כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "טיפול בדלקת הלדן - נייר עמדה"
| (12 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|דלקת הלדן}} | {{הרחבה|דלקת הלדן}} | ||
| − | דלקת הלדן שכיחה מאוד בנשים בוגרות ונדירה ביותר בילדות לפני הופעת הוסת הראשונה. קשה לאמוד את השכיחות המדויקת של התופעה, יחד עם זאת, תסמינים של דלקת הלדן הם הסיבה השכיחה ביותר לפניה לבדיקה גינקולוגית. ניתן לחלק את האטיולוגיה של דלקת הלדן לפי המפתח הבא: [[וגינוזיס חיידקי]] (Bacterial vaginosis) {{כ}}50-14 אחוזים , פטרייה Candida vaginitis {{כ}} 50-20 אחוזים, טריכומונס (Trichomonas){{כ}} 20-3 אחוזים, [[אטרופיה נרתיקית - Atrophic vaginitis|וגיניטיס אטרופית]] (Atrophic vaginitis) ווגיניטיס לא-זיהומית (Noninfectious vaginitis). וגינוזיס חיידקי מייצג שינוי מורכב בפלורה של הלדן המאופיין בירידה בריכוז חיידקי הלקטובצילוס (Lactobacillus) ועליה בנוכחות וריכוז של חיידקים אנארוביים. כ-85% מדלקות הנרתיק הפטרייתיות נגרמות על ידי Candida albicans והיתר נגרמות על ידי Candida glabrata או על ידי Candida tropicalis או על ידי Candida krusei. ווגיניטיס לא-זיהומית מדמה סימנים של דלקת על רקע של פטריה, אלא שלמעשה היא תגובה לגורמי גירוי (Irritant) שונים ומגוונים כמו קוטלי-זרע, פולידין, סבונים, בשמים, משחות אנטי-פטריוטיות וכדומה. הסימפטומים של דלקת הלדן הם לא ספציפיים, כך שלא ניתן להבדיל בין האטיולוגיות השונות על סמך הסימפטומים בלבד. לפיכך - אבחון של דלקת לדן יבוצע על פי אנמנזה, בדיקה פיזיקאלית ובדיקות עזר על פי הצורך (רמת המלצה C). | + | '''דלקת הלדן''' שכיחה מאוד בנשים בוגרות ונדירה ביותר בילדות לפני הופעת הוסת הראשונה. קשה לאמוד את השכיחות המדויקת של התופעה, יחד עם זאת, תסמינים של דלקת הלדן הם הסיבה השכיחה ביותר לפניה לבדיקה גינקולוגית. ניתן לחלק את האטיולוגיה של דלקת הלדן לפי המפתח הבא: [[וגינוזיס חיידקי]] (Bacterial vaginosis) {{כ}}50-14 אחוזים, פטרייה Candida vaginitis{{כ}} 50-20 אחוזים, טריכומונס (Trichomonas){{כ}} 20-3 אחוזים, [[אטרופיה נרתיקית - Atrophic vaginitis|וגיניטיס אטרופית]] (Atrophic vaginitis) ווגיניטיס לא-זיהומית (Noninfectious vaginitis). וגינוזיס חיידקי מייצג שינוי מורכב בפלורה של הלדן המאופיין בירידה בריכוז חיידקי הלקטובצילוס (Lactobacillus) ועליה בנוכחות וריכוז של חיידקים אנארוביים. כ-85% מדלקות הנרתיק הפטרייתיות נגרמות על ידי Candida albicans והיתר נגרמות על ידי Candida glabrata או על ידי Candida tropicalis או על ידי Candida krusei. ווגיניטיס לא-זיהומית מדמה סימנים של דלקת על רקע של פטריה, אלא שלמעשה היא תגובה לגורמי גירוי (Irritant) שונים ומגוונים כמו קוטלי-זרע, פולידין, סבונים, בשמים, משחות אנטי-פטריוטיות וכדומה. הסימפטומים של דלקת הלדן הם לא ספציפיים, כך שלא ניתן להבדיל בין האטיולוגיות השונות על סמך הסימפטומים בלבד. לפיכך - אבחון של דלקת לדן יבוצע על פי אנמנזה, בדיקה פיזיקאלית ובדיקות עזר על פי הצורך (רמת המלצה C). |
| − | נהוג לחלק את המצבים של דלקת הלדן לדלקת חריפה ודלקת כרונית (או חוזרת). בנוסף, נהוג לחלק את דלקת הלדן על רקע פטרייה לדלקת פטרייתית פשוטה ודלקת פטרייתית מורכבת. דלקת פטרייתית פשוטה מאופיינית כמחלה קלה עד בינונית, כאשר מדובר בפחות מ-4 אירועים לשנה והעדר גורמים מסבכים כמו [[היריון]], [[ | + | נהוג לחלק את המצבים של דלקת הלדן לדלקת חריפה ודלקת כרונית (או חוזרת). בנוסף, נהוג לחלק את דלקת הלדן על רקע פטרייה לדלקת פטרייתית פשוטה ודלקת פטרייתית מורכבת. דלקת פטרייתית פשוטה מאופיינית כמחלה קלה עד בינונית, כאשר מדובר בפחות מ-4 אירועים לשנה והעדר גורמים מסבכים כמו [[היריון]], [[סוכרת]] או מצבים אימנוסופרסיביים למיניהם. דלקת פטרייתית מורכבת מאופיינית כמחלה קשה, עם יותר מ-4 אירועים לשנה או נוכחות של גורמים מסבכים כמו היריון או סוכרת או מצבים אימנוסופרסיביים למיניהם או זיהום על ידי זני Candida non-albicans. כמובן שיתכן מצב בו קיימת יותר מאטיולוגיה אחת לדלקת הלדן. בכ-20-5 אחוזים מנשים הסובלות מתסמינים של דלקת הלדן יש אתיולוגיה מעורבת. בנשים אלו מומלץ טיפול משולב במספר תרופות בהתאם לסוגי המחוללים. |
שטיפות (Douching) למניעה או טיפול של דלקת לדן אינו מומלץ (רמת המלצה B). | שטיפות (Douching) למניעה או טיפול של דלקת לדן אינו מומלץ (רמת המלצה B). | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
ניתן לטיפול על ידי אחת מהתרופות הבאות: | ניתן לטיפול על ידי אחת מהתרופות הבאות: | ||
| − | * | + | *{{כ}}[[Clindamycin]]{{כ}} 100 מיליגרם (מ"ג) לתוך הלדן אחת ליום למשך 3 ימים |
*(Clindamycin cream (2% לתוך הלדן אחת ליום למשך 7 ימים | *(Clindamycin cream (2% לתוך הלדן אחת ליום למשך 7 ימים | ||
| − | *Clindamycin 300 | + | *Clindamycin {{כ}}300 מ"ג פומי פעמיים ביום למשך 7 ימים |
*{{כ}}(0.75%) {{כ}}{{כ}}gel{{כ}} [[Metronidazole]]{{כ}} לתוך הלדן אחת ליום למשך 5 ימים | *{{כ}}(0.75%) {{כ}}{{כ}}gel{{כ}} [[Metronidazole]]{{כ}} לתוך הלדן אחת ליום למשך 5 ימים | ||
| − | *Metronidazole 2 | + | *Metronidazole {{כ}}2 גרם כמנה פומית חד פעמית |
| − | *Metronidazole 500 | + | *Metronidazole{{כ}} 500 מ"ג פומי פעמיים ביום למשך 5 עד 7 ימים |
| − | *Tinidazole | + | *{{כ}}[[t:Tinidazole|Tinidazole]]{{כ}} 2 גרם כמנה פומית חד פעמית |
| − | + | ||
| − | + | במקרים של וגינוזיס חיידקי חוזר, כדאי לשקול מתן טיפול שונה מזה שניתן קודם וניתן להאריך את משך הטיפול עד ל-14-10 יום. | |
| + | |||
| + | בהיריון - הטיפול מומלץ לנשים סימפטומטיות בלבד; טיפול בהרות אסימפטומטיות שנוי במחלוקת ונתון לשיקול אינדיוידואלי. במידה והוחלט לטפל, הטיפול המומלץ הוא פומי על ידי Clindamycin{{כ}} 300 מ"ג פעמיים ביום למשך 7 ימים או על ידי Metronidazole{{כ}} 500 מ"ג פומי פעמיים ביום למשך 5 עד 7 ימים (רמת הוכחה I). | ||
אין צורך בטיפול מקביל לבן הזוג (רמת הוכחה III). | אין צורך בטיפול מקביל לבן הזוג (רמת הוכחה III). | ||
| − | ==דלקת | + | ==דלקת הלדן על רקע פיטריה== |
| − | המלצות הטיפול שונות בין דלקת פטרייתית פשוטה ודלקת פטרייתית מורכבת. כמו כן מאחר וקיימים טיפולים מקומיים (לתוך הלדן) ופומיים, חשוב להבהיר שהבחירה בין דרכי הטיפול הנ"ל היא בעיקר בהתחשב בהעדפת המטופלת. נשים עם דלקת פטרייתית מורכבת זקוקות לטיפול אגרסיבי יותר מאשר נשים עם דלקת פטרייתית פשוטה (רמת המלצה A). בהקשר לטיפול, רצוי לציין שבישראל קיימים תכשירים לטיפול הנמכרים כ-OTC {{כ}} (Over-The-Counter). עמדתנו היא שיש עדיפות לבדיקה ומתן טיפול על ידי רופא על פני שימוש עצמי בתרופות | + | המלצות הטיפול שונות בין דלקת פטרייתית פשוטה ודלקת פטרייתית מורכבת. כמו כן מאחר וקיימים טיפולים מקומיים (לתוך הלדן) ופומיים, חשוב להבהיר שהבחירה בין דרכי הטיפול הנ"ל היא בעיקר בהתחשב בהעדפת המטופלת. נשים עם דלקת פטרייתית מורכבת זקוקות לטיפול אגרסיבי יותר מאשר נשים עם דלקת פטרייתית פשוטה (רמת המלצה A). בהקשר לטיפול, רצוי לציין שבישראל קיימים תכשירים לטיפול הנמכרים כ-OTC {{כ}}(Over-The-Counter). עמדתנו היא שיש עדיפות לבדיקה ומתן טיפול על ידי רופא על פני שימוש עצמי בתרופות OTC (רמת המלצה B). |
#השאלה האם נשאיות אסימפטומטיות של פטריה בלדן זקוקות לטיפול נותרה פתוחה בספרות המדעית, ולכן כל עוד אין מסקנה ברורה, אין המלצה גורפת ומחייבת לטיפול במקרים אלו | #השאלה האם נשאיות אסימפטומטיות של פטריה בלדן זקוקות לטיפול נותרה פתוחה בספרות המדעית, ולכן כל עוד אין מסקנה ברורה, אין המלצה גורפת ומחייבת לטיפול במקרים אלו | ||
#במקרים של דלקת פטרייתית פשוטה חריפה ניתן לטפל באחת מהתרופות הבאות: | #במקרים של דלקת פטרייתית פשוטה חריפה ניתן לטפל באחת מהתרופות הבאות: | ||
| − | #*תכשירי Azole למיניהם הניתנים מקומית בתוך הלדן: | + | #*'''תכשירי Azole למיניהם הניתנים מקומית בתוך הלדן:''' |
| − | #*[[Clotrimazole]]: | + | #*[[t:Clotrimazole|Clotrimazole]]: |
| − | #**טבלייה 1 של 200 מ"ג למשך 3 ימים | + | #**טבלייה 1 של 200 מיליגרם (מ"ג) למשך 3 ימים |
#**טבלייה 1 של 500 מ"ג חד פעמית | #**טבלייה 1 של 500 מ"ג חד פעמית | ||
| − | #**אפליקציה של קרם cream 2% למשך 3 ימים | + | #**אפליקציה של קרם קרם (cream) {{כ}}2% למשך 3 ימים |
| − | # | + | #*[[t:Econazole|Econazole]]: |
#**אובולה 1 של 150 מ"ג למשך 3 ימים | #**אובולה 1 של 150 מ"ג למשך 3 ימים | ||
| − | # | + | #*[[t:Miconazole|Miconazole]]: |
#**קפסולה 1 של 400 מ"ג למשך 3 ימים | #**קפסולה 1 של 400 מ"ג למשך 3 ימים | ||
| − | #**אפליקציה של קרם | + | #**אפליקציה של קרם {{כ}}2% למשך 7 ימים |
| − | #*תכשירי | + | #*'''תכשירי Azole פומיים:''' |
| − | # | + | #*[[t:traconazole|traconazole]]: |
#**200 מ"ג פעמיים ביום למשך 1 יום | #**200 מ"ג פעמיים ביום למשך 1 יום | ||
| − | # | + | #*[[t:Fluconazole|Fluconazole]]: |
#**150 מ"ג חד פעמי | #**150 מ"ג חד פעמי | ||
#במקרים של דלקת פטרייתית פשוטה חוזרת ניתן לטפל על ידי אחת מהאופציות הבאות: | #במקרים של דלקת פטרייתית פשוטה חוזרת ניתן לטפל על ידי אחת מהאופציות הבאות: | ||
#*ניתן לחזור שוב על אחד הטיפולים מהסעיף הקודם במינון זהה | #*ניתן לחזור שוב על אחד הטיפולים מהסעיף הקודם במינון זהה | ||
| − | #*Clotrimazole 500 מ"ג בתוך הלדן אחת לשבוע במשך 3 שבועות | + | #*Clotrimazole{{כ}} 500 מ"ג בתוך הלדן אחת לשבוע במשך 3 שבועות |
| − | #*Fluconazole 150 מ"ג פומי + 150 מ"ג פומי נוסף כעבור 3 ימים (רמת הוכחה I) | + | #*Fluconazole{{כ}} 150 מ"ג פומי + 150 מ"ג פומי נוסף כעבור 3 ימים (רמת הוכחה I) |
| − | #*Ketoconazole 400 מ"ג פומי למשך 5 ימים | + | #*Ketoconazole{{כ}} 400 מ"ג פומי למשך 5 ימים |
#במקרים של דלקת פטרייתית מורכבת ניתן לטפל על ידי אחת מהאופציות הבאות: | #במקרים של דלקת פטרייתית מורכבת ניתן לטפל על ידי אחת מהאופציות הבאות: | ||
| − | #*Clotrimazole 500 מ"ג לתוך הלדן אחת לשבוע עד ל- 6 חודשים | + | #*Clotrimazole{{כ}} 500 מ"ג לתוך הלדן אחת לשבוע עד ל- 6 חודשים |
| − | #*Fluconazole 150 מ"ג פומי אחת לשבוע עד ל- 6 חודשים (רמת הוכחה I) | + | #*Fluconazole{{כ}} 150 מ"ג פומי אחת לשבוע עד ל- 6 חודשים (רמת הוכחה I) |
| − | #*בהיריון, הטיפול המומלץ הוא על ידי | + | #*בהיריון, הטיפול המומלץ הוא על ידי Azole למיניהם הניתנים מקומית בתוך הלדן למשך 7 ימים. (Fluconazole הוא קטגוריה C ולכן מומלץ פחות) (רמת הוכחה III) |
אין צורך בטיפול מקביל לבן הזוג. | אין צורך בטיפול מקביל לבן הזוג. | ||
| שורה 64: | שורה 66: | ||
==דלקת הלדן על רקע טריכומונס== | ==דלקת הלדן על רקע טריכומונס== | ||
| − | ניתן לטפל | + | ניתן לטפל על ידי אחת מהתרופות הבאות: |
| − | *Metronidazole 2 | + | *Metronidazole {{כ}}2 גרם כמנה פומית חד פעמית |
| − | *Metronidazole 500 | + | *Metronidazole{{כ}} 500 מ"ג פעמיים ביום למשך 5 עד 7 ימים |
| − | *Tinidazole | + | *Tinidazole{{כ}} 2 גרם כמנה פומית חד פעמית |
| − | *בהיריון יש עדיפות לטיפול פומי חד פעמי (Metronidazole הוא קטגוריה B ו- | + | *בהיריון יש עדיפות לטיפול פומי חד פעמי (Metronidazole הוא קטגוריה B ו-Tinidazole קטגוריה C) |
יש צורך לטפל בבן זוג. | יש צורך לטפל בבן זוג. | ||
כאשר יש דלקת לדן על רקע טריכומונס, על מנת למנוע הדבקה נשנית, יש להימנע מיחסי מין עד סיום הטיפול באישה ובן זוגה (רמת המלצה A). | כאשר יש דלקת לדן על רקע טריכומונס, על מנת למנוע הדבקה נשנית, יש להימנע מיחסי מין עד סיום הטיפול באישה ובן זוגה (רמת המלצה A). | ||
| − | |||
| − | |||
| − | ניתן לטפל | + | ==דלקת הלדן על רקע ווגיניטיס אטרופי== |
| + | |||
| + | ניתן לטפל על ידי תכשירי [[אסטרוגן]] למיניהם המוחדרים ללדן בצורה של קרם, טבלייה או טבעת. | ||
| − | ==דלקת | + | ==דלקת הלדן על רקע לא זהומי== |
| − | ניתן לטפל | + | ניתן לטפל על ידי זיהוי והסרה של הגורם לגירוי המקומי. |
| − | ==טיפולים | + | ==טיפולים על ידי תכשירי ה-Probiotics== |
| − | בנוסף לטיפול הקונבנציונאלי ניתן להשתמש בתכשירים המכילים Lactobacillus rhamnosus GR-1 | + | בנוסף לטיפול הקונבנציונאלי ניתן להשתמש בתכשירים המכילים Lactobacillus rhamnosus GR-1 ו-Lactobacillus reuteri RC-14 מאחר וזנים אלו נמצאו יעילים בהחזרה של פלורה לדנית לאיתנה (רמת הוכחה III). המידע לגבי Lactobacillus acudophilus שנוי במחלוקת. |
==צוות הכנת נייר העמדה== | ==צוות הכנת נייר העמדה== | ||
גרסה אחרונה מ־00:28, 29 בנובמבר 2015
 | |
|---|---|
| טיפול בדלקת הלדן - וגיניטיס | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | גינקולוגיה |
| האיגוד המפרסם |  |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | 24 בפברואר 2010 |
| יוצר הערך | צוות הכנת נייר העמדה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – דלקת הלדן
דלקת הלדן שכיחה מאוד בנשים בוגרות ונדירה ביותר בילדות לפני הופעת הוסת הראשונה. קשה לאמוד את השכיחות המדויקת של התופעה, יחד עם זאת, תסמינים של דלקת הלדן הם הסיבה השכיחה ביותר לפניה לבדיקה גינקולוגית. ניתן לחלק את האטיולוגיה של דלקת הלדן לפי המפתח הבא: וגינוזיס חיידקי (Bacterial vaginosis) 50-14 אחוזים, פטרייה Candida vaginitis 50-20 אחוזים, טריכומונס (Trichomonas) 20-3 אחוזים, וגיניטיס אטרופית (Atrophic vaginitis) ווגיניטיס לא-זיהומית (Noninfectious vaginitis). וגינוזיס חיידקי מייצג שינוי מורכב בפלורה של הלדן המאופיין בירידה בריכוז חיידקי הלקטובצילוס (Lactobacillus) ועליה בנוכחות וריכוז של חיידקים אנארוביים. כ-85% מדלקות הנרתיק הפטרייתיות נגרמות על ידי Candida albicans והיתר נגרמות על ידי Candida glabrata או על ידי Candida tropicalis או על ידי Candida krusei. ווגיניטיס לא-זיהומית מדמה סימנים של דלקת על רקע של פטריה, אלא שלמעשה היא תגובה לגורמי גירוי (Irritant) שונים ומגוונים כמו קוטלי-זרע, פולידין, סבונים, בשמים, משחות אנטי-פטריוטיות וכדומה. הסימפטומים של דלקת הלדן הם לא ספציפיים, כך שלא ניתן להבדיל בין האטיולוגיות השונות על סמך הסימפטומים בלבד. לפיכך - אבחון של דלקת לדן יבוצע על פי אנמנזה, בדיקה פיזיקאלית ובדיקות עזר על פי הצורך (רמת המלצה C).
נהוג לחלק את המצבים של דלקת הלדן לדלקת חריפה ודלקת כרונית (או חוזרת). בנוסף, נהוג לחלק את דלקת הלדן על רקע פטרייה לדלקת פטרייתית פשוטה ודלקת פטרייתית מורכבת. דלקת פטרייתית פשוטה מאופיינית כמחלה קלה עד בינונית, כאשר מדובר בפחות מ-4 אירועים לשנה והעדר גורמים מסבכים כמו היריון, סוכרת או מצבים אימנוסופרסיביים למיניהם. דלקת פטרייתית מורכבת מאופיינית כמחלה קשה, עם יותר מ-4 אירועים לשנה או נוכחות של גורמים מסבכים כמו היריון או סוכרת או מצבים אימנוסופרסיביים למיניהם או זיהום על ידי זני Candida non-albicans. כמובן שיתכן מצב בו קיימת יותר מאטיולוגיה אחת לדלקת הלדן. בכ-20-5 אחוזים מנשים הסובלות מתסמינים של דלקת הלדן יש אתיולוגיה מעורבת. בנשים אלו מומלץ טיפול משולב במספר תרופות בהתאם לסוגי המחוללים.
שטיפות (Douching) למניעה או טיפול של דלקת לדן אינו מומלץ (רמת המלצה B).
וגינוזיס חיידקי - Bacterial vaginosis
ניתן לטיפול על ידי אחת מהתרופות הבאות:
- Clindamycin 100 מיליגרם (מ"ג) לתוך הלדן אחת ליום למשך 3 ימים
- (Clindamycin cream (2% לתוך הלדן אחת ליום למשך 7 ימים
- Clindamycin 300 מ"ג פומי פעמיים ביום למשך 7 ימים
- (0.75%) gel Metronidazole לתוך הלדן אחת ליום למשך 5 ימים
- Metronidazole 2 גרם כמנה פומית חד פעמית
- Metronidazole 500 מ"ג פומי פעמיים ביום למשך 5 עד 7 ימים
- Tinidazole 2 גרם כמנה פומית חד פעמית
במקרים של וגינוזיס חיידקי חוזר, כדאי לשקול מתן טיפול שונה מזה שניתן קודם וניתן להאריך את משך הטיפול עד ל-14-10 יום.
בהיריון - הטיפול מומלץ לנשים סימפטומטיות בלבד; טיפול בהרות אסימפטומטיות שנוי במחלוקת ונתון לשיקול אינדיוידואלי. במידה והוחלט לטפל, הטיפול המומלץ הוא פומי על ידי Clindamycin 300 מ"ג פעמיים ביום למשך 7 ימים או על ידי Metronidazole 500 מ"ג פומי פעמיים ביום למשך 5 עד 7 ימים (רמת הוכחה I).
אין צורך בטיפול מקביל לבן הזוג (רמת הוכחה III).
דלקת הלדן על רקע פיטריה
המלצות הטיפול שונות בין דלקת פטרייתית פשוטה ודלקת פטרייתית מורכבת. כמו כן מאחר וקיימים טיפולים מקומיים (לתוך הלדן) ופומיים, חשוב להבהיר שהבחירה בין דרכי הטיפול הנ"ל היא בעיקר בהתחשב בהעדפת המטופלת. נשים עם דלקת פטרייתית מורכבת זקוקות לטיפול אגרסיבי יותר מאשר נשים עם דלקת פטרייתית פשוטה (רמת המלצה A). בהקשר לטיפול, רצוי לציין שבישראל קיימים תכשירים לטיפול הנמכרים כ-OTC (Over-The-Counter). עמדתנו היא שיש עדיפות לבדיקה ומתן טיפול על ידי רופא על פני שימוש עצמי בתרופות OTC (רמת המלצה B).
- השאלה האם נשאיות אסימפטומטיות של פטריה בלדן זקוקות לטיפול נותרה פתוחה בספרות המדעית, ולכן כל עוד אין מסקנה ברורה, אין המלצה גורפת ומחייבת לטיפול במקרים אלו
- במקרים של דלקת פטרייתית פשוטה חריפה ניתן לטפל באחת מהתרופות הבאות:
- תכשירי Azole למיניהם הניתנים מקומית בתוך הלדן:
- Clotrimazole:
- טבלייה 1 של 200 מיליגרם (מ"ג) למשך 3 ימים
- טבלייה 1 של 500 מ"ג חד פעמית
- אפליקציה של קרם קרם (cream) 2% למשך 3 ימים
- Econazole:
- אובולה 1 של 150 מ"ג למשך 3 ימים
- Miconazole:
- קפסולה 1 של 400 מ"ג למשך 3 ימים
- אפליקציה של קרם 2% למשך 7 ימים
- תכשירי Azole פומיים:
- traconazole:
- 200 מ"ג פעמיים ביום למשך 1 יום
- Fluconazole:
- 150 מ"ג חד פעמי
- במקרים של דלקת פטרייתית פשוטה חוזרת ניתן לטפל על ידי אחת מהאופציות הבאות:
- ניתן לחזור שוב על אחד הטיפולים מהסעיף הקודם במינון זהה
- Clotrimazole 500 מ"ג בתוך הלדן אחת לשבוע במשך 3 שבועות
- Fluconazole 150 מ"ג פומי + 150 מ"ג פומי נוסף כעבור 3 ימים (רמת הוכחה I)
- Ketoconazole 400 מ"ג פומי למשך 5 ימים
- במקרים של דלקת פטרייתית מורכבת ניתן לטפל על ידי אחת מהאופציות הבאות:
- Clotrimazole 500 מ"ג לתוך הלדן אחת לשבוע עד ל- 6 חודשים
- Fluconazole 150 מ"ג פומי אחת לשבוע עד ל- 6 חודשים (רמת הוכחה I)
- בהיריון, הטיפול המומלץ הוא על ידי Azole למיניהם הניתנים מקומית בתוך הלדן למשך 7 ימים. (Fluconazole הוא קטגוריה C ולכן מומלץ פחות) (רמת הוכחה III)
אין צורך בטיפול מקביל לבן הזוג.
דלקת הלדן על רקע טריכומונס
ניתן לטפל על ידי אחת מהתרופות הבאות:
- Metronidazole 2 גרם כמנה פומית חד פעמית
- Metronidazole 500 מ"ג פעמיים ביום למשך 5 עד 7 ימים
- Tinidazole 2 גרם כמנה פומית חד פעמית
- בהיריון יש עדיפות לטיפול פומי חד פעמי (Metronidazole הוא קטגוריה B ו-Tinidazole קטגוריה C)
יש צורך לטפל בבן זוג.
כאשר יש דלקת לדן על רקע טריכומונס, על מנת למנוע הדבקה נשנית, יש להימנע מיחסי מין עד סיום הטיפול באישה ובן זוגה (רמת המלצה A).
דלקת הלדן על רקע ווגיניטיס אטרופי
ניתן לטפל על ידי תכשירי אסטרוגן למיניהם המוחדרים ללדן בצורה של קרם, טבלייה או טבעת.
דלקת הלדן על רקע לא זהומי
ניתן לטפל על ידי זיהוי והסרה של הגורם לגירוי המקומי.
טיפולים על ידי תכשירי ה-Probiotics
בנוסף לטיפול הקונבנציונאלי ניתן להשתמש בתכשירים המכילים Lactobacillus rhamnosus GR-1 ו-Lactobacillus reuteri RC-14 מאחר וזנים אלו נמצאו יעילים בהחזרה של פלורה לדנית לאיתנה (רמת הוכחה III). המידע לגבי Lactobacillus acudophilus שנוי במחלוקת.
צוות הכנת נייר העמדה
הנייר הוכן ע"י חברי ועד של החברה לרפואת נשים בקהילה
- פרופ' שמואל לוריא- יו"ר הועדה
- דר' אידה אמודאי
- דר' רובי אמסטר
- דר' נגה פורת (יו"ר)
- דר' משה רויבורט
- דר' אדוארדו שכטר
- דר' יוחנן שמעוני
נספח 1 - קלסיפקציה של FDA לנזק פוטנציאלי לעובר לפי טרטוגניות
קטגוריה A – אין סיכון לעובר לפי עבודות מבוקרות.
קטגוריה B – אין הוכחה לנזק בבני אדם.
קטגוריה C – לא ניתן לשלול נזק לעובר. אולם תועלת פוטנציאלית מצדיקה נזק פוטנציאלי.
קטגוריה D – קיימת הוכחה לנזק פוטנציאלי. אולם תועלת פוטנציאלית עולה על נזק פוטנציאלי.
קטגוריה X – קונאראינדקציה לשימוש בהריון.
ביבליוגרפיה
- das Neves J, Pinto E, Teixeira B, Dias G, Rocha P, Cunha T, Santos B, Amaral MH, Bahia MF. Local treatment of vulvovaginal candidosis : general and practical considerations. Drugs 2008;68:1787-802.
- Lurie S, Woliovich I, Rotmensch S, Sadan O, Glezerman M. Value of vaginal culture in management of acute vaginitis. Arch Gyn Obstet 2001;265:187-9.
- Nailor MD, Sobel JD. Tinidazole for bacterial vaginosis. Expert Rev Anti Infect Ther 2007;5343-8.
- Owen MK, Clenney TL. Management of vaginitis. Am Fam Physician. 2004;70:2125-32.
- Reid G. Probiotic Lactobacilli for urogenital health in women .J Clin Gastroenterol. 2008;42:S234-6.
- Sexually Transmitted Diseases Treatment Guidelines 2006, Center for Disease Control and Prevention. MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2007;56:332-6.
- Sobel JD. Vaginitis. N Engl J Med. 1997;337:1896-903
- Sobel JD. Vulvovaginal candidosis. Lancet. 2007;369:1961-71
- Sobel JD. What's new in bacterial vaginosis and trichomoniasis? Infect Dis Clin North Am 2005;19:387-406
- Spence D, Melville C. Vaginal discharge. BMJ 2007;335:1147-51