כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "אנדומטריוזיס - Endometriosis"
אורלי אגמון (שיחה | תרומות) |
|||
| (18 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=Blausen 0349 Endometriosis.png |
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
|שם עברי= אנדומטריוזיס | |שם עברי= אנדומטריוזיס | ||
|שם לועזי= Endometriosis | |שם לועזי= Endometriosis | ||
|שמות נוספים=אנדומטריוזיס וכאב | |שמות נוספים=אנדומטריוזיס וכאב | ||
| − | |ICD-10= | + | |ICD-10={{ICD10|N|80||n|80}} |
| − | |ICD-9= | + | |ICD-9={{ICD9|617.0}} |
| − | |MeSH= | + | |MeSH=D004715 |
| − | |יוצר הערך= ד"ר דוד סוריאנו, ד"ר גיא ביבי, ד"ר מתי זולטי{{ש}}[[קובץ:Themedical.png|80px]] | + | |יוצר הערך= ד"ר דוד סוריאנו, ד"ר גיא ביבי, ד"ר מתי זולטי{{ש}}[[קובץ:Themedical.png|80px]] |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|אנדומטריוזיס}} | {{הרחבה|אנדומטריוזיס}} | ||
| − | '''אנדומטריוזיס''' היא מחלה שכיחה, שפירה, כרונית, דלקתית ותלוית [[ | + | '''אנדומטריוזיס''' (Endometriosis) היא מחלה שכיחה, שפירה, כרונית, [[מחלה דלקתית|דלקתית]] ותלוית [[Estrogen]] הפוגעת בנשים בגיל ה[[פוריות]], גורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים ואחראית לפניות חוזרות לסעד רפואי עקב [[כאבים]]. אנדומטריוזיס מוגדרת כנוכחות רקמה הדומה לרירית הרחם (Endometrium), הכוללת רקמה בלוטית ומשתית (Stroma) מחוץ לרחם. מחלה זו עלולה לגרום לסבל רב, לצורך באשפוזים חוזרים, לניתוחים חוזרים ולפגיעה משמעותית עד כדי נכות{{הערה|שם=הערה1|Sangi-Haghpeykar H, Poindexter AN 3rd. Epidemiology of endometriosis among parous women. Obstet Gynecol 1995; 85:983.}}. התסמינים האופיינים הם כאבי אגן, כאב עז בזמן וסת ([[Dysmenorrhea]]), כאב עז בזמן קיום יחסים ([[Dyspareunia]]) ו[[אי פוריות]]. אין קשר ישיר בין דרגת החומרה והממצאים באגן לתסמינים, ולעיתים המחלה תתגלה לראשונה במהלך ניתוח. שכיחות מעורבות המעי או של המחיצה הרקטו-ואגינלית (Rectovaginal) במחלה היא חמישה אחוזים עד 12 אחוזים, ולרוב החלק המעורב הוא הרקטו-סיגמואיד (Rectosigmoid){{כ}}{{הערה|שם=הערה2|Chatman DL, Ward AB. Endometriosis in adolescents. J Reprod Med 1982; 27:156.}}. |
| − | + | ||
==אפידמיולוגיה== | ==אפידמיולוגיה== | ||
| + | שבעה עד עשרה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית סובלים מאנדומטריוזיס: יותר מ-50 אחוזים בקרב נשים הסובלות מכאבי אגן כרוניים וכאב ווסתי, 32-12 אחוזים מהנשים המנותחות בשל כאב כרוני באגן, ותשעה עד 50 אחוזים מהנשים העוברות [[לפרוסקופיה]] (Laparoscopy) על רקע [[אי פוריות]]{{הערה|שם=הערה3|Missmer SA, Hankinson SE, Spiegelman D, et al. Reproductive history and endometriosis among premenopausal women. Obstet Gynecol 2004; 104:965.}}{{הערה|שם=הערה4|Treloar SA, Bell TA, Nagle CM, et al. Early menstrual characteristics associated with subsequent diagnosis of endometriosis. Am J Obstet Gynecol 2010; 202:534.e1.}}. | ||
| − | + | ידועים מספר גורמי סיכון: סיפור משפחתי של אנדומטריוזיס בקרב קרובות מדרגה ראשונה ובעיקר תאומות, [[Menopause|גיל חידלון ווסת]] מאוחר, גיל התחלת ווסת (Menarche) מוקדם, מחזורים קצרים, וסתות ארוכות ואנומליות במערכת המולריאנית (Müllerian system anomalies){{כ}}{{הערה|שם=הערה3}}. בנוסף ידועים גורמים המורידים סיכוי להתפתחות המחלה כגון לידות מרובות, הנקה ממושכת וגיל התחלת ווסת מאוחר{{הערה|שם=הערה4}}. | |
| − | |||
| − | ידועים מספר גורמי סיכון: סיפור משפחתי של אנדומטריוזיס בקרב קרובות מדרגה ראשונה ובעיקר תאומות, גיל חידלון ווסת מאוחר, | ||
==אטיולוגיה == | ==אטיולוגיה == | ||
| + | קיימות מספר צורות הופעה למחלת האנדומטריוזיס ולפיכך פתוגנזה (Pathogenesis) שונה ותיאוריות שונות המנסות להסביר את מנגנון התפתחות המחלה. בעת מעבר תאי רירית הרחם בזמן ווסת דרך החצוצרות והשרשתם באיברים שונים באגן - עקב כישלון של מערכת החיסון לפנות תאים - ייווצרו תנאים אשר יאפשרו חדירתם דרך שכבת ה-Mesothelium והתרבות, השרשה ושגשוג. ידוע כי קיים מעבר דרך דרכי הלימפה והדם, המאפשר השרשת תאים באיברים מרוחקים. כמו כן ידוע כי קיימת Metaplasia צילומית, המבוססת על כך שבחלל הצפק (Peritoneum) יש תאים בעלי יכולת התמיינות לתאי רירית הרחם{{הערה|שם=הערה5|Schenken, RS. Pathogenesis. In: Endometriosis: Contemporary Concepts in Clinical Management, Schenken, RS (Ed), JB Lippincott Company, Philadelphia 1989. p.1.}}{{הערה|שם=הערה6|Bulun SE. Endometriosis. N Engl J Med 2009; 360:268.}}. נשים בריאות אשר עוברות [[ניתוח קיסרי]] עלולות לפתח מוקד בצלקת הניתוחית אשר יגרום לכאבים במהלך הווסת. | ||
| − | + | למערכת החיסונית חשיבות עליונה בהתפתחות המחלה המתווכת על ידי [[מקרופאגים]] (Macrophages). המערכת החיסונית בקרב נשים הסובלות מאנדומטריוזיס שונה בתפקודה: קיימת פגיעה ביכולת לזהות את תאי רירית הרחם על ידי מערכת החיסון התאית ובכך נכשלת היכולת להרחיקם מחלל הצפק{{הערה|שם=הערה7| Steele RW, Dmowski WP, Marmer DJ. Immunologic aspects of human endometriosis. Am J Reprod Immunol 1984; 6:33.}}; כמו גם ירידה בפעילות תאי הרג טבעיים ([[Natural killer cells]]) אשר גורמת לירידת הציטוטוקסיות (Cytotoxic) לתאי רירית רחם עצמוניים{{הערה|שם=הערה8|Oosterlynck DJ, Cornillie FJ, Waer M, et al. Women with endometriosis show a defect in natural killer activity resulting in a decreased cytotoxicity to autologous endometrium. Fertil Steril 1991; 56:45.}}, ועלייה בריכוז [[ספירת דם - Complete blood count#כדוריות דם לבנות (לויקוציטים, White Blood Cells)|תאי דם לבנים]] ומאקרופגים בחלל הצפק בנוכחות רקמת רירית רחם אקטופית{{הערה|שם=הערה9| Dmowski WP, Gebel HM, Braun DP. The role of cell-mediated immunity in pathogenesis of endometriosis. Acta Obstet Gynecol Scand Suppl 1994; 159:7.}}. מגוון ציטוקינים מופרשים על ידי מוקדי אנדומטריוזיס ותאי דלקת וגורמים לשגשוג המוקדים, לגיוס תאי דם לבנים וליצירת כלי דם חדשים. על כן, למערכת החיסון תפקיד מכריע בהתפתחות אנדומטריוזיס. זאת ועוד. ידוע כי בקרב נשים עם אנדומטריוזיס קיימת שכיחות יתר ל[[מחלות אוטואימוניות]], [[אסתמה]], [[אלרגיה]], [[פיברומיאלגיה]], [[תת פעילות של בלוטת התריס]], [[תסמונת העייפות הכרונית]] ועוד. | |
| − | + | פקטורים גנטיים ואפיגנטיים ככל הנראה משפיעים על הנטייה להתפתחות המחלה{{הערה|שם=הערה10|Bischoff FZ, Simpson JL. Heritability and molecular genetic studies of endometriosis. Hum Reprod Update 2000; 6:37.}}. לקרובה מדרגה ראשונה יש סיכוי של שבעה אחוזים להתפתחות מחלה בניגוד לאחוז אחד ללא קרבה משפחתית{{הערה|שם=הערה11|Simpson JL, Elias S, Malinak LR, Buttram VC Jr. Heritable aspects of endometriosis. I. Genetic studies. Am J Obstet Gynecol 1980; 137:327.}}. אין תבחין גנטי לאבחון המחלה אך קיימים סמנים שונים המבוססים על נוגדנים אוטואימוניים לרירית הרחם בדרגת סגוליות ורגישות גבוהה. | |
| − | + | האיברים המעורבים במחלה הם השחלות, הדוגלאס, החלק האחורי של רצועת הרחם הרחבה, הרצועות האוטרוסקרליות (Uterosacral), הרחם, החצוצרות, המעי - סיגמואיד, שלפוחית השתן, התוספתן והרצועה העגולה. איברים נוספים המעורבים בשכיחות נמוכה יותר הם הנרתיק, צוואר הרחם, המחיצה הרקטו-ואגינלית, ה-Cecum, ה-Ilium, צלקות בבטן, השופכנים והטבור. באופן נדיר ניתן למצוא מעורבות של ריאות ויצירת [[חזה אוויר]] במהלך הווסת (catamenial pneumothorax) ואיברים מרוחקים אחרים. תיתכן מעורבות חוץ אגנית לראשונה ללא היסטוריה ברורה של אנדומטריוזיס. | |
| − | + | מראה מוקדי המחלה מגוון ודורש ניסיון ומיומנות לשם אבחנה ולעיתים מחייב גם הוכחה היסטולוגית. ניתן לזהות על פי ה-Peritoneum נגעים בצורת להבה, נגעים לבנים, צהובים-חומים, חלודה או כחולים-אדומים לא סדירים, צלקות, הידבקויות, ציסטות או מוקדים. על פני השחלה ניתן לראות מוקדים שטחיים או ציסטה ([[Endometrioma]]) בגדלים שונים (20-1 סנטימטרים) שבה נוזל דמוי שוקולד המכיל דם, נוזל והפרשות וסתיות. שחלות מעורבות בשליש מהמקרים ודופן הציסטה עבה. המראה המיקרוסקופי דומה לרירית הרחם ומכיל שני מרכיבים עיקריים, בלוטות ומשתית של רירית רחם, אולם בניגוד לרירית רחם תקינה, נזהה כאן רקמה צלקתית, דם וציסטות. לעיתים יש קושי לזהות מרכיב בלוטי או משתיתי עקב החלפתם ברקמת גרעון ורקמה צלקתית עבה{{הערה|שם=הערה12|Jenkins S, Olive DL, Haney AF. Endometriosis: pathogenetic implications of the anatomic distribution. Obstet Gynecol 1986; 67:335.}}{{הערה|שם=הערה13|Marinis A, Vassiliou J, Kannas D, et al. Endometriosis mimicking soft tissue}}. | |
| − | |||
| − | מראה מוקדי המחלה מגוון ודורש ניסיון ומיומנות לשם אבחנה | ||
==קליניקה== | ==קליניקה== | ||
| + | כאבי אגן הם התסמין השכיח בקרב נשים הסובלות מאנדומטריוזיס. טווח התסמינים כולל כאב כרוני באגן, כאב ווסתי, כאב בזמן יחסי מין, תלונות הנוגעות למערכת העיכול או למערכת השתן, אי פוריות, עייפות כרונית ו[[כאב גב תחתון]]. לעיתים, נשים אינן סובלות מתסמינים ולעיתים קרובות אינן קושרות את מכאוביהן עם בעיה. הגורמים לתחושת הכאב הם רבים וכוללים דמם פעיל, ייצור מתווכי דלקת, שגשוג תאי עצב, כאבים ממקור איברי (Visceral), עצבי (Neuropathic) ומרכזי. הקשר בין דרגת חומרת המחלה לנוכחות או חומרת התסמינים אינו ברור. ההשערה היא שהתסמינים נובעים מדלקת צפקית מקומית ולא מגודל המוקד או הציסטה. כאב באגן שכיח וחמור יותר בנשים עם מוקדי אנדומטריוזיס עמוקים. מיקום ועומק חדירת מוקד האנדומטריוזיס נמצאים בהתאמה לסוג וחומרת התסמינים אשר כוללים כאב ווסתי, כאב אגן כרוני, כאב עמוק בזמן יחסי מין, [[שלשולים]], [[עצירות]], [[Dyschezia]] והתכווצויות של המעי. כאב עמוק בזמן יחסי מין וכאב בזמן יציאות בזמן הוסת מיוחסים למוקד עמוק במדור האחורי. מעורבות שלפוחית שתן יכולה להיות א-תסמינית מחד או מלווה בתכיפות, דחיפות, וכאב עז במתן שתן מאידך בזמן הווסת. תיתכן מעורבות שופכן ו-[[Hydronephrosis]] עם Hydroureter ופגיעה עד איבוד התפקוד הכלייתי. קיימות סיבות רבות לפגיעה בפוריות, כולל עיוות אנטומי והידבקויות באגן ו/או על יד ייצור מספר חומרים עוינים לתפקוד שחלתי תקין, לביוץ, להפריה ולהשרשה (ציטוקינים ([[Cytokins]]), פרוסטגלנדינים ([[Prostaglandins]]), פקטורי גדילה ([[Growth factors]])). | ||
| − | + | הבדיקה הגופנית חשובה מאוד לשם אבחון יחד עם האנמנזה המפורטת. הממצא השכיח הוא רגישות ב-Fornix האחורי. ממצאים נוספים כוללים רגישות בדוגלאס ועל פני הרצועות האוטרוסקרליות (Uterosacral), מוקדים הנמושים בדוגלאס האחורי או במחיצה הרקטו-ואגינלית, כאב בהנעת הרחם, עיבוי הרצועות היוטרו-סקרליות, ממצא טפולתי רגיש, קיבוע של הטפולה או הרחם. | |
| − | + | האבחנה המבדלת רחבה וכללת בעיות גינקולוגיות ולא גינקולוגיות וכוללת [[דלקת באגן]], [[דלקת בדרכי השתן]], [[תסמונת המעי הרגיז]], [[דלקת כיס השתן]] אינטרסטיציאלית, [[אדנומיוזיס|Adenomyosis]], [[גידולי שחלה]], [[הידבקויות באגן]] ועוד. האבחנה המבדלת הרחבה מהווה סיבה נפוצה לאיחור הרב באבחנה, הנמשך לעיתים כעשר שנים. האיחור באבחנה קשור בגיל הופעת תסמינים צעיר, כאשר אין ציסטה שחלתית, כאשר אין רצון להרות וכאשר סמן [[CA 125]] תקין. | |
| − | |||
| − | |||
===אנדומטריוזיס וכאב === | ===אנדומטריוזיס וכאב === | ||
| + | אנדומטריוזיס היא הגורם השכיח לכאב כרוני באגן בנשים. אופי הכאב באנדומטריוזיס כולל: כאבים חוזרים ונשנים בתקופות שונות, כאב בקיום יחסים, כאבים ביציאות בזמן וסת, כאב כרוני של הבטן התחתונה מלווה ברגישות יתר ו[[כאבי גב]] כרוניים. נשים רבות מתארות התקדמות התסמינים לאורך חייהן, בהם תערובת של כאבים שונים ותחושות ויסצרליות אבנורמליות, רגישות יתר ויסרו-ויסרלי עם כאב ממקור נוירופתי. ייתכן שקלט קבוע מרקמת אנדומטריוזיס במערכת העצבים המרכזית והפריפרית מביא לתגובתיות יתר של נוירונים בקרן האחרוית המעצבבים רקמות סומטיות וויסצרליות (Somatic visceral). | ||
| − | אנדומטריוזיס | + | מחקרים קליניים ראשוניים מצביעים על כך כי במקרה של שני איברים ויסצרלים, בחולים בעלי עצבוב חופף בצורה חלקית או מלאה, העצבוב הוכיח הגברה של הכאב מכל איבר והתגברות של עוצמת הכאב המוקרן - תופעה המכונה Viscerovisceral Hyperalgesia. נשים עם אנדומטריוזיס ו[[אבנים בדרכי השתן]] סבלו באופן משמעותי יותר מהתקפים של כאבים עוויתיים ומכאב בשריר הגב התחתון בהשוואה לנשים עם אבנים בדרכי השתן בלבד. בנוסף, בנשים אשר טופלו הורמונלית בכאב ווסתי ואנדומטריוזיס, נמצא כי עוצמת הכאב ממקור של אבנים בדרכי השתן דומה בדיוק לזו של נשים עם אבנים בלבד, ממצא המאשר בעקיפין את התלות ההדדית של התסמינים בין דרכי השתן ואיברי הרבייה הנשיים (עצבוב משותף - T10-L1). בנשים עם תסמונת המעי הרגיז וכאב ווסתי נמצא יותר כאב הנגרם מהתסמונת וגם כאבי מחזור, וכן Hyperalgesia, כאב קורן לשרירי הבטן בהשוואה לנשים עם תסמונת המעי הרגיז בלבד או כאב ווסתי בלבד. |
| − | + | הטיפול במחלה המערבת את האיבר הנגוע מביא לירידה בעוצמת הכאב לא רק באיבר הוויסצרלי עצמו אלא גם בעוצמת הכאב האופייני לאיבר אחר המעורב במחלה אחרת ולכאב המוקרן משני האיברים, במקום אחר. ביטוי ה-Hyperalgesia הוויסרו-ויסצרלי מווסת על ידי המידע העובר בסיבי העצב מהאיברים המעורבים. התופעה מתרחשת גם אם אחד משני האיברים המעורבים הוא א-תסמיני כמו באנדומטריוזיס א-תסמינית; מידע המגיע על ידי סיבים תחושתיים חופפים ממספר איברים ונקלט בנוירונים בקרניים האחוריות בעמוד השדרה ובהמשך יביא לכאב הקורן לשרירים באזור אחר בגוף. | |
| − | + | ===קולטני כאב באיברים ויסצרלים ואנדומטריוזיס=== | |
| − | + | קולטני כאב (Nociceptors) מצויים ברוב סוגי הרקמות, כולל באיברים ויסצרלים. ייתכן שקיימים קולטני כאב רבים באיברים הפנימיים במצב של "שקט", אשר אינם מגיבים לגירויי לחץ מכני או תרמי ועוברים ריגוש על ידי תהליכים דלקתיים לרקמה הקרובה המאפשרים תגובה ללחץ מכני, חום ומתיחה. קולטני כאב אלה מגיבים לגירוי רק בעת תהליך פתולוגי ברקמה. אין יותר ספק כי קולטני כאב, נמצאים באיברים ויסצרלים-פנימיים כולל איברי הרבייה, רחם וצוואר. עדות זו מבוססת על צביעות אימונוהיסטוכימיות של Substance P ו-Calcitonin gene-related peptide בסיבי עצב רחמיים ועל מחקרים אלקטרו פיזיולוגיים. קיימת עדות מצטברת לכך שאנדומטריוזיס מעורר שינויים באוכלוסיית קולטני הכאב ברחם. לדוגמה, בנשים עם אנדומטריוזיס יש סיבי עצבים קטנים ורבים ללא מיאלין בשכבה הפונקציונלית של רירת הרחם, שלא נמצאים באוכלוסייה בריאה. סיבים אלה הם כנראה קולטני כאב{{כ}}. | |
| − | == | + | קולטני כאב גדלים בצורה לא תקינה ברירית הרחם ובמוקדי האנדומטריוזיס על פני הפריטונאום. צמיחה עצבית לא תקינה זו יכולה לנבוע מרמה מוגברת של NGF{{כ}} (Nerve Growth Factor) שכן ביטוי NGF במוקדי אנדומטריוזיס גבוה יותר מאשר ברירית הרחם. |
| − | |||
| − | Nociceptors מצויים ברוב סוגי הרקמות, כולל באיברים ויסצרלים | ||
===פקטורי דלקת ומערכת חיסון וכאב אנדומטריוטי=== | ===פקטורי דלקת ומערכת חיסון וכאב אנדומטריוטי=== | ||
| + | אנדומטריוזיס תוארה כתהליך דלקתי באגן עם השפעה על תפקוד תאי מערכת החיסון, שפעול מקרופאגים אשר בתגובה מייצרים פקטורים שונים, כמו פקטורי גדילה וציטוקינים. במוקדי האנדומטריוזיס קיים ייצור והפרשה של ציטוקינים מקדמי דלקת כמו IL-8, אשר מגייס מקרופאגים ותאי T לפריטונאום ומתווך דלקת. תאי מערכת החיסון כגון תאי MAST ומקרופאגים, פקטורי גדילה כגון NGF וציטוקינים מטווחי דלקת כדוגמת TNF ו-IL-6 נמצאו כגורמים ל[[כאב כרוני]], בעיקר נוירופתי, גם במוקדים ובנוזל הפריטונאלי באנדומטריוזיס. בנוסף, נויטרופילים ומאקרופאגים תורמים לתהליך יצירת כלי הדם החדשים באנדומטריוזיס. נמצא כי רמות מוגברות של NGF מצויות בסמוך לנגעי אנדומטריוזיס על פני הפריטונאום. NGF ידוע כתורם לכאב דלקתי כרוני. ריכוז TNF גבוה יותר בנוזל הפריטונאלי בחולות עם אנדומטריוזיס בהשוואה לקבוצת ביקורת, אולם רמתו אינה בקורלציה לחומרת האנדומטריוזיס או הכאב. חשיבותו בפתוגנזיס, נוכחות המחלה וכאב כרוני מוכחת. | ||
| − | + | למרות נוכחות תהליך דלקתי משמעותי באנדומטריוזיס, [[נוגדי דלקת לא סטרואידים]] (Non Steroidal Anti-Inflammatory Drugs, NSAIDs) אינם יעילים להקלה על כאב כרוני באנדומטריוזיס, בדומה לכאב נוירופתי. יש מספר ממצאים התומכים ברעיון כי אנדומטריוזיס היא מחלה אוטואימונית, כגון שפעול תאי B פוליקלונלים (Polyclonal), עליית תאי T ו-B בדם ובנוזל הפריטונאלי, ריכוז גבוה בסרום של נוגדנים עצמיים מסוג [[אימונוגלובולין - Immunoglobulin - G|IgG]] ו-[[אימונוגלובולין - Immunoglobulin - M|IgM]] ונוגדנים המכוונים לרירית הרחם. מספר מאפיינים משותפים לאנדומטריוזיס ולמחלות אוטואימוניות, כולל עליית ברמות ציטוקינים, וכאב שהוא תסמין משותף. | |
| − | |||
| − | |||
===כאב והורמונים באנדומטריוזיס=== | ===כאב והורמונים באנדומטריוזיס=== | ||
| + | אנדומטריוזיס היא תלוית Estrogen, לפיכך הטיפול מכוון להורדת רמת ה-Estrogen, אולם לדיכוי Estrogen יש השפעות לוואי. הורדת רמות ייצור Estrogen על ידי אנלוגים של GnRH{{כ}} (Gonadotropin-releasing hormone analogues) משפרת את תסמיני הכאב גם אם משלבים טיפול הורמונלי תחליפי במקביל. ל-Estrogen אין השפעה ישירה על קולטני הכאב אולם Estrogen מגרה ייצור פרוסטגלנדינים ו-NGF ברחם. NGF תורם לצמיחה של קולטני כאב ובכך תורם לכאב כרוני. | ||
| − | |||
| − | |||
===מעורבות מערכת עצבים מרכזית באנדומטריוזיס=== | ===מעורבות מערכת עצבים מרכזית באנדומטריוזיס=== | ||
| − | + | במחקר עדכני של אנדומטריוזיס שנערך על מודל חולדה, שתלו פיסות קרן הרחם בדופן הבטן, שם יצרו ממצאים ציסטיים. הודגמה רגישות יתר נרתיקית תלויה בקיום הציסטות. ממצאים ציסטיים אלה מעוצבבים על ידי עצבוב סמפטטי וסנסורי C ו-Aδ וכך מתחברים למערכת העצבים המרכזית על ידי עצב ה-Vagus והעצב הספלנכני. חולות אנדומטריוזיס חשו עלייה בעוצמת הכאב אחרי הזרקת מי מלח סטרילים לשרירי היד, אזור המרוחק מאותם מקומות שבהם חשים בכאב באופן רגיל. דבר זה יכול להוות ביטוי לרגישות יתר מרכזית ולהסביר את הכאב המפושט בחולות. גם ב[[כאב נוירופתי|כאב הנוירופתי]] יש חשיבות רבה לרגישות יתר מרכזית. | |
| − | במחקר עדכני של אנדומטריוזיס שנערך על מודל חולדה, שתלו פיסות קרן הרחם בדופן הבטן, שם יצרו ממצאים ציסטיים. הודגמה רגישות יתר נרתיקית תלויה בקיום הציסטות | ||
==אבחנה == | ==אבחנה == | ||
| + | הדרך המיטבית לאבחון אנדומטריוזיס ודרגת חומרתה היא לפרוסקופיה ומבוססת על ראייה ישירה של מוקדי המחלה יחד עם נטילת ביופסיה. האבחון דורש מיומנות וניסיון וניתן להחמיץ מוקדים עמוקים גם במהלך לפרוסקופיה. יש הממליצים להימנע מביצוע הבדיקה בזמן שלושת חודשי הטיפול ההורמונלי ברצף. מראה נגעי המחלה האופייני הוא "אבק שריפה" על פני השחלות, הקרומים (Serosa) וה-Peritoneum. | ||
| − | + | ביופסיה ובדיקה הסטולוגית של אזורים חשודים חשובה כאשר האבחנה אינה ודאית. דרגת המחלה מבוססת על פיזור וחומרת הממצאים על פי המראה הלפרוסקופי אך דרגת חומרה זו אינה נמצאת בקשר ישער עם עוצמת התסמינים או הפגיעה בפוריות. | |
| − | + | אולטרסאונד וגינלי יעיל באבחנת Endometrioma - ציסטה שחלתית, בשיעור סגוליות ורגישות מעל 95 אחוז אך אינו מזהה מוקדים שטחיים. לאולטראסאונד, כמו גם לבדיקות הדמיה נוספות, כגון [[MRI]]{{כ}} (Magnetic Resonance Imaging), חשיבות בזיהוי מוקד רקטו-ואגינלי, זיהוי אדנומיוזיס או במעורבות שלפוחית השתן, אך זה דורש מיומנות וניסיון. [[CA 125]] בדרך כלל גבוה מ-35 iu/ml, וקיימת התאמה בין חומרת המחלה לבין רמתו. סמן זה אינו רגיש דיו ולכן תשובה תקינה אינה שוללת אנדומטריוזיס וההתאמה הגבוהה קיימת בנשים במחלה בדרגה 3 או 4. | |
| − | + | אנדומטריוזיס היא מחלה פרוגרסיבית. ללא טיפול, המחלה תתקדם במרבית המקרים או שהתסמינים יוחרפו, תישאר באותה דרגה ב-30–40 אחוז ותיסוג ב-20–30 אחוז{{הערה|שם=הערה3}}{{הערה|שם=הערה3}}{{הערה|שם=הערה4}}{{הערה|שם=הערה5}}{{הערה|שם=הערה6}}{{הערה|שם=הערה7}}{{הערה|שם=הערה9}}{{הערה|שם=הערה10}}. ב[[היריון]], התסמינים בדרך כלל נעלמים על רקע הדצידואליזציה (Decidualization) אך במצבים שבהם קיימות הידבקויות קשות, ייתכנו סיבוכי היריון. אנדומטריוזיס היא גורם סיכון עצמאי להתפתחות [[סרטן שחלה]]. הסיכון להשתנות ממאירה של אנדומטריוזיס שחלתי מוערך ב-2.5 אחוזים. | |
| − | |||
| − | |||
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| + | כריתה בשיטה לפרוסקופית של מוקדי האנדומטריוזיס נחשבת לטיפול יעיל אך תלוי מיומנות וניסיון. שיעור ההצלחה תלוי ביכולת להסיר את כלל המוקדים, ההידבקויות ושחרור העצבים המעורבים. עקב מורכבות הניתוח מומלץ לבצעו במרכזים ייעודיים על מנת להקטין את שיעור הישנות הכאבים, בעיקר בנשים אשר סבלו במשך תקופה ארוכה טרם הניתוח. משך האיחור באבחנה, ניתוחים קודמים ותגובה לטיפול הורמונלי קשורים להצלחת הניתוח. | ||
| − | + | טיפול תרופתי באגוניסט ל-GnRH, נגזרות של [[פרוגסטרון|Progesterone]] או [[Danol]]{{כ}} (Danazol), נמצא יעיל יותר מטיפול באינבו ([[Placebo]]) לטיפול בכאב, אולם קשור בתופעות לוואי רבות. חזרת הכאב גבוהה לאחר הפסקת טיפול תרופתי ואף ניתוחי באם לא הוסרו כלל המוקדים. | |
| − | + | חומרת האנדומטריוזיס בלפרוסקופיה היא בעלת רמת התאמה נמוכה עם חומרת הכאב. לכן, ייתכן שבנשים רבות הליך דלקתי מביא לריגוש של קולטני הכאב ונוירונים מרכזיים, דבר המשפיע על תוצאות הטיפול. במקרים אלה יש לשקול טיפול בדלקת וכאב נוירופתי. [[Amitriptyline]] ו-[[Gabapentin]] נמצאים בשימוש נרחב ונמצאו כטיפול יעיל לכאב נוירופתי, ולנשים עם כאב רפרקטורי לניתוח - [[Tramadol]] ו-[[Optalgin]]{{כ}} (Dipyrone). | |
| − | |||
| − | |||
===טיפול ניתוחי=== | ===טיפול ניתוחי=== | ||
| + | הטיפול בכאב על רקע אנדומטריוזיס מחייב עבודת צוות, גישה מולטידציפלינרית (Multidisciplinary), תמיכה נפשית ושילוב של טיפול תרופתי, ניתוחי ורפואה משלימה. | ||
| − | + | [[לפרוסקופיה|ניתוח לפרוסקופי]] - מטרת הניתוח היא הסרה של נגעים נראים לעין, הפרדת הידבקויות המערבות את איברי האגן ומסלולי הולכה עצבית, שחזור מבנה אנטומי של האגן והסרת מוקדים רקטו-ואגינליים הגורמים לכאב בזמן יחסי מין. ניתוח בשיטה לפרוסקופית לאנדומטריוזיס נמצא יעיל יותר בהשוואה לניתוח לפרוסקופי אבחנתי לטיפול בכאב. כמו כן, הניתוח נמצא כטיפול יעיל בכאב על רקע אנדומטריוזיס. מחקר אשר פורסם על ידי Lalchand בשנת 2003 השווה ניתוח לטיפול תרופתי באנלוגים של GnRH ומצא את הניתוח יעיל יותר. | |
| − | ניתוח | + | בנוכחות אנדומטריומה מהווה ניתוח את טיפול הבחירה ומביא לשיפור ניכר בכאב ווסתי, כאב בזמן יחסי מין ובכאב שאינו ווסתי. אפשרות טיפול עיקרית בכאב הנובע ממעורבות קולון ורקטום, או בשל נוכחות מוקד אנדומטריוזיס עמוק החודר מעבר ל-5 מילימטרים תחת ה-Peritoneum, היא ניתוח. במאמר סקירה ידוע שבדק 34 עבודות מחקר נמצא שיפור מצוין בכאב אחרי ניתוח. בנגעים שהוצאו במהלך ניתוח נמצא ריכוז עצבים תחושתיים בכמות גבוהה, אשר שגשגו עקב הדלקת הכרונית ולפיכך, כריתת הנגעים וסביבתם מביאה להקלה ניכרת. |
| − | + | הטיפול המומלץ למוקדי מחלה מחוץ לאגן הוא כריתה כירורגית. מעבר לשיפור באיכות החיים נמצא כי ניתוחים אלה אף משפרים את היכולת להשגת [[היריון]] ספונטני. קיימת הסכמה כי יש לבצע ניתוחים אלה במרכזים ייעודים עם גישה רב תחומית על ידי צוות מיומן. | |
| − | |||
| − | |||
===טיפול תרופתי=== | ===טיפול תרופתי=== | ||
| + | '''[[גלולות למניעת היריון|גלולות משולבות למניעת היריון]]''' - גלולות משולבות למניעת היריון, המכילות Estrogen ו-Progesterone, מהוות קו טיפול ראשוני להקלה על כאב ווסתי. גלולות הנלקחות ברצף מביאות להקלה בתסמינים בהשוואה לאינבו ומקלות על תסמיני המחלה בשיעור ניכר, כ-75 אחוז מקרב הנשים. בהשוואה לאנלוג של GnRH לא נמצא הבדל בהשפעתם על כאבי מחזור וכאב בזמן יחסי מין ובשימוש ממושך, של שישה חודשים, יעילותם שווה. טיפול אמפירי בגלולות, גם ללא אבחנה לפרוסקופית, מומלץ לטיפול בתסמינים של כאב על רקע חשד קליני. לעומת זאת, כאב אגן כרוני אינו מושפע מטיפול בגלולות. קיימת הישנות מהירה של תסמינים לאחר הפסקת הטיפול ההורמונלי. קיים יתרון בנטילת גלולות ברצף על מנת להקטין עד כמה שניתן את משך וכמות הדימום הווסתי. | ||
| − | ''' | + | '''Progesterone ונוגדי Progesterone'''{{כ}} - Progesterone יכול להביא לתהליך של דצידואליזאציה והתנוונות של מוקדי המחלה ובכך לגרום להיעלמות התסמינים. נוגדי Progesterone יכולים להיות יעילים לאור יעילותם במניעת שגשוש של רירית הרחם ללא שינוי ברמות ה-Estrogen{{כ}}. [[t:Medroxyprogesterone acetate|Medroxyprogesterone acetate]] הוכח כיעיל יותר בהשוואה לאינבו בהורדת כל התסמינים במשך 12 חודשים. אין עדות ליעילות Progesterone במתן פומי בהשוואה לתכשירים הורמונליים אחרים במשך שישה חודשי טיפול. אנלוג GnRH הוכח כיעיל יותר מטיפול ב-Progesterone. לא נמצא הבדל בטיפול בנוגדי Progesterone בהשוואה ל-Danol. |
| − | ''' | + | '''Dienogest''' - {{כ}}Progestin פומי המשלב את היתרונות של Norprogesterone ו-Progesterone, נקשר לקולטן ל-Progesterone באפיניות גבוה ויוצר השפעה פרוגסטוגנית גבוהה ביחס לריכוזו בסרום. ל-[[t:Dienogest|Dienogest]] אפיניות נמוכה לקולטנים ל-Estrogen, גלוקוקורטיקואידים (Glucocorticoids) ומינרלוקורטיקואידים (Mineralocorticoids). בנוסף, הוא בעל פעילות אנטיאנדרוגנית (Antiandrogenic) והשפעות מינימליות על ליפידים ופחמימות. Dienogest משפיע על נגעי אנדומטריוזיס במספר אופנים: עיכוב בינוני של הפרשת גונדוטרופינים, דבר המוביל לירידה בינונית בייצור Estrogen; סביבה ענייה ב-Estrogen ועשירה בפרוגסטין תביא לדצידואליזצית רקמת רירית הרחם ובהמשך להתנוונות של הנגע; פעילות השחלה דוכאה במינון 2–3 מיליגרמים, חזרת ביוץ מתרחשת עם הפסקת הטיפול. בנוסף, במספר מודלים נמצא Dienogest בעל פעילות נוגדת דלקת, נוגדת שגשוג ונוגדת יצירת כלי דם חדשים. במינונים של 2 ו-4 מיליגרמים הוכחה לפרוסקופית ירידה משמעותית במחלה, כמו גם ירידה בתסמיני כאב בזמן יחסי מין, כאב ווסתי וכאב אגן מפושט. מינון 2 מיליגרמים מביא לרמת Estrogen של pg/ml 37.4, רמה מספקת למנוע תופעות לוואי של היפואסטרוגניות (hypoestrogenism) כמו פגיעה ב[[צפיפות עצם]]. |
| − | ''' | + | '''Danol{{כ}} (Danazol)''' - במספר תצפיות נמצא כי מצב היפראנדרוגני מביא להתנוונות של רירית הרחם. Danol הוא Androgen סינתטי אשר מעלה את רמת ה-[[טסטוסטרון - Testosterone|Testosterone]] החופשי על ידי קישור לחלבון הנשא. בנוסף, Danol מעכב ייצור הורמונים סטרואידליים בשחלה ומפריע להפרשת [[הורמון מעודד הזקיק - Follicle stimulating hormone|FSH]]{{כ}} (Follicle Stimulating Hormone) ו-[[LH]]{{כ}} (Luteinizing Hormone) מהשחלה. ל-Danol השפעה מעכבת על גדילת רירית הרחם. יעילותו מבוססת על סביבה עשירה באנדרוגנים וענייה באסטרוגנים (Menopause) ובכך מביא לניוון של הרירית. טיפול ב-Danol יעיל במניעת כאב בהשוואה לאינבו אולם הוא כרוך בתופעות לוואי אנדרוגניות המגבילות את השימוש. יעילות הטיפול נמשכה גם שישה חודשים אחר הפסקתו. נמנעים להשתמש בטיפול זה למרות יעילותו המוכחת, עקב תופעות הלוואי שבחלקן אינן הפיכות. |
| − | ''' | + | '''נוגדי TNF-α'''{{כ}} (Tumor Necrosis Factor) - נוגדן מונוקלונלי החוסם את הקולטן ל-[[TNF-α]] ובכך מנטרל את השפעתו הביולוגית, הדלקתית. בכאב על רקע אנדומטריוזיס מעורבים תהליכי דלקת לכן טיפול אנטי- דלקתי יכול להקל על התסמינים ללא השפעה על הביוץ. למרות הצלחה ראשונית בטיפול בקופים, טיפול זה לא נמצא יעיל קלינית לכאב ווסתי, כאב בזמן יחסי מין או כאבי אגן בקרב נשים הסובלות מאנדומטריוזיס. |
| − | ''' | + | '''נוגדי דלקת לא סטרואידלים''' - ללא ספק התרופה השכיחה לטיפול באנדומטריוזיס אך למרות השימוש הרווח בה, קיים חסר בעבודות מחקר אשר בדקו את יעילות הטיפול. טיפול זה אינו חסר תופעות הלוואי ודורש מעקב. אין עדות לכך שתרופה אחת מקבוצה זו יעילה יותר מתרופה אחרת ולמרבה הפלא, המחקר היחידי שבדק את יעילותה מבוסס על קבוצת מחקר קטנה (20 נשים בלבד) ולא הראה יעילות בהשפעה על הכאב בהשוואה לאינבו. |
| − | ''' | + | '''אנלוגים של GnRH''' - דיכוי שגשוג מוקדי אנדומטריוזיס ורירית רחם על ידי מניעת הפרשת Estrogen. נשים רבות נזקקו לטיפול זה עקב חוסר תגובה לטיפול תרופתי אחר או על מנת להימנע מניתוח. חסרונו של טיפול זה הוא אובדן צפיפות עצם המגיע עד אחוז אחד לחודש יחד עם תופעות לוואי הקשורות לירידה ברמת ה-Estrogen. הטיפול מוגבל לחצי שנה. קיימת המלצה להוסיף טיפול משולב ב-Progesterone ו-Estrogen כבר מתחילת הטיפול ובכך להקטין את תופעות לוואי, ללא פגיעה ביעילות הטיפול. לעיתים קרובות משמש כטיפול ביניים עד לניתוח או להקלה מיידית של תסמיני הכאב. |
| − | |||
| − | |||
===רפואה משלימה=== | ===רפואה משלימה=== | ||
| + | '''דיקור סיני''' - אחת השיטות המסורתיות ברפואה הסינית. בסין נעשה בה שימוש בבתי חולים ציבוריים. קיימות מספר צורות כגון דיקור של הגוף, הקרקפת, דיקור עיני ודיקור המשלב גירוי חשמלי. שימוש באקופנטורה עשוי להביא לירידה בכאב ווסתי בינוני ואף קשה. בוצעו מחקרים רבים אשר הראו יעילות הדיקור בטיפול בכאב ווסתי, אולם קיימים מעט מחקרים בנשים הסובלות מאנדומטריוזיס מוכח ויש לבצע מחקריים עתידים על מנת לבסס את היעילות. | ||
| − | ''' | + | '''TENS''' - קיימות מספר עבודות אשר הראו הפחתת כאב, בעיקר בשימוש של תדירות גבוהה למניעת כאב על ידי גירוי חשמלי האמור לשנות את סף הכאב. מרבית המחקרים התמקדו בהפחתת כאב בנשים עם כאב ווסתי וקיים חסר במחקרים אשר בדקו יעילות בקרב נשים עם אנדומטריוזיס. |
| − | ''' | + | '''צמחים סינים''' - שיטה סינית מסורתית. מנגנון הפעולה משלב בקרה על המערכת האנדוקרינית ומערכת החיסון, שיפור זרימת הדם ופעילות נוגדת דלקת. בהשוואה לתכשירים נוגדי Progesterone או ל-Danol, לתכשירים אלה תיתכן השפעה מיטבה על כאב ומיעוט תופעות לוואי. קיים צורך בביצוע מחקרים עתיידים על מנת לבסס את יעילות השיטה. |
| − | |||
| − | |||
===הזרקה מכוונת לאזורי כאב === | ===הזרקה מכוונת לאזורי כאב === | ||
| + | חלק מהכאב הוא Myofascial כחלק מכאב מוקרן לשריר וגם כאב שנובע מהתכווצות כחלק ממנגנון הנגרם על ידי ציפייה לכאב. מאחר שהכאב באנדומטריוזיס פוגע באיברי מטרה נוספים כמו מערכת העיכול והשתן, הכאב המופנה יכול להיחשב כחלק מתסמינים אלה. ההנחה היא שטיפול בכאב ממקור אחד יחליש גם כאב ממקור שני, לדוגמה טיפול בכאב ווסתי יחליש כאב ממקור מערכת השתן או לחלופין, טיפול ב[[דיאטה]] לתסמונת המעי הרגיז יחליש כאבים ממקור גניטלי. קיימות מספר עבודות מחקר אשר בדקו יעילות הזרקה מקומית נרתיקית, בעיקר בקרב נשים עם התכווצות שרירי אגן, עם שילוב של אלחוש וסטרואידים יחד עם תוספות של [[מגנזיום]] ו[[ויטמין D]], לשם הקלה על תסמינים. | ||
| − | |||
| − | |||
===מריחואנה רפואית === | ===מריחואנה רפואית === | ||
| − | + | כבר ברפואה העתיקה נעשה שימוש ב[[קנביס]] כדי להקל על כאב עז במהלך הווסת. מריחואנה משולבת כטיפול במחלות שונות, כולל מחלות מעי דלקתיות, [[טרשת נפוצה]], פיברומיאלגיה וכאב נוירופתי. ההשפעה הקלינית על אנדומטריוזיס עדיין לא נלמדה. במחקר על מודל עכברים נמצא כי קולטנים מסוג CB1 Cannabinoid receptors באים לידי ביטוי על סיבים ונוירונים של העצב הסנסור והסמפטטי המעצבב גדילת מוקד אנדומטריוזיס אבנורמלי. העובדה כי בשני סוגי התאים מעורבים קולטני CB1 מרמזת כי המערכת האנדוקנבינואידית תורמת לצימוד ולתיאום פונקציונלי ביניהם. עיכוב של מסלול Akt באמצעות אגוניסטים לקנבינואידים הביא לפעילות נוגדת שגשוג על תאי המשתית באנדומטריוזיס באדם. | |
| − | כבר ברפואה העתיקה נעשה שימוש | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | + | <blockquote> | |
| − | <blockquote | + | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} |
| − | |||
| − | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
</blockquote> | </blockquote> | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | + | * [http://www.themedical.co.il/Article.aspx?f=12&s=2&id=3200 אנדומטריוזיס וכאב] TheMEDICAL | |
| − | * [http://www.themedical.co.il/Article.aspx?f=12&s=2&id=3200 אנדומטריוזיס וכאב] | ||
| − | |||
{{ייחוס|ד"ר דוד סוריאנו, מנהל המרכז לאנדומטריוזיס, ד"ר גיא ביבי, רופא בכיר, ד"ר מתי זולטי, רופא בכיר; מחלקת נשים ויולדות, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר}} | {{ייחוס|ד"ר דוד סוריאנו, מנהל המרכז לאנדומטריוזיס, ד"ר גיא ביבי, רופא בכיר, ד"ר מתי זולטי, רופא בכיר; מחלקת נשים ויולדות, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר}} | ||
| − | + | [[קטגוריה:כאב]] | |
| − | + | [[קטגוריה:נשים]] | |
| − | [[קטגוריה: כאב]] | + | [[קטגוריה:Themedical]] |
| − | [[קטגוריה: נשים]] | ||
| − | [[קטגוריה: Themedical | ||
גרסה אחרונה מ־17:53, 23 ביוני 2023
| אנדומטריוזיס | ||
|---|---|---|
| Endometriosis | ||
| ||
| שמות נוספים | אנדומטריוזיס וכאב | |
| ICD-10 | Chapter N 80. | |
| ICD-9 | 617.0 | |
| MeSH | D004715 | |
| יוצר הערך | ד"ר דוד סוריאנו, ד"ר גיא ביבי, ד"ר מתי זולטי
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – אנדומטריוזיס
אנדומטריוזיס (Endometriosis) היא מחלה שכיחה, שפירה, כרונית, דלקתית ותלוית Estrogen הפוגעת בנשים בגיל הפוריות, גורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים ואחראית לפניות חוזרות לסעד רפואי עקב כאבים. אנדומטריוזיס מוגדרת כנוכחות רקמה הדומה לרירית הרחם (Endometrium), הכוללת רקמה בלוטית ומשתית (Stroma) מחוץ לרחם. מחלה זו עלולה לגרום לסבל רב, לצורך באשפוזים חוזרים, לניתוחים חוזרים ולפגיעה משמעותית עד כדי נכות[1]. התסמינים האופיינים הם כאבי אגן, כאב עז בזמן וסת (Dysmenorrhea), כאב עז בזמן קיום יחסים (Dyspareunia) ואי פוריות. אין קשר ישיר בין דרגת החומרה והממצאים באגן לתסמינים, ולעיתים המחלה תתגלה לראשונה במהלך ניתוח. שכיחות מעורבות המעי או של המחיצה הרקטו-ואגינלית (Rectovaginal) במחלה היא חמישה אחוזים עד 12 אחוזים, ולרוב החלק המעורב הוא הרקטו-סיגמואיד (Rectosigmoid)[2].
אפידמיולוגיה
שבעה עד עשרה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית סובלים מאנדומטריוזיס: יותר מ-50 אחוזים בקרב נשים הסובלות מכאבי אגן כרוניים וכאב ווסתי, 32-12 אחוזים מהנשים המנותחות בשל כאב כרוני באגן, ותשעה עד 50 אחוזים מהנשים העוברות לפרוסקופיה (Laparoscopy) על רקע אי פוריות[3][4].
ידועים מספר גורמי סיכון: סיפור משפחתי של אנדומטריוזיס בקרב קרובות מדרגה ראשונה ובעיקר תאומות, גיל חידלון ווסת מאוחר, גיל התחלת ווסת (Menarche) מוקדם, מחזורים קצרים, וסתות ארוכות ואנומליות במערכת המולריאנית (Müllerian system anomalies)[3]. בנוסף ידועים גורמים המורידים סיכוי להתפתחות המחלה כגון לידות מרובות, הנקה ממושכת וגיל התחלת ווסת מאוחר[4].
אטיולוגיה
קיימות מספר צורות הופעה למחלת האנדומטריוזיס ולפיכך פתוגנזה (Pathogenesis) שונה ותיאוריות שונות המנסות להסביר את מנגנון התפתחות המחלה. בעת מעבר תאי רירית הרחם בזמן ווסת דרך החצוצרות והשרשתם באיברים שונים באגן - עקב כישלון של מערכת החיסון לפנות תאים - ייווצרו תנאים אשר יאפשרו חדירתם דרך שכבת ה-Mesothelium והתרבות, השרשה ושגשוג. ידוע כי קיים מעבר דרך דרכי הלימפה והדם, המאפשר השרשת תאים באיברים מרוחקים. כמו כן ידוע כי קיימת Metaplasia צילומית, המבוססת על כך שבחלל הצפק (Peritoneum) יש תאים בעלי יכולת התמיינות לתאי רירית הרחם[5][6]. נשים בריאות אשר עוברות ניתוח קיסרי עלולות לפתח מוקד בצלקת הניתוחית אשר יגרום לכאבים במהלך הווסת.
למערכת החיסונית חשיבות עליונה בהתפתחות המחלה המתווכת על ידי מקרופאגים (Macrophages). המערכת החיסונית בקרב נשים הסובלות מאנדומטריוזיס שונה בתפקודה: קיימת פגיעה ביכולת לזהות את תאי רירית הרחם על ידי מערכת החיסון התאית ובכך נכשלת היכולת להרחיקם מחלל הצפק[7]; כמו גם ירידה בפעילות תאי הרג טבעיים (Natural killer cells) אשר גורמת לירידת הציטוטוקסיות (Cytotoxic) לתאי רירית רחם עצמוניים[8], ועלייה בריכוז תאי דם לבנים ומאקרופגים בחלל הצפק בנוכחות רקמת רירית רחם אקטופית[9]. מגוון ציטוקינים מופרשים על ידי מוקדי אנדומטריוזיס ותאי דלקת וגורמים לשגשוג המוקדים, לגיוס תאי דם לבנים וליצירת כלי דם חדשים. על כן, למערכת החיסון תפקיד מכריע בהתפתחות אנדומטריוזיס. זאת ועוד. ידוע כי בקרב נשים עם אנדומטריוזיס קיימת שכיחות יתר למחלות אוטואימוניות, אסתמה, אלרגיה, פיברומיאלגיה, תת פעילות של בלוטת התריס, תסמונת העייפות הכרונית ועוד.
פקטורים גנטיים ואפיגנטיים ככל הנראה משפיעים על הנטייה להתפתחות המחלה[10]. לקרובה מדרגה ראשונה יש סיכוי של שבעה אחוזים להתפתחות מחלה בניגוד לאחוז אחד ללא קרבה משפחתית[11]. אין תבחין גנטי לאבחון המחלה אך קיימים סמנים שונים המבוססים על נוגדנים אוטואימוניים לרירית הרחם בדרגת סגוליות ורגישות גבוהה.
האיברים המעורבים במחלה הם השחלות, הדוגלאס, החלק האחורי של רצועת הרחם הרחבה, הרצועות האוטרוסקרליות (Uterosacral), הרחם, החצוצרות, המעי - סיגמואיד, שלפוחית השתן, התוספתן והרצועה העגולה. איברים נוספים המעורבים בשכיחות נמוכה יותר הם הנרתיק, צוואר הרחם, המחיצה הרקטו-ואגינלית, ה-Cecum, ה-Ilium, צלקות בבטן, השופכנים והטבור. באופן נדיר ניתן למצוא מעורבות של ריאות ויצירת חזה אוויר במהלך הווסת (catamenial pneumothorax) ואיברים מרוחקים אחרים. תיתכן מעורבות חוץ אגנית לראשונה ללא היסטוריה ברורה של אנדומטריוזיס.
מראה מוקדי המחלה מגוון ודורש ניסיון ומיומנות לשם אבחנה ולעיתים מחייב גם הוכחה היסטולוגית. ניתן לזהות על פי ה-Peritoneum נגעים בצורת להבה, נגעים לבנים, צהובים-חומים, חלודה או כחולים-אדומים לא סדירים, צלקות, הידבקויות, ציסטות או מוקדים. על פני השחלה ניתן לראות מוקדים שטחיים או ציסטה (Endometrioma) בגדלים שונים (20-1 סנטימטרים) שבה נוזל דמוי שוקולד המכיל דם, נוזל והפרשות וסתיות. שחלות מעורבות בשליש מהמקרים ודופן הציסטה עבה. המראה המיקרוסקופי דומה לרירית הרחם ומכיל שני מרכיבים עיקריים, בלוטות ומשתית של רירית רחם, אולם בניגוד לרירית רחם תקינה, נזהה כאן רקמה צלקתית, דם וציסטות. לעיתים יש קושי לזהות מרכיב בלוטי או משתיתי עקב החלפתם ברקמת גרעון ורקמה צלקתית עבה[12][13].
קליניקה
כאבי אגן הם התסמין השכיח בקרב נשים הסובלות מאנדומטריוזיס. טווח התסמינים כולל כאב כרוני באגן, כאב ווסתי, כאב בזמן יחסי מין, תלונות הנוגעות למערכת העיכול או למערכת השתן, אי פוריות, עייפות כרונית וכאב גב תחתון. לעיתים, נשים אינן סובלות מתסמינים ולעיתים קרובות אינן קושרות את מכאוביהן עם בעיה. הגורמים לתחושת הכאב הם רבים וכוללים דמם פעיל, ייצור מתווכי דלקת, שגשוג תאי עצב, כאבים ממקור איברי (Visceral), עצבי (Neuropathic) ומרכזי. הקשר בין דרגת חומרת המחלה לנוכחות או חומרת התסמינים אינו ברור. ההשערה היא שהתסמינים נובעים מדלקת צפקית מקומית ולא מגודל המוקד או הציסטה. כאב באגן שכיח וחמור יותר בנשים עם מוקדי אנדומטריוזיס עמוקים. מיקום ועומק חדירת מוקד האנדומטריוזיס נמצאים בהתאמה לסוג וחומרת התסמינים אשר כוללים כאב ווסתי, כאב אגן כרוני, כאב עמוק בזמן יחסי מין, שלשולים, עצירות, Dyschezia והתכווצויות של המעי. כאב עמוק בזמן יחסי מין וכאב בזמן יציאות בזמן הוסת מיוחסים למוקד עמוק במדור האחורי. מעורבות שלפוחית שתן יכולה להיות א-תסמינית מחד או מלווה בתכיפות, דחיפות, וכאב עז במתן שתן מאידך בזמן הווסת. תיתכן מעורבות שופכן ו-Hydronephrosis עם Hydroureter ופגיעה עד איבוד התפקוד הכלייתי. קיימות סיבות רבות לפגיעה בפוריות, כולל עיוות אנטומי והידבקויות באגן ו/או על יד ייצור מספר חומרים עוינים לתפקוד שחלתי תקין, לביוץ, להפריה ולהשרשה (ציטוקינים (Cytokins), פרוסטגלנדינים (Prostaglandins), פקטורי גדילה (Growth factors)).
הבדיקה הגופנית חשובה מאוד לשם אבחון יחד עם האנמנזה המפורטת. הממצא השכיח הוא רגישות ב-Fornix האחורי. ממצאים נוספים כוללים רגישות בדוגלאס ועל פני הרצועות האוטרוסקרליות (Uterosacral), מוקדים הנמושים בדוגלאס האחורי או במחיצה הרקטו-ואגינלית, כאב בהנעת הרחם, עיבוי הרצועות היוטרו-סקרליות, ממצא טפולתי רגיש, קיבוע של הטפולה או הרחם.
האבחנה המבדלת רחבה וכללת בעיות גינקולוגיות ולא גינקולוגיות וכוללת דלקת באגן, דלקת בדרכי השתן, תסמונת המעי הרגיז, דלקת כיס השתן אינטרסטיציאלית, Adenomyosis, גידולי שחלה, הידבקויות באגן ועוד. האבחנה המבדלת הרחבה מהווה סיבה נפוצה לאיחור הרב באבחנה, הנמשך לעיתים כעשר שנים. האיחור באבחנה קשור בגיל הופעת תסמינים צעיר, כאשר אין ציסטה שחלתית, כאשר אין רצון להרות וכאשר סמן CA 125 תקין.
אנדומטריוזיס וכאב
אנדומטריוזיס היא הגורם השכיח לכאב כרוני באגן בנשים. אופי הכאב באנדומטריוזיס כולל: כאבים חוזרים ונשנים בתקופות שונות, כאב בקיום יחסים, כאבים ביציאות בזמן וסת, כאב כרוני של הבטן התחתונה מלווה ברגישות יתר וכאבי גב כרוניים. נשים רבות מתארות התקדמות התסמינים לאורך חייהן, בהם תערובת של כאבים שונים ותחושות ויסצרליות אבנורמליות, רגישות יתר ויסרו-ויסרלי עם כאב ממקור נוירופתי. ייתכן שקלט קבוע מרקמת אנדומטריוזיס במערכת העצבים המרכזית והפריפרית מביא לתגובתיות יתר של נוירונים בקרן האחרוית המעצבבים רקמות סומטיות וויסצרליות (Somatic visceral).
מחקרים קליניים ראשוניים מצביעים על כך כי במקרה של שני איברים ויסצרלים, בחולים בעלי עצבוב חופף בצורה חלקית או מלאה, העצבוב הוכיח הגברה של הכאב מכל איבר והתגברות של עוצמת הכאב המוקרן - תופעה המכונה Viscerovisceral Hyperalgesia. נשים עם אנדומטריוזיס ואבנים בדרכי השתן סבלו באופן משמעותי יותר מהתקפים של כאבים עוויתיים ומכאב בשריר הגב התחתון בהשוואה לנשים עם אבנים בדרכי השתן בלבד. בנוסף, בנשים אשר טופלו הורמונלית בכאב ווסתי ואנדומטריוזיס, נמצא כי עוצמת הכאב ממקור של אבנים בדרכי השתן דומה בדיוק לזו של נשים עם אבנים בלבד, ממצא המאשר בעקיפין את התלות ההדדית של התסמינים בין דרכי השתן ואיברי הרבייה הנשיים (עצבוב משותף - T10-L1). בנשים עם תסמונת המעי הרגיז וכאב ווסתי נמצא יותר כאב הנגרם מהתסמונת וגם כאבי מחזור, וכן Hyperalgesia, כאב קורן לשרירי הבטן בהשוואה לנשים עם תסמונת המעי הרגיז בלבד או כאב ווסתי בלבד.
הטיפול במחלה המערבת את האיבר הנגוע מביא לירידה בעוצמת הכאב לא רק באיבר הוויסצרלי עצמו אלא גם בעוצמת הכאב האופייני לאיבר אחר המעורב במחלה אחרת ולכאב המוקרן משני האיברים, במקום אחר. ביטוי ה-Hyperalgesia הוויסרו-ויסצרלי מווסת על ידי המידע העובר בסיבי העצב מהאיברים המעורבים. התופעה מתרחשת גם אם אחד משני האיברים המעורבים הוא א-תסמיני כמו באנדומטריוזיס א-תסמינית; מידע המגיע על ידי סיבים תחושתיים חופפים ממספר איברים ונקלט בנוירונים בקרניים האחוריות בעמוד השדרה ובהמשך יביא לכאב הקורן לשרירים באזור אחר בגוף.
קולטני כאב באיברים ויסצרלים ואנדומטריוזיס
קולטני כאב (Nociceptors) מצויים ברוב סוגי הרקמות, כולל באיברים ויסצרלים. ייתכן שקיימים קולטני כאב רבים באיברים הפנימיים במצב של "שקט", אשר אינם מגיבים לגירויי לחץ מכני או תרמי ועוברים ריגוש על ידי תהליכים דלקתיים לרקמה הקרובה המאפשרים תגובה ללחץ מכני, חום ומתיחה. קולטני כאב אלה מגיבים לגירוי רק בעת תהליך פתולוגי ברקמה. אין יותר ספק כי קולטני כאב, נמצאים באיברים ויסצרלים-פנימיים כולל איברי הרבייה, רחם וצוואר. עדות זו מבוססת על צביעות אימונוהיסטוכימיות של Substance P ו-Calcitonin gene-related peptide בסיבי עצב רחמיים ועל מחקרים אלקטרו פיזיולוגיים. קיימת עדות מצטברת לכך שאנדומטריוזיס מעורר שינויים באוכלוסיית קולטני הכאב ברחם. לדוגמה, בנשים עם אנדומטריוזיס יש סיבי עצבים קטנים ורבים ללא מיאלין בשכבה הפונקציונלית של רירת הרחם, שלא נמצאים באוכלוסייה בריאה. סיבים אלה הם כנראה קולטני כאב. קולטני כאב גדלים בצורה לא תקינה ברירית הרחם ובמוקדי האנדומטריוזיס על פני הפריטונאום. צמיחה עצבית לא תקינה זו יכולה לנבוע מרמה מוגברת של NGF (Nerve Growth Factor) שכן ביטוי NGF במוקדי אנדומטריוזיס גבוה יותר מאשר ברירית הרחם.
פקטורי דלקת ומערכת חיסון וכאב אנדומטריוטי
אנדומטריוזיס תוארה כתהליך דלקתי באגן עם השפעה על תפקוד תאי מערכת החיסון, שפעול מקרופאגים אשר בתגובה מייצרים פקטורים שונים, כמו פקטורי גדילה וציטוקינים. במוקדי האנדומטריוזיס קיים ייצור והפרשה של ציטוקינים מקדמי דלקת כמו IL-8, אשר מגייס מקרופאגים ותאי T לפריטונאום ומתווך דלקת. תאי מערכת החיסון כגון תאי MAST ומקרופאגים, פקטורי גדילה כגון NGF וציטוקינים מטווחי דלקת כדוגמת TNF ו-IL-6 נמצאו כגורמים לכאב כרוני, בעיקר נוירופתי, גם במוקדים ובנוזל הפריטונאלי באנדומטריוזיס. בנוסף, נויטרופילים ומאקרופאגים תורמים לתהליך יצירת כלי הדם החדשים באנדומטריוזיס. נמצא כי רמות מוגברות של NGF מצויות בסמוך לנגעי אנדומטריוזיס על פני הפריטונאום. NGF ידוע כתורם לכאב דלקתי כרוני. ריכוז TNF גבוה יותר בנוזל הפריטונאלי בחולות עם אנדומטריוזיס בהשוואה לקבוצת ביקורת, אולם רמתו אינה בקורלציה לחומרת האנדומטריוזיס או הכאב. חשיבותו בפתוגנזיס, נוכחות המחלה וכאב כרוני מוכחת.
למרות נוכחות תהליך דלקתי משמעותי באנדומטריוזיס, נוגדי דלקת לא סטרואידים (Non Steroidal Anti-Inflammatory Drugs, NSAIDs) אינם יעילים להקלה על כאב כרוני באנדומטריוזיס, בדומה לכאב נוירופתי. יש מספר ממצאים התומכים ברעיון כי אנדומטריוזיס היא מחלה אוטואימונית, כגון שפעול תאי B פוליקלונלים (Polyclonal), עליית תאי T ו-B בדם ובנוזל הפריטונאלי, ריכוז גבוה בסרום של נוגדנים עצמיים מסוג IgG ו-IgM ונוגדנים המכוונים לרירית הרחם. מספר מאפיינים משותפים לאנדומטריוזיס ולמחלות אוטואימוניות, כולל עליית ברמות ציטוקינים, וכאב שהוא תסמין משותף.
כאב והורמונים באנדומטריוזיס
אנדומטריוזיס היא תלוית Estrogen, לפיכך הטיפול מכוון להורדת רמת ה-Estrogen, אולם לדיכוי Estrogen יש השפעות לוואי. הורדת רמות ייצור Estrogen על ידי אנלוגים של GnRH (Gonadotropin-releasing hormone analogues) משפרת את תסמיני הכאב גם אם משלבים טיפול הורמונלי תחליפי במקביל. ל-Estrogen אין השפעה ישירה על קולטני הכאב אולם Estrogen מגרה ייצור פרוסטגלנדינים ו-NGF ברחם. NGF תורם לצמיחה של קולטני כאב ובכך תורם לכאב כרוני.
מעורבות מערכת עצבים מרכזית באנדומטריוזיס
במחקר עדכני של אנדומטריוזיס שנערך על מודל חולדה, שתלו פיסות קרן הרחם בדופן הבטן, שם יצרו ממצאים ציסטיים. הודגמה רגישות יתר נרתיקית תלויה בקיום הציסטות. ממצאים ציסטיים אלה מעוצבבים על ידי עצבוב סמפטטי וסנסורי C ו-Aδ וכך מתחברים למערכת העצבים המרכזית על ידי עצב ה-Vagus והעצב הספלנכני. חולות אנדומטריוזיס חשו עלייה בעוצמת הכאב אחרי הזרקת מי מלח סטרילים לשרירי היד, אזור המרוחק מאותם מקומות שבהם חשים בכאב באופן רגיל. דבר זה יכול להוות ביטוי לרגישות יתר מרכזית ולהסביר את הכאב המפושט בחולות. גם בכאב הנוירופתי יש חשיבות רבה לרגישות יתר מרכזית.
אבחנה
הדרך המיטבית לאבחון אנדומטריוזיס ודרגת חומרתה היא לפרוסקופיה ומבוססת על ראייה ישירה של מוקדי המחלה יחד עם נטילת ביופסיה. האבחון דורש מיומנות וניסיון וניתן להחמיץ מוקדים עמוקים גם במהלך לפרוסקופיה. יש הממליצים להימנע מביצוע הבדיקה בזמן שלושת חודשי הטיפול ההורמונלי ברצף. מראה נגעי המחלה האופייני הוא "אבק שריפה" על פני השחלות, הקרומים (Serosa) וה-Peritoneum.
ביופסיה ובדיקה הסטולוגית של אזורים חשודים חשובה כאשר האבחנה אינה ודאית. דרגת המחלה מבוססת על פיזור וחומרת הממצאים על פי המראה הלפרוסקופי אך דרגת חומרה זו אינה נמצאת בקשר ישער עם עוצמת התסמינים או הפגיעה בפוריות.
אולטרסאונד וגינלי יעיל באבחנת Endometrioma - ציסטה שחלתית, בשיעור סגוליות ורגישות מעל 95 אחוז אך אינו מזהה מוקדים שטחיים. לאולטראסאונד, כמו גם לבדיקות הדמיה נוספות, כגון MRI (Magnetic Resonance Imaging), חשיבות בזיהוי מוקד רקטו-ואגינלי, זיהוי אדנומיוזיס או במעורבות שלפוחית השתן, אך זה דורש מיומנות וניסיון. CA 125 בדרך כלל גבוה מ-35 iu/ml, וקיימת התאמה בין חומרת המחלה לבין רמתו. סמן זה אינו רגיש דיו ולכן תשובה תקינה אינה שוללת אנדומטריוזיס וההתאמה הגבוהה קיימת בנשים במחלה בדרגה 3 או 4.
אנדומטריוזיס היא מחלה פרוגרסיבית. ללא טיפול, המחלה תתקדם במרבית המקרים או שהתסמינים יוחרפו, תישאר באותה דרגה ב-30–40 אחוז ותיסוג ב-20–30 אחוז[3][3][4][5][6][7][9][10]. בהיריון, התסמינים בדרך כלל נעלמים על רקע הדצידואליזציה (Decidualization) אך במצבים שבהם קיימות הידבקויות קשות, ייתכנו סיבוכי היריון. אנדומטריוזיס היא גורם סיכון עצמאי להתפתחות סרטן שחלה. הסיכון להשתנות ממאירה של אנדומטריוזיס שחלתי מוערך ב-2.5 אחוזים.
טיפול
כריתה בשיטה לפרוסקופית של מוקדי האנדומטריוזיס נחשבת לטיפול יעיל אך תלוי מיומנות וניסיון. שיעור ההצלחה תלוי ביכולת להסיר את כלל המוקדים, ההידבקויות ושחרור העצבים המעורבים. עקב מורכבות הניתוח מומלץ לבצעו במרכזים ייעודיים על מנת להקטין את שיעור הישנות הכאבים, בעיקר בנשים אשר סבלו במשך תקופה ארוכה טרם הניתוח. משך האיחור באבחנה, ניתוחים קודמים ותגובה לטיפול הורמונלי קשורים להצלחת הניתוח.
טיפול תרופתי באגוניסט ל-GnRH, נגזרות של Progesterone או Danol (Danazol), נמצא יעיל יותר מטיפול באינבו (Placebo) לטיפול בכאב, אולם קשור בתופעות לוואי רבות. חזרת הכאב גבוהה לאחר הפסקת טיפול תרופתי ואף ניתוחי באם לא הוסרו כלל המוקדים.
חומרת האנדומטריוזיס בלפרוסקופיה היא בעלת רמת התאמה נמוכה עם חומרת הכאב. לכן, ייתכן שבנשים רבות הליך דלקתי מביא לריגוש של קולטני הכאב ונוירונים מרכזיים, דבר המשפיע על תוצאות הטיפול. במקרים אלה יש לשקול טיפול בדלקת וכאב נוירופתי. Amitriptyline ו-Gabapentin נמצאים בשימוש נרחב ונמצאו כטיפול יעיל לכאב נוירופתי, ולנשים עם כאב רפרקטורי לניתוח - Tramadol ו-Optalgin (Dipyrone).
טיפול ניתוחי
הטיפול בכאב על רקע אנדומטריוזיס מחייב עבודת צוות, גישה מולטידציפלינרית (Multidisciplinary), תמיכה נפשית ושילוב של טיפול תרופתי, ניתוחי ורפואה משלימה.
ניתוח לפרוסקופי - מטרת הניתוח היא הסרה של נגעים נראים לעין, הפרדת הידבקויות המערבות את איברי האגן ומסלולי הולכה עצבית, שחזור מבנה אנטומי של האגן והסרת מוקדים רקטו-ואגינליים הגורמים לכאב בזמן יחסי מין. ניתוח בשיטה לפרוסקופית לאנדומטריוזיס נמצא יעיל יותר בהשוואה לניתוח לפרוסקופי אבחנתי לטיפול בכאב. כמו כן, הניתוח נמצא כטיפול יעיל בכאב על רקע אנדומטריוזיס. מחקר אשר פורסם על ידי Lalchand בשנת 2003 השווה ניתוח לטיפול תרופתי באנלוגים של GnRH ומצא את הניתוח יעיל יותר.
בנוכחות אנדומטריומה מהווה ניתוח את טיפול הבחירה ומביא לשיפור ניכר בכאב ווסתי, כאב בזמן יחסי מין ובכאב שאינו ווסתי. אפשרות טיפול עיקרית בכאב הנובע ממעורבות קולון ורקטום, או בשל נוכחות מוקד אנדומטריוזיס עמוק החודר מעבר ל-5 מילימטרים תחת ה-Peritoneum, היא ניתוח. במאמר סקירה ידוע שבדק 34 עבודות מחקר נמצא שיפור מצוין בכאב אחרי ניתוח. בנגעים שהוצאו במהלך ניתוח נמצא ריכוז עצבים תחושתיים בכמות גבוהה, אשר שגשגו עקב הדלקת הכרונית ולפיכך, כריתת הנגעים וסביבתם מביאה להקלה ניכרת.
הטיפול המומלץ למוקדי מחלה מחוץ לאגן הוא כריתה כירורגית. מעבר לשיפור באיכות החיים נמצא כי ניתוחים אלה אף משפרים את היכולת להשגת היריון ספונטני. קיימת הסכמה כי יש לבצע ניתוחים אלה במרכזים ייעודים עם גישה רב תחומית על ידי צוות מיומן.
טיפול תרופתי
גלולות משולבות למניעת היריון - גלולות משולבות למניעת היריון, המכילות Estrogen ו-Progesterone, מהוות קו טיפול ראשוני להקלה על כאב ווסתי. גלולות הנלקחות ברצף מביאות להקלה בתסמינים בהשוואה לאינבו ומקלות על תסמיני המחלה בשיעור ניכר, כ-75 אחוז מקרב הנשים. בהשוואה לאנלוג של GnRH לא נמצא הבדל בהשפעתם על כאבי מחזור וכאב בזמן יחסי מין ובשימוש ממושך, של שישה חודשים, יעילותם שווה. טיפול אמפירי בגלולות, גם ללא אבחנה לפרוסקופית, מומלץ לטיפול בתסמינים של כאב על רקע חשד קליני. לעומת זאת, כאב אגן כרוני אינו מושפע מטיפול בגלולות. קיימת הישנות מהירה של תסמינים לאחר הפסקת הטיפול ההורמונלי. קיים יתרון בנטילת גלולות ברצף על מנת להקטין עד כמה שניתן את משך וכמות הדימום הווסתי.
Progesterone ונוגדי Progesterone - Progesterone יכול להביא לתהליך של דצידואליזאציה והתנוונות של מוקדי המחלה ובכך לגרום להיעלמות התסמינים. נוגדי Progesterone יכולים להיות יעילים לאור יעילותם במניעת שגשוש של רירית הרחם ללא שינוי ברמות ה-Estrogen. Medroxyprogesterone acetate הוכח כיעיל יותר בהשוואה לאינבו בהורדת כל התסמינים במשך 12 חודשים. אין עדות ליעילות Progesterone במתן פומי בהשוואה לתכשירים הורמונליים אחרים במשך שישה חודשי טיפול. אנלוג GnRH הוכח כיעיל יותר מטיפול ב-Progesterone. לא נמצא הבדל בטיפול בנוגדי Progesterone בהשוואה ל-Danol.
Dienogest - Progestin פומי המשלב את היתרונות של Norprogesterone ו-Progesterone, נקשר לקולטן ל-Progesterone באפיניות גבוה ויוצר השפעה פרוגסטוגנית גבוהה ביחס לריכוזו בסרום. ל-Dienogest אפיניות נמוכה לקולטנים ל-Estrogen, גלוקוקורטיקואידים (Glucocorticoids) ומינרלוקורטיקואידים (Mineralocorticoids). בנוסף, הוא בעל פעילות אנטיאנדרוגנית (Antiandrogenic) והשפעות מינימליות על ליפידים ופחמימות. Dienogest משפיע על נגעי אנדומטריוזיס במספר אופנים: עיכוב בינוני של הפרשת גונדוטרופינים, דבר המוביל לירידה בינונית בייצור Estrogen; סביבה ענייה ב-Estrogen ועשירה בפרוגסטין תביא לדצידואליזצית רקמת רירית הרחם ובהמשך להתנוונות של הנגע; פעילות השחלה דוכאה במינון 2–3 מיליגרמים, חזרת ביוץ מתרחשת עם הפסקת הטיפול. בנוסף, במספר מודלים נמצא Dienogest בעל פעילות נוגדת דלקת, נוגדת שגשוג ונוגדת יצירת כלי דם חדשים. במינונים של 2 ו-4 מיליגרמים הוכחה לפרוסקופית ירידה משמעותית במחלה, כמו גם ירידה בתסמיני כאב בזמן יחסי מין, כאב ווסתי וכאב אגן מפושט. מינון 2 מיליגרמים מביא לרמת Estrogen של pg/ml 37.4, רמה מספקת למנוע תופעות לוואי של היפואסטרוגניות (hypoestrogenism) כמו פגיעה בצפיפות עצם.
Danol (Danazol) - במספר תצפיות נמצא כי מצב היפראנדרוגני מביא להתנוונות של רירית הרחם. Danol הוא Androgen סינתטי אשר מעלה את רמת ה-Testosterone החופשי על ידי קישור לחלבון הנשא. בנוסף, Danol מעכב ייצור הורמונים סטרואידליים בשחלה ומפריע להפרשת FSH (Follicle Stimulating Hormone) ו-LH (Luteinizing Hormone) מהשחלה. ל-Danol השפעה מעכבת על גדילת רירית הרחם. יעילותו מבוססת על סביבה עשירה באנדרוגנים וענייה באסטרוגנים (Menopause) ובכך מביא לניוון של הרירית. טיפול ב-Danol יעיל במניעת כאב בהשוואה לאינבו אולם הוא כרוך בתופעות לוואי אנדרוגניות המגבילות את השימוש. יעילות הטיפול נמשכה גם שישה חודשים אחר הפסקתו. נמנעים להשתמש בטיפול זה למרות יעילותו המוכחת, עקב תופעות הלוואי שבחלקן אינן הפיכות.
נוגדי TNF-α (Tumor Necrosis Factor) - נוגדן מונוקלונלי החוסם את הקולטן ל-TNF-α ובכך מנטרל את השפעתו הביולוגית, הדלקתית. בכאב על רקע אנדומטריוזיס מעורבים תהליכי דלקת לכן טיפול אנטי- דלקתי יכול להקל על התסמינים ללא השפעה על הביוץ. למרות הצלחה ראשונית בטיפול בקופים, טיפול זה לא נמצא יעיל קלינית לכאב ווסתי, כאב בזמן יחסי מין או כאבי אגן בקרב נשים הסובלות מאנדומטריוזיס.
נוגדי דלקת לא סטרואידלים - ללא ספק התרופה השכיחה לטיפול באנדומטריוזיס אך למרות השימוש הרווח בה, קיים חסר בעבודות מחקר אשר בדקו את יעילות הטיפול. טיפול זה אינו חסר תופעות הלוואי ודורש מעקב. אין עדות לכך שתרופה אחת מקבוצה זו יעילה יותר מתרופה אחרת ולמרבה הפלא, המחקר היחידי שבדק את יעילותה מבוסס על קבוצת מחקר קטנה (20 נשים בלבד) ולא הראה יעילות בהשפעה על הכאב בהשוואה לאינבו.
אנלוגים של GnRH - דיכוי שגשוג מוקדי אנדומטריוזיס ורירית רחם על ידי מניעת הפרשת Estrogen. נשים רבות נזקקו לטיפול זה עקב חוסר תגובה לטיפול תרופתי אחר או על מנת להימנע מניתוח. חסרונו של טיפול זה הוא אובדן צפיפות עצם המגיע עד אחוז אחד לחודש יחד עם תופעות לוואי הקשורות לירידה ברמת ה-Estrogen. הטיפול מוגבל לחצי שנה. קיימת המלצה להוסיף טיפול משולב ב-Progesterone ו-Estrogen כבר מתחילת הטיפול ובכך להקטין את תופעות לוואי, ללא פגיעה ביעילות הטיפול. לעיתים קרובות משמש כטיפול ביניים עד לניתוח או להקלה מיידית של תסמיני הכאב.
רפואה משלימה
דיקור סיני - אחת השיטות המסורתיות ברפואה הסינית. בסין נעשה בה שימוש בבתי חולים ציבוריים. קיימות מספר צורות כגון דיקור של הגוף, הקרקפת, דיקור עיני ודיקור המשלב גירוי חשמלי. שימוש באקופנטורה עשוי להביא לירידה בכאב ווסתי בינוני ואף קשה. בוצעו מחקרים רבים אשר הראו יעילות הדיקור בטיפול בכאב ווסתי, אולם קיימים מעט מחקרים בנשים הסובלות מאנדומטריוזיס מוכח ויש לבצע מחקריים עתידים על מנת לבסס את היעילות.
TENS - קיימות מספר עבודות אשר הראו הפחתת כאב, בעיקר בשימוש של תדירות גבוהה למניעת כאב על ידי גירוי חשמלי האמור לשנות את סף הכאב. מרבית המחקרים התמקדו בהפחתת כאב בנשים עם כאב ווסתי וקיים חסר במחקרים אשר בדקו יעילות בקרב נשים עם אנדומטריוזיס.
צמחים סינים - שיטה סינית מסורתית. מנגנון הפעולה משלב בקרה על המערכת האנדוקרינית ומערכת החיסון, שיפור זרימת הדם ופעילות נוגדת דלקת. בהשוואה לתכשירים נוגדי Progesterone או ל-Danol, לתכשירים אלה תיתכן השפעה מיטבה על כאב ומיעוט תופעות לוואי. קיים צורך בביצוע מחקרים עתיידים על מנת לבסס את יעילות השיטה.
הזרקה מכוונת לאזורי כאב
חלק מהכאב הוא Myofascial כחלק מכאב מוקרן לשריר וגם כאב שנובע מהתכווצות כחלק ממנגנון הנגרם על ידי ציפייה לכאב. מאחר שהכאב באנדומטריוזיס פוגע באיברי מטרה נוספים כמו מערכת העיכול והשתן, הכאב המופנה יכול להיחשב כחלק מתסמינים אלה. ההנחה היא שטיפול בכאב ממקור אחד יחליש גם כאב ממקור שני, לדוגמה טיפול בכאב ווסתי יחליש כאב ממקור מערכת השתן או לחלופין, טיפול בדיאטה לתסמונת המעי הרגיז יחליש כאבים ממקור גניטלי. קיימות מספר עבודות מחקר אשר בדקו יעילות הזרקה מקומית נרתיקית, בעיקר בקרב נשים עם התכווצות שרירי אגן, עם שילוב של אלחוש וסטרואידים יחד עם תוספות של מגנזיום וויטמין D, לשם הקלה על תסמינים.
מריחואנה רפואית
כבר ברפואה העתיקה נעשה שימוש בקנביס כדי להקל על כאב עז במהלך הווסת. מריחואנה משולבת כטיפול במחלות שונות, כולל מחלות מעי דלקתיות, טרשת נפוצה, פיברומיאלגיה וכאב נוירופתי. ההשפעה הקלינית על אנדומטריוזיס עדיין לא נלמדה. במחקר על מודל עכברים נמצא כי קולטנים מסוג CB1 Cannabinoid receptors באים לידי ביטוי על סיבים ונוירונים של העצב הסנסור והסמפטטי המעצבב גדילת מוקד אנדומטריוזיס אבנורמלי. העובדה כי בשני סוגי התאים מעורבים קולטני CB1 מרמזת כי המערכת האנדוקנבינואידית תורמת לצימוד ולתיאום פונקציונלי ביניהם. עיכוב של מסלול Akt באמצעות אגוניסטים לקנבינואידים הביא לפעילות נוגדת שגשוג על תאי המשתית באנדומטריוזיס באדם.
ביבליוגרפיה
- ↑ Sangi-Haghpeykar H, Poindexter AN 3rd. Epidemiology of endometriosis among parous women. Obstet Gynecol 1995; 85:983.
- ↑ Chatman DL, Ward AB. Endometriosis in adolescents. J Reprod Med 1982; 27:156.
- ↑ 3.0 3.1 3.2 3.3 Missmer SA, Hankinson SE, Spiegelman D, et al. Reproductive history and endometriosis among premenopausal women. Obstet Gynecol 2004; 104:965.
- ↑ 4.0 4.1 4.2 Treloar SA, Bell TA, Nagle CM, et al. Early menstrual characteristics associated with subsequent diagnosis of endometriosis. Am J Obstet Gynecol 2010; 202:534.e1.
- ↑ 5.0 5.1 Schenken, RS. Pathogenesis. In: Endometriosis: Contemporary Concepts in Clinical Management, Schenken, RS (Ed), JB Lippincott Company, Philadelphia 1989. p.1.
- ↑ 6.0 6.1 Bulun SE. Endometriosis. N Engl J Med 2009; 360:268.
- ↑ 7.0 7.1 Steele RW, Dmowski WP, Marmer DJ. Immunologic aspects of human endometriosis. Am J Reprod Immunol 1984; 6:33.
- ↑ Oosterlynck DJ, Cornillie FJ, Waer M, et al. Women with endometriosis show a defect in natural killer activity resulting in a decreased cytotoxicity to autologous endometrium. Fertil Steril 1991; 56:45.
- ↑ 9.0 9.1 Dmowski WP, Gebel HM, Braun DP. The role of cell-mediated immunity in pathogenesis of endometriosis. Acta Obstet Gynecol Scand Suppl 1994; 159:7.
- ↑ 10.0 10.1 Bischoff FZ, Simpson JL. Heritability and molecular genetic studies of endometriosis. Hum Reprod Update 2000; 6:37.
- ↑ Simpson JL, Elias S, Malinak LR, Buttram VC Jr. Heritable aspects of endometriosis. I. Genetic studies. Am J Obstet Gynecol 1980; 137:327.
- ↑ Jenkins S, Olive DL, Haney AF. Endometriosis: pathogenetic implications of the anatomic distribution. Obstet Gynecol 1986; 67:335.
- ↑ Marinis A, Vassiliou J, Kannas D, et al. Endometriosis mimicking soft tissue
קישורים חיצוניים
- אנדומטריוזיס וכאב TheMEDICAL
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר דוד סוריאנו, מנהל המרכז לאנדומטריוזיס, ד"ר גיא ביבי, רופא בכיר, ד"ר מתי זולטי, רופא בכיר; מחלקת נשים ויולדות, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר