כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "צריכת חלב ומוצריו בקרב תינוקות, ילדים ומתבגרים - נייר עמדה - Dairy and milk consumption in babies, children and adolescents"
מתוך ויקירפואה
(←רקע) |
מ (Motyk העביר את הדף צריכת חלב ומוצריו בקרב תינוקות, ילדים ומתבגרים - נייר עמדה לשם [[צריכת חלב ומוצריו בקרב תינוקות, ילדים ומתבגרים - נייר עמד...) |
||
| (33 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{נייר עמדה | {{נייר עמדה | ||
| − | |שם נייר העמדה=צריכה מומלצת של חלב פרה ו/או ומוצריו על ידי תינוקות, ילדים | + | |שם נייר העמדה=צריכה מומלצת של חלב פרה ו/או ומוצריו על ידי תינוקות, ילדים ומתבגרים |
| − | ומתבגרים | ||
|תחום=[[:קטגוריה: ילדים|ילדים]], [[:קטגוריה: משפחה|משפחה]], [[:קטגוריה: תזונה|תזונה]] | |תחום=[[:קטגוריה: ילדים|ילדים]], [[:קטגוריה: משפחה|משפחה]], [[:קטגוריה: תזונה|תזונה]] | ||
|האיגוד המפרסם=[[האיגוד לרפואת ילדים]]{{ש}}[[קובץ:ילדים.png|70 פיקסלים]] | |האיגוד המפרסם=[[האיגוד לרפואת ילדים]]{{ש}}[[קובץ:ילדים.png|70 פיקסלים]] | ||
|סימוכין= | |סימוכין= | ||
| − | |קישור=[http://www.pediatrics.org.il/guids/ | + | |תמונה=Milk glass.jpg |
| + | |קישור=[http://www.pediatrics.org.il/guids/האיגוד_לרפואת_ילדים_חלב.pdf באתר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים] | ||
|תאריך פרסום=נובמבר 2014 | |תאריך פרסום=נובמבר 2014 | ||
|יוצר הערך=[[#חברי הוועדה]] | |יוצר הערך=[[#חברי הוועדה]] | ||
| − | }} | + | }} |
| − | {{הרחבה|ערכים=[[חלב]] , [[תזונה]]}} | + | {{הרחבה|ערכים=[[חלב]] , [[תזונה בילדים]]}} |
==רקע== | ==רקע== | ||
| − | *חלב אם מהווה את התזונה המיטבית לתינוקות והוא מספק את כמות האנרגיה ורכיבי התזונה בכמות ובאיכות הדרושים לתינוק עד גיל 6 חודשים{{הערה|שם=הערה1| | + | *[[חלב אם]] מהווה את התזונה המיטבית לתינוקות והוא מספק את כמות האנרגיה ורכיבי התזונה בכמות ובאיכות הדרושים לתינוק עד גיל 6 חודשים{{הערה|שם=הערה1| |
| − | + | [[מדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט - חוזר משרד הבריאות - Infant and toddler feeding guide for healthcare professionals]]}} {{הערה|שם=הערה2|AAP Policy Statement. Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics 2012.128:829-841.}} | |
| − | *לתינוק שאינו יונק, או יונק חלקית, | + | *לתינוק שאינו יונק, או יונק חלקית, משמשת תרכובת המזון לתינוקות (תמ״ל) כמזון עד גיל שנה. במקרה זה, תמ"ל על בסיס [[חלב|חלב פרה]] הוא המזון המועדף לתינוקות בריאים. תרכובת מזון לתינוקות על בסיס חלבון סויה מומלצת רק לתינוקות שאינם יכולים לצרוך תמ"ל על בסיס חלב פרה{{הערה|שם=הערה1}} |
| − | בסיס חלבון סויה | + | *דחיית החשיפה למזונות אלרגניים מעבר לגיל ששה חודשים עלולה להגביר את הסיכון לתופעות אטופיות ([[אלרגיה|Atopic]]) ולהחמירן{{הערה|שם=הערה1}},{{הערה|שם=הערה3|Agostoni C, Goulet O, Desci T, Fewtrell M, Fleischer Michaelsen K, Kolacek S, Koletzko B, Moreno L, Puntis J, Rigo J, Shamir R, Szajewska H, Turck D, van Goudhoever J. Complementary feeding: A commentary by the ESPGHAN Committee on Nutrition. J Pediatr Gastroenterol Nutr 2008;46:99- 110.}} |
| − | *דחיית החשיפה למזונות אלרגניים מעבר לגיל ששה חודשים עלולה להגביר את הסיכון לתופעות אטופיות | + | *חשיפה למוצרי חלב פרה מעבר לגיל ששה חודשים, צריכה לכלול מוצרים לא ממותקים ובכמות קטנה (לבן, גבינה לבנה, יוגורט). כמו כן, ניתן להוסיף חלב פרה או מוצריו כחלק ממאכלים מורכבים (פשטידות, לביבות, מרקים ורטבים) לאחר החשיפה. את החשיפה לחלב פרה רצוי לבצע אחרי שמתחילים במתן מוצרים עשירים ב[[ברזל - Iron|ברזל]] וכן פירות, ירקות ובשר |
| − | *חשיפה למוצרי חלב פרה מעבר לגיל ששה חודשים, צריכה לכלול מוצרים לא ממותקים ובכמות | + | *מגיל שנה ואילך ניתן להוסיף חלב פרה ניגר או חלב מבעל חיים אחר כמקור שתייה עיקרי. הסיבה העיקרית לדחיית ההוספה של מוצרי חלב לתפריט היא מניעת [[אנמיה]] על ידי ביסוס תפריט עשיר בברזל לפני הוספת מוצרי החלב{{הערה|שם=הערה1}} |
| − | קטנה (לבן, גבינה לבנה, יוגורט). כמו כן, ניתן להוסיף חלב פרה או מוצריו כחלק ממאכלים | + | *תמיסות על בסיס צמחי, כמו סויה (שאינן תרכובת מזון לתינוקות), אורז, שקדים ושומשום אינן מספקות בדרך כלל את הצרכים התזונתיים של תינוקות ולכן אינם מומלצים כתחליף לחלב אם או תרכובת מזון לתינוקות{{הערה|שם=הערה1}} |
| − | מורכבים (פשטידות, לביבות, מרקים ורטבים) לאחר החשיפה. את החשיפה לחלב פרה רצוי | + | *בילדים ומתבגרים, צריכת [[סידן - Calcium|סידן]] בכמות מספקת היא חיונית להשגת שיא מסת העצם ולהורדת הסיכון ל[[שבר אוסטאופורוטי - Osteoporosis related-fracture|שברים]] ולאוסטיאופורוזיס ([[Osteoporosis]]) בהמשך החיים{{הערה|שם=הערה4|U.S. Department of Health and Human Services. Bone Health and Osteoporosis: A Report of the Surgeon General. Rockville, MD: U.S. Department of Health and Human Services, Office of the Surgeon General, 2004.}}{{הערה|שם=הערה5|Heaney RP. Dairy and bone health. J Am Coll Nutr. 2009;28:82s-90s.}}. מאחר שצריכה נמוכה מהדרוש של סידן בקבוצות גיל אילו היא שכיחה, מומלץ לבצע הערכה של כמות הסידן בתזונה בגילאים אילו ולהוסיפו בצורת מזון עשיר בסידן אם הצריכה היא נמוכה מהנדרש לגיל{{הערה|שם=הערה6|Greer FR. et al. Optimizing bone health and calcium intake of infants, children and adolescents. Pediatrics 2006;117:578-85.}} |
| − | לבצע אחרי שמתחילים במתן מוצרים עשירים | + | *חלב פרה ומוצריו מהווים מקור עיקרי לסידן בתזונת תינוקות, ילדים ומתבגרים{{הערה|שם=הערה7|Institute of medicine. Dietary reference intake for calcium and vitamin D. National Academy of Sciences. 2011.}}. ספיגת הסידן מחלב פרה ומוצריו טובה{{הערה|שם=הערה8|Gueguen L, Pointillart A. The bioavailability of dietary calcium. J Am Coll Nutr. 2000;19:119s36s.}} |
| − | *מגיל שנה ואילך ניתן להוסיף חלב פרה ניגר או חלב מבעל חיים אחר כמקור שתייה עיקרי. | + | *מומלץ לכלול מוצרי חלב פרה בתזונת ילדים כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה, לשמירה על עצמות ו[[בריאות השן וחלל הפה|שיניים]] בריאות{{הערה|שם=הערה9|[http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/children/Pages/healthy_nutrition.aspx המחלקה לתזונה, שרותי בריאות הציבור, משרד הבריאות]}} |
| − | הסיבה העיקרית לדחיית ההוספה של מוצרי חלב לתפריט | + | *צריכת יתר של [[חלבון]] מהחי גורמת לאובדן סידן בשתן שעלול לפגוע בבריאות העצם בטווח הארוך. למרות העדרן של עבודות מבוקרות בילדים שתאששנה הנחה זו, מומלץ לעודד צריכת מזונות עתירי סידן מהצומח שמפחיתים אובדן זה{{הערה|שם=הערה10|Lanou AJ, Berkow SE, Barnard MB. Calcium, dairy products and bone health in children and young adults: A reevaluation of the evidence. Pediatrics 2005; 115:736-743.}} |
| − | תפריט עשיר בברזל לפני הוספת מוצרי | + | *לתופעות להלן אין קשר לצריכת חלב פרה ומוצריו, ואין הן סיבה להפסקה או להפחתת התזונה בהם{{הערה|שם=הערה11|Wuthrich B, Schmid A, Walther B, Sieber R. Milk consumption does not lead to mucus production or occurrence of asthma. J Am Coll Nutr. 2005;24:547s-55s.}} |
| − | *תמיסות על | + | #[[שיעול - Cough|שיעול]] ו[[נזלת - Rhinorrhea|נזלת]] |
| − | את הצרכים התזונתיים של תינוקות ולכן אינם מומלצים כתחליף לחלב אם או | + | #ריבוי ליחה בדרכי הנשימה |
| − | *בילדים ומתבגרים, צריכת סידן בכמות מספקת היא חיונית להשגת שיא מסת העצם ולהורדת | + | #החמרת [[אסתמה - Asthma|אסתמה]] (Asthma, פרט למקרים הנדירים של [[אלרגיה - Allergy|אלרגיה]] המתווכת על ידי [[אימונוגלובולין - Immunoglobulin - E|IgE]]) |
| − | הסיכון | + | *במצבים של [[שלשול|שלשול חד]] בילדים בדרך כלל אין להגביל או להפסיק את צריכת חלב הפרה ומוצריו. מומלץ להמשיך בתזונה רגילה למעט מקרים של חשד ל[[אי סבילות ללקטוז|אי סבילות שניונית ללקטוז]] (Lactose intolerance){{הערה|שם=הערה12|Guarino A. et al. ESPGHAN/ESPID Evidence-Based Guidelines for the Management of Acute Gastroenteritis in Children in Europe Expert Working Group. European Society for Paediatric Gastroenterology, Hepatology, and Nutrition/European Society for Paediatric Infectious Diseases evidence-based guidelines for the management of acute gastroenteritis in children in Europe: executive summary. J Pediatr Gastroenterol Nutr. 2008;46:619-21.}} |
| − | בקבוצות גיל אילו היא שכיחה, מומלץ לבצע הערכה של כמות הסידן בתזונה בגילאים אילו | + | *[[אלרגיה לחלב פרה בילדים - Cow’s milk allergy in children|אלרגיה לחלבון חלב הפרה]] ואי סבילות ללקטוז הן שתי תופעות השונות מהותית זו מזו: |
| − | ולהוסיפו בצורת מזון עשיר בסידן | + | :הראשונה והנדירה יותר - רגישות יתר לחלבון הפרה (אלרגיה לחלב), היא תגובה של ה[[מערכת חיסון|מערכת החיסונית]] כנגד חלבון החלב שעלולה להתבטא ב[[פריחה|פריחות]], תופעות של מערכת העיכול בינקות, [[קוצר נשימה]] ואף כ[[תגובה אנפילקטית]] מסכנת חיים. |
| − | *חלב פרה ומוצריו מהווים מקור עיקרי לסידן בתזונת תינוקות, ילדים | + | :השנייה - אי סבילות ללקטוז, נובעת מהעדר היכולת לפרק את סוכר החלב בשל חסר חלקי או מלא של האנזים (Enzyme) לקטז ([[Lactase deficiency|Lactase]]). התוצאה היא שלשולים, [[כאבי בטן]], נפיחות הבטן וריבוי גזים שנובעים מהסוכר שמגיע למעי הגס ומפורק שם לחומצות שומן קצרות על ידי החיידקים. האבחנה בין אלרגיה לחלבון חלב הפרה לאי סבילות ללקטוז היא הכרחית לצורך טיפול מתאים |
| − | מחלב פרה ומוצריו | + | :#במקרה של חשד לאלרגיה יש לעבור אבחון מדויק |
| − | *מומלץ לכלול מוצרי חלב פרה בתזונת ילדים כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה, לשמירה על עצמות | + | :#בקיום אלרגיה לחלב פרה יש להימנע לחלוטין מצריכת חלב או מוצריו{{הערה|שם=הערה13|Katz Y. et al. Early exposure to cow's milk protein is protective against IgE-mediated cow's milk protein allergy. J Allergy Clin Immunol. 2010;126:77-82.}} {{הערה|שם=הערה14|Chafen JJ. et al. Diagnosing and managing common food allergies: a systematic review. JAMA. 2010;303:1848-56.}} |
| − | + | :#ההמלצה ללוקים באי סבילות ללקטוז היא לבחור מתוך קבוצת מוצרי חלב הפרה בכאלה שהם בעלי תכולת לקטוז נמוכה, או לחלופין, להשתמש באנזים לקטאז לפני האכילה. חלק מילדים אלו אף יוכלו, בכל זאת, לסבול צריכת כמויות קטנות של חלב ומוצרי חלב{{הערה|שם=הערה15|Heyman MB. Committee on Nutrition. Lactose intolerance in infants, children, and adolescents. Pediatrics. 2006;118:1279-86.}} {{הערה|שם=הערה16|National Institutes of Health Consensus Development Conference: lactose intolerance and health. Suchy FJ. et al. Ann Intern Med. 2010;152:792-6.}} | |
| − | *צריכת יתר של חלבון מהחי גורמת לאובדן סידן בשתן שעלול לפגוע בבריאות העצם בטווח | + | *אף על פי שחלב מעלה ייצור Insuline like Growth Factor 1) [[IGF-1|IGF1]]), על פי העבודות הקיימות היום לא ניתן להסיק על קשר בין חלב ומוצריו לבין [[תסמונת מטבולית]]{{הערה|שם=הערה17|Agostoni C, Turck D. Is cow's milk harmful to a child health? JPGN 2011;53:594-600.}}. יתירה מזאת, בספרות לא קיים מידע מדעי עקבי ובאיכות גבוהה שמוכיח קשר בין צריכת חלב פרה ומוצריו במבוגרים לבין הפחתת או העלאת השכיחות של מחלות כרוניות במבוגרים{{הערה|שם=הערה7}}. מכאן שמניעת מחלות בגיל המבוגר אינה סיבה להימנעות או עידוד של צריכת חלב בילדים ומתבגרים |
| − | הארוך. למרות העדרן של עבודות מבוקרות בילדים שתאששנה הנחה זו, מומלץ לעודד צריכת | + | *ההמלצה במרבית הארצות היא שיש לצרוך 2–3 מנות חלביות ליום, תוך התחשבות בתרבויות השונות ובזמינות מוצרי החלב{{הערה|שם=הערה18|Weaver CM. How sound is the science behind recommendations for dairy? Am J Clin Nutr. 2014 May: 99 (5): 1217s-22s.}} |
| − | מזונות עתירי סידן מהצומח שמפחיתים אובדן | + | *מסקירה לגבי המקובל בעולם עולה כי מרבית המדינות ממליצות על צריכה של לפחות 500 מיליליטר חלב ליום, כאשר ההמלצה במתבגרים היא לספק בין 750-{{כ}}1000 מיליליטר ליום. חלק מהמדינות כוללות במנת חלב יוגורט או גבינות{{הערה|שם=הערה19|Milk and Dairy Products in Human Nutrition. Food and Agriculture Organization of the United Nation, Rome 2013.}} |
| − | *לתופעות להלן אין קשר לצריכת חלב פרה ומוצריו, ואין הן סיבה להפסקה או להפחתת התזונה בהם | + | *רצוי להימנע מצריכת חלב שהומתק עקב הצורך להימנע מצריכת יתר של פחמימות{{הערה|שם=הערה20|Ludwig S, Willet WC Three daily servings of reduced fat milk - an evidence based recommendation? JAMA Pediatr. 2013 Sep;167(9):788-9}} |
| − | + | ||
| − | + | ==המלצות האיגוד הישראלי לרפואת ילדים בנושא צריכת חלב ומוצריו{{הערה|שם=הערה18}}{{הערה|שם=הערה21|Dietary recommendations for toddlers, preschool, and school-age children. www.uptodate.com}}== | |
| − | + | ===הגדרת מנת חלב פרה או מוצריו=== | |
| − | *במצבים של שלשול חד בילדים | + | *חלב ניגר - כ-240 מיליליטר |
| − | מומלץ להמשיך בתזונה רגילה למעט מקרים של חשד | + | *גבינה 5 אחוזים - 125 גרם |
| − | *אלרגיה לחלבון חלב הפרה ואי סבילות ללקטוז הן שתי תופעות השונות מהותית זו מזו: | + | *יוגורט - מנה של 200–240 מיליליטר |
| − | הראשונה והנדירה יותר - רגישות יתר לחלבון הפרה (אלרגיה לחלב), היא תגובה של | + | |
| − | + | ===צריכה בגילאים 12–24 חודשים=== | |
| − | מערכת העיכול בינקות, קוצר נשימה ואף | + | *מומלץ לצרוך לפחות 2 מנות חלב ו/או מוצריו ביממה |
| − | השנייה - אי סבילות ללקטוז, נובעת מהעדר היכולת לפרק את סוכר החלב בשל חסר חלקי או מלא של האנזים לקטז. התוצאה היא שלשולים, כאבי בטן, נפיחות הבטן וריבוי גזים שנובעים מהסוכר שמגיע למעי הגס ומפורק שם לחומצות שומן קצרות על ידי החיידקים | + | *בגיל זה, חלב 'מלא' עדיף על פני חלב 'רזה' (נטול/דל שומן) אלא במקרים מיוחדים |
| − | + | *מומלץ להימנע מצריכת יתר של חלב העלולה לבוא על חשבון רכיבים אחרים חשובים בתזונת הפעוט | |
| − | + | ||
| − | + | ===צריכה בגילאים 2–8 שנים=== | |
| − | בכאלה שהם בעלי תכולת לקטוז נמוכה, או | + | *מומלץ לצרוך לפחות 2–3 מנות חלב ו/או או מוצריו |
| − | * | + | *יש עדיפות לחלב נטול שומן (0 אחוזים) או דל שומן (2-1 אחוזים) |
| − | חלב ומוצריו לבין תסמונת | + | |
| − | ובאיכות גבוהה שמוכיח קשר בין צריכת חלב פרה ומוצריו במבוגרים לבין הפחתת או העלאת | + | ===צריכה בגילאים 9–18 שנים=== |
| − | השכיחות של מחלות כרוניות | + | *מומלץ לצרוך לפחות 3 מנות חלב ו/או מוצריו |
| − | להימנעות או עידוד של צריכת חלב בילדים ומתבגרים | + | *יש עדיפות לחלב נטול שומן (0 אחוזים) או דל שומן (2-1 אחוזים) |
| − | *ההמלצה | ||
| − | בתרבויות השונות ובזמינות מוצרי | ||
| − | *מסקירה לגבי המקובל בעולם עולה כי מרבית המדינות ממליצות על צריכה של לפחות 500 | ||
| − | חלב ליום, כאשר ההמלצה במתבגרים היא לספק בין 750- 1000 | ||
| − | כוללות במנת חלב יוגורט או | ||
| − | *רצוי להימנע מצריכת חלב שהומתק עקב הצורך להימנע מצריכת יתר של | ||
==חברי הוועדה== | ==חברי הוועדה== | ||
| − | * | + | *יושבת ראש: ד"ר אפרת ברוידה, היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה ילדים, מרכז רפואי "אסף הרופא", צריפין |
| − | *ד"ר צחי גרוסמן - | + | *ד"ר צחי גרוסמן - מזכיר כללי האיגוד הישראלי לרפואת ילדים |
| − | *פרופ' אלי סומך - | + | *פרופ' אלי סומך - יושב ראש האיגוד הישראלי לרפואת ילדים |
*פרופ' שמעון רייף - מנהל מחלקת ילדים מרכז רפואי הדסה עין כרם | *פרופ' שמעון רייף - מנהל מחלקת ילדים מרכז רפואי הדסה עין כרם | ||
*פרופ' רענן שמיר - מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה ילדים, מרכז רפואי "שניידר", פתח- תקווה | *פרופ' רענן שמיר - מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה ילדים, מרכז רפואי "שניידר", פתח- תקווה | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | + | <blockquote> | |
| − | <blockquote> | ||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 80: | שורה 72: | ||
</div> | </div> | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה: ניירות עמדה - האיגוד הישראלי לרפואת ילדים]] | [[קטגוריה: ניירות עמדה - האיגוד הישראלי לרפואת ילדים]] | ||
| − | |||
[[קטגוריה: תזונה]] | [[קטגוריה: תזונה]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:16, 24 באפריל 2021
 | |
|---|---|
| צריכה מומלצת של חלב פרה ו/או ומוצריו על ידי תינוקות, ילדים ומתבגרים | |
| תחום | ילדים, משפחה, תזונה |
| |
| האיגוד המפרסם | האיגוד לרפואת ילדים
|
| קישור | באתר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים |
| תאריך פרסום | נובמבר 2014 |
| יוצר הערך | #חברי הוועדה |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – חלב , תזונה בילדים
רקע
- חלב אם מהווה את התזונה המיטבית לתינוקות והוא מספק את כמות האנרגיה ורכיבי התזונה בכמות ובאיכות הדרושים לתינוק עד גיל 6 חודשים[1] [2]
- לתינוק שאינו יונק, או יונק חלקית, משמשת תרכובת המזון לתינוקות (תמ״ל) כמזון עד גיל שנה. במקרה זה, תמ"ל על בסיס חלב פרה הוא המזון המועדף לתינוקות בריאים. תרכובת מזון לתינוקות על בסיס חלבון סויה מומלצת רק לתינוקות שאינם יכולים לצרוך תמ"ל על בסיס חלב פרה[1]
- דחיית החשיפה למזונות אלרגניים מעבר לגיל ששה חודשים עלולה להגביר את הסיכון לתופעות אטופיות (Atopic) ולהחמירן[1],[3]
- חשיפה למוצרי חלב פרה מעבר לגיל ששה חודשים, צריכה לכלול מוצרים לא ממותקים ובכמות קטנה (לבן, גבינה לבנה, יוגורט). כמו כן, ניתן להוסיף חלב פרה או מוצריו כחלק ממאכלים מורכבים (פשטידות, לביבות, מרקים ורטבים) לאחר החשיפה. את החשיפה לחלב פרה רצוי לבצע אחרי שמתחילים במתן מוצרים עשירים בברזל וכן פירות, ירקות ובשר
- מגיל שנה ואילך ניתן להוסיף חלב פרה ניגר או חלב מבעל חיים אחר כמקור שתייה עיקרי. הסיבה העיקרית לדחיית ההוספה של מוצרי חלב לתפריט היא מניעת אנמיה על ידי ביסוס תפריט עשיר בברזל לפני הוספת מוצרי החלב[1]
- תמיסות על בסיס צמחי, כמו סויה (שאינן תרכובת מזון לתינוקות), אורז, שקדים ושומשום אינן מספקות בדרך כלל את הצרכים התזונתיים של תינוקות ולכן אינם מומלצים כתחליף לחלב אם או תרכובת מזון לתינוקות[1]
- בילדים ומתבגרים, צריכת סידן בכמות מספקת היא חיונית להשגת שיא מסת העצם ולהורדת הסיכון לשברים ולאוסטיאופורוזיס (Osteoporosis) בהמשך החיים[4][5]. מאחר שצריכה נמוכה מהדרוש של סידן בקבוצות גיל אילו היא שכיחה, מומלץ לבצע הערכה של כמות הסידן בתזונה בגילאים אילו ולהוסיפו בצורת מזון עשיר בסידן אם הצריכה היא נמוכה מהנדרש לגיל[6]
- חלב פרה ומוצריו מהווים מקור עיקרי לסידן בתזונת תינוקות, ילדים ומתבגרים[7]. ספיגת הסידן מחלב פרה ומוצריו טובה[8]
- מומלץ לכלול מוצרי חלב פרה בתזונת ילדים כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה, לשמירה על עצמות ושיניים בריאות[9]
- צריכת יתר של חלבון מהחי גורמת לאובדן סידן בשתן שעלול לפגוע בבריאות העצם בטווח הארוך. למרות העדרן של עבודות מבוקרות בילדים שתאששנה הנחה זו, מומלץ לעודד צריכת מזונות עתירי סידן מהצומח שמפחיתים אובדן זה[10]
- לתופעות להלן אין קשר לצריכת חלב פרה ומוצריו, ואין הן סיבה להפסקה או להפחתת התזונה בהם[11]
- שיעול ונזלת
- ריבוי ליחה בדרכי הנשימה
- החמרת אסתמה (Asthma, פרט למקרים הנדירים של אלרגיה המתווכת על ידי IgE)
- במצבים של שלשול חד בילדים בדרך כלל אין להגביל או להפסיק את צריכת חלב הפרה ומוצריו. מומלץ להמשיך בתזונה רגילה למעט מקרים של חשד לאי סבילות שניונית ללקטוז (Lactose intolerance)[12]
- אלרגיה לחלבון חלב הפרה ואי סבילות ללקטוז הן שתי תופעות השונות מהותית זו מזו:
- הראשונה והנדירה יותר - רגישות יתר לחלבון הפרה (אלרגיה לחלב), היא תגובה של המערכת החיסונית כנגד חלבון החלב שעלולה להתבטא בפריחות, תופעות של מערכת העיכול בינקות, קוצר נשימה ואף כתגובה אנפילקטית מסכנת חיים.
- השנייה - אי סבילות ללקטוז, נובעת מהעדר היכולת לפרק את סוכר החלב בשל חסר חלקי או מלא של האנזים (Enzyme) לקטז (Lactase). התוצאה היא שלשולים, כאבי בטן, נפיחות הבטן וריבוי גזים שנובעים מהסוכר שמגיע למעי הגס ומפורק שם לחומצות שומן קצרות על ידי החיידקים. האבחנה בין אלרגיה לחלבון חלב הפרה לאי סבילות ללקטוז היא הכרחית לצורך טיפול מתאים
- במקרה של חשד לאלרגיה יש לעבור אבחון מדויק
- בקיום אלרגיה לחלב פרה יש להימנע לחלוטין מצריכת חלב או מוצריו[13] [14]
- ההמלצה ללוקים באי סבילות ללקטוז היא לבחור מתוך קבוצת מוצרי חלב הפרה בכאלה שהם בעלי תכולת לקטוז נמוכה, או לחלופין, להשתמש באנזים לקטאז לפני האכילה. חלק מילדים אלו אף יוכלו, בכל זאת, לסבול צריכת כמויות קטנות של חלב ומוצרי חלב[15] [16]
- אף על פי שחלב מעלה ייצור Insuline like Growth Factor 1) IGF1), על פי העבודות הקיימות היום לא ניתן להסיק על קשר בין חלב ומוצריו לבין תסמונת מטבולית[17]. יתירה מזאת, בספרות לא קיים מידע מדעי עקבי ובאיכות גבוהה שמוכיח קשר בין צריכת חלב פרה ומוצריו במבוגרים לבין הפחתת או העלאת השכיחות של מחלות כרוניות במבוגרים[7]. מכאן שמניעת מחלות בגיל המבוגר אינה סיבה להימנעות או עידוד של צריכת חלב בילדים ומתבגרים
- ההמלצה במרבית הארצות היא שיש לצרוך 2–3 מנות חלביות ליום, תוך התחשבות בתרבויות השונות ובזמינות מוצרי החלב[18]
- מסקירה לגבי המקובל בעולם עולה כי מרבית המדינות ממליצות על צריכה של לפחות 500 מיליליטר חלב ליום, כאשר ההמלצה במתבגרים היא לספק בין 750-1000 מיליליטר ליום. חלק מהמדינות כוללות במנת חלב יוגורט או גבינות[19]
- רצוי להימנע מצריכת חלב שהומתק עקב הצורך להימנע מצריכת יתר של פחמימות[20]
המלצות האיגוד הישראלי לרפואת ילדים בנושא צריכת חלב ומוצריו[18][21]
הגדרת מנת חלב פרה או מוצריו
- חלב ניגר - כ-240 מיליליטר
- גבינה 5 אחוזים - 125 גרם
- יוגורט - מנה של 200–240 מיליליטר
צריכה בגילאים 12–24 חודשים
- מומלץ לצרוך לפחות 2 מנות חלב ו/או מוצריו ביממה
- בגיל זה, חלב 'מלא' עדיף על פני חלב 'רזה' (נטול/דל שומן) אלא במקרים מיוחדים
- מומלץ להימנע מצריכת יתר של חלב העלולה לבוא על חשבון רכיבים אחרים חשובים בתזונת הפעוט
צריכה בגילאים 2–8 שנים
- מומלץ לצרוך לפחות 2–3 מנות חלב ו/או או מוצריו
- יש עדיפות לחלב נטול שומן (0 אחוזים) או דל שומן (2-1 אחוזים)
צריכה בגילאים 9–18 שנים
- מומלץ לצרוך לפחות 3 מנות חלב ו/או מוצריו
- יש עדיפות לחלב נטול שומן (0 אחוזים) או דל שומן (2-1 אחוזים)
חברי הוועדה
- יושבת ראש: ד"ר אפרת ברוידה, היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה ילדים, מרכז רפואי "אסף הרופא", צריפין
- ד"ר צחי גרוסמן - מזכיר כללי האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
- פרופ' אלי סומך - יושב ראש האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
- פרופ' שמעון רייף - מנהל מחלקת ילדים מרכז רפואי הדסה עין כרם
- פרופ' רענן שמיר - מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה ילדים, מרכז רפואי "שניידר", פתח- תקווה
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 מדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט - חוזר משרד הבריאות - Infant and toddler feeding guide for healthcare professionals
- ↑ AAP Policy Statement. Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics 2012.128:829-841.
- ↑ Agostoni C, Goulet O, Desci T, Fewtrell M, Fleischer Michaelsen K, Kolacek S, Koletzko B, Moreno L, Puntis J, Rigo J, Shamir R, Szajewska H, Turck D, van Goudhoever J. Complementary feeding: A commentary by the ESPGHAN Committee on Nutrition. J Pediatr Gastroenterol Nutr 2008;46:99- 110.
- ↑ U.S. Department of Health and Human Services. Bone Health and Osteoporosis: A Report of the Surgeon General. Rockville, MD: U.S. Department of Health and Human Services, Office of the Surgeon General, 2004.
- ↑ Heaney RP. Dairy and bone health. J Am Coll Nutr. 2009;28:82s-90s.
- ↑ Greer FR. et al. Optimizing bone health and calcium intake of infants, children and adolescents. Pediatrics 2006;117:578-85.
- ↑ 7.0 7.1 Institute of medicine. Dietary reference intake for calcium and vitamin D. National Academy of Sciences. 2011.
- ↑ Gueguen L, Pointillart A. The bioavailability of dietary calcium. J Am Coll Nutr. 2000;19:119s36s.
- ↑ המחלקה לתזונה, שרותי בריאות הציבור, משרד הבריאות
- ↑ Lanou AJ, Berkow SE, Barnard MB. Calcium, dairy products and bone health in children and young adults: A reevaluation of the evidence. Pediatrics 2005; 115:736-743.
- ↑ Wuthrich B, Schmid A, Walther B, Sieber R. Milk consumption does not lead to mucus production or occurrence of asthma. J Am Coll Nutr. 2005;24:547s-55s.
- ↑ Guarino A. et al. ESPGHAN/ESPID Evidence-Based Guidelines for the Management of Acute Gastroenteritis in Children in Europe Expert Working Group. European Society for Paediatric Gastroenterology, Hepatology, and Nutrition/European Society for Paediatric Infectious Diseases evidence-based guidelines for the management of acute gastroenteritis in children in Europe: executive summary. J Pediatr Gastroenterol Nutr. 2008;46:619-21.
- ↑ Katz Y. et al. Early exposure to cow's milk protein is protective against IgE-mediated cow's milk protein allergy. J Allergy Clin Immunol. 2010;126:77-82.
- ↑ Chafen JJ. et al. Diagnosing and managing common food allergies: a systematic review. JAMA. 2010;303:1848-56.
- ↑ Heyman MB. Committee on Nutrition. Lactose intolerance in infants, children, and adolescents. Pediatrics. 2006;118:1279-86.
- ↑ National Institutes of Health Consensus Development Conference: lactose intolerance and health. Suchy FJ. et al. Ann Intern Med. 2010;152:792-6.
- ↑ Agostoni C, Turck D. Is cow's milk harmful to a child health? JPGN 2011;53:594-600.
- ↑ 18.0 18.1 Weaver CM. How sound is the science behind recommendations for dairy? Am J Clin Nutr. 2014 May: 99 (5): 1217s-22s.
- ↑ Milk and Dairy Products in Human Nutrition. Food and Agriculture Organization of the United Nation, Rome 2013.
- ↑ Ludwig S, Willet WC Three daily servings of reduced fat milk - an evidence based recommendation? JAMA Pediatr. 2013 Sep;167(9):788-9
- ↑ Dietary recommendations for toddlers, preschool, and school-age children. www.uptodate.com