התאמה רפואית לנהיגה - בעיות ייחודיות

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

התאמה רפואית לנהיגה
Medical fitness to operate motor vehicles
יוצר הערך	ד"ר פ. ירדן (ליקוט ועריכה)

מונחים, הגדרות ורקע

נוהג/ת

מחזיק/ה ברישיון נהיגה, המטפל ו/או שולט בכלי רכב בהיותו בדרכים או בשטח, בתנועה או בחניה.

נהיגה

נהיגה היא רצף פעולות נוהג/ת להנעת, הסעת, עצירת וחניית כלי רכב, ממקום אחד למשנהו, בבטיחות. פעולות אלה מורכבות משתי מטלות (tasks):

1. קליטת ועיבוד נתוני נהיגה (מקריאת צגי לוח-מחוונים [Dash-Board], מראיית ושמיעת הקורה בכלי הרכב ומחוצה-לו, מתחושת תנועת כלי הרכב)
2. הפעלה נכונה של אמצעי נהיגה להתאמת תנועת/עצירת כלי הרכב לתנאי הנהיגה להגעת כלי הרכב למטרת תנועתו ללא התנגשות ו/או פגיעה.

נהיגה איננה זכות; זכות לנהוג נתנת רק למחזיק/ה ברישיון נהיגה בתוקף, לדרגת/ות רכב המצוינות בו. כל אדם זכאי לבקש רישיון נהיגה.

להליך זה מגוון גורמים נלווים המשפיעים על הנהיגה:

• ניסיון הנוהג/ת, ההדרכה שניתנה לו/ה וגישתו/ה (Attitude) למצב-נהיגה בו מדובר;
• המצב הגופני, הנפשי, הרגשי והבריאותי של הנוהג/ת, כולל עייפות ושימוש בתרופות במרשם רופא וללא מרשם);
• מצב הדרך בה נערכת הנהיגה, תמרורים ושילוט דרכים, עומס התנועה;
• חוקי התנועה בדרך בה מדובר: מוגבלויות מהירות, מתן זכות קדימה, חובת עצירה, וכד';
• תנאי הסביבה: אור-יום, לילה, ראות לקויה (ערפל, גשם שוטף, סנוור);
• מצב כלי הרכב: יעילות פעולת בלם, מצב צמיגים;
• דרישות אישיות של נוהג/ת: מטרת הנהיגה, לוח זמנים מחייב, וכד'.

לנהג/ת רכב מקצועי (מסחרי ו/או ציבורי) מתווספים גם גורמים נלווים משפיעים אלה המשפיעים על הנהיגה:

• עבודה במשמרות, עבודה בלילה, תוספת הדרכה לנהיגה ברכב בו מדובר;
• גודל כלי הרכב, יציבותו, חלוקת עומס משקל בהטענתו;
• אחריות לנוסעים מוסעים בכלי הרכב בו מדובר;
• הובלת חומרים מסוכנים;
• דרישות לתוספת מיומנויות בהפעלת כלי רכב בו מדובר (אופן סבוב ובלימת כלי הרכב וכד');
• עומסי נהיגה בפרקי-זמן ממושכים.

מכאן משתמע שמניעת התנגשות כלי רכב (ופגיעה בהולכי-רגל) מותנית, בין היתר, בתקינות מערכות גוף הנוהג/ת ותקינות תפקודן ויכולות מוטוריות המאפשרות הפעלת אמצעי נהיגה בכלי רכב בו מדובר. ראה נספח אי (דרישות רפואיות לרישיון נהיגה).

רישיון נהיגה

רישיון נהיגה הוא מסמך רשות רישוי הקובע שנושאו/ה מורשה לנהוג בכלי רכב מנועי מדרגה מסוימת או מדרגות מסוימות (דרגה A רכב דו -גלגלי; דרגה B רכב פרטי; דרגות C-רכב מסחרי; דרגות D-רכב ציבורי). רישיון נהיגה לרכב מקצועי הוא שם כולל לרישיונות מדרגות C ו- D. הרכב המנועי הראשון, כפי שמוכר כיום, החל להיכנס לשימוש ב- 1886, רישיון הנהיגה הראשון בעולם ניתן ב-1888, תאונת כלי רכב מנועי ראשונה הייתה, כנראה, באוגוסט 1869. מבחן נהיגה, כחלק מהליך קבלת רישיון נהיגה, הוכנס לראשונה לשימוש ב- 1910 בגרמניה (Driver licences); דרישה להמלצה להתאמה רפואית לרישיון נהיגה כחלק מהליך קבלת רישיון נהיגה החלה רק עם סיום מלחמת העולם הראשונה כשמספר רב של קטועי גפיים ונפגעים שאבדו עין אחת בקשו רישיונות נהיגה בכלי רכב ציבוריים (Development of Medical Licensing Standards).

דרישות רפואיות לרישיון נהיגה

1. למבקש/ת המלצה רפואית לרישיון נהיגה, בכל דרגה שהיא, לא יהיו:
   1. פגמים גופניים, בין אם מולדים או נרכשים;
   2. נכות, חדה או כרונית;
   3. תוצאות לוואי או מצב לאחר פציעה, חבלה או ניתוח;
   4. לקות/יות תפקוד כל שהן;
      העלולים לפגוע ביכולתו/ה להפעיל בבטיחות את סוג כלי רכב בו מדובר.
2. למבקש/ת המלצה רפואית לרישיון נהיגה, בכל דרגה שהיא, לא יהיו תולדות רפואיים או אבחנה קלינית של אירועים רפואיים התקפיים של:
   1. כל מצב של שנוי במצב הכרה: עלפון, טשטוש, אבדן הכרה, בלבול, חוסר התמצאות, פרכוסים;
   2. כל מצב של שנוי בראייה: טשטוש ראייה, באחת/שתי העיניים; עוורון, מלא/חלקי, באחת/שתי העיניים, כפל-ראייה; תנודות שדה ראייה (Oscillopsia);
   3. כל מצב של סחרור, סחרחורת-סבובית, אי-יציבות, תנועות בלתי רצוניות; העלולים לפגועה ביכולתו/ה להפעיל בבטיחות את סוג כלי הרכב בו מדובר.
3. למבקש/ת המלצה רפואית לרישיון נהיגה יהיה כושר שמיעה וראייה כמפורט בתקנות 197, 198, 199, 200 ו- 201 לתקנות התעבורה תשכ״א - 1961.
4. באי-עמידה במצוין בסעיפים 5, 2, 1 לעיל, על רופא/ה בודק/ת לפעול כנדרש ב סעיף 12 בי לפקודת התעבורה.

בטיחות בדרכים

בטיחות בדרכים הוא שם כולל לפעולות למניעת תאונות דרכים ,למזעור מספר הנפגעים ולהפחתת חומרת הפגיעות השונות בתאונות אלו. תחום זה נועד למונע את הפגיעות של כלל סוגי הרכבים (מכוניות ,אופנועים ,אופניים ,רוכבי גלגיליות) בינם לבין עצמם, ובינם לבין הולכי הרגל. (בטיחות בדרכים)

בין האמצעים למזעור מספר הנפגעים מתנועת כלי רכב מופעלת חובת עמידת כלי הרכב בתנאי בטיחות מוגדרים (מצוינת ברישיון כלי הרכב) וחובת נוהג/ת ביכולות הפעלת כלי הרכב ונהיגה בהתאם לחוקי התנועה (מצוינת ברישיון הנהיגה).

לפי דווח WHO לשנת 2008: כ-1.3 מיליון אנשים נהרגים בדרכים כל שנה ובין 20 ל- 50 מיליון נפגעים בפגיעות לא קטלניות. לפי world-meters, המתבסס על פרסומי ה- International Organization of Motor Vehicle Manufacturers, בשנת 2008 יוצרו בעולם 52,940,559 מכוניות.

בישראל, לפי פרסומי הלמ״ס: מספר כלי הרכב בסוף שנת 2009 הגיע ל- 2,458,700. מתוכם, היו -כ 1,946,700 כלי רכב פרטיים -כ, 350,500 משאיות -כ, 109,500 אופנועים כ, - 15,300 אוטובוסים זעירים -כ, 14,100 אוטובוסים -כ, 18,600 מוניות -וכ 4,000 כלי רכב מיוחדים . מספר מורשים לנהוג ברכב מנועי ב- 2010 היה כ- 3,538,000. מתוכם, כ- 3,531,000 מורשים לנהוג ברכב פרטי וברכב מסחרי שמשקלו הכולל עד 3.5 טונות, כ- 437,000 מורשים לנהוג ברכב משא שמשקלו הכולל מעל 3.5 טונות, מתוכם כ- 164,000 מורשים לנהוג ברכב משא שמשקלו הכולל מעל 12 טונות, כ- 498,000 מורשים לנהוג באופנועים, כ- 99,000 מורשים לנהוג במוניות, כ- 61,000 מורשים לנהוג באוטובוסים. נפגעי התנגשויות כלי רכב: ב- 2009 נפגעו 31,476 בני אדם; מתוכם -285 התנגשויות קטלניות בהן נהרגו 315 אנשים, ו-1,708 נפגעים הוגדרו כפצועים קשה.(פרסומי הלמ"ס). עם זאת, נכון להיום, ל- "חקר תאונות" אין תקן מוגדר, כולל חקר תאונות דרכים (Accident Investigation).

התאמה-רפואית לנהיגה

התאמה-רפואית לנהיגה (Medical Fitness to Drive) היא מסקנת סקירת מכלול בעיות רפואיות של נוהג/ת, או מבקש/ת רישיון נהיגה, לקביעת הפרעות-תפקוד הנגרמות בגינן; לשקול האם הפרעות-תפקוד שזוהה משבשות יכולות נהיגה ומגבירות סיכון להתנגשות ו/או לפגיעות (Injuries) בנהיגה. לעניין זה, סיכון פירושו סבירות להתהוות אירוע התנגשות מוכפל בחומרת תוצאות התהוותו (סיכון = סבירות לאירוע התנגשות X חומרת תוצאות התהוותו).

לפי פרסום NHTS, כיום, עדיין חסרים נתונים חד-משמעותיים המעידים על חלקם של מצבים רפואיים מוגדרים בהתנגשויות כלי רכב. עם זאת, הנחה מקובלת היא שמצבים רפואיים הגורמים להפרעות-תפקוד (כגון: הפרעות תחושה, תנועה, קוגניציה, למשל) משחקים תפקיד משמעותי בהתנגשויות כלי רכב. (Medical Conditions and Driving) לכן, במציאות זו, הליך הערכה רפואית להתאמה לרישיון נהיגה, נשען על אומדנים רפואיים (Medical Standards), הנקבעים על דעת קבוצות מומחים בענפי רפואה שונים, כמדד לשיבוש יכולות נהיגה.

המרב״ד, פועל לפי אומדני קבוצות רופאים מומחים ישראליים בשישה נושאים רפואיים: כפיון, סוכרת, שבץ-מוחי, מחלות-לב, הפרעות-שינה, ו- ראייה; בשאר הנושאים, פועל המרב״ד לפי אומדנים רפואיים להתאמה לנהיגה של ההסתדרות הרפואית הקנדית (הנחיה שנתקבלה ב- 2007).

המלצה רפואית לרישיון נהיגה

המלצה רפואית לרישיון נהיגה היא סיכום התאמה רפואית לנהיגה הנשלחת לרשות הרישוי במשרד התחבורה. רשות הרישוי מחליטה איזה רישיון/רישיונות נהיגה ינופק/ו ו/או לא יונפק/ו (ובאיזה מגבלות ותנאים). שגרתית, המלצה רפואית לרישיון נהיגה ניתנת ע״י רופא בודק מטעם משרד הרישוי (מוגשת בטופס בדיקה של משרד הרישוי).

במידה ונתוני בדיקה רפואית זו מראים סטייה מהנדרש לנהיגה, יופנה נבדק/ת כזה/כזו למרב״ד להערכת התאמה רפואית לנהיגה.

הליך הערכת התאמה-רפואית לנהיגה במרב״ד

פנייה למרב״ד להערכת התאמה רפואית לנהיגה נעשית בכתב (בדווח לפי פקודת התעבורה 13(ב) או לפי תקנת התעבורה 12.ב, או לפי פניית גורמים אחרים, או לפי פניית הנוהג/ת עצמו/ה). עם קבלת פנייה כזו מתחיל במרב״ד אירגון ואיסוף-מידע הנדרש להליך זה. איסוף-מידע נערך בפניות, בכתב, לגורמים המתאימים. אלה כוללים את הנבדק/ת, רופא/ה מטפל/ת, רופא/ה מומחה מטפל, מרפאה, בית-חולים, גורמים מטפלים אחרים, מכונים רפואיים (בדיקות: שינה, שמיעה, EEG ,ENG, וכו'), וגורמים לא רפואיים (משטרת ישראל, בית משפט).

מבצע/מבצעת הערכת התאמה-רפואית לרישיון נהיגה במרב״ד נושא/ת באחריות, חוקית ומוסרית, להגן על בטיחות המשתמשים בדרכים ועל בטיחות הנוהג/ת מבקש רישיון נהיגה בו מדובר.

גישת מרב״ד למידע נדרש להערכת התאמה-רפואית לנהיגה

1. מידע רפואי של נבדק/ת לרישיון נהיגה הוא, בהגדרתו, מידע-אישי. ככזה, הוא מעיקרו ״קליני״. לאמור, נושאיו המרכזיים הם: בדיקות (לאבחנת/ניטור-טיפול בעיה רפואית נתונה) אבחנות (לטיפול ומעקב המחלה) וטיפולים (לריפוי/עצירת/הקלת מחלה/ות מאובחנת/ות).
   התאמה רפואית לנהיגה נשענת על הערכת הפרעת/הפרעות-תפקוד כתוצאה מבעיה/בעיות רפואית/רפואיות, ו/או מהטיפולים בהן, ועל שיקול דעת אם וכיצד הן יכולות לשבש תפקודים נדרשים -לנהיגה.
   מכאן שנתוני מיצב רפואי [Medical Status] - ידע והבנת מצב קליני של נבדק/ת -המוצגים בתצורה פשוטה ומאורגנת, הם תנאי בסיסי להערכה ולשיקול דעת להם נדרש הבודק/ת.
2. מידע להערכת התאמה-רפואית לנהיגה כולל:
   1. נתוני מיצב רפואי (Medical status) - אבחנות, אירועים רפואיים, פעולות רפואיות, טיפולים (תרופות ואחרים), ויכולת תפקוד ;
   2. נתוני מיצב תפקודי (Functional status) - לקויות תנועה, תחושה הכרה (cognition) וכד';
   3. נתוני מיצב נהיגה (Driving status)- מאפייני נהיגת הנבדק/ת, (זמן נהיגה ממוצע ליחידת זמן, נהיגהבלילה, נתוני״מסך-נהגים״, רישומי עברות תנועה ות.דרכים).

חובת דווח מצב בריאות נוהג/ת

בישראל, החוק מחייב כל מחזיק/ה ברישיון נהיגה לדווח, במכתב, למשרד הרישוי במשרד התחבורה, על שינויים בבריאותו (פקודת התעבורה 13.(ב) ; ועל רופא מטפל, לדווח למרב״ד, על מחלת כל מטופל/ת היכולה לסכן את נהיגתו/ה (תקנת התעבורה 12.בי) . למרות קיום ופרסום תקנת אלה, כלל הנוהגים מתעלם מחובת הדווח שלו והענות צבור הרופאים לחובת הדווח שלהם היא מזערית בלבד. בנוסף לכך, רוב דווחי הרופאים למרב״ד, מקוטעים ולא חסרי אי -דיוקים. לכן, שכיח שהמרב״ד נאלץ לפנות לגורמים שונים בבקשה/ות להשלמת מידע החסר להמלצה רפואית לרישיון נהיגה.

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר פ. ירדן