האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - הדרכה"

מתוך ויקירפואה

תגית: הפניה חדשה
 
(14 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{הנחיה קלינית
+
#הפניה [[החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף]]
|שם ההנחיה=דגשים בעדכון הנחיות ה-American Heart Association לשנת 2015 לגבי [[החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף]]
 
|הוועדה המקצועית=American Heart Association
 
|עריכה=ד"ר רואי בייגל, האיגוד הקרדיולוגי בישראל, חבר בקבוצת עבודה בנושא טיפול קרדיווסקולרי דחוף והצוות הבינלאומי בנושא דגשים בעדכון הנחיות AH
 
|תחום=
 
|קישור=[http://eccguidelines.heart.org/wp-content/uploads/2015/10/2015-AHA-Guidelines-Highlights-English.pdf באנגלית]
 
|תאריך פרסום=2015
 
}}
 
למרות התקדמות מדעית משמעותית בטיפול בנפגעי דום לב, נותרה שונות ניכרת בשיעורי ההישרדות אותה לא ניתן לייחס רק למאפייני המטופלים. כדי להגדיל כמה שיותר את הסיכוי לכך שנפגעי דום לב יקבלו טיפול איכותי מבוסס ראיות, חובה להשתמש בהדרכה להחייאה בעקרונות הדרכה מוצקים הנתמכים במחקר הדרכה אמפירי המתרגמים הלכה למעשה. בעוד הנחיות ההדרכה של AHA לשנת 2010 כללו בהמלצותיהם "שום וצוותים, המלצות ההדרכה של AHA לשנת 2015 מתמקדות כעת בהדרכה בלבד. היישום והצוותים נכללו בחלקים אחרים של עדכון ההנחיות לשנת 2015 .
 
סיכום סוגיות עיקריות ושינויים מרכזיים
 
המלצות עיקריות ונקודות להדגשה כוללות את הנקודות הבאות:
 
*מומלץ להשתמש במכשיר משוב להחייאת לב-ריאה כדי לעזור ללמוד את המיומנות הפסיכומוטורית של החייאת לב-ריאה. מכשירים המספקים משוב מתקן על ביצועים עדיפים על פני מכשירים הנותנים הודעות בלבד (כמו מטרונום).
 
*כדאי להשתמש בבובות החייאה דמויות אדם לתכניות בהן יש תשתית, צוות מיומן ומשאבים לקיום התכנית. בובות החייאה רגילות ממשיכות להיות בחירה מתאימה לארגונים להם אין יכולת כזו.
 
*נראה שמיומנויות החייאה בסיסית נלמדות בקלות באמצעות לימוד עצמי (דרך סרטוני וידאו או מחשב) עם תרגול מעשי כמו באמצעות קורסים מסורתיים בהנחיית מדריך.
 
*למרות שכדי לבצע החייאת לב-ריאה, מבצע החייאה אינו זקוק להכשרה קודמת, הכשרה עוזרת לאנשים ללמוד את המיומנויות ולבנות את הביטחון לבצע החייאת לב-ריאה כשהם נתקלים בנפגע דום לב.
 
*כדי לצמצם את הזמן עד ביצוע דפיברילציה לנפגעי דום לב, אין צורך להגביל פריסה של דפיברילטור חיצוני אוטומטי לאנשים מוסמכים (למרות שעדיין מומלץ לעבור הכשרה).
 
*שילוב של לימוד עצמי וקורסים בהנחיית מדריך הכוללים הכשרה מעשית יכול להיחשב כחלופה לקורסים מסורתיים בהנחיית מדריך למבצעי החייאה שאינם אנשים צוות רפואי.
 
*הכנה של קורס קדם הכולל סקירה של מידע בעל תוכן מתאים, בדיקה מקוונת/בקורס הקדם ו/או התנסות מעשית במיומנויות טכניות רלוונטיות, עשויים לייעל את הלמידה המופקת מקורסים של החייאה מתקדמת במבוגרים ובילדים.
 
*בהתחשב בחשיבות של דינמיקת צוות בהחייאה, יש לכלול בקורסים לסעד חיים מתקדם הכשרה המתמקדת במנהיגות ובעקרונות עבודת צוות.
 
*כדאי לקהילות להכשיר עוברי אורח בהחייאת לב-ריאה הכוללת עיסויים בלבד למבוגרים עם דום לב מחוץ לבית חולים, כחלופה להכשרה בהחייאת לב-ריאה קונבנציונלית.
 
*לימוד קורסי רענון פעם בשנתיים אינו מצב מיטבי. קורסי רענון תדירים יותר בסעד חיים בסיסי ומתקדם עשויים לעזור למבצעי החייאה שסביר שייתקלו בדום לב.
 
AHA ECC Education Guidelines Writing Group 2015
 
הסכימה על מספר מושגי ליבה במטרה לכוון את הפיתוח של קורסים וחומרי קורס (טבלה 3) .
 
 
 
==טבלה 3 - מושגי ליבה של AHA בהדרכה לטיפול קרדיווסקולרי דחוף==
 
 
 
{| class="wikitable"
 
|-
 
| פישוט || יש לפשט הן את ההצגה והן את ההיקף של תוכן הקורס, כדי לסייע להשיג את מטרות הקורס.{{הערה|שם=הערה10|}} , {{הערה|שם=הערה11|}}
 
|-
 
| עקביות || יש להציג את תוכן הקורס והדגמת המיומנויות בצורה עקבית. כדי לרכוש מיומנות פסיכומוטורית בסיסית עדיף ללמוד התנסות מעשית תוך צפייה בסרטוני וידאו, מכיוון שהיא מפחיתה את הנטייה של מדריכים לסטות מהתכנית המתוכננת של הקורס.{{הערה|שם=הערה11}}, {{הערה|שם=הערה12|}}, {{הערה|שם=הערה13|}}, {{הערה|שם=הערה14|}}
 
|-
 
|הקשריות||בכל הקורסים לטיפול קרדיווסקולרי דחוף יש ליישם עקרונות ללמידת מבוגרים{{הערה|שם=הערה15|}}, תוך שימת דגש על יצירת תרחישי הדרכה רלוונטיים אותם ניתן ליישם באופן מעשי בסביבה האמיתית של לתלמיד, למשל לתת לתלמידים מבית חולים להתאמן על החייאת לב-ריאה על מיטה ולא על הרצפה.
 
|-
 
|תרגול מעשי||יש צורך בתרגול מעשי רב כדי להשיג את המטרות של ביצוע מיומנויות פסיכומוטוריות ושאינן-טכניות / מנהיגות.{{הערה|שם=הערה11}}, {{הערה|שם=הערה12}}, {{הערה|שם=הערה16|}}, {{הערה|שם=הערה17|}}, {{הערה|שם=הערה18|}}
 
|-
 
|תרגול עד שליטה במיומנות||לתלמידים צריכות להיות הזדמנויות לבצע שוב ושוב מיומנויות עיקריות יחד עם הערכה קפדנית ומשוב אינפורמטיבי בסביבה מבוקרת.{{הערה|שם=הערה19|}}, {{הערה|שם=הערה20|}}, {{הערה|שם=הערה21|}}, {{הערה|שם=הערה22|}} ניסיון מעשי מחושב זה צריך להתבסס על מטרות מוגדרות בבירור{{הערה|שם=הערה23|}}, {{הערה|שם=הערה24|}}, {{הערה|שם=הערה25|}} ולא על משך הזמן, כדי לעזור לתלמיד להתפתח ולהתקדם עד שליטה במיומנויות.{{הערה|שם=הערה26|}}, {{הערה|שם=הערה27|}}, {{הערה|שם=הערה28|}}, {{הערה|שם=הערה29|}}, {{הערה|שם=הערה30|}}
 
|-
 
|תשאול||מתן משוב ו/או תשאול הוא רכיב חיוני של למידה חווייתית.{{הערה|שם=הערה31|}} משוב ותשאול לאחר התנסות מעשית במיומנויות והדמיה של מיומנויות מאפשרים לתלמיד (ולקבוצות תלמידים) הזדמנות לשיקוף הביצועים ולקבלת משוב מובנה כיצד לשפר את הביצועים בעתיד.{{הערה|שם=הערה32|}}
 
|-
 
|הערכה||הערכת למידה בקורסי החייאה משמשת הן כדי להבטיח השגת יכולת והן כדי לספק יעדים שתלמידים ישאפו להשיג. הערכה מספקת גם בסיס למשוב לתלמיד (הערכה ללמידה). אסטרטגיות הערכה צריכות להעריך יכולת ולקדם למידה. מטרות הלמידה{{הערה|שם=הערה33|}} חייבות להיות ברורות ומדידות ולשמש כבסיס להערכה.
 
|-
 
|הערכת הקורס/התכנית||מדובר ברכיב בלתי נפרד מלימוד החייאה, עם אמדן של קורסי החייאה, כולל התלמיד, המדריך היחיד, הקורס וביצוע התכנית.{{הערה|שם=הערה34|}} ארגוני הדרכה צריכים להשתמש במידע כדי להניע תהליך מתמשך של שיפור איכות.
 
|}
 
 
 
קיצורים: American Heart Association = AHA
 
 
 
==מכשירי משוב להחייאת לב-ריאה==
 
 
 
שימוש במכשירי משוב יכול להועיל לשפר את הביצועים בהחייאת לב-ריאה במהלך קורס.
 
 
 
אם מכשירי משוב אינם זמינים, ניתן לשקול לערוך הדרכה באמצעות שמע (למשל, מטרונום, מוסיקה) כדי לשפר היצמדות להמלצות לקצב עיסו" בית החזה.
 
 
 
הנחיות 2010: !השימוש במכשירי משוב להחייאת לב-ריאה עשוי להועיל להכשרה.
 
 
 
'''סיבה''': ראיות חדשות מבחינות בין התועלת של סוגי משוב שונים להכשרה, עם יתרון קל למשוב מקיף יותר.
 
 
 
==הערות שוליים==
 
<div class="mw-content-ltr">
 
{{הערות שוליים}}
 
</div>
 
 
 
==ראו גם==
 
* [[החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף|לתוכן העניינים של ההנחיה]]
 
 
 
[[קטגוריה:קרדיולוגיה]]
 
[[קטגוריה:הנחיות קליניות]]
 

גרסה אחרונה מ־16:38, 20 בינואר 2024