האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "קרחת אזורית - טיפול בבריסיטיניב"

מתוך ויקירפואה

שורה 36: שורה 36:
  
 
==בריסיטיניב - התרופה הראשונה המאושרת לטיפול באלופציה אראטה==
 
==בריסיטיניב - התרופה הראשונה המאושרת לטיפול באלופציה אראטה==
[[Baricitinib]], או בשמו המסחרי אולומיאנט, הוא מעכב סלקטיבי של JAK1/JAK2. התרופה מוכרת היטב לקהילה הרפואית בארץ ובעולם בשל העובדה כי אושרה לשימוש כבר בשנת 2017
+
[[Baricitinib]], או בשמו המסחרי אולומיאנט, הוא מעכב סלקטיבי של JAK1/JAK2. התרופה מוכרת היטב לקהילה הרפואית בישראל ומחוץ לישראל, בשל העובדה כי אושרה לשימוש כבר בשנת 2017 על ידי ה-FDA לטיפול ב-[[rheumatoid arthritis]] ובשנת 2020 לטיפול ב[[דרמטיטיס אטופית]]. תרופה זו היא גם הראשונה שאושרה על ידי ה-FDA לטיפול באלופציה אראטה קשה בשנת 2022.
rheumatoid arthritisלטיפול ב־ FDA7I על ידי
+
 
ובשנת 2020 לטיפול בדרמטיטיס אטופית. תרופה זו היא גם הראשונה שאושרה על ידי FDATI לטיפול באלופציה אראטה קשה בשנת 2022.
 
 
אישור התרופה ניתן בעקבות תוצאות של שני מחקרי פאזה 3 גדולים רב־מרכזיים (כולל השתתפות של מרכזים בארץ), שכללו מעל
 
אישור התרופה ניתן בעקבות תוצאות של שני מחקרי פאזה 3 גדולים רב־מרכזיים (כולל השתתפות של מרכזים בארץ), שכללו מעל
  

גרסה מ־09:31, 19 באוקטובר 2024

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


קרחת אזורית - טיפול בבריסיטיניב
'
Allopecia areata.JPG
אזור בקרקפת הסובל מקרחת אזורית
שמות נוספים אלופציה אראטה: הרבה יותר מאיבוד שיער
יוצר הערך פרופ' יובל רמות
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהתקרחות

אלופציה אראטה (קרחת אזורית) היא אחת הסיבות השכיחות ביותר להקרחה, ולמעשה מהווה את הסיבה השנייה בשכיחותה לאיבוד שיער אחרי הקרחה גנטית. שכיחות המחלה כ־2% במהלך החיים, עם שכיחות דומה בקרב נשים וגברים. אין נתונים ברורים לגבי שכיחות המחלה בישראל, אך ההנחה היא כי מדובר בשכיחות דומה למדווח בעולם, כך שמדובר ב־200,000 איש שיחלו במחלה במהלך חייהם[1].

המחלה מתבטאת בהופעה של קרחות בעלות מראה אליפטי, כאשר האזורים השכיחים ביותר להופעתן הן הקרקפת והזקן, אך כל אזור בגוף יכול להיות מעורב, כולל שיער הגבות והריסים. בכ־50% מהחולים השיער יחזור לצמוח באופן ספונטני גם ללא טיפול, אך רוב החולים יסבלו מאירועים חוזרים של נשירה במהלך חייהם. בכ־15% עד 25% מהחולים תהיה התקדמות של המחלה למצב של אלופציה טוטליס, שבו יש איבוד שיער מלא מהקרקפת, או לאלופציה אוניברסליס, שבו יש איבוד שיער מכל הגוף. צורות אלו הן הצורות הקשות ביותר של המחלה, שבהן החלמה ספונטנית היא נדירה והטיפול הוא מאתגר ביותר[1].

אלופציה אראטה אינה רק עניין קוסמטי

החולים הסובלים מאלופציה אראטה, בעיקר בדרגות החומרה הבינונית והקשה, או אלה עם מעורבות של שיער הגבות והריסים, סובלים מפגיעה משמעותית באיכות חייהם, וההשפעה של המחלה חורגת מפגיעה "אסתטית" או "קוסמטית", כפי שרבים חושבים. המחלה פוגעת בחיי החולים בכמה רבדים[2]:

איכות חיים - 75% מהחולים מדווחים על שינוי לרעה באיכות החיים שלהם, ועד שליש מהחולים מדווחים על פגיעה חמורה באיכות החיים. רבים מציינים כי קיימת פגיעה בזהות העצמית, עד כדי הימנעות מהסתכלות במראה. מעבר לכך, איבוד שיער הגבות והריסים מוביל לדלקות עיניים חוזרות ואיבוד השיער בנחיריים מוביל לנזלת כרונית. הפגיעה באיכות החיים אינה רק של המטופלים, אלא זולגת גם לסביבה הקרובה של החולים, כדוגמת בני המשפחה. בנוסף, החולים במחלה מתקשים ליצור יחסים אינטימיים בריאים עם בני/בנות זוג.

השפעות נפשיות - למחלה נודעת השפעה נפשית משמעותית, כאשר עד שני שלישים מהחולים סובלים מסימפטומים נפשיים, בעיקר חרדה ודיכאון. מחשבות אובדניות אף הן נפוצות וניסיונות אובדנות נצפו ביותר מ־4% מהחולים. בחולי אלופציה אראטה מבוגרים יש שכיחות גבוהה יותר של דמנציה, ייתכן בשל בדידות חברתית, גורם סיכון ידוע לדמנציה.

עבודה ולימודים - כל תחומי החיים יכולים להיות מושפעים מהמחלה. קיימת פגיעה קשה ביכולת לעבוד, כאשר חולי אלופציה אראטה נעדרים יותר מהעבודה, והסיכון להיות מובטל הוא כמעט פי שניים לעומת אוכלוסייה בריאה. הדבר נובע ממספר גורמים, כולל בושה משהות בקרבת עמיתים לעבודה והצורך בטיפולים רפואיים תכופים. יש גם פגיעה ביכולת הלימוד בקרב בני נוער, כאשר יותר ממחצית מהם דיווחו על היעדרות מלימודים או על כישלון בבחינות בשל המחלה, בחלק ניכר מהמקרים בשל הצקות חוזרות ונשנות מחבריהם ללימודים. בסופו של דבר, ניכרת פגיעה כלכלית בחולים, בשל הצורך ברכישת פיאות או תרופות ואיבוד היכולת לעבוד. בהקשר זה יש לציין שהעובדה שהמחלה מופיעה בדרך כלל לראשונה בעשור השני או השלישי לחיים, שנים שבמהלכן מתקבלות החלטות קריטיות להמשך החיים כגון בחירת מקצוע או הקמת משפחה, גורמת לכך שהמחלה בעצם משפיעה על חיי המטופל לאורך כל חייו.

תמונה 1. שיעור החולים שהגיעו להקרחה של 20% או פחות משטח הקרקפת במחקרי פאזה 3 ובמעקב של שנה.

חידושים בטיפול בחולי אלופציה

המנגנון שבו מתפתחת אלופציה אראטה אינו ברור דיו, אך הסברה הרווחת היא כי מדובר במחלה אוטואימונית, שלה מרכיב גנטי משמעותי[3] בהתאם לכך, הטיפולים לאורך השנים התמקדו בדיכוי של מערכת החיסון.

הטיפול במחלה נקבע בהתאם לחומרת המחלה: במחלה קלה, עם מעורבות של עד 20% מהקרקפת, הטיפול המקובל הוא טיפול סטרואידלי מקומי באמצעות משחות או קרמים או בהזרקות של סטרואידים לאזורי ההקרחה. האתגר המשמעותי, עם זאת, הוא במחלה נרחבת יותר או כאשר יש מעורבות של הגבות ו/או הריסים. במקרים אלה נעשה ניסיון לטיפול בתרופות מדכאות מערכת חיסון הניתנות באופן סיסטמי, כגון סטרואידים פומיים או בעירוי. לא ניתן לטפל לאורך זמן בסטרואידים סיסטמיים, ועם הפסקתם יש לרוב הישנות של המחלה. אפשרות אחרת היא Methotrexate, שיעילותו נמוכה והטיפול בו מלווה בתופעות לוואי.

פריצת הדרך המשמעותית במחלה התגלתה במקרה, כאשר נמצא שתרופות מקבוצת מעכבי JAK יכולות להביא לשיפור במחלה. מספר חולים עם אלופציה אראטה קשה, שטופלו במעכבי JAK במסגרת מחקרים קליניים להתוויות אחרות, דיווחו על שיפור גם בצמיחת השיער[4][5]. לאחר הדיווח הראשוני בשנת 2014, התווספו עוד דיווחים מחוקרים ורופאים ברחבי העולם, והתגובה לטיפול הייתה כה דרמטית וכה פורצת דרך, שמעכבי JAK נכנסו כקו ראשון בפרוטוקול הטיפולי כבר בשנת 2018, וזאת למרות שלא הייתה אף תרופה רשומה להתוויה זו באופן רשמי[6].

בריסיטיניב - התרופה הראשונה המאושרת לטיפול באלופציה אראטה

Baricitinib, או בשמו המסחרי אולומיאנט, הוא מעכב סלקטיבי של JAK1/JAK2. התרופה מוכרת היטב לקהילה הרפואית בישראל ומחוץ לישראל, בשל העובדה כי אושרה לשימוש כבר בשנת 2017 על ידי ה-FDA לטיפול ב-rheumatoid arthritis ובשנת 2020 לטיפול בדרמטיטיס אטופית. תרופה זו היא גם הראשונה שאושרה על ידי ה-FDA לטיפול באלופציה אראטה קשה בשנת 2022.

אישור התרופה ניתן בעקבות תוצאות של שני מחקרי פאזה 3 גדולים רב־מרכזיים (כולל השתתפות של מרכזים בארץ), שכללו מעל

ביבליוגרפיה

  1. 1.0 1.1 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה1
  2. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה2
  3. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה3
  4. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה4
  5. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה5
  6. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה6

המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' יובל רמות, מחלקת עור, המרכז הרפואי הדסה עין כרם