כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "סדק תחתית השופכה - Hypospadias"
| (23 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=Hypospadias3.jpg |
|כיתוב תמונה=Example of penis with hypospadias | |כיתוב תמונה=Example of penis with hypospadias | ||
|שם עברי=סדק תחתית השופכה | |שם עברי=סדק תחתית השופכה | ||
| שורה 8: | שורה 6: | ||
|שמות נוספים= | |שמות נוספים= | ||
|ICD-10={{ICD10|Q|54||q|54|}} | |ICD-10={{ICD10|Q|54||q|54|}} | ||
| − | |ICD-9={{ICD9|752.61}} {{ICD9|752.6}} | + | |ICD-9={{ICD9|752.61}}{{ICD9|752.6}} |
|MeSH= | |MeSH= | ||
|יוצר הערך=ד"ר עמוס לויאב | |יוצר הערך=ד"ר עמוס לויאב | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| + | ==כללי== | ||
| + | '''סדק תחתית השופכה (Hypospadias)''' הוא [[מום מולד]], מהשכיחים ביותר אצל הזכר, בו פתח השופכה נמצא במקום מקורב לאורך החלק התחתון של איבר המין. השם גזור מהמילה היוונית 'Spadon' – שמשמעה סדק או קרע, ומהמילה 'Hypo' - שמשמעה "תחתון". אף על פי שעד היום לא נתגלתה מוטציה גנטית (Genetic mutation), בשלושים אחוז מהמקרים יש סיפור משפחתי של Hypospadias. ככל שפתח השופכה קרוב יותר לשלפוחית (Hypospadias מקורב) המום חמור יותר וקשה יותר לתיקון, והשכיחות של מומים נוספים במערכת האורוגניטלית (Urogenital) עולה. | ||
| − | + | ==אפידמיולוגיה== | |
| + | Hypospadias מופיע בתדירות של אחד ל-600 לידות (ואחד ל-300 לידות זכר). ישנם דיווחים המדגימים עלייה בשכיחות, עד כאחד ל-250 לידות זכר, בעיקר בארצות הברית. | ||
| − | == | + | ==גנטיקה== |
| + | אף על פי שקיימת עלייה ברורה בשכיחות בתוך משפחות עם Hypospadias, לא נתגלה גן ([[Gene]]) האחראי לתופעה. במשפחה עם Hypospadias לאב ולבן, ההסתברות לבן נוסף עם Hypospadias עולה לאחד לשמונה. | ||
| − | + | שינויים בגן HOXA13{{כ}} (Homeobox A13) עלולים לפגוע ברצפטורים של [[Androgen]] הנמצאים על הטוברקל הגניטאלי (Genital tubercle), ולהביא לילוד עם Hypospadias{{כ}}.{{הערה|שם=הערה2|Morgan, Nguyen, Scott&Stadler, 2003}}. | |
| − | = | + | מוטציה בגן האחראי על ייצור [[5 Alpha reductase]] נתגלתה במקרים בודדים של תינוקות עם Hypospadias{{הערה|שם=הערה3|Silver & Russel, 1999}} אך שינויים אלה נדירים ביותר ואינם נמצאים ברוב הגדול של מקרי Hypospadias. |
| − | + | ==אמבריולוגיה== | |
| − | הפיכת הגונדות לאשכים אצל הזכר נגרמת בתחילתה בזכות הגן SRY, הממוקם על כרומוזום Y הקיים בזכרים בלבד. גן זה הוא האחראי לתחילת ההתמיינות המינית ולהפיכת הגונדות לאשכים. לאחר מכן, המשך ההתפתחות המינית של אברי הרבייה תלוי בהתפתחות ובפעילותם של הורמוני המין הזכריים (אנדרוגנים), המוכרים גם בשם הכולל "טסטוסטרון עוברי". עד לשבוע השישי | + | הפיכת הגונדות לאשכים אצל הזכר נגרמת בתחילתה בזכות הגן SRY{{כ}} (Sex Determining Region Y), הממוקם על כרומוזום Y הקיים בזכרים בלבד. גן זה הוא האחראי לתחילת ההתמיינות המינית ולהפיכת הגונדות לאשכים. לאחר מכן, המשך ההתפתחות המינית של אברי הרבייה תלוי בהתפתחות ובפעילותם של הורמוני המין הזכריים (אנדרוגנים, Androgens), המוכרים גם בשם הכולל "[[טסטוסטרון - Testosterone|טסטוסטרון]] עוברי" (Fetal testosterone). עד לשבוע השישי להיריון, אין הבדל בין זכרים לנקבות, וניתן למצוא צינוריות Wolffian ו-Müllerian בשני המינים. אצל הזכר (46XY), מופרשים שני הורמונים זכריים: האחד הוא [[הורמון אנטי-מולריאני]] (AMH{{כ}}, Anti Müllerian Hormone) - שנועד למנוע את התפתחות השחלות, החצוצרות, הרחם והנרתיק, והשני הוא טסטוסטרון - האחראי על התפתחות הפנוטיפ (Phenotype) הזכרי, הכולל את האשכים, צינורות הזרע, הערמונית ואיבר המין. טסטוסטרון אינו חזק דיו כדי לאתחל ולפקח על השינויים של המערכת האורוגניטלית הזכרית, ועל כן הופך ל[[Dihydrotestosterone]]{{כ}} ([[DHT]]) בעזרת אנזים הנקרא 5 Alpha reductase. |
| − | מהשבוע השמיני ועד לשבוע ה-14 | + | מהשבוע השמיני ועד לשבוע ה-14 להיריון, DHT{{כ}} נקלט על ידי קולטנים על גבי התאים בקפלים הגניטליים. הקפלים גדלים, ויוצרים מצד אחד את שק האשכים ומהצד השני את הטוברקל הגניטלי, המתארך ליצירת איבר המין. הממברנה האורוגניטלית יוצרת את תעלת השופכה. הקפלים מתחברים מבחוץ והתעלה מתחברת מבפנים, מהחלק המקורב למרוחק, עד ליצירת איבר המין עם השופכה בתוכו. בסוף התהליך, קצות הקפלים מתחברים במרכז בחלק המרוחק, ויוצרים את העורלה. |
| − | כל הפרעה בהליך ההתפתחות העוברית התקין תיצור חסר בסגירה והתחברות קצות תעלת השופכה, | + | כל הפרעה בהליך ההתפתחות העוברית התקין תיצור חסר בסגירה והתחברות קצות תעלת השופכה, ו-Hypospadias. |
| − | פגמים בייצור של כל אחד מההורמונים או האנזימים, שיביאו לחסר כמותי או איכותי של טסטוסטרון, DHT, AMH או 5 | + | פגמים בייצור של כל אחד מההורמונים או האנזימים, שיביאו לחסר כמותי או איכותי של טסטוסטרון, DHT, AMH או 5 Alpha reductase, כמו גם חסר או דלדול של הקולטנים ההורמונליים בתאים - עלולים לגרום לעצירת תהליך ההתפתחות התקין של הזכר ולחסר סגירה מוקדם או מאוחר של צינור השופכה והופעת Hypospadias בילוד. |
==קליניקה== | ==קליניקה== | ||
| + | Hypospadias הוא מום מולד בזכרים, המתבטא בפתח שופכה (Meatus) הממוקם בקצה העטרה, בחלק התחתון של איבר המין. נהוג לחלק את הHypospadias על פי דרגות חומרה ומורכבות, הנקבעות לפי מיקום השופכה על איבר המין. ככל שהפתח קרוב יותר לשלפוחית השתן, דרגת החומרה גבוהה יותר. | ||
| − | + | Hypospadias עלול להופיע יחד עם כיפוף של עד 90 מעלות באיבר המין, הנקרא קורדי (Chordee) כיפוף זה נוצר כתוצאה מהתפתחות רקמה פיברוטית נוקשה על נקודת החיבור של הקפלים הגניטליים ותעלת השופכה. רקמה זו מתכווצת וגורמת לכיפוף של איבר המין.0 | |
| − | + | מומים נוספים המופיעים בשכיחות גבוהה עם Hypospadias כוללים [[אשך טמיר]], [[בקע מפשעתי]] ו-[[Micropenis]]. מומים נוספים המופיעים בצורה נדירה עם Hypospadias כוללים גניטליה לא ברורה, [[כיליה עם מערכת מאספת כפולה|מערכת מאספת כפולה]], [[כליה כפולה]], [[כלית פרסה]], [[חסר כליה]], [[Reflux כילייתי]], והיצרות מולדת של פתח השופכה, עם או בלי [[הרחבה טרום-לידתית של אגן הכליה - Prenatal hydronephrosis|Hydronephrosis]]. | |
| − | + | ==תסמינים== | |
| + | בבדיקה הראשונה של הילוד, יש למצוא את פתח השופכה ולזהות אם אינו נמצא במקומו. לא יופיעו סימנים נוספים לאחר הלידה. | ||
| − | == | + | ==אבחנה== |
| + | האבחנה עשויה להיות פשוטה במקרים בהם פתח השופכה נמצא על גבי העטרה או מתחת לה, וכל השאר תקין. | ||
| − | + | לעומת זאת, במקרים של Hypospadias מקורב סקרוטלי (Scrotal) או פריניאלי (Perineal), במקרים בהם הגניטליה אינה ברורה וקשה לקבוע את מין הילוד על סמך הסתכלות בלבד - יש מקום לבצע בדיקה כרומוזומלית כשלב ראשון לקביעת מין הילוד. לאחר מכן יש לבצע סקירה הורמונלית ו[[הדמיה על-קולית של מערכת השתן]]. | |
| − | + | הבדיקות הנוספות יתנו כלים לקבלת החלטות, לא רק לגבי מין הילוד - אלא גם על הטיפול התרופתי, הניתוחי והנפשי הנחוצים לילוד ולמשפחתו בעתיד. | |
| − | ==אבחנה מבדלת== | + | ===אבחנה מבדלת=== |
| − | + | *תסמונות הגורמות לויריליזציה ([[Virilization]]) של אברי המין של הנקבה, כגון תסמונת אדרנוגניטלית ([[Androgenital]]) | |
| − | תסמונות הגורמות לויריליזציה של אברי המין של הנקבה, | + | *תסמונות גנטיות של הזכר הגורמות להפרעה התפתחותית ביצירת אברי המין ותופעה של פסאודו-הרמפרודיט ([[Pseudohermaphroditism]]) |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| + | אפשרות הטיפול היחידה ב-Hypospadias היא ניתוחית. מטרת הניתוח לתקן את הפגיעה התפקודית באיבר המין של הזכר, ולאפשר: | ||
| + | * יכולת השתנה בעמידה ללא הפרעה מכנית במתן השתן | ||
| + | * יכולת לקיים זקפה ופעילות מינית | ||
| + | * יכולת להביא את הזרע לצוואר הרחם בעומק הנרתיק, על מנת להשיג [[פריון - Fertility|פריון]] | ||
| + | * מתן צורה אסתטית מתקבלת על הדעת לאיבר המין | ||
| − | + | הניתוח מבוצע בגילאי 18–24 חודשים, לפני שיש לילד זיכרון קולקטיבי, על מנת למזער את האפשרות של פגיעה נפשית. ברוב המקרים, הניתוח מבוצע בשלב אחד. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | הניתוח | ||
==פרוגנוזה== | ==פרוגנוזה== | ||
| + | אם קיים Hypospadias מקורב, הסכנה העיקרית היא עקרות משנית בעתיד אם לא יינתן טיפול. [[עקרות]] משנית עלולה להיווצר עקב חסר יכולת של הזרע להגיע למיקומו בצוואר הרחם ולהשיג הפריה. כמו כן, קיימת האפשרות לפגיעה נפשית אצל הילד המתבגר, עקב חסר היכולת לתת שתן בעמידה בדומה לחבריו. | ||
| − | + | פותחו שיטות ניתוחיות חדשניות המביאות לתוצאות טובות מאד. במרבית המקרים, ישנה יכולת להשיג את מטרות הניתוח עם סיכויי החלמה גבוהים ביותר. לעומת זאת, כמו בכל ניתוח ישנם סיבוכים ניתוחיים - הסיבוך השכיח ביותר הוא היווצרות של נצור בין השופכה החדשה לעור. סיבוך זה עלול להגיב בצורה עיקשת לטיפול, והתופעה עלולה לחזור על עצמה ולחייב ניתוח חוזר בכל פעם שהיא מופיעה. | |
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | + | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | |
| − | * Clinical pediatric urology | + | * Clinical pediatric urology A. Barry Belman, Lowell R. King, Stephen Alan Kramer 2002 . |
| − | + | {{שש}} | |
| − | + | {{ייחוס|ד"ר עמוס לויאב, מנהל מחלקה כירורגיה פלסטית, בי"ח קפלן}} | |
| − | {{ייחוס|ד"ר עמוס לויאב, מנהל | ||
[[קטגוריה:אורולוגיה]] | [[קטגוריה:אורולוגיה]] | ||
[[קטגוריה:פלסטיקה]] | [[קטגוריה:פלסטיקה]] | ||
| + | [[קטגוריה:ילדים]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:57, 13 ביולי 2024
| סדק תחתית השופכה | ||
|---|---|---|
| Hypospadias | ||
| ||
Example of penis with hypospadias
| ||
| ICD-10 | Chapter Q 54. | |
| ICD-9 | 752.61 | |
| יוצר הערך | ד"ר עמוס לויאב | |
כללי
סדק תחתית השופכה (Hypospadias) הוא מום מולד, מהשכיחים ביותר אצל הזכר, בו פתח השופכה נמצא במקום מקורב לאורך החלק התחתון של איבר המין. השם גזור מהמילה היוונית 'Spadon' – שמשמעה סדק או קרע, ומהמילה 'Hypo' - שמשמעה "תחתון". אף על פי שעד היום לא נתגלתה מוטציה גנטית (Genetic mutation), בשלושים אחוז מהמקרים יש סיפור משפחתי של Hypospadias. ככל שפתח השופכה קרוב יותר לשלפוחית (Hypospadias מקורב) המום חמור יותר וקשה יותר לתיקון, והשכיחות של מומים נוספים במערכת האורוגניטלית (Urogenital) עולה.
אפידמיולוגיה
Hypospadias מופיע בתדירות של אחד ל-600 לידות (ואחד ל-300 לידות זכר). ישנם דיווחים המדגימים עלייה בשכיחות, עד כאחד ל-250 לידות זכר, בעיקר בארצות הברית.
גנטיקה
אף על פי שקיימת עלייה ברורה בשכיחות בתוך משפחות עם Hypospadias, לא נתגלה גן (Gene) האחראי לתופעה. במשפחה עם Hypospadias לאב ולבן, ההסתברות לבן נוסף עם Hypospadias עולה לאחד לשמונה.
שינויים בגן HOXA13 (Homeobox A13) עלולים לפגוע ברצפטורים של Androgen הנמצאים על הטוברקל הגניטאלי (Genital tubercle), ולהביא לילוד עם Hypospadias.[1].
מוטציה בגן האחראי על ייצור 5 Alpha reductase נתגלתה במקרים בודדים של תינוקות עם Hypospadias[2] אך שינויים אלה נדירים ביותר ואינם נמצאים ברוב הגדול של מקרי Hypospadias.
אמבריולוגיה
הפיכת הגונדות לאשכים אצל הזכר נגרמת בתחילתה בזכות הגן SRY (Sex Determining Region Y), הממוקם על כרומוזום Y הקיים בזכרים בלבד. גן זה הוא האחראי לתחילת ההתמיינות המינית ולהפיכת הגונדות לאשכים. לאחר מכן, המשך ההתפתחות המינית של אברי הרבייה תלוי בהתפתחות ובפעילותם של הורמוני המין הזכריים (אנדרוגנים, Androgens), המוכרים גם בשם הכולל "טסטוסטרון עוברי" (Fetal testosterone). עד לשבוע השישי להיריון, אין הבדל בין זכרים לנקבות, וניתן למצוא צינוריות Wolffian ו-Müllerian בשני המינים. אצל הזכר (46XY), מופרשים שני הורמונים זכריים: האחד הוא הורמון אנטי-מולריאני (AMH, Anti Müllerian Hormone) - שנועד למנוע את התפתחות השחלות, החצוצרות, הרחם והנרתיק, והשני הוא טסטוסטרון - האחראי על התפתחות הפנוטיפ (Phenotype) הזכרי, הכולל את האשכים, צינורות הזרע, הערמונית ואיבר המין. טסטוסטרון אינו חזק דיו כדי לאתחל ולפקח על השינויים של המערכת האורוגניטלית הזכרית, ועל כן הופך לDihydrotestosterone (DHT) בעזרת אנזים הנקרא 5 Alpha reductase.
מהשבוע השמיני ועד לשבוע ה-14 להיריון, DHT נקלט על ידי קולטנים על גבי התאים בקפלים הגניטליים. הקפלים גדלים, ויוצרים מצד אחד את שק האשכים ומהצד השני את הטוברקל הגניטלי, המתארך ליצירת איבר המין. הממברנה האורוגניטלית יוצרת את תעלת השופכה. הקפלים מתחברים מבחוץ והתעלה מתחברת מבפנים, מהחלק המקורב למרוחק, עד ליצירת איבר המין עם השופכה בתוכו. בסוף התהליך, קצות הקפלים מתחברים במרכז בחלק המרוחק, ויוצרים את העורלה.
כל הפרעה בהליך ההתפתחות העוברית התקין תיצור חסר בסגירה והתחברות קצות תעלת השופכה, ו-Hypospadias.
פגמים בייצור של כל אחד מההורמונים או האנזימים, שיביאו לחסר כמותי או איכותי של טסטוסטרון, DHT, AMH או 5 Alpha reductase, כמו גם חסר או דלדול של הקולטנים ההורמונליים בתאים - עלולים לגרום לעצירת תהליך ההתפתחות התקין של הזכר ולחסר סגירה מוקדם או מאוחר של צינור השופכה והופעת Hypospadias בילוד.
קליניקה
Hypospadias הוא מום מולד בזכרים, המתבטא בפתח שופכה (Meatus) הממוקם בקצה העטרה, בחלק התחתון של איבר המין. נהוג לחלק את הHypospadias על פי דרגות חומרה ומורכבות, הנקבעות לפי מיקום השופכה על איבר המין. ככל שהפתח קרוב יותר לשלפוחית השתן, דרגת החומרה גבוהה יותר.
Hypospadias עלול להופיע יחד עם כיפוף של עד 90 מעלות באיבר המין, הנקרא קורדי (Chordee) כיפוף זה נוצר כתוצאה מהתפתחות רקמה פיברוטית נוקשה על נקודת החיבור של הקפלים הגניטליים ותעלת השופכה. רקמה זו מתכווצת וגורמת לכיפוף של איבר המין.0
מומים נוספים המופיעים בשכיחות גבוהה עם Hypospadias כוללים אשך טמיר, בקע מפשעתי ו-Micropenis. מומים נוספים המופיעים בצורה נדירה עם Hypospadias כוללים גניטליה לא ברורה, מערכת מאספת כפולה, כליה כפולה, כלית פרסה, חסר כליה, Reflux כילייתי, והיצרות מולדת של פתח השופכה, עם או בלי Hydronephrosis.
תסמינים
בבדיקה הראשונה של הילוד, יש למצוא את פתח השופכה ולזהות אם אינו נמצא במקומו. לא יופיעו סימנים נוספים לאחר הלידה.
אבחנה
האבחנה עשויה להיות פשוטה במקרים בהם פתח השופכה נמצא על גבי העטרה או מתחת לה, וכל השאר תקין.
לעומת זאת, במקרים של Hypospadias מקורב סקרוטלי (Scrotal) או פריניאלי (Perineal), במקרים בהם הגניטליה אינה ברורה וקשה לקבוע את מין הילוד על סמך הסתכלות בלבד - יש מקום לבצע בדיקה כרומוזומלית כשלב ראשון לקביעת מין הילוד. לאחר מכן יש לבצע סקירה הורמונלית והדמיה על-קולית של מערכת השתן.
הבדיקות הנוספות יתנו כלים לקבלת החלטות, לא רק לגבי מין הילוד - אלא גם על הטיפול התרופתי, הניתוחי והנפשי הנחוצים לילוד ולמשפחתו בעתיד.
אבחנה מבדלת
- תסמונות הגורמות לויריליזציה (Virilization) של אברי המין של הנקבה, כגון תסמונת אדרנוגניטלית (Androgenital)
- תסמונות גנטיות של הזכר הגורמות להפרעה התפתחותית ביצירת אברי המין ותופעה של פסאודו-הרמפרודיט (Pseudohermaphroditism)
טיפול
אפשרות הטיפול היחידה ב-Hypospadias היא ניתוחית. מטרת הניתוח לתקן את הפגיעה התפקודית באיבר המין של הזכר, ולאפשר:
- יכולת השתנה בעמידה ללא הפרעה מכנית במתן השתן
- יכולת לקיים זקפה ופעילות מינית
- יכולת להביא את הזרע לצוואר הרחם בעומק הנרתיק, על מנת להשיג פריון
- מתן צורה אסתטית מתקבלת על הדעת לאיבר המין
הניתוח מבוצע בגילאי 18–24 חודשים, לפני שיש לילד זיכרון קולקטיבי, על מנת למזער את האפשרות של פגיעה נפשית. ברוב המקרים, הניתוח מבוצע בשלב אחד.
פרוגנוזה
אם קיים Hypospadias מקורב, הסכנה העיקרית היא עקרות משנית בעתיד אם לא יינתן טיפול. עקרות משנית עלולה להיווצר עקב חסר יכולת של הזרע להגיע למיקומו בצוואר הרחם ולהשיג הפריה. כמו כן, קיימת האפשרות לפגיעה נפשית אצל הילד המתבגר, עקב חסר היכולת לתת שתן בעמידה בדומה לחבריו.
פותחו שיטות ניתוחיות חדשניות המביאות לתוצאות טובות מאד. במרבית המקרים, ישנה יכולת להשיג את מטרות הניתוח עם סיכויי החלמה גבוהים ביותר. לעומת זאת, כמו בכל ניתוח ישנם סיבוכים ניתוחיים - הסיבוך השכיח ביותר הוא היווצרות של נצור בין השופכה החדשה לעור. סיבוך זה עלול להגיב בצורה עיקשת לטיפול, והתופעה עלולה לחזור על עצמה ולחייב ניתוח חוזר בכל פעם שהיא מופיעה.
ביבליוגרפיה
- Clinical pediatric urology A. Barry Belman, Lowell R. King, Stephen Alan Kramer 2002 .
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר עמוס לויאב, מנהל מחלקה כירורגיה פלסטית, בי"ח קפלן