כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "אורח חיים בריא - כלים מעשיים ליצירת שינוי התנהגותי - Healthy lifestyle - tools for creating a behavioral change"
(יצירת דף עם התוכן "{{הרחבה|שינוי אורחות חיים}} כלים מעשיים לשימוש בקליניקה ליצירת שינוי התנהגות ואימוץ אורח...") |
מ (removed Category:משפחה using HotCat) |
||
| (44 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{הרחבה|שינוי אורחות חיים}} | + | {{מחלה |
| + | |תמונה= | ||
| + | |כיתוב תמונה= | ||
| + | |שם עברי= אורח חיים בריא - כלים מעשיים ליצירת שינוי התנהגותי | ||
| + | |שם לועזי= Healthy lifestyle - tools for creating a behavioral change | ||
| + | |שמות נוספים= | ||
| + | |ICD-10= | ||
| + | |ICD-9= | ||
| + | |MeSH= | ||
| + | |יוצר הערך= ד"ר ענת צפוני {{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]] | ||
| + | |אחראי הערך= | ||
| + | }} | ||
| + | {{הרחבה|שינוי אורחות חיים}} | ||
| + | למרות העובדה שכולם יודעים ש[[פעילות גופנית]], [[תזונה]] נבונה והימנעות מ[[עישון]] מועילות לבריאותנו, רוב המטופלים מתקשים לבצע את השינוי הנחוץ באורח החיים או להיענות ולהיצמד לטיפול התרופתי שנרשם להם. הדרך להניע את המטופלים [[שינוי אורח חיים|לשנות אורח חיים]] עוברת דרך שינוי דפוסי חשיבה ועשייה. | ||
| + | לא נדיר לפגוש בקליניקה מטופל מעשן עם [[BMI]]{{כ}} (Body Mass Index){{כ}} 32, [[השמנה]] בטנית ומדדים מחוץ לטווח הרצוי. כאשר נשאל האם חושב על [[הפסקת עישון]] הוא עונה שאין לו סיבה להפסיק (קרוב משפחתו עישן כמות גדולה של סיגריות וחי עד גיל מופלג ובנוסף, העישון מרגיע אותו). לשאלה האם הוא עוסק בפעילות גופנית בשגרת חייו, יש למטופל תירוצים רבים כגון חוסר בזמן, כסף, חברה או רצון, בעיות רפואיות שונות ומכאובים וכן סדר עדיפויות שונה ועוד. | ||
| − | + | השינוי המיוחל במטופלים אינו פשוט לביצוע, לא די להורות להם מה לעשות. ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization -{{כ}} WHO) קבע, בדוח שפרסם בשנת 2003, כי 21-14 אחוזים מהמטופלים לא ירכשו את התרופות שרשמו להם. ב-50-30 אחוזים מהמטופלים לא תהיה היענות לטיפול בדרך כזו או אחרת, וההיצמדות להנחיות הטיפול במצבים כרוניים (Chronic) תעמוד על 50 אחוזים בלבד. באותו דוח נקבע כי לא די במתן מידע וייעוץ כדי לגרום לשינוי התנהגותי בר קיימא. שינוי התנהגות כזה הכרחי על מנת להגיע למצב בריאותי מיטבי, להפחית [[גורמי סיכון למחלות לב|גורמי סיכון]] ולחיות טוב למרות קיומה של מחלה כרונית. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | בין האתגרים העומדים בפני הרופא בקליניקה, קיים האתגר של הבאת המטופלים לידי שינוי התנהגותי. שינוי הרגלים ואימוץ הרגלים חדשים, בריאים יותר, יביאו, בתורם, לשיפור במצבם הבריאותי. <br /> | |
| − | + | גישת האימון לבריאות (Health coaching) מציעה כלים להשגת מטרה זו. האימון לבריאות מתבסס על עקרונות כגון חיזוק ההנעה הפנימית לשינוי, חיזוק תחושת המסוגלות העצמית, שימוש בחוזקות ומשאבים (פנימיים וחיצוניים), הצבת מטרות מוגדרות ומפורטות, בניית תוכנית פעולה, איתור והתגברות על מחסומים ונסיגות ולבסוף, עבודה על תחזוקה ושימור ההישגים שהושגו בתהליך. האימון לבריאות ככלי להשפעה על מדדי בריאות נחקר בעבר. מובאים להלן שלושה מבין המחקרים הבולטים בנושא זה:<br /> | |
| − | + | מחקר שפורסם ב-NEJM{{כ}} (New England Journal of Medicine) בפברואר 2002{{הערה|שם=הערה1|Reduction in the incidence of type 2 diabetes with lifestyle intervention or Metformin. Diabetes Prevention Program Research Group, N Engl J Med, Vol. 346, No. 6. February 7, 2002.}} בדק את השפעת האימון לבריאות על מניעת [[סוכרת מסוג 2]]. כ-3,000 חולים שנמצאו אצלם רמות [[גלוקוז]] (Glucose) גבוהות בצום או לאחר [[מבחן העמסת גלוקוז וטרום סוכרת|העמסת גלוקוז]], חולקו לשלוש קבוצות: קבוצה שקיבלה אינבו (Placebo), קבוצה שקיבלה [[Glucophage]]{{כ}} 850 מ"ג (מיליגרם) פעמיים ביום וקבוצה שלישית שעברה תכנית אימון לשינוי סגנון החיים אשר מטרותיה היו [[ירידה במשקל]] והגברת הפעילות הגופנית. זמן המעקב הממוצע אחר המשתתפים היה כשלוש שנים. תוצאות המחקר הראו כי בקבוצה שקיבלה Glucophage ירדה היארעות ה[[סוכרת]] ב-31 אחוזים לעומת קבוצת האינבו. לעומתה, בקבוצה שעברה תכנית אימון ירדה היארעות הסוכרת ב-58 אחוזים. החוקרים הסיקו כי האימון שהביא לשינוי בסגנון החיים היה יעיל יותר מהטיפול התרופתי במניעת סוכרת.<br /> | |
| − | + | שני מחקרים נוספים בדקו את השפעת האימון לבריאות על מדדים בריאותיים ומדדי שביעות רצון בחולים עם [[מחלת לב כלילית]] (Coronary Heart Disease, {{כ}}CHD){{כ}}{{הערה|שם=הערה2|Coaching patients with coronary heart disease to achieve the target cholesterol. MJ Vale et al. Journal of Clinical Epidemiology 55 (2002) 245-252.}},{{הערה|שם=הערה3|Coaching patients On Achieving Cardiovascular Health (COACH). MJ Vale et al. Arch Intern Med 2003; 163:2775-2783.}}. <br /> | |
| − | + | במחקר הראשון, 245 חולי CHD חולקו לשתי קבוצות: קבוצת טיפול סטנדרטי (Standard) מול קבוצת טיפול סטנדרטי בתוספת אימון לבריאות. המטרה הייתה הגעה ושמירה על ערכי מטרה של [[כולסטרול]] (Cholesterol) למשך חצי שנה. התוצאה - לאחר חצי שנה ערכי הכולסטרול וה-[[LDL]]{{כ}} (Low-Density Lipoprotein) היו נמוכים בצורה משמעותית בקבוצה שעברה אימון לבריאות לעומת קבוצת הטיפול הסטנדרטי. | |
| − | + | ||
| − | + | המחקר השני הוא, למעשה, הרחבה של הראשון לשישה מרכזים רפואיים באוסטרליה. במחקר זה חולקו כ-800 חולים לשתי קבוצות באופן דומה למחקר הראשון. מטרות המחקר היו מדידת הירידה בערכי הכולסטרול שישה חודשים לאחר רנדומיזציה (Randomization), ומדידת השינוי במגוון גורמי סיכון אחרים ובאיכות חיים כללית. גם במחקר זה התוצאה הייתה ירידה משמעותית בערכי הכולסטרול בקרב חברי הקבוצה שעברה אימון לבריאות. יתרון משמעותי נוסף בקבוצת המתאמנים נצפה גם ביחס לירידה ב-BMI, ירידה ב[[לחץ הדם]], ביצוע פעילות גופנית (הליכה) ודיווח על תחושת בריאות כללית טובה ומצב רוח טוב. יעילות האימון לבריאות נומקה בהיענות והיצמדות גבוהות יותר לטיפול התרופתי ולייעוץ התזונתי.<br /> | |
| − | בין | + | במחקרים שהוזכרו לעיל בוצעה התערבות על ידי מאמן לבריאות, במפגשים ייעודיים למטרה זו, בנפרד מהמפגש בין המטופל לרופא המטפל במרפאה. |
| − | האימון לבריאות מתבסס על עקרונות כגון חיזוק | + | |
| − | האימון לבריאות ככלי להשפעה על מדדי בריאות נחקר בעבר . | + | ;כדי לבצע שינוי התנהגות מוצלח ולהתמיד בו, המטופל זקוק לתחושת בעלות על המטרה הבריאותית, ליכולת להתחבר למקורות הנעה פנימיים ולביטחון ביכולתו לבצע את השינוי האמור. |
| − | |||
| − | שני מחקרים נוספים בדקו את השפעת האימון על מדדים בריאותיים ומדדי שביעות רצון בחולים עם מחלת לב כלילית | ||
| − | |||
| − | |||
| − | במחקרים שהוזכרו לעיל | ||
| − | כדי לבצע שינוי התנהגות מוצלח ולהתמיד בו, המטופל זקוק לתחושת בעלות על המטרה הבריאותית, ליכולת להתחבר למקורות | ||
==לעודד את המטופל להגדיר את מטרתו== | ==לעודד את המטופל להגדיר את מטרתו== | ||
| − | תחושת בעלות על המטרה הבריאותית תושג כאשר המטופל יגדיר את המטרה במילותיו הוא, כאשר הוא יבטא מדוע ועד כמה חשוב לו באופן אישי להשיגה | + | תחושת בעלות על המטרה הבריאותית תושג כאשר המטופל יגדיר את המטרה במילותיו הוא, כאשר הוא יבטא מדוע ועד כמה חשוב לו באופן אישי להשיגה, ולא רק מפני שנאמר לו שזה מה שעליו לעשות. כאשר הגדרת המטרה ודרכי הפעולה להשגתה מעוצבות על ידי המטופל ובשבילו, עולה הסיכוי להיענות, היצמדות וביצוע מוצלח. ניתן לשאול את המטופל, למשל, מה חשוב לו לשנות בהרגלי ההתנהגות שלו, מה הוא רוצה להשיג כתוצאה מהשינוי, לאן הוא רוצה להגיע, למה זה חשוב לו באופן אישי, האם ועד כמה חשוב לו לבצע את השינוי שאנו מדברים עליו. כך תוחזר למטופל האחריות לבריאותו ויגדל את הסיכוי שישקיע את המאמץ הנחוץ להשגת המטרה. |
| + | |||
| + | ==למצוא את מוקד ההנעה של המטופל== | ||
| + | תנאי נוסף להשקעת המאמץ ולהשגת השינוי בהתנהגות הבריאותית הוא קיומה של הנעה פנימית לביצוע השינוי{{הערה|שם=הערה4|מילר ו.ר, רולניק, ס. 2009, הגישה המוטיבציונית — הגברת המוטיבציה לשינוי, הוצאת א"ח, קריית ביאליק}}. מטופלים רבים חסרים את ההנעה הנדרשת לביצוע המאמץ הגדול הכרוך בשינוי ההרגלים. נדמה שאם המטופל יגיע להכרה שמצבו לא טוב, הוא יצליח לשנות את אורח חייו. לעתים נראה כי אין בידי המטופל את המידע הנחוץ לו, ואם רק יקבל הסבר לגבי העובדות או ינטע בו פחד מהגורל הצפוי לו - הוא יצליח להשיג את מטרותיו ולשפר את מצבו. | ||
| − | + | אך הניסיון מלמד כי מתן מידע, חינוך, ייעוץ או הפחדה בדרך כלל אינם מספיקים כדי לעורר את ההנעה הפנימית הנדרשת. לעומת זאת, חשוב לזכור כי לאנשים יש תמיד הנעה להשיג מטרה כלשהי. השאלה המשמעותית היא מה חשוב למטופל וכיצד ניתן לעזור לו לקשר את מה שחשוב לו למצבו הבריאותי. לדוגמה, מטופל שחשוב לו לתמוך בילדיו או לראות אותם מתקדמים בשלבי החיים, לא יוכל לעשות זאת אם מצבו הבריאותי יכריע אותו; אישה המטפסת בסולם הדרגות במקום עבודתה ובעלת שאיפות קריירה (Career) מרחיקות לכת, לא תוכל להשיג את מטרותיה אם תפקודה ייפגם עקב מצב בריאותי לקוי. שינוי ההתנהגות הנדרש יתבצע רק כאשר המטופל יתפוס את השינוי כקשור למשהו שבאמת חשוב לו. | |
| − | |||
| − | |||
==להגביר את תחושת המסוגלות של המטופל== | ==להגביר את תחושת המסוגלות של המטופל== | ||
| − | תחושת מסוגלות עצמית חיונית לביצוע | + | תחושת מסוגלות עצמית חיונית לביצוע שינויי התנהגות ואימוץ הרגלים חדשים. אדם שלא חש עצמו מסוגל, יפחית בחשיבות השינוי הנחוץ ויירתע מלהשקיע את המאמץ גם אם יכיר בחשיבות העניין. לחיזוק תחושת המסוגלות העצמית יש לשאול את המטופל על הצלחות אחרות מהעבר, על הרגשתו בעת שהצליח להשיג את מטרותיו, על התכונות שאפשרו לו להשיג מטרות אלו, תכונות שעדיין יכולות לשרת אותו באתגר החדש העומד מולו. כלי נוסף המועיל בחיזוק תחושת המסוגלות העצמית הוא פירוק המשימה הגדולה לצעדים קטנים, אדם הנרתע מקפיצה מעל תהום יבצע בקלות צעד מעל תלולית עפר נמוכה. |
==להביא את המטופל לדבר ב"שפת השינוי"== | ==להביא את המטופל לדבר ב"שפת השינוי"== | ||
| − | לאורך כל | + | לאורך כל השיחה עם המטופל בנושא שינוי ההתנהגות הבריאותית, השאיפה היא שהמטופל יהיה זה שידבר על החסרונות של המצב הקיים, היתרונות של השינוי, האופטימיות (Optimism) שלו לגבי השינוי והכוונה שלו להשתנות. בכדי להביא את המטופל לדבר ב"שפת השינוי", ניתן לשאול אותו מה מדאיג אותו לגבי מצבו הנוכחי, מה לדעתו יקרה אם לא ישנה דבר, כיצד היה רוצה שהדברים יהיו שונים, מה לדעתו יפעל לטובתו אם יחליט להשתנות, מה הוא מוכן לעשות בשביל לשנות את המצב, מה הוא מתכוון לעשות כדי לשנות את המצב. |
| − | חשוב להכיר בכך שתמיד תהיה אמביוולנטיות לגבי שינוי מצב קיים . השינוי יתבצע רק כאשר המטופל יחוש כי המחיר של המצב הקיים והיתרונות בשינוי גוברים על יתרונות המצב הקיים והמחיר שעליו לשלם כדי להשתנות . | + | |
| + | חשוב להכיר בכך שתמיד תהיה אמביוולנטיות (Ambivalence) לגבי שינוי מצב קיים. השינוי יתבצע רק כאשר המטופל יחוש כי המחיר של המצב הקיים והיתרונות בשינוי גוברים על יתרונות המצב הקיים והמחיר שעליו לשלם כדי להשתנות. | ||
==לעזור למטופל לנסח "מטרה חכמה"== | ==לעזור למטופל לנסח "מטרה חכמה"== | ||
| − | כאשר | + | כאשר מגיעה הנקודה בה המטופל רוצה, מרגיש מסוגל ומוכן לבצע שינוי התנהגות בריאותי כלשהו - יש לעזור לו להגדיר את מטרתו בצורה חכמה ולבנות תוכנית פעולה שתגדיל את סיכויי הביצוע וההצלחה. שיטה אחת מני רבות להגדרת מטרות היא שיטת ה-"SMART". כאשר מטרה מוגדרת בצורה ספציפית ('''S'''pecific), מדידה ('''M'''easurable), ברת-השגה ('''A'''chievable), ריאלית ('''R'''ealistic), ומגובה בלוח זמנים ('''T'''ime-bound) - יגדלו סיכויי ההצלחה להשיגה. לדוגמה: לא מספיק שהמטופלת תצא מהחדר עם האמירה הכללית "אתחיל לעשות ספורט", במקרה כזה גדולים הסיכויים שכלום לא ישתנה, אך על ידי מעבר על מרכיבי ה-SMART, יגדלו סיכוייה להתחיל בצעד הראשון שיוביל לבאים. למשל: "אתחיל ללכת פעמיים בשבוע, רבע שעה עם חברה בשכונה" (S); אפשר למדוד את הביצוע, פעמיים בשבוע למשך 15 דקות (M); ההליכה עם החברה מספקת זמן איכות, נוסף לרווח המשני של פרקי זמן החופשיים מהטיפול בבית ובילדים (A); זוהי מטרה ריאלית לחלוטין, בניגוד, למשל, להצהרה "אתחיל לרוץ כל יום שעה בחמש בבוקר", למי שלא עסקה בריצה מעולם (R); לוחות זמנים: שני ורביעי בשעה 18:30 (T). בכדי להגדיל עוד יותר את סיכויי ההצלחה, ניתן לשאול על מכשולים ומחסומים אפשריים, שעלולים למנוע את ביצוע המשימה ומה הן הדרכים האפשריות להתגבר עליהם. ככל שהתכנון יהיה מפורט יותר, כך יגדל הסיכוי שההחלטה תהיה מתורגמת לעשייה. |
| − | + | ||
| − | שעה עם חברה בשכונה (S) | + | ==ביבליוגרפיה== |
| − | == | + | |
| − | + | <blockquote> | |
| − | + | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | |
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | |||
| + | </div> | ||
| + | </blockquote> | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | |||
| + | |||
| + | * [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=6833&sheetid=518 כלים מעשיים לשימוש בקליניקה ליצירת שינוי התנהגות ואימוץ אורח חיים בריא.], מדיקל מדיה | ||
| + | |||
| − | + | {{ייחוס|ד"ר ענת צפוני - החוג לרפואת אורחות חיים באיגוד רופאי המשפחה}} | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | <center>'''פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, מאי 2014 גיליון מס' 180, מדיקל מדיה'''</center> | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה: פעילות גופנית ובריאות]] |
| + | [[קטגוריה: תזונה]] | ||
| + | [[קטגוריה:מדיקל מדיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:10, 2 בנובמבר 2017
| אורח חיים בריא - כלים מעשיים ליצירת שינוי התנהגותי | ||
|---|---|---|
| Healthy lifestyle - tools for creating a behavioral change | ||
| יוצר הערך | ד"ר ענת צפוני 
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – שינוי אורחות חיים
למרות העובדה שכולם יודעים שפעילות גופנית, תזונה נבונה והימנעות מעישון מועילות לבריאותנו, רוב המטופלים מתקשים לבצע את השינוי הנחוץ באורח החיים או להיענות ולהיצמד לטיפול התרופתי שנרשם להם. הדרך להניע את המטופלים לשנות אורח חיים עוברת דרך שינוי דפוסי חשיבה ועשייה. לא נדיר לפגוש בקליניקה מטופל מעשן עם BMI (Body Mass Index) 32, השמנה בטנית ומדדים מחוץ לטווח הרצוי. כאשר נשאל האם חושב על הפסקת עישון הוא עונה שאין לו סיבה להפסיק (קרוב משפחתו עישן כמות גדולה של סיגריות וחי עד גיל מופלג ובנוסף, העישון מרגיע אותו). לשאלה האם הוא עוסק בפעילות גופנית בשגרת חייו, יש למטופל תירוצים רבים כגון חוסר בזמן, כסף, חברה או רצון, בעיות רפואיות שונות ומכאובים וכן סדר עדיפויות שונה ועוד.
השינוי המיוחל במטופלים אינו פשוט לביצוע, לא די להורות להם מה לעשות. ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization - WHO) קבע, בדוח שפרסם בשנת 2003, כי 21-14 אחוזים מהמטופלים לא ירכשו את התרופות שרשמו להם. ב-50-30 אחוזים מהמטופלים לא תהיה היענות לטיפול בדרך כזו או אחרת, וההיצמדות להנחיות הטיפול במצבים כרוניים (Chronic) תעמוד על 50 אחוזים בלבד. באותו דוח נקבע כי לא די במתן מידע וייעוץ כדי לגרום לשינוי התנהגותי בר קיימא. שינוי התנהגות כזה הכרחי על מנת להגיע למצב בריאותי מיטבי, להפחית גורמי סיכון ולחיות טוב למרות קיומה של מחלה כרונית.
בין האתגרים העומדים בפני הרופא בקליניקה, קיים האתגר של הבאת המטופלים לידי שינוי התנהגותי. שינוי הרגלים ואימוץ הרגלים חדשים, בריאים יותר, יביאו, בתורם, לשיפור במצבם הבריאותי.
גישת האימון לבריאות (Health coaching) מציעה כלים להשגת מטרה זו. האימון לבריאות מתבסס על עקרונות כגון חיזוק ההנעה הפנימית לשינוי, חיזוק תחושת המסוגלות העצמית, שימוש בחוזקות ומשאבים (פנימיים וחיצוניים), הצבת מטרות מוגדרות ומפורטות, בניית תוכנית פעולה, איתור והתגברות על מחסומים ונסיגות ולבסוף, עבודה על תחזוקה ושימור ההישגים שהושגו בתהליך. האימון לבריאות ככלי להשפעה על מדדי בריאות נחקר בעבר. מובאים להלן שלושה מבין המחקרים הבולטים בנושא זה:
מחקר שפורסם ב-NEJM (New England Journal of Medicine) בפברואר 2002[1] בדק את השפעת האימון לבריאות על מניעת סוכרת מסוג 2. כ-3,000 חולים שנמצאו אצלם רמות גלוקוז (Glucose) גבוהות בצום או לאחר העמסת גלוקוז, חולקו לשלוש קבוצות: קבוצה שקיבלה אינבו (Placebo), קבוצה שקיבלה Glucophage 850 מ"ג (מיליגרם) פעמיים ביום וקבוצה שלישית שעברה תכנית אימון לשינוי סגנון החיים אשר מטרותיה היו ירידה במשקל והגברת הפעילות הגופנית. זמן המעקב הממוצע אחר המשתתפים היה כשלוש שנים. תוצאות המחקר הראו כי בקבוצה שקיבלה Glucophage ירדה היארעות הסוכרת ב-31 אחוזים לעומת קבוצת האינבו. לעומתה, בקבוצה שעברה תכנית אימון ירדה היארעות הסוכרת ב-58 אחוזים. החוקרים הסיקו כי האימון שהביא לשינוי בסגנון החיים היה יעיל יותר מהטיפול התרופתי במניעת סוכרת.
שני מחקרים נוספים בדקו את השפעת האימון לבריאות על מדדים בריאותיים ומדדי שביעות רצון בחולים עם מחלת לב כלילית (Coronary Heart Disease, CHD)[2],[3].
במחקר הראשון, 245 חולי CHD חולקו לשתי קבוצות: קבוצת טיפול סטנדרטי (Standard) מול קבוצת טיפול סטנדרטי בתוספת אימון לבריאות. המטרה הייתה הגעה ושמירה על ערכי מטרה של כולסטרול (Cholesterol) למשך חצי שנה. התוצאה - לאחר חצי שנה ערכי הכולסטרול וה-LDL (Low-Density Lipoprotein) היו נמוכים בצורה משמעותית בקבוצה שעברה אימון לבריאות לעומת קבוצת הטיפול הסטנדרטי.
המחקר השני הוא, למעשה, הרחבה של הראשון לשישה מרכזים רפואיים באוסטרליה. במחקר זה חולקו כ-800 חולים לשתי קבוצות באופן דומה למחקר הראשון. מטרות המחקר היו מדידת הירידה בערכי הכולסטרול שישה חודשים לאחר רנדומיזציה (Randomization), ומדידת השינוי במגוון גורמי סיכון אחרים ובאיכות חיים כללית. גם במחקר זה התוצאה הייתה ירידה משמעותית בערכי הכולסטרול בקרב חברי הקבוצה שעברה אימון לבריאות. יתרון משמעותי נוסף בקבוצת המתאמנים נצפה גם ביחס לירידה ב-BMI, ירידה בלחץ הדם, ביצוע פעילות גופנית (הליכה) ודיווח על תחושת בריאות כללית טובה ומצב רוח טוב. יעילות האימון לבריאות נומקה בהיענות והיצמדות גבוהות יותר לטיפול התרופתי ולייעוץ התזונתי.
במחקרים שהוזכרו לעיל בוצעה התערבות על ידי מאמן לבריאות, במפגשים ייעודיים למטרה זו, בנפרד מהמפגש בין המטופל לרופא המטפל במרפאה.
- כדי לבצע שינוי התנהגות מוצלח ולהתמיד בו, המטופל זקוק לתחושת בעלות על המטרה הבריאותית, ליכולת להתחבר למקורות הנעה פנימיים ולביטחון ביכולתו לבצע את השינוי האמור.
לעודד את המטופל להגדיר את מטרתו
תחושת בעלות על המטרה הבריאותית תושג כאשר המטופל יגדיר את המטרה במילותיו הוא, כאשר הוא יבטא מדוע ועד כמה חשוב לו באופן אישי להשיגה, ולא רק מפני שנאמר לו שזה מה שעליו לעשות. כאשר הגדרת המטרה ודרכי הפעולה להשגתה מעוצבות על ידי המטופל ובשבילו, עולה הסיכוי להיענות, היצמדות וביצוע מוצלח. ניתן לשאול את המטופל, למשל, מה חשוב לו לשנות בהרגלי ההתנהגות שלו, מה הוא רוצה להשיג כתוצאה מהשינוי, לאן הוא רוצה להגיע, למה זה חשוב לו באופן אישי, האם ועד כמה חשוב לו לבצע את השינוי שאנו מדברים עליו. כך תוחזר למטופל האחריות לבריאותו ויגדל את הסיכוי שישקיע את המאמץ הנחוץ להשגת המטרה.
למצוא את מוקד ההנעה של המטופל
תנאי נוסף להשקעת המאמץ ולהשגת השינוי בהתנהגות הבריאותית הוא קיומה של הנעה פנימית לביצוע השינוי[4]. מטופלים רבים חסרים את ההנעה הנדרשת לביצוע המאמץ הגדול הכרוך בשינוי ההרגלים. נדמה שאם המטופל יגיע להכרה שמצבו לא טוב, הוא יצליח לשנות את אורח חייו. לעתים נראה כי אין בידי המטופל את המידע הנחוץ לו, ואם רק יקבל הסבר לגבי העובדות או ינטע בו פחד מהגורל הצפוי לו - הוא יצליח להשיג את מטרותיו ולשפר את מצבו.
אך הניסיון מלמד כי מתן מידע, חינוך, ייעוץ או הפחדה בדרך כלל אינם מספיקים כדי לעורר את ההנעה הפנימית הנדרשת. לעומת זאת, חשוב לזכור כי לאנשים יש תמיד הנעה להשיג מטרה כלשהי. השאלה המשמעותית היא מה חשוב למטופל וכיצד ניתן לעזור לו לקשר את מה שחשוב לו למצבו הבריאותי. לדוגמה, מטופל שחשוב לו לתמוך בילדיו או לראות אותם מתקדמים בשלבי החיים, לא יוכל לעשות זאת אם מצבו הבריאותי יכריע אותו; אישה המטפסת בסולם הדרגות במקום עבודתה ובעלת שאיפות קריירה (Career) מרחיקות לכת, לא תוכל להשיג את מטרותיה אם תפקודה ייפגם עקב מצב בריאותי לקוי. שינוי ההתנהגות הנדרש יתבצע רק כאשר המטופל יתפוס את השינוי כקשור למשהו שבאמת חשוב לו.
להגביר את תחושת המסוגלות של המטופל
תחושת מסוגלות עצמית חיונית לביצוע שינויי התנהגות ואימוץ הרגלים חדשים. אדם שלא חש עצמו מסוגל, יפחית בחשיבות השינוי הנחוץ ויירתע מלהשקיע את המאמץ גם אם יכיר בחשיבות העניין. לחיזוק תחושת המסוגלות העצמית יש לשאול את המטופל על הצלחות אחרות מהעבר, על הרגשתו בעת שהצליח להשיג את מטרותיו, על התכונות שאפשרו לו להשיג מטרות אלו, תכונות שעדיין יכולות לשרת אותו באתגר החדש העומד מולו. כלי נוסף המועיל בחיזוק תחושת המסוגלות העצמית הוא פירוק המשימה הגדולה לצעדים קטנים, אדם הנרתע מקפיצה מעל תהום יבצע בקלות צעד מעל תלולית עפר נמוכה.
להביא את המטופל לדבר ב"שפת השינוי"
לאורך כל השיחה עם המטופל בנושא שינוי ההתנהגות הבריאותית, השאיפה היא שהמטופל יהיה זה שידבר על החסרונות של המצב הקיים, היתרונות של השינוי, האופטימיות (Optimism) שלו לגבי השינוי והכוונה שלו להשתנות. בכדי להביא את המטופל לדבר ב"שפת השינוי", ניתן לשאול אותו מה מדאיג אותו לגבי מצבו הנוכחי, מה לדעתו יקרה אם לא ישנה דבר, כיצד היה רוצה שהדברים יהיו שונים, מה לדעתו יפעל לטובתו אם יחליט להשתנות, מה הוא מוכן לעשות בשביל לשנות את המצב, מה הוא מתכוון לעשות כדי לשנות את המצב.
חשוב להכיר בכך שתמיד תהיה אמביוולנטיות (Ambivalence) לגבי שינוי מצב קיים. השינוי יתבצע רק כאשר המטופל יחוש כי המחיר של המצב הקיים והיתרונות בשינוי גוברים על יתרונות המצב הקיים והמחיר שעליו לשלם כדי להשתנות.
לעזור למטופל לנסח "מטרה חכמה"
כאשר מגיעה הנקודה בה המטופל רוצה, מרגיש מסוגל ומוכן לבצע שינוי התנהגות בריאותי כלשהו - יש לעזור לו להגדיר את מטרתו בצורה חכמה ולבנות תוכנית פעולה שתגדיל את סיכויי הביצוע וההצלחה. שיטה אחת מני רבות להגדרת מטרות היא שיטת ה-"SMART". כאשר מטרה מוגדרת בצורה ספציפית (Specific), מדידה (Measurable), ברת-השגה (Achievable), ריאלית (Realistic), ומגובה בלוח זמנים (Time-bound) - יגדלו סיכויי ההצלחה להשיגה. לדוגמה: לא מספיק שהמטופלת תצא מהחדר עם האמירה הכללית "אתחיל לעשות ספורט", במקרה כזה גדולים הסיכויים שכלום לא ישתנה, אך על ידי מעבר על מרכיבי ה-SMART, יגדלו סיכוייה להתחיל בצעד הראשון שיוביל לבאים. למשל: "אתחיל ללכת פעמיים בשבוע, רבע שעה עם חברה בשכונה" (S); אפשר למדוד את הביצוע, פעמיים בשבוע למשך 15 דקות (M); ההליכה עם החברה מספקת זמן איכות, נוסף לרווח המשני של פרקי זמן החופשיים מהטיפול בבית ובילדים (A); זוהי מטרה ריאלית לחלוטין, בניגוד, למשל, להצהרה "אתחיל לרוץ כל יום שעה בחמש בבוקר", למי שלא עסקה בריצה מעולם (R); לוחות זמנים: שני ורביעי בשעה 18:30 (T). בכדי להגדיל עוד יותר את סיכויי ההצלחה, ניתן לשאול על מכשולים ומחסומים אפשריים, שעלולים למנוע את ביצוע המשימה ומה הן הדרכים האפשריות להתגבר עליהם. ככל שהתכנון יהיה מפורט יותר, כך יגדל הסיכוי שההחלטה תהיה מתורגמת לעשייה.
ביבליוגרפיה
- ↑ Reduction in the incidence of type 2 diabetes with lifestyle intervention or Metformin. Diabetes Prevention Program Research Group, N Engl J Med, Vol. 346, No. 6. February 7, 2002.
- ↑ Coaching patients with coronary heart disease to achieve the target cholesterol. MJ Vale et al. Journal of Clinical Epidemiology 55 (2002) 245-252.
- ↑ Coaching patients On Achieving Cardiovascular Health (COACH). MJ Vale et al. Arch Intern Med 2003; 163:2775-2783.
- ↑ מילר ו.ר, רולניק, ס. 2009, הגישה המוטיבציונית — הגברת המוטיבציה לשינוי, הוצאת א"ח, קריית ביאליק
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ענת צפוני - החוג לרפואת אורחות חיים באיגוד רופאי המשפחה