כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "לידה במצג עכוז - נייר עמדה"
מתוך ויקירפואה
(יצירת דף עם התוכן "{{נייר עמדה |שם נייר העמדה=לידה במצג עכוז |תחום=מיילדות |האיגוד המפרסם=[...") |
|||
| (28 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{נייר עמדה | + | {{נייר עמדה גינקולוגיה |
| − | |שם נייר העמדה=לידה במצג עכוז | + | |שם נייר העמדה=נייר עמדה מספר 2 - לידה במצג עכוז |
|תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]] | |תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]] | ||
| − | |האיגוד המפרסם=[[האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]{{ש}} | + | |האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|190px|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]{{ש}}החברה לרפואת האם והעובר |
| − | |סימוכין= | + | |סימוכין=נייר עמדה זה מחליף ניירות עמדה קודמים בנושא זה |
| − | |קישור=[ | + | |קישור=[https://cdn.mednet.co.il/2025/02/לידת-עכוז.pdf באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה] |
| − | |תאריך פרסום= | + | |תאריך פרסום=פברואר 2025 |
| − | |יוצר הערך= | + | |יוצר הערך=פרופ' טל בירון שנטל{{ש}}פרופ' לירן הירש{{ש}}פרופ' חן סלע{{ש}}ד"ר הדר רוזן{{ש}}ד"ר דנה ויטנר{{ש}}פרופ' גלי פריאנטה{{ש}}פרופ' רינת גבאי בן זיו |
}} | }} | ||
| − | + | {{הרחבה|לידה}} | |
| + | ==רקע== | ||
| + | ב[[לידה]] במועד נמצאים כ-3 עד 4% מכלל העוברים במצג עכוז. שיעור זה משתנה עם גיל ההיריון, ככל שגיל ההיריון עולה שיעור העוברים במצג עכוז יורד. בשבוע 32 שיעור מצג זה הוא 7%, ומתחת לשבוע 28 שיעור זה מגיע לכ-25%. | ||
| − | האבחנה של מצג עכוז יכולה להתבצע בבדיקה חיצונית או בבדיקה לדנית וניתן לאשרה | + | האבחנה של מצג עכוז יכולה להתבצע בבדיקה חיצונית או בבדיקה לדנית וניתן לאשרה ב[[בדיקות על-שמע]] (Ultrasound). גורמי הסיכון למצג זה כוללים: [[לידה מוקדמת]], מומים עובריים, מומים רחמיים, [[ריבוי מי שפיר]] ומיקום שלייה פתולוגי. שיעור תמותת העוברים סב-לידתית במצג עכוז גבוה פי 3–5 בהשוואה לעוברים הנולדים במצג ראש, ללא קשר לאופן הלידה. [[ניתוח קיסרי]] ביולדת עם מצג עכוז מבוצע בשיעורים גבוהים בישראל ומחוץ לה. |
| − | + | במחקר פרוספקטיבי אקראי שפורסם בשנת 2000 (Term Breech Trial) שהשווה את שיעור התמותה והתחלואה הנאונטלית בניתוח קיסרי לעומת לידה לדנית של עובר במצג עכוז נמצא שיעור תמותה ותחלואה נמוך משמעותית בקבוצת הניתוח הקיסרי בהשוואה לקבוצת הלידה הלדנית (1.6% לעומת 5%) ללא הבדל בשיעור התחלואה האימהית{{הערה|שם=הערה1|Hannah ME, Hannah WJ, Hewson SA, Hodnett ED, Saigal S, Willan AR. Planned caesarean section versus planned vaginal birth for breech presentation at term: a randomized multicenter trial. Term Breech Trial Collaborative Group. Lancet 2000;356:1375-83.}}. היתרון בניתוח קיסרי נמצא משמעותי ביותר במרכזים ממדינות מפותחות עם שיעורי תמותה פרינטלית נמוכים. מאז אותו מחקר התפרסמו מאמרים נוספים עם מסקנות שונות. אותם חוקרים פרסמו מחקר שבחן את תוצאות ההתפתחות בגיל שנתיים של אותם ילדים שנכללו במחקר המקורי. במחקר זה לא נמצא הבדל בשיעור התמותה או עיכוב התפתחותי בגיל שנתיים בין קבוצת הניתוח הקיסרי לקבוצת הלידה הלדנית{{הערה|שם=הערה2|Whyte H, Hannah ME, Saigal S et al. Outcomes of children at 2 years after planned cesarean birth versus planned vaginal birth for breech presentation at term: the International Randomized Term Breech Trial. Term Breech Trial Collaborative Group. Am J ObstetGynecol 2004;191:864-71.}}. מחקר הולנדי שהשווה תוצאות נאונטליות לפני ואחרי ה־Term Breech Trial מצא ששיעור הניתוחים הקיסריים במצג עכוז עלה בעקבות פרסום אותו מאמר מ-50% ל-80%. שיעור התמותה הניאונטלית ירד מ-0.35% ל-0.18% ושיעור הטראומה בלידה ירד מ-0.29% ל-0.08%{{כ}}{{הערה|שם=הערה3|Rietberg CC, Elferink-Stinkens PM, Visser GH. The effect of the Term Breech Trial on medical intervention behavior and neonatal outcome in The Netherlands: an analysis of 35,453 term breech infants. BJOG 2005;112:205- 9.}}. מצד שני, מספר עבודות רטרוספקטיביות שבהן המרכזים פעלו לפי פרוטוקולים מוגדרים הראו תוצאות נאונטליות מצוינות בלידה לדנית של מצג עכוז ללא תמותה או תחלואה פרינטלית{{הערה|שם=הערה4|Alarab M, Regan C, O'Connell MP, Keane DP, O'Herlihy C, Foley ME. Singleton vaginal breech delivery at term:still a safe option. ObstetGynecol 2004;103: 407-12.}}{{הערה|שם=הערה5|Guiliani A, Scholl M, Basver A, Tamussino KF. Mode of delivery and outcome of 699 term singleton breech deliveries at a single center. Am J ObstetGynecol 2002;187:1694-8.}}{{הערה|שם=הערה6|Berhan Y, Haileamlak A.The risks of planned vaginal breech delivery versus planned caesarean section for term breech birth: a meta-analysis including observational studies. BJOG. 2016 Jan;123)1(:49-57.}}. | |
| − | המדיניות של | + | המדיניות של ניתוח קיסרי מתוכנן במצג עכוז אינה מתייחסת למקרים בהם היולדת מגיעה בתהליך לידה מתקדם, או כאשר מדובר בעובר שני ב[[היריון מרובה עוברים|היריון תאומים]]. |
| − | + | האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה סבור שיש לאפשר לידה לדנית של עובר במצג עכוז בהיעדר התווית נגד ולאחר שהיולדת קיבלה הסבר והביעה את רצונה והסכמתה לכך, ובתנאי שרופא מיילד בכיר בעל ניסיון ביילוד לדני של עובר במצג עכוז זמין כדי לנהל את הלידה. | |
| − | האיגוד הישראלי במיילדות וגינקולוגיה | + | ==המלצות האיגוד הישראלי במיילדות וגינקולוגיה== |
| + | המלצות האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה הן: | ||
| + | *יש לשקול ניסיון היפוך חיצוני ביולדת עם מצג עכוז סביב שבוע 37 להיריון | ||
| + | *בעת קבלת יולדת עם עובר במצג עכוז יש להציג לה את הנתונים המפורטים מעלה ולתעד זאת בכתובים | ||
| + | *אם תבחר היולדת בניסיון לידה לדנית רופא חייב לבצעה ערכה, כולל ביצוע בדיקת על- שמע ולקבוע שאין התוויות נגד ליילוד לדני | ||
| + | *הלידה תנוהל על- ידי רופא בכיר | ||
| + | *רופא מרדים ורופא ילדים יהיו זמינים לחדר לידה בזמן היילוד | ||
| − | על | + | ==התוויות נגד ליילוד לדני של עובר במצג עכוז== |
| + | התוויות הנגד ליילוד לדני של עובר במצג עכוז הן: | ||
| + | *היעדר הסכמה של היולדת ללידת עכוז לדנית | ||
| + | *משקל עובר שהוערך בהערכה קלינית או בבדיקת על-שמע מעל 4,000 גרם או מתחת ל-1,500 גרם | ||
| + | *עובר במצג רגליים או incomplete | ||
| + | *זקיפות ראש של העובר בבדיקת על-שמע | ||
| + | *כל התווית נגד ללידה נרתיקית | ||
| − | == | + | ==הבהרות נוספות== |
| − | + | *יש לבצע בדיקת על-שמע הכוללת הערכת משקל ועמדת הראש לפני קבלת ההחלטה על אופן היילוד | |
| − | * | + | *ניתן לבצע כל אלחוש, כולל אלחוש אפידוראלי |
| − | * | + | *ניתן לבצע השראת לידה והחשת לידה בהתאם להתוויות מילדותיות רגילות על-פי שיקוליו של הרופא הבכיר |
| − | * | + | *ניתן לבצע לידת עכוז בגישה לדנית גם במבכירות בתנאי והיולדת עומדת בקריטריונים המופיעים בסעיף המלצות האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| − | * | + | *כשהלידה בשלב מתקדם רשאי המיילד הבכיר להחליט על יילוד לדני כפוף להמלצות האיגוד הישראלי במיילדות וגינקולוגיה |
| − | |||
| − | |||
| − | + | '''נייר עמדה זה אינו דן בנושא תאומים ובנושא עוברים בגבול גיל החיות. ''' | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == | + | ==כותבי הערך== |
| + | *ד"ר אריאל מני – המרכז הרפואי ליס ליולדות, תל אביב | ||
| + | *ד"ר משה מנשה – המרכז הרפואי הדסה עין-כרם, ירושלים | ||
| − | * | + | ==צוות הכנת העדכון 2017== |
| − | * | + | *פרופ' אריאל מני |
| − | * | + | *פרופ' טל בירון-שנטל |
| − | * | + | *פרופ' משנה זהר נחום |
| − | * | + | *פרופ' יואב ינון |
| − | * | + | *ד"ר חן סלע |
| − | * | + | *פרופ' משנה עדו שולט |
| + | *פרופ' אייל שיינר | ||
| + | ==מהדורת 2025== | ||
| + | *פרופ' טל בירון שנטל | ||
| + | *פרופ' לירן הירש | ||
| + | *פרופ' חן סלע | ||
| + | *ד"ר הדר רוזן | ||
| + | *ד"ר דנה ויטנר | ||
| + | *פרופ' גלי פריאנטה | ||
| + | *פרופ' רינת גבאי בן זיו | ||
| + | ==ביבליוגרפיה== | ||
| + | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | ||
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - מיילדות]] | [[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - מיילדות]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:29, 6 באוקטובר 2025
 | |
|---|---|
| נייר עמדה מספר 2 - לידה במצג עכוז | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | מיילדות |
| האיגוד המפרסם |  החברה לרפואת האם והעובר |
| סימוכין | נייר עמדה זה מחליף ניירות עמדה קודמים בנושא זה |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | פברואר 2025 |
| יוצר הערך | פרופ' טל בירון שנטל פרופ' לירן הירש פרופ' חן סלע ד"ר הדר רוזן ד"ר דנה ויטנר פרופ' גלי פריאנטה פרופ' רינת גבאי בן זיו |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – לידה
רקע
בלידה במועד נמצאים כ-3 עד 4% מכלל העוברים במצג עכוז. שיעור זה משתנה עם גיל ההיריון, ככל שגיל ההיריון עולה שיעור העוברים במצג עכוז יורד. בשבוע 32 שיעור מצג זה הוא 7%, ומתחת לשבוע 28 שיעור זה מגיע לכ-25%.
האבחנה של מצג עכוז יכולה להתבצע בבדיקה חיצונית או בבדיקה לדנית וניתן לאשרה בבדיקות על-שמע (Ultrasound). גורמי הסיכון למצג זה כוללים: לידה מוקדמת, מומים עובריים, מומים רחמיים, ריבוי מי שפיר ומיקום שלייה פתולוגי. שיעור תמותת העוברים סב-לידתית במצג עכוז גבוה פי 3–5 בהשוואה לעוברים הנולדים במצג ראש, ללא קשר לאופן הלידה. ניתוח קיסרי ביולדת עם מצג עכוז מבוצע בשיעורים גבוהים בישראל ומחוץ לה.
במחקר פרוספקטיבי אקראי שפורסם בשנת 2000 (Term Breech Trial) שהשווה את שיעור התמותה והתחלואה הנאונטלית בניתוח קיסרי לעומת לידה לדנית של עובר במצג עכוז נמצא שיעור תמותה ותחלואה נמוך משמעותית בקבוצת הניתוח הקיסרי בהשוואה לקבוצת הלידה הלדנית (1.6% לעומת 5%) ללא הבדל בשיעור התחלואה האימהית[1]. היתרון בניתוח קיסרי נמצא משמעותי ביותר במרכזים ממדינות מפותחות עם שיעורי תמותה פרינטלית נמוכים. מאז אותו מחקר התפרסמו מאמרים נוספים עם מסקנות שונות. אותם חוקרים פרסמו מחקר שבחן את תוצאות ההתפתחות בגיל שנתיים של אותם ילדים שנכללו במחקר המקורי. במחקר זה לא נמצא הבדל בשיעור התמותה או עיכוב התפתחותי בגיל שנתיים בין קבוצת הניתוח הקיסרי לקבוצת הלידה הלדנית[2]. מחקר הולנדי שהשווה תוצאות נאונטליות לפני ואחרי ה־Term Breech Trial מצא ששיעור הניתוחים הקיסריים במצג עכוז עלה בעקבות פרסום אותו מאמר מ-50% ל-80%. שיעור התמותה הניאונטלית ירד מ-0.35% ל-0.18% ושיעור הטראומה בלידה ירד מ-0.29% ל-0.08%[3]. מצד שני, מספר עבודות רטרוספקטיביות שבהן המרכזים פעלו לפי פרוטוקולים מוגדרים הראו תוצאות נאונטליות מצוינות בלידה לדנית של מצג עכוז ללא תמותה או תחלואה פרינטלית[4][5][6].
המדיניות של ניתוח קיסרי מתוכנן במצג עכוז אינה מתייחסת למקרים בהם היולדת מגיעה בתהליך לידה מתקדם, או כאשר מדובר בעובר שני בהיריון תאומים.
האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה סבור שיש לאפשר לידה לדנית של עובר במצג עכוז בהיעדר התווית נגד ולאחר שהיולדת קיבלה הסבר והביעה את רצונה והסכמתה לכך, ובתנאי שרופא מיילד בכיר בעל ניסיון ביילוד לדני של עובר במצג עכוז זמין כדי לנהל את הלידה.
המלצות האיגוד הישראלי במיילדות וגינקולוגיה
המלצות האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה הן:
- יש לשקול ניסיון היפוך חיצוני ביולדת עם מצג עכוז סביב שבוע 37 להיריון
- בעת קבלת יולדת עם עובר במצג עכוז יש להציג לה את הנתונים המפורטים מעלה ולתעד זאת בכתובים
- אם תבחר היולדת בניסיון לידה לדנית רופא חייב לבצעה ערכה, כולל ביצוע בדיקת על- שמע ולקבוע שאין התוויות נגד ליילוד לדני
- הלידה תנוהל על- ידי רופא בכיר
- רופא מרדים ורופא ילדים יהיו זמינים לחדר לידה בזמן היילוד
התוויות נגד ליילוד לדני של עובר במצג עכוז
התוויות הנגד ליילוד לדני של עובר במצג עכוז הן:
- היעדר הסכמה של היולדת ללידת עכוז לדנית
- משקל עובר שהוערך בהערכה קלינית או בבדיקת על-שמע מעל 4,000 גרם או מתחת ל-1,500 גרם
- עובר במצג רגליים או incomplete
- זקיפות ראש של העובר בבדיקת על-שמע
- כל התווית נגד ללידה נרתיקית
הבהרות נוספות
- יש לבצע בדיקת על-שמע הכוללת הערכת משקל ועמדת הראש לפני קבלת ההחלטה על אופן היילוד
- ניתן לבצע כל אלחוש, כולל אלחוש אפידוראלי
- ניתן לבצע השראת לידה והחשת לידה בהתאם להתוויות מילדותיות רגילות על-פי שיקוליו של הרופא הבכיר
- ניתן לבצע לידת עכוז בגישה לדנית גם במבכירות בתנאי והיולדת עומדת בקריטריונים המופיעים בסעיף המלצות האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
- כשהלידה בשלב מתקדם רשאי המיילד הבכיר להחליט על יילוד לדני כפוף להמלצות האיגוד הישראלי במיילדות וגינקולוגיה
נייר עמדה זה אינו דן בנושא תאומים ובנושא עוברים בגבול גיל החיות.
כותבי הערך
- ד"ר אריאל מני – המרכז הרפואי ליס ליולדות, תל אביב
- ד"ר משה מנשה – המרכז הרפואי הדסה עין-כרם, ירושלים
צוות הכנת העדכון 2017
- פרופ' אריאל מני
- פרופ' טל בירון-שנטל
- פרופ' משנה זהר נחום
- פרופ' יואב ינון
- ד"ר חן סלע
- פרופ' משנה עדו שולט
- פרופ' אייל שיינר
מהדורת 2025
- פרופ' טל בירון שנטל
- פרופ' לירן הירש
- פרופ' חן סלע
- ד"ר הדר רוזן
- ד"ר דנה ויטנר
- פרופ' גלי פריאנטה
- פרופ' רינת גבאי בן זיו
ביבליוגרפיה
- ↑ Hannah ME, Hannah WJ, Hewson SA, Hodnett ED, Saigal S, Willan AR. Planned caesarean section versus planned vaginal birth for breech presentation at term: a randomized multicenter trial. Term Breech Trial Collaborative Group. Lancet 2000;356:1375-83.
- ↑ Whyte H, Hannah ME, Saigal S et al. Outcomes of children at 2 years after planned cesarean birth versus planned vaginal birth for breech presentation at term: the International Randomized Term Breech Trial. Term Breech Trial Collaborative Group. Am J ObstetGynecol 2004;191:864-71.
- ↑ Rietberg CC, Elferink-Stinkens PM, Visser GH. The effect of the Term Breech Trial on medical intervention behavior and neonatal outcome in The Netherlands: an analysis of 35,453 term breech infants. BJOG 2005;112:205- 9.
- ↑ Alarab M, Regan C, O'Connell MP, Keane DP, O'Herlihy C, Foley ME. Singleton vaginal breech delivery at term:still a safe option. ObstetGynecol 2004;103: 407-12.
- ↑ Guiliani A, Scholl M, Basver A, Tamussino KF. Mode of delivery and outcome of 699 term singleton breech deliveries at a single center. Am J ObstetGynecol 2002;187:1694-8.
- ↑ Berhan Y, Haileamlak A.The risks of planned vaginal breech delivery versus planned caesarean section for term breech birth: a meta-analysis including observational studies. BJOG. 2016 Jan;123)1(:49-57.