האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "לוח חיסון מבוגרים המומלץ על ידי משרד הבריאות - 2013 - Vaccines recommended for adults by the israeli ministry of health"

מתוך ויקירפואה

תגית: שינוי יעד הפניה
 
(44 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ספר|
+
#הפניה [[תדריך חיסונים - לוח חיסון מבוגרים המומלץ על ידי משרד הבריאות - 2014 - Vaccines recommended for adults by the israeli ministry of health]]
|שם הספר=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא{{ש}}[[קידום בריאות ורפואה מונעת]]
 
|תמונה=[[קובץ:המלצות_כוח_המשימה.png|350px]]
 
|שם המחבר=
 
|שם הפרק='''נספח מס' 6ב - לוח חיסון מבוגרים{{הערה|שם=הערה1| החל מגיל 18 שנים.}} המומלץ על ידי משרד הבריאות, 2013'''
 
|עורך מדעי=פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד - איגוד רופאי המשפחה
 
|מוציא לאור=ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
 
|מועד הוצאה=מהדורת 2013
 
|מספר עמודים=249
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''לוח החיסונים המומלצים למבוגרים {{הערה|שם=הערה1}}{{כ}} 2013'''</big>
 
|-
 
! קבוצת גיל{{ש}}החיסון
 
! 18 - 26 שנים
 
! 27 - 49 שנים
 
! 50 - 64 שנים
 
! + 65 שנים
 
|-
 
! אסכרה-פלצת/{{ש}}[[אסכרה]], [[פלצת]], [[שעלת]]
 
|colspan="4" bgcolor="#eeeeee"|  חיסון ראשוני כולל שתי מנות של [[חיסון לטטנוס ודיפתריה|חיסון נגד אסכרה ופלצת]] ברווח זמן של 6 - 8 שבועות ומנת דחף 6 - 12 חודשים לאחר המנה השנייה, מנת דחף כל 10 שנים לאחר חיסון ראשוני. {{ש}} מנה אחת בסדרת חיסון ראשוני / דחף רב שנתי תינתן בתרכיב נגד אסכרה, פלצת ושעלת.
 
|-
 
! [[חצבת]], [[חזרת]], [[אדמת]]
 
|colspan="4" bgcolor="#eeeeee"|  שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות {{הערה|שם=הערה2|אנשים שנולדו לפני 1957 ואינם עובדי בריאות נחשבים מחוסנים. לאנשים שנולדו אחרי 1957 (לרבות עובדי בריאות) מומלץ לתת 2 מנות חיסון ברווח זמן של 4 שבועות. כמו כן, לעובדי בריאות שנולדו לפני 1957 מומלץ לתת מנה אחת של החיסון. }}
 
|-
 
! [[אבעבועות רוח]]
 
|colspan="4" bgcolor="#eeeeee"|  שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות {{הערה|שם=הערה3|לילידי 1993 ואילך.}}
 
|-
 
! [[נגיף הפפילומה - Human Papilloma Virus|נגיף פפילומה אנושי]]
 
| bgcolor="#eeeeee"| 3 מנות במועדים: 0, 2-1, 6 חודשים {{הערה|שם=הערה4|התכשיר רשום בישראל לנשים עד גיל 45 שנים. ההמלצה העיקרית היא לחיסון לפני גיל תחילת יחסי המין.}}
 
|bgcolor="#eeeeee"|
 
|bgcolor="#eeeeee"|
 
|bgcolor="#eeeeee"|
 
|-
 
! [[שפעת]]
 
| bgcolor="#eeeeee"|  מנה אחת כל שנה. {{הערה|שם=הערה5|אנשים עד גיל 49 שנים, בריאים ללא הוריות נגד: ניתן לחסן בתרכיב מומת או בתרכיב חי-מוחלש.}}
 
|bgcolor="#eeeeee"|
 
|bgcolor="#eeeeee"|מנה אחת כל שנה. {{הערה|שם=הערה6|בתרכיב מומת בלבד.}}
 
|bgcolor="#eeeeee"|
 
|-
 
! [[דלקת כבד A]]
 
|colspan="4" bgcolor="#ffeeee"|  שתי מנות ברווח זמן של 6 – 12 חודשים
 
|-
 
! [[דלקת כבד B]]
 
|colspan="4" bgcolor="#ffeeee"|  שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות, מנה שלישית – 5 חודשים לאחר המנה השנייה.
 
|-
 
! [[זיהום פנוימוקוקי]]
 
|colspan="3" bgcolor="#ffeeee "|  1 – 2 מנות, מנה שנייה תינתן 5 שנים לאחר מנה ראשונה {{הערה|שם=הערה7|מספר המנות (1 או 2) תלוי במחלת רקע של המועמד (ראו בתדריך החיסונים פרק "חיסון נגד זיהומים פנוימוקוקיים" ו-״קבוצות סיכון", עמודים 6-3).}}
 
|bgcolor="#ffeeee"| מנה אחת {{הערה|שם=הערה8|לאדם שחוסן לפני גיל 65 שנים מומלצת מנה שניה אחרי גיל 65 ו-5 שנים לפחות לאחר מנה ראשונה.}}
 
|-
 
! [[זיהום מנינגוקוקי]]
 
|colspan="4" bgcolor="#ffeeee"|  1 – 2 מנות ברווח זמן של 5 שנים . {{הערה|שם=הערה9|שתי מנות לאנשים עם סיכון מתמשך לחשיפה.}}
 
|-
 
! [[שיתוק ילדים]]
 
|colspan="4" bgcolor="#ffeeee"|  שתי מנות ברווח זמן של 6 - 8 שבועות ומנת דחף – 6 - 12 חודשים לאחר המנה השנייה.
 
|-
 
! [[המופילוס אינפלואנזה B]]
 
|colspan="4" bgcolor="#ffeeee"|  מנה אחת
 
|-
 
! &nbsp;
 
|colspan="3" |  &nbsp;
 
|-
 
! מקרא
 
| bgcolor="#eeeeee"| לכל האוכלוסיה
 
| bgcolor="#ffeeee" colspan="2"| לקבוצות סיכון {{הערה|שם=הערה10|ראה הפירוט הר״מ.}}
 
|}
 
 
 
 
 
ב-2012 נרשם בישראל החיסון החי המוחלש נגד שלבקת חוגרת - הרפס זוסטר. הוא מומלץ לאנשים מגיל 60 שנה ומעלה במנה חד פעמית.
 
 
== קבוצות סיכון==
 
 
 
==קבוצות סיכון==
 
 
 
===דלקת כבד B===
 
 
 
* עובדי מערכת הבריאות אשר עלולים להיות במגע פיזי עם חולים או הפרשותיהם.
 
* עובדים שעקב עבודתם נמצאים בסיכון מוגבר לבוא במגע פיזי עם חומר ביולוגי מזוהם ב-HBsAg כגון: עובדי חברות קדישא המטפלים בנפטרים, סוהרים, שוטרים במחלקות מסוימות כמו, מחלקת סמים.
 
* צוות ומטופלים במוסדות למפגרים ובמוסדות לחולי נפש, כולל בתי ספר לחינוך מיוחד וכדומה.
 
* חולים המקבלים טיפול ע"י המודיאליזה.
 
* חולים המקבלים לעתים קרובות עירויי דם ומוצרי דם כגון, חולי [[המופיליה - Haemophilia|המופיליה]] או [[תלאסמיה]].
 
* אנשים שמשתמשים בסמים בהזרקה.
 
* גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
 
* אנשים שאובחנו כסובלים ממחלת מין, לרבות נשאי HIV) HIV חיוביים) וחולי AIDS; אנשים שהיו להם יותר משותף אחד ליחסי מין במשך 6 החודשים האחרונים.
 
* כל הפונים למסגרות רפואיות המטפלות באנשים בסיכון גבוה להיות חיובי ל-HBsAg כגון, מרכזי AIDS, מרפאות מין, מרכזי גמילה, מרכזי Methadone וכדומה.
 
* מגעים מיניים ומשפחתיים, המצויים במשק בית משותף עם בני אדם חיוביים ל-HBsAg.
 
* נפגעי פיגוע המוני.
 
* עצירים ואסירים.
 
* נפגעי תקיפה מינית.
 
* חולים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף [[דלקת כבד נגיפית - Hepatitis Infection - C|דלקת כבד C]].
 
* נוסעים לארצות בהן שיעור ההימצאות של נשאי HBsAg גבוה ולאלו שמטרת נסיעתם כרוכה בסיכון כגון: קבלת טיפול רפואי (כולל טיפול שיניים), חשיפה לדם, יחסי מין מזדמנים וליוצאים למכה.
 
 
 
===דלקת כבד A===
 
 
 
* אנשים שנוסעים לארצות היפראנדמיות ל[[דלקת כבד נגיפית A]].
 
* אנשים בסיכון עקב הרגליהם: משתמשים בסמים וגברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
 
* אנשים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף [[דלקת כבד נגיפית - Hepatitis Infection - C|דלקת כבד C]].
 
* אנשים שנוטלים תרופות הפטוטוקסיות.
 
* אנשים לפני השתלת כבד (עדיף) או אחריה.
 
* אנשים המטופלים ע"י גורמי קרישה (clotting factors), הניתנים בהזרקה.
 
* אנשים עם חסר Glucose-6-phosphate dehydrogenase deficiency) G6PD).
 
* עובדי מעבדה הבודקים נגיף דלקת כבד A.
 
* עובדים, לרבות עובדי מעבדה, המטפלים בקופים (non-human primates).
 
 
 
===מחלה מנינגוקוקית===
 
 
 
* אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (functional asplenia ;(splenectomy, כגון sickle cell diseases.{{ש}}מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול.
 
* אנשים עם ליקויים אימונולוגיים כגון, חסר factor H ,D ,properdins ובמרכיבי המשלים 5-9 C או 3 (terminal complement deficiency).
 
* אנשים עם ליקויים אימונולוגיים, כולל חיוביים ל-HIV.
 
* נוסעים לאזורים אנדמיים או לאזורים עם התפרצות המחלה או עם סבירות גבוהה להתפרצות.
 
* עולים חדשים ומהגרים אחרים בהתאם למצב האפידמיולוגי בארץ המוצא.
 
* עובדי מעבדה שבמהלך עבודתם נחשפים לחיידקים חיים (כגון מרכז ארצי למנינגוקוקים).
 
 
 
 
 
===זיהומים פנוימוקוקיים===
 
 
 
# קבוצת סיכון גבוה (מומלץ על מתן מנה אחת של החיסון)
 
## אנשים עם מחלות ממושכות (chronic disease) כגון:{{ש}}* [[סוכרת]] ומחלות מטבוליות ממושכות אחרות.{{ש}}* מחלות ממושכות של לב וכלי דם.{{ש}}* מחלות ממושכות של ריאות ודרכי הנשימה כגון: [[ברונכיטיס]] ממושך, [[שחפת]], cystic fibrosis, emphysema-! chronic obstructive pulmonary disease.{{ש}}* [[צמקת הכבד - Liver cirrhosis|שחמת]] (cirrhosis), אלכוהוליזם.{{ש}}* דליפת נוזל חוט השידרה (CSF leaks) עם סיכון לדלקת עוצבה חוזרת.
 
## בני 65 שנים ומעלה, במיוחד אלה הנמצאים במוסדות.
 
# קבוצת סיכון גבוה במיוחד (מומלץ על מתן שתי מנות של החיסון ברווח זמן של 5 שנים)
 
## אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (functional asplenia ;(splenectomy כגון sickle cell diseases.{{ש}}מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול .
 
## אנשים עם ליקויים במערכת החיסון עקב:{{ש}}* מחלה ממאירה כגון: [[לויקמיה]], [[לימפומה]], מחלת multiple myeloma ,Hodgkin וכל תהליך ממאיר במח העצם או במערכת הלימפטית .{{ש}}* טיפול מדכא חסינות (כגון, טיפול בהקרנות, בחומרים ציטוטוקסיים). מומלץ על מתן החיסון שבועיים לפחות לפני התחלת הטיפול .{{ש}}* זיהום HIV, עם או בלי סימנים קליניים .{{ש}}* השתלת אברים ומח עצם
 
## מושתלי שתל שבלולי (cochlear implant).
 
## חולים עם תסמונת נפרוטית או אי-ספיקת כליות ממושכת וחולים שמטופלים ע"י דיאליזה.
 
 
 
===מחלה הנגרמת ע"י Hib===
 
 
 
;אנשים בכל גיל עקב מצבים הבאים
 
* הפרעה בפעילות הטחול (אנטומית או תיפקודית): העדר טחול כגון congenital asplenia או לאחר כריתת טחול; functional asplenia כגון ב-sickle cell disease. {{ש}}מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול.
 
* מחלת Hodgkin וממאירויות אחרות: רצוי לחסן 10-14 ימים לפני התחלת כימותרפיה או 3 חודשים ויותר לאחר סיומה.
 
* זיהום HIV עם או בלי סימנים קליניים.
 
* לאחר השתלת מח עצם.
 
 
 
===שיתוק ילדים===
 
* מומלצת מנת דחף אחת אחרי גיל 18 שנים.
 
* נוסעים לארצות בהן קיים סיכון להעברת המחלה.
 
* קבוצות בסיכון לחשיפה תעסוקתית לנגיף הפוליו:
 
** עובדי מעבדה, אשר עוסקים ישירות בדגימות ביולוגיות בהן עלולים להימצא נגיפי פוליו.
 
** עובדי בריאות.
 
 
 
 
שפעת (בתרכיבים מומתים)
 
1. מומלץ לכל אדם בכל גיל.
 
עדיפות יש לתת לאנשים עם מחלות ממושכות:
 
* מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל מחלת לב שיגרונית, טרשת עורקים, יתר לחץ דם, אי ספיקת הלב, קצרת הסימפונות (אסטמה), ברונכיטיס, כרוני, פיברוזיס ציסטי, ברונכיאקטאזיס, אמפיזמה, שחפת, סוכרת
 
* מחלות מטבוליות כרוניות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים
 
* מחלות כרוניות של הכליות ודרכי השתן
 
* מחלות מלוות דיכוי המצב האימונולוגי לרבות AIDS ומחלות ממאירות
 
* חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות
 
* חוסר דם ממושך
 
* בני בית של כל המפורטים לעיל*
 
2. בני 50 שנה ומעלה, בריאים.
 
3. אנשים בכל גיל הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, בו תנאי החיים מעודדים
 
הפצה מהירה של הנגיף לאחר חדירתו, לדוגמה: בתי אבות, בתי חולים פסיכיאטרים.
 
4. נשים הרות או נשים בתקופת משכב הלידה.
 
*  החיסון ינתן בתרכיבים מומתים בכל גיל. עם זאת, ניתן לחסן בתרכיב חי-מוחלש עד גיל 49 שנים.
 
5. עובדי הבריאות*.
 
 
 
==הערות שוליים==
 
 
 
{{הערות שוליים}}
 
 
 
[[קטגוריה: בריאות הציבור]]
 
[[קטגוריה: גריאטריה]]
 
[[קטגוריה: הנחיות קליניות]]
 
[[קטגוריה: חיסונים]]
 
[[קטגוריה: משפחה]]
 
[[קטגוריה: פנימית]]
 

גרסה אחרונה מ־06:11, 27 באוגוסט 2023