האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "משטח מצוואר הרחם לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם - נייר עמדה"

מתוך ויקירפואה

 
(12 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{נייר עמדה גינקולוגיה
+
#הפניה [[משטח מצוואר הרחם  וסריקה לגילוי מוקדם של נגעים טרום סרטניים של צוואר הרחם - נייר עמדה]]
|שם נייר העמדה= משטח  מצוואר הרחם כבדיקת סריקה למניעת סרטן צוואר הרחם
 
|תחום=[[:קטגוריה: גינקולוגיה|גינקולוגיה]]
 
|האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]
 
|סימוכין=
 
|קישור=[http://www.obgyn.org.il/niarEmda_info.asp?info_id=20865 באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]
 
|תאריך פרסום=30 בנובמבר 2010, עדכון 1 במרץ 2015
 
|יוצר הערך=[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]]
 
}}
 
{{הרחבה|משטח ציטולוגי מצוואר הרחם}}
 
'''משטח מצוואר הרחם (Pap Test)''' משמש כאמצעי לסריקה לגילוי  מצבים טרום סרטניים בצוואר הרחם. נתונים אפידמיולוגים מסקנדינביה, קולומביה הבריטית (קנדה) בריטניה וניו זילנד מצביעים על ירידה של 70-90% בהופעת מחלה פולשנית ותמותה מסרטן צוואר הרחם בעקבות [[סקר פאפ]] מאורגן או כאשר קיימת השתתפות של כ 70% מאוכלוסיית הנשים בסקר רצוני  {{הערה|שם=הערה1|Screening for cervical cancer: a systematic review and meta-analysis.
 
Peirson L1, Fitzpatrick-Lewis D, Ciliska D, Warren R. Syst Rev. 2013 May 24;2:35.}} , {{הערה|שם=הערה2|Quinn M  & al : Br Med J 1999 ;318;904-908}}
 
 
 
ברוב המדינות המפותחות קיימת תכנית לאומית המבצעת  את הסקר החל מגיל 20 עד 30 שנה בתדירות של כל 3-5 שנים עד גיל 60-70 שנה {{הערה|שם=הערה2}}.
 
 
==תמונת מצב בישראל==
 
 
 
בישראל היארעות סרטן צוואר הרחם לא השתנתה ב-50 השנים האחרונות והינה 5-6  ל 100,000
 
נשים ( המרכז לרישום סרטן ){{הערה|שם=הערה3| Israel Cancer registry. Ministry of Health
 
}} . אלא שבניגוד למגמה של ירידה בתמותה בארצות המתועשות, התמותה מסרטן צוואר הרחם בישראל אינה יורדת ואף  קימת מגמה של עליה בתמותה .
 
 
 
התמותה מסרטן צוואר הרחם בישראל בשנת 2012  הייתה 2.1  ל-100,000 נשים, בדומה לתמותה באנגליה ( 2.0) צרפת( 1.8) ובארה"ב (1.7){{כ}}{{הערה|שם=הערה4|WHO/ICO Information Centre on Human Papilloma Virus and Cervical Cancer(cited 2011 July 20) available from http://apps.who.int/hpvcenter/statistics/dynamic/ico/SummaryReportSelect.cfm}}.
 
 
 
החל משנת 1995 משטחי צוואר הרחם נכללים ב[[סל הבריאות]] בין הגילאים 35-54 שנים, בתדירות אחת לשלוש שנים. הוצע בעבר להגביל את הסריקה לנשים עם סיכון לפתח סרטן צוואר הרחם. אלא שלא ניתן למצוא בישראל אוכלוסייה בסיכון גבוה לפי מוצא אתני, אזורי מגורים או גורמי סיכון רפואיים {{הערה|שם=הערה5|Sadan O, Schejter E, Ginat S, Bachar R Boaz M, Menczer J, Glezerman M. Premalignant lesions of the uterine cervix in a large cohort of Israeli Jewish women. Arch Gynecol Obstet. 2004 2;69:188-91.}}, {{הערה|שם=הערה6|Ben Baruh G., Beller U, Slaiter P, Factor I. Cervical Cancer in Israel. Obstet Gyn Update. 1991; 4:9-18. }} . מחקרים מארצות בהן יש סקר מאורגן מגדירים קבוצת סיכון - "כל אישה שיש לה צוואר רחם " {{הערה|שם=הערה7|Matejka R., van Ballegoiijen M & al Incidence of cervical cancer after several negative results by age 50: Prospective observational study - Br Med J 2009 ; 338;b 1354-61}} ומראים שאין עלות-תועלת בהגבלת הסריקה לנשים עם ריבוי בני זוג בעברן או התחלה מוקדמת של קיום יחסי מין {{הערה|שם=הערה8| Hakama M, Pukkala E, Saastamoinen P: Selective screening; Theory and practice based on high risk groups of cervical cancer . Journal of Epidemiology and community Health 1979, 33; 257-261.}} .
 
 
 
לפיכך, יש להגדיר גבולות של גילאים בהם תיסרק כל האוכלוסייה. במחקר שנערך ע"י החברה לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם בישראל , נמצא ש- 34.8% הנשים עם נגעים טרום ממאירים ( Cervical Intraepithelial Neoplasia-CIN  2-3  ) וסרטן בצוואר הרחם אובחנו מתחת לגיל 35{{הערה|שם=הערה9|Siegler E, Zarfati D, Sjchter E, Bar-Am A, Mushonov R, Bornstein J.  Large loop excision of the transformation zone in Israel –2001. Harefuah. 2004:143:327-34.}} ועל כן החברה ממליצה להתחיל את תוכנית הסקירה בגיל 25. 31% ממקרי סרטן צוואר הרחם מתגלים בנשים מעל גיל 60 שנה (רישום הסרטן המרכזי לישראל) ועל כן יש להמליץ על סקר פאפ עד גיל 65 שנה.
 
 
 
מחקרים רבים מראים על הבדל שולי בין סקירה כל 3 שנים לסקירה שנתית {{הערה|שם=הערה10|Sawaya GF, McConell KJ, Kulasingam SL, Lawson HW, Kerlikowske K, Melnikow J, Lee NC, Gildengorin G, Myers ER, Washington AE. Risk of cervical cancer associated with extending the  interval between cervical cancer screenings. N Engl J Med. 2003; 349: 1501-9.}} ועל כן  ההמלצה היא המשך סקירה כל 3 שנים  באמצעות משטחי פאפ.
 
 
 
תחשיבי עלות-מועילות שפורסמו על  סקר פאפ בישראל מראים שהם בעלי מועילות גבוהה .{{הערה|שם=הערה11|Ginsberg G,FisherM,Ben-Shahar I,BornsteinJ.Cost Utility analysis of vaccination against HPV in Israel.Vaccine 2007;25;6677-91.}}
 
 
סריקת  אוכלוסייה באמצעות משטח פאפ הוא בעל מספר מגבלות : זאת בדיקה סובייקטיבית תלויה בבודק וטעויות אנוש עלולות לקרות. רגישות משטח פאפ היא כ50%-70%, ולכן נדרשות בדיקות חוזרות כל 3 שנים דבר הגורם עלויות גדולות למערכת הבריאות. משטח הפאפ יעיל לגילוי נגעים קשקשיים (SQUAMOUS CELL CARCINOMA ) ופחות יעיל לגילוי נגעים בלוטיים (ADENO CARCINOMA ){{כ}} {{הערה|שם=הערה12|Ronco G, Dillner J, Elfström KM, Tunesi S, Snijders PJ, Arbyn M, Kitchener H, Segnan Giorgi-Rossi P, Berkhof J, Peto J, Meijer CJ; International HPV screening working group
 
 
 
Efficacy of HPV-based screening for prevention of invasive cervical cancer: follow-up of four European randomised controlled trials
 
 
 
Lancet. 2014 Feb 8;383(9916):524-32. doi: 10.1016/S0140-6736(13)62218-7. Epub 2013 Nov 3}}. בנוסף, כאשר אחוז גדול  של הנשים יהיו מחוסנות נגד נגיף הפפילומה האנושי, ערך הניבוי החיובי של הבדיקה ירד עקב מספר רב של בדיקות שליליות. כמו כן מסתמן בישראל מחסור בציטוטכנאים שיבצעו את בדיקות הסקירה. פורסמו מחקרים רבים המשווים סקר של אוכלוסיית נשים מעל גיל 30 , על ידי  בדיקת זני HPV  HIGH RISK  לעומת סקר  באמצעות משטח פאפ.13 זנים של נגיף HPV מוגדרים כזנים בסיכון לגרום סרטן צוואר הרחם (High Risk HPV  16, 18, 31, 33, 35, 39, 45, 51, 52, 56, 58, 59 ו-66 HR-HPV).במחקרים משבדיה הולנד ,אנגליה ואיטליה נלקחו  מנשים בדיקות ל    HPV  או עברו בדיקה ציטולוגית  של  PAP  .מעקב משך  6.5 שנים מחקרים אלו סוכמו  על ידי RONCO ב 2013 ומסקנתו  של  בדיקת HPV נותנת הגנה  מפני  סרטן צוואר הרחם ב 60-70% יותר מאשר משטח ציטולוגי.{{הערה|שם=הערה12}}
 
 
 
יתרון חשוב נוסף של סקר HPV  שהוא מאפשר הגדלת המרווח בין הבדיקות ל 5 שנים ויש גם מקרים שמראים בטיחות מרווח של 6  שנים {{הערה|שם=הערה13|Long term predictive values of cytology and human papillomavirus testing in cervical cancer screening: joint European cohort study.    Dillner J1, Rebolj M, Birembaut P, Petry KU,  Szarewski A, Munk C, de Sanjose S, Naucler P, Lloveras B, Kjaer S, Cuzick J, van Ballegooijen M, Clavel C, Iftner T;. BMJ. 2008 Oct 13;337:a1754. doi: 10.1136/bmj.a1754}}.
 
 
 
בדיקת HPV שלילית מצביעה על סיכון נמוך ביותר להתפתחות סרטן צוואר הרחם בחמש השנים הבאות, זאת לעומת ממצא של פאפ תקין שערך הניבוי שלו פחות בהרבה. {{הערה|שם=הערה14|DijKstraMG,SnijdersPJ,Arbyn M , RijkaartDC,BerkhofJ,Meijer CJ ;Cervical cancer screening; on the way to a shift from cytology to full molecular screening.
 
Ann Oncol. 2014 May; 25(5):927-35. }}
 
 
 
במחקרים אלו נמצא ששילוב בדיקת משטח  פאפ  יחד עם  בדיקת HPV  (co-testing) מייקרת את הבדיקה ללא תוספת גילוי לעומת בדיקת HPV  בלבד.{{הערה|שם=הערה14}} בנוסף, עקב רגישות הבדיקות המולקולריות, מסתמן שאת בדיקת זני HPV  האישה תוכל לקחת לעצמה ללא צורך  בביקור רפואי ועל ידי כך  להגדיל את נגישות בדיקת הסריקה לנשים שאינן מגיעות לבדיקות גניקולוגיות שגרתיות. 
 
 
 
מחקר עדכני שבדק תחשיבי עלות מועילות של סריקה  למניעת סרטן צוואר הרחם בישראל גילה שכל סוגי התערבויות של סריקה הן על ידי משטח פאפ  או על ידי סריקה באמצעות HPV בשילוב חיסון נגד HPV  הן בעלות יחס מועילות בטווח הרצוי{{הערה|שם=הערה15|Ginsberg GM.Cost-utility analysis of interventions to reduce the burden of cervical cancer  in Israel. Vaccine 2013 Nov 22;31Suppl 8:I46-52}} .
 
 
 
במספר ארצות אירופה מודל הסריקה למניעת סרטן צוואר רחם הוא על ידי בדיקת משטחי פאפ כל 3 שנים מגיל 25 עד גיל 30 וסקר HPV  כל 5 שנים מגיל 30עד גיל 65. במידה ואישה נמצאת חיובית לזןHPV –  HR אזי היא מופנית לבדיקת PAP  ואם  במשטח פאפ מתקבלת תשובה חיובית מומלץ ביצוע קולפוסוקפיה. בארצות הברית אישר ה FDA  לאחרונה להשתמש בסריקה של HPV  לזנים בעלי סיכון גבוה, כבדיקת סריקה יחידה אחת לחמש שנים החל מגיל 25.
 
 
 
==על כן==
 
על כן עמדת האיגוד היא:
 
#בישראל יש צורך בסריקה רוטינית של כל הנשים על ידי משטח צוואר הרחם החל מגיל 25 בתדירות אחת לשלוש שנים .
 
#בגיל 65 , במידה ושלוש הבדיקות האחרונות היו תקינות, ניתן להפסיק את בדיקות הסקר.
 
#במקרה של ממצא פתולוגי במשטח הפאפ יש לפעול לפי [[ניהול מטופלות עם תשובה לא תקינה של משטח ציטולוגי (משטח PAP) מצוואר הרחם - נייר עמדה|נייר עמדה מספר 113 מעודכן]] , שאושר על ידי האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה ב 2015.18.3.
 
#יש לשאוף לשימוש אחיד במונחים הנוגעים לממצאים פתולוגיים בצוואר הרחם על פי המינוח המעודכן לפי BETHESDA 2001  .
 
#משטח מצוואר הרחם יכול להילקח בשיטת הפאפ הקונבנציונלי או באמצעות ציטולוגיה מבוססת נוזל ("פאפ דק"). מטה אנליזה מצאה רגישות וסגוליות דומה לשתי השיטות {{הערה|שם=הערה16|Arbyn M, Bergeron C,KlikhamerP,Martin-Hirsch P ,Siebers AG, BultenJ.Liquid compared with convetional cervical cytology:a systematic review and meta-analysis.  ObstGynecol 2008;  111; 167-77.}}  אך במשטחי פאפ נוזלי יש פחות תוצאות לא מספקות מבחינה טכנית .מחקר שבדק משטח פאפ נוזלי יחד עם תוכנת מחשב להערכת המשטחים מצא רגישות  גבוהה יותר של פאפ נוזלי לעומת משטח פאפ רגיל. עקב השימוש המוצע בבדיקת  זני HPV  לשם סקר או לשם בירור ממצא פתולוגי במשטח פאפ מומלץ לעבור לציטולוגיה מבוססת נוזל ( פאפ דק) ,המאפשרת בדיקת זני HPV  מהנוזל שנשאר במבחנה. בהנחיות אלו הכוונה היא לבצוע משטחי פאפ מצוואר הרחם ובדיקת זני HPV, כבדיקת סריקה למניעת סרטן צוואר הרחם בנשים בריאות אל-תסמיניות. הן אינן באות כתחליף למשטחי פאפ וברור קליני ומעבדתי אשר יש לבצע מסיבות רפואיות (כגון ממצא צווארי, דמם במגע, חשיפה לדי-אתיל-סטילבסטרול זיהום ב HPV בעבר וכו').
 
 
 
==צוות הכנת נייר העמדה==
 
 
 
*דר. ארבל-אלון שגית
 
*פרופ' בורנשטיין יעקב
 
*דר. סיגלר אפרים
 
*דר . שכטר אדוארדו
 
*החברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם והעריה
 
 
==ביבליוגרפיה==
 
 
 
<blockquote>
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
 
 
{{הערות שוליים}}
 
 
 
</div>
 
</blockquote>
 
 
 
 
 
{{ייחוס|[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]]}}
 
 
 
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - גינקולוגיה]]
 

גרסה אחרונה מ־09:03, 29 בספטמבר 2019