הבדלים בין גרסאות בדף "פקקת ורידי בית שחי-תת בריחי - Axillary-Subclavian Venous Thrombosis"
שורה 10: | שורה 10: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
+ | |||
+ | |||
+ | מצב המתבטא בנפיחות של הגף העליון, כאשר הנפיחות גוברת בזמן מאמץ. מערכת הוורידים השטחית בולטת. ההוכחה לחסימה של המערכת מתקבלת על-ידי דופלקס. | ||
+ | |||
+ | ==שכיחות== | ||
+ | |||
+ | חסימות אלה הן נדירות, הסיבה לכך היא: נפח הדם, הקטן יחסית, הזורם ביד והתנועה המתמדת של הגף. שני שלישים מכלל הדלקות העמוקות מקורם בפקקת של הווריד האקסילרי או ^subclavian vein. הסיבות השכיחות לחסימה הן: | ||
+ | *צנתרים המוחדרים לוורידים העמוקים. | ||
+ | *חבלות חיצוניות. המקום הפגוע ביותר מחבלות חיצוניות הוא האזור בין הקלויקולה לבין הצלע הראשונה. | ||
+ | *שאתות ראשוניות וגרורתיות. | ||
+ | *אי-ספיקת לב קשה. | ||
+ | *יתר-קרישת הדם. | ||
+ | |||
+ | תסמינים קליניים התמונה הקלינית כוללת: | ||
+ | *כאבים המופיעים תוך 24 שעות ומתפשטים בכל היד. הכאב החריף ביותר הוא בבית-השחי. | ||
+ | *נפיחות של כל היד (non-pitting edema). | ||
+ | *מעל הכתף ובבית החזה ניתן לראות הבלטה של הוורידים השטחיים. | ||
+ | *היד יכולה להיות כחולה עקב וזוקונסטריקציה היקפית. | ||
+ | *ב-1/3 מהחולים ניתן למשש מיתר (cord) בבית-השחי. | ||
+ | |||
+ | ==אבחנה== | ||
+ | |||
+ | התמונה הקלינית היא בדרך כלל אבחנתית. חיזוק לאבחנה אפשר לקבל על-ידי פלבוגרפיה. בדופלקס של הווריד האקסילרי אפשר לראות חסימה של הווריד או לחץ חיצוני על הווריד. הדופלקס היא בדיקת הבחירה. החסימות הן בעיקר בגובה הצלע הראשונה. | ||
+ | |||
+ | ==סיבוכים== | ||
+ | |||
+ | *גנגרנה ורידית נדירה. | ||
+ | *תסחיפים בריאות שכיחים ב-12% מהחולים. | ||
+ | *הפרעות בתפקוד היד. | ||
+ | |||
+ | ==טיפול== | ||
+ | |||
+ | *רוב החולים מחלימים מהתסמונת הקלינית די מהר, על-ידי הרמת היד בלבד. | ||
+ | *הטיפול באנטיקואגולנטים מטרתו למנוע תסחיפים ריאתיים. | ||
+ | *כאשר יש וזוקונסטריקציה היקפית נלווית, יש לבצע חסימה של גנגליון stellated. | ||
+ | *תרומבקטומיה ורידית מתבצעת לעתים רחוקות מכיוון ששיעור הכישלונות בניתוחים אלה גבוה. שיעור ההצלחות גבוה יותר בחולים בעלי חסימה עקב לחץ חיצוני, לאחר הסרת הגורם לחסימה. | ||
+ | |||
+ | ==פרוגנוזה== | ||
+ | |||
+ | ב-85%-60% מהחולים המטופלים שמרנית נשארים שרידים בידיים למשך תקופה ארוכה. למרות זאת הנפיחות והכאבים חולפים כעבור מספר ימים או שבועות. נפיחות חוזרת, נימול, חולשה ודלקות ורידיות חוזרות - שכיחות. התסמינים מוחמרים בתנועה. יש הטוענים שהתסמונות המאוחרות פחותות בחולים שעברו תרומבקטומיה. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== |
גרסה מ־11:09, 14 בנובמבר 2012
עקרונות בכירורגיה | ||
---|---|---|
שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
שם הפרק | כירורגיה של המערכת הוורידית | |
מצב המתבטא בנפיחות של הגף העליון, כאשר הנפיחות גוברת בזמן מאמץ. מערכת הוורידים השטחית בולטת. ההוכחה לחסימה של המערכת מתקבלת על-ידי דופלקס.
שכיחות
חסימות אלה הן נדירות, הסיבה לכך היא: נפח הדם, הקטן יחסית, הזורם ביד והתנועה המתמדת של הגף. שני שלישים מכלל הדלקות העמוקות מקורם בפקקת של הווריד האקסילרי או ^subclavian vein. הסיבות השכיחות לחסימה הן:
- צנתרים המוחדרים לוורידים העמוקים.
- חבלות חיצוניות. המקום הפגוע ביותר מחבלות חיצוניות הוא האזור בין הקלויקולה לבין הצלע הראשונה.
- שאתות ראשוניות וגרורתיות.
- אי-ספיקת לב קשה.
- יתר-קרישת הדם.
תסמינים קליניים התמונה הקלינית כוללת:
- כאבים המופיעים תוך 24 שעות ומתפשטים בכל היד. הכאב החריף ביותר הוא בבית-השחי.
- נפיחות של כל היד (non-pitting edema).
- מעל הכתף ובבית החזה ניתן לראות הבלטה של הוורידים השטחיים.
- היד יכולה להיות כחולה עקב וזוקונסטריקציה היקפית.
- ב-1/3 מהחולים ניתן למשש מיתר (cord) בבית-השחי.
אבחנה
התמונה הקלינית היא בדרך כלל אבחנתית. חיזוק לאבחנה אפשר לקבל על-ידי פלבוגרפיה. בדופלקס של הווריד האקסילרי אפשר לראות חסימה של הווריד או לחץ חיצוני על הווריד. הדופלקס היא בדיקת הבחירה. החסימות הן בעיקר בגובה הצלע הראשונה.
סיבוכים
- גנגרנה ורידית נדירה.
- תסחיפים בריאות שכיחים ב-12% מהחולים.
- הפרעות בתפקוד היד.
טיפול
- רוב החולים מחלימים מהתסמונת הקלינית די מהר, על-ידי הרמת היד בלבד.
- הטיפול באנטיקואגולנטים מטרתו למנוע תסחיפים ריאתיים.
- כאשר יש וזוקונסטריקציה היקפית נלווית, יש לבצע חסימה של גנגליון stellated.
- תרומבקטומיה ורידית מתבצעת לעתים רחוקות מכיוון ששיעור הכישלונות בניתוחים אלה גבוה. שיעור ההצלחות גבוה יותר בחולים בעלי חסימה עקב לחץ חיצוני, לאחר הסרת הגורם לחסימה.
פרוגנוזה
ב-85%-60% מהחולים המטופלים שמרנית נשארים שרידים בידיים למשך תקופה ארוכה. למרות זאת הנפיחות והכאבים חולפים כעבור מספר ימים או שבועות. נפיחות חוזרת, נימול, חולשה ודלקות ורידיות חוזרות - שכיחות. התסמינים מוחמרים בתנועה. יש הטוענים שהתסמונות המאוחרות פחותות בחולים שעברו תרומבקטומיה.
ראו גם
- לנושא הקודם פקקת ורידים שטחית
- לנושא הבא: Chronic Deep Vein Insufficiency
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של הבלוטות האנדוקריניות
- לפרק הבא: חבלות
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא