כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "סיכון תזונתי ותת תזונה בקשישים"
| שורה 12: | שורה 12: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|תת-תזונה בקשישים}} | {{הרחבה|תת-תזונה בקשישים}} | ||
| − | '''אוכלוסיית הקשישים נמצאת בסיכון לתת תזונה ורופא המשפחה מהווה קו ראשון לאיתור קשישים אלה כמו גם אוטוריטה רפואית עבור החולה הקשיש. איתור מוקדם של קשישים בתת תזונה על ידי שימוש בשיטות מקובלות ומתאימות והתערבות תזונתית באמצעות מזון ומזון רפואי יכולים לשמור על בריאותו, תפקודו | + | '''אוכלוסיית הקשישים נמצאת בסיכון לתת תזונה ורופא המשפחה מהווה קו ראשון לאיתור קשישים אלה כמו גם אוטוריטה רפואית עבור החולה הקשיש. איתור מוקדם של קשישים בתת תזונה על ידי שימוש בשיטות מקובלות ומתאימות והתערבות תזונתית באמצעות מזון ומזון רפואי יכולים לשמור על בריאותו, תפקודו ואיכות חייו.''' |
גרסה מ־04:20, 5 במאי 2013
| סיכון תזונתי ותת תזונה בקשישים | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| יוצר הערך | ד״ר אסנת סטון
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – תת-תזונה בקשישים
אוכלוסיית הקשישים נמצאת בסיכון לתת תזונה ורופא המשפחה מהווה קו ראשון לאיתור קשישים אלה כמו גם אוטוריטה רפואית עבור החולה הקשיש. איתור מוקדם של קשישים בתת תזונה על ידי שימוש בשיטות מקובלות ומתאימות והתערבות תזונתית באמצעות מזון ומזון רפואי יכולים לשמור על בריאותו, תפקודו ואיכות חייו.
בסוף שנת 2009 התגוררו במדינת ישראל 741,500 קשישים (גילאי 65 ומעלה) - 9.8 אחוזים מהאוכלוסיה, מתוכם 97 אחוז התגוררי בקהילה (קשישים בישראל, שנתון סטטיסטי 2010). אוכלוסיה זו נמצאת בסיכון לתת תזונה, כאשר לפי סקר מב״ת (מצב בריאות ותזונה) זהב הלאומי שנערך בקרב 1,852 קשישים בישראל בשנים 2006-2005 נמצא כי 28.2 אחוז מהנשים הקשישות ו-16.2 אחוז מהגברים הקשישים היו בסיכון תזונתי. הסיכון לתת תזונה עלה עם הגיל והגיע ל-37.5 אחוז בקרב גברים ול-30.4 אחוז בקרב נשים גילאי 85 ומעלה (סקר מב״ת זהב, 2010).
תת תזונה, היקף התופעה והשלכותיה
אנשים בסיכון תזונתי עלולים לפתח מצב של תת תזונה (Malnutrition). זהו מצב של עודף או של מחסור (או חוסר איזון) באנרגיה, בחלבון וברכיבי תזונה אחרים. מצב זה גורם להשפעות שליליות על הרקמות, מבנה הגוף, התפקוד והמצב הקליני[1]. מקרה פרטי של תת תזונה הוא under nutrition-n המתייחס למצב של מחסור באנרגיה או בחלבון בשל צריכה נמוכה ו/או בעיות ספיגה. מצב זה מתואר לעתים כמוPEM (Protein Energy Malnutrition[2].
מחקרים מהעולם מצביעים על שיעור ממוצע של תת תזונה בקרב קשישים של כעשרה אחוזים בקהילה וכ-50 אחוז במוסדות [3]. מחקרים במדינות מפותחות מדברים על עד 15 אחוז מקרים של תת תזונה בקרב קשישים עצמאיים ומרותקי בית בקהילה, 62-23 אחוז בקרב מאושפזים ועד 85 אחוז בקרב דיירים בבתי אבות[4].
מהן ההשלכות? תת תזונה בקרב קשישים קשורה בירידה תפקודית, פגיעה בתפקוד השריר, ירידה במסת העצם, הפרעה בתפקוד מערכת החיסון, אנמיה, ירידה קוגניטיבית, עיכוב בהחלמת פצעים, עיכוב בהחלמה מניתוחים, שיעור אשפוזים ואשפוזים חוזרים גבוה יותר ותמותה מוגברת[4][5].
שיעור האשפוזים בקרב קשישים בתת תזונה גבוה פי שניים מזה של קשישים במצב תזונתי תקין. כמו כן, משך האשפוז שלהם ארוך ב-30 אחוז ועלות האשפוז שלהם גבוהה פי 5-2 [6]. קשישים בתת תזונה מבקרים את רופא המשפחה בתדירות גבוהה יותר ומקבלים יותר מרשמים[6]. לפי אומדן שנערך בבריטניה, תת תזונה הקשורה במחלות גורות עלייה בשימוש משאבי בריאות בסדר גודל של 13 מליון ליש"ט בשנה [7].
הסיבות לתת תזונה בקשישים
תת תזונה שכיחה יותר בקרב קשישים ושיעוריה צפויים לעלות בשנים הבאות עקב הזדקנות האוכליסיה [4]. ניתן לחלק את הסיבות לכך למספר תחומים:
- סיבות פיזיולוגיות.
- סיבות חברתיות.
- סיבות נפשיות/ פסיכיליגיות.
- סיבות רפואיות.
סיבות פיזיולוגיות
עם העלייה בגיל יש ירידה פיזיולוגית בתיאבון המתבטאת בירידה בצריכה האנרגטית - תופעה שזכתה לכינוי ״אנורקסיה של הזיקנה״ [4]. הירידה הפיזיולוגית בתיאבון נגרמת על רקע מספר שינויים, בהם: ירידה בחוש הריח והטעם הפוגעת בהנאה מהמזון, עלייה בזמן ריקון הקיבה הגורם לתחושת מלאות מתמשכת, שינויים בהורמונים המשפיעים על תחושת הרעב והשובע, במיוחד על הורמון השובע choiecystokinin) CCK) שרמתו והרגישות אליו בקרב קשישים עולה [4].
כל זמן שהירידה בצריכת מזון תואמת את הירידה בהוצאה האנרגטית עקב השינויים בהרכב הגוף (ירידה במסת שריר ועלייה במסת שומן), האיזון האנרגטי נשמר. יחד עם זאת, אצל קשישים רבים איזון זה מופר[4] . לעתים קרובות הפגיעה בצריכה האנרגטית חמורה מהירידה בדרישה האנרגטית והקשיש מידרדר לתת תזונה.
סיבות חברתיות לתת תזונה
בין הסיבות החברתיות לסיכון תזונתי בקרב קשישים ניתן לציין את נושא העוני, הבדידות והקושי בביצוע קניות ובהכנת ארוחות. כל אלה נמצאו במחקרים קשורים בסימן מוגבר לתת תזונה [4]
מתוך השנתון הסטטיסטי עולה כי 19.1 אחוז מהקשישים בישראל מדווחים על תחושת בדידות לעתים קרובות. תחולת העוני בקרב קשישים בישראל עומדת על 20.3 אחוז [8]. בסקר מב״ת זהב דיווחו 5.5 אחוזים מהקשישים על אכילה בכמות פחותה מלל מחסור בכסף[9].
סיבות פסיכולוגיות/ נפשיות
תת תזונה יכולה להיגרם על רקע מצבים כמו דיכאון וחרדה, מצבים שכיחים בזיקנה [4]. שכיחות של דיכאון בקרב קשישים בקהילה יכולה להגיע לעשרה אחוזים ואחד הביטויים השכיחים לכך הוא אובדן תיאבון וירידה במשקל המעלים את הסיכון לתת תזונה[4].
בסקר מב"ת זהב נמצא כי 21.3 אחוז מהמדגם היו עם הפרעה ניכרת במצב הרוח לפי מדד ה-GHQ (General Health Questionnaire). במחקר שנערך בישראל בקרב 195 קשישים שהתקבלו לאשפוז, נמצא קשר מובהק בין דיכאון לפי שאלון ה- GDs (Geriatric Depression Scale) לבין סיכון לתת תזונה [10].
סיבות רפואיות - תת תזונה יכולה להיגרם על רקע מחלות כרוניות דוגמת אי ספיקת לב, מחלות נשימה (COPD), מחלות של מערכת העיכול, מחלות נוירולוגיות (פרקינסמ, דמנציה), מחלות ממאירות ועמי(2010 ,Ahmed & Haboubi). תת תזונה שכיחה בקרב קשישים גם על רקע בעיות בבריאות הפה והשיניים. במחקר אקראי שנערך בקרב 470 מי 60 ומעלה בברזיל נמצא קשר p מצב בריאות הפה והשיניים לבין סיכון תזונתי .(deMarchi, 2008) יותר מ-50 אחוז מהמבוגרים מעל גיל 75-70 הם בעלי תותבות נשלפות חלקיות או שלמות שלעתים קרובות הן לקויות, ישנות ולא מותאמות לרקמות חלל הפה(2004 ,Kushnir). בריאות שיניים לקדה ותותבות בלתי מתאימות עלולות לפגוע ביכולת הלעיסה. קושי בלעיסה גורר אכילה סלקטיבית ופחות מגוונת של מזץ ומעלה את הסיכון לתת תזונה בקרב קשישים (2011 ,.Sampson, ;Samnieng et al 2010). דיאטה מגוונת חשובה לשמירה על מצב תזונתי תקץ(2010 ,Sampson). במחקר שבדק את מצבם התזונתי של קשישים בישראל אשר הגיעו לאשפוז אקוטי, בעיות לעיסה היו קשורות במצב תזונתי בריאותי ותפקודי ירוד (.Feidbium et ai, 2007). הבר תרופות(Poiy pharmacy) גם כן ידוע לגורם סימן לתת תזונה (2010 ,Ahmed & Haboubi). טיפול תרופתי יכול לתרום להתפתחות של תת תזונה דרך השפעה על אובדן תיאבון, גרימת טעם מתכתי בפה, תופעות לוואי גסטרואינטסטינליות דוגמת בחילות, והשפעות נוספות על תפקוד הגוף הגירמית לפגיעה האי לשיניי בצריכת המזון(jyrkka 2012 ,.Heuberger & Caudell, 2011 ;et al). עוד עולה ממחקרים כי ריבוי תרופות פוגע בצריכה של רכיבי תזונה ספציפיים (2012 ,.jyrkka et ai; 2011 ,Heuberger &Caudell) . במחקר שעקב אחרי 294 קשישים בפינלנד במשך שלוש שנים, נמצא קשר בץ ריבוי תרופות לבין מצב תזונתי, תפקודי וקוגניטיבי(2011 ,.jyrkka et ai). אינטראקציות p תרופות לרכיבי תזינה גם p שכיחות. דוגמה נפוצה היא חסר בויטמין B12 על רקע שימוש בתרופה מטפורמין (METFORMIN) לטיפול בסוכרת (2010 ,Sampson). גורם רפואי נוסף לסיכון תזונתי בקרב קשישים הוא דיאטות רפואיות. דיאטות מגבילות (Restrictive diets) עלילות לפגיע במיטיבציה לאכילה כמו גם בצריכת המזון ולתרום להתפתחות חסרים תזונתיים, תת תזונה, ירידה בתפקוד, תחלואה ותמותה בקרב קשישים (2010 ,.Darmon et al).
ביבליוגרפיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד״ר אסנת סטון, תזונאית-דיאטנית וגרונטולוגית, רכזת תחום מזון רפואי ותזונת קשישים, מכבי שירותי בריאות