האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - סעד חיים ביילודים - Cardiopulmonary resuscitation and acute cardiovascular treatment - life support in newborns"

מתוך ויקירפואה

(החלפת הדף בתוכן "{{פרק |ספר=החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף |מספר הפרק=4 }} {{הרחבה|החייאה}} קובץ:CPR traini...")
תגית: החלפה
שורה 5: שורה 5:
 
{{הרחבה|החייאה}}
 
{{הרחבה|החייאה}}
 
[[קובץ:CPR training-04.jpg|שמאל|250px]]
 
[[קובץ:CPR training-04.jpg|שמאל|250px]]
 +
בארצות הברית ובקנדה מתרחשות מעל 4 מיליון לידות בשנה. עד 1 מכל 10 יילודים יזדקק לעזרה במעבר מהסביבה מלאת הנוזלים של הרחם אל הסביבה של החדר, שמלא באוויר. חיוני שלכל יילוד יהיה איש צוות רפואי אשר נועד לסייע ליילוד לבצע את המעבר הזה, ושאיש צוות רפואי זה יהיה בעל ההכשרה והציוד המתאימים לביצוע תפקיד זה. זאת ועוד, חלק מהיילודים הזקוקים לסיוע במעבר נמצאים בסכנה לפיתוח סיבוכים המחייבים סיוע מצד אנשי צוות נוספים בעלי הכשרה מתאימה. כל סביבה סב-לידתית אמורה להיות מוכנה לתרחיש זה.
 +
התהליך של סיוע במעבר מתואר באלגוריתם להחייאה נאונטלית שמתחיל בצרכים של כל יילוד וממשיך לצעדים שנותנים מענה לצרכים של יילודים שנמצאים במצבי סיכון. בהנחיות 2020, אנו נותנים המלצות על איך לפעול פי האלגוריתם, ובכלל זה צפייה והכנה, ניהול הטיפול בחבל הטבור בלידה, פעולות ראשוניות, ניטור קצב הלב, תמיכה נשימתית, עיסויי חזה, גישה וטיפולים תוך וסקולרים, מניעה והפסקת פעולות החייאה, טיפול לאחר ההחייאה וגורמים אנושיים וביצועיים.
 +
כאן אנחנו נותנים דגש על המלצות חדשות ומעודכנות שאנחנו מאמינים שישפיעו באופן משמעותי על התוצאות של דום לב.
 +
סיכום סוגיות עיקריות ושינויים מרכזיים
 +
• החייאת יילודים מחייבת צפייה והכנה על ידי אנשי צוות רפואי שעוברים הכשרה כיחידים וכצוותים.
 +
• רוב התינוקות שזה עתה נולדו אינם זקוקים להידוק מיידי של חבל הטבור או להחייאה וניתן להעריך את מצבם ולנטר אותם במהלך רגעי המגע של העור שלהם עם העור של האמהות שלהם לאחר הלידה )Skin-to-skin contact = "מגע עור בעור"(.
 +
• מניעת היפוטרמיה היא נקודת מיקוד חשובה בהחייאה נאונטלית. החשיבות של טיפול באמצעות מגע עור בעור בתינוקות בריאים מקבלת חיזוק כאמצעי לקידום יצירת התקשרות הורית, הנקה ונורמותרמיה.
 +
• ניפוח וונטילציה של הריאות הם העדיפות העליונה בתינוקות שנולדו זה עתה וזקוקים לתמיכה לאחר הלידה.
 +
• עליה בקצב הלב היא האינדיקטור החשוב ביותר של ונטילציה יעילה ותגובה להתערבויות החייאתיות.
 +
• מד סטורציה משמש להנחיית טיפול בחמצן ולעמידה ביעדי הסטורציה.
 +
• שאיבה אנדוטרכיאלית שגרתית אינה מומלצת הן בתינוקות חיוניים והן בתינוקות שאינם חיוניים, אשר נולדו עם מים מיקוניאלים )MSAF(. ישנה התוויה לשאיבה אנדוטרכיאלית רק כאשר יש חשד לחסימת נתיב האוויר, לאחר ביצוע הנשמה בלחץ חיובי )PPV(.
 +
• יש לבצע עיסויי חזה אם תגובת קצב הלב להנשמה ירודה אחרי נקיטת צעדים לשיפור ההנשמה, אשר רצוי שיכללו צנרור אנדוטרכיאלי.
 +
• יש לנטר את תגובת קצב הלב לעיסויי החזה ולתרופות באמצעות אלקטרוקרדיוגרפיה.
 +
• כאשר נדרשת גישה וסקולרית בתינוקות שנולדו זה עתה, ניתנת עדיפות לגישה תוך-ורידית. כאשר גישה תוך-ורידית אינה אפשרית, יש לשקול גישה תוך-גרמית.
 +
• יתכן שיהיה סביר לתת אפינפרין אם התגובה לעיסויי החזה אינה טובה, עם עדיפות למתן בגישה תוך-וסקולרית.
 +
• יתכן שיילודים שאינם מגיבים לאפינפרין ושיש להם היסטוריה או בדיקה שתואמת לאובדן דם, יזדקקו להרחבת נפח.
 +
• אם כל צעדי ההחייאה הללו מתבצעים באופן אפקטיבי אך אין שיפור בקצב הלב תוך 20 דקות, יש לדון בשינוי כיוון הטיפול עם הצוות ועם המשפחה.
 +
המלצות עיקריות חדשות ומעודכנות
 +
צפיית הצורך בהחייאה
 +
2020 )חדש(: כל לידה צריכה להתרחש במעמד של לפחות אדם אחד המסוגל לבצע את הצעדים ההתחלתיים של החייאת יילודים ולהתחיל בביצוע PPV, ואשר האחריות היחידה החלה עליו היא הטיפול ברך הנולד.
 +
סיבה: כדי לתמוך במעבר בטוח וחלק של היילוד מהרחם לנשימת אוויר, כל לידה צריכה להתבצע בנוכחות של לפחות אדם אחד שהאחריות העיקרית שלו היא לטפל ברך הנולד, ואשר בעל ההכשרה והציוד הנדרש להתחלת PPV ללא דיחוי. מחקרים תצפיתיים ומחקרים לשיפור האיכות מצביעים על כך שגישה זו מאפשרת זיהוי של יילודים במצב סיכון, מקדם את השימוש ברשימות תיוג להכנת ציוד ומסייע בתדרוך צוותים. בחינה שיטתית של הכשרה בהחייאה נאונטלית במסגרות עם מחסור במשאבים, הראתה ירידה הן בכמות הלידות השקטות והן בתמותה ב- 7 הימים הראשונים.
 +
ניהול חום גוף ביילודים
 +
2020 )חדש(: מגע עור בעור ליילודים שאינם זקוקים להחייאה יכול להיות אפקטיבי בשיפור ההנקה, בקרת חום הגוף ויציבות רמת הסוכר בדם.
 +
סיבה: ראיות מסקירת קוקרן שיטתית הראו שמגע עור בעור מקדם נורמותרמיה ביילודים בריאים. בנוסף, שתי מטא-אנליזות של מחקרי RCT ומחקרים תצפיתיים של טיפול עור בעור מתמשך לאחר החייאה ו/או ייצוב ראשוניים הראו תמותה מופחתת, שיפור בהנקה, קיצור במשך האשפוז, ועליה משופרת במשקל בפגים ובתינוקות שנולדו במשקל נמוך.
 +
פינוי נתיב האוויר כאשר קיים מקוניום
 +
2020 )מעודכן(: לא מומלץ לבצע לרינגוסב קופיה עם או בלי שאיבה טרכיאלית ביילודים שאינם חיוניים )המציגים דום נשימה או מאמץ נשימתי שאינו יעיל( ושנולדו עם מים מקוניאלים
 +
.)MSAF)
 +
2020 )מעודכן(: צנרור ושאיבה טרכיאלית עשויים להיות מועילים ביילודים לא חיוניים שנולדו עם מים מקוניאלים ואשר מראים סימנים לחסימה בנתיב האוויר במהלך הנשמה בלחץ חיובי.
 +
2015 )ישן(: כאשר קיים מקוניום, אין המלצה לבצע צנרור שגרתי לשאיבה טרכיאלית בתנאים אלה, מכיוון שאין מספיק ראיות להמשיך ולהמליץ על פעולה זו.
 +
סיבה: יש לבצע פעולות ראשוניות והחייאה בלחץ חיובי ביילודים שזה עתה נולדו עם מים מקוניאלים ושאינם חיוניים בזמן הלידה. רק כאשר יש חשד לחסימה בנתיב האוויר לאחר ביצוע הנשמה בלחץ חיובי, ישנה התוויה לשאיבה אנדוטרכיאלית. ראיות ממחקרי RTC מראים שליילודים שאינם חיוניים, ושנולדו במים מקוניאלים, יש את אותן התוצאות )הישרדות, צורך בתמיכה נשימתית( בין אם מבוצע בהם שאיבה לפני או אחרי תחילתה של ההנשמה בלחץ חיובי. לרינגוסקופיה ושאיבה אנדוטרב כיאלית אינם נדרשים בשגרה ביילודים שנולדים עם מים מקוניאלים, אך עשויים להיות מועילים ביילודים שמראים סימנים לחסימה בנתיב האוויר בשעה שמבוצעת בהם הנשמה בלחץ חיובי.
 +
גישה וסקולרית
 +
2020 )חדש(: הגישה המומלצת ביילודים שזקוקים לגישה וסקולרית בשעת הלידה היא דרך וריד הטבור. אם גישה תוך-ורידית אינה אפשרית, יהיה זה סביר להשתמש בגישה תוךב גרמית.
 +
סיבה: יילודים שלא הגיבו להנשמה בלחץ חיובי ועיסויי חזה זקוקים לגישה וסקולרית לקבלת עירוי של אפינפרין ו/או מרחיבי נפח. צנתור הוריד הטבורי היא הטכניקה המועדפת בחדר הלידה. גישה תוך גרמית מהווה חלופה אם אין אפשרות לגישה דרך וריד הטבור או אם הטיפול ניתן מחוץ לחדר הלידה. מספר דוחות מקרה תיארו סיבוכים מקומיים הקשורים למיקום המחט בגישה תוך-גרמית.
 +
הפסקת החייאה
 +
2020 )מעודכן(: ביילודים שנולדו זה עתה ושמבוצעת בהם החייאה, אם אין דופק ובוצעו כל שלבי ההחייאה, יש לדון בהפסקת מאמצי ההחייאה עם הצוות הרפואי ועם המשפחה. פרק זמן סביר לעריכת שינוי זה במטרות הטיפול הוא כ-20 דק' אחרי הלידה.
 +
2010 )ישן(: ביילוד שנולד זה עתה ללא דופק שניתן לאיתור, ראוי לשקול הפסקת ההחייאה אם עדיין לא ניתן לאתר דופק לאחר 10 דקות.
 +
סיבה: ליילודים שזה עתה נולדו ולא מגיבים למאמצי ההחייאה עד כ-20 דקות לאחר הלידה יש סיכוי נמוך להישרדות. מסיבה זו, מוצע לקבוע מסגרת זמן לקבלת החלטות בנוגע
 +
להפסקת ההחייאה, תוך הדגשת המעורבות של ההורים ושל צוות ההחייאה לפני שינוי הכיוון של הטיפול.
 +
ביצועים אנושיים ומערכתיים
 +
2020 )מעודכן(: עבור משתתפים שעברו הכשרה בהחייאה נאונטלית, יש לבצע הכשרת רענון צוותית או אישית בתדירות גבוהה יותר מפעם בשנתיים, בתדירות שתומכת בשימור ידע, מיומנויות והתנהגויות.
 +
2015 )ישן(: מחקרים שבדקו את התדירות שבה אנשי צוות רפואי או סטודנטים בתחומים רפואיים צריכים לעבור הכשרה, הראו שלא היה הבדל בתוצאות החולים אך הם הצליחו להראות יתרונות בביצועים פסיכומוטורים, בידע ובביטחון העצמי כאשר הכשרה ממוקדת התרחשה כל 6 חודשים או בתדירות גבוהה יותר. לכן, מוצע שההכשרה למשימת ההחייאה הנאונטלית
 +
תתקיים בתדירות גבוהה יותר מאשר פרק הזמן הנוכחי העומד על שנתיים.
 +
סיבה: מחקרים לימודיים מראים שידע ומיומנויות בהחייאת לב-ריאה דועך תוך 3 עד 12 חודשים לאחר ההכשרה. במחקרי סימולב ציה הוכח שהכשרות דחף קצרות משפרות את הביצועים ומפחיתות תמותת יילודים בסביבות עם משאבים מועטים. כדי לצפות ולהתכונן באופן יעיל, מטפלים וצוותים עשויים לשפר את ביצועיהם עם תרגול תכוף.
  
 
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==

גרסה מ־12:38, 19 בינואר 2024

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהחייאה

CPR training-04.jpg

בארצות הברית ובקנדה מתרחשות מעל 4 מיליון לידות בשנה. עד 1 מכל 10 יילודים יזדקק לעזרה במעבר מהסביבה מלאת הנוזלים של הרחם אל הסביבה של החדר, שמלא באוויר. חיוני שלכל יילוד יהיה איש צוות רפואי אשר נועד לסייע ליילוד לבצע את המעבר הזה, ושאיש צוות רפואי זה יהיה בעל ההכשרה והציוד המתאימים לביצוע תפקיד זה. זאת ועוד, חלק מהיילודים הזקוקים לסיוע במעבר נמצאים בסכנה לפיתוח סיבוכים המחייבים סיוע מצד אנשי צוות נוספים בעלי הכשרה מתאימה. כל סביבה סב-לידתית אמורה להיות מוכנה לתרחיש זה. התהליך של סיוע במעבר מתואר באלגוריתם להחייאה נאונטלית שמתחיל בצרכים של כל יילוד וממשיך לצעדים שנותנים מענה לצרכים של יילודים שנמצאים במצבי סיכון. בהנחיות 2020, אנו נותנים המלצות על איך לפעול פי האלגוריתם, ובכלל זה צפייה והכנה, ניהול הטיפול בחבל הטבור בלידה, פעולות ראשוניות, ניטור קצב הלב, תמיכה נשימתית, עיסויי חזה, גישה וטיפולים תוך וסקולרים, מניעה והפסקת פעולות החייאה, טיפול לאחר ההחייאה וגורמים אנושיים וביצועיים. כאן אנחנו נותנים דגש על המלצות חדשות ומעודכנות שאנחנו מאמינים שישפיעו באופן משמעותי על התוצאות של דום לב. סיכום סוגיות עיקריות ושינויים מרכזיים • החייאת יילודים מחייבת צפייה והכנה על ידי אנשי צוות רפואי שעוברים הכשרה כיחידים וכצוותים. • רוב התינוקות שזה עתה נולדו אינם זקוקים להידוק מיידי של חבל הטבור או להחייאה וניתן להעריך את מצבם ולנטר אותם במהלך רגעי המגע של העור שלהם עם העור של האמהות שלהם לאחר הלידה )Skin-to-skin contact = "מגע עור בעור"(. • מניעת היפוטרמיה היא נקודת מיקוד חשובה בהחייאה נאונטלית. החשיבות של טיפול באמצעות מגע עור בעור בתינוקות בריאים מקבלת חיזוק כאמצעי לקידום יצירת התקשרות הורית, הנקה ונורמותרמיה. • ניפוח וונטילציה של הריאות הם העדיפות העליונה בתינוקות שנולדו זה עתה וזקוקים לתמיכה לאחר הלידה. • עליה בקצב הלב היא האינדיקטור החשוב ביותר של ונטילציה יעילה ותגובה להתערבויות החייאתיות. • מד סטורציה משמש להנחיית טיפול בחמצן ולעמידה ביעדי הסטורציה. • שאיבה אנדוטרכיאלית שגרתית אינה מומלצת הן בתינוקות חיוניים והן בתינוקות שאינם חיוניים, אשר נולדו עם מים מיקוניאלים )MSAF(. ישנה התוויה לשאיבה אנדוטרכיאלית רק כאשר יש חשד לחסימת נתיב האוויר, לאחר ביצוע הנשמה בלחץ חיובי )PPV(. • יש לבצע עיסויי חזה אם תגובת קצב הלב להנשמה ירודה אחרי נקיטת צעדים לשיפור ההנשמה, אשר רצוי שיכללו צנרור אנדוטרכיאלי. • יש לנטר את תגובת קצב הלב לעיסויי החזה ולתרופות באמצעות אלקטרוקרדיוגרפיה. • כאשר נדרשת גישה וסקולרית בתינוקות שנולדו זה עתה, ניתנת עדיפות לגישה תוך-ורידית. כאשר גישה תוך-ורידית אינה אפשרית, יש לשקול גישה תוך-גרמית. • יתכן שיהיה סביר לתת אפינפרין אם התגובה לעיסויי החזה אינה טובה, עם עדיפות למתן בגישה תוך-וסקולרית. • יתכן שיילודים שאינם מגיבים לאפינפרין ושיש להם היסטוריה או בדיקה שתואמת לאובדן דם, יזדקקו להרחבת נפח. • אם כל צעדי ההחייאה הללו מתבצעים באופן אפקטיבי אך אין שיפור בקצב הלב תוך 20 דקות, יש לדון בשינוי כיוון הטיפול עם הצוות ועם המשפחה. המלצות עיקריות חדשות ומעודכנות צפיית הצורך בהחייאה 2020 )חדש(: כל לידה צריכה להתרחש במעמד של לפחות אדם אחד המסוגל לבצע את הצעדים ההתחלתיים של החייאת יילודים ולהתחיל בביצוע PPV, ואשר האחריות היחידה החלה עליו היא הטיפול ברך הנולד. סיבה: כדי לתמוך במעבר בטוח וחלק של היילוד מהרחם לנשימת אוויר, כל לידה צריכה להתבצע בנוכחות של לפחות אדם אחד שהאחריות העיקרית שלו היא לטפל ברך הנולד, ואשר בעל ההכשרה והציוד הנדרש להתחלת PPV ללא דיחוי. מחקרים תצפיתיים ומחקרים לשיפור האיכות מצביעים על כך שגישה זו מאפשרת זיהוי של יילודים במצב סיכון, מקדם את השימוש ברשימות תיוג להכנת ציוד ומסייע בתדרוך צוותים. בחינה שיטתית של הכשרה בהחייאה נאונטלית במסגרות עם מחסור במשאבים, הראתה ירידה הן בכמות הלידות השקטות והן בתמותה ב- 7 הימים הראשונים. ניהול חום גוף ביילודים 2020 )חדש(: מגע עור בעור ליילודים שאינם זקוקים להחייאה יכול להיות אפקטיבי בשיפור ההנקה, בקרת חום הגוף ויציבות רמת הסוכר בדם. סיבה: ראיות מסקירת קוקרן שיטתית הראו שמגע עור בעור מקדם נורמותרמיה ביילודים בריאים. בנוסף, שתי מטא-אנליזות של מחקרי RCT ומחקרים תצפיתיים של טיפול עור בעור מתמשך לאחר החייאה ו/או ייצוב ראשוניים הראו תמותה מופחתת, שיפור בהנקה, קיצור במשך האשפוז, ועליה משופרת במשקל בפגים ובתינוקות שנולדו במשקל נמוך. פינוי נתיב האוויר כאשר קיים מקוניום 2020 )מעודכן(: לא מומלץ לבצע לרינגוסב קופיה עם או בלי שאיבה טרכיאלית ביילודים שאינם חיוניים )המציגים דום נשימה או מאמץ נשימתי שאינו יעיל( ושנולדו עם מים מקוניאלים .)MSAF) 2020 )מעודכן(: צנרור ושאיבה טרכיאלית עשויים להיות מועילים ביילודים לא חיוניים שנולדו עם מים מקוניאלים ואשר מראים סימנים לחסימה בנתיב האוויר במהלך הנשמה בלחץ חיובי. 2015 )ישן(: כאשר קיים מקוניום, אין המלצה לבצע צנרור שגרתי לשאיבה טרכיאלית בתנאים אלה, מכיוון שאין מספיק ראיות להמשיך ולהמליץ על פעולה זו. סיבה: יש לבצע פעולות ראשוניות והחייאה בלחץ חיובי ביילודים שזה עתה נולדו עם מים מקוניאלים ושאינם חיוניים בזמן הלידה. רק כאשר יש חשד לחסימה בנתיב האוויר לאחר ביצוע הנשמה בלחץ חיובי, ישנה התוויה לשאיבה אנדוטרכיאלית. ראיות ממחקרי RTC מראים שליילודים שאינם חיוניים, ושנולדו במים מקוניאלים, יש את אותן התוצאות )הישרדות, צורך בתמיכה נשימתית( בין אם מבוצע בהם שאיבה לפני או אחרי תחילתה של ההנשמה בלחץ חיובי. לרינגוסקופיה ושאיבה אנדוטרב כיאלית אינם נדרשים בשגרה ביילודים שנולדים עם מים מקוניאלים, אך עשויים להיות מועילים ביילודים שמראים סימנים לחסימה בנתיב האוויר בשעה שמבוצעת בהם הנשמה בלחץ חיובי. גישה וסקולרית 2020 )חדש(: הגישה המומלצת ביילודים שזקוקים לגישה וסקולרית בשעת הלידה היא דרך וריד הטבור. אם גישה תוך-ורידית אינה אפשרית, יהיה זה סביר להשתמש בגישה תוךב גרמית. סיבה: יילודים שלא הגיבו להנשמה בלחץ חיובי ועיסויי חזה זקוקים לגישה וסקולרית לקבלת עירוי של אפינפרין ו/או מרחיבי נפח. צנתור הוריד הטבורי היא הטכניקה המועדפת בחדר הלידה. גישה תוך גרמית מהווה חלופה אם אין אפשרות לגישה דרך וריד הטבור או אם הטיפול ניתן מחוץ לחדר הלידה. מספר דוחות מקרה תיארו סיבוכים מקומיים הקשורים למיקום המחט בגישה תוך-גרמית. הפסקת החייאה 2020 )מעודכן(: ביילודים שנולדו זה עתה ושמבוצעת בהם החייאה, אם אין דופק ובוצעו כל שלבי ההחייאה, יש לדון בהפסקת מאמצי ההחייאה עם הצוות הרפואי ועם המשפחה. פרק זמן סביר לעריכת שינוי זה במטרות הטיפול הוא כ-20 דק' אחרי הלידה. 2010 )ישן(: ביילוד שנולד זה עתה ללא דופק שניתן לאיתור, ראוי לשקול הפסקת ההחייאה אם עדיין לא ניתן לאתר דופק לאחר 10 דקות. סיבה: ליילודים שזה עתה נולדו ולא מגיבים למאמצי ההחייאה עד כ-20 דקות לאחר הלידה יש סיכוי נמוך להישרדות. מסיבה זו, מוצע לקבוע מסגרת זמן לקבלת החלטות בנוגע להפסקת ההחייאה, תוך הדגשת המעורבות של ההורים ושל צוות ההחייאה לפני שינוי הכיוון של הטיפול. ביצועים אנושיים ומערכתיים 2020 )מעודכן(: עבור משתתפים שעברו הכשרה בהחייאה נאונטלית, יש לבצע הכשרת רענון צוותית או אישית בתדירות גבוהה יותר מפעם בשנתיים, בתדירות שתומכת בשימור ידע, מיומנויות והתנהגויות. 2015 )ישן(: מחקרים שבדקו את התדירות שבה אנשי צוות רפואי או סטודנטים בתחומים רפואיים צריכים לעבור הכשרה, הראו שלא היה הבדל בתוצאות החולים אך הם הצליחו להראות יתרונות בביצועים פסיכומוטורים, בידע ובביטחון העצמי כאשר הכשרה ממוקדת התרחשה כל 6 חודשים או בתדירות גבוהה יותר. לכן, מוצע שההכשרה למשימת ההחייאה הנאונטלית תתקיים בתדירות גבוהה יותר מאשר פרק הזמן הנוכחי העומד על שנתיים. סיבה: מחקרים לימודיים מראים שידע ומיומנויות בהחייאת לב-ריאה דועך תוך 3 עד 12 חודשים לאחר ההכשרה. במחקרי סימולב ציה הוכח שהכשרות דחף קצרות משפרות את הביצועים ומפחיתות תמותת יילודים בסביבות עם משאבים מועטים. כדי לצפות ולהתכונן באופן יעיל, מטפלים וצוותים עשויים לשפר את ביצועיהם עם תרגול תכוף.

הערות שוליים