שימוש באולטרסאונד תלת מימדי ואלסטוגרפיה לאבחון סרטן השד - Three dimensional ultrasound and elastography for breast cancer diagnosis

הדפס

שימוש באולטרסאונד תלת מימדי ואלסטוגרפיה לאבחון סרטן השד
Three dimensional ultrasound and elastography for breast cancer diagnosis.
יוצר הערך	ד"ר מיה כהן

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סרטן השד

בדיקת אולטרסאונד (US‏, Ultrasound) של השד היא חלק חשוב ובלתי נפרד מבדיקת הדימות של השד.
ההתוויות לבדיקת אולטרסאונד משתנות לפי גיל הנבדקת: כאשר מדובר בילדות ובנשים מתחת לגיל 30 אצלן נמצא ממצא כלשהו במהלך מישוש ידני של השד, זוהי בדיקת הבחירה. לעומתן, כאשר מדובר בנשים מעל גיל 40, המבצעות בדיקת ממוגרפיה כבדיקת סקר לגילוי מוקדם, ובה נראית רקמת שד סמיכה מחד, וכאשר ידוע כי רגישות הממוגרפיה לממצאים נמוכה יחסית בנוכחות רקמת שד סמיכה מאידך, יופנו נשים אלו לבדיקת אולטרסאונד כהשלמה - על מנת לגלות ממצאים העלולים להסתתר בממוגרפיה. נוסף על כך, במקרים בהם בדיקת הממוגרפיה מזהה גוש בשד, היא אינה יכולה לאבחן אם הוא נוזלי-ציסטי או גוש מוצק, ואילו לבדיקת האולטרסאונד יכולת אבחנה בין מוצק ונוזל. בבדיקת האולטרסאונד, ניתן לזהות מאפיינים מובהקים לגושים שאינם ממאירים, ולחלופין ניתן לזהות מאפיינים מחשידים, ואז ניתן לבצע ביופסיה בהנחיית מכשיר האולטרסאונד ולקחת דגימה מהגוש.

האולטרסאונד מהווה את בדיקת הבחירה גם במצבים של דלקת בשד, לצורך זיהוי מורסות וניקוזן בהנחיית אולטרסאונד.

התוויה נוספת לבדיקת אולטרסאונד היא בדיקה של תקינות שתלי סיליקון, אם כי יש צורך לעיתים להמשיך את הבירור בשל חשד לקרע של השתל, על ידי בדיקת תהודה מגנטית (MRI‏, Magnetic Resonance Imaging).

בבדיקת האולטרסאונד ניתן לבדוק את קשרי הלימפה בבית השחי, אזור שאינו מודגם היטב בבדיקת הממוגרפיה. בדיקת בתי השחי חשובה ביותר בנוכחות גושים בשד ומהווה חלק בלתי נפרד מהבדיקה. בעוד שהממוגרפיה מתבצעת באמצעות קרינת רנטגן, הרי שאולטרסאונד היא בדיקה באמצעות גלי על-קול, ללא קרינה. יחד עם זאת, האולטרסאונד לא מהווה תחליף לממוגרפיה, אלא בקרב נשים מתחת לגיל 30, אצלן אין מבצעים בדיקת ממוגרפיה, מלבד במקרים יוצאי דופן.

עם זאת, איכותן של כל בדיקות האולטרסאונד, ובכלל זה בדיקת אולטרסאונד שד, תלויות במיומנות הבודק. זוהי בדיקה דינמית, וקריאת התמונות מתבצעת על ידי הרדיולוג או הטכנאית בזמן אמיתי. הצילומים שמתקבלים מהבדיקה נותנים תמונה רק של אותם ממצאים שנראו על ידי הבודק. אם ישנם ממצאים שהוחמצו על ידי הבודק ולפיכך לא צולמו - הם לא יופיעו בתמונות, ולכן מי שיבדוק את התמונות שהתקבלו לאחר מכן, יחמיץ אף הוא ממצאים שונים, אם ישנם כאלה. לעומת זאת, בבדיקות דימות אחרות כמו ממוגרפיה, CT‏ (Computed Tomography) או MRI, כל הסריקה מתועדת בצילומים והפענוח מתבצע על סמך המידע המצוי בצילומים.

אולטרטאונד אוטומטי לסריקת השד

הבעייתיות הכרוכה בבדיקת אולטרסאונד ידנית, התלות במיומנות הבודק, והזמן הנדרש לביצוע בדיקה מקיפה של כל השד באמצעות אולטרסאונד (כ-20 דקות), הביאו לפיתוחו של מכשיר אולטרסאונד אוטומטי לסריקת השד.

הנחת המכשיר על גבי השד במספר מנחים קבועים, מאפשרת סריקה של כל אזורי השד, הצגה ופענוח של תמונות הסריקה במסכי פענוח, כאשר הרופא המפענח יודע כי כל רקמת השד מוצגת בפניו, ובכך מנוטרלת התלות בבודק עצמו.

בנוסף, האפשרות לביצוע הבדיקה על ידי טכנאית משחררת את הרופא לעבודת הפענוח ולבדיקות נוספות, והיא עשויה לייעל את התהליך הארוך שעוברות המטופלות במכוני השד העמוסים לעייפה.
עם זאת, איכות הבדיקה תלויה במיומנות הטכנאית המבצעת, שכן עליה להניח בקפידה את המכשיר על מנת שכל אזורי השד הנבדק יכללו בתמונות.

למכשיר האוטומטי יכולת נוספת של שחזור כל המידע המתקבל מסריקות השד והפיכתו למיצג תלת-מימדי. תצוגה זו של הבדיקה אמנם אינה מוסיפה מידע, אך היא נותנת לרופא המפענח נדבך נוסף של עומק, וכן מבט נוסף על הממצאים שהתקבלו לצורך החלטה על טיבם.

מאז שהמכשיר האוטומטי הוכנס לשימוש, נתקלים בתדירות גבוהה בשאלה האם מכשיר זה טוב יותר מהמכשיר הרגיל, שאינו אוטומטי. התשובה היא ששתי הבדיקות הן בדיקות אולטרסאונד - אם הבדיקה במכשיר שאינו אוטומטי בוצעה על ידי בודק מיומן וקפדן, במכשיר איכותי, היא שווה באיכותה לזו המתבצעת במכשיר האוטומטי.

בניגוד לרושם שמתקבל לעיתים מפרסומים במכונים פרטיים שונים, הטכנולוגיה בה נעשה שימוש במכשיר האולטרסאונד האוטומטי ("תלת מימד") אינה חדשה או שונה מזו של אולטרסאונד ידני רגיל. השוני בין שני המכשירים נעוץ בטכניקת איסוף התמונות.

נוסף על כך, אין אפשרות במכשיר אולטרסאונד אוטומטי לבדוק את בתי השחי באופן אופטימלי. אם בדיקה זו בוצעה במכשיר אוטומטי, יש להשלימה באולטרסאונד ידני. כמו כן, לא ניתן לבצע ביופסיות מונחות אולטרסאונד בעזרת המכשיר האוטומטי.

תמונה מספר 1 – אולטרסאונד ידני

תמונה מספר 2 – אולטרסאונד אוטומטי

אלסטוגרפיה (Elastography)

אלסטוגרפיה היא בדיקה של קשיות הרקמות או גמישותן. מכשירי האולטרסאונד המתקדמים מאפשרים לבצע בנוסף לבדיקת הדימות הסונוגרפית הרגילה, גם בדיקת גמישות של רקמה.

מכיוון שחלק מהגושים הממאירים פחות גמישים מרקמת השד התקינה, הרי שבדיקת גמישות הרקמות יכולה לסייע בהחלטה על החשד להימצאות גוש: אם מתגלה ממצא חשוד, יש לבצע ביופסיה. אם דרגת החשד נמוכה, אפשר להסתפק במעקב בלבד, או שהממצא אפילו לא דורש מעקב - כמו במקרים בהם מדובר בציסטה (גוש נוזלי צלול).

בדיקת האלסטוגרפיה מבוצעת תוך כדי בדיקה סונוגרפית רגילה ובעזרת אותו מתמר, והיא יכולה להתבצע בשני אופנים: איכותית וכמותית. הבדיקה האיכותית מבוצעת על ידי הפעלת לחץ קל באמצעות מתמר האולטרסאונד על האזור או הגוש הנבדק. מתקבל תרשים צבע ובאופן זה פרמטרים כמו גמישות גבוהה או מוצקות גבוהה מוצגות בצבע שונה על גבי המסך.

בשיטה הכמותית מוצגים ערכים של לחץ הנמדדים ביחידות של קילו-פסקל (Kilopascal). המדידה הכמותית היא מדידה השוואתית בין רקמה תקינה (בעלת גמישות גבוהה) לחשודה (נוקשה יותר). האלסטוגרפיה אמורה לשפר את הסגוליות (Specificity) של האולטרסאונד, ובכך להפחית את הצורך בביופסיה של ממצאים שפירים, ולחדד את הצורך בביופסיה של ממצאים ממאירים.

למרות האפשרות לבדוק את גמישות הגושים בבדיקת האלסטוגרפיה, בדיקה זו אינה עומדת בפני עצמה, אלא מהווה כלי עזר בלבד, המסיייע לרופאים המטפלים בהערכת הממצאים הסונוגרפיים בשד, ובהחלטה לגבי הצורך בהמשך הבירור.

עם זאת, בסופו של דבר ההחלטה הסופית בדבר הצורך להמשיך את הבירור של ממצא כלשהו (קרי: ביצוע ביופסיה, מעקב קצר מועד, או מעקב רגיל) תתבצע בעיקר על פי המראה שמתקבל מבדיקת ממוגרפיה, ותוצאות האולטרסאונד או התוצאות של שתי הבדיקות יחד.

בנוסף, ההחלטה על המשך הבירור תלויה גם בפרמטרים קליניים נוספים שמשפיעים על מידת החשד של ממצא נתון, כמו למשל גיל הנבדקת, האם היא נמצאת בקבוצת סיכון כלשהי, והאם הממצא החדש קיים בשד זמן רב.

קישורים חיצוניים

• אולטרסאונד אוטומטי תלת מימדי ואלסטוגרפיה בשימוש בבדיקת אולטרסאונד של השד

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מיה כהן - מנהלת מכון הדימות מרכז רפואי רבין- קמפוס בלינסון, פתח תקווה

פורסם בכתב העת "במה", ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה, אוקטובר 2014, גיליון מסי 20