבראת החולה ו"הצלת" הקטטרים.
+
*בחולה שבא מהקהילה: IV [[Cefazolin]] 1-2 gram x 3 + IV [[Gentamicin]] במנה חד-פעמית ביום, במינון שיותאם ל[[תפקוד כלייתי ירוד|תפקוד הכלייתי]]. אם יבודד מחולל, יותאם הטיפול האנטיביוטי לפי רגישותו לאנטיביוטיקה. במקרה של רגישות יתר ל[[צפלוספורינים]] מסוג נדחה, יוחלף הצפזולין ב-IV [[Cloxacillin]] 2 gram x 4. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג מיידי יינתן [[Vancomycin]] במקום צפזולין. במקרה של [[אי ספיקה כלייתית]] יוחלף ה-Gentamicin ב-[[Ceftazidime]] (עם התאמת המינון לפי פינוי [[קראטינין - Creatinine|קריאטינין]])
 
+
*בחולה המאושפז מעל 72 שעות: IV Vancomycin + IV [[Amikacin]]. במקרה של תפקוד כלייתי לקוי יוחלף Amikacin ב-Ceftazidime או [[Piperacillin-tazobactam|Piperacillin-Tazobactam]] (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין)
*בחולה שבא מהקהילה: IV cefazolin  1-2 gm x 3 + IV gentamicin במנה חד-פעמית ביום, במינון שיותאם לתפקוד הכלייתי. אם יבודד מחולל, יותאם הטיפול האנטיביוטי לפי רגישותו לאנטיביוטיקה. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג נדחה יוחלף הצפזולין ב- IV cloxacillin  2 gm x 4. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג מיידי יינתן vancomycin במקום צפזולין. במקרה של אי ספיקה כלייתית יוחלף ה- gentamicin ב- ceftazidime (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין).
 
 
 
*בחולה המאושפז > 72 שעות: IV vancomycin + IV amikacin. במקרה של תפקוד כלייתי לקוי יוחלף amikacin ב- ceftazidime או piperacillin-tazobactam (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין).
 
  
 
===הטיפול הפומי===
 
===הטיפול הפומי===
 +
במקרה של דלקת שטחית קלה (Cellulitis) באזור ה-Exit site בחולה שאינו [[נויטרופניה - Neutropenia|נויטרופני]] ניתן באופן יוצא מן הכלל טיפול באופן פומי. במקרים קלים אלה יילקחו תרביות כמצוין מעלה ויוחל בטיפול Cefuroxime axetil ([[Zinnat]]) 500 miligram x 2, ובמקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים בטיפול [[Ciprofloxacin]] 500 miligram x 2.
  
במקרה של דלקת שטחית קלה (cellulitis) באיזור ה- Exit site בחולה שאינו נויטרופני ניתן באופן יוצא מן הכלל טיפול באופן פומי. במקרים קלים אלה יילקחו תרביות כנ"ל ויוחל ב- cefuroxime axetil (Zinnat) 500 mg x 2, ובמקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים ב- ciprofloxacin 500 mg x 2.
+
==ביבליוגרפיה והערות שוליים==
 
 
== הערות שוליים ==
 
<blockquote>
 
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
</blockquote>
 
  
==ביבליוגרפיה==
+
<blockquote>
<blockquote>  
 
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
*Mermel LA, et al. Clinical practice guidelines for the diagnosis and management of intravascular catheter-related infection: 2009 update by the Infectious Diseases Society of America. CID 2009: 49:1-45.
+
*Mermel LA, et al. Clinical practice guidelines for the diagnosis and management of intravascular catheter-related infection: 2009 update by the Infectious Diseases Society of America. CID 2009: 49:1-45.
 
</div>
 
</div>
 
</blockquote>
 
</blockquote>
  
==ראו גם==
+
[[קטגוריה:טיפול נמרץ]]
 
+
[[קטגוריה:נפרולוגיה ויתר לחץ דם]]
* לנושא הקודם: [[זיהומים פטרייתיים - טיפול - Fungal infections - treatment]]
+
[[קטגוריה:פנימית]]
* לנושא הבא: [[זיהומים בחלל הבטן - טיפול אנטיביוטי אמפירי - Intra-abdominal infections - empiric antibiotic therapy]]
 
 
 
* [[שימוש מושכל באנטיביוטיקה|לתוכן העניינים של פנקס שימוש מושכל באנטיביוטיקה]]
 
 
 
 
 
[[קטגוריה: טיפול נמרץ]]
 
[[קטגוריה: נפרולוגיה ויתר לחץ דם]]
 
[[קטגוריה: פנימית]]
 

גרסה אחרונה מ־14:46, 21 בינואר 2023

Antibiotic.png

שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
מאת המרכז הרפואי שערי צדק: פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, ד"ר דוד רווה

שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
Antibiotic.png
שם המחבר פרופסור עמוס ינון, פרופסור יחיאל שלזינגר, דוקטור דוד רווה
שם הפרק שימוש מושכל באנטיביוטיקה - טיפול בזיהום בצנתרים מרכזיים עם תעלה - Treatment of tunneled central line associated infections
מוציא לאור
שערי צדק1.png
מועד הוצאה תשע"א – 2010
מספר עמודים 196
הקדשה ספר זה מוקדש
לפרופ' חיים הרשקו
בהוקרה עמוקה

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – צנתר מרכזי, טיפול אנטיביוטי


הטיפול בזיהומים ב-Tunneled Central Line

בטבלה מפורטים סימני הזיהומים השונים והגישה לזיהומים אלה[1]

מספר סוג הזיהום סימני היכר הגישה האבחנתית וטיפולים
1. זיהום באזור יציאת הקטטר מן העור = Exit Site Infection, או צלוליטיס (Cellulitis) סימנים מקומיים כגון: כאב, אודם, נפיחות המוגבלים לאזור הפתח בעור
  1. תרבית דם דרך העירוי ותרבית דם דרך דקירת וריד היקפי (לפחות 1) +
  2. אם יש הפרשה: לקחת תרבית +
  3. תחילת טיפול אנטיביוטי[2] +
    • תחילת טיפול IV (Intra-Venous) כמעט תמיד כדי "להציל" את הקטטר
    • התאמת האנטיביוטיקה תהיה על פי תוצאות התרביות
    • משך הטיפול: ייקבע לפי המצב הקליני, ובדרך כלל יימשך עד מספר ימים לאחר ההבראה הקלינית
  4. הוצאת הקטטר דרושה בחלק מהמקרים:
    • אם יש זיהום > 2 סנטימטרים מה-Exit site. בדרך כלל לא ניתן לחסל את הזיהום מבלי להוציא את הקטטר
    • אם אין שיפור מלא/כמעט מלא תוך 2–3 ימים
    • אם יש סימנים סיסטמיים (חום, צמרמורת, הקאה וכדומה) צריך לשקול הוצאת הקטטר באופן דחוף
2. זיהום בתעלה מסביב לקטטר = Tunnel infection חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי
  1. תרביות כמו בסעיפים 1.1 ו-1.2 לעיל +
  2. הוצאת הקטטר ושליחת קצהו לתרבית +
  3. תחילת טיפול אנטיביוטי[2] +
  4. התאמת אנטיביוטיקה על פי תוצאות התרביות
  5. משך הטיפול האנטיביוטי: אמפירי, עד הבראת האזור המזוהם
3. בקטרמיה או ספסיס חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי בחילה, הקאה, הרגשה כללית רעה וכדומה.
  1. תרביות דם כמו בסעיף 1.1 לעיל +
  2. תחילת טיפול אנטיביוטי IV[2] דרך הקטטר. התאמת אנטיביוטיקה לפי תוצאות התרביות +
  3. המשך לקיחת תרביות דם דרך הקטטר ודרך דקירה של וריד היקפי בכל יום (לפחות x 1 ליום) ולשקול ביצוע תרביות דם כמותיות (+ ייעוץ)
  4. הקטטר יוצא אם הסימנים הסיסטמיים נמשכים מעבר ל-2 או 3 ימים או אם הבקטרמיה נמשכת מעבר ל-2 או 3 ימים[3]

הטיפול האנטיביוטי המומלץ

הטיפול דרך הווריד

הדרך הנבחרת ברוב המקרים היא מתן טיפול דרך הווריד לאור חומרת הזיהומים ובהתחשבות בכך שמטרת הטיפול היא הבראת החולה ו"הצלת" הקטטרים.

  • בחולה שבא מהקהילה: IV Cefazolin 1-2 gram x 3 + IV Gentamicin במנה חד-פעמית ביום, במינון שיותאם לתפקוד הכלייתי. אם יבודד מחולל, יותאם הטיפול האנטיביוטי לפי רגישותו לאנטיביוטיקה. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג נדחה, יוחלף הצפזולין ב-IV Cloxacillin 2 gram x 4. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג מיידי יינתן Vancomycin במקום צפזולין. במקרה של אי ספיקה כלייתית יוחלף ה-Gentamicin ב-Ceftazidime (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין)
  • בחולה המאושפז מעל 72 שעות: IV Vancomycin + IV Amikacin. במקרה של תפקוד כלייתי לקוי יוחלף Amikacin ב-Ceftazidime או Piperacillin-Tazobactam (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין)

הטיפול הפומי

במקרה של דלקת שטחית קלה (Cellulitis) באזור ה-Exit site בחולה שאינו נויטרופני ניתן באופן יוצא מן הכלל טיפול באופן פומי. במקרים קלים אלה יילקחו תרביות כמצוין מעלה ויוחל בטיפול Cefuroxime axetil (Zinnat) 500 miligram x 2, ובמקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים בטיפול Ciprofloxacin 500 miligram x 2.

ביבליוגרפיה והערות שוליים

  1. הכוונה להיקמן, פורטקט, ברוביאק.
  2. 2.0 2.1 2.2 ראו בהמשך: הטיפול האנטיביוטי המומלץ
  3. אם מבודד Pseudomonas או Candida, יש להוציא את הקטטר בכל מקרה
  • Mermel LA, et al. Clinical practice guidelines for the diagnosis and management of intravascular catheter-related infection: 2009 update by the Infectious Diseases Society of America. CID 2009: 49:1-45.