כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "אי ספיקת לב - חידושים באבחנה בטיפול ובמעקב - Congestive heart failure - Innovations in diagnosis treatment and follow up"
מתוך ויקירפואה
(←האבחנה) |
|||
| (46 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=Heartfailure.jpg |
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
| − | |שם עברי= אי ספיקת לב – חידושים באבחנה, בטיפול | + | |שם עברי= אי ספיקת לב – חידושים באבחנה, בטיפול ומעקב |
| − | |שם לועזי= – Congestive heart failure - Innovations in diagnosis treatment and follow up | + | |שם לועזי= – Congestive heart failure - Innovations in diagnosis, treatment and follow up |
|שמות נוספים= | |שמות נוספים= | ||
|ICD-10= | |ICD-10= | ||
|ICD-9= | |ICD-9= | ||
|MeSH= | |MeSH= | ||
| − | |יוצר הערך= ד"ר טוביה בן | + | |יוצר הערך= ד"ר טוביה בן גל{{ש}}תוספות: ד"ר אורית קרני-רחקוביץ' |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | |||
{{הרחבה|אי ספיקת לב}} | {{הרחבה|אי ספיקת לב}} | ||
| − | שכיחות אי | + | שכיחות [[אי ספיקת לב|אי ספיקת הלב]] נמצאת בעליה בשל הזדקנות האוכלוסיה הכללית וכן בשל שרידות החולים לאחר [[אוטם שריר הלב|אירועים כליליים חריפים]]. בשל טיבה של המחלה להתקדמות, ישנה עליה בשיעורי התחלואה והתמותה וכפועל יוצא שיעור גבוה של אשפוזים (בעיקר אשפוזים חוזרים), דבר הכרוך בעומס על מערכת הבריאות. מסקרים שבוצעו, עולה כי בארה"ב ישנם מעל 5 מיליון חולי אי ספיקת לב וההערכה היא שבארץ מספר החולים עם אי ספיקת לב (בדרגות חומרה שונות) נע סביב 100,000. |
| + | |||
| + | כמות המחקרים בתחום אי ספיקת הלב גדולה מאוד בעיקר בשל היארעות המחלה, סבלם של החולים והמחיר הכלכלי הגבוה הנגבה ממערכות הבריאות בעולם. | ||
| + | |||
| + | ==אבחנה== | ||
| + | האבחנה מתבססת על תסמינים וסימנים טיפוסיים, הוכחה באמצעות בדיקות הדמיה שונות, כשבראשן עומדת בדיקת [[אקו לב|האקו לב]] (המדגימה את תפקוד הלב והשיפור לאחר טיפול תרופתי מתאים) וכן בדיקת הדם ל-[[BNP|B-type Natriuretic Peptide]]{{כ}} (BNP) שנוספה לאחרונה. הורמון ה-BNP מופרש מהתאים הנמצאים בעליות הלב ובתגובה לעלייה בלחץ בחדרי הלב האופיינית למצב אי ספיקת לב. רמת BNP מהווה מדד להערכת המצב ההמודינמי של החדר השמאלי. הבדיקה מסייעת באבחנה מבדלת של אי ספיקת לב כרונית וחריפה ומסייעת בהערכת חומרת המחלה והתגובה לטיפול. למרות היותה חלק מרכזי באבחנה היא אינה זמינה עדיין ברוב בתי החולים בארץ. | ||
| − | + | ==טיפול== | |
| + | עד שנות ה-80 של המאה ה-20, בסיס הטיפול בחולי אי ספיקת לב כרונית היה תרופות שמנגנון פעולתם היה המודינמי, כלומר, הורדת העומס מולו נדרשה לעבוד משאבת הלב. מאמצע שנות ה-80 חל שינוי בגישה הטיפולית. גישה זו מתמקדת בדיכוי המנגנונים ההורמונליים המשופעלים בגוף במצב של אי־ספיקת לב: מערכת [[רנין|הרנין]]-אנגיוטנסין-[[אלדוסטרון]] והמערכת הסימפטטית. בהתאם לכך, בשנות ה־80 נכנסו לשימוש תרופות מקבוצת [[מעכבי ACE|מעכבי Angiotensin converting enzime]]{{כ}} (ACE), באמצע שנות ה-90 [[חוסמי בטא|חוסמי הבטא]] ובתחילת שנת 2000, חוסמי הרצפטור לאלדוסטרון: [[t:Aldactone|Aldactone]]{{כ}} (Spironolactone). | ||
| − | + | בשנים האחרונות נוספו לטיפול מספר תרופות. | |
| − | + | [[t:Coralan|Coralan]]{{כ}} (Ivabradine) - תרופה קרדיוטונית המשפיעה בעיקר על ה-Sinoatrial node. במחקר SHIFTS משנת 2010 נמצא כי התרופה מביאה להאטת הדופק ובכך מעלה את תוחלת החיים של חולי אי־ספיקת הלב, בעיקר באותם חולים שלמרות טיפול במינון מרבי של חוסמי בטא עדיין חווים דופק מהיר מ-70 לדקה. | |
| − | + | [[t:Omecamtiv mecarbil|Omecamtiv mecarbil]] - התרופה משפעלת מיוזין, בשנת 2011 תוארה כמשפרת את תפקוד הלב בחולים עם אי ספיקת לב אולם עדיין לא נמצאת בשימוש שגרתי. | |
| − | + | [[t:Eplerenone|Eplerenone]] - חוסם הרצפטור ל-Aldactone. בשנת 2013 נמצא כי התרופה יעילה באותה המידה כמו Aldactone בטיפול בחולי אי ספיקת לב ואף חסרת תופעות הלוואי האופייניות ל-Aldactone (בעיקר [[Gynecomastia|גניקומסטיה]] כואבת בגברים). מעבר לכך ה-Eplerenone נמצאה יעילה גם באותם חולי אי ספיקת לב בדרגת פחותה יותר, קבוצה שלא נבדקה במחקרי ה-Aldactone. לאחרונה נמצאת בשלבי מחקר מתקדם תרופה מאותה הקבוצה, ה-[[t:Finerenone|Finerenone]], המבטיחה יעילות טובה לפחות כמו שתי התרופות שצויינו ועם סבילות טובה יותר מבחינה משק ה[[אשלגן]] והתפקוד הכלייתי. | |
| − | + | תרופות חדשות אלו שתוארו מיועדות בעיקר לקבוצות חולים ספציפיות וייתרונן הוא יעילות גבוהה יותר ומיעוט תופעות לוואי לעומת התרופות הישנות יותר. | |
| − | + | ==התקדמות הטיפול באי ספיקת לב== | |
| − | |||
| − | + | הטיפול התרופתי באי־ספיקת לב התמקד בדיכוי התהליכים השליליים שמופיעים בגוף במצב זה (הפעלת מערכת הרנין-אנגיוטנסין והמערכת הסימפטטית). הורמון ה-BNP, מעבר להיותו סמן לחומרת המחלה, מהווה את אחד המנגנונים החיוביים המשופעלים בגוף במצב של אי־ספיקת לב. ל-BNP יש, בין היתר, תכונות של הרחבת כלי הדם העורקיים, הורידיים והכליליים, דיכוי מערכת הרנין-אנגיוטנסין והגברת הפרשת ה[[נתרן]] בשתן. בשנת 2014 פורסם מחקר PARADIGMS אשר בדק את יעילות ה-[[t:Entresto|Entresto]] בטיפול בחולי אי ספיקה לב מול [[t:Enalapril|Enalapril]] (מקבוצת מעכבי ה ACE). ה-Entresto משלב חסימת הרצפטור לאנגיוטנסין [[t:Valsartan|Valsartan]] עם מעכב הפירוק של הורמון BNP (נפריליזין). נמצא כי ה-Entresto משפר את השרידות של חולי אי ספיקת הלב בכ-20%. זו הפעם הראשונה שמחקר עושה שימוש בתכשיר המאתגר את אבן הבסיס של הטיפול בקבוצת חולים זו: מעכבי ה-ACE. התרופה עברה את אישור ה-FDA {{כ}}(Food and Drug Administration) ורשויות הבריאות האירופיות. בדצמבר 2015 התרופה אושרה גם בארץ. | |
| − | + | מבחינת הטיפול בחולי אי ספיקת לב המאושפזים עקב החמרה באי ספיקת הלב, האפשרויות הטיפוליות מוגבלות יותר. כאשר לחץ הדם הסיסטולי גבוה מ-100 ממ"כ (מילימטר כספית) הטיפול המומלץ הוא במרחיבי כלי דם (לדוגמה, ניטרטים תוך ורידיים) אך במצבים בהם לחץ הדם מתחת ל־100 ממ"כ עדיין נעשה שימוש בתרופות ותיקות כגון ה-[[t:Butamine|Butamine]]{{כ}} (Dobutamine) וה-[[t:Milrinone|Milrinone]]. תרופה נוספת הנמצאת בשימוש מספר שנים היא ה-[[t:Simdax|Simdax]]{{כ}} (Levosimendan) שמעלה את הרגישות לסידן (Calcium Sensitizer) ואשר אושרה באירופה, היא מהווה טיפול מוצלח בחלק מהחולים המאושפזים עקב החמרה באי ספיקת הלב. התרופה קיימת גם בארץ אך אינה נמצאת במסגרת הסל והיא ממומנת על ידי בתי החולים עצמם. | |
| − | |||
| + | תרופות נוספות נמצאות בשלבי מחקר, בינהן ה-[[t:Serelaxin|Serelaxin]] וה-[[t:Ularitide|Ularitide]]. | ||
| + | |||
| + | מעבר לטיפול התרופתי נבדקות גישות מכשירניות חדשות לטיפול באי ספיקת לב במטרה לשפר את איכות חיי החולים ולהאט את קצב התקדמות המחלה. בין ההתערבויות הניסיוניות: | ||
| + | *מכשירים שמטרתם הפעלת ברו-רצפטורים קרוטידיים המיועדים להפחית את הטונוס הסימפטטי: Baroreceptor activation therapy. המכשיר נבדק במחקר מבוקר שפורסם בשנת 2015. נמצא שרמת ה-BNP ירדה משמעותית בקבוצה שטופלה לעומת קבוצת הביקורת | ||
| + | *גירוי עצב הוואגוס: Vagal nerve stimulation נבדק במספר מחקרים בשנים האחרונות עם תוצאות שאינן חד משמעיות. בתקופה זו מתנהל מחקר INOVATE HF שבסיכומו תתאפשר הערכה טובה יותר של יעילות הטיפול הזה | ||
| + | *[[קוצב לב|קיצוב לב]] בטווח הרפרקטורי: CCM או Cardiac Contractility Modulation. מיועד לחולים בדרגה תפקודית בינונית עם מקטע QRS צר ושאינם מתאימים לקיצוב דו חדרי או שלא הגיבו לטיפול זה. מדובר ברעיון ישראלי אשר נבדק במאות חולים במחקרי ה-4+5 Fix-HF ונמצא יעיל בשיפור איכות החיים והיכולת הפיזית למאמצים של החולים שטופלו. המכשיר מושתל באופן שגרתי בעיקר בגרמניה | ||
| + | *השתלת "מסתם חמישי" של חברת v-wave: רעיון ופיתוח ישראלי שמטרתו הורדת הלחץ בעלייה השמאלית באמצעות השתלת מכשיר זעיר במחיצה הבין עלייתית המאפשר מעבר חד כיווני של דם מהעלייה השמאלית לעלייה הימנית. עם הירידה בלחץ בעלייה השמאלית יורד הלחץ בוורידי הריאה והקלה בגודש הריאתי ובתגובה לכך, ירידה גם בלחץ בעורקי הריאה עם שיפור בתפקוד חדר ימין [[בצקות|ובבצקות]] הפריפריות. מחקר פיילוט של גישה טיפולית זו החל להיערך בישראל ובמספר ארצות נוספות בעולם | ||
| + | *טיפול [[דום נשימה בשינה|בדום נשימה לילי]] השכיח בחולי אי ספיקת לב: כשליש מהחולים סובלים [[דום נשימה חסימתי|מדום נשימה חסימתי]] ועוד שליש מדום נשימה מרכזי אשר מחמיר את אי ספיקת הלב (פאתופיזיולוגית). גירוי העצב הפרני בגישה תוך ורידית באמצעות מערכת הנקראת Remede אמור לשפר דום נשימה מרכזי ולשפר את מצבם של חולי אי ספיקת הלב. טכנולוגיה זו נמצאת עדיין בשלבי מחקר | ||
| + | *טיפולים בדליפה פונקציונלית של המסתם המיטרלי (דליפה שלא נגרמת כתוצאה ממום ראשוני של המסתם) בגישות שונות: "קליפס" הנמצא כבר בשימוש שגרתי וכן בטכנולוגיות נוספות שמטרתן הקטנת [[MR|אי ספיקת המסתם המיטרלי]] (Mitral Regurgitation, MR) שנגרם על ידי הגדלת חדר שמאל עקב הפגיעה בתפקוד החדר. הגדלת חדר שמאל מחמירה את ה-MR המחמיר בעצמו את תסמיני אי ספיקת הלב | ||
| + | *המכשיר האולטימטיבי לטיפול באי ספיקת לב מתקדמת הוא השתלת: [[Left Ventricular Assist Device|Left Ventricular Assist Device]]{{כ}} (LVAD). זוהי משאבה מכנית המושתלת כולה בתוך הגוף למעט כבל הזנת אנרגיה וניטור שיוצא מדופן הבטן. המשאבה תומכת בפעולת החדר השמאלי. בקצה האחד שואבת המשאבה דם מחדר שמאל ומזרימה אותו לשורש אבי העורקים (Aorta). גם בארץ, כמו ברוב ארצות העולם המפותח, נעשה שימוש במכשירי LVAD משני סוגים: Heart Mate ו-Heart-Ware, זהו אמצעי טיפולי לכל אותם חולים שאינם יכולים להיות מועמדים ל[[השתלת לב]] (בטיפול קבוע) ולכל הממתינים להשתלת לב אשר מצבם מדרדר במהלך ההמתנה למרות טיפול תרופתי אופטימלי. ניתן להשתמש במכשירים הללו גם לצורך תמיכה בגוף בהמתנה להתאוששות הלב (כמו למשל באי ספיקת לב שלאחר [[לידה]] או לאחר זיהום ויראלי של שריר הלב: [[מיוקרדיטיס]]) או כטיפול ביניים לחולי אי ספיקה לב שאינם מועמדים ראויים להשתלת לב במצבם הנוכחי אך עשויים לחזור ולשקם את מערכות הגוף שנפגעו בשל אי ספיקת הלב ולהפוך למועמדים ראויים להשתלת לב. הצלחתו של הטיפול במכשירים אלה באה לידי ביטוי בכך שחלק לא מבוטל מהנתמכים במכשירים אלה מעדיף להישאר עם המכשיר ולא לעבור את ניתוח ההשתלה. בארץ החולה הוותיקה ביותר נתמכה במכשיר 5 שנים עד שהסכימה לעבור השתלת לב | ||
| + | *לב מלאכותי מלא: כאשר החולים סובלים מכשל של שני החדרים ומכשיר ה-LVAD אינו טיפול מתאים. לקבוצת חולים זו קיים מזה שנים רבות מכשיר שפועל כלב מלאכותי מלא במקומו של הלב. מכשיר זה ניתן לזמן מוגבל עד להשתלת לב | ||
| − | + | חלק בלתי נפרד מהטיפול בחולים הנמצאים בשלבים המתקדמים של המחלה, אלו שמיצו את הטיפול הרפואי במחלתם הוא [[טיפול פליאטיבי|הטיפול הפלאטיבי]] אשר נמצא כעת בשלביו הראשוניים אך צפוי להוות חלק אינטגרלי ממכלול הטיפולים המוענקים לקבוצת חולים זו. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == | + | ==מעקב== |
| − | + | אי ספיקת לב מתאפיינת בהידרדרות מתמשכת. הטיפולים התרופתיים שניתנים רובם ככולם, נועדו להאט את קצב ההידרדרות ואינם מתיימרים לרפא את המחלה. ההחמרה באי ספיקת הלב גורמת לפגיעה באיברי הגוף השונים: [[אי ספיקת כליות]], [[מחלות כבד|פגיעה בתפקוד הכבד]], אובדן מסת השרירים, [[יתר לחץ דם ריאתי|עלייה בלחץ הריאתי]] ולמעשה פגיעה בכל איברי הגוף. בשל העלות העצומה שגורמים האשפוזים החוזרים של חולי אי ספיקת הלב וההכרה בעובדה שלא ניתן לרפא את המחלה, מושקע מאמץ אדיר בניסיון לאתר מוקדם ככל הניתן את הרגע בו מתחילה ההחמרה באי ספיקת הלב, שתביא בסופו של דבר לאשפוז חוזר. קיימים כעת שני מכשירים שאושרו על ידי ה-FDA שמטרתם לעקוב אחר החולים בביתם תוך איתור סימנים ראשונים להחמרה במצבם: | |
| − | + | #מערכת Cardiomems: כוללת קולטן זעיר המוצמד בצנתור עורק הריאה לדופן העורק. הקולטן אינו מכיל מקור אנרגיה ולכן גודלו זעיר ביותר. בהצבת החלק החוץ גופי של המערכת מעל החזה, הקולטן נטען דרך העור ומשדר למערכת החיצונית את הלחץ בעורק הריאה. מידע זה מועבר באינטרנט למחשבו של הרופא המטפל. עלייה קלה בלחץ הריאתי משקפת התחלה של החמרה באי ספיקת לב. התערבות טיפולית בשלב מוקדם זה עשויה למנוע את האשפוז הבא. מערכת זו אושרה על ידי ה-FDA | |
| − | + | #מערכת Sensible: פרי פיתוח ישראלי שנבדק לראשונה בארץ ומודד באופן מדויק את תכולת המים בבית החזה וליתר דיוק בריאות עצמן. המערכת כוללת ווסט קטן שנלבש על ידי החולה למשך 5 דקות ביממה. בחלקו הקדמי של הווסט נמצא משדר זעיר ובחלקו האחורי מקלט. באמצעות אנרגיה אלקטרומגנטית בעוצמה נמוכה עשרות מונים מזו של טלפון סלולרי, מתקבל מידע מדויק על תכולת המים בריאות החולה. מידע זה מועבר באינטרנט למחשבו של הרופא המטפל אשר מזהה שינויים מינימאליים בתכולת המים בבית החזה, שהחולה עצמו אינו מודע להם. במחקר הפיילוט שבוצע בארץ נמצא כי התערבות בשלב מוקדם מנעה אשפוזים חוזרים | |
| − | + | בשנים האחרונות ישנו נסיון של העברת המעקב והטיפול בחולים אלו לקהילה עם הפחתת האשפוזים בבתי החולים, מה שמהווה מדד איכות של מערכות הרפואה. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| שורה 67: | שורה 65: | ||
<blockquote> | <blockquote> | ||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| − | |||
| − | |||
</div> | </div> | ||
| שורה 74: | שורה 70: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | |||
| + | |||
| + | {{ייחוס|ד"ר טוביה בן גל, מנהל היחידה לאי ספיקת לב, המרפאה להשתלות לב, המערך לקרדיולוגיה, מרכז רפואי רבין, פתח תקוה}} | ||
[[קטגוריה: פנימית]] | [[קטגוריה: פנימית]] | ||
| − | |||
[[קטגוריה: קרדיולוגיה]] | [[קטגוריה: קרדיולוגיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־07:19, 23 במאי 2019
| אי ספיקת לב – חידושים באבחנה, בטיפול ומעקב | ||
|---|---|---|
| – Congestive heart failure - Innovations in diagnosis, treatment and follow up | ||
| ||
| יוצר הערך | ד"ר טוביה בן גל תוספות: ד"ר אורית קרני-רחקוביץ' |
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – אי ספיקת לב
שכיחות אי ספיקת הלב נמצאת בעליה בשל הזדקנות האוכלוסיה הכללית וכן בשל שרידות החולים לאחר אירועים כליליים חריפים. בשל טיבה של המחלה להתקדמות, ישנה עליה בשיעורי התחלואה והתמותה וכפועל יוצא שיעור גבוה של אשפוזים (בעיקר אשפוזים חוזרים), דבר הכרוך בעומס על מערכת הבריאות. מסקרים שבוצעו, עולה כי בארה"ב ישנם מעל 5 מיליון חולי אי ספיקת לב וההערכה היא שבארץ מספר החולים עם אי ספיקת לב (בדרגות חומרה שונות) נע סביב 100,000.
כמות המחקרים בתחום אי ספיקת הלב גדולה מאוד בעיקר בשל היארעות המחלה, סבלם של החולים והמחיר הכלכלי הגבוה הנגבה ממערכות הבריאות בעולם.
אבחנה
האבחנה מתבססת על תסמינים וסימנים טיפוסיים, הוכחה באמצעות בדיקות הדמיה שונות, כשבראשן עומדת בדיקת האקו לב (המדגימה את תפקוד הלב והשיפור לאחר טיפול תרופתי מתאים) וכן בדיקת הדם ל-B-type Natriuretic Peptide (BNP) שנוספה לאחרונה. הורמון ה-BNP מופרש מהתאים הנמצאים בעליות הלב ובתגובה לעלייה בלחץ בחדרי הלב האופיינית למצב אי ספיקת לב. רמת BNP מהווה מדד להערכת המצב ההמודינמי של החדר השמאלי. הבדיקה מסייעת באבחנה מבדלת של אי ספיקת לב כרונית וחריפה ומסייעת בהערכת חומרת המחלה והתגובה לטיפול. למרות היותה חלק מרכזי באבחנה היא אינה זמינה עדיין ברוב בתי החולים בארץ.
טיפול
עד שנות ה-80 של המאה ה-20, בסיס הטיפול בחולי אי ספיקת לב כרונית היה תרופות שמנגנון פעולתם היה המודינמי, כלומר, הורדת העומס מולו נדרשה לעבוד משאבת הלב. מאמצע שנות ה-80 חל שינוי בגישה הטיפולית. גישה זו מתמקדת בדיכוי המנגנונים ההורמונליים המשופעלים בגוף במצב של אי־ספיקת לב: מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון והמערכת הסימפטטית. בהתאם לכך, בשנות ה־80 נכנסו לשימוש תרופות מקבוצת מעכבי Angiotensin converting enzime (ACE), באמצע שנות ה-90 חוסמי הבטא ובתחילת שנת 2000, חוסמי הרצפטור לאלדוסטרון: Aldactone (Spironolactone).
בשנים האחרונות נוספו לטיפול מספר תרופות.
Coralan (Ivabradine) - תרופה קרדיוטונית המשפיעה בעיקר על ה-Sinoatrial node. במחקר SHIFTS משנת 2010 נמצא כי התרופה מביאה להאטת הדופק ובכך מעלה את תוחלת החיים של חולי אי־ספיקת הלב, בעיקר באותם חולים שלמרות טיפול במינון מרבי של חוסמי בטא עדיין חווים דופק מהיר מ-70 לדקה.
Omecamtiv mecarbil - התרופה משפעלת מיוזין, בשנת 2011 תוארה כמשפרת את תפקוד הלב בחולים עם אי ספיקת לב אולם עדיין לא נמצאת בשימוש שגרתי.
Eplerenone - חוסם הרצפטור ל-Aldactone. בשנת 2013 נמצא כי התרופה יעילה באותה המידה כמו Aldactone בטיפול בחולי אי ספיקת לב ואף חסרת תופעות הלוואי האופייניות ל-Aldactone (בעיקר גניקומסטיה כואבת בגברים). מעבר לכך ה-Eplerenone נמצאה יעילה גם באותם חולי אי ספיקת לב בדרגת פחותה יותר, קבוצה שלא נבדקה במחקרי ה-Aldactone. לאחרונה נמצאת בשלבי מחקר מתקדם תרופה מאותה הקבוצה, ה-Finerenone, המבטיחה יעילות טובה לפחות כמו שתי התרופות שצויינו ועם סבילות טובה יותר מבחינה משק האשלגן והתפקוד הכלייתי.
תרופות חדשות אלו שתוארו מיועדות בעיקר לקבוצות חולים ספציפיות וייתרונן הוא יעילות גבוהה יותר ומיעוט תופעות לוואי לעומת התרופות הישנות יותר.
התקדמות הטיפול באי ספיקת לב
הטיפול התרופתי באי־ספיקת לב התמקד בדיכוי התהליכים השליליים שמופיעים בגוף במצב זה (הפעלת מערכת הרנין-אנגיוטנסין והמערכת הסימפטטית). הורמון ה-BNP, מעבר להיותו סמן לחומרת המחלה, מהווה את אחד המנגנונים החיוביים המשופעלים בגוף במצב של אי־ספיקת לב. ל-BNP יש, בין היתר, תכונות של הרחבת כלי הדם העורקיים, הורידיים והכליליים, דיכוי מערכת הרנין-אנגיוטנסין והגברת הפרשת הנתרן בשתן. בשנת 2014 פורסם מחקר PARADIGMS אשר בדק את יעילות ה-Entresto בטיפול בחולי אי ספיקה לב מול Enalapril (מקבוצת מעכבי ה ACE). ה-Entresto משלב חסימת הרצפטור לאנגיוטנסין Valsartan עם מעכב הפירוק של הורמון BNP (נפריליזין). נמצא כי ה-Entresto משפר את השרידות של חולי אי ספיקת הלב בכ-20%. זו הפעם הראשונה שמחקר עושה שימוש בתכשיר המאתגר את אבן הבסיס של הטיפול בקבוצת חולים זו: מעכבי ה-ACE. התרופה עברה את אישור ה-FDA (Food and Drug Administration) ורשויות הבריאות האירופיות. בדצמבר 2015 התרופה אושרה גם בארץ.
מבחינת הטיפול בחולי אי ספיקת לב המאושפזים עקב החמרה באי ספיקת הלב, האפשרויות הטיפוליות מוגבלות יותר. כאשר לחץ הדם הסיסטולי גבוה מ-100 ממ"כ (מילימטר כספית) הטיפול המומלץ הוא במרחיבי כלי דם (לדוגמה, ניטרטים תוך ורידיים) אך במצבים בהם לחץ הדם מתחת ל־100 ממ"כ עדיין נעשה שימוש בתרופות ותיקות כגון ה-Butamine (Dobutamine) וה-Milrinone. תרופה נוספת הנמצאת בשימוש מספר שנים היא ה-Simdax (Levosimendan) שמעלה את הרגישות לסידן (Calcium Sensitizer) ואשר אושרה באירופה, היא מהווה טיפול מוצלח בחלק מהחולים המאושפזים עקב החמרה באי ספיקת הלב. התרופה קיימת גם בארץ אך אינה נמצאת במסגרת הסל והיא ממומנת על ידי בתי החולים עצמם.
תרופות נוספות נמצאות בשלבי מחקר, בינהן ה-Serelaxin וה-Ularitide.
מעבר לטיפול התרופתי נבדקות גישות מכשירניות חדשות לטיפול באי ספיקת לב במטרה לשפר את איכות חיי החולים ולהאט את קצב התקדמות המחלה. בין ההתערבויות הניסיוניות:
- מכשירים שמטרתם הפעלת ברו-רצפטורים קרוטידיים המיועדים להפחית את הטונוס הסימפטטי: Baroreceptor activation therapy. המכשיר נבדק במחקר מבוקר שפורסם בשנת 2015. נמצא שרמת ה-BNP ירדה משמעותית בקבוצה שטופלה לעומת קבוצת הביקורת
- גירוי עצב הוואגוס: Vagal nerve stimulation נבדק במספר מחקרים בשנים האחרונות עם תוצאות שאינן חד משמעיות. בתקופה זו מתנהל מחקר INOVATE HF שבסיכומו תתאפשר הערכה טובה יותר של יעילות הטיפול הזה
- קיצוב לב בטווח הרפרקטורי: CCM או Cardiac Contractility Modulation. מיועד לחולים בדרגה תפקודית בינונית עם מקטע QRS צר ושאינם מתאימים לקיצוב דו חדרי או שלא הגיבו לטיפול זה. מדובר ברעיון ישראלי אשר נבדק במאות חולים במחקרי ה-4+5 Fix-HF ונמצא יעיל בשיפור איכות החיים והיכולת הפיזית למאמצים של החולים שטופלו. המכשיר מושתל באופן שגרתי בעיקר בגרמניה
- השתלת "מסתם חמישי" של חברת v-wave: רעיון ופיתוח ישראלי שמטרתו הורדת הלחץ בעלייה השמאלית באמצעות השתלת מכשיר זעיר במחיצה הבין עלייתית המאפשר מעבר חד כיווני של דם מהעלייה השמאלית לעלייה הימנית. עם הירידה בלחץ בעלייה השמאלית יורד הלחץ בוורידי הריאה והקלה בגודש הריאתי ובתגובה לכך, ירידה גם בלחץ בעורקי הריאה עם שיפור בתפקוד חדר ימין ובבצקות הפריפריות. מחקר פיילוט של גישה טיפולית זו החל להיערך בישראל ובמספר ארצות נוספות בעולם
- טיפול בדום נשימה לילי השכיח בחולי אי ספיקת לב: כשליש מהחולים סובלים מדום נשימה חסימתי ועוד שליש מדום נשימה מרכזי אשר מחמיר את אי ספיקת הלב (פאתופיזיולוגית). גירוי העצב הפרני בגישה תוך ורידית באמצעות מערכת הנקראת Remede אמור לשפר דום נשימה מרכזי ולשפר את מצבם של חולי אי ספיקת הלב. טכנולוגיה זו נמצאת עדיין בשלבי מחקר
- טיפולים בדליפה פונקציונלית של המסתם המיטרלי (דליפה שלא נגרמת כתוצאה ממום ראשוני של המסתם) בגישות שונות: "קליפס" הנמצא כבר בשימוש שגרתי וכן בטכנולוגיות נוספות שמטרתן הקטנת אי ספיקת המסתם המיטרלי (Mitral Regurgitation, MR) שנגרם על ידי הגדלת חדר שמאל עקב הפגיעה בתפקוד החדר. הגדלת חדר שמאל מחמירה את ה-MR המחמיר בעצמו את תסמיני אי ספיקת הלב
- המכשיר האולטימטיבי לטיפול באי ספיקת לב מתקדמת הוא השתלת: Left Ventricular Assist Device (LVAD). זוהי משאבה מכנית המושתלת כולה בתוך הגוף למעט כבל הזנת אנרגיה וניטור שיוצא מדופן הבטן. המשאבה תומכת בפעולת החדר השמאלי. בקצה האחד שואבת המשאבה דם מחדר שמאל ומזרימה אותו לשורש אבי העורקים (Aorta). גם בארץ, כמו ברוב ארצות העולם המפותח, נעשה שימוש במכשירי LVAD משני סוגים: Heart Mate ו-Heart-Ware, זהו אמצעי טיפולי לכל אותם חולים שאינם יכולים להיות מועמדים להשתלת לב (בטיפול קבוע) ולכל הממתינים להשתלת לב אשר מצבם מדרדר במהלך ההמתנה למרות טיפול תרופתי אופטימלי. ניתן להשתמש במכשירים הללו גם לצורך תמיכה בגוף בהמתנה להתאוששות הלב (כמו למשל באי ספיקת לב שלאחר לידה או לאחר זיהום ויראלי של שריר הלב: מיוקרדיטיס) או כטיפול ביניים לחולי אי ספיקה לב שאינם מועמדים ראויים להשתלת לב במצבם הנוכחי אך עשויים לחזור ולשקם את מערכות הגוף שנפגעו בשל אי ספיקת הלב ולהפוך למועמדים ראויים להשתלת לב. הצלחתו של הטיפול במכשירים אלה באה לידי ביטוי בכך שחלק לא מבוטל מהנתמכים במכשירים אלה מעדיף להישאר עם המכשיר ולא לעבור את ניתוח ההשתלה. בארץ החולה הוותיקה ביותר נתמכה במכשיר 5 שנים עד שהסכימה לעבור השתלת לב
- לב מלאכותי מלא: כאשר החולים סובלים מכשל של שני החדרים ומכשיר ה-LVAD אינו טיפול מתאים. לקבוצת חולים זו קיים מזה שנים רבות מכשיר שפועל כלב מלאכותי מלא במקומו של הלב. מכשיר זה ניתן לזמן מוגבל עד להשתלת לב
חלק בלתי נפרד מהטיפול בחולים הנמצאים בשלבים המתקדמים של המחלה, אלו שמיצו את הטיפול הרפואי במחלתם הוא הטיפול הפלאטיבי אשר נמצא כעת בשלביו הראשוניים אך צפוי להוות חלק אינטגרלי ממכלול הטיפולים המוענקים לקבוצת חולים זו.
מעקב
אי ספיקת לב מתאפיינת בהידרדרות מתמשכת. הטיפולים התרופתיים שניתנים רובם ככולם, נועדו להאט את קצב ההידרדרות ואינם מתיימרים לרפא את המחלה. ההחמרה באי ספיקת הלב גורמת לפגיעה באיברי הגוף השונים: אי ספיקת כליות, פגיעה בתפקוד הכבד, אובדן מסת השרירים, עלייה בלחץ הריאתי ולמעשה פגיעה בכל איברי הגוף. בשל העלות העצומה שגורמים האשפוזים החוזרים של חולי אי ספיקת הלב וההכרה בעובדה שלא ניתן לרפא את המחלה, מושקע מאמץ אדיר בניסיון לאתר מוקדם ככל הניתן את הרגע בו מתחילה ההחמרה באי ספיקת הלב, שתביא בסופו של דבר לאשפוז חוזר. קיימים כעת שני מכשירים שאושרו על ידי ה-FDA שמטרתם לעקוב אחר החולים בביתם תוך איתור סימנים ראשונים להחמרה במצבם:
- מערכת Cardiomems: כוללת קולטן זעיר המוצמד בצנתור עורק הריאה לדופן העורק. הקולטן אינו מכיל מקור אנרגיה ולכן גודלו זעיר ביותר. בהצבת החלק החוץ גופי של המערכת מעל החזה, הקולטן נטען דרך העור ומשדר למערכת החיצונית את הלחץ בעורק הריאה. מידע זה מועבר באינטרנט למחשבו של הרופא המטפל. עלייה קלה בלחץ הריאתי משקפת התחלה של החמרה באי ספיקת לב. התערבות טיפולית בשלב מוקדם זה עשויה למנוע את האשפוז הבא. מערכת זו אושרה על ידי ה-FDA
- מערכת Sensible: פרי פיתוח ישראלי שנבדק לראשונה בארץ ומודד באופן מדויק את תכולת המים בבית החזה וליתר דיוק בריאות עצמן. המערכת כוללת ווסט קטן שנלבש על ידי החולה למשך 5 דקות ביממה. בחלקו הקדמי של הווסט נמצא משדר זעיר ובחלקו האחורי מקלט. באמצעות אנרגיה אלקטרומגנטית בעוצמה נמוכה עשרות מונים מזו של טלפון סלולרי, מתקבל מידע מדויק על תכולת המים בריאות החולה. מידע זה מועבר באינטרנט למחשבו של הרופא המטפל אשר מזהה שינויים מינימאליים בתכולת המים בבית החזה, שהחולה עצמו אינו מודע להם. במחקר הפיילוט שבוצע בארץ נמצא כי התערבות בשלב מוקדם מנעה אשפוזים חוזרים
בשנים האחרונות ישנו נסיון של העברת המעקב והטיפול בחולים אלו לקהילה עם הפחתת האשפוזים בבתי החולים, מה שמהווה מדד איכות של מערכות הרפואה.
ביבליוגרפיה
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר טוביה בן גל, מנהל היחידה לאי ספיקת לב, המרפאה להשתלות לב, המערך לקרדיולוגיה, מרכז רפואי רבין, פתח תקוה