כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "קולפוסקופיה - Colposcopy"
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
|תמונה=Basic Female Reproductive System (English).svg | |תמונה=Basic Female Reproductive System (English).svg | ||
| שורה 9: | שורה 8: | ||
|ICD-9= | |ICD-9= | ||
|MeSH= | |MeSH= | ||
| − | |יוצר הערך= | + | |יוצר הערך= ד"ר אלכס בראון |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|ערכים=[[אנדוסקופיה]], [[נגיף הפפילומה]]}} | {{הרחבה|ערכים=[[אנדוסקופיה]], [[נגיף הפפילומה]]}} | ||
| − | |||
==רקע כללי== | ==רקע כללי== | ||
| − | קולפוסקופיה היא בדיקה של צוואר הרחם. מקור השם מגיע מיוונית: "קולפוס" משמעו "ריק, רחם, | + | קולפוסקופיה (Colposcopy) היא בדיקה של צוואר הרחם. מקור השם מגיע מיוונית: "קולפוס" משמעו "ריק, רחם, נרתיק" ו"סקופוס" משמעו "להסתכל". |
| − | הבדיקה מתבצעת | + | הבדיקה מתבצעת על ידי רופא נשים אשר עבר הכשרה לביצוע קולפוסקופיות בעת בדיקה גינקולוגית רגילה עם מכשיר Speculum ("ברווז") וכוללת הסתכלות על הצוואר בעזרת ה-Colposcope (מגדיל תמונה), צביעה על ידי חומצה אצטית (Acetic acid) ו-Lugol ונטילת ביופסיות במידת הצורך. |
| − | + | Colposcope מגדיל את התמונה פי 15-2.5 ומכיל מקור אור המאפשר לרופא לראות את הנגעים החשודים בצוואר הרחם. | |
| − | אם לאחר הצביעות ישנם אזורים החשודים לטרום סרטן - מתבצעת נטילת דגימת רקמה | + | אם לאחר הצביעות ישנם אזורים החשודים לטרום סרטן - מתבצעת נטילת דגימת רקמה ['ביופסיה' ([[Biopsy]])] על מנת לבחון את הנגעים השונים ולטפל בהתאם. |
| − | הסיבה העיקרית לביצוע קולפוסקופיה היא לצורך זיהוי של דיספלזיה של צוואר הרחם והענקת טיפול בהתאם לממצאים ומניעת סרטן צוואר הרחם. | + | הסיבה העיקרית לביצוע קולפוסקופיה היא לצורך זיהוי של דיספלזיה (Dysplasia) של צוואר הרחם והענקת טיפול בהתאם לממצאים ומניעת [[סרטן צוואר הרחם - Cervical Cancer|סרטן צוואר הרחם]]. |
| − | + | ||
| − | הסיבות עיקריות לביצוע קולפוסקופיה הן זיהום | + | הסיבות עיקריות לביצוע קולפוסקופיה הן זיהום בנגיף [[וירוס הפפילומה|הפפילומה]] (Human PapillomaVirus ,HPV) ודימום לאחר קיום יחסי מין (Post Coital Bleeding). |
==סרטן וטרום סרטן (דיספלזיה) של צוואר הרחם== | ==סרטן וטרום סרטן (דיספלזיה) של צוואר הרחם== | ||
| − | 99 | + | 99 אחוזים ממקרי סרטן צוואר הרחם נגרמים על ידי נגיף הפפילומה. |
| − | זיהום | + | זיהום בנגיף הפפילומה הוא נפוץ וכ-80 אחוזים מהנשים נחשפות לנגיף במהלך חייהן, אך לרוב, אצל 80 אחוזים מאילו שנחשפו, הנגיף חולף מבלי שיהיו לכך השלכות ורק כ-20 אחוזים אינן מצליחות להיפטר מהנגיף ונמצאות בסיכון לפתח טרום סרטן או סרטן של צוואר הרחם. |
| − | '''נשים | + | '''נשים שהנגיף אינו חולף אצלן:''' |
| − | גורמי סיכון ידועים הם עישון | + | גורמי סיכון ידועים הם [[עישון]] ו[[דיכוי מערכת חיסון|מערכת חיסון מדוכאת]]. |
| − | ישנם מעל 100 זנים שונים של | + | ישנם מעל 100 זנים שונים של נגיף הפפילומה, המסוכנים ביותר ואלו האחראים על 80 אחוזים ממקרי הסרטן הם הזנים HPV 16 ו-HPV 18. |
| − | השינויים החלים ברקמה מרגע ההדבקה | + | השינויים החלים ברקמה מרגע ההדבקה בנגיף הפפילומה ועד להתפתחות הסרטן הם ארוכים מאוד ונמשכים עשרות שנים, לכן כל כך חשוב להיבדק כל 3 שנים ולא לפספס [[בדיקת PAP]]{{כ}} (Papanicolaou test). |
==בדיקת PAP== | ==בדיקת PAP== | ||
| − | בדיקת | + | בדיקת PAP רגילה כוללת [[ציטולוגיה]] (Cytology) - בדיקת משטח מצוואר הרחם והנרתיק והסתכלות על מבנה התאים. |
| − | הבדיקה מומלצת לכל אישה מגיל 25, בישראל הוחלפה | + | הבדיקה מומלצת לכל אישה מגיל 25, בישראל הוחלפה על ידי בדיקת HPV מאחר שהגורם העיקרי לדיספלזיה וסרטן צוואר הרחם הוא נגיף הפפילומה - נשים שאינן נשאיות לנגיף חוזרות על הבדיקה כעבור 3 שנים. |
| − | אם הבדיקה חיובית משלימים את הבדיקה עם בדיקת ציטולוגיה מאותו בקבוק בכדי להבחין האם | + | אם הבדיקה חיובית משלימים את הבדיקה עם בדיקת ציטולוגיה מאותו בקבוק בכדי להבחין האם הנגיף גרם לשינויים בתאים או שמדובר בנשאות בלבד. נשים נשאיות לנגיף הפפילומה מופנות לבדיקת קולפוסקופיה. |
בנוסף, כל מטופלת עם דמם בעת קיום יחסי מין תופנה גם היא לבדיקת קולפוסקופיה. | בנוסף, כל מטופלת עם דמם בעת קיום יחסי מין תופנה גם היא לבדיקת קולפוסקופיה. | ||
| − | ==חיסון נגד | + | ==חיסון נגד נגיף הפפילומה== |
| − | + | נגיף הפפילומה אחראי לא רק על סרטן וטרום סרטן של צוואר הרחם, הוא גורם גם ל[[סרטן רקטאלי|סרטן פי הטבעת]], [[סרטן מתרי הקול]] ו[[סרטן הפין]]. | |
| − | חיסון כנגד | + | חיסון כנגד נגיף הפפילומה קיים מאז 2006. הוא הוכח כיעיל וללא תופעות לוואי מיוחדות (תופעות הלוואי עלולות לכלול כאבים באזור ההזרקה וחום). |
| − | לרוב, הילדים - גם בנים וגם בנות, מתחסנים | + | לרוב, הילדים - גם בנים וגם בנות, מתחסנים בבתי הספר בגיל 9–13. |
| − | ניתן לקבל חיסון עד גיל 45, וגם לנשאית של אחד | + | ניתן לקבל חיסון עד גיל 45, וגם לנשאית של אחד מהזנים כדאי להתחסן כי החיסון מכסה 9 זנים נפוצים ביותר של הנגיף. |
==בדיקת קולפוסקופיה== | ==בדיקת קולפוסקופיה== | ||
===מהלך הפעולה=== | ===מהלך הפעולה=== | ||
| − | הבדיקה מבוצעת על כיסא גינקולוגי כבדיקה גינקולוגית רגילה. מבוצעת צביעה עם 2 חומרים שונים על מנת לצבוע אזורים לא תקינים באזור צוואר הרחם והנרתיק. | + | הבדיקה מבוצעת על כיסא גינקולוגי כבדיקה גינקולוגית רגילה. מבוצעת צביעה עם 2 חומרים שונים על מנת לצבוע אזורים לא תקינים באזור צוואר הרחם והנרתיק. |
| − | אם ישנם אזורים חשודים נלקחת ביופסיה של מילימטרים בודדים, לרוב הפעולה אינה כואבת אלא לא נעימה ואורכת | + | אם ישנם אזורים חשודים נלקחת ביופסיה של מילימטרים בודדים, לרוב הפעולה אינה כואבת אלא לא נעימה ואורכת כ-5–10 דקות. |
| − | לאחר נטילת הביופסיה מומלץ להימנע מיחסי המין, אמבטיות ושימוש בטמפונים | + | לאחר נטילת הביופסיה מומלץ להימנע מיחסי המין, אמבטיות ושימוש בטמפונים לשלושת הימים הבאים. |
הפעולה עלולה לגרום להתכווצויות בבטן התחתונה וכאבים דומים לכאבי מחזור, אין כל מניעה מנטילת [[משככי כאבים]]. | הפעולה עלולה לגרום להתכווצויות בבטן התחתונה וכאבים דומים לכאבי מחזור, אין כל מניעה מנטילת [[משככי כאבים]]. | ||
===תוצאות=== | ===תוצאות=== | ||
| − | במהלך הפעולה ניתן לשאול האם ישנם נגעים חשודים על הצוואר והאם יש צורך בנטילת ביופסיה. | + | במהלך הפעולה ניתן לשאול האם ישנם נגעים חשודים על הצוואר והאם יש צורך בנטילת ביופסיה. באם עברת ביופסיה, התשובות אמורות להתקבל בתוך 3 שבועות. |
*בדיקה תקינה – משמעות הדבר היא כי לא נמצאו אזורים חשודים במהלך הקולפוסקופיה. מעל מחצית מכלל הנבדקות הן בעלות בדיקות תקינות | *בדיקה תקינה – משמעות הדבר היא כי לא נמצאו אזורים חשודים במהלך הקולפוסקופיה. מעל מחצית מכלל הנבדקות הן בעלות בדיקות תקינות | ||
| − | *המצאות נגע חשוד – תבוצע ביופסיה של הנגע וההמשך יקבע בהתאם לתוצאות. גם | + | *המצאות נגע חשוד – תבוצע ביופסיה של הנגע וההמשך יקבע בהתאם לתוצאות. גם אם יאובחן טרום סרטן דרגה 2–3 ישנו טיפול יעיל המונע התפתחות של הסרטן בצוואר הרחם |
| − | מאחר | + | מאחר שזוהי בדיקה המבוצעת על ידי אדם, היא תלוית מבצע וייתכן כי גידול שהיה בצוואר הרחם לא זוהה על ידי הבודק. מאחר שכך, תוצאה תקינה אינה מבטיחה ב-100 אחוזים כי אין סרטן. בנוסף, העדר ממצאים מחשידים בבדיקה הנוכחית אין משמעותו כי המחלה לא תתפתח בשלב מאוחר יותר בחיים. |
מסיבות אלו, בחלק מהמקרים יש לחזור על הבדיקה כל מספר חודשים ויקבע בהתאם לסטטוס HPV ובדיקת ציטולוגיה. | מסיבות אלו, בחלק מהמקרים יש לחזור על הבדיקה כל מספר חודשים ויקבע בהתאם לסטטוס HPV ובדיקת ציטולוגיה. | ||
| − | קולפוסקופיה אינה בדיקה מושלמת, אך שיעורי הדיוק באבחנת טרום סרטן או סרטן צוואר הרחם הם מעל 90 | + | קולפוסקופיה אינה בדיקה מושלמת, אך שיעורי הדיוק באבחנת טרום סרטן או סרטן צוואר הרחם הם מעל ל-90 אחוזים. |
===תופעות לוואי וסיבוכים=== | ===תופעות לוואי וסיבוכים=== | ||
| − | במהלך הפעולה חלק קטן מהנשים (כ 5 | + | במהלך הפעולה חלק קטן מהנשים (כ-5 אחוזים) תרגשנה צריבה קלה בעקבות חומרי צביעה. |
| − | + | אם נלקחה ביופסיה ייתכנו הפרשות חומות או מעט דימום בשלושת הימים שלאחר הביופסיה. | |
| − | בפחות | + | בפחות מעשירית האחוז מתפתח דמם הדורש תפר על צוואר הרחם לצורך הפסקת הדמם. |
===לאחר הבדיקה=== | ===לאחר הבדיקה=== | ||
| שורה 90: | שורה 88: | ||
יש לדווח לרופא המטפל או ליחידה בה בוצעה הקולפוסקופיה, אם קיים דימום כבד או אם הדימום אינו פוסק כעבור מספר ימים. | יש לדווח לרופא המטפל או ליחידה בה בוצעה הקולפוסקופיה, אם קיים דימום כבד או אם הדימום אינו פוסק כעבור מספר ימים. | ||
| + | |||
| + | {{ייחוס|ד"ר אלכס בראון}} | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:גינקולוגיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:21, 5 בנובמבר 2023
| בדיקת קולפוסקופיה | ||
|---|---|---|
| Colposcopy | ||
.svg)
| ||
מערכת הרבייה הנשית
| ||
| שמות נוספים | שקיפת צוואר הרחם | |
| יוצר הערך | ד"ר אלכס בראון | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – אנדוסקופיה, נגיף הפפילומה
רקע כללי
קולפוסקופיה (Colposcopy) היא בדיקה של צוואר הרחם. מקור השם מגיע מיוונית: "קולפוס" משמעו "ריק, רחם, נרתיק" ו"סקופוס" משמעו "להסתכל".
הבדיקה מתבצעת על ידי רופא נשים אשר עבר הכשרה לביצוע קולפוסקופיות בעת בדיקה גינקולוגית רגילה עם מכשיר Speculum ("ברווז") וכוללת הסתכלות על הצוואר בעזרת ה-Colposcope (מגדיל תמונה), צביעה על ידי חומצה אצטית (Acetic acid) ו-Lugol ונטילת ביופסיות במידת הצורך.
Colposcope מגדיל את התמונה פי 15-2.5 ומכיל מקור אור המאפשר לרופא לראות את הנגעים החשודים בצוואר הרחם.
אם לאחר הצביעות ישנם אזורים החשודים לטרום סרטן - מתבצעת נטילת דגימת רקמה ['ביופסיה' (Biopsy)] על מנת לבחון את הנגעים השונים ולטפל בהתאם.
הסיבה העיקרית לביצוע קולפוסקופיה היא לצורך זיהוי של דיספלזיה (Dysplasia) של צוואר הרחם והענקת טיפול בהתאם לממצאים ומניעת סרטן צוואר הרחם.
הסיבות עיקריות לביצוע קולפוסקופיה הן זיהום בנגיף הפפילומה (Human PapillomaVirus ,HPV) ודימום לאחר קיום יחסי מין (Post Coital Bleeding).
סרטן וטרום סרטן (דיספלזיה) של צוואר הרחם
99 אחוזים ממקרי סרטן צוואר הרחם נגרמים על ידי נגיף הפפילומה.
זיהום בנגיף הפפילומה הוא נפוץ וכ-80 אחוזים מהנשים נחשפות לנגיף במהלך חייהן, אך לרוב, אצל 80 אחוזים מאילו שנחשפו, הנגיף חולף מבלי שיהיו לכך השלכות ורק כ-20 אחוזים אינן מצליחות להיפטר מהנגיף ונמצאות בסיכון לפתח טרום סרטן או סרטן של צוואר הרחם.
נשים שהנגיף אינו חולף אצלן:
גורמי סיכון ידועים הם עישון ומערכת חיסון מדוכאת.
ישנם מעל 100 זנים שונים של נגיף הפפילומה, המסוכנים ביותר ואלו האחראים על 80 אחוזים ממקרי הסרטן הם הזנים HPV 16 ו-HPV 18.
השינויים החלים ברקמה מרגע ההדבקה בנגיף הפפילומה ועד להתפתחות הסרטן הם ארוכים מאוד ונמשכים עשרות שנים, לכן כל כך חשוב להיבדק כל 3 שנים ולא לפספס בדיקת PAP (Papanicolaou test).
בדיקת PAP
בדיקת PAP רגילה כוללת ציטולוגיה (Cytology) - בדיקת משטח מצוואר הרחם והנרתיק והסתכלות על מבנה התאים.
הבדיקה מומלצת לכל אישה מגיל 25, בישראל הוחלפה על ידי בדיקת HPV מאחר שהגורם העיקרי לדיספלזיה וסרטן צוואר הרחם הוא נגיף הפפילומה - נשים שאינן נשאיות לנגיף חוזרות על הבדיקה כעבור 3 שנים.
אם הבדיקה חיובית משלימים את הבדיקה עם בדיקת ציטולוגיה מאותו בקבוק בכדי להבחין האם הנגיף גרם לשינויים בתאים או שמדובר בנשאות בלבד. נשים נשאיות לנגיף הפפילומה מופנות לבדיקת קולפוסקופיה.
בנוסף, כל מטופלת עם דמם בעת קיום יחסי מין תופנה גם היא לבדיקת קולפוסקופיה.
חיסון נגד נגיף הפפילומה
נגיף הפפילומה אחראי לא רק על סרטן וטרום סרטן של צוואר הרחם, הוא גורם גם לסרטן פי הטבעת, סרטן מתרי הקול וסרטן הפין.
חיסון כנגד נגיף הפפילומה קיים מאז 2006. הוא הוכח כיעיל וללא תופעות לוואי מיוחדות (תופעות הלוואי עלולות לכלול כאבים באזור ההזרקה וחום).
לרוב, הילדים - גם בנים וגם בנות, מתחסנים בבתי הספר בגיל 9–13.
ניתן לקבל חיסון עד גיל 45, וגם לנשאית של אחד מהזנים כדאי להתחסן כי החיסון מכסה 9 זנים נפוצים ביותר של הנגיף.
בדיקת קולפוסקופיה
מהלך הפעולה
הבדיקה מבוצעת על כיסא גינקולוגי כבדיקה גינקולוגית רגילה. מבוצעת צביעה עם 2 חומרים שונים על מנת לצבוע אזורים לא תקינים באזור צוואר הרחם והנרתיק.
אם ישנם אזורים חשודים נלקחת ביופסיה של מילימטרים בודדים, לרוב הפעולה אינה כואבת אלא לא נעימה ואורכת כ-5–10 דקות.
לאחר נטילת הביופסיה מומלץ להימנע מיחסי המין, אמבטיות ושימוש בטמפונים לשלושת הימים הבאים.
הפעולה עלולה לגרום להתכווצויות בבטן התחתונה וכאבים דומים לכאבי מחזור, אין כל מניעה מנטילת משככי כאבים.
תוצאות
במהלך הפעולה ניתן לשאול האם ישנם נגעים חשודים על הצוואר והאם יש צורך בנטילת ביופסיה. באם עברת ביופסיה, התשובות אמורות להתקבל בתוך 3 שבועות.
- בדיקה תקינה – משמעות הדבר היא כי לא נמצאו אזורים חשודים במהלך הקולפוסקופיה. מעל מחצית מכלל הנבדקות הן בעלות בדיקות תקינות
- המצאות נגע חשוד – תבוצע ביופסיה של הנגע וההמשך יקבע בהתאם לתוצאות. גם אם יאובחן טרום סרטן דרגה 2–3 ישנו טיפול יעיל המונע התפתחות של הסרטן בצוואר הרחם
מאחר שזוהי בדיקה המבוצעת על ידי אדם, היא תלוית מבצע וייתכן כי גידול שהיה בצוואר הרחם לא זוהה על ידי הבודק. מאחר שכך, תוצאה תקינה אינה מבטיחה ב-100 אחוזים כי אין סרטן. בנוסף, העדר ממצאים מחשידים בבדיקה הנוכחית אין משמעותו כי המחלה לא תתפתח בשלב מאוחר יותר בחיים.
מסיבות אלו, בחלק מהמקרים יש לחזור על הבדיקה כל מספר חודשים ויקבע בהתאם לסטטוס HPV ובדיקת ציטולוגיה.
קולפוסקופיה אינה בדיקה מושלמת, אך שיעורי הדיוק באבחנת טרום סרטן או סרטן צוואר הרחם הם מעל ל-90 אחוזים.
תופעות לוואי וסיבוכים
במהלך הפעולה חלק קטן מהנשים (כ-5 אחוזים) תרגשנה צריבה קלה בעקבות חומרי צביעה.
אם נלקחה ביופסיה ייתכנו הפרשות חומות או מעט דימום בשלושת הימים שלאחר הביופסיה.
בפחות מעשירית האחוז מתפתח דמם הדורש תפר על צוואר הרחם לצורך הפסקת הדמם.
לאחר הבדיקה
לאחר או במהלך הבדיקה, הבודק יסביר לנבדקת על תוצאות הבדיקה וידווח לה אם נלקחה ביופסיה. תוצאות הביופסיה אמורות להתקבל בתוך 3 שבועות.
יש לדווח לרופא המטפל או ליחידה בה בוצעה הקולפוסקופיה, אם קיים דימום כבד או אם הדימום אינו פוסק כעבור מספר ימים.
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אלכס בראון