האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6836 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6836 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "קנאביס רפואי - שימוש במחלות נוירולוגיות ניווניות - Medical cannabis - use in neurodegenerative diseases"

מתוך ויקירפואה
 
(42 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{ערך בבדיקה}}
 
−
 
 
{{מחלה
 
{{מחלה
 
|תמונה=
 
|תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
−
|שם עברי= קנביס רפואי - שימוש במחלות נוירולוגיות ניווניות
+
|שם עברי= קנאביס רפואי - שימוש במחלות נוירולוגיות ניווניות
−
|שם לועזי=   Medical cannabis - use in neurologic disease
+
|שם לועזי= Medical cannabis - use in neurodegenerative diseases
 
|שמות נוספים=
 
|שמות נוספים=
 
|ICD-10=
 
|ICD-10=
 
|ICD-9=
 
|ICD-9=
 
|MeSH=
 
|MeSH=
−
|יוצר הערך= רות ג'לדטי
+
|יוצר הערך= פרופ' רות ג'לדטי
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
−
{{הרחבה|קנביס רפואי}}
+
{{הרחבה|ערכים=[[מחלות ניורו-ניווניות]], [[קנאביס רפואי]]}}
−
השימוש בצמח Cannabis sativa תואר עוד בעת העתיקה אולם בתחילת המאה ה-20 חלה עלייה תלולה בשימוש בו למטרות הנאה, למטרות דתיות ולמטרות רפואיות. בין סגולותיו הרבות ניתן למנות שיכוך כאבים, הגברת תאבון, נוגד הקאה, נוגד דלקת, נוגד דיכאון, הרפיית שרירים והשריית רוגע. למערכת האנדוקנבינואידית, כך מתברר, יש תפקיד חשוב גם בהגנה העצבית, כך שקנבינואידים, או חומרים סינתטיים הדומים להם, עשויים לסייע רבות בטיפול במחלות נוירולוגיות ניווניות כגון מחלת [[אלצהיימר]], [[פרקינסון]], [[הנטינגטון]], [[טרשת נפוצה]] ו[[מחלת הנוירון המוטורי]].  
+
השימוש בצמח ה'''[[קנאביס|קנאביס סאטיבה]]''' (Cannabis sativa) תואר עוד בעת העתיקה, אולם בתחילת המאה ה-20 חלה עלייה חדה בשימוש בו למטרות הנאה, למטרות דתיות ולמטרות רפואיות. בין סגולותיו הרבות ניתן למנות שיכוך [[כאבים]], הגברת תיאבון, השפעת נוגדת [[הקאה]], נוגדת דלקת ונוגדת [[דיכאון]] (Depression), הרפיית שרירים והשריית רוגע. למערכת האנדוקנבינואידית (Endocannabinoid system) יש תפקיד חשוב גם בהגנה העצבית, כך שקנבינואידים (Cannabinoids), או חומרים סינתטיים הדומים להם, עשויים לסייע רבות בטיפול במחלות נוירולוגיות ניווניות כגון [[מחלת אלצהיימר]], [[מחלת פרקינסון]], [[מחלת הנטינגטון]], [[טרשת נפוצה]] (Multiple sclerosis) ו[[מחלת הנוירון התנועתי]] (Motor neuron disease).
 +
 
 +
למחלות הנוירולוגיות הניווניות מאפיינים היסטו-פתולוגיים (Histopathological characters) משותפים, והשונות הקלינית תלויה במיקום הנגעים במערכת העצבים המרכזית וברגישות של קבוצות תאים שונות לתהליך הניווני. רובן מתאפיינות באובדן תאים, דבקת (Gliosis), שקיעה של חלבונים פתולוגיים בציטופלזמה של התא ותהליכים דלקתיים. התהליך הניווני מתחיל שנים לפני הופעת הסימנים הקליניים, ולכן יש השקעה רבה בפיתוח תרופות רב-מנגנוניות היכולות למנוע או לעכב את הופעת המחלה.
 +
 
 +
==פרמקולוגיה של קנבינואידים==
 +
בשנות ה-60 זיהה פרופסור משולם את החומר הפעיל העיקרי בקנאביס ואת העובדה שהמוח מייצר קנבינואידים אנדוגניים (Endocannabinoids). מדובר במערכת פיזיולוגית שלמה, המערכת האנדוקנבינואידית, שלה תפקידים ברבות ממערכות הגוף.
 +
 
 +
הקנבינואידים מתקשרים לשני סוגי קולטנים: 1{{כ}}CB המתבטא במערכת העצבים המרכזית ועל פני נוירונים במערכת העצבים ההיקפית, ו-{{כ}} 2{{כ}}CB המתבטא על פני תאים במערכת החיסון. הריכוז הגבוה ביותר של קולטנים קנבינואידים במוח נמצא בגרעיני הבסיס (Basal ganglia), בהיפוקמפוס (Hippocampus), במוחון (Cerebellum) ובקליפת המוח (Cortex). הביטוי שלהם הוא טרום-מסנפי (Presynaptic) על נוירונים גאבארגיים (GABAergic neurons) וגלוטמטרגיים (Glutamatergic neurons).
 +
 
 +
הקנבינואידים מתחלקים לשלוש קבוצות:
 +
#'''קנבינואידים אנדוגניים:''' במוח זוהו חמישה קנבינואידים אנדוגניים, שהעיקריים שהם הם אנאנדאמיד (AEA {{כ}},Anandamide) ו -2-ארכידוניל-גליצרול{{כ}} (AG{{כ}}-2 {{כ}}Arachidonoyl Glycerol-{{כ}}2) הם נוצרים מפוספוליפידים (Phospholipids) ממברנליים לפי "דרישה" ומתפרקים על ידי האנזים ההידרולז של חומצות שומן אמיד (FAAH {{כ}},Fatty Acid Amide Hydrolase).{{ש}}AEA הוא אגוניסט (Agonist) לקולטן 1{{כ}}CB והוא נמצא בכמות רבה בהיפוקמפוס, תלמוס (Thalamus), סטריאטום (Striatum) וגזע המוח (Brain stem), ובמידה פחותה במוחון ובהיקף. תפקידו להפחית כאב, רעב, הקאות, דלקות ועוד. AG{{כ}}-2 הוא אגוניסט לשני סוגי הקולטנים הקנבינואידים ונמצא בעיקר בגזע המוח, היפוקמפוס וסטריאטום.
 +
#'''קנבינואידים צמחיים:''' בקבוצה זו נכללים טטרה-הידרו-קנבינול (THC {{כ}},Tetrahydrocannabinol) וקנבידיול (CBD {{כ}},[[Cannabidiol]]) המופקים מהצמח קנאביס סאטיבה, המוכר יותר כמריחואנה (Marijuana). ה- CBD אינו מכיל את המרכיב הפסיכוטרופי (Psychotropic compounds) שבצמח והוא מעורר פעילות נוגדת פסיכוזה (Antipsychotic) הסותרת ומפחיתה חלק מתופעות הלוואי של THC. כמו כן, הוא בעל פעילות אנטי דלקתית ומשפיע על מתח השרירים (Muscle tone) ועל תחושת הכאב
 +
#'''קנבינואידים סינתטיים'''
 +
 
 +
==מנגנוני הפעילות של הקנבינואידים==
 +
הקנבינואידים פועלים במספר מנגנונים:
 +
*'''מנגנון נוגד דלקת:''' עיכוב שחרור של חמצן דו-חנקני (Nitrous oxide), איפנון (Modulation) של [[גורם נמק גידול אלפא]], אינטרלוקין-1 {{כ}}(1{{כ}}-IL{{כ}},Interleukin 1) ואינטרפרון גאמא (Interferon gamma) בתאים בעלי גרעין יחיד (Mononuclear cells) ועיכוב ייצור כימוקינים (Chemokines) על ידי לימפוציטים (Lymphocytes)
 +
*'''מנגנון נוגד חמצון:''' עיכוב שחרור של מוליכים עצביים (Neurotransmitter) מעוררים (Excitatory) או מעכבים (Inhibitory) מהמסנף (Synapse) ומניעת רעילות עצבית (Neurotoxicity) המושרית על ידי גלוטמט
 +
*'''מנגנון הגנה עצבית (Neuroprotection):''' השפעה נוגדת אפופטוזה (Anti-apoptosis) דרך עיכוב בייצור פראוקסי-ניטריטים, העלאת רמת גורם נוירוטרופי במוח (BDNF {{כ}},Brain-Derived Neurotrophic Factor), ודיכוי שפעול של מקרופאגים ומיקרוגליה
 +
 
 +
==שימוש בקנאביס במגוון מחלות נוירולוגיות ניווניות==
 +
מכלול העדויות הפתולוגיות, הביוכימיות והפרמקולוגיות מעיד על מעורבות של המערכת האנדוקנבינואידית במחלות נוירולוגיות ניווניות במנגנון נוגד דלקת ונוגד חמצון. שפעול של 1{{כ}}CB יעיל במניעת מוות תאי כתוצאה מנזקים הרעילים לתא, ושפעול של 2{{כ}}CB גורם לדיכוי תהליכי דלקת. התערבות פרמקולוגית במערכת זו, באמצעות העלאה של רמות האנדוקנבינואידים, שפעול או דיכוי של הקולטנים או השפעה על אנזימים הקשורים במטבוליזם של קנבינואידים עשויה להשפיע על מהלך המחלה ולשפר את התסמינים הנוירולוגיים. עם זאת, אגוניסטים לקולטן 1{{כ}}CB גורמים להשפעות נפשיות לא רצויות, וכמו כן יש חשש מירידה קוגניטיבית לאחר שימוש ממושך בקנאביס. מחקרים נוספים המיועדים לבחון נושאים אלו נמצאים בעיצומם.
 +
 
 +
===קנאביס ומחלת אלצהיימר===
 +
שקיעה של עמילואיד-בטא (Amyloid-beta) וחלבון טאו (Tau protein) גורמת לנזק מוחי ולירידה הקוגניטיבית (Cognitive impairment) האופיינית ל[[מחלת אלצהיימר]]. מחקרים רבים מצביעים על כך שהקנבינואידים מעורבים בתגובה הגנתית של המוח כנגד התפתחות המחלה: בקרב חולי אלצהיימר יש ביטוי גבוה של 2{{כ}}CB במיקרוגליה סביב הרבדים של עמילואיד-בטא, ביטוי נמוך של 1{{כ}}CB בנוירונים, עלייה ברמת אנזימים הקשורים למטבוליזם של האנדוקנבינואידים ועלייה ברמת FAAH באסטרוציטים סביב הרבדים. עם זאת, לא נמצאו רמות גבוהות של EAE ו- AG{{כ}}-2 בפלזמה ובנוזל השדרה של חולי אלצהיימר.
 +
 
 +
דיכוי המוות התאי במודל חיה לאלצהיימר קשור לעלייה ברמות של אנדוקנבינואידים דרך שפעול של קולטני 1{{כ}}CB ועיכוב תהליכי דלקת המתווכים על ידי 2{{כ}}CB. הזרקה חד צדדית של עמילואיד-בטא להיפוקמפוס של חולדות מעלה את רמתם של אנזימים המייצרים קנבינואידים ושל AG{{כ}}-2 בצד המוזרק, ובמידה פחותה גם בצד הנגדי. הקנבינואידים מעכבים זרחון (Phosphorylation) של חלבון טאו וכך מונעים יצירה של פקעות סיבים עצביים (NFT {{כ}},Neurofibrillary Tangles).
 +
 
 +
נמצא ש- CBD יכול להגן על תרביות תאים מפני ההשפעה הרעילה של עמילואיד-בטא, בעיקר בזכות תכונותיו נוגדות החמצון, ולעכב את תהליך הדבקת בעכברים בהם הוזרק עמילואיד-בטא אנושי להיפוקמפוס על ידי דיכוי תהליכי דלקת.
 +
 
 +
ההשפעה של קנבינואידים על השינויים הקוגניטיביים בחולי אלצהיימר עדיין לא נבדקה. בניסוי בחולים עם [[שיטיון]] (Dementia) נמצא שדרונאבינול {{כ}}(THC סינתטי) מפחית אי-שקט (Agitation) לילי, משפר שינויים התנהגותיים ועוצר את הירידה במשקל של החולים.
 +
 
 +
===קנאביס ומחלת הנטינגטון===
 +
שינויים ברמות קנבינואידים נמצאו במספר מודלים של [[מחלת הנטינגטון]]. הזרקת 3-חומצה ניטרו-פרופיונית (NP{{כ}}-3) {{כ}} (Nitropropionic acid{{כ}}-3) לסטריאטום של חולדות מביאה לירידה ברמה של AEA ו- AG{{כ}}-2 בסטריאטום ולעלייה ברמתם בגרעין השחור (Substantia nigra). בחיות טרנסגניות (Transgenic animals) יש ירידה בכמות של 1{{כ}}CB, המהווה סמן מוקדם או מזנק (Trigger) לתהליך המוות התאי. ישנה סברה שלעלייה ברמת 2{{כ}}CB יש תפקיד מגן. זאת מכיוון שלעכברים נשאי התשנית (Mutation){{כ}} 2/{{כ}}6{{כ}}R שעברו הכלאה עם עכברים מזן 2{{כ}}CB-נוקאאוט{{כ}} (knockout{{כ}}-2{{כ}}CB) יש דרגה קשה של דבקת.
 +
 
 +
השינויים ברמות האנדוקנבינואידים נצפים בשלב מאוחר יותר וכוללים ירידה ברמה של AEA בהיפוקמפוס ושל AG{{כ}}-2 בקליפת המוח. בשלב התסמיני של המחלה יש ירידה ברמתם במערכת העצבים המרכזית, למעט בקליפת המוח. הירידה בכמות הקולטנים מקדימה את השינויים ברמות הקנבינואידים, ולכן ייתכן שהשינויים ברמת הקולטן משקפים תהליך ראשוני ולא שניוני של המוות התאי. בנוסף, יש עדויות פתולוגיות ומעבדתיות למעורבות של הקנבינואידים בחולי הנטינגטון:
 +
*אובדן של 1{{כ}}CB מטרמינלים (Terminals) ומגופי תאים גאבארגיים בגרעיני הבסיס
 +
*עלייה בביטוי של 2{{כ}}CB ודבקת בסטריאטום
 +
*עלייה ברמת החלבון 2{{כ}}CB במתאם עם שפעול של תאי מיקרוגליה ומקרופאגים
 +
*עלייה ברמה של AEA בלימפוציטים
 +
*ירידה בפעילות של FAAH בקליפת המוח
  
−
למחלות הנוירולוגיות הניווניות מאפיינים היסטופתולוגיים משותפים והשונות הקלינית תלויה במיקום הנגעים במערכת העצבים המרכזית וברגישות של קבוצות תאים שונות לתהליך הניווני. רובן מתאפיינות באובדן תאים, גליוזיס, שקיעה של חלבונים פתולוגיים בציטופלזמה של התא ותהליכים דלקתיים. התהליך הניווני מתחיל שנים לפני הופעת הסימנים הקליניים, ולכן יש השקעה רבה בפיתוח תרופות רב-מנגנוניות היכולות למנוע או לעכב את הופעת המחלה.  
+
ממצאים אלו עודדו ניסיונות להעלאת רמת האנדוקנבינואידים במודלים מעבדתיים ובחולים. תרופות המעכבות קליטה מחדש של אנדוקנבינואידים הפחיתו את עוצמת התנועות הלא רצוניות בחולדות במודל NP{{כ}}-3 אך לא הפחיתו את ממדי הנזק התאי. מתן אגוניסט ל־2{{כ}}CB הפחית את המוות התאי במודל של NP{{כ}}-3 ושיפר את הרגנרציה התאית, אך לא נמצאה השפעה דומה בעכברים נשאי התשנית 1/{{כ}}6{{כ}}R. לכן יש עדיין מחלוקת אם מדובר בהשפעה מגינה או תסמינית.
  
−
בשנות ה-60 זיהה פרופ׳ משולם מהאוניברסיטה העברית את החומר הפעיל העיקרי בקנביס ואת העובדה שהמוח מייצר קנבינואידים אנדוגניים. מדובר במערכת פיזיולוגית שלמה, המערכת האנדוקנבינואידית, שלה תפקידים ברבות ממערכות הגוף.
+
ניסויים תרופתיים של קנבינואידים סינתטיים בחולי הנטינגטון הניבו תוצאות מאכזבות. מתן CBD ל־15 חולים למשך ששה שבועות לא הפחית את חומרת התנועות הלא רצוניות. בניסוי אחר בו נבדק שימוש בנאביטול לעומת אינבו (Placebo) ב־44 חולים לא נצפו הבדלים בין הקבוצות בעוצמת התנועות הלא רצוניות או במדדים קוגניטיביים. לא מן הנמנע שהעדר התגובה נבע ממשך קצר של הניסויים או ממינון בלתי מספיק של התרופה.
  
−
הקנבינואידים מתקשרים לשני סוגים של רצפטורים: CB1 המתבטא במערכת העצבים המרכזית ועל פני נוירונים במערכת העצבים ההיקפית CB2-1 המתבטא על פני תאים במערכת החיסון. הריכוז הגבוה ביותר של רצפטורים קנבינואידים במוח נמצא בגרעיני הבסיס, בהיפוקמפוס, במוחון ובקליפת המוח. הביטוי שלהם הוא פרה-סינפטי על נוירונים גאבארגיים וגלוטמטרגיים.
+
===קנאביס ומחלת פרקינסון===
 +
אנדוקנבינואידים משפיעים על איפנון של [[דופאמין]] בסטריאטום. הפעלה של הקולטן 2{{כ}}D גורמת לעלייה ברמת AEA בגרעיני הבסיס, אשר מגביר הפרשת דופאמין מגרעין האקומבנס (Nucleus accumbens) וכתוצאה מכך יש עלייה ברמה של AEA בנוזל השדרה של חולים. ישנם מחקרים סותרים לגבי הרמה של ה- RNA השליח (Messenger RNA) של 1{{כ}}CB בגרעיני הבסיס בחיות מודל ל[[מחלת פרקינסון]] ובמוחות של חולים, ייתכן על רקע של הבדלים בהשפעת תרופות על מערכת הקנבינואידים. לדוגמה, מתן [[Levodopa]] לחולדות במודל 6-הידרוקסי-דופאמין (OHDA{{כ}}-6 {{כ}},Hydroxydopamine{{כ}}-6) לא גרם לעלייה ברמה של AEA אך כן הביא לעלייה בביטוי של קולטנים מסוג 1{{כ}}CB בסטריאטום.
  
−
==פרמקולוגיה של קנבינואידים==
+
אגוניסטים לקולטן הקנבינואידי מגנים מפני ההשפעה הרעילה של OHDA{{כ}}-6 בחולדות אך הם גורמים לירידה בתנועתיות. אנטגוניסטים (Antagonists) לקולטן משפרים תנועתיות באותן חולדות. אנטגוניסטים לקולטן הקנבינואידי לא שיפרו את התסמינים התנועתיים של קופים במודל 1-מתיל-4-פניל-1,2,3,6-טטרה-הידרו-פירידין (MPTP {{כ}},Tetrahydropyridine{{כ}}-6{{כ}},3{{כ}},2{{כ}},1{{כ}}-Phenyl{{כ}}-4{{כ}}-Methyl{{כ}}-1). מאידך, שילוב האנטגוניסט עם ריכוז תת-מיטבי של Levodopa הביא לשיפור מתון. שפעול של 1{{כ}}CB הפחית הפרעות תנועה (Dyskinesia) בקופים. השפעה דומה לא נצפתה במתן מעכבים של FAAH, כלומר השיפור בהפרעות התנועה לא נגרם עקב עלייה ברמה של AEA אלא על ידי השפעה על רמות דופאמין וגלוטמט.
 +
 
 +
מספר המחקרים בחולי פרקינסון מצומצם, והתוצאות אינן חד משמעיות. ההשפעה של האגוניסט הקנבינואידי נאבילון (Nabilone) בחולי פרקינסון נבדקה בשתי עבודות. באחת (שבעה חולים) הייתה הפחתה בעוצמת הפרעות התנועה ובשנייה (17 חולים) לא הייתה הפחתה בעוצמתן. במחקר נוסף חולקו שאלונים ל־339 חולים, מהם 25% נטלו קנאביס. מחצית מהמשתמשים ציינו שחוו שיפור הן בסימנים התנועתיים (רעד, נוקשות, איטיות) והן בתסמינים הלא-תנועתיים, בעיקר כאב. בארץ הורחב השימוש בקנאביס רפואי לחולי פרקינסון הסובלים מרעד, [[התקפי חרדה]] (Anxiety attacks) ו[[כאב נוירופתי]] (Neuropathic pain). אמנם לא בוצע עדיין מחקר כפול-סמיות להערכת השפעת הקנאביס על הסימנים התנועתיים, אך אחוז גבוה מהחולים מדווחים על שיפור שנמשך מספר שעות הן ברעד והן בנוקשות. ההשפעה המיטבית היא על הכאב, בעיקר הלילי, ומכאן גם שיפור בשינה. תופעות הלוואי שמנעו המשך עישון היו [[הזיות]] (Delusions), סחרחורת, ישנוניות ותחושת צריבה בגרון.
 +
 
 +
===קנאביס ומחלת הנוירון התנועתי===
 +
קנבינואידים מעורבים בעיקר בתהליכי הדלקת במחלת הנוירון התנועתי. שני המטבוליטים (Metabolites) העיקריים, AEA ו- AG{{כ}}-2 מצטברים בחוט השדרה של עכברים נשאי התשנית 1{{כ}}SOD. יש עדויות לכך שלקנבינואידים יש השפעה מגינה מפני התקדמות המחלה. מתן THC לעכברים נשאי התשנית טרם הופעת סימני המחלה האריכה את תוחלת חייהם ב־5%. אגוניסט קנבינואידי אחר האט את התקדמות המחלה אך לא האריך את תוחלת חיי העכברים. הכלאה בין עכברים נשאי 1{{כ}}SOD לעכברים חסרי האנזים FAAH (כלומר עכברים בעלי רמות גבוהות של AEA) הביאה לשיפור אלקטרו-פיזיולוגי (Electrophysiological) אך ללא השפעה על מהלך המחלה.
 +
 
 +
המחקרים הבוחנים את השימוש ב- THC כטיפול במחלה זו אמנם מעטים, אך הם מצביעים על כך שהחומר עשוי סייע בהפחתת חלק מתסמיני המחלה (כאב, אובדן תיאבון, ריור ודיכאון), אך לא על מהלכה או על תוחלת החיים של החולים.
 +
 
 +
===[[קנאביס]] ו[[טרשת נפוצה]]===
 +
בניגוד למחלות ניוון עצבי אחרות, לטרשת נפוצה יש בסיס דלקתי מובהק. התכונות נוגדות הדלקת ונוגדות החמצון של הקנבינואידים הן היסוד למעורבותם בפתוגנזה (Pathogenesis) של המחלה. סביב הרבדים הטרשתיים ניתן למצוא תאים בעלי קולטנים קנבינואידים מסוג 1{{כ}}CB ו- 2{{כ}}CB ואסטרוציטים בעלי רמה גבוהה של האנזים FAAH. בנוסף יש עלייה ברמה של AEA (אך לא של AG{{כ}}-2) בנוזל השדרה של חולים בזמן התקף, והתאמה מובהקת בין רמת AEA למספר הנגעים הדלקתיים ב[[דימות תהודה מגנטית]] (MRI {{כ}},Magnetic Resonance Imaging). לעומת זאת, יש מחקרים בהם נמצאו דווקא רמות נמוכות של כל הקנבינואידים בנוזל השדרה של חולי טרשת, אם כי רמתם עולה בזמן התקף. במקביל, יש רמות גבוהות של 1{{כ}}CB ו- 2{{כ}}CB בפלזמה של חולים בעלי מהלך מחלה כרוני-מתקדם.
 +
 
 +
יש רמזים המעידים על קשר בין רמת קנבינואידים לבין מהלך המחלה. השראה של AEA בחיות ללא הקולטן 1{{כ}}CB גרמה להאצה של התקדמות המחלה. ההשערה היא שלקנבינואידים יש יכולת לתקן את המיאלין (Myelin) בחיות מודל של טרשת נפוצה, ייתכן דרך דיכוי של תהליכי דלקת המעכבים את הרמייליניזציה (Remyelination) או ישירות על ידי המרצת ההתמיינות של אוליגודנדרוציטים (Oligodendrocytes) והארכת משך חיי התא.
  
−
הקנבינואידים מתחלקים לשלוש קבוצות:
+
מתן אגוניסטים קנבינואידים לחיות מודל של טרשת נפוצה הביא ליצירה של מתווכים מדכאי דלקת ושפעול של תאי מיקרוגליה במקביל להאטת קצב הידרדרות המחלה.
−
#קנבינואידים אנדוגניים - במוח זוהו חמישה קנבינואידים אנדוגניים (endocannabinoids), שהעיקריים הם anandamide) AEA) ו- AG-2 {{כ}} (arachidonoyl glycerol-2). הם נוצרים מפוספוליפידים ממברנליים לפי "דרישה" ומתפרקים על ידי האנזים FAAH {{כ}} (fatty acid amide hydrolase).{{ש}}AEA הוא אגוניסט לרצפטור CB1 והוא נמצא בכמות רבה בהיפוקמפוס, תלמוס, סטריאטום וגזע המוח ובמידה פחותה במוחון ובהיקף. תפקידו להפחית כאב, רעב, הקאות, דלקות ועוד. 2-AG הוא אגוניסט לשני סוגי הרצפטורים הקנבינואידים ונמצא בעיקר בגזע המוח, היפוקמפוס וסטריאטום.
 
−
#קנבינואידים  צמחיים  - בקבוצה זו נכללים Δ<sup>9</sup>-THC{{כ}} (Δ<sup>9</sup>-Tetra hydrocannabino) ו-Cannabidiol) CBD) המופקים מהצמח Cannabis sativa המוכר יותר כמריחואנה. ה-CBD אינו מכיל את המרכיב הפסיכוטרופי שבצמח והוא מעורר פעילות אנטי פסיכוטית הסותרת ומפחיתה חלק מתופעות הלוואי של Δ<sup>9</sup>-THC. כמו כן הוא בעל פעילות אנטי דלקתית ומשפיע על טונוס השרירים ועל תחושת הכאב.
 
−
#קנבינואידים סינתטיים.{{ש}}הקנבינואידים פועלים במספר מנגנונים:
 
−
##אנטי דלקתי - עיכוב שחרור של ניטרו-אוקסיד, איפנון (modulation) של     IL-1 ,TNF-α ואינטרפרון גאמא בתאים מונונוקלאריים ועיכוב ייצור כימוקינים על ידי לימפוציטים.
 
−
##נוגד חמצון - עיכוב שחרור של נוירוטרנסמיטורים אקסיטטוריים או אינהיביטוריים מהסינפסה ומניעת נוירוטוקסיות המושרית על ידי גלוטמט.
 
−
##הגנה עצבית (neuroprotection) - השפעה אנטי-אפופטוטית דרך עיכוב בייצור פראוקסי-ניטריטים, העלאת רמת BDNF, ודיכוי שפעול של מקרופגים ומיקרוגליה.
 
  
−
להלן סקירה על השפעתם במספר מחלות נוירולוגיות ניווניות.  
+
[[Sativex]], תרסיס המותז מתחת ללשון המכיל THC ו- CBD, מאושר בישראל לטיפול ב[[ספסטיות]] (Spasticity), כאב נוירופתי ו[[הפרעות שינה]] בחולי טרשת נפוצה. מחקר מטה-אנליזה (Meta-analysis) לבדיקת השפעת התרופה בחולי טרשת הוכיח שיפור במדדי כאב וספסטיות, ללא שיפור תנועתי אך גם ללא תופעות לוואי חמורות.
  
−
==מחלת אלצהיימר==
+
==קישורים חיצוניים==
 +
* [http://www.israel-neurology.co.il/journal/oct_11.pdf קנאביס במחלות נוירולוגיות ניווניות]
  
−
שקיעה של עמילואיד-ביתא -TAU גורמת לנזק מוחי ולירידה הקוגניטיבית האופיינית למחלת אלצהיימר. מחקרים רבים מצביעים על כך שהקנבינואידים מעורבים בתגובה הגנתית של המוח כנגד התפתחות המחלה: בקרב חולי אלצהיימר יש ביטוי גבוה של CB2 במיקרוגליה סביב הרבדים של עמילואיד, ביטוי נמוך של CB1 בנוירונים, עלייה ברמת אנזימים הקשורים למטבוליזם של האנדוקנבינואידים ועלייה ברמת FAAH באסטרוציטים סביב הרבדים. עם זאת יש לציין שלא נמצאו רמות גבוהות של AG-2-1 EAE בפלזמה ובנוזל השדרה של חולי אלצהיימר. דיכוי המוות התאי במודל חיה לאלצהיימר קשור לעלייה ברמות של אנדוקנבינואידים דרך שפעול של קולטנים CB1 ועיכוב תהליכי דלקת המתווכים על ידי CB2. הזרקה חד צדדית של עמילואיד ביתא להיפוקמפוס של חולדות מעלה את רמתם של אנזימים המייצרים קנבינואידים ושל 2-AG בצד המוזרק, ובמידה פחותה גם בצד הנגדי. הקנבינואידים מעכבים פוספורילציה של TAU וכך מונעים יצירה של Neurfibrillary tangles) NFT). נמצא, ^CBD יכול להגן על תרביות תאים מפני ההשפעה הרעילה של עמילואיד-ביתא, בעיקר בזכות תכונותיו נוגדות החמצון, ולעכב את תהליך הגליוזיס בעכברים בהם הוזרק עמילואיד ביתא אנושי להיפוקמפוס על ידי דיכוי תהליכי דלקת.
 
−
ההשפעה של קנבינואידים על השינויים הקוגניטיביים בחולי אלצהיימר עדיין לא נבדקה. בניסוי בחולים עם דמנציה נמצא ^dronabinol (A9-THC סינתטי) מפחית אגיטציה לילית, משפר שינויים התנהגותיים ועוצר את הירידה במשקל של החולים.
 
−
מחלת הנטינגטון
 
−
שינויים ברמות קנבינואידים נמצאו במספר מודלים של מחלת הנטינגטון. הזרקת (3-Nitropropionic acid (3-NP לסטריאטום של חולדות מביאה לירידה ברמה של 2-AG-1 AEA בסטריאטום ולעלייה ברמתם בגרעין השחור. בחיות טרנסגניות יש ירידה בכמות של CB1, המהווה סמן מוקדם או טריגר לתהליך המוות התאי. ישנה סברה, שלעלייה ברמת CB2 יש תפקיד מגן. זאת מכיוון שלעכברים נשאי המוטציה R6/2 שעברו הכלאה עם עכברים מזן knockout CB2 יש דרגה קשה של גליוזיס. השינויים ברמות האנדוקנבינואידים נצפים בשלב מאוחר יותר וכוללים ירידה ברמה של AEA בהיפוקמפוס ושל 2-AG בקליפת המוח. בשלב הסימפטומטי של המחלה יש ירידה ברמתם במערכת העצבים המרכזית, למעט בקליפת המוח. הירידה בכמות הרצפטורים מקדימה את השינויים ברמות הקנבינואידים ולכן ייתכן שהשינויים ברמת הרצפטור משקפים תהליך ראשוני ולא שניוני של המוות התאי. בנוסף, ישנן עדויות פתולוגיות ומעבדתיות למעורבות של הקנבינואידים בחולי הנטינגטון: 1. אובדן של CB1 מטרמינלים ומגופי תאים גאבארגיים בגרעיני הבסיס.
 
−
 
−
2. עלייה בביטוי של CB2 וגליוזיס בסטריאטום.
 
−
3. עלייה ברמת החלבון CB2 בקורלציה עם שפעול של תאי מיקרוגליה
 
−
ומקרופגים .
 
−
4. עלייה ברמה של AEA בלימפוציטים.
 
−
5. ירידה בפעילות של FAAH בקליפת המוח.
 
−
ממצאים אלו עודדו ניסיונות להעלאת רמת האנדוקנבינואידים במודלים מעבדתיים ובחולים. תרופות המעכבות קליטה מחדש של אנדוקנבינואידים הפחיתו את עוצמת התנועות הלא רצוניות בחולדות במודל 3-NP אך לא הפחיתו את מימדי הנזק התאי. מתן אגוניסט CB2-7 הפחית את המוות התאי במודל של 3-NP ושיפר את הרגנרציה התאית אך לא נמצאה השפעה דומה בעכברים נשאי המוטציה R6/1. לכן ישנה עדיין מחלוקת אם מדובר באפקט מגן או סימפטומטי. ניסויים תרופתיים של קנבינואידים סינטטיים בחולי הנטינגטון הניבו תוצאות מאכזבות. מתן CBD ל-15 חולים למשך 6 שבועות לא הפחית את חומרת התנועות הלא רצוניות. בניסוי אחר בו נבדק nabinol לעומת פלצבו ב-44 חולים לא נצפו הבדלים בין הקבוצות בעוצמת התנועות הלא רצוניות או במדדים קוגניטיביים. לא מן הנמנע שהעדר התגובה נבע ממשך קצר של הניסויים או ממינון בלתי מספיק של התרופה.
 
  
−
מחלת פרקינסון
+
{{ייחוס|פרופ' רות ג'לדטי, המחלקה לנוירולוגיה, מרכז רפואי רבין, פתח תקוה}}
  
−
אנדוקנבינואידים משפיעים על מודולציה של דופאמין בסטריאטום. הפעלה של הרצפטור D2 גורמת לעלייה ברמת AEA בגרעיני הבסיס, AEA מגביר הפרשת דופאמין ^nucleus accumbens ויש עלייה ברמה של AEA בנוזל השדרה של חולים. ישנם מחקרים סותרים לגבי הרמה של CB1 mRNA בגרעיני הבסיס בחיות מודל למחלת פרקינסון ובמוחות של חולים, ייתכן על רקע הבדלים בהשפעת תרופות על מערכת הקנבינואידים. לדוגמא, מתן לבודופא לחולדות במודל 6-OH dopamine לא גרם לעלייה ברמה של AEA אך כן הביא לעלייה בביטוי של קולטנים מסוג CB1 בסטריאטום. אגוניסטים לרצפטור הקנבינואידי מגנים מפני ההשפעה הרעילה של 6-OH dopamine בחולדות אך הם גורמים לירידה בתנועתיות. אנטגוניסטים לרצפטור משפרים תנועתיות באותן חולדות. אנטגוניסטים לרצפטור הקנבינואידי לא שיפרו את התסמינים המוטוריים של קופים במודל MPTP. מאידך, שילוב האנטגוניסט עם ריכוז תת מיטבי של לבודופא הביא לשיפור מתון. שפעול של CB1 הפחית דיסקינזיות בקופים. אפקט דומה לא נצפה במתן מעכבים של FAAH, כלומר השיפור בדיסקינזיות לא נגרם עקב עלייה ברמה של AEA אלא על ידי השפעה על רמות דופאמין וגלוטמט. מספר המחקרים בחולי פרקינסון מצומצם, והתוצאות אינן חד משמעיות. ההשפעה של האגוניסט הקנבינואידי nabilone בחולי פרקינסון נבדקה בשתי עבודות. באחת (7 חולים) היתה הפחתה בעוצמת הדיסקינזיות ובשנייה (17 חולים) לא היתה הפחתה בעוצמתן. במחקר נוסף חולקו שאלונים ל-339 חולים, מהם 25% נטלו קנביס. מחצית מהמשתמשים ציינו שחוו שיפור הן בסימנים המוטוריים (רעד, נוקשות, איטיות) והן בתסמינים הלא מוטוריים, בעיקר כאב. בארץ הורחב השימוש בקנביס רפואי לחולי פרקינסון הסובלים מרעד, התקפי חרדה וכאב נוירופתי. אמנם לא בוצע עדיין מחקר כפול סמיות להערכת השפעת הקנביס על הסימנים המוטוריים, אך אחוז גבוה מהחולים מדווחים על שיפור שנמשך מספר שעות הן ברעד והן בנוקשות. ההשפעה המיטבית היא על הכאב, בעיקר הלילי, ומכאן גם שיפור בשינה. תופעות הלוואי שמנעו המשך עישון היו הזיות, סחרחורת, ישנוניות ותחושת צריבה בגרון.
 
−
מחלת הנוירון המוטורי
 
−
קנבינואידים מעורבים בעיקר בתהליכי הדלקת במחלה. שני המטבוליטים העיקריים, AEA        מצטברים בחוט השדרה של עכברים נשאי המוטציה SODI. ישנן עדויות לכך, שלקנבינואידים יש אפקט מגן מפני התקדמות המחלה. מתן
 
  
 +
<center>'''פורסם בכתב העת "נוירולוגיה", כתב העת של האיגוד הנוירולוגי בישראל, ספטמבר-אוקטובר 2012, גיליון מסי 11'''</center>
  
−
קנביס במחלות נוירולוגיות ניווניות
+
[[קטגוריה: נוירולוגיה]]
 +
[[קטגוריה: פרמקולוגיה קלינית]]

גרסה אחרונה מ־21:48, 3 במרץ 2024


קנאביס רפואי - שימוש במחלות נוירולוגיות ניווניות
Medical cannabis - use in neurodegenerative diseases
יוצר הערך פרופ' רות ג'לדטי
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – מחלות ניורו-ניווניות, קנאביס רפואי

השימוש בצמח הקנאביס סאטיבה (Cannabis sativa) תואר עוד בעת העתיקה, אולם בתחילת המאה ה-20 חלה עלייה חדה בשימוש בו למטרות הנאה, למטרות דתיות ולמטרות רפואיות. בין סגולותיו הרבות ניתן למנות שיכוך כאבים, הגברת תיאבון, השפעת נוגדת הקאה, נוגדת דלקת ונוגדת דיכאון (Depression), הרפיית שרירים והשריית רוגע. למערכת האנדוקנבינואידית (Endocannabinoid system) יש תפקיד חשוב גם בהגנה העצבית, כך שקנבינואידים (Cannabinoids), או חומרים סינתטיים הדומים להם, עשויים לסייע רבות בטיפול במחלות נוירולוגיות ניווניות כגון מחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון, מחלת הנטינגטון, טרשת נפוצה (Multiple sclerosis) ומחלת הנוירון התנועתי (Motor neuron disease).

למחלות הנוירולוגיות הניווניות מאפיינים היסטו-פתולוגיים (Histopathological characters) משותפים, והשונות הקלינית תלויה במיקום הנגעים במערכת העצבים המרכזית וברגישות של קבוצות תאים שונות לתהליך הניווני. רובן מתאפיינות באובדן תאים, דבקת (Gliosis), שקיעה של חלבונים פתולוגיים בציטופלזמה של התא ותהליכים דלקתיים. התהליך הניווני מתחיל שנים לפני הופעת הסימנים הקליניים, ולכן יש השקעה רבה בפיתוח תרופות רב-מנגנוניות היכולות למנוע או לעכב את הופעת המחלה.

פרמקולוגיה של קנבינואידים

בשנות ה-60 זיהה פרופסור משולם את החומר הפעיל העיקרי בקנאביס ואת העובדה שהמוח מייצר קנבינואידים אנדוגניים (Endocannabinoids). מדובר במערכת פיזיולוגית שלמה, המערכת האנדוקנבינואידית, שלה תפקידים ברבות ממערכות הגוף.

הקנבינואידים מתקשרים לשני סוגי קולטנים: 1‏CB המתבטא במערכת העצבים המרכזית ועל פני נוירונים במערכת העצבים ההיקפית, ו-‏ 2‏CB המתבטא על פני תאים במערכת החיסון. הריכוז הגבוה ביותר של קולטנים קנבינואידים במוח נמצא בגרעיני הבסיס (Basal ganglia), בהיפוקמפוס (Hippocampus), במוחון (Cerebellum) ובקליפת המוח (Cortex). הביטוי שלהם הוא טרום-מסנפי (Presynaptic) על נוירונים גאבארגיים (GABAergic neurons) וגלוטמטרגיים (Glutamatergic neurons).

הקנבינואידים מתחלקים לשלוש קבוצות:

  1. קנבינואידים אנדוגניים: במוח זוהו חמישה קנבינואידים אנדוגניים, שהעיקריים שהם הם אנאנדאמיד (AEA ‏,Anandamide) ו -2-ארכידוניל-גליצרול‏ (AG‏-2 ‏Arachidonoyl Glycerol-‏2) הם נוצרים מפוספוליפידים (Phospholipids) ממברנליים לפי "דרישה" ומתפרקים על ידי האנזים ההידרולז של חומצות שומן אמיד (FAAH ‏,Fatty Acid Amide Hydrolase).
    AEA הוא אגוניסט (Agonist) לקולטן 1‏CB והוא נמצא בכמות רבה בהיפוקמפוס, תלמוס (Thalamus), סטריאטום (Striatum) וגזע המוח (Brain stem), ובמידה פחותה במוחון ובהיקף. תפקידו להפחית כאב, רעב, הקאות, דלקות ועוד. AG‏-2 הוא אגוניסט לשני סוגי הקולטנים הקנבינואידים ונמצא בעיקר בגזע המוח, היפוקמפוס וסטריאטום.
  2. קנבינואידים צמחיים: בקבוצה זו נכללים טטרה-הידרו-קנבינול (THC ‏,Tetrahydrocannabinol) וקנבידיול (CBD ‏,Cannabidiol) המופקים מהצמח קנאביס סאטיבה, המוכר יותר כמריחואנה (Marijuana). ה- CBD אינו מכיל את המרכיב הפסיכוטרופי (Psychotropic compounds) שבצמח והוא מעורר פעילות נוגדת פסיכוזה (Antipsychotic) הסותרת ומפחיתה חלק מתופעות הלוואי של THC. כמו כן, הוא בעל פעילות אנטי דלקתית ומשפיע על מתח השרירים (Muscle tone) ועל תחושת הכאב
  3. קנבינואידים סינתטיים

מנגנוני הפעילות של הקנבינואידים

הקנבינואידים פועלים במספר מנגנונים:

  • מנגנון נוגד דלקת: עיכוב שחרור של חמצן דו-חנקני (Nitrous oxide), איפנון (Modulation) של גורם נמק גידול אלפא, אינטרלוקין-1 ‏(1‏-IL‏,Interleukin 1) ואינטרפרון גאמא (Interferon gamma) בתאים בעלי גרעין יחיד (Mononuclear cells) ועיכוב ייצור כימוקינים (Chemokines) על ידי לימפוציטים (Lymphocytes)
  • מנגנון נוגד חמצון: עיכוב שחרור של מוליכים עצביים (Neurotransmitter) מעוררים (Excitatory) או מעכבים (Inhibitory) מהמסנף (Synapse) ומניעת רעילות עצבית (Neurotoxicity) המושרית על ידי גלוטמט
  • מנגנון הגנה עצבית (Neuroprotection): השפעה נוגדת אפופטוזה (Anti-apoptosis) דרך עיכוב בייצור פראוקסי-ניטריטים, העלאת רמת גורם נוירוטרופי במוח (BDNF ‏,Brain-Derived Neurotrophic Factor), ודיכוי שפעול של מקרופאגים ומיקרוגליה

שימוש בקנאביס במגוון מחלות נוירולוגיות ניווניות

מכלול העדויות הפתולוגיות, הביוכימיות והפרמקולוגיות מעיד על מעורבות של המערכת האנדוקנבינואידית במחלות נוירולוגיות ניווניות במנגנון נוגד דלקת ונוגד חמצון. שפעול של 1‏CB יעיל במניעת מוות תאי כתוצאה מנזקים הרעילים לתא, ושפעול של 2‏CB גורם לדיכוי תהליכי דלקת. התערבות פרמקולוגית במערכת זו, באמצעות העלאה של רמות האנדוקנבינואידים, שפעול או דיכוי של הקולטנים או השפעה על אנזימים הקשורים במטבוליזם של קנבינואידים עשויה להשפיע על מהלך המחלה ולשפר את התסמינים הנוירולוגיים. עם זאת, אגוניסטים לקולטן 1‏CB גורמים להשפעות נפשיות לא רצויות, וכמו כן יש חשש מירידה קוגניטיבית לאחר שימוש ממושך בקנאביס. מחקרים נוספים המיועדים לבחון נושאים אלו נמצאים בעיצומם.

קנאביס ומחלת אלצהיימר

שקיעה של עמילואיד-בטא (Amyloid-beta) וחלבון טאו (Tau protein) גורמת לנזק מוחי ולירידה הקוגניטיבית (Cognitive impairment) האופיינית למחלת אלצהיימר. מחקרים רבים מצביעים על כך שהקנבינואידים מעורבים בתגובה הגנתית של המוח כנגד התפתחות המחלה: בקרב חולי אלצהיימר יש ביטוי גבוה של 2‏CB במיקרוגליה סביב הרבדים של עמילואיד-בטא, ביטוי נמוך של 1‏CB בנוירונים, עלייה ברמת אנזימים הקשורים למטבוליזם של האנדוקנבינואידים ועלייה ברמת FAAH באסטרוציטים סביב הרבדים. עם זאת, לא נמצאו רמות גבוהות של EAE ו- AG‏-2 בפלזמה ובנוזל השדרה של חולי אלצהיימר.

דיכוי המוות התאי במודל חיה לאלצהיימר קשור לעלייה ברמות של אנדוקנבינואידים דרך שפעול של קולטני 1‏CB ועיכוב תהליכי דלקת המתווכים על ידי 2‏CB. הזרקה חד צדדית של עמילואיד-בטא להיפוקמפוס של חולדות מעלה את רמתם של אנזימים המייצרים קנבינואידים ושל AG‏-2 בצד המוזרק, ובמידה פחותה גם בצד הנגדי. הקנבינואידים מעכבים זרחון (Phosphorylation) של חלבון טאו וכך מונעים יצירה של פקעות סיבים עצביים (NFT ‏,Neurofibrillary Tangles).

נמצא ש- CBD יכול להגן על תרביות תאים מפני ההשפעה הרעילה של עמילואיד-בטא, בעיקר בזכות תכונותיו נוגדות החמצון, ולעכב את תהליך הדבקת בעכברים בהם הוזרק עמילואיד-בטא אנושי להיפוקמפוס על ידי דיכוי תהליכי דלקת.

ההשפעה של קנבינואידים על השינויים הקוגניטיביים בחולי אלצהיימר עדיין לא נבדקה. בניסוי בחולים עם שיטיון (Dementia) נמצא שדרונאבינול ‏(THC סינתטי) מפחית אי-שקט (Agitation) לילי, משפר שינויים התנהגותיים ועוצר את הירידה במשקל של החולים.

קנאביס ומחלת הנטינגטון

שינויים ברמות קנבינואידים נמצאו במספר מודלים של מחלת הנטינגטון. הזרקת 3-חומצה ניטרו-פרופיונית (NP‏-3) ‏ (Nitropropionic acid‏-3) לסטריאטום של חולדות מביאה לירידה ברמה של AEA ו- AG‏-2 בסטריאטום ולעלייה ברמתם בגרעין השחור (Substantia nigra). בחיות טרנסגניות (Transgenic animals) יש ירידה בכמות של 1‏CB, המהווה סמן מוקדם או מזנק (Trigger) לתהליך המוות התאי. ישנה סברה שלעלייה ברמת 2‏CB יש תפקיד מגן. זאת מכיוון שלעכברים נשאי התשנית (Mutation)‏ 2/‏6‏R שעברו הכלאה עם עכברים מזן 2‏CB-נוקאאוט‏ (knockout‏-2‏CB) יש דרגה קשה של דבקת.

השינויים ברמות האנדוקנבינואידים נצפים בשלב מאוחר יותר וכוללים ירידה ברמה של AEA בהיפוקמפוס ושל AG‏-2 בקליפת המוח. בשלב התסמיני של המחלה יש ירידה ברמתם במערכת העצבים המרכזית, למעט בקליפת המוח. הירידה בכמות הקולטנים מקדימה את השינויים ברמות הקנבינואידים, ולכן ייתכן שהשינויים ברמת הקולטן משקפים תהליך ראשוני ולא שניוני של המוות התאי. בנוסף, יש עדויות פתולוגיות ומעבדתיות למעורבות של הקנבינואידים בחולי הנטינגטון:

  • אובדן של 1‏CB מטרמינלים (Terminals) ומגופי תאים גאבארגיים בגרעיני הבסיס
  • עלייה בביטוי של 2‏CB ודבקת בסטריאטום
  • עלייה ברמת החלבון 2‏CB במתאם עם שפעול של תאי מיקרוגליה ומקרופאגים
  • עלייה ברמה של AEA בלימפוציטים
  • ירידה בפעילות של FAAH בקליפת המוח

ממצאים אלו עודדו ניסיונות להעלאת רמת האנדוקנבינואידים במודלים מעבדתיים ובחולים. תרופות המעכבות קליטה מחדש של אנדוקנבינואידים הפחיתו את עוצמת התנועות הלא רצוניות בחולדות במודל NP‏-3 אך לא הפחיתו את ממדי הנזק התאי. מתן אגוניסט ל־2‏CB הפחית את המוות התאי במודל של NP‏-3 ושיפר את הרגנרציה התאית, אך לא נמצאה השפעה דומה בעכברים נשאי התשנית 1/‏6‏R. לכן יש עדיין מחלוקת אם מדובר בהשפעה מגינה או תסמינית.

ניסויים תרופתיים של קנבינואידים סינתטיים בחולי הנטינגטון הניבו תוצאות מאכזבות. מתן CBD ל־15 חולים למשך ששה שבועות לא הפחית את חומרת התנועות הלא רצוניות. בניסוי אחר בו נבדק שימוש בנאביטול לעומת אינבו (Placebo) ב־44 חולים לא נצפו הבדלים בין הקבוצות בעוצמת התנועות הלא רצוניות או במדדים קוגניטיביים. לא מן הנמנע שהעדר התגובה נבע ממשך קצר של הניסויים או ממינון בלתי מספיק של התרופה.

קנאביס ומחלת פרקינסון

אנדוקנבינואידים משפיעים על איפנון של דופאמין בסטריאטום. הפעלה של הקולטן 2‏D גורמת לעלייה ברמת AEA בגרעיני הבסיס, אשר מגביר הפרשת דופאמין מגרעין האקומבנס (Nucleus accumbens) וכתוצאה מכך יש עלייה ברמה של AEA בנוזל השדרה של חולים. ישנם מחקרים סותרים לגבי הרמה של ה- RNA השליח (Messenger RNA) של 1‏CB בגרעיני הבסיס בחיות מודל למחלת פרקינסון ובמוחות של חולים, ייתכן על רקע של הבדלים בהשפעת תרופות על מערכת הקנבינואידים. לדוגמה, מתן Levodopa לחולדות במודל 6-הידרוקסי-דופאמין (OHDA‏-6 ‏,Hydroxydopamine‏-6) לא גרם לעלייה ברמה של AEA אך כן הביא לעלייה בביטוי של קולטנים מסוג 1‏CB בסטריאטום.

אגוניסטים לקולטן הקנבינואידי מגנים מפני ההשפעה הרעילה של OHDA‏-6 בחולדות אך הם גורמים לירידה בתנועתיות. אנטגוניסטים (Antagonists) לקולטן משפרים תנועתיות באותן חולדות. אנטגוניסטים לקולטן הקנבינואידי לא שיפרו את התסמינים התנועתיים של קופים במודל 1-מתיל-4-פניל-1,2,3,6-טטרה-הידרו-פירידין (MPTP ‏,Tetrahydropyridine‏-6‏,3‏,2‏,1‏-Phenyl‏-4‏-Methyl‏-1). מאידך, שילוב האנטגוניסט עם ריכוז תת-מיטבי של Levodopa הביא לשיפור מתון. שפעול של 1‏CB הפחית הפרעות תנועה (Dyskinesia) בקופים. השפעה דומה לא נצפתה במתן מעכבים של FAAH, כלומר השיפור בהפרעות התנועה לא נגרם עקב עלייה ברמה של AEA אלא על ידי השפעה על רמות דופאמין וגלוטמט.

מספר המחקרים בחולי פרקינסון מצומצם, והתוצאות אינן חד משמעיות. ההשפעה של האגוניסט הקנבינואידי נאבילון (Nabilone) בחולי פרקינסון נבדקה בשתי עבודות. באחת (שבעה חולים) הייתה הפחתה בעוצמת הפרעות התנועה ובשנייה (17 חולים) לא הייתה הפחתה בעוצמתן. במחקר נוסף חולקו שאלונים ל־339 חולים, מהם 25% נטלו קנאביס. מחצית מהמשתמשים ציינו שחוו שיפור הן בסימנים התנועתיים (רעד, נוקשות, איטיות) והן בתסמינים הלא-תנועתיים, בעיקר כאב. בארץ הורחב השימוש בקנאביס רפואי לחולי פרקינסון הסובלים מרעד, התקפי חרדה (Anxiety attacks) וכאב נוירופתי (Neuropathic pain). אמנם לא בוצע עדיין מחקר כפול-סמיות להערכת השפעת הקנאביס על הסימנים התנועתיים, אך אחוז גבוה מהחולים מדווחים על שיפור שנמשך מספר שעות הן ברעד והן בנוקשות. ההשפעה המיטבית היא על הכאב, בעיקר הלילי, ומכאן גם שיפור בשינה. תופעות הלוואי שמנעו המשך עישון היו הזיות (Delusions), סחרחורת, ישנוניות ותחושת צריבה בגרון.

קנאביס ומחלת הנוירון התנועתי

קנבינואידים מעורבים בעיקר בתהליכי הדלקת במחלת הנוירון התנועתי. שני המטבוליטים (Metabolites) העיקריים, AEA ו- AG‏-2 מצטברים בחוט השדרה של עכברים נשאי התשנית 1‏SOD. יש עדויות לכך שלקנבינואידים יש השפעה מגינה מפני התקדמות המחלה. מתן THC לעכברים נשאי התשנית טרם הופעת סימני המחלה האריכה את תוחלת חייהם ב־5%. אגוניסט קנבינואידי אחר האט את התקדמות המחלה אך לא האריך את תוחלת חיי העכברים. הכלאה בין עכברים נשאי 1‏SOD לעכברים חסרי האנזים FAAH (כלומר עכברים בעלי רמות גבוהות של AEA) הביאה לשיפור אלקטרו-פיזיולוגי (Electrophysiological) אך ללא השפעה על מהלך המחלה.

המחקרים הבוחנים את השימוש ב- THC כטיפול במחלה זו אמנם מעטים, אך הם מצביעים על כך שהחומר עשוי סייע בהפחתת חלק מתסמיני המחלה (כאב, אובדן תיאבון, ריור ודיכאון), אך לא על מהלכה או על תוחלת החיים של החולים.

קנאביס וטרשת נפוצה

בניגוד למחלות ניוון עצבי אחרות, לטרשת נפוצה יש בסיס דלקתי מובהק. התכונות נוגדות הדלקת ונוגדות החמצון של הקנבינואידים הן היסוד למעורבותם בפתוגנזה (Pathogenesis) של המחלה. סביב הרבדים הטרשתיים ניתן למצוא תאים בעלי קולטנים קנבינואידים מסוג 1‏CB ו- 2‏CB ואסטרוציטים בעלי רמה גבוהה של האנזים FAAH. בנוסף יש עלייה ברמה של AEA (אך לא של AG‏-2) בנוזל השדרה של חולים בזמן התקף, והתאמה מובהקת בין רמת AEA למספר הנגעים הדלקתיים בדימות תהודה מגנטית (MRI ‏,Magnetic Resonance Imaging). לעומת זאת, יש מחקרים בהם נמצאו דווקא רמות נמוכות של כל הקנבינואידים בנוזל השדרה של חולי טרשת, אם כי רמתם עולה בזמן התקף. במקביל, יש רמות גבוהות של 1‏CB ו- 2‏CB בפלזמה של חולים בעלי מהלך מחלה כרוני-מתקדם.

יש רמזים המעידים על קשר בין רמת קנבינואידים לבין מהלך המחלה. השראה של AEA בחיות ללא הקולטן 1‏CB גרמה להאצה של התקדמות המחלה. ההשערה היא שלקנבינואידים יש יכולת לתקן את המיאלין (Myelin) בחיות מודל של טרשת נפוצה, ייתכן דרך דיכוי של תהליכי דלקת המעכבים את הרמייליניזציה (Remyelination) או ישירות על ידי המרצת ההתמיינות של אוליגודנדרוציטים (Oligodendrocytes) והארכת משך חיי התא.

מתן אגוניסטים קנבינואידים לחיות מודל של טרשת נפוצה הביא ליצירה של מתווכים מדכאי דלקת ושפעול של תאי מיקרוגליה במקביל להאטת קצב הידרדרות המחלה.

Sativex, תרסיס המותז מתחת ללשון המכיל THC ו- CBD, מאושר בישראל לטיפול בספסטיות (Spasticity), כאב נוירופתי והפרעות שינה בחולי טרשת נפוצה. מחקר מטה-אנליזה (Meta-analysis) לבדיקת השפעת התרופה בחולי טרשת הוכיח שיפור במדדי כאב וספסטיות, ללא שיפור תנועתי אך גם ללא תופעות לוואי חמורות.

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' רות ג'לדטי, המחלקה לנוירולוגיה, מרכז רפואי רבין, פתח תקוה



פורסם בכתב העת "נוירולוגיה", כתב העת של האיגוד הנוירולוגי בישראל, ספטמבר-אוקטובר 2012, גיליון מסי 11