אדמדמת אביבית - Roseola infantum

אדמדמת אביבית
Roseola infantum
ילד אדמדמת.jpg
שמות נוספים	Exanthema subitum Sixth disease
ICD-10	Chapter B 08.2
ICD-9	057.8
MeSH	D005077
יוצר הערך	ד"ר מיקי שטיין, עודכן ב-2025 על ידי ד"ר ליאור זורניצקי

אדמדמת אביבית (Roseola infantum או Exanthem Subitum או sixth disease) היא מחלה נגיפית (Viral) שכיחה ביותר בתינוקות וילדים קטנים. המחלה מאופיינת בשלושה עד חמישה ימים של חום גבוה (עד 40 מעלות Celcius) שחולף בפתאומיות ומיד לאחר מכך מופיעה פריחה.

הנגיף התגלה לראשונה בשנת 1986 בלימפוציטים (Lymphocytes) של חולי AIDS‏ (Acquired Immune Deficiency Syndrome). הנגיף שייך למשפחת ה-Herpes ונקרא Human Herpes Virus type 6 או בקיצור HHV-6. ישנן שתי קבוצות עיקריות HHV6-A ו-HHV6-B. רוב הילדים ידבקו בסוג B.

אפידמיולוגיה

אדמדמת אביבית שכיחה מאוד בכל העולם. היא מחלה של ילדים קטנים, כאשר שיא השכיחות בין גיל 7 ל-13 חודשים, האבחנה נדירה מאוד לפני גיל 3 חודשים. כ-90 אחוזים מהמקרים מתרחשים בילדים מתחת לגיל שנתיים. המחלה מופיעה בשכיחות שווה בקרב בנים ובנות. כמעט 100 אחוזים מהילדים יהיו מחוסנים עד גיל 5 שנים. רק שליש מהילדים יפתחו תמונה קלינית מלאה של המחלה, ובשאר הילדים ההוכחה להדבקה היא רק על ידי בדיקות מעבדה.

המחלה מופיעה לאורך כל השנה, אך השכיחות הגבוהה ביותר נצפית בעונות האביב והסתיו.

העברה - Transmission

מרבית מקרי האדמדמת האביבית מתרחשים באופן ספורדי (sporadic), ללא חשיפה ידועה. עם זאת, דווחו מקרים של הדבקה משנית והעברה הוריזונטלית (horizontal transmission) של המחלה. נשאות א-תסמינית של הנגיף בטיפות ממערכת הנשימה של אחים והורים תורמת להעברת המחלה לתינוקות צעירים.

מחקרים שבוצעו ביפן ובטורקיה תומכים בכך שההדבקה מתרחשת בעיקר ממגע ביתי ולא מקשרים בקהילה. מחקרים אלה הראו כי במהלך מגפת הקורונה (COVID-19‏, Corona Virus Disease), השכיחות של האדמדמת האביבית לא השתנתה, בניגוד למחלות נשימתיות אחרות כמו שפעת ו-RSV‏ (Respiratory Syncytial Virus).

משך הפרשת הנגיף (shedding) אינו ידוע במדויק, אך ככל הנראה הוא מופרש לאורך כל החיים, עם עלייה בהפרשת הנגיף בשלב ההחלמה.

תקופת הדגירה (Incubation) הממוצעת של HHV-6B‏ (Human Herpesvirus) היא 9 עד 10 ימים, במהלכה הנגיף מתרבה בלויקוציטים (Leukocytes) ובבלוטות הרוק. כמו כן הנגיף פולש למוח ומתרבה שם כבר בשלב מוקדם של המחלה, ולכן לעיתים קרובות יהיו סיבוכים נוירולוגיים.

קליניקה

המהלך הקליני של אדמדמת אביבית הוא אופייני - חום הנמשך שלושה עד חמישה ימים, נעלם באופן פתאומי, ולאחריו מופיעה פריחה.

המחלה הקלאסית מתחילה עם חום גבוה שיכול לעלות מעל 40 מעלות צלזיוס ונמשך שלושה עד חמישה ימים (בממוצע 3.8 ימים). החום מלווה לעיתים קרובות באי שקט ועצבנות, אך רוב הילדים נראים בריאים, פעילים ועירניים.

תסמינים נוספים מופיעים בחלק מהמקרים במהלך שלב החום - ב-25 אחוזים מהילדים תופיע דלקת לחמית, ב-30 אחוזים נפיחות בעפעפיים, ב-8 אחוזים דלקת אוזן תיכונה, ב-65 אחוזים מהמקרים נקודות בחיך הרך ובבסיס בענבל (Nagayama spots), ב-61 אחוזים נזלת, ב-62 אחוזים שיעול, ב-21 אחוזים הקאות, ב-68-24 אחוזים שלשול, ב-26 אחוזים מרפס בולט.

תסמינים נדירים יותר כוללים דלקת כבד, Thrombocytopenia, תסמונת דמוית מחלת הנשיקה, דלקת מעי (קוליטיס) או דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס). השילוב של חום גבוה ומרפס בולט מוביל לעיתים קרובות לבירור לשלילת Meningitis.

קשריות לימפה (Lymph nodes) צוואריות נפוחות נפוצות, לרוב מופיעות יומיים עד ארבעה ימים לאחר תחילת החום. בכשליש מהילדים עם זיהום ראשוני ב-HHV-6 ופריחה תועדו קשריות לימפה צוואריות מוגדלות.

כאשר החום יורד, מופיעה פריחה מקולרית (Macular) או מקולופפולרית (Maculopapular) שמתחילה בצוואר ובגו ומתפשטת לפנים ולגפיים, צבעה ורדרד והיא מעט מורמת מעל פני העור ונעלמת בלחיצה על הנגעים. לעיתים רחוקות הפריחה שלפוחיתית ולרוב אינה מגרדת. הפריחה נמשכת בדרך כלל יום עד יומיים, אך לעיתים יכולה לחלוף בתוך שעתיים עד ארבע שעות. בחלק מהמקרים המחלה חולפת גם ללא הופעת הפריחה האופיינית.

הפתוגנזה של הפריחה אינה ברורה לחלוטין. היא מופיעה לאחר שלב הווירמיה של המחלה, עם הופעת נוגדנים לנגיף HHV-6, מה שמרמז כי היא עשויה להיות תוצאה של קומפלקסים חיסוניים של אנטיגן-נוגדן (immune complex antigen-antibody).

מאפיינים מעבדתיים

ברוב המקרים אין צורך בבדיקות מעבדה לאבחון אדמדמת אביבית. עם זאת, ניתן לבצע בדיקות במקרים עם מאפיינים לא טיפוסיים (כגון הופעת חום ופריחה במקביל) או כחלק מהערכת חום בלתי מוסבר. מאפיינים מעבדתיים אופייניים כוללים: נויטרופניה ולימפוציטוזיס עם אטיפיה (Neutropenia and atypical lymphocytosis) - בתחילת שלב החום, ספירת תאי הדם הלבנים עשויה להיות גבוהה, אך היא מגיעה לשפל (לעיתים בטווח של 3,000 תאים למיקרוליטר) ביום 3 עד 6 של המחלה, ואז חוזרת בהדרגה לנורמה תוך 7 עד 10 ימים.

Thrombocytopenia - תיתכן ירידה במספר הטסיות, ככל הנראה כתוצאה מדיכוי מח העצם ולא מצריכה חיסונית מוגברת.

שתן מוגלתי סטרילי (Sterile pyuria) - מחקר רטרוספקטיבי (retrospective) מצא כי ב-13 אחוזים מתוך 158 ילדים עם אדמדמת אביבית נמצא שתן מוגלתי סטרילי. במהלך שלב החום, יש לשקול אבחנה מבדלת של זיהום בדרכי השתן (UTI‏, Urinary Tract Infection).

סיבוכים

אדמדמת אביבית היא לרוב מחלה שפירה וחולפת מאליה, אך עשויים להופיע סיבוכים, בהם:

• פרכוסים - בעיקר פרכוסי חום, המתרחשים בכ-10 עד 15 אחוזים מהילדים עם זיהום ראשוני ב-HHV-6B
• מנינגיטיס אספטית (Aseptic meningitis)
• Encephalitis
• פורפורה תרומבוציטופנית (Thrombocytopenic purpura)

אבחנה

האבחנה היא קלינית. במרבית המקרים נעשית לאחר ירידת החום והופעת הפריחה. מאחר שהמחלה אינה מסוכנת לתינוקות קטנים ונשים בהיריון - אין צורך בבדיקות מעבדה על מנת לאשר את האבחנה. במקרים בהם נלקחת דגימת דם - נראה בספירת הדם שינויים המתאימים למחלה ויראלית ועלייה קלה וחולפת ברמת אנזימי הכבד.

טיפול

מאחר שמדובר במחלה נגיפית, אין טיפול ספציפי. הטיפול הוא תומך ותסמיני בלבד, כלומר הקפדה על שתייה מספקת והורדת החום לפי הצורך. ניתן להקל על החום באמצעות תרופות להורדת חום (כגון אקמול) במקרים שבהם החום גורם לאי נוחות. הפריחה נעלמת מעצמה ואינה מצריכה טיפול.

לעיתים הילדים מקבלים טיפול אנטיביוטי מיותר עקב חשד לדלקת אוזניים (שסימניה עלולים להופיע בבדיקה הגופנית, אך ללא חוסר השקט כביטוי לכאב האוזניים) ולאחר ירידת החום והופעת הפריחה תיתכן אבחנה שגויה של אלרגיה לתרופה האנטיביוטית.

פרוגנוזה

בילדים בריאים הפרוגנוזה מצוינת והם מחלימים באופן ספונטני, אך בילדים עם ליקוי בפעילות מערכת החיסון עקב מחלה או תרופות עלולים להתפתח סיבוכים קשים כגון דיכוי מח העצם, דלקת ריאות, דלקת במוח, דלקת בכבד ודחיית איברים מושתלים.

ביבליוגרפיה

1. Cherry JD. Roseola infantum (exanthem subitum). In: Feigin and Cherry’s Textbook of Pediatric Infectious Diseases, 8th ed, Cherry JD, Harrison G, Kaplan SL, et al (Eds), Elsevier, Philadelphia 2018. p.559.
2. Jenista JA. Human herpesvirus-6 and human herpesvirus-7 infections. In: Textbook of Pediatric Care, McInerny TK (Ed), American Academy of Pediatrics, Elk Grove Village, IL 2009.
3. JURETIC M. Exanthema subitum a review of 243 cases. Helv Paediatr Acta 1963; 18:80.
4. Asano Y, Yoshikawa T, Suga S, et al. Clinical features of infants with primary human herpesvirus 6 infection (exanthem subitum, roseola infantum). Pediatrics 1994; 93:104.
5. Meade RH 3rd. Exanthem subitum (roseola infantum). Clin Dermatol 1989; 7:92.
6. Breese BB. Roseola infantum (exanthem subitum). N Y State J Med 1941; 41:1854.
7. Barenberg LH, Greenspan L. Exanthema subitum (roseola infantum). Am J Dis Child 1939; 58:983.
8. Iio K, Matsubara K, Miyakoshi C, et al. Incidence of Kawasaki disease before and during the COVID-19 pandemic: a retrospective cohort study in Japan. BMJ Paediatr Open 2021; 5:e001034.
9. Hibiya K, Iwata H, Kinjo T, et al. Incidence of common infectious diseases in Japan during the COVID-19 pandemic. PLoS One 2022; 17:e0261332.
10. Tachikawa J, Aizawa Y, Ikuse T, et al. Changes in Exanthema Subitum Incidence and Patient Age Distribution During the COVID-19 Pandemic in Japan. Pediatr Infect Dis J 2022; 41:e90.
11. Aktürk H, Bağci MS, Yiğit MH, et al. Roseola Infantum During the COVID-19 Pandemic. J Pediatr Hematol Oncol 2022; 44:e296.
12. Miyazaki Y, Namba H, Torigoe S, et al. Monitoring of human herpesviruses-6 and -7 DNA in saliva samples during the acute and convalescent phases of exanthem subitum. J Med Virol 2017; 89:696.
13. American Academy of Pediatrics. Human herpesvirus 6 (including roseola) and 7. In: Red Book: 2024-2027 Report of the Committee on Infectious Diseases, 33rd ed, Kimberlin DW, Banerjee R, Barnett ED, Lynfield R, Sawyer MH (Eds), American Academy of Pediatrics, Itasca, IL 2027. p.484.
14. Harnett GB, Farr TJ, Pietroboni GR, Bucens MR. Frequent shedding of human herpesvirus 6 in saliva. J Med Virol 1990; 30:128.
15. Stoeckle MY. The spectrum of human herpesvirus 6 infection: from roseola infantum to adult disease. Annu Rev Med 2000; 51:423.
16. Clemens HH. Exanthem subitum (roseola infantum): report of 80 cases. J Pediatr 1945; 26:66.
17. Huang CT, Lin LH. Differentiating roseola infantum with pyuria from urinary tract infection. Pediatr Int 2013; 55:214.
18. Vianna RA, de Oliveira SA, Camacho LA, et al. Role of human herpesvirus 6 infection in young Brazilian children with rash illnesses. Pediatr Infect Dis J 2008; 27:533.
19. De Bolle L, Naesens L, De Clercq E. Update on human herpesvirus 6 biology, clinical features, and therapy. Clin Microbiol Rev 2005; 18:217.
20. Zerr DM. Human herpesvirus 6: a clinical update. Herpes 2006; 13:20
21. Descamps V, Tohama M, Kano Y, Shiohava T. HHV-6A and HHV-6B in drug-induced hypersensitivity syndrome/drug reaction with eosinophilia and systemic symptoms. In: Human Herpesviruses HHV-6A, HHV-6B, and HHV-7: Diagnosis and Clinical Management, 3rd ed, Flamand L, Lautenschlager I, Krueger GRF, Ablashi DV (Eds), Elsevier, Amsterdam 2014. p.179.
22. BERENBERG W, WRIGHT S, JANEWAY CA. Roseola infantum (exanthem subitum). N Engl J Med 1949; 241:253.
23. Caserta MT, Hall CB, Schnabel K, et al. Primary human herpesvirus 7 infection: a comparison of human herpesvirus 7 and human herpesvirus 6 infections in children. J Pediatr 1998; 133:386.
24. LETCHNER A. Roseola infantum; a review of fifty cases. Lancet 1955; 269:1163
25. Hashimoto H, Maruyama H, Fujimoto K, et al. Hematologic findings associated with thrombocytopenia during the acute phase of exanthem subitum confirmed by primary human herpesvirus-6 infection. J Pediatr Hematol Oncol 2002; 24:211.
26. Nelson Textbook of Pediatrics 18th edition p. 1380-2

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מיקי שטיין, עודכן ב-2025 על ידי ד"ר ליאור זורניצקי