הבדלים בין גרסאות בדף "אי-ספיקה חריפה של יותרת-הכליה - Addisonian crisis"
מתוך ויקירפואה
יונתן שוורץ (שיחה | תרומות) |
יונתן שוורץ (שיחה | תרומות) |
||
שורה 28: | שורה 28: | ||
*[[חום]]. | *[[חום]]. | ||
− | + | ב[[מנינגוקוקסמיה]] (Meningococcaemia) החום עולה מהר, מופיעים: ציאנוזיס, [[פטכיות]], [[קישיון עורף]], [[פרכוס|התכווצויות]] ו[[תרדמת]]. ה[[תסמונת על-שם Waterhouse Friderichsen]] פוגעת במבוגרים רק לעתים נדירות ולעולם אינה גורמת לאי-ספיקה קבועה של יותרת-הכליה. | |
==אטיולוגיה== | ==אטיולוגיה== | ||
שורה 34: | שורה 34: | ||
הסיבות השכיחות למחלה הן: | הסיבות השכיחות למחלה הן: | ||
*דימומים לתוך יותרת-הכליה. | *דימומים לתוך יותרת-הכליה. | ||
− | *חבלה. | + | *[[חבלה]]. |
*זיהומים. | *זיהומים. | ||
− | *שאתות. | + | *[[גידולי האדרנל|שאתות]]. |
− | *תרומבוזיס של כלי הדם ביותרת-הכליה. | + | *פקקת (תרומבוזיס) של כלי הדם ביותרת-הכליה. |
− | *התסמונת על-שם Waterhouse-Friderichsen, הנגרמת על-ידי מנינגוקוקים אולם גם על-ידי | + | *התסמונת על-שם Waterhouse-Friderichsen, הנגרמת על-ידי מנינגוקוקים אולם גם על-ידי פנאומוקוקים, סטאפילוקוקים, סטרפטוקוקים, וירוסים כמו אבעבועות שחורות ו[[קרמת]] (דיפטריה). |
==אבחנה== | ==אבחנה== |
גרסה מ־11:35, 5 במרץ 2013
עקרונות בכירורגיה | ||
---|---|---|
שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
שם הפרק | כירורגיה של הבלוטות האנדוקריניות | |
מצב דרמטי הדורש טיפול מיידי.
קליניקה
המחלה מתבטאת ב:
- חוסר תיאבון.
- בחילות, הקאות.
- כאבי ראש.
- שלשולים.
- כאבי בטן.
- התייבשות.
- ירידה בלחץ-דם.
- חולשה קיצונית.
- תת סוכר בדם (היפוגליקמיה).
- בלבול עד אובדן ההכרה .
- חום.
במנינגוקוקסמיה (Meningococcaemia) החום עולה מהר, מופיעים: ציאנוזיס, פטכיות, קישיון עורף, התכווצויות ותרדמת. התסמונת על-שם Waterhouse Friderichsen פוגעת במבוגרים רק לעתים נדירות ולעולם אינה גורמת לאי-ספיקה קבועה של יותרת-הכליה.
אטיולוגיה
הסיבות השכיחות למחלה הן:
- דימומים לתוך יותרת-הכליה.
- חבלה.
- זיהומים.
- שאתות.
- פקקת (תרומבוזיס) של כלי הדם ביותרת-הכליה.
- התסמונת על-שם Waterhouse-Friderichsen, הנגרמת על-ידי מנינגוקוקים אולם גם על-ידי פנאומוקוקים, סטאפילוקוקים, סטרפטוקוקים, וירוסים כמו אבעבועות שחורות וקרמת (דיפטריה).
אבחנה
בבדיקות המעבדה ניתן למצוא:
- היפונתרמיה.
- היפרקלמיה.
- היפוגליקמיה.
- אזוטמיה.
טיפול
- מתן קורטיזול: יש לתת לווריד 100 מ״ג של הידרוקורטיזון ולאחר מכן כל 6 שעות 100 מ״ג. אם לחץ-הדם לא עולה יש להוסיף פנילאפרין 10-5 מ״ג לכל ליטר נוזל שהחולה מקבל. אם החולה מתייצב - יש לעבור למינון של 50 מ״ג כל 6 שעות.
- מניעת זיהומים: שכיחות הזיהומים בחולים אלה גבוהה ולכן יש לתת להם אנטיביוטיקה.
- תמיכה במערכת הקרדיווסקולרית: מכיוון שחולים אלה הם בעלי נפח דם קטן יש לתת להם נוזלים ודם מלא.
לאחר התייצבות מצבו של החולה אפשר לעבור לטיפול על-ידי הידרוקורטיזון דרך הפה - 0.3 מ״ג לכל ק״ג בתוספת של פלורינף 0.05 מ״ג עד 0.1 מ״ג ליום. מנת ההחזקה הדרושה נקבעת על-ידי ערכי לחץ-הדם של החולה.
ראו גם
- לנושא הקודם: יותרת הכליה - היבטים כירורגיים - Adrenal - surgical aspects
- לנושא הבא: אי-ספיקה כרונית של יותרת-הכליה - Addison's disease
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: בקעים
- לפרק הבא: המערכת הוורידית
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא