האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "קרדיומיופתיה סביב לידה - Peripartum cardiomyopathy"

מתוך ויקירפואה

(דף חדש: {{ערך בבדיקה}} {{מחלה |תמונה= |כיתוב תמונה= |שם עברי= פרע כתפיים |שם לועזי= Shoulder dystocia |שמות נוספים= |ICD-10= |ICD-9=...)
 
שורה 64: שורה 64:
  
 
==טיפול==
 
==טיפול==
 +
 +
טיפול:
 +
זהה לטיפול באי ספיקת לב. המטרה: להוריד preload -afterload ולהגביר את התכווצות הלב.
 +
*הגבלת נתרן, ומשתנים להורדת preload.
 +
*כל זמן שהאישה בהריון יש להימנע מ- ACE בגלל ההשפעה עוברית. אבל, לאחר הלידה -מומלץ להשתמש.
 +
*נשתמש ב- 3-blockers לאור השכיחות של אריתמיות.
 +
*השימוש ב-ACE ו/או ב- p-blockers ימשך לפחות שנה.
 +
*דיגוקסין - תרופה אינוטרופית, בטוח בהריון, אך להזהר בהפרעות קצב.
 +
*הידרלזין להורדת אפטרלוד.
 +
*הפרין - מומלץ בגלל השכיחות של טרומבואמבוליזם. אם בהמשך האישה נשארת עם EF קטן מ-35% נעבור לקומדין.
 +
*נעשה ניסיון טיפול בסטרואידים - ללא תוצאות משמעותיות.
 +
*תמיכה מכנית - inta-aortic balloon .
 +
*יש מקרים שיגיעו לצורך בהשתלת לב.
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==

גרסה מ־12:22, 2 בינואר 2013

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



פרע כתפיים
Shoulder dystocia
יוצר הערך דר' מאור ממן
 



אי ספיקת לב שמופיעה בין החודש האחרון להיריון ועד 5 חודשים לאחר הלידה.

האבחנה על דרך השלילה, לאחר שלא נמצאה בבירור סיבה ל-heart failure.

המצב דומה ל-idiopathic dilated cardiomyopathy של אנשים שאינם בהריון.

קריטריונים לאבחנה (נקבעו בשנת 2000)

  1. התפתחות אי ספיקת לב בחודש האחרון להריון או תוך 5 חודשים מהלידה.
  2. לא נמצאה סיבה אחרת לאי ספיקת הלב.
  3. אין מחלת לב ידועה מלפני החודש האחרון להריון.
  4. הירידה בתפקוד החדר השמאלי בסיסטולה מודגמת באקו לפי קיצור של ה- Ejection fraction .

אלקיים וחב' תארו ב-2005 23 מקרים של קרדיומיופתיה בשבועות 17-36. הם כינו את המצב "pregnancy associated". בהשוואה ל-100 נשים עם PPCM הקליניקה לא הייתה שונה.

השכיחות משתנה באיזורים שונים בעולם: בהאיטי 1:300, בדרום אפריקה 1:1,000 ובארה״ב 1:4,000.

גורמי סיכון אפשריים:

  • גיל - יכול להתרחש בכל גיל, אך לרוב מעל גיל 30
  • Gravidity
  • מוצא אפריקאי
  • יתר ל.ד או toxemia - ב-43% מהמקרים (בהשוואה ל- 8-10% בנשים הרות באוכלוסיה הכללית).
  • שימוש בטוקוליטיקה
  • הריון תאומים

הוצעו מספר גורמים ל-PPCM, אך לא נמצאה סיבה ברורה. בין הסיבות: מיוקרדיטיס ויראלית, מחסור בסלניום והפרעה אימונית.

בביופסיות מהמיוקרד, רק ב-50% מהמקרים נמצאה הסיבה ל-PPC, הרוב היו מיוקרדיטיס. יתר ל.ד כרוני ופרהאקלמפסיה - הסיבה הנפוצה לכישלון לב במהלך הריון.

Obesity נחשבת קו-פקטור ליתר ל.ד כרוני ותורמת גם היא להיפרטרופיה החדרית.

השמנה כשלעצמה מכפילה את הסיכון ל-heart failure באנשים לא בהיריון.

dilated cardiomyopathy מתוארת גם אצל חולי HIV.

ללא קשר לסיבה, לנשים עם אי ספיקת לב סביב הלידה (peripartum) יש סיבוכים מילדותיים כמו פרהאקלמפסיה, חום, אנמיה וזיהום.

קליניקה

סימנים של אי ספיקת לב: דיספנאה (הנפוץ), אורטופנאה, שיעול, פלפיטציות וכאבים בחזה, PND, כאבי בטן מגודש בכבד.

בשלבים המתקדמים, עם התקדמות הכישלון הלבבי נראה ירידה בלחץ הדם. החולות מגיעות ב- NYHA class III or IV .

בצילום יש הגדלה משמעותית של צל הלב.

באקו - EF קטן מ-45%, הפרקציה התקצרה בפחות מ-30%. גודל חדר בסוף הדיאסטולה מעל 2.7 cm/m2.

כאשר Ejection fractions קטן מ-35% קיים סיכון לטרומבוס בחדר שמאל. בהמשך יכולות להישלח אמבוליות סיסטמיות כולל למוח, לעורק המזנטריאלי, ואפילו לעורקים הקורונרים.

טיפול

טיפול: זהה לטיפול באי ספיקת לב. המטרה: להוריד preload -afterload ולהגביר את התכווצות הלב.

  • הגבלת נתרן, ומשתנים להורדת preload.
  • כל זמן שהאישה בהריון יש להימנע מ- ACE בגלל ההשפעה עוברית. אבל, לאחר הלידה -מומלץ להשתמש.
  • נשתמש ב- 3-blockers לאור השכיחות של אריתמיות.
  • השימוש ב-ACE ו/או ב- p-blockers ימשך לפחות שנה.
  • דיגוקסין - תרופה אינוטרופית, בטוח בהריון, אך להזהר בהפרעות קצב.
  • הידרלזין להורדת אפטרלוד.
  • הפרין - מומלץ בגלל השכיחות של טרומבואמבוליזם. אם בהמשך האישה נשארת עם EF קטן מ-35% נעבור לקומדין.
  • נעשה ניסיון טיפול בסטרואידים - ללא תוצאות משמעותיות.
  • תמיכה מכנית - inta-aortic balloon .
  • יש מקרים שיגיעו לצורך בהשתלת לב.

ביבליוגרפיה

  • Williams 971, Lancet 19.8.2006, Critical care medicine 2005

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון