כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מחלת אלצהיימר - שימוש במוזיקה בזמן טיפול שיניים להפחתת ההתנגדות לטיפול - Alzheimer's disease - music during dental treatment to reduce treatment resistance"
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=Cincinnati Pops Orchestra.jpg |
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
|שם עברי= מחלת אלצהיימר – שימוש במוזיקה בזמן טיפול שיניים להפחתת ההתנגדות לטיפול | |שם עברי= מחלת אלצהיימר – שימוש במוזיקה בזמן טיפול שיניים להפחתת ההתנגדות לטיפול | ||
| שורה 14: | שורה 12: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|שיטיון}} | {{הרחבה|שיטיון}} | ||
| − | האוכלוסייה בישראל הולכת ומזדקנת. בני ה-65 ומעלה מהווים | + | האוכלוסייה בישראל הולכת ומזדקנת. בני ה-65 ומעלה מהווים כ-10 אחוזים מהאוכלוסייה, ומתאפיינים בתחלואה גבוהה, בריבוי מחלות, בשימוש נרחב ב[[תרופות]] ובקשיי נגישות. במציאות כזו, אין ביכולתנו להתעלם מהצורך הדחוף בהתארגנות ובתכנון שיטתי ורב-מערכתי להתאמת השירותים הרפואיים לאוכלוסייה המזדקנת{{הערה|שם=הערה1|מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל - משרד הבריאות, תוכנית לאומית להתמודדות עם מחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות, 2013.}}. |
==מחלת אלצהיימר ודמנציות אחרות== | ==מחלת אלצהיימר ודמנציות אחרות== | ||
| − | |||
{{הפניה לערך מורחב|מחלת אלצהיימר - Alzheimer's disease}} | {{הפניה לערך מורחב|מחלת אלצהיימר - Alzheimer's disease}} | ||
| − | מבין המחלות השכיחות בגיל המבוגר, מחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות ראויות להתייחסות מיוחדת. שכיחות המחלה באוכלוסייה הולכת ועולה, | + | מבין המחלות השכיחות בגיל המבוגר, מחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות ראויות להתייחסות מיוחדת. שכיחות המחלה באוכלוסייה הולכת ועולה, ובישראל חולים כ-149,000 איש. מספר החולים בישראל צפוי להגיע ל-349,000 איש בשנת 2035. דמנציה היא אחד מגורמי המוגבלות העיקריים בקרב קשישים, ועקב השלכותיה הקשות על משפחות ועל מערכת הבריאות, היא אף הוכרזה על ידי ארגון הבריאות העולמי ב-2012 כמגפה{{הערה|שם=הערה1}}. |
| − | מחלת האלצהיימר היא מחלה ניוונית הפוגעת ברקמת המוח ומתאפיינת בהידרדרות קוגניטיבית מתמשכת ובלתי הפיכה. המחלה גורמת לפגיעה בזיכרון, פגיעה ביכולת השפתית וליקוי בשיפוט. חולי אלצהיימר יתקשו לשלוף את המילה הנכונה ולהתבטא בבהירות. עם הזמן נפגעת גם יכולת הקריאה והכתיבה, ונפח הדיבור מצטמצם. בשלבים מאוחרים של המחלה בולט קושי בתכנון ובביצוע מטלות יומיומיות. שלבי המחלה מלווים | + | מחלת האלצהיימר היא מחלה ניוונית הפוגעת ברקמת המוח ומתאפיינת בהידרדרות קוגניטיבית מתמשכת ובלתי הפיכה. המחלה גורמת לפגיעה בזיכרון, פגיעה ביכולת השפתית וליקוי בשיפוט. חולי אלצהיימר יתקשו לשלוף את המילה הנכונה ולהתבטא בבהירות. עם הזמן נפגעת גם יכולת הקריאה והכתיבה, ונפח הדיבור מצטמצם. בשלבים מאוחרים של המחלה בולט קושי בתכנון ובביצוע מטלות יומיומיות. שלבי המחלה מלווים לעיתים קרובות בתסמינים פסיכיאטריים ובשינויים התנהגותיים, [[דיכאון - Depression|דיכאון]], חשדנות, הזיות, התנהגות אגרסיבית ועוד{{הערה|שם=הערה2| American Psychiatric Association (2000). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (IV-TR Edition). Washington DC: American Psychiatric Association.}}. |
==טיפול שיניים בחולי דמנציה== | ==טיפול שיניים בחולי דמנציה== | ||
| + | במצב מתקדם של המחלה חולה [[דמנציה]] חווה קושי בהבעה של תחושותיו. אצל חולה אלצהיימר הסובל מכאב שיניים ואינו מסוגל לבטא באופן מילולי את מצוקתו, תבוא המצוקה לידי ביטוי בשינויים בהתנהגות, בכי, צעקות, אי שקט וחוסר שיתוף פעולה. כתוצאה מכך, חולה הדמנציה נותר לעיתים קרובות לא מטופל. בהמשך, על רקע [[כאבים]] וקושי בלעיסה, נוכל לראות גם [[ירידה במשקל]], עד למצב המצריך אשפוז והזנה מלאכותית. כאשר הבעיה הדנטלית מאותרת ומטופלת, ניכר שיפור בהתנהגות החולה ובמצבו הכללי{{הערה|שם=הערה3|Henry, R. G. (1999). Alzheimer's disease and cognitively impaired elderly: Providing dental care. Journal of the California Dental Association.}}. | ||
| − | + | אופי טיפול השיניים נגזר ממצבו של החולה. בשלבים הראשונים של המחלה אפשר לבצע כמעט את כל מגוון טיפולי השיניים. אולם, עם ההידרדרות במצבו הקוגניטיבי והרגשי של החולה, יש ירידה משמעותית ביכולתו לשתף פעולה בזמן הטיפול הדנטלי. כמו כן, לעיתים קרובות נהיה עדים להתנהגות אלימה וחשדנות, תנועתיות מרובה המקשה על הטיפול, קימה פתאומית, ניסיון לתפוס את ידי המטפל, קושי בפתיחת הפה, או לחלופין נטייה לנשוך את ידי רופא השיניים.{{הערה|שם=הערה4| Friedlander, A. H., Norman, D. C., Mahler, M. E., Norman, K. M., & Yagiela, J. A. (2006). Alzheimer’s disease psychopathology, medical management and dental implications. JADA, 137, 1240-1251.}} | |
| − | |||
| − | אופי טיפול השיניים נגזר ממצבו של החולה. בשלבים הראשונים של המחלה אפשר לבצע כמעט את כל מגוון טיפולי השיניים. אולם, עם ההידרדרות במצבו הקוגניטיבי והרגשי של החולה, יש ירידה משמעותית ביכולתו לשתף פעולה בזמן הטיפול הדנטלי. כמו כן, | ||
| − | טיפול במסגרת בית חולים בהרדמה כללית הוא פתרון אפשרי, אולם טיפול זה אינו זמין, וקיימת סכנה של החמרה במצבו הקוגניטיבי של החולה בעקבות ההרדמה הכללית | + | טיפול במסגרת בית חולים בהרדמה כללית הוא פתרון אפשרי, אולם טיפול זה אינו זמין, וקיימת סכנה של החמרה במצבו הקוגניטיבי של החולה בעקבות ההרדמה הכללית{{הערה|שם=הערה5| Anesthesia, hypothermia can increase Alzheimer disease development (2009). JADA, 140(5), 520}}. |
==כלים לטיפול שיניים בחולי אלצהיימר{{הערה|שם=הערה6| Chalmers, J. M. (2008). Behavior management and communication strategies for dental professionals when caring for patients with dementia. Special Care in Dentistry 20(4), 147-154.}} (תמונה 1)== | ==כלים לטיפול שיניים בחולי אלצהיימר{{הערה|שם=הערה6| Chalmers, J. M. (2008). Behavior management and communication strategies for dental professionals when caring for patients with dementia. Special Care in Dentistry 20(4), 147-154.}} (תמונה 1)== | ||
| שורה 35: | שורה 31: | ||
[[קובץ:Dental 1.jpg|מרכז|500 פיקסלים]] | [[קובץ:Dental 1.jpg|מרכז|500 פיקסלים]] | ||
| − | + | '''שימוש בתרופות הרגעה''' - כשעה לפני הטיפול אפשר להשתמש בתרופה מקבוצת ה[[בנזודיאזפינים]]. מומלץ בכל מקרה כדי להרגיע את המטופל ולהגביר את מידת שיתוף הפעולה שלו. | |
| − | '''שימוש בתרופות הרגעה''' - כשעה לפני הטיפול אפשר להשתמש בתרופה מקבוצת | ||
'''מתן כבוד לחולה''' - יש לתת הסבר ברור לגבי מהות הטיפול וליצור מגע וקשר עין. | '''מתן כבוד לחולה''' - יש לתת הסבר ברור לגבי מהות הטיפול וליצור מגע וקשר עין. | ||
| שורה 46: | שורה 41: | ||
'''שימוש בפותחי פה''' - מאפשר לרופא השיניים לבצע את הטיפול ללא חשש שיינשך. החולה רגוע יותר שכן פיו מוחזק במצב יציב. | '''שימוש בפותחי פה''' - מאפשר לרופא השיניים לבצע את הטיפול ללא חשש שיינשך. החולה רגוע יותר שכן פיו מוחזק במצב יציב. | ||
| − | '''שימוש במוזיקה''' - | + | '''שימוש במוזיקה''' - שימוש במוזיקה המותאמת להעדפותיו הידועות של החולה או שירה של הצוות המטפל יעזרו להתגבר על ההתנגדות לטיפול וישרו על החולה תחושה של ביטחון. |
==מוזיקה כהתערבות המפחיתה התנגדות לטיפול בקרב חולי דמנציה== | ==מוזיקה כהתערבות המפחיתה התנגדות לטיפול בקרב חולי דמנציה== | ||
| − | + | התסמינים ההתנהגותיים הנלווים למחלה וההתמודדות עימם, מהווים אתגר מרכזי עבור המטפלים בחולה. בסקירת התערבויות לא-תרופתיות בקרב חולי דמנציה בשני העשורים האחרונים, נמצא כי למוזיקה יכולת להפחית התנגדות לטיפול. המוזיקה תורמת להורדת תסמינים של [[חרדה]] בזמן פעילויות המעוררות קושי כגון מקלחת, ארוחות או קבלת תרופות{{הערה|שם=הערה7| Konno, R., Kang, H. S., & Makimoto, K. (2014). A best-evidence review of intervention studies for minimizing resistance-to-care behaviors for older adults with dementia in nursing homes. Journal of Advanced Nursing. doi: 10.1111/jan.12432}}. בנוסף, מחקרים הבוחנים התערבויות מוזיקליות בקרב חולי דמנציה מצביעים על כך כי התאמת המוזיקה באופן תרבותי או אישי מגבירה את השפעתה החיובית של המוזיקה על האדם{{הערה|שם=הערה8| Gerdner, L. A. (2000). Effects of individualized versus classical relaxation music on the frequency of agitation in elderly persons with Alzheimer's disease and related disorders. International Psychogeriatrics, 12, 49-65.}}{{הערה|שם=הערה9| Ziv, N., Granot, A., Hai, S., Dassa, A., & Haimov, I. (2007). The effect of background stimulative music on behavior in Alzheimer's patients. Journal of Music Therapy, 44 (4), 329-343.}}. | |
| − | התסמינים ההתנהגותיים הנלווים למחלה וההתמודדות עימם, מהווים אתגר מרכזי עבור המטפלים בחולה. בסקירת התערבויות לא-תרופתיות בקרב חולי דמנציה בשני העשורים האחרונים, נמצא כי למוזיקה יכולת להפחית התנגדות לטיפול. המוזיקה תורמת להורדת תסמינים של חרדה בזמן פעילויות המעוררות קושי כגון מקלחת, ארוחות או קבלת תרופות | ||
הפחתת אי-השקט משמעותית ותורמת לאיכות החיים של חולה הדמנציה, כמו גם לשיפור היכולת של המטפל להעניק טיפול מיטבי בצורה בטוחה. כאשר מדובר בטיפול שיניים הדורש שיתוף פעולה וישיבה שקטה מצד החולה, דבר זה הכרחי. | הפחתת אי-השקט משמעותית ותורמת לאיכות החיים של חולה הדמנציה, כמו גם לשיפור היכולת של המטפל להעניק טיפול מיטבי בצורה בטוחה. כאשר מדובר בטיפול שיניים הדורש שיתוף פעולה וישיבה שקטה מצד החולה, דבר זה הכרחי. | ||
==שימוש במוזיקה בזמן טיפול שיניים בחולי דמנציה== | ==שימוש במוזיקה בזמן טיפול שיניים בחולי דמנציה== | ||
| + | במאמר העוסק בקושי בטיפול שיניים בחולי דמנציה, מופיעה התייחסות לצורך בהתערבויות לא-תרופתיות, כגון טכניקות תקשורת שונות, שינוי הסביבה ושימוש באמצעים של הסחת דעת דוגמת מוזיקה{{הערה|שם=הערה6}}. | ||
| − | + | סוגיית הפחתת חרדה בזמן טיפול שיניים באמצעות מוזיקה מופיעה בספרות המחקרית בהתייחסות לילדים{{הערה|שם=הערה10|Aitkin, J. C., Wilson, S., Coury, D., & Moursi, A. M. (2002). The effect of music distraction on pain, anxiety and behavior in pediatric dental patients. Pediatric Dentistry 24(2), 114-118.}}. אין בספרות המקצועית מחקר הבוחן את השימוש במוזיקה על מנת להפחית חרדה והתנגדות לטיפול שיניים בקרב חולי דמנציה. במטרה לבחון סוגיה זו תוכנן מחקר בנושא. בשלב ראשוני פותח שאלון על מנת לבחון את תדירות ואופן השימוש במוזיקה בקרב רופאי שיניים בישראל וכן את שכיחות הטיפול בחולי דמנציה. | |
| − | + | השאלון פורסם אונליין ומולא על ידי 41 רופאי שיניים. מסקירת הנתונים עולה כי מרבית רופאי השיניים עושים שימוש קבוע במוזיקה בעבודתם (70 אחוזים), וחלקם משמיעים מוזיקה לפעמים (28 אחוזים). מרביתם עושים שימוש במוזיקה המושמעת ברדיו (39 אחוזים) או במוזיקה על-פי בחירתם שלהם (39 אחוזים). רק 22 אחוזים מהרופאים ציינו כי הם עושים שימוש במוזיקה לפי בחירתו של המטופל. שיעור הרופאים שטיפלו בחולי דמנציה יותר מ-10 פעמים עומד על 28 אחוזים בלבד. לשאלה האם לדעתם יכולה מוזיקה לעזור להרגעת החולה בזמן הטיפול, ענו 80 אחוזים מהרופאים "במידה רבה", ו-20 אחוזים ענו "במידה בינונית". איש מהרופאים לא ענה לשאלה זו "כלל לא". | |
| − | |||
| − | השאלון פורסם אונליין ומולא על ידי 41 רופאי שיניים. מסקירת הנתונים עולה כי מרבית רופאי השיניים עושים שימוש קבוע במוזיקה בעבודתם (70 | ||
נתונים אלה מהווים בסיס למחקר קליני המתוכנן בנושא, אשר יבחן את יעילות השימוש במוזיקה מותאמת אישית בקרב חולי דמנציה על שיתוף הפעולה בעת טיפול שיניים והפחתת ההתנגדות לו. | נתונים אלה מהווים בסיס למחקר קליני המתוכנן בנושא, אשר יבחן את יעילות השימוש במוזיקה מותאמת אישית בקרב חולי דמנציה על שיתוף הפעולה בעת טיפול שיניים והפחתת ההתנגדות לו. | ||
| − | |||
| − | |||
| + | ==סיכום== | ||
עקב מורכבות טיפול השיניים בחולי אלצהיימר, ההחלטה לגבי תוכנית הטיפול הדנטלית והיקפה תלויה בעיקרה במידת שיתוף הפעולה של החולה. כלי המגביר את מידת שיתוף הפעולה של החולה מאפשר לבצע טיפולים מורכבים יותר. לדוגמה, בטיפול שיניים בחולה אלצהיימר ללא שיתוף פעולה, נבצע בדרך כלל רק עקירות של שיניים אבודות למניעת כאב. אם שיתוף הפעולה של החולה יגדל בעזרת שימוש במוזיקה מותאמת אישית, יהיה אפשר לשקול טיפולים מורכבים יותר, כגון תותבות להשלמת השיניים החסרות. תותבות ומשנן מלא יותר ישפרו את התפקוד, את האסתטיקה ואת הדיבור של החולה, ויביאו לשיפור ניכר באיכות החיים שלו. | עקב מורכבות טיפול השיניים בחולי אלצהיימר, ההחלטה לגבי תוכנית הטיפול הדנטלית והיקפה תלויה בעיקרה במידת שיתוף הפעולה של החולה. כלי המגביר את מידת שיתוף הפעולה של החולה מאפשר לבצע טיפולים מורכבים יותר. לדוגמה, בטיפול שיניים בחולה אלצהיימר ללא שיתוף פעולה, נבצע בדרך כלל רק עקירות של שיניים אבודות למניעת כאב. אם שיתוף הפעולה של החולה יגדל בעזרת שימוש במוזיקה מותאמת אישית, יהיה אפשר לשקול טיפולים מורכבים יותר, כגון תותבות להשלמת השיניים החסרות. תותבות ומשנן מלא יותר ישפרו את התפקוד, את האסתטיקה ואת הדיבור של החולה, ויביאו לשיפור ניכר באיכות החיים שלו. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | + | <blockquote> | |
| − | <blockquote> | + | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} |
| − | |||
| − | |||
| − | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
| − | |||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| שורה 85: | שורה 68: | ||
[http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=7032&sheetid=536 מוזיקה וטיפול שיניים בחולי אלצהיימר] | [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=7032&sheetid=536 מוזיקה וטיפול שיניים בחולי אלצהיימר] | ||
| − | |||
{{ייחוס|ד"ר אבישי רייזנר, ד"ר אורית שטיין-רייזנר, ד"ר אילת דסה}} | {{ייחוס|ד"ר אבישי רייזנר, ד"ר אורית שטיין-רייזנר, ד"ר אילת דסה}} | ||
| − | |||
<center>'''פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, יוני 2014, גיליון מס' 181, מדיקל מדיה'''</center> | <center>'''פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, יוני 2014, גיליון מס' 181, מדיקל מדיה'''</center> | ||
| − | + | [[קטגוריה:גריאטריה]] | |
| − | [[קטגוריה: גריאטריה]] | + | [[קטגוריה:משפחה]] |
| − | [[קטגוריה: משפחה]] | + | [[קטגוריה:נוירולוגיה]] |
| − | [[קטגוריה: נוירולוגיה]] | + | [[קטגוריה:פסיכיאטריה]] |
| − | [[קטגוריה: פסיכיאטריה]] | + | [[קטגוריה:רפואת הפה והשיניים]] |
| − | [[קטגוריה: רפואת הפה והשיניים]] | + | [[קטגוריה:מדיקל מדיה]] |
גרסה אחרונה מ־07:58, 20 בינואר 2023
| מחלת אלצהיימר – שימוש במוזיקה בזמן טיפול שיניים להפחתת ההתנגדות לטיפול | ||
|---|---|---|
| Alzheimer's disease – Music during dental treatment to reduce treatment resistance | ||
| ||
| יוצר הערך | ד"ר אבישי רייזנר, ד"ר אורית שטיין-רייזנר, ד"ר אילת דסה 
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – שיטיון
האוכלוסייה בישראל הולכת ומזדקנת. בני ה-65 ומעלה מהווים כ-10 אחוזים מהאוכלוסייה, ומתאפיינים בתחלואה גבוהה, בריבוי מחלות, בשימוש נרחב בתרופות ובקשיי נגישות. במציאות כזו, אין ביכולתנו להתעלם מהצורך הדחוף בהתארגנות ובתכנון שיטתי ורב-מערכתי להתאמת השירותים הרפואיים לאוכלוסייה המזדקנת[1].
מחלת אלצהיימר ודמנציות אחרות
ערך מורחב – מחלת אלצהיימר - Alzheimer's disease
מבין המחלות השכיחות בגיל המבוגר, מחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות ראויות להתייחסות מיוחדת. שכיחות המחלה באוכלוסייה הולכת ועולה, ובישראל חולים כ-149,000 איש. מספר החולים בישראל צפוי להגיע ל-349,000 איש בשנת 2035. דמנציה היא אחד מגורמי המוגבלות העיקריים בקרב קשישים, ועקב השלכותיה הקשות על משפחות ועל מערכת הבריאות, היא אף הוכרזה על ידי ארגון הבריאות העולמי ב-2012 כמגפה[1].
מחלת האלצהיימר היא מחלה ניוונית הפוגעת ברקמת המוח ומתאפיינת בהידרדרות קוגניטיבית מתמשכת ובלתי הפיכה. המחלה גורמת לפגיעה בזיכרון, פגיעה ביכולת השפתית וליקוי בשיפוט. חולי אלצהיימר יתקשו לשלוף את המילה הנכונה ולהתבטא בבהירות. עם הזמן נפגעת גם יכולת הקריאה והכתיבה, ונפח הדיבור מצטמצם. בשלבים מאוחרים של המחלה בולט קושי בתכנון ובביצוע מטלות יומיומיות. שלבי המחלה מלווים לעיתים קרובות בתסמינים פסיכיאטריים ובשינויים התנהגותיים, דיכאון, חשדנות, הזיות, התנהגות אגרסיבית ועוד[2].
טיפול שיניים בחולי דמנציה
במצב מתקדם של המחלה חולה דמנציה חווה קושי בהבעה של תחושותיו. אצל חולה אלצהיימר הסובל מכאב שיניים ואינו מסוגל לבטא באופן מילולי את מצוקתו, תבוא המצוקה לידי ביטוי בשינויים בהתנהגות, בכי, צעקות, אי שקט וחוסר שיתוף פעולה. כתוצאה מכך, חולה הדמנציה נותר לעיתים קרובות לא מטופל. בהמשך, על רקע כאבים וקושי בלעיסה, נוכל לראות גם ירידה במשקל, עד למצב המצריך אשפוז והזנה מלאכותית. כאשר הבעיה הדנטלית מאותרת ומטופלת, ניכר שיפור בהתנהגות החולה ובמצבו הכללי[3].
אופי טיפול השיניים נגזר ממצבו של החולה. בשלבים הראשונים של המחלה אפשר לבצע כמעט את כל מגוון טיפולי השיניים. אולם, עם ההידרדרות במצבו הקוגניטיבי והרגשי של החולה, יש ירידה משמעותית ביכולתו לשתף פעולה בזמן הטיפול הדנטלי. כמו כן, לעיתים קרובות נהיה עדים להתנהגות אלימה וחשדנות, תנועתיות מרובה המקשה על הטיפול, קימה פתאומית, ניסיון לתפוס את ידי המטפל, קושי בפתיחת הפה, או לחלופין נטייה לנשוך את ידי רופא השיניים.[4]
טיפול במסגרת בית חולים בהרדמה כללית הוא פתרון אפשרי, אולם טיפול זה אינו זמין, וקיימת סכנה של החמרה במצבו הקוגניטיבי של החולה בעקבות ההרדמה הכללית[5].
כלים לטיפול שיניים בחולי אלצהיימר[6] (תמונה 1)
שימוש בתרופות הרגעה - כשעה לפני הטיפול אפשר להשתמש בתרופה מקבוצת הבנזודיאזפינים. מומלץ בכל מקרה כדי להרגיע את המטופל ולהגביר את מידת שיתוף הפעולה שלו.
מתן כבוד לחולה - יש לתת הסבר ברור לגבי מהות הטיפול וליצור מגע וקשר עין.
נוכחות של מטפל ו/או קרוב משפחה - נוכחות של דמות מוכרת בחדר הטיפולים יכולה להשרות ביטחון על החולה בסביבה הלא-מוכרת של מרפאת השיניים. אפשר להיעזר במטפל כדי להסיח את דעתו של הפציינט מהטיפול ולהחזיק את ידיו במידת הצורך.
"חיבוק" - החזקה פיזית עדינה של המטופל. "חיבוק המצח" למנוע מצב של קימה מהכיסא הדנטלי באמצע הטיפול; "חיבוק הידיים" למנוע מצב של תפיסת ידי הרופא במהלך הטיפול.
שימוש בפותחי פה - מאפשר לרופא השיניים לבצע את הטיפול ללא חשש שיינשך. החולה רגוע יותר שכן פיו מוחזק במצב יציב.
שימוש במוזיקה - שימוש במוזיקה המותאמת להעדפותיו הידועות של החולה או שירה של הצוות המטפל יעזרו להתגבר על ההתנגדות לטיפול וישרו על החולה תחושה של ביטחון.
מוזיקה כהתערבות המפחיתה התנגדות לטיפול בקרב חולי דמנציה
התסמינים ההתנהגותיים הנלווים למחלה וההתמודדות עימם, מהווים אתגר מרכזי עבור המטפלים בחולה. בסקירת התערבויות לא-תרופתיות בקרב חולי דמנציה בשני העשורים האחרונים, נמצא כי למוזיקה יכולת להפחית התנגדות לטיפול. המוזיקה תורמת להורדת תסמינים של חרדה בזמן פעילויות המעוררות קושי כגון מקלחת, ארוחות או קבלת תרופות[7]. בנוסף, מחקרים הבוחנים התערבויות מוזיקליות בקרב חולי דמנציה מצביעים על כך כי התאמת המוזיקה באופן תרבותי או אישי מגבירה את השפעתה החיובית של המוזיקה על האדם[8][9].
הפחתת אי-השקט משמעותית ותורמת לאיכות החיים של חולה הדמנציה, כמו גם לשיפור היכולת של המטפל להעניק טיפול מיטבי בצורה בטוחה. כאשר מדובר בטיפול שיניים הדורש שיתוף פעולה וישיבה שקטה מצד החולה, דבר זה הכרחי.
שימוש במוזיקה בזמן טיפול שיניים בחולי דמנציה
במאמר העוסק בקושי בטיפול שיניים בחולי דמנציה, מופיעה התייחסות לצורך בהתערבויות לא-תרופתיות, כגון טכניקות תקשורת שונות, שינוי הסביבה ושימוש באמצעים של הסחת דעת דוגמת מוזיקה[6].
סוגיית הפחתת חרדה בזמן טיפול שיניים באמצעות מוזיקה מופיעה בספרות המחקרית בהתייחסות לילדים[10]. אין בספרות המקצועית מחקר הבוחן את השימוש במוזיקה על מנת להפחית חרדה והתנגדות לטיפול שיניים בקרב חולי דמנציה. במטרה לבחון סוגיה זו תוכנן מחקר בנושא. בשלב ראשוני פותח שאלון על מנת לבחון את תדירות ואופן השימוש במוזיקה בקרב רופאי שיניים בישראל וכן את שכיחות הטיפול בחולי דמנציה.
השאלון פורסם אונליין ומולא על ידי 41 רופאי שיניים. מסקירת הנתונים עולה כי מרבית רופאי השיניים עושים שימוש קבוע במוזיקה בעבודתם (70 אחוזים), וחלקם משמיעים מוזיקה לפעמים (28 אחוזים). מרביתם עושים שימוש במוזיקה המושמעת ברדיו (39 אחוזים) או במוזיקה על-פי בחירתם שלהם (39 אחוזים). רק 22 אחוזים מהרופאים ציינו כי הם עושים שימוש במוזיקה לפי בחירתו של המטופל. שיעור הרופאים שטיפלו בחולי דמנציה יותר מ-10 פעמים עומד על 28 אחוזים בלבד. לשאלה האם לדעתם יכולה מוזיקה לעזור להרגעת החולה בזמן הטיפול, ענו 80 אחוזים מהרופאים "במידה רבה", ו-20 אחוזים ענו "במידה בינונית". איש מהרופאים לא ענה לשאלה זו "כלל לא".
נתונים אלה מהווים בסיס למחקר קליני המתוכנן בנושא, אשר יבחן את יעילות השימוש במוזיקה מותאמת אישית בקרב חולי דמנציה על שיתוף הפעולה בעת טיפול שיניים והפחתת ההתנגדות לו.
סיכום
עקב מורכבות טיפול השיניים בחולי אלצהיימר, ההחלטה לגבי תוכנית הטיפול הדנטלית והיקפה תלויה בעיקרה במידת שיתוף הפעולה של החולה. כלי המגביר את מידת שיתוף הפעולה של החולה מאפשר לבצע טיפולים מורכבים יותר. לדוגמה, בטיפול שיניים בחולה אלצהיימר ללא שיתוף פעולה, נבצע בדרך כלל רק עקירות של שיניים אבודות למניעת כאב. אם שיתוף הפעולה של החולה יגדל בעזרת שימוש במוזיקה מותאמת אישית, יהיה אפשר לשקול טיפולים מורכבים יותר, כגון תותבות להשלמת השיניים החסרות. תותבות ומשנן מלא יותר ישפרו את התפקוד, את האסתטיקה ואת הדיבור של החולה, ויביאו לשיפור ניכר באיכות החיים שלו.
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 מאיירס - ג'וינט - מכון ברוקדייל - משרד הבריאות, תוכנית לאומית להתמודדות עם מחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות, 2013.
- ↑ American Psychiatric Association (2000). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (IV-TR Edition). Washington DC: American Psychiatric Association.
- ↑ Henry, R. G. (1999). Alzheimer's disease and cognitively impaired elderly: Providing dental care. Journal of the California Dental Association.
- ↑ Friedlander, A. H., Norman, D. C., Mahler, M. E., Norman, K. M., & Yagiela, J. A. (2006). Alzheimer’s disease psychopathology, medical management and dental implications. JADA, 137, 1240-1251.
- ↑ Anesthesia, hypothermia can increase Alzheimer disease development (2009). JADA, 140(5), 520
- ↑ 6.0 6.1 Chalmers, J. M. (2008). Behavior management and communication strategies for dental professionals when caring for patients with dementia. Special Care in Dentistry 20(4), 147-154.
- ↑ Konno, R., Kang, H. S., & Makimoto, K. (2014). A best-evidence review of intervention studies for minimizing resistance-to-care behaviors for older adults with dementia in nursing homes. Journal of Advanced Nursing. doi: 10.1111/jan.12432
- ↑ Gerdner, L. A. (2000). Effects of individualized versus classical relaxation music on the frequency of agitation in elderly persons with Alzheimer's disease and related disorders. International Psychogeriatrics, 12, 49-65.
- ↑ Ziv, N., Granot, A., Hai, S., Dassa, A., & Haimov, I. (2007). The effect of background stimulative music on behavior in Alzheimer's patients. Journal of Music Therapy, 44 (4), 329-343.
- ↑ Aitkin, J. C., Wilson, S., Coury, D., & Moursi, A. M. (2002). The effect of music distraction on pain, anxiety and behavior in pediatric dental patients. Pediatric Dentistry 24(2), 114-118.
קישורים חיצוניים
מוזיקה וטיפול שיניים בחולי אלצהיימר
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אבישי רייזנר, ד"ר אורית שטיין-רייזנר, ד"ר אילת דסה